יום שישי, 20 במאי 2022

האם הכנסיה הקתולית השתלטה על ארגונים עסקיים וציבוריים במדינת ישראל?

 


כמה חודשים אחרי שהתגרשתי אני מתחיל לחשוד, שהכנסיה הקתולית השתלטה על כמה ארגונים במדינת ישראל.

האם חברת סלקום מנוהלת על ידי אנשי קש מטעם הכנסייה הקתולית?

האם מחלקת הארנונה של עיריית ירושלים היא חלק מהזרועות הארוכות של הותיקן?

לא בטוח שהתשובה חיובית. כפי שתראו בהמשך יכול להיות גם הסבר אחר למה שאנשים, שבחרו להתגרש במדינת ישראל, חווים. 

 

הכנסייה הקתולית

 

 

בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן ברומא,    

מקור התמונה: ויקיפדיה

 

בסיור מודרך ומעמיק שעשיתי בקרית הותיקן ברומא הבנתי שהכנסיה הקתולית היא גוף רב עוצמה מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית. 

לא בלתי סביר לחשוב שהיא שולטת בארגונים. 

ידוע שהכנסיה הקתולית אינה מאפשרת גירושים

לא בלתי סביר לחשוב שאם היא שולטת בארגונים, היא תעניש את אלה שהתגרשו גם למען יראו וייראו. 

הדבר העיקרי ששולל את תיאוריית הקונספירציה הזאת היא הטענה: מה איכפת לכנסייה הקתולית אם זוג יהודים מתגרשים?


תיאוריה אחרת: פשוט עובדים גרוע


אם לא הוותיקן, אז פשוט הרבה ארגונים בישראל מטפלים לא טוב במצבים של גירושים. 

מבחינת אותם ארגונים נשארתם נשואים גם אם הודעתם להם שהתגרשתם והחלפתם כתובת. 

גם אם סיפקתם להם צילום תעודת זהות בה מופיע הכיתוב "גרוש" ומופיעה כתובת חדשה. 

גם אם סיפקתם להם תעודת גירושין מהרבנות ופסק דין של בית הדין לענייני משפחה.  

כשבני הזוג לשעבר מנסים לבנות מחדש את חייהם הם ממשיכים לקבל חשבונות והודעות שכבר לא רלוונטיות עבורם. 

אם אחד מהם החליף כתובת, חלק מהחברות במגזר הפרטי או במגזר הציבורי וחלק מהארגונים במגזר הציבורי מסרבים להכיר בכך.

מבחינתם לא רק הנישואים הם קתוליים. גם עם כתובת המגורים יש נישואים קתוליים.


אלה שגרועים במיוחד משלבים שלושה מרכיבים:

 

1. הגדרה לא סבירה של התליכים העסקיים שלהם

כמובן שזה לא מוגבל רק למצבים של גירושים.


2. מערכות מחשוב גרועות

אחרי יותר מארבעים שנה בתחום המחשוב, בהן הייתי מעורב במערכות של יותר מארבעים ארגונים מזוויות שונות, קל לי להבחין, כמשתמש במערכות, מי הקים מערכת לתפארת ומי הקים מערכת לדיראון של עשר שנים לפחות. 

זה לא רק המערכות עצמן, אלא גם חוסר האינטגרציה בין המערכות. 


3. שירות לקוחות גרוע

לא עונים או עונים לא לעניין. המתנות  ארוכות. תפריטי מלל אינסופיים וכיו"ב. 


ללא קשר לשאלה איזו משתי ההשערות נכונה, החוויה שלי היא שיש הרבה ארגונים גרועים. 

הגרועים ביותר הם: יחידת הארנונה של עיריית ירושלים (להבדיל מיחידת החנייה שתיפקדה באופן סביר) וחברת סלקום. 

אם תיאוריית העבודה הגרועה היא נכונה, אז עובדים בחברת סלקום גם חסרי הבנה עסקית מינימלית ולכן פוגעים שלא במתכוון במקום העבודה שלהם. 

במקום לקפוץ על ההזדמנות להמשיך לתת שירותי אינטרנט בסיבים לגרושתי ולילדיי הם כמעט דחפו אותי להודיע על ניתוק אחרי שהם התקשו להעביר את החשבון על שמה. 

מישהו בחברה הזו שכח שבחרתי בהם רק משום שנדרש חיבור באמצעות סיב אופטי כשהתחברתי והם היו הספק הראשון שהיה מסוגל לספק את זה באותה כתובת. 

