בלוג העוסק בכלכלת המשפחה על היבטיה השונים. התנהלות שוטפת, התנהגות, סיכונים כלכליים וכיצד להגשים יעדים כלכליים בלי לפשוט את הרגל.
יום שישי, 25 בספטמבר 2020
הפער בין שוק ההון לכלכלה
יום שבת, 19 בספטמבר 2020
שנה טובה? הלוואי
כשאני מסתכל קדימה לשנה העברית, הבאה עלינו בימים הקרובים, אני נזכר ביום ההולדת של הבן הבכור שלי כשהיה בכיתה א'.
במהלך יום ההולדת, שחגגנו לו בכיתתו בבית הספר, שאלה המורה האם מישהו מהילדים רוצה לברך אותו ליום הולדתו?
כמובן שלא מעט ילדות וילדים רצו לברך. החלק הקשה היה הברכה השכיחה שבחרו לברך אותו: "שלא תהיה בפיגועים".
זו הייתה תקופה שבה מחבלים פוצצו אוטובוסים בירושלים בשכיחות גבוהה.
שנת תשפ"א: תהיו ב"פיגוע" גדול
לצערי הרב, איני יכול לאחל לשנה הבאה את האיחול "שלא תהיה בפיגועים".
כל מה שנשאר לי לאחל לכם שיתמזל מזלכם ולא תיפגעו כלל מהפיגוע או יותר ריאלי שהפגיעה בכם תהיה מינימלית.
המונח "פיגוע", בהקשר הנוכחי, אינו מתייחס דווקא לפיגוע טרורוסטי.
הוא מתייחס למשבר קשה, שהוא מעין מגה-פיגוע, במגוון רחב של הקשרים התלויים זה בזה. חלקם גם לא בהכרח תלויים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי.
לצערי הרב, חלק מהמפגעים הם ראשי מדינות, ששמים את האינטרס האישי שלהם לפני האינטרס של אזרחי המדינות שהם מנהיגים.
אתייחס בקצרה לכמה היבטים לא כלכליים וארחיב בתחום של תחזית כלכלית לשנה הקרובה.
מגפת הקורונה
הנחת עבודה סבירה היא כי נחיה בצל הקורונה גם במשך כל שנת תשפ"א.
מומחים מעריכים שיהיה חיסון זמין בהיקף גדול רק בסדר גודל של שנה וחצי מהיום. עד אז צריך להתייחס ברצינות גדולה לאיום הזה.
בינתיים אנחנו לומדים שאנחנו לא ממש מבינים את המחלה הזו. "אנחנו" זה לא רק הדיוטות כמוני. זה גם מומחים וחוקרים בתחום של פנדמיה ורופאים עם התמחויות אחרות.
מתחילים לגלות שמי, שלכאורה, הבריא מהמחלה או שלא פיתח תסמינים עלול לסבול מנזקים מתמשכים למערכות בגוף כמו ריאות, לב ומוח.
האם הנזק הוא לחצי שנה? האם הנזק הוא לשנה או אולי לכל החיים? אף אחד לא באמת יודע.
אף אחד אינו יודע האם יהיה גל שלישי, כמו שהיה בשפעת הספרדית. אולי גם גל רביעי או חמישי?
הרמה האישית
ברמה האישית אנשים נפגעים ממגפת הקורונה. ברור, שלפחות בחלק מהמקרים, יש לזה קשר גם עם הפגיעה הכלכלית ועם משבר הקורונה.
אנשים עריריים שהולכים לעולמם
באופן מקרי נתקלתי בידיעה במקומון "כל העיר ירושלים". הידיעה היא על קשיש ערירי תושב שכונת בקעה שנפטר בלי שאף אחד ידע. כשהגיעו לדירה כמה שבועות אחרי מותו הגופה כבר הייתה במצב נורא.
גם אם יתברר שהנתון הזה לא מדויק זה עדיין נתון מזעזע.
