ימי קורונה עגומים אלה חושפים נקודה מעניינת. הרבה אנשים מציגים ומנתחים נתונים המתייחסים לתחלואה בקורונה.
המסקנות שמגיעים אליהן אנשים שיש להם יכולות מוכחות בניתוח נתונים עשויות להיות שונות לחלוטין מהמסקנות שמגיעים אליהן אנשים שהיכולות שלהם בניתוח נתונים מוגבלות.
שני סוגי המנתחים עשויים להתבסס בדיוק על אותו סט נתונים.
כשלא יודעים לנתח נתונים, מגיעים למסקנות שגויות. מסקנות שגויות מובילות להתנהלות שגויה. המשמעויות בהקשר של הקורונה עלולות להיות קשות.
במקרה של נתונים קיצוניים באופן יוצא דופן אפשר להסתכן בהסקת מסקנות גם ללא ניתוח מעמיק.
זה המקרה של הניתוח שאעשה בפוסט הנוכחי.
הניתוח בפוסט זה מתייחס להבדלים הגדולים בשיעור ההצלחה הגבוה בייעוצים בכלכלת המשפחה, שאני ביצעתי בתשלום לבין שיעור ההצלחה הרחוק מלהיות גבוה בייעוצים שאני מבצע בהתנדבות במסגרת התנדבות בעמותת הלל.
הנתונים
מדובר בלפחות כמה עשרות יעוצים בכל אחת מהקבוצות.
אוכלוסיית הליווי הכלכלי בעמותת הלל הם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי.
האוכלוסייה שלה יעצתי יעוצים פרטיים בתשלום היא אוכלוסייה מגוונת.
בנוסף לכך נתתי יעוצים כלכליים ללא תשלום לעולים מאתיופיה ולניצולי שואה.
הניתוח הנוכחי אינו מתייחס ליעוצים לניצולי שואה ויוצאי אתיופיה ללא תשלום.
בביצוע יעוצים או מנטורינג בעמותות נהוג לדווח באמצעות טפסים.
בסיום ליווי כלכלי בהלל המלווה הכלכלי מדווח דיווח של סיכום הליווי. בדיווח זה הוא מציין האם הליווי הצליח, הצליח באופן חלקי או נכשל.
במסגרת הייעוצים הכלכליים הפרטיים אני מנהל רישום מסוים. אין טפסים מובנים אבל אני זוכר את כל היעוצים ואת הפידבק שנתנו לי הנועצים בסיום היעוץ.
שיעורי ההצלחה
באופן מקרי בחנתי את הסטטיסטיקה האישית של הליוויים הכלכליים, שעשיתי במסגרת עמותת הלל, ומצאתי שבכ-50% מהם דיווחתי על כישלון.
לא זכור לי אף מקרה של ייעוץ כלכלי, שביצעתי בתשלום, ולא הצליח לפחות באופן חלקי. אני כמובן לא טוען שכל הייעוצים הצליחו באופן מלא. גם באלה שלא הצליחו באופן מלא הייתה הצלחה חלקית.
בפסקאות הבאות אנסה לנתח את הגורמים להבדל הקיצוני בשיעור ההצלחה.
תהליך הייעוץ: תהליך מובנה ושיטתי בייעוצים פרטיים
תהליך הייעוץ עשוי להסביר חלק מההבדל בשיעור ההצלחה.
מרבית הייעוצים שעשיתי בתשלום בוצעו בשיטת ייעוץ מובנה לפיה אני עובד.
בשיטה זו נבחנו כל או לפחות מרבית ההיבטים הכלכליים: שוטף (מאזן הכנסות והוצאות), דיור (משכנתאות, שכר דירה, הכנסות מהשכרת דירה, רכישת דירה לעומת דיור בשכירות וכיו"ב), ניהול סיכונים (חיסכון, חיסכון פנסיוני, ביטוח ועוד), היבטים של פסיכולוגיה התנהגותית (דפוסי צריכה, קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות וכיו"ב) ותוכניות לעתיד.
הליוויים הכלכליים בהלל הם בהתאם לצרכים ספציפיים נקודתיים של הפונים ליעוץ. בדרך כלל הם אינם מקיפים את כל ההיבטים הכלכליים.
כאשר בוחנים מגוון רחב של היבטים של התנהלות כלכלית קל יותר לשפר לפחות משהו באחד ההיבטים.
תהליך הייעוץ: היכולת לבחור האם לבצע ייעוץ?
תהליך הייעוץ המובנה שאני מבצע מורכב ממספר שלבים:
1. פגישה ראשונה ללא תשלום
בפגישה זו מציג הפונה או המשפחה הפונה את הנושאים שבגינם החליט לפנות ליעוץ, מציג את הרקע הכלכלי שלו ואת תפיסת העולם שלו.
אני מציג את שיטת העבודה שלי, את תפיסת העולם שלי ואת תהליך העבודה המשותפת. אני מבהיר מראש שייתכן שלא אקח על עצמי לייעץ, אם אחשוב שאיני יכול לסייע או לא צפויה לצמוח תועלת למשפחה או ליחיד מהייעוץ.