היום הם צריכים להתחרות עם בזק ועם פרטנר שגם הם מציעים אינטרנט מבוסס סיבים באותה כתובת.

אם תקראו את הפיסקה הבאה, תבינו שלא חשבתי לרגע שמצבי הוא גרוע במיוחד: יש כאלה שמצבם הרבה יותר גרוע ממצבי. 


גירושים קשים


כשליוויתי כלכלית בהתנדבות מישהי, שהתגרשה וילדיה נשארו איתה, ניסיתי להביא אותה למצב שבו יהיה מספיק כסף לאוכל. 

לא הייתי לבד היו אנשים טובים שעזרו לא פחות ממני. התגלה שמס הכנסה צריך להחזיר לה כסף בגין תשלום יתר של מיסים על עבודתה בתקופה, שבה עוד הייתה נשואה. 

היות שהייתה נשואה באותה תקופה, החוק קובע שהיא צריכה להביא מכתב חתום על ידי בעלה לשעבר, שהוא מסכים שהיא תקבל את הכסף. 

הגירושים היו גירושים קשים. כשהיא לא הייתה יכולה לדבר עם הגרוש הסכמתי לנסות לדבר איתו. 

הסברתי לו שאני יועץ כלכלי בהתנדבות ושאם יחתום על מכתב המאפשר לה לקבל את הכסף, הכסף ילך לאוכל לילדים שלו. אחרת הוא יישאר במס הכנסה. 

האיש סירב לחתום.


יחידת הארנונה של עיריית ירושלים


התחלנו בזה שבמשך יותר משלושה שבועות סירבה מחלקת הארנונה לאפשר לי לשלם ארנונה על דירה אותה שכרתי. 

כמובן שכבר באינטראקציה המקוונת הראשונה שלי צירפתי העתק חתום של החוזה ומכתב של בעל הדירה בו הוא כותב שנכנסתי לדירה כשוכר ואת תאריך הכניסה שלי. 

לא כאן המקום לפרט את הרדיפות שלי אחרי המענה הטלפוני, הלא זמין בעליל בחודש ינואר, את הודעות הדוא"ל ששלחתי ולא קיבלתי עליהן מענה ואת ההתכתבויות האינסופיות באמצעות מערכת הטפסים הממוחשבת של עיריית ירושלים.


הנזק שנגרם לי מהעיכוב


מחלקת החנייה שלי עיריית ירושלים כן ענתה לפניות שלי וקיבלה ממני את כל המסמכים הנדרשים לקבלת תו חניה אזורי בשכונת בית הכרם, פרט למסמך אחד .... אישור על תשלום ארנונה.

נאלצתי לחנות ליד הדירה ששכרתי רק אחרי שעה 18:00 על מנת לא לשלם עבור חנייה בכחול-לבן. 

לא חשבתי שנכון שאשלם עבור חנייה כמה שעות כל יום ואחנה ליד הדירה. 

לא חשבתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן עד שיתנו לי לשלם ארנונה. 

בשעת ערב מאוחרת נסעתי בכל יום לחניון חינמי זמני מרחק של כעשר דקות הליכה מדירתי השכורה וחניתי שם. 

לא יכולתי לחכות עד הבוקר. בשעות הבוקר לא הייתי מצליח למצוא חנייה באותו חניון. 

בקיצור כל ערב הלכתי עשר דקות. עניין פשוט להלך ורץ כמוני.

לא כל כך נעים בימים גשומים וקרים במיוחד והיו כאלה בחודש ינואר. 

בשעות היום ניסיתי למצוא מקומות חנייה חינמיים רחוקים בשכונה ושילמתי בזמן ההליכה מהמכונית לבית ולהיפך.


הנחת אזרח ותיק

מגיעה לי הנחה של 25% בתשלום הארנונה עקב היותי אזרח ותיק

על מנת להימנע מהסאגה של חיפוש מקומות חניה רחוקים בשכונה במשך זמן ארוך נוסף, החלטתי לשלם את מלוא הסכום ורק אחרי זה לקבל את החזר הכסף המגיע לי כהנחה.  

ב-16 במרץ הסתיים התהליך הביורוקרטי הזה כאשר העירייה שלחה לי הודעת דוא"ל בה היא מאשרת שמגיעה לי הנחה.