גירושים ואלימות במשפחה
במדינות רבות יש עליה בשיעור הגירושים ובשיעור האלימות במשפחה.
עלייה צפויה בשיעור ההתאבדויות
המחקר, שראיתי התייחסות אליו, נוגע לארצות הברית. אני מניח שיש מדינות נוספות, כולל ישראל, שזה עלול לקרות גם בהן.
קשיים של קשישים וילדים קטנים בגלל ריחוק חברתי
הצורך בחברה של בני גילם חשוב להתפתחותם של ילדים בגיל הרך. קרוב לוודאי שהכורח להימנע מחברה כזו גורם להם נזקים.
קשישים בעיקר בדיור מוגן, אבל לא רק שם, אינם יכולים להיות בקשר מלא או קשר קרוב עם בני משפחתם. יש לזה השפעות שליליות על מצב רוחם ומצבם הפיזי והנפשי.
תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בעולם
מטיבן של תחזיות שלא תמיד הן מתממשות לכן צריך להתייחס בזהירות גם לתחזית שלי. בפסקאות הבאות אתייחס לכמה גורמים שכנראה יגרמו לכך שזו תהיה שנה כלכלית גרועה ברמה העולמית.
מגפת הקורונה
המגפה גרמה למוות ומחלות של אנשים רבים בעולם. למוות ולמחלה יש גם משמעויות כלכליות, למשל: הוצאות רבות יותר על טיפול רפואי, מגבלות המשתקות או לפחות מצמצמות תחומי עיסוק רבים.
התוצאה היא התכווצות משמעותית של כלכלות מרבית המדינות בעולם. התאוששות? קרוב לוודאי שלא במהלך השנה העברית הבאה.
גלובליזציה
צריך לזכור שיש גלובליזציה. כלכלת מדינה אחת משפיעה על כלכלות מדינות אחרות.
באותו הקשר, נדמה לי שחלק מאיתנו לא ממש קוראים את התמונה הגלובלית של הקורונה.
הם יודעים, בקירוב גס, מה קורה במדינות מפותחות הנוהגות לדווח נתונים אמיתיים ככל האפשר.
הם אינם יודעים כלל מה קורה במדינות הנוהגות לדווח מה שנוח לשלטונות, לאו דווקא עם שאיפה להיצמד לנתונים אמיתיים ככל שניתן.
בוודאי שהם אינם יודעים מה קורה במדינות עולם שלישי. שם זו לא שאלה האם רוצים לדווח דיווחי אמת? זו שאלה האם מסוגלים לדווח דיווחי אמת? התשובה בחלק גדול מהמדינות האלה היא שלילית. אין להם יכולת לדעת את מספר החולים ואת מספר המתים. בוודאי שאין להם יכולת לדעת סדר גודל של מספר הנדבקים.
הסיבה שאני קושר את הדיווח והגלובליזציה היא שבמדינות עולם שלישי שבהן יש צפיפות אוכלוסייה גבוהה ואין יכולות רפואיות טובות, המגפה צפויה להתגבר.
התלות בין הכלכלות שלהן לכלכלות מדינות אחרות עלולה להשפיע לרעה גם על מדינות אחרות.
התכווצות היא לא ערטילאית
"התכווצות" הכלכלה היא לא מילה ערטילאית. יש לה משמעויות מעשיות על כלכלת המשפחה של משפחות רבות.
"התכווצות" פירושה עשוי להיות עבורם אובדן מקומות עבודה.
"התכווצות" פירושה פחות שירותים לאזרחים, שלא מכיסם הפרטי.
"התכווצות" פירושה יותר מיסים.
"התכווצות" עלולה להיות דחיית תחילת לימודים אקדמיים או הפסקת לימודים אקדמיים.
זה לא רק כלכלת המשפחה: עבור עסקים רבים פירושה סגירה או ירידה דרמטית בהכנסות ופיטורי עובדים.