2. פגישה 2: איסוף נתונים
עבודה של היחיד או המשפחה ושלי.
3. תיק ניתוח כלכלי
עבודה שלי על בסיס הנתונים.
4. פגישה 3: גיבוש פיתרונות והיערכות ליישומם
על בסיס תיק הניתוח הכלכלי. בחירת מתווה פעולה ומתן כלים טכניים.
4. פגישות בקרה
בהתאם לצורך. לאחר שעובר זמן בו מנסים ליישם את מתווה הפעולה. הטיפול הוא בחריגות מהמתווה, למשל: אי עמידה בדפוסי ההוצאות החודשיות שנקבעו, ובשינויים בשטח המחייבים שינוי מתווה.
בתהליכי ייעוץ במסגרת התנדבות אין לי יכולת לבחור באפשרות שלא לבצע אותם, למעט במקרים קיצוניים נדירים, שמתבררים במהלך היעוץ עצמו.
גם לאלה שאני מלווה אין יכולת לבחור במתנדב שיבצע את הליווי.
היכולת שלי ושל הנועצים לבחור שלא לבצע ייעוץ כלכלי ,הנועד לכישלון, או לבחור מישהו אחר שיבצע טוב יותר את הייעוץ, מקטינה את ההסתברות לכישלון באופן משמעותי.
מאפייני הפונים לייעוץ
לא יהיה נכון להבחין בין שני סוגי הייעוצים על בסיס של אחוז הפונים לייעוץ שהם משפחות לעומת יחידים.
נכון שאחוז המשפחות הפונות לייעוץ גבוה יותר בייעוצים בתשלום, אבל בלא מעט מקרים גם במסגרת ליווי כלכלי של יוצאים בשאלה בהתנדבות פונות משפחות. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות חד-הוריות, למשל: נשים גרושות עם ילדים.
במקרה או שלא במקרה, שכיחות הייעוצים בתשלום שביצעתי לאנשים יחידים, ללא משפחה גרעינית, הייתה גבוהה יחסית. היו גם לא מעט משפחות חד-הוריות.
הגורם המבחין בין שני סוגי הייעוצים הוא דווקא גיל הפונים.
גיל הפונים לייעוץ בתשלום גבוה באופן משמעותי מגיל אלה שמלווים על ידי במסגרת ההתנדבות. כך למשל, בין מקבלי הייעוץ בתשלום היו גם כאלה שעומדים לפני פרישה לגמלאות או שמבקשים יעוץ לאחר הפרישה לגמלאות.
בליוויים בהתנדבות מדובר ברוב המקרים בצעירים בשנות ה-20 של חייהם ובמקרים אחרים בשנות ה-30 של חייהם.
בהחלט ייתכן שאנשים בגיל מבוגר יותר בשלים יותר לקבלת יעוץ ולהפקת תועלת ממנו.
תשלום
בלא מעט תחומים של ייעוץ או ליווי מקובלת ההנחה שתשלום יוצר מחויבות של הפונה. לא בהכרח נדרש תשלום גבוה מספיק רק תשלום סמלי.
הייעוצים הפרטיים שאני מבצע הם בתשלום.
לאחר תשלום יש נטייה להמשיך בייעוץ. בגלל הסיכוי לשיפור המצב אבל גם בגלל אפקט ההוצאה האבודה.
הליוויים הכלכליים בהלל הם ללא תשלום כלשהו של אלה שאני מייעץ להם.
קורה שכאלה שביקשו ליווי כלכלי אינם ממשיכים בתהליך ואינם עונים לפניות שלי.
ניסיון של אחרים דומה לניסיון שלי. לרוב זה אינו נובע מחוסר שביעות רצון של הנועץ. זה קורה גם בהקשר של יעוצים או ליוויים בתחומים אחרים.
בייעוץ ללא תשלום יש פחות מחויבות של הנועצים. מחויבות פחותה מגדילה את ההסתברות לכישלון.
מה יכולים להסיק מכך כאלה ששוקלים ייעוץ בתשלום?
כמעט כל מי שהגיע אלי לייעוץ בתשלום השיג תוצאות מדידות כספית, ששווין גבוה מעלות הייעוץ.
אם אתם צריכים ייעוץ, אל תראו בייעוץ הוצאה כספית. ראו בו השקעה המחזירה את עצמה.
פרטים נוספים על הייעוצים שלי בטלפון: 054-4480616 או בדוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com
מה יכולים להסיק מכך כאלה המקבלים ייעוץ ללא תשלום?
כדאי לכם לנצל את ההזדמנות לקבל ללא תשלום משהו שיכול לעזור לכם ואחרים משלמים עבורו.
מי שמוותר על ההזמנות הזו, עלול לוותר גם על הזדמנויות אחרות שיכולות לשפר את מצבו.
אפשר להבין מצבים שבהם לא מרוצים מהייעוץ או לא יכולים בזמן נתון להתמודד עם הנושא.
אם זה המצב, לפחות הודיעו באופן יזום, שכרגע זה אינו מתאים. במקרה של חוסר יכולת להתמודד בזמן נתון, השאירו לעצמכם פתח להתמודד, אם וכאשר תוכלו לעשות זאת.