במהלך התהליך הועלתה טענה שכבר קיבלתי הנחה על דירת מגוריי לשעבר. 

נאלצתי להסביר ולצרף שוב אישורים על כך שאת הדירה הנ"ל קיבלה גרושתי. היא שילמה את הארנונה עם ההנחה המגיעה לה כאזרחית ותיקה. אין לזה שום קשר אלי.  

 

הסאגה שלא תיאמן על החזרת תשלום ארנונה עודף

 

הציפייה שלי הייתה שעכשיו מישהו ביחידת הארנונה של עיריית ירושלים יתקן באופן אוטומטי את גובה התשלומים שלי באמצעות כרטיס אשראי.

תתפלאו אבל כבר קרו לי דברים דומים בכמה ארגונים אחרים המתנהלים באופן סביר או יותר מסביר. 

חיכיתי, חיכיתי, חיכיתי ומי לא בא? עדכון סכום החיוב. 

פניתי טלפונית ליחידת הארנונה של העירייה. בינואר לא עונים שם לטלפונים, ללא המתנה כמעט אינסופית. באפריל ומאי עונים די מהר. 

התברר לי שהם רוצים שאמלא טופס מקוון עם בקשה להחזר ואצרף מסמכים.

למוד ניסיון הקפדתי לצרף את כל המסמכים ולמלא את כל הפרטים ו...

אחרי המתנה של לא מעט ימים קיבלתי הודעה שחסרים מסמכים. 

פניתי שוב טלפונית. לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי!!!

לדברי הפקידה אני צריך לצרף אישור מגרושתי, שחשבון הבנק שאת פרטיו מסרתי הוא בבעלותי בלבד. 

הסברתי לפקידה שלא זה לא נכון ולא הגיוני. היא אמרה לי אז אתה יכול לצרף אישור ניהול חשבון מהבנק.

זה כבר נראה הגיוני לחלוטין. לא מעט בתי השקעות וחברות ביטוח ביקשו ממני אישור ניהול חשבון בנק או צ'ק מבוטל כשהצטרכו להעביר אלי כסף.

מהר מאוד הורדתי מאתר הבנק את האישור הנדרש וצרפתי אותו לבקשה שלי ובא לציון גואל. 

לא ממש. מערכת הטפסים של עיריית ירושלים שלחה לי כמה ימים אחרי זה הודעה שחסר מסמך. 

בטח ניחשתם.... אישור מגרושתי שאני בעל החשבון. 


מה הבעיה המעשית בדרישה ההזויה הזו?


אל תדאגו לי. גרושתי תיתן לי את האישור המופרך שעיריית ירושלים לא הייתה צריכה לבקש ממני. מערכת היחסים בינינו טובה.

גם לו לא הייתה נותנת לי הייתי מקבל את הכסף באמצעות בית המשפט לתביעות קטנות או גרוע יותר מבחינת עיריית ירושלים באמצעות תביעה ייצוגית בבית משפט. 

יש כאלה שכן צריך לדאוג להם.

לא במקרה מופיעה בפוסט זה פסקה שכותרתה "גירושים קשים". תחשבו על האישה אליה אני מתייחס בפסקה זו או על מקרים דומים אחרים של גירושים קשים.

הגרוש של אותה גברת לעולם לה היה חותם לה על זה. היא גם לא הייתה מבינה שהדרישה של עיריית ירושלים מופרכת בעליל.  

מבחינתה צריך לקבל את מה שעירייה או משרד ממשלתי אומרים. 

התוצאה הייתה ויתור על הכסף המגיע לה. במילים אחרות פחות אוכל לילדים שלה.


 

 

יום שני, 16 במאי 2022

רשות המיסים: יש פיתרון לבעיה. אין פיתרון לתעלומה

 


בפוסט קודם ניסיתי לתת מורה נבוכים לשירותים תמוהים של רשות המיסים

הפעלתי את כל הכישורים הבלשיים שלי על מנת לנסות להגדיר שם משתמש במערכת של רשות המיסים ולהפעיל אותו. 

כל מאמציי, יש לומר הרבים, כשלו. 

אחרי שפרסמתי את הפוסט הבנתי שאני לא לבד. כמה אנשים אינטליגנטים ומשכילים סיפרו לי, שגם להם השביתו את שם המשתמש ודרשו מהם להגדיר שם משתמש חדש. גם הם כשלו.

