חברות טלמרקטינג, מתרימים וסתם חברות נוהגים לנצל את חולשתם של לקוחות פוטנציאליים: מוכרים להם דברים שהם לא צריכים, מוכרים להם דברים בתנאים שונים ממה שמספרים להם בעל פה ומתרימים אותם למטרות הזויות ולעמותות שהתרומות, או לפחות רוב כספי התרומה, הולכים למטרות שונות ממה שנאמר לתורמים.
כבר כתבתי על זה בפוסט: קשישים לכבד או לנצל חולשה? ובפוסט תרומות למי לתרום?
יוזמה מבורכת של משרדי ממשלה והרשות להגנת הצרכן עשויה להביא להחמרת עונשם של עושקי קשישים באמצעות טלמרקטינג.
עד שזה יקרה צריך לנסות להתמודד עם אותן חברות ועמותות באמצעות הכלים הקיימים.
בפוסט זה אתאר את קבוצות הסיכון להיעשק. בפוסט הבא אציע מספר דרכי התמודדות.
ברור שמי שבקבוצת סיכון צריך להיזהר יותר מאחרים. כדאי גם לסובבים אותו להיות ערים לתופעה.
עולים חדשים
עולים חדשים צעירים עשויים ללמוד את השפה ולהתערות במנטליות הישראלית. כאשר מדובר באנשים מבוגרים יותר, השליטה שלהם בשפה העברית עשויה להיות מוגבלת. את המנטליות ותפיסת העולם כמעט שלא ניתן לשנות.
יותר קל להחתים אותם על משהו שונה ממה שנאמר להם בעל פה. ממילא יתקשו לקרוא ולהבין את החוזה או ההסכם בעברית.
זה קורה גם לאחרים שחותמים על הסכם בלי לקרוא אותו, אבל לעולים בגיל מבוגר שהשליטה שלהם בעברית במקרה הטוב מוגבלת זה קורה יותר.
ישראל מפגרת בחינוך פיננסי לכל האוכלוסייה, קל וחומר לתלמידי ישיבה, ובלא מעט מקרים גם לצעירות חרדיות, שאינם לומדים כישורי חיים.
הם אינם מבינים את הקשר בין עבודה לכסף ואינם מבינים שאין ארוחות חינם.
כאשר מישהו כזה מחליט לצאת בשאלה או מישהי כזו מחליטה לצאת בשאלה, בתקופה הראשונה שהם נחשפים לעולם החיצוני הם "טרף קל" לאנשי מכירות אגרסיביים ולא תמיד הכי הוגנים.
בשונה מהקבוצות האחרות הם נמצאים כאן לתקופה מוגבלת. אי אפשר למכור להם חלק גדול מהדברים שמוכרים לאלו שגרים כאן באופן קבוע ולכן טווח העושק קטן יותר.
2. מי שבקבוצת סיכון צריך להיעזר בכאלה שאינם בקבוצת סיכון ויכולים להתמודד טוב יותר.
כבר כתבתי על זה בפוסט: קשישים לכבד או לנצל חולשה? ובפוסט תרומות למי לתרום?
יוזמה מבורכת של משרדי ממשלה והרשות להגנת הצרכן עשויה להביא להחמרת עונשם של עושקי קשישים באמצעות טלמרקטינג.
עד שזה יקרה צריך לנסות להתמודד עם אותן חברות ועמותות באמצעות הכלים הקיימים.
בפוסט זה אתאר את קבוצות הסיכון להיעשק. בפוסט הבא אציע מספר דרכי התמודדות.
ברור שמי שבקבוצת סיכון צריך להיזהר יותר מאחרים. כדאי גם לסובבים אותו להיות ערים לתופעה.
קשישים
יש קשישים שכבר אינם במיטבם. קל למכור להם דברים. לפעמים מפעילים גם לחצים ומשתמשים בטכניקות רמייה מגוונות על מנת ללחוץ עליהם. הם לא עומדים בלחץ. הם קונים או תורמים.עולים חדשים
עולים חדשים צעירים עשויים ללמוד את השפה ולהתערות במנטליות הישראלית. כאשר מדובר באנשים מבוגרים יותר, השליטה שלהם בשפה העברית עשויה להיות מוגבלת. את המנטליות ותפיסת העולם כמעט שלא ניתן לשנות.
יותר קל להחתים אותם על משהו שונה ממה שנאמר להם בעל פה. ממילא יתקשו לקרוא ולהבין את החוזה או ההסכם בעברית.
זה קורה גם לאחרים שחותמים על הסכם בלי לקרוא אותו, אבל לעולים בגיל מבוגר שהשליטה שלהם בעברית במקרה הטוב מוגבלת זה קורה יותר.
יוצאים בשאלה
בעולם החרדי יש כאלה שאינם צריכים לדאוג לפרנסתם. הם לומדים בישיבה וכל עוד אינם בעלי משפחות אינם צריכים לנהל את כלכלתם. הם חיים בבועה ואינם מכירים את העולם שבחוץ.ישראל מפגרת בחינוך פיננסי לכל האוכלוסייה, קל וחומר לתלמידי ישיבה, ובלא מעט מקרים גם לצעירות חרדיות, שאינם לומדים כישורי חיים.
הם אינם מבינים את הקשר בין עבודה לכסף ואינם מבינים שאין ארוחות חינם.
כאשר מישהו כזה מחליט לצאת בשאלה או מישהי כזו מחליטה לצאת בשאלה, בתקופה הראשונה שהם נחשפים לעולם החיצוני הם "טרף קל" לאנשי מכירות אגרסיביים ולא תמיד הכי הוגנים.
תיירים
גם תיירים אינם מכירים את המנטליות ואינם יודעים את השפה. התרבות והמושגים שלהם שונים.בשונה מהקבוצות האחרות הם נמצאים כאן לתקופה מוגבלת. אי אפשר למכור להם חלק גדול מהדברים שמוכרים לאלו שגרים כאן באופן קבוע ולכן טווח העושק קטן יותר.
טיפים ראשונים
1. מי שבקבוצת סיכון צריך להיזהר יותר.2. מי שבקבוצת סיכון צריך להיעזר בכאלה שאינם בקבוצת סיכון ויכולים להתמודד טוב יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה