המודל הצ'יליאני בחיסכון הפנסיוני

הממל של צ'ילה.
מקור התמונה:ויקיפדיה

בימים אלה קיבלתם או תקבלו מכתבים מהגופים בהם אתם חוסכים לפנסיה על שינויים במסלולי החיסכון.

כך למשל, חלק מקופות הגמל יהפכו לקופות גמל המיועדות לבני 50 ומטה, לכאלה המיועדות לבני 50-60 ולכאלה המיועדות לבני 60 ומעלה.

אלה שלושה מסלולים חדשים שקבע אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. המסלולים הם ביטוי לשינוי רגולטורי ביחס לחיסכון פנסיוני, שיהיה תקף החל מתחילת ינואר 2016. ישראל הולכת בעקבות צ'ילה ומנסה להתאים את מסלול החיסכון הפנסיוני לגיל החוסך.

מודל החיסכון הפנסיוני הצ'יליאני

מודל החיסכון הפנסיוני הצ'יליאני יוצא מהנחה, שהרגישות של אנשים בגיל הקרוב לפנסיה לתנודות קיצוניות בשוק ההון, גדולה יותר מאשר הרגישות של צעירים.

קחו דוגמה קיצונית (ולא כל כך ריאלית) של שני חוסכים פנסיוניים שהחליטו לשים את כל חסכונותיהם במסלול מנייתי. האחד פורש לפנסיה בעוד חצי שנה והשני בן 25.

למזלם הרע של השניים, בחצי השנה הבאה "נפלה" הבורסה ב-20%. 

בהנחה הסבירה, שמנהל החיסכון הפנסיוני לא השיג תשואה טובה יותר מהממוצע בבורסה, החוסך שפורש לפנסיה, איבד 20% מקצבת הפנסיה החודשית שלו לכל חייו.

בן ה-25 נפגע, אם בכלל, כנראה הרבה פחות. הבורסה עוד תעלה ותרד הרבה פעמים עד שיקבל את גמלת הפנסיה שלו.

נרחיב את הדוגמה בשישה חודשים קדימה. נניח לרגע שהבורסה עלתה ב-20% באותה חצי שנה נוספת.
חברו של הפורש לפנסיה שיפרוש חצי שנה אחריו יקבל כ-20% יותר ממנו (זו הערכה גסה ולא חישוב מדויק, שצריך להביא בחשבון גורמים כמו החיסכון הפנסיוני של חברו של הפורש בחצי השנה שאחרי הנפילה). הצעיר כבר כיסה את הפסדיו.

מודל החיסכון הפנסיוני הצ'יליאני מבצע ניהול סיכונים.

הוא מקטין את הסיכונים של החיסכון הפנסיוני של אנשים בגיל המתקרב לפנסיה ומגדיל את הסיכונים של אנשים צעירים. 

קרוב לוודאי, שאם מרבית החיסכון הפנסיוני של אותו ביש מזל, הפורש בחודש של ירידות דרמטיות בבורסה, היה מושקע בפיקדונות ובאגרות חוב, הפנסיה שלו הייתה נפגעת פחות. 

מדוע אצל צעירים מוכנים לקחת סיכון גדול יותר?

סיכון היא מילה שמאייתים באופן קרוב מאד למילה סיכוי. כשלוקחים יותר סיכונים לפעמים מרוויחים יותר. זמן השקעה ארוך מאפשר לקחת סיכון גדול יותר ובמקרים רבים גם להרוויח יותר.

מחקרים מראים כי מי שהשקיע בבורסה לטווח זמן ארוך הרויח והרבה. אם אתם עושים אקסטרפולציה לעתיד וחושבים שזה יהיה כך גם בעתיד, זה על אחריותכם, אבל הסבירות לכך גבוהה.

האם מסלול תלוי גיל פותר את בעית החיסכון הפנסיוני בישראל?
יש היגיון מסוים בהקטנת הסיכונים בגיל מבוגר ובהגדלתם בגיל צעיר. ההנחה היא שכמו שמרבית החוסכים הפנסיוניים מקבלים את המסלול הכללי, שהוא ברירת המחדל ואינם מבקשים לעבור למסלול אחר, גם במקרה של מסלול תלוי גיל, מרבית החוסכים ישארו במסלול ברירת המחדל שלהם, קרי: מסלול תלוי גיל.