 

הבעיה נפתרה

 

היום השתמשתי בתובנות שרכשתי אז וניסיתי להגדיר שם משתמש ובניסיון השני הצלחתי. נדרשתי להכניס פרטי כרטיס אשראי. 

בניסיון הראשון העדפתי להכניס פרטים של כרטיס שתוקפו יפוג בקרוב ואין לי כוונה לחדש אותו. 

קיבלתי הודעה שאחד משני הפרטים (מספר כרטיס אשראי ושדה מטופס 106 בשנת 2020) שהקשתי שגוי. בדקתי ומצאתי שלא שגיתי באף פרט. 

לפתע הבחנתי בהודעה קטנה, שהמערכת לא מקבלת כרטיסי דיינרס קלאב. 

הערה קטנונית: באתרים שמי שבנה אותם מבין מה הוא עושה, הוא נוהג לציין בתפריט באילו כרטיסי אשראי אסור להשתמש באתר. הערה קטנה כזו הייתה חוסכת לי, ואולי גם לאחרים, להקליד הרבה ספרות.

בפעם השנייה הקלדתי פרטי כרטיס אשראי אחר ולהפתעתי הצלחתי להגדיר שם משתמש באתר רשות המיסים.


התעלומה הבלשית לא נפתרה


כמובן שהפעם כשניסיתי להגדיר שם משתמש השתמשתי בדפדפן Edge של מיקרוסופט. 

במקום תפריט זהה לתפריט שבאתר ההזדהות הממשלתי קיבלתי תפריט שונה לגמרי. בנוסף למספר תעודת הזהות, יש רק שני שדות אפשריים להזדהות ומומלץ למלא את שניהם. האחד הוא נתון מסוים מתוך טופס 106 של אחת השנים הקודמות.

השני כאמור הוא פרטי כרטיס אשראי. 


כיוונים לפיתרון התעלומה


האם יש השפעה כל כך גדולה לפוסט בבלוג שלי, שאולי גרם למישהו ברשות המיסים לחשוב מחדש?

אם לא, האם היו מתלוננים רבים אחרים וכתוצאה מזה מישהו ברשות המיסים החליט לתקן.

הפעם התיקון אינו מתנגש עם האמרה של מישהו חכם: 

If it is not broken do not fix it.

הפעם ברור לגמרי שצריך לתקן.


יום ראשון, 15 במאי 2022

הצצה קטנה לכלכלה של קוריאה הדרומית

 

דגל דרום קוריאה. מקור התמונה: ויקיפדיה

את שעת הבוקר המוקדמת (5:00) ניצלתי היום לצפייה בפרק בסדרה דוקומנטרית על קוריאה הדרומית, שהופקה באנגלית ושודרה ב"כאן 11". לקישור לצפייה במשך שעה בפרק בו צפיתי לחצו כאן.

חוץ מההיכרות המוגבלת שלי עם כמה חברות טכנולוגיות קוריאניות כצרכן, אני לא ממש מכיר את קוריאה.

הפרק המעניין עסק בהיבטים של טכנולוגיה. בחרתי להתייחס לכמה נקודות שעלו בו בהקשר המתייחס גם אלינו ולמדינות אחרות.   

 

תל"ג

כלכלת דרום קוריאה היא הכלכלה העשירית בגודלה בעולם. היא כלכלה שצומחת בקצב מהיר. אם תקראו את הערך בויקיפדיה על מדינה זו תמצאו שהיא הכלכלה ה-14 בגודלה בעולם, אבל נתון זה מתייחס לשנת 2020. 

 

מקור הדחף להתקדם ולצמוח

 

קוריאה הדרומית היא מדינה הענייה במשאבים טבעיים ולכן התמקדה בטכנולוגיה. קצת מזכיר לי את יפן בהיבט זה.  

פרופסור באוניברסיטה בקוריאה, שרואיין בפרק הזה, אומר שאירועים קשים בהיסטוריה הקוריאנית, הלא יותר מדי רחוקה, דוחפים את הקוריאנים לכיוון של קידמה טכנולוגית ועבודה קשה. הוא מדבר על שני אירועים מתמשכים: הכיבוש היפני ומלחמת קוריאה


תרבות הצריכה


תרבות הצריכה היא בעיני מחלה של מדינות מפותחות בעידן הנוכחי. 

