בנקים: מזוויות ראייה שונות

 

כחבר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה אני מאוד מעריך את הפעילות של הנהלת האיגוד במישורים שונים. 

אחת הפעולות המבורכות של הנהלת האיגוד היא הרצאות העשרה בזום. ליועצים יש גם אפשרות לשאול את המרצה שאלות ולהוסיף מידע.

אתמול בבוקר (27.3.2022) שמעתי הרצאה של גברת ענבר ראם על עמלות בבנקים. ההרצאה הייתה הרצאה טובה ומקיפה, שנגעה בכל העמלות השכיחות במערכת הבנקאית ונתנה טיפים מועילים להתנהלות טובה יותר. 

לדעתי, הייתה נקודה מהותית אחת שלא עלתה, בהקשר להשקעה בניירות ערך באמצעות הבנקים, וכמה דברים חשובים פחות שאפשר היה להוסיף. 

אינני מתכוון להתיחס לתכנים. אני מתייחס בפוסט זה לפרספקטיבה או לזווית הראייה.

גברת ראם אמרה שהיא עבדה במערכת הבנקאית והיא מעריכה את הבנקים. 

כמתנדב ב"הלל" המלווה כלכלית יוצאים בשאלה, אני בקשר עם מתנדבים אחרים. כולם אנשים טובים הראויים להרבה הערכה על תרומתם. חלק מהם באו מהמערכת הבנקאית. גם אצלם אני נתקל בגישה דומה  מפרספקטיבה אוהדת לבנקים.

הפרספקטיבה שלי היא אחרת היא מאפשרת לי לראות את היתרונות והחסרונות של הבנקים בישראל באופן לא מוטה. 

פרספקטיבה של לקוחות בנקים

לקוחות רבים של הבנקים מתייחסים אליהם בתערובת של פחד ושנאה. שני הרגשות הללו אינם מוצדקים ופוגעים בלקוחות. 

בהרצאה שלי: הבנק אויב או אוהב? אני מסביר כיצד נכון להתייחס לבנקים. אגב, בדיוק באופן שציינה  ענבר ראם בהרצאתה.  

 

פרספקטיבות לא אוהדות לבנקים

נתקלתי בלא מעט יועצי השקעות שאינם עובדים בבנק, שיש להם דעה שלילית במיוחד על השקעה בניירות ערך באמצעות הבנקים.

הפרספקטיבה שלי בייעוץ במחשבים 

במשך כארבעים שנים עבדתי בתחום המחשבים. בחצי הראשון של התקופה כשכיר בארגון ממשלתי. בחצי השני בעיקר כיועץ עצמאי.

נתקלתי בלא מעט אנשי מקצוע שעבדו במשך שנים רבות בחברה גדולה בתחום, למשל: DEC, IBM .Microsoft

אנשים אלה הפנימו את התרבות הארגונית של החברה בה עבדו. 

גם אחרי שעזבו את החברה הם חשבו, שהמוצרים של החברה, התרבות הארגונית של החברה, המתודולוגיות ושיטות העבודה של החברה, טובים יותר מאשר אלו של המתחרים. הם גם נטו להעריך הערכת יתר את כוחה והשפעתה של החברה בה עבדו.

אני גדלתי על תפיסה אחרת. עוד כמתכנת מערכות הפעלה צעיר בארגון ממשלתי, למדתי מהמנהלים שלי יוסף אלון ז"ל ורוני קריסטל ז"ל, שתחרות טובה ללקוח. כשכולם קנו רק מחשבים של IBM משום ש"לא פיטרו אף אחד בגלל שבחר ב-IBM", הם יצרו תחרות  בין IBM ל-HDS על כל מחשב מרכזי גדול שקנה הארגון. התוצאה הייתה ששילמנו עשרות אחוזים פחות על מחשבים יקרים וגדולים. 

כיועץ עצמאי, מעולם לא הייתי מוטה לטובת מישהו או לרעת מישהו. פעלתי עניינית לטובת הלקוח.

הפרספקטיבה שלי בהקשר הבנקאי

גם בהקשר הבנקאי יש לי פרספקטיבה רחבה, ללא הטייה לטובת הבנקים או לרעתם. 

כמה הבהקים ביחס לפרספקטיבה שלי:

1. כיועץ מחשוב יעצתי למרבית הבנקים בישראל.

