יום חמישי, 6 באפריל 2017

מדוע להימנע מעסקות טלמרקטינג כשאנשי המכירות מתקשרים אליכם?

ההמלצה שלי היא חד משמעית: לעולם אל תבצעו עסקאות, תרומות וכל פעולה אחרת כשמישהו מתקשר אליכם.
אם אתם אלה שמתקשרים זה כבר יותר סביר לבצע עסקה.

כשאתם נותנים בטלפון למישהו שהתקשר אליכם את מספר כרטיס האשראי שלכם זו עסקה ללא מסמך.
כשאתם משלמים באמצעות כרטיס אשראי פיזי אתם מקבלים אישור בכתב. אתם יכולים להוכיח: מה גובה העסקה? מה הם תנאי העסקה ומה רכשתם?
כשאתם משלמים בכרטיס אשראי באינטרנט אתם מקבלים אישור אלקטרוני. אפשר להדפיס אותו. אפשר לשמור אותו.
בשני המקרים האחרונים שתארתי יש לכם מסמך.

בעסקה טלפונית אינך יודע בודאות לטובת מי חויבת. האם זה הארגון שמי שמכר לכם מיצג או שהוא התחזה למיצג של ארגון שהוא אינו מוסמך ליצג והחיוב נכנס לחשבון של ארגון או אדם אחר?

בעסקה טלפונית לך תוכיח שקנית מוצר X בסכום נמוך ולא מוצר Y בסכום גבוה כפי שדיווח איש הטלמרקטינג. 
אם תקראו את הפוסט על צרכנות נבונה ושירות ללקוח תיתקלו בדוגמה בה אשת טלמרקטינג של העיתון מערב התעקשה וטענה שקניתי מוצר יקר (מנוי לעיתון היומי) בעוד אני רכשתי מוצר זול בהרבה (מנוי לעיתון תקופתי לילדים). 

לאנשי הטלמרקטינג יש אינטרס. הם עשויים לקבל יותר כסף עבור עסקה בסכום גבוה יותר. 

אותו עיקרון פועל גם אצל מתרימים. המטרה של הארגון אליו הם מתרימים עשויה להיות ראויה או אפילו נאצלה. המתרים עשוי לקבל אחוזים מתרומות שאסף. 
כך קורה שאתם מסתכלים בחיובי כרטיס אשראי תמצאו לפעמים יותר מהוראת קבע אחת לטובת אותה עמותה.
האדם שמסר את מספר כרטיס האשראי שלו מסר אותו לשני מתרימים.

קשישים
כאשר מדובר בקשישים בגיל 80 או 90 הבעיה קשה יותר. קשה להם לעמוד בלחצים. חלקם כבר מתקשים לעמוד על זכויותיהם, כפי שאני עשיתי במקרה של מעריב.

הם לא ינפנו בחוסר נימוס איש טלמרקטינג עלוקתי, המתקשר אליהם בפעם ה-17 או בפעם ה-101, כפי שצעיר ממוצע או אפילו אדם נורמטיבי בשנות ה-60 של חייו יעשה.
הם לא ינתקו מידית שיחה מאיש טלמרקטינג של חברת פלאפון, כפי שאני עשיתי כמה עשרות פעמים, אחרי שבשבע הפעמים הראשונות הסברתי בנימוס שאיני מעונין להיות לקוח שלהם, הסברתי מדוע וביקשתי שלא יתקשרו אלי.

יש אנשי טלמרקטינג שכל מה שמענין אותם הם הרווחים שלהם. לפעמים הם עצמאים המקבלים אחוזים מעסקאות מכירה. לפעמים הם פועלים בניגוד למדיניות החברה המעסיקה אותם.

אנשים כאלה מזהים בקלות חוליות חלשות. כשמדובר בקשיש בשנות ה-80 של חייו, הם יתקשרו אליו עשרות פעמים. הם יתנו לו לפעמים מידע לא מדויק או אפילו שגוי ביחס למוצרים ולעלויות עד שייכנע וירכוש מהם מוצר שאינו צריך ולא התכוון לקנות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...