אותו פרופסור טוען שהקוריאנים חולים יותר במחלה הזו. זו הסיבה, לדעתו, שכשחברות כמו Apple או Samsung יוצרות דור חדש של טלפונים חכמים, המקום הראשון בו הן מנסות למכור אותו היא קוריאה הדרומית. 

הפרופסור הנכבד מבחין בין שני דפוסים של תרבות צריכה: 

1. קניית דברים שלא צריכים על ידי אנשים שמצבם הכלכלי מאפשר להם לרכוש אותם.  

2. קניית דברים שאנשים אחרים בסביבה החברתית שלהם קנו גם כשאינם יכולים להרשות לעצמם כלכלית.

גם הדפוס השני, היותר בעייתי מבחינה כלכלית, נפוץ בקוריאה הדרומית.


חינוך: כדאי ללמוד מהקוריאנים

 

בפוסט שאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות : האם יש קשר בין הדברים? התייחסתי לפסימיות של Tim O'Reilly , שטבע את המושג Web 2.0. הפסימיות היא בהקשר של סיכויי ההצלחה של ארצות הברית של טראמפ במאבק מול סין על ההגמוניה הכלכלית בעולם. 

מקווה שארצות הברית של הנשיא ביידן מתנהלת באופן נבון יותר.

O'Reilly אומר, שהסינים זיהו את שאינטליגנציה מלאכותית (AI) היא המפתח לשליטה כלכלית בעתיד. הם בנו תוכנית לעשר שנים קדימה. לימוד מתמטיקה במערכת החינוך הוא הבסיס לכך, משום שאלגוריתמאים של AI הם בדרך כלל מתמטיקאים. האמריקאים הצעירים לא מצטיינים במבחני מתמטיקה בינלאומיים. הסינים כן.

הסינים לא לבד. גם הקוריאנים זיהו את זה. החל מכיתות נמוכות בבתי ספר יסודיים הם לומדים אינטליגנציה מלאכותית. 

הקוריאנים גם מלמדים אתיקה של אינטליגנציה מלאכותית בבתי הספר.  

אולי כדאי גם לנו ללמוד מההסינים ובמיוחד מהקוריאנים בהקשר זה?


מציצנות פלילית


זה לא אתי להיות מציצן, אבל בקוריאה הדרומית זו תופעה שכיחה במיוחד.

מעבר לעבריינות ה-Cyber המוכרת לנו גם במקומות אחרים יש גם תופעה ייחודית. 

בנוסף להשתלטות מרחוק על מצלמות מחשב של אנשים המחוברים לאינטרנט, יש גם מצלמות המותקנות בניגוד לחוק

אצלנו כבר נתפסו עבריינים שהתקינו מצלמה כזו מעל מכשירי ATM (כספומט). הרעיון שלהם היה לצלם את הפרטים המזהים שמקיש מי שרוצה למשוך כסף, כולל הסיסמה שלו למשיכת כסף. 

בדרום קוריאה יש כאלה המתקינים מצלמות נסתרות מעל אסלות בתי שימוש ציבוריים. המצלמות מעבירות את הצילומים למתקין באמצעות האינטרנט או הדיגיטל. מציצנות במובן הרע של המילה. 

המראיינת הקוריאנית, התלוותה לשוטרת שעבודתה היא לעבור במקומות, כמו בתי שימוש ציבוריים, ולאתר בעזרת מכשור מתקדם מצלמות כאלה.


מציצנות ערוץ אישי ב-Tou Tube


האם מעניין אתכם לצפות במישהו אוכל איטריות? התשובה שלי היא שלילית, למעט מקרים חריגים. אני מניח שרוב הקוראים חולקים איתי את אותה השקפת עולם בהקשר זה.

בקוריאה הדרומית זה שונה. הרבה אנשים מתעניינים למשל בצפייה באדם אוכל איטריות. מציצנות כבר אמרתי. 

יש אנשים שעושים שימוש חוקי במציצנות הזו. הם פותחים ערוץ You Tube ומרוויחים מפרסמות. 

הרף התחתון לקבלת רווחים מצפייה בפרסומות ב-You Tube הוא גבוה.

אני למשל, טרם הגעתי לרף הזה בערוץ שלי. מודה שאני לא משדר דברים כל כך מושכים בערוץ שלי. בינתיים יש בו רק הקלטות של שיעורי ברידג' בהם אני מלמד. מקווה בעתיד להרוויח גם שם משהו, אבל עיקר התועלת מבחינתי הוא בחשיפה ולא ברווחים הכספיים.