עבור מדינות "התכווצות" היא ההכרח להוציא כספים לטובת אזרחים שנפגעו מהמשבר.
המשמעות של הצירוף הזה במקרים רבים היא הגדלת גרעון תקציבי.
תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בישראל
התחזית העולמית כמובן רלוונטית גם למדינת ישראל. גם הכלכלה בישראל "מתכווצת" ו"תתכווץ". גם בישראל יש ויהיו השלכות אישיות כלכליות ואחרות כפי שתואר לעיל.
בפסקה זו אתייחס לכמה דברים בהם שונה מדינת ישראל מהרבה מדינות החברות ב-OECD.
השורה התחתונה שלי היא שההסתברות שיטפלו כראוי במשבר במדינת ישראל היא נמוכה.
אין הנהגה המסוגלת לטפל באופן עקבי בבעיות
בפוסט ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות התייחסתי בהרחבה למחקר שנערך על ידי ה-OECD לפני מספר שנים.
הטענה המרכזית הייתה שלממשלות קשה יותר לנהל את המשברים החדשים, החוצים גבולות ומשלבים בין אירועי משבר שונים.
אזרחים מצפים ממנהיגים המטפלים במשבר לשלושה דברים: שקיפות, אחריות וסטנדרט אתי גבוה.
אף אחת משלוש הציפיות הללו לא התרחשה במדינת ישראל במשבר הקורונה.
הניסוח שלי הוא ניסוח עדין, למעשה התרחשו בדיוק ההיפך משלוש הציפיות הללו.
הממשלה הנוכחית ניהלה את משבר הקורונה ואת המשבר הכלכלי שנוצר באופן גרוע במיוחד.
זו לא שאלה של ימין או שמאל. אני מניח שיש אנשים משני צדדי המפה הפוליטית שהיו מסוגלים לטפל במשבר הנוכחי הרבה יותר טוב מההנהגה הנוכחית.
מי שקורא את הפוסטים שכתבתי בבלוג זה יכול לראות התייחסות למספר רב של אספקטים של ניהול כושל במיוחד, למשל: חוליה חלשה במאבק בקורונה במדינת ישראל, קורונה: חל"ת או בבל"ת?, המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד- איך צריך להתמודד?, קורונה: אין ערבות מדינה ממשית להלוואות,
מי שקרא את הכתבה שלי ב-JOKOPOST, שפורסמה ב-26 באפריל שכותרתה: יום כיפורים רפואי? - נקודות דמיון בין מלחמת יום כיפור ומלחמת הקורונה, נחשף למחדלים מתמשכים של הזנחת מערכת הרפואה הציבורית לאורך שנים לפני משבר הקורונה. התקציבים הנמוכים למערכת הבריאות בוודאי לא שיפרו את היכולת להתמודד עם משבר רפואי חמור.
מאפייני ההתמודדות עם משבר הקורונה בישראל
1. אין עקביות
חוסר קונסיסטנטיות ושינוי עמדות בתדירות גבוהה. עקביות היא הכרח בפתרון בעיות, קל וחומר בהתמודדות עם משברים חמורים.
2. חוסר הסברה
כמעט לכל אורך המשבר לא היה מי שיסביר לציבור ולשוטרים במשטרת ישראל: מה קורה ומדוע ננקטים צעדים מסוימים?
היה צורך באדם אמין בעל יכולות בתחום ההסברה, שיופיע באופן עקבי בכלי התקשורת. לא פוליטיקאים שאין אמון רב בדבריהם.
שוטרים שתפקידם לאכוף את תקנות הקורונה צריכים להבין מדוע נקבעו התקנות?
לו זה היה קורה, באופן ישיר או באמצעות מסביר ראוי, לא היינו רואים בכלי התקשורת ניידות משטרה רודפות אחרי רוכב אופניים בודד בפארק או גולש בים ללא אנשים אחרים סביבו.
