יום רביעי, 6 בינואר 2021

האם אפשר להרוויח מסרטונים ב-Youtube?

 


בשנת 2017 פרסמתי פוסט שכותרתו זמן הבלוגרים. בפוסט עסקתי גם בשאלה האם ניתן להרוויח כסף מכתיבת בלוג ואפילו אולי להתפרנס מכתיבת בלוג? 

בפוסט התייחסתי לספר אינטרנטי חינמי של בלוגר אמריקאי שעבודתו היחידה היא כתיבת בלוג ועבודות מסביב לה, למשל: הדרכה בכתיבת בלוגים ובעיקר כיצד להרוויח מכתיבת בלוגים? 


המסקנות שלי 


1. אפשר להרוויח כסף מכתיבת בלוגים


2. קשה מאוד להתפרנס מזה. רק מעטים יצליחו להתפרנס מזה.


3. למי שכותב בלוגים בעברית הרבה יותר קשה משום שקהל היעד קטן בהרבה מקהל היעד של קוראי בלוגים באנגלית.  


4. עצם הנוכחות האינטרנטית של כתיבת בלוגים עשויה להביא להכנסות באופן עקיף באמצעות לקוחות המשתמשים בשירותים שמציע כותב הבלוג או רוכשים ממנו מוצרים. 


5. ההכנסות העקיפות המתוארות בסעיף 4 לעיל, עשויות להיות גבוהות בהרבה מהכנסות מפרסומות או מתשלום על מוצרים שנקנו באמצעות חשיפה שלהם בבלוג. 


זמן הקורונה


בזמן הקורונה קשה לרבים להתפרנס. עסקים נפגעו וממשיכים להיפגע. שכירים פוטרו או הוצאו לחל"ת. 
אני לא ממליץ למי שנפגע להתמקד בבכייה על מר גורלו.
אני כן ממליץ על חשיבה מחוץ לקופסה כיצד ניתן לייצר בכל זאת הכנסות.

יש כאלה שיכולים לייצר הכנסות גם מכתיבת בלוג. יש כאלה שיכולים לייצר הכנסות מסרטונים ב-Youtube. 
יש כאלה שישלבו בין שני הערוצים הללו. 

אתמול שמעתי הרצאה של עידו מאירון שכותרתה היא: איך להפוך את יוטיוב מערוץ של סרטונים לערוץ של הכנסה?

הסיבה לכך שהשתתפתי בהרצאת זום זו היא שלאחרונה התחלתי להעלות סרטונים לערוץ שלי ב-Youtube.
הסרטונים הנוכחיים הם שיעורי ברידג' שאני מעביר בזום. תהיתי האם וכיצד אני יכול ליצור הכנסות ישירות מהסרטונים?

בפוסט זה אתייחס לכמה דברים שעידו העלה בהרצאה ועשויים להיות רלוונטיים לי ולאנשים במצב דומה לשלי. 
אני מודה לעידו על המידע שהעביר בהרצאה.

"ריצה למרחקים ארוכים"


עידו הסביר הבדלים עקרוניים בין Facebook ו-Instegram לבין Youtube. 

זמן קצר או ארוך

פייסבוק ופלטפורמות דומות הן פלטפורמות לטווח קצר. מה שכתבתם שם היום ייעלם תוך מספר קטן של ימים. 
סרטון שהעלתם ל-Youtube יישמר לזמן ארוך. לא בהכרח רוב הצופים בו יעשו זאת בסמוך למועד העלאתו לאתר.  זוהי מעין ריצה למרחקים ארוכים. צריך להיות סבלניים ולחכות לאורך זמן עד שיצטברו גישות לסרטון.

אגב, מה שעידו אומר לגבי Youtube, ציינתי לגבי פוסטים בבלוג. 
גם לפוסטים יהיו כאלה שייגשו זמן רב לאחר שפורסמו

לא פלטפורמה חברתית

Youtube אינו פלטפורמה חברתית בניגוד לפייסבוק. המשמעות היא שכל אחד יכול לגשת לסרטון שלכם בעוד שלפוסט בפייסבוק יכולים לגשת רק חברים ברשת שיקבלו את הפוסט. לסרטון יכול לגשת כל אחד שיבצע חיפוש ברשת. 

מה שנכון לגבי Youtube נכון גם לפלטפורמות של בלוגים.


עוד משותף לסרטוני Youtube ולפוסטים בבלוג


גם הנקודות 4 ו-5 בהתייחסות שלי לבלוגים צוינו על ידי עידו בהקשר של סרטוני Youtube. 
הסרטון, בדומה לפוסט בבלוג, יכול להביא הכנסות עקיפות של כאלה המבקשים לקבל שירותים או לרכוש מוצרים מהמפרסם או מגורם אחר. 

הנקודה מספר 3, המתייחסת לשפה, לא רלוונטית לכל הסרטונים ב-Youtube. יש סרטונים שבהם אין משמעות רבה לטקסט הנאמר בהם. 

 

תנאי סף לפרסומות


עבור זמרים מסוימים או אתרי ספורט חדשותיים ייתכן שתנאי הסף אינם גבוהים.
עבורי, כמי שכרגע הסרטונים שלו עוסקים במשחק הברידג', וגם עבור רבים אחרים תנאי הסף לכניסה לתוכנית השותפים של Youtube הם גבוהים.
תנאי הסף הם 4,000 שעות צפייה ו-1,000 מנויים. 

התנאי של 4,000 שעות צפייה נראה לי פחות קשה מהתנאי של 1,000 מנויים. 

מסיבה זו אני מתעלם מכל הטיפים שעלו בהרצאה ביחס לאופן הפעולה של מי שכבר נמצא בתוכנית השותפים. 
כשנגיע לגשר נעבור אותו. 

טיפים


1. חשיפה ופרסום
אם אתם רוצים להרוויח כסף מערוץ  Youtube,  תחשפו אותו ותפרסמו אותו. אני לא מתכוון בהכרח לחשיפה באמצעות פרסומות ממומנות על ידכם.
באופן אישי אינני משתמש בפרסומות ממונות על השירותים שלי. אני מאמין שאמצעים אחרים יותר אפקטיביים.

2. וידאו טריילר לסרטונים

3. מסך סיום לסרטונים
במסך סיום עם קישורים לסרטונים אחרים ולאתרים.

4. מגדילי הכנסות לאחר תנאי סף
בהחלט דומה לבלוגים. זמן השהות של קורא בבלוג או צופה בסרטון ויחס ההקלקה על כותרת או תמונה  משפיעים על ההכנסות.

סיכום


ייתכן שעידו צודק ופלטפורמת ה-Youtube היא הפלטפורמה הטובה ביותר להגדלת ההכנסות. גם אם הוא צודק, רוב מעלי התכנים לא יוכלו להרוויח מספיק על מנת לחיות מזה.
למרות זאת, כדאי להיות אפקטיביים בשימוש בפלטפורמה זו. אני רחוק מלזלזל גם בהכנסות ישירות ובהכנסות עקיפות צנועות יותר.

בהצלחה!!!!




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...