יש אנשים בקוריאה הדרומית, שעשו הסבה מקצועית להעלאת סרטונים לערוץ שלהם ב-You Tube. לפעמים הם מתפרנסים מזה טוב יותר מאשר מעבודה רגילה. 

האב החד-הורי, שרואיין בכתבה, עבד כשליח. הוא מתפרנס כעת מהעלאת סרטים אישיים בערוץ ב-You Tube. לדבריו הוא מרוויח יותר ממה שהרוויח כשליח.

הערוץ שלו מוקדש לסרטונים המתארים את בנו הפעוט. הפעוט מוסרט כשהוא מדבר, משחק, אוכל וכיו"ב. 

כמובן שעל מנת להתפרנס מהערוץ צריך להעלות סרטונים בתדירות גבוהה. 

מומחה קוריאני שרואיין אומר ש-You Tube מושך יותר מטלוויזיה משום שרוב התכנים בסרטונים שם הם אמיתיים בעוד בטלוויזיה הסרטים, למעט סרטים דוקומנטריים, אינם מתארים מציאות. יתר הסרטים במקרה הטוב מתכתבים עם המציאות.

כמובן שלא מספיק שסרטים יתארו מציאות. צריך לדאוג לכך שהם גם יהיו אטרקטיביים לצופים.

 

הערת שוליים

 

כשאסיים את שנת ה-Relocation שלי, קוריאה הדרומית נראית לי יעד מעניין לטיול. הטיול שלי ליפן לפני כמעט 35 שנה היה אחד מהטיולים המרתקים בחיי. 

כפי שציינתי קודם בפוסט זה, במבט ראשון נראה כאילו יש קווי דימיון בין קוריאה הדרומית ליפן.

 

יום שני, 9 במאי 2022

מה למדתי מההרצאה שלי על הבנקים?

 


אני לומד כל הזמן. גם בנושאים שאני בקי בהם. גם בהרצאות שלי. אתמול (8.5.2022) הרציתי על: "האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?" בבית הועד הישן בשכונת בית הכרם בירושלים. 

גם בהרצאה הזו למדתי. אפילו למדתי משהו שבדרך כלל אני לומד בהרצאות שלי. 

בפוסט זה אתאר מה אני לומד בהרצאות שלי. 

 

דברים טכניים 


איזה דברים ניתן לשפר בהרצאה? 

למשל: תקלדות בשקפים, דברים שפחות מובנים לקהל המאזינים, דוגמאות טובות יותר מאלה שהבאתי, השמטת חלקים שמייגעים את הקהל, תוספת דברים שמשתתפים בהרצאה חושבים שהם חסרים. 

דברים שמשתנים ומתיישנים, דברים רלוונטיים חדשים וכיו"ב.

 

העמקת ההבנה


מאזיני ההרצאה יכולים אולי לחשוב, שאין מי שמבין יותר ממני בנושא (גם זה לא קורה בדרך כלל. קורה שהם חושבים שאני מבין את הנושא לעומק).

גם אם הם חושבים כך אני מבחין גם בדברים, שאינני מבין אותם עד הסוף וצריך לשפר את ההבנה שלי. 

אחרי ההרצאה אני מנסה לחדד לעצמי את אותן נקודות. לפעמים זה בא לידי ביטוי עקיף בהרצאות הבאות על אותו נושא באמצעות הסברים מדויקים יותר.

לפעמים זה בא לידי ביטוי גם בשקפים במצגת.


משהו נוסף


 

הקהל בהרצאה שלי בבית הועד

זהו אולי הדבר היותר חשוב. הוא לא בהכרח קורה במרבית ההרצאות שלי, אבל זה קרה כבר כמה פעמים. במהלך ההרצאה עולים נושאים הקשורים אליה במידה זו או אחרת ומטרידים את השומעים ו/או חשובים לשומעים.  

לפני מספר שנים רב הרציתי בהתנדבות ב"עמך" בירושלים על התנהלות כלכלית בגיל מבוגר. 
שני שקפים בהרצאה התייחסו לבנקים. 

ההיתיחסות לבנקים, הביאה להרבה תגובות. בעיקר תגובות רגשיות: תערובת של פחד, תלות והרגשה שהבנקים מנצלים אותם.
 
בעקבות זאת בניתי הרצאה על הבנקים: הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים
מטרת ההרצאה היא לסייע לאנשים להתנהל מול הבנקיםב אופן רציונלי ולא באופן רגשי. 