יכול להיות שלו זה היה קורה, אני הייתי פוגש בסופרמרקט, שוטר ללא מדים, שהיה מטיל קנס גבוה על הבעלים על כך שהעובדים לא חבשו מסיכות ולא עשו מאמץ מינימלי לשמירה על ריחוק מקונים.
השילוב של חוסר עקביות וחוסר הסברה יצר חוסר אמון עמוק של הציבור.
את התוצאות רואים בימים אלה (אמצע חודש ספטמבר): מדברים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות על סירוב לציית לדרישות הסגר החדש. על פי כלי התקשורת, נערכים להתמודדות עם מרי אזרחי כנגד התקנות החדשות.
3. אין העברת סמכויות לצוותים מקצועיים
צריך היה להקים צוות מקצועי שתפקידו לטפל במשבר כולו: גם קורונה וגם כלכלה ולהעביר אליו את הסמכויות. ולתת לו את מלוא הסמכויות לטפל במשבר.
נעשה מעט מדי ומאוחר מדי. לקח זמן רב מדי עד שמונה פרופ' גמזו לתפקיד "הממונה על הקורונה" ובנה סביבו צוות מקצועי.
"הממונה על הקורונה" אינו מקבל את מלוא הסמכויות מהדרג המדיני.
הסיבה שמספר מועמדים ראויים, שהוצעו לפני פרופ' גמזו, סרבו לקחת על עצמם את התפקיד הייתה הסירוב לתת להם מספיק סמכויות.
4. אין ניצול יתרונות יחסיים
במשבר חמור שמים את הכבוד בצד ונותנים למי שיש לו יתרון יחסי לטפל בנושא.
בישראל זה לא קרה: לגורמים כמו צה"ל בכלל, ופיקוד העורף בפרט, לא ניתן לממש יכולות שנבנו במיוחד למשברים מסוג דומה.
בנוסף לאי ניצול היתרונות היחסיים של צה"ל, לא נוצלו היתרונות היחסיים של גורמים אחרים: הרשויות המקומיות, קופות החולים, מנהל הרכש של משרד הביטחון, חוקרים ומומחים באקדמיה ובבתי החולים ועוד.
האם זה היה קורה לו גורם מקצועי היה מתכלל את המשבר כולו ומקבל את מלוא הסמכויות? אני מניח שלא.
5. שיקולים פוליטיים
שיקולים פוליטיים קיימים תמיד. המשקל שלהם בהשוואה לשיקולים הענייניים הוא בלתי נסבל.
ראש ממשלה שנגדו הוגשו כתבי אישום מתקשה לבנות "חומה סינית" בין ההתייחסות שלו לבעיה האישית שלו לבין טובת אזרחי המדינה.
ראש ממשלה במצב כזה לחיץ יותר.
חלק מההחלטות בנושא המשבר החמור מוטות פוליטית. חלק משינוי ההחלטות בתדירות גבוהה נובע מלחצים פוליטיים. עוד סיבה לחוסר אמון של הציבור בהנהגה.
6. הנהגת המגזר החרדי
לא במקרה כתבתי כאן: "הנהגת המגזר החרדי" ולא "המגזר החרדי".
דפוסי ההתנהלות של המגזר החרדי בהם יש העדפה בולטת של מה שהוגדר על ידי המנהיגים כחשוב לציבור החרדי, על פני האינטרס של כלל הציבור, מקשים על ההתמודדות עם המשבר הבריאותי והמשבר הכלכלי.
מקורם של הדפוסים האלה הוא בציות לסמכות. חלק מבעלי הסמכות בקהילות שלהם מכתיבים להם את דפוסי ההתנהגות.
בהיבט של תחלואת הקורונה, זה מקשה על ההתמודדות עם המגפה.
זה כמובן לא אומר, שלא צריך להתחשב בכלל בצרכים הדתיים שלהם. צריך למצוא את הדרך הנכונה לפיתרון ששם את "פיקוח הנפש" לפני הצרכים הללו, אבל דפוסי ההתמודדות צריכים להיות מותאמים לקהילות שלהם.