הייעוץ המשמעותי ביותר היה לבנק לאומי. הייתי שם שלוש שנים במשרה מלאה כשניסו לבנות את מערכות הליבה הבנקאיות בתפיסה חדשנית. זה היה פרויקט מהגדולים והחדשניים בעולם, לפיכך מרבית החברות המובילות בתחום הזה בעולם הציעו פתרונות, מוצרים וביצוע פרויקטים. ישבתי בארבע עיניים או בשמונה או בעשר עיניים עם הרבה אנשים מובילים בעולם בתחום מערכות ליבה בנקאיות ובנקאות בכלל. 

ראיתי את התוכניות העסקיות האסטרטגיות של הבנק שמהן נגזר פרויקט המחשוב וספגתי היטב את התרבות הארגונית ואת תהליכי העבודה בארגון כלו (לא רק במחשוב). 

בנוסף לעבודה עם בנקים בארץ, השתתפתי כיועץ Free Lancer בפרויקט ייעוץ בבנק באירופה של חברת האנליסטים המובילה Gartner. 

2. כלקוח בנק עבדתי מול מספר בנקים במספר סניפים

לצערי הרב, יצא לי לעבוד גם עם שני סניפים מהגרועים ביותר בארץ של שני בנקים גדולים. האירוע הביזרי ביותר היה סירובו של מנהל סניף בנק (שאחרי זה הורשע בגניבת כספים ונידון למאסר) לתקן טעות של הבנק בסכום של 140 אלף שקל לרעתי.

כלקוח שאינו לקוח שבוי, נטשתי את אחד מהם. בשני הייתי מיופה כוח ולא יכולתי לעשות את זה. 

גם במצבים קיצוניים פחות החלפתי בנקים וסניפי בנק על מנת לקבל תנאים טובים יותר. 

הייתי מראשוני הלקוחות של "הישיר הראשון" של בנק לאומי, משום שכבר בשלב מוקדם ראיתי את היתרונות של בנקאות אינטרנטית בהשוואה לבנקאות בסניף.

פעלתי בחשבונות לא שלי כמיופה כוח. 

3. כיועץ כלכלי למשפחות ויחידים

כמעט כל הביקורים שלי בסניפי בנקים היו כיועץ כלכלי המתלווה למשפחה או ליחיד. היו הרבה מפגשים כאלה, כמעט עם כל הבנקים, בהקשרים שונים של לקוחות שלי.

4. מעקב אחרי פינטק וטכנולוגיות פיננסיות חדשות 

כמי שעבד כארבעה עשורים במחשבים ובטכנולוגיית המידע, המשכתי לעקוב אחרי התפתחויות בטכנולוגיות פיננסיות וההשלכות שלהן על בנקים וספקי שירותים פיננסיים אחרים.

5. מומחה בניהול סיכונים

כמומחה בניהול סיכונים אני מנסה להתייחס באופן רציונלי ולא באופן רגשי לסיכונים בתחום הפיננסי.

התייחסות לשירותי הבנקים בישראל

העולם השמרני ושונא הסיכון (Risk Averse), שאפיין את הבנקים במשך תקופה ארוכה מאוד, השתנה. 

בעולם של היום יש תחרות של גורמים לא בנקאיים על מתן אותם שירותים פיננסיים.

אנחנו כצרכנים צריכים להתאים את עצמנו לעולם החדש.

הבנקים כספקי שירותים נאלצים להתאים את עצמם לעולם חדש. 

 

סניפי הבנקים

את העולם הישן מסמלים יותר מכל סניפי הבנקים, שבעבר בוצעו בהם כמעט כל הפעולות הבנקאיות. בעולם החדש נדחקים הסניפים לטובת ערוצי שירות עצמי.

ערוצי השירות העצמי זולים יותר לבנקים וזמינים 24 שעות ביממה. 

המשמעות היא סגירת סניפים וצמצום שירותים בסניפים אחרים. האינטראקציות בין לקוחות שהבנקים מעוניינים בהם לבין הבנקים הן לרוב מרחוק. 

בפוסט: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים? התייחסתי לנושא. 

 

דור ה-Y ודור ה-Z תפיסת עולם אחרת 

הצעירים בני דור ה-Y ודור ה-Z פועלים אחרת. הם ילידי אינטרנט ודיגיטל. כמו בכל תחום אחר, גם בבנקאות הם פועלים מרחוק ובמהירות. הם אפילו לא מבינים לצורך מה קיימים סניפי בנקים וגם ערוצים אחרים כמו טלפון או פקס.

 

פינטק

בין המתחרים החדשים אפשר לציין שירותי פינטק. הם בנויים על אינטרנט ודיגיטל ולא מחזיקים סניפים ומספר גדול של עובדים. זו הסיבה שהשירותים שלהם זולים יותר. 