זה אינו פותר את הבעיות של דמי ניהול גבוהים ושל השקעות לא תמיד מוצלחות של מי שמנהלים את הכסף. 
זה אינו פותר את הבעיות, שאינן בשליטת הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני, כמו הריבית הנמוכה באופן חריג בעולם. 

מה יהיה הצעד הבא?
הניחוש שלי הוא שאחרי שניתן יהיה לזהות את טווח הגילים של מרבית החוסכים במסלול, אגרות החוב המיועדות (אגרות חוב ממשלתיות עם תשואה מובטחת גבוהה יחסית, המהוות מרכיב בהשקעות של מנהלי החסבונות הפנסיוניים) יהיו מיועדות למסלולים מסוימים: המסלולים של החוסכים בגיל מבוגר בהם מנסים לשמור על יציבות התשואה.

במסלולים האחרים או שהם לא יהיו חלק מההשקעה או שהאחוז שלהם מכלל הההשקעה יקטן ו/או שהתשואה המובטחת תהיה קטנה יותר.

שימו לב זה רק ניחוש שלי. כדאי לבדוק אם ניחשתי נכון בעוד שנתיים.

מה יעשו הגופים המנהלים חסכונות פנסיוניים החל מ-1 בינואר?
כל הפקדה חדשה בחיסכון פנסיוני תופקד אוטומטית במסלול תואם גיל. הגופים המנהלים חיסכון פנסיוני יכולים להפוך מסלולים קיימים למסלולים המיועדים לקבוצת גיל מסוימת. לכאורה אתם יכולים למצוא גם כספים שהפקדתם בעבר במסלול תלוי גיל בלי שביקשתם את זה. אני מניח שמנהלי החסכונות הפנסיוניים, ישאלו אתכם במקרה כזה: האם להשאיר את הכסף במסלול זה או להעבירו למסלול אחר שתבחרו בו?
תעקבו אחרי זה משום שההנחה שלי עלולה להיות שגויה.

מה אתם יכולים לעשות?
אינכם חייבים להפקיד את כספכם במסלול תלוי גיל. זכותכם לקבוע באיזה מסלול יופקד כספכם. אבל אם אינכם מעוניינים במסלול תלוי גיל, עליכם לתת הוראה כזו למי שמנהל את החיסכון הפנסיוני שלכם.

מה כדאי לכם לעשות?
מי שצפה במצגת שלי על ניהול סיכונים אליה אני מפנה מהפוסט: הכל סיכונים: הסיכונים המלווים אותנו וההתמודדות איתם, מבין שניהול סיכונים הוא אישי. במצגת הבאתי דוגמה של בחור צעיר ונשוי עם ילדים קטנים שאינו צריך לעשות ביטוח חיים, משום שאין לו סיכון (הוריו העשירים רכשו עבורו חמש דירות שהוא משכיר) ודוגמה של בחור רווק ללא ילדים שצריך לעשות ביטוח חיים (הוא תומך בהוריו הפנסיונריים העניים).

סוכן ביטוח ממוצע היה ממליץ אוטומטית לבחור הצעיר הנשוי עם ילדים לעשות ביטוח חיים על סכום גבוה.
אם מדובר בסוכן הוגן, במקרים רבים היה חושב שרווק אינו צריך ביטוח חיים, משום שאין לו אישה או ילדים.

ברוב המקרים זו המלצה סבירה.
הדוגמאות שבחרתי מאד לא שכיחות, אבל הן מדגימות היטב את ההיבט הספציפי של ניהול סיכונים.

גם ניהול סיכונים בהקשר של החסכונות הפנסיוניים הוא אישי. 
בהרבה מקרים המסלול תלוי גיל תואם את מה שצריכים החוסכים, אבל יש לא מעט מקרים אחרים.