בהיבט הכלכלי אין מנוס מקיצוץ בסכומי הכסף המיועדים לתלמידי ישיבות צעירים. לא קיצוץ דרסטי מהיום להיום. כן קיצוץ היום והקטנה הדרגתית של מספר הלומדים על חשבון תקציב המדינה.
האם מאפייני ההתמודדות צפויים להשתנות במהלך השנה?
לא להתייאש
יום חמישי, 17 בספטמבר 2020
משבר כלכלי אישי: הכנסות משלימות
בפוסט הקודם בסדרה עסקתי בשאלה: האם תמיד תעסקו באותו תחום עיסוק? המלצתי להביא בחשבון את האפשרות שתאלצו או אולי אפילו תרצו להחליף תחומי עיסוק במהלך שנות עבודתכם בעתיד.
נירית כהן עבדה במשרה בכירה בתחום ניהול כוח אדם באינטל. היום היא עצמאית וגם כותבת על שוק העבודה. אני מצרף קישור למאמר שפרסמה בעיתון גלובס: רכב חברה אאוט שירותי בריאות אין: איך יראה סל ההטבות לעובדים בעתיד?
הכתבה מתייחסת לשינוי המהותי בדפוסי העבודה בעקבות משבר הקורונה. השינוי המהותי בדפוסי העבודה צריך להשפיע על סל ההטבות לעובדים, למשל: אין טעם לתת רכב חברה לעובדים העובדים מהבית. יש מקום לתת ציוד שיקל על עבודתם מהבית.
הכותרת של אחד מתחומי ההטבות שהיא מדברת עליהם היא: "ביטחון פיננסי ותעסוקתי" הכותרת הזאת מתייחסת לניהול מאזן ההכנסות וההוצאות כשהוודאות התעסוקתית נמוכה יותר. היא מתייחסת באופן עקיף גם לנושא של חוסר הביטחון התעסוקתי, בו עסקתי בפוסט הקודם.
היא מתייחסת גם לצורך בהגדלת החיסכון ובאופן מפתיע מתייחסת גם ל: "לבזר ואפילו לייצר מקורות פרנסה נוספים, אקטיביים ופסיביים. בהקשר הרחב יותר".
זהו בדיוק הנושא אליו התכוונתי להתייחס בפוסט זה. ההתייחסות שלי היא דרך הפרספקטיבה האישית שלי ורק לאחר מכן הצגת המשמעויות מזווית הראייה של הקוראים.
בתקופה של מיעוט הכנסות
כפי שכתבתי בפוסט קודם, כעצמאי היו לי תנודות גדולות בגובה ההכנסות. בתקופות שמרוויחים פחות יש בדרך כלל גם יותר זמן פנוי לעשות עבודות אחרות. פרט להוספת תחומי עבודה נוספים, כפי שכתבה נירית כהן וכפי שכתבתי בפוסט הקודם, יש דרך נוספת: לבצע עבודות נקודתיות, לא בהכרח בתחום המקצועי שלכם.
במקום לא להרוויח בכלל מעבודה אפשר להרוויח מעט ואולי ליצור הזדמנויות להכנסה בעתיד.
כמה יוזמות שלי להגדיל את ההכנסה
אתרי ייעוץ מקצועי
ייעוץ לחברות
ייעוץ לאנשים פרטיים
הרצאות
בלוגים
כתיבה אחרת
סקרים
אפשר להשתתף בסקרים תמורת תשלום נמוך מאוד. גם סכומים קטנים חשובים למי שחסר לו כסף. גם סכומים קטנים מצטברים לאורך זמן. היו תקופות שהשתתפתי בסקרים.
המשמעות לגבי קוראים העובדים כעצמאים
לא בטוח שהיוזמות שלי להגדלת ההכנסות מתאימות לכל קורא אבל כדאי לחשוב על דרכים להגדלת ההכנסות כעצמאים.