לקוחות יכולים להרוויח מזה, למשל: ריבית נמוכה יותר על הלוואות או ריבית גבוהה יותר על פיקדונות. 

האם יש יותר סיכון? האם הסיכוי מצדיק את לקיחת הסיכון? 

התשובה לשאלות אלה ספציפית לכל מקרה. כפי שאנחנו רואים, רבים חושבים שהסיכון מוצדק. 

המסקנה האישית שלי כיועץ, בשונה מחלק מאלה שעבדו במערכת הבנקאית, היא לא לראות בבנקים כמקום הראשון בו מחפשים הלוואה או אשראי אחר. 

אגב, גם העבודה בבנקים הופכת לאטרקטיבית פחות בעידן, שבו אין ביטחון של עבודה לטווח ארוך והוועדים כבר אינם בעלי העוצמה, שהייתה להם בעבר. 

ההצה לדילמה הניצבת בפני עובדים פוטנציאליים בעתיד תוכלו לראות בפוסט שלי: מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש פינטק?

ארנקים אלקטרונים ושירותי תשלום

בבנקים מבינים ששירותי תשלום, בעיקר אלה של ענקיות טכנולוגיה כמו Apple ו-Google מהווים איום רציני על שירותים שהם נותנים. 

מטבעות קריפטוגרפיים ואחרים

מידת השימוש העתידי במטבעות קריפטוגרפיים בהווה ובעתיד שנויה במחלוקת. אין מחלוקת ביחס לחשיבותה של טכנולוגיית ה-Blockchain שמאחורי המטבעות הללו. באופן מעשי שימוש בהם נעשה שכיח. במקרים רבים מחליף שירותים בנקאיים.

מטבע פרטי של חברת Facebook, הנסחר ישירות באמצעות אתר החברה, לא נחל הצלחה, אבל הוא מסמן כיוון נוסף של תחרות עתידית. 

 

האם יש תחרות אמיתית בין הבנקים בישראל?

הניסיונות המתמשכים של הרגולטור לצור תחרות משמעותית, מדברים בעד עצמם. 

במערכת הבנקאית בישראל יש דואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי. בפעם האחרונה שבדקתי נתונים, וזה לא היה בזמן האחרון, הם שלטו בערך ב-60% מהשוק. 

בתקופה שיעצתי ללאומי, התייחסו רק לבנק הפועלים כתחרות משמעותית.

בנוסף לשני הגדולים, יש רק שלושה בנקים בעלי פלח שוק משמעותי נוספים. לא יהיה נכון להגיד שהם מתאמים ביניהם את גובה העמלות והמרווחים, אבל איכשהו יוצא שבמקרים רבים הפערים, אם בכלל, נמוכים.

זה לא מונע ממני להמליץ ללקוחות שלי לבדוק באיזה בנק יקבלו תנאים טובים יותר, אבל זה בהחלט גורם לי להציע להם לבחון גם שירותים חלופיים ספציפיים.

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

 

זהו נושא הרצאה נוספת שלי וגם נושאו של פוסט שכתבתי.  

התשובה לשאלה הזו היא שיהיו בנקים, אבל הם יהיו שונים מהותית מהבנקים שאנחנו מכירים היום. 

השראה לפוסט הזה קיבלתי מהרצאה של ד"ר בועז ברק. 

בועז ברק, הוא ישראלי שכיהן בתפקידים בכירים בשני הבנקים השוויצרים הגדולים ביותר. הוא הלא שוויצרי הראשון שהיה סמנכ"ל בבנק שוויצרי.

המינוי שלו לתפקיד  סמנכ"ל חייב שינוי בחוק כך שגם מי שאינו אזרח שוויצרי יוכל לכהן בתפקיד כזה. 

הוא פרש מעבודה בבנקים והקים עם שותפים חברה המתחרה בשירותי הבנקים. 

 

בפוסט על עתיד הבנקים, אני מצטט חלק מהחזון שלו. 

הוא רואה את הטלפון החכם כערוץ שבו ירוכזו מרבית השירותים הבנקאים.

הוא (אגב, גם רבים אחרים) רואה שיתופי פעולה בין בנקים וחברות מתחומים אחרים. 

הוא רואה את אתר הבנק או האפליקצייה של הבנק בטלפון החכם כמקום בו יוצגו גם שירותים של בנקים מתחרים ותתבצע השוואה בינם לבין שירותי הבנק.