בתמונה בתחילת פיסקה זו אתם רואים חלק מהקהל בבית הועד הישן.
במהלך ההרצאה שלי נשאלו שאלות ועלו סיפורים אישיים על הונאות, למשל: אנשים שניסו להתחזות אליהם ולבצע פעולות במספר כרטיס האשראי שלהם או למשוך כסף מחשבון הבנק שלהם.

בעולם החדש האינטרנטי והדיגיטלי אנשים רבים בגיל מבוגר מתקשים לתפקד ומרגישים חשופים ולא בטוחים. יש כאלה שמנסים להשתמש בזה על מנת למשוך מהם כספים במרמה. 

הייתה הסכמה בקהל שהרצאה חדשה שלי, שבה אני אדבר על הנושא של איך להתגונן מפני הונאות כאלה,  חשובה להם מאוד. 
נדמה לי שלא רק להם. 

עם הניסיון העשיר שלי בניהול סיכונים, באבטחת מידע ובכלכלת המשפחה ובעבודה עם בנקים, נראה לי שלא יהיה לי קשה להוסיף הרצאה בנושא זה לרשימת ההרצאות שלי. 
להתראות עוד כמה חודשים בהרצאה הזו.






 

 

יום שבת, 7 במאי 2022

דור הולך ודור בא והמציאות משתנה

 


קונפליקט בין דורות אינו חדש. דור ההורים מעוניין שהדור הבא אחריו ימשיך בדרכו. 

דור ההורים חושב שהניסיון שלו והשאיפה שלו, שלצאצאיו יהיה טוב יותר מאשר לו, מצדיקים הכוונה של ילדיו, שלא לומר הכתבת דרכם. 

אינני שונה מהותית מדור ההורים בהקשר זה.
מי שקורא את הבלוג האישי שלי הישורת האחרונה - לאו דזה וזקנים אחרים, נתקל בוודאי בביטוי של הרצון שלי שלילדיי יהיה טוב יותר מאשר לי ושהניסיון שלי, המר בחלקו, יעמוד לרשותם על מנת שלא יכוו במה שאני נכוותי.
 
לשמחתי, וכנראה גם לשמחת ילדיי, אינני כופה עליהם ללכת בדרכי ואינני לוחץ עליהם לעשות זאת. כולנו מכירים הורים המתנהגים אחרת ממני. 
 
פסקה זו היא הקדמה להתייחסות שלי למאמר שאני ממליץ לקרוא. 
אור-אל ביילינסון הוא היסטוריון של מרכז, מזרח ודרום-מזרח אירופה. אור-אל משלים עבודת דוקטורט בנושא זה באוניברסיטת ייל. 
המאמר שלו: אל מעבר לבעיית הדורות פורסם "בזמן הזה" של מכון ון-ליר. 
 
הסיבה לכך שאני מתייחס למאמר בבלוג העוסק בכלכלת היחיד והמשפחה היא, שהמאמר מתייחס לאספקטים כלכליים בהקשר של הקונפליקט בין דורות. 
 
המאמר מתייחס להיסטוריה של הקונפליקטים האלה, שהתחילו במאה ה-19 והפכו למשמעותיים החל מתחילת המאה העשרים.

הוא מתאר מרידות של צעירים, כגון: מרד הסטודנטים בשנת 1968. 
הוא מתייחס להיווצרות גילדות מקצועיות, שלבנים של חברים בגילדה היה הרבה יותר קל להיכנס אליהן. 
הוא מתייחס לעובדה הידועה, שהמוביליות במעמד הסוציו-אקונומי מוגבלת: היתרון של בני השכבות המבוססות והעשירות בנקודת המוצא שלהם, בא במקרים רבים לידי ביטוי בהצלחה בלימודים ובעבודה ובכמות המשאבים הכלכליים העומדת לרשותם. 
 
הנקודות המהותיות, שלדעתו מבחינות בין קונפליקטים בין צעירים לבין דור ההורים שלהם לבין הקונפליקט הנוכחי, הן:
 
1. מורדים בדורות קודמים מחו על שלילת זכותם לקבוע את דפוסי חייהם ועל אסונות וקיפוח כלכלי. המרד הנוכחי כולל טענה של חבלה בעתידם של הדורות הבאים.
המרד של דור ה-Z, וכנראה גם דור ה-Y, בדור ה"בייבי בומרס", אולי גם בדור ה-X, כולל לראשונה בהיסטוריית הקונפליקטים בין דורות, גם טענה של פגיעה חמורה בעתיד שלהם ושל הדורות הבאים אחרים.
 