קישורים לפוסטים קודמים בסדרה
יום שבת, 12 בספטמבר 2020
משבר כלכלי אישי: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?
סדרת הפוסטים העוסקת במשבר כלכלי אישי שעברתי באה על מנת לסייע לאלה שחווים משבר כלכלי אישי בימי הקורונה הנוכחיים. בעיקר לאלה שנאלצים להפוך לעצמאים עקב פיטורים או הוצאה לחל"ת כפוי.
בפוסט הקודם עסקתי בשעות העבודה החבויות של עצמאי, שעליהן אינו מקבל תשלום.
בפוסט הקודם תוכלו למצוא קישור לפוסט שלפניו כך שתוכלו לחזור לכל סדרת הפוסטים, אם תרצו כמובן.
בפוסט זה אעסוק בשאלה חשובה במיוחד. היא חשובה לעצמאים אבל גם לשכירים.
בפוסט השני בסדרה הצגתי את הנחות העבודה שלי כשבניתי תכנית להתמודדות עם המשבר.
אחת ההנחות, הפסימיות בדיעבד, הייתה שאעבוד בתחום טכנולוגיית המידע במשך חמש שנים בלבד. כאמור ההנחה לא התממשה במציאות, אבל זו הייתה טעות חמורה להניח שלעולם חוסן ואוכל להתפרנס עד גיל היציאה לגמלאות ממחשבים וטכנולוגיית המידע.
לשמחתי לא ביצעתי את הטעות החמורה הזו.
שינוי בדפוסי העבודה כעצמאי לאורך זמן
מעבר לתנודות בתעסוקה כעצמאי: לפעמים מעט עבודה, לפעמים הרבה עבודה ולפעמים ללא עבודה בכלל, ראיתי בגיל מבוגר (אחרי גיל 55) מגמה של ירידה מסוימת בהיקף העבודה שלי בתחום מערכות המידע והמחשבים.
זהו תחום תובעני המשתנה כל הזמן. הצורך להתעדכן היה חשוב במיוחד עבורי כמי שניסה להיות כל הזמן בחזית הטכנולוגיה. בשלב מסוים זה הופך להיות קשה יותר. שלא תבינו לא נכון, המשכתי להתעדכן, אבל עם קצת פחות התלהבות.
בנוסף לכך חלק מהמנהלים, שהעריכו אותי ובחרו בי כיועץ, כבר פרשו מתפקידם.
תוסיפו לזה מכרזים ממשלתיים כלליים למתן שירותים בתחום המחשוב, שלטעמי היו מוטים לטובת חברות ולרעת יועצים עצמאיים.
כך למשל, לא סביר שאותה חברה המוכרת מוצרים תיתן גם ייעוץ אסטרטגי, משום שהייעוץ יהיה מוטה לטובת מוצרים שהיא מוכרת.
ללמוד תחומים חדשים
השתתפתי בקורסים על מנת לרכוש ידע ותעודה פורמלית ברמה זו או אחרת. הכוונה הייתה לשלב עבודה כעצמאי בתחומים אחרים ביחד עם עבודה כעצמאי בתחום טכנולוגיית המידע. היות שבדרך כלל היקף התעסוקה שלי בתחום מחשבים ומערכות המידע היה פחות ממשרה שלמה, יכולתי להרשות לעצמאי עבודה במקביל גם בתחומים אחרים.
לא בכל התחומים שלמדתי הצלחתי גם לעבוד. בשלושה מהתחומים האלה הצלחתי יותר.
ייעוץ בכלכלת המשפחה
עוד לפני שעסקתי בתחום זה התייעצו איתי לא מעט אנשים בשאלות כלכליות. הסברתי להם שאין לי שום הסמכה פורמלית בתחום, אבל אם הם רוצים אני יכול להגיד להם מה הייתי עושה לו הייתי במקומם.
כשאנשים כאלה פנו אלי בפעם השנייה ובפעם השלישית, הבנתי שמשהו אני מבין.
הבנתי שיש גם כאלה שמבינים מעט מאוד בתחום חשוב זה.
כפי שהקוראים יודעים, אני עוסק בתחום זה. אחרי שסיימתי לפני כעשר שנים קורס בו למדתי מהטובים ביותר, יוסי אש ונחמן לידור, במכללת הי-טק, היה לי בסיס לא רע. הבסיס הזה הצטרף לידע וניסיון קודמים שצברתי במהלך חיי המקצועיים והאישיים.
הידע והניסיון כללו:
1. התנהלות כלכלית סבירה לאורך שנים.
במהלך הייעוצים נחשפתי ולמדתי את תחומי העיסוק שלהם, את התרבות הארגונית שלהם, את האסטרטגיה העסקית שלהם ואת האופן בו הם מתייחסים ללקוחות.
הוראת ברידג'
ניהול סיכונים
ירידה הדרגתית בעבודה בתחום מערכות המידע
מדוע הניסיון שלי רלוונטי לכם?
יום רביעי, 9 בספטמבר 2020
הרצאות בנושאים חדשים
הרצאות על ברידג'
הרצאות על ניהול משברים
יום רביעי, 2 בספטמבר 2020
מה אפשר ללמוד על כלכלת המשפחה מהניצחון של דנוור על יוטה ב-NBA?
סמל ליגת ה-NBA המקור התמונה: ויקיפדיה |
הבוקר (2.9.2020) התעוררתי בשלוש וחצי בלילה וצפיתי במשחק השביעי מתוך שבעה בסדרת הפלייאוף בין דנוור ויוטה בליגת ה-NBA בכדורסל.
המשחק המרתק הסתיים בניצחון דרמטי של דנוור בתוצאה 80:78. דנוור העפילה לשלב הבא.
מעט רקע
משחק שביעי בין דנוור ליוטה
ימי הקורונה
3. שינויים בדפוסי התנהלות
קרוב לוודאי שחלק מאותם שינויים יישארו איתנו גם אחרי הקורונה.
4. פיטורים, חל"ת וצמצום הכנסות של עצמאים
פיטורים וחל"ת לוחצים. גם מי שאינו מפוטר ואינו בחל"ת ורואה סביבו אחרים שכן, עלול להיות בלחץ. לרבים תעבור המחשבה: אולי זה יקרה גם לי?
מי שמרוויח פחות כעצמאי עלול להיות בלחץ. אי-הודאות ביחס לעתיד מגדילה את הלחץ.
5. חשש מהידבקות
גם החשש הזה הוא מקור ללחץ.
השפעת הלחץ
הלחץ גורם לעלייה בשיעור האלימות בכלל והאלימות במשפחה בפרט, עלול להגדיל את שיעור הגירושים ולפגוע בהערכה העצמית של מפוטרים או מוצאים לחל"ת שלא ברצונם.
על פי מחקר בארצות הברית הוא צפוי גם להעלות את שיעור ההתאבדויות.
כל אלה החלטות פחות טובות בגלל לחץ. יש להן השפעה עקיפה על מצבם הכלכלי של אנשים ומשפחות אבל הם אינם החלטות כלכליות תחת לחץ.
ההשפעה של לחץ על התנהלות כלכלית
כפי שלחץ משפיע על התפקוד של שחקני NBA, כך הוא משפיע גם על אנשים ומשפחות הצריכים לקבל החלטות כלכליות.
התוצאה בשני המקרים קבלת החלטות לא טובה. במשחק שביעי בסדרה ב-NBA יש נתונים מידיים על קבלת החלטות הלא טובה ועל תוצאותיהן.
בכלכלת המשפחה זה עלול לבוא לידי ביטוי הטווח זמן ארוך יותר. אולי בעוד שנה. אולי בעוד שנתיים. אולי בעוד חמש שנים.