2. הרשתות החברתיות מייתרות את הצורך במפגש פיזי על מנת להתארגן.
אולי הן גם מייתרות בכלל את הצורך להתארגן. סרט ויראלי או פוסט ויראלי מספיק לבן דור ה-Z להבין שרבים אחרים חווים את מה שהוא חווה.
 
הטענה הזו נובעת מהתחממות כדור הארץ, מגידול הפער בעושר בין העשירים במיוחד לאחרים ומהתערערות היציבות הכלכלית והתעסוקתית שתוצרים שלה הם עתיד לא ברור של הדורות הצעירים. 
כמה מהתוצאות של ההתערערות הזו: 
 
א. קושי גדול ברכישת דירה והשתעבדות למשכנתא במשך עשורים.
 
ב. סיכוי נמוך לפנסיה משמעותית.  

לקריאה נוספת של פוסטים הקושרים בנושא



 

 

יום רביעי, 4 במאי 2022

גירושים: חלוקת הנכסים הפיננסיים - לא תקבלו את מה שהבאתם

 


בפוסט הדילמה הכמעט בלתי אפשרית של נישואים, גירושים וכסף עסקתי בקושי של מי שנישאים להגן על רכושם מפני מי שבחרו לחיות איתו או איתה את חייהם. הקושי המהותי הוא, שברוב המקרים לא חושבים בכלל על האפשרות הזו בתחילת הדרך המשותפת. אם חושבים על כך, זה עלול לפגוע בחיים המשותפים כבר בתחילת הדרך.

אם וכאשר, אחרי הרבה שנים ביחד, מתחילים לחשוב על פרידה זה עלול להיות מאוחר מדי.


לא מה שהבאתם תקבלו


מי שחושב שכל אחד מקבל את הנכסים שהוא הביא לחיים המשותפים טועה. התמונה הרבה יותר מורכבת. 

אינני משפטן וחלק מהסוגיות של חלוקת הרכוש הן משפטיות. 
גם ברמה המשפטית לא תמיד תהיה אחידות בקבלת ההחלטות ביחס לחלוקה.

נניח שלפני הנישואים הבעל עבד כמה שנים וחסך 400 אלף שקלים. לאישה לא היו חסכונות. אחרי עשרים שנה הם מתגרשים. קרוב לוודאי שגם אם הבעל ידרוש לקבל את הכסף הזה, צמוד למדד או עם רווחים הוא לא יקבל אותו.


הבעיה הטכנית


בגלל הזמן הרב שעבר מאז, לא בהכרח הוא יוכל לזכור את הסכום המדויק ולא בהכרח יוכל להוכיח שהכניס סכום כזה לקופה המשותפת. 

קרוב לוודאי שהסכום הזה לא נשאר כחיסכון אלא נעשה בו שימוש כלשהו במהלך החיים המשותפים: רכישת דירה, נסיעה לחו"ל, מענה לצרכים של ילדים משותפים וביו"ב. 


חזקת השיתוף


ברוב המקרים, אם מישהו הכניס כספים לקופה המשותפת, רואים בכך כוונה להתחלק עם בן/בת הזוג בכסף. הכסף הפך מכסף פרטי לכסף משותף.


ההיבט הרגשי


בכל מקרה יש מי שנפגע רגשית לפני הפרידה. אם הוא חושב שנעשה לו עוול והוא זה שהביא כסף רב יותר לקופה המשותפת, הוא יכול לחשוב שיש פה חוסר צדק נוסף.

הוא גם נפגע במהלך הקשר וגם נפגע בכך, שלכאורה, לוקחים ממנו כספים שהביא מלפני הנישואים. 

זה עלול להחמיר את המשבר ולפרנס היטב עורכי דין משני הצדדים. 


ההמלצה שלי


קבלת החלטות כלכליות על בסיס רגשי היא מוטית ולכן במקרים רבים שגויה.

עדיף לא לערב רגשות בתהליך חלוקת הרכוש המשותף, ככל שזה ניתן. 

גישור עדיף כלכלית, וכנראה עדיף גם בהקשרים אחרים, על מלחמות משפטיות.





תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...