שוק ההון כדוגמה
גם אלי היו פניות של אנשים שבגלל לחץ רצו למכור ניירות ערך בתחילת משבר הקורונה. שערי ניירות ערך ירדו. חברים וקרובים הציעו להזדרז למכור לפני שזה ימשיך לרדת.
הסברתי להם שאין לי הסמכה לייעץ בשוק ההון ולכן איני מייעץ להם האם למכור או לא אבל...
שאלתי אותם: האם הם זקוקים לכסף הזה עכשיו או במועד קרוב? כשהתשובה הייתה שלילית, הצעתי להם לשקול שוב את ההחלטה. הפניתי אותם למאמרים של כמה אנשים בולטים בשוק ההון הישראלי, שהמליצו להימנע ממכירה בגלל פחד.
על פי מבחן התוצאה, לא המאמרים של אותם מומחים ולא מה שאני אמרתי באמת השפיעו: הציבור מכר ניירות ערך בזול ולפעמים גם בהפסד. חברות הביטוח ובתי ההשקעות קנו בזול.
הלוואות ואשראי
אפשר להבין את הרצון לקחת הלוואות או אשראי אחר בגלל המצב הכלכלי. הרצון לגיטימי. קבלת החלטות מתוך לחץ שגויה.
צריך לבחון היטב כל מקרה לגופו. גם אם המסקנה היא שאין ברירה אלא לקחת הלוואה, רצוי לא לקחת הלוואה זריזה ונוחה המוצעת אלא לבחון חלופות להלוואה.
דחיית החזר הלוואות
גם הרצון לדחות החזרים מובן. גם כאן כל מקרה לגופו ובוודאי שצריך להימנע מקבלת החלטות בגלל לחץ.
לדחיית תשלומי הלוואות ומשכנתאות יש מחיר: יותר ריבית בעתיד.
לפני שדוחים בגלל לחץ צריך לשאול:
האם אתם מסוגלים ללא קושי לשלם היום את החזרי ההלוואה?
צריך גם לשאול: האם את התשלומים הנדחים תוכלו להחזיר בעוד כמה חודשים או שנה או שנתיים?
האם כולם לא מתפקדים פחות טוב בלחץ?
התשובה היא שלילית. יש כאלה שמתפקדים רגיל תחת לחץ. יש גם יחידי סגולה המתפקדים טוב יותר דווקא תחת לחץ.
בליגת ה-NBA היו גם שחקנים שתפקדו טוב יותר תחת לחץ. דוגמאות: מייקל ג'ורדן, לארי בירד ומגי'ק ג'ונסון.
בהרצאה של ד"ר חיים שפירא על הפילוסופיה הסטואית שמעתי כי הסטואיקן והקיסר הרומי מרקוס אורליוס לא פעל בלחץ כאשר נודע לו, שאחד הגנרלים שלו החליט לרצוח אותו ואת משפחתו. הוא חשב שהוא צריך לדבר עם הגנרל ולהסביר לו מדוע הוא טועה.
רובנו כאמור מושפעים מלחץ ומקבלים בגלל החלטות שגויות.
הצעד הראשון בקבלת החלטות כלכליות במצב של לחץ הוא להיות מודעים ללחץ. המשמעות היא לא לקבל החלטות מהירות בגלל הלחץ.
הצעד השני עשוי להיות התייעצות עם איש מקצוע המושפע פחות מהלחץ.
תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע
הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה: ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד . לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...
-
הסמל של טאצ'ר דיסקונט. כל הזכויות על הסמל שמורות לבנק דיסקונט אני לקוח של בנק דיסקונט. לצערי הרב, נוצרו נסיבות בהן אני ואשתי עומדים לה...
-
כמו רבים אחרים אני קורא פחות בימים קשים אלה. כפי שציינתי בפוסט קודם , אני קורא לאט. לזכותי ייאמר, שאני קורא ספר חשוב ובעל ערך "לחשו...