השימוש בשירותים פיננסיים חלופיים הולך ומתרחב. אחד השירותים שהשימוש בהם הוא שכיח במיוחד הוא הלוואות P2P.
כל אחד משני ה-P בראשי התיבות מייצג את המילה Person באנגלית, שפירושה אדם.
המנגנון של הלוואות כאלה הוא אדם פרטי שיש לו כסף מלווה כסף לאדם פרטי שזקוק לכסף.
המלווה מקבל ריבית. הלווה מחזיר את ההלוואה בתשלומים ומשלם ריבית.
תשלום ההלוואה הוא על פי לוח סילוקין בדיוק כמו תשלום הלוואה בבנק.
יש גם גורם מתווך: חברת פינטק המנהלת את האינטראקציה בין הלווה והמלווה באמצעות אתר אינטרנט. כך למשל, בחלק ממוצרי ההלוואה P2P מציגה החברה למלווה רשימה של לווים עם פרטים ביחס לריבית שהם מוכנים לשלם וגם איזשהו דירוג אשראי שלהם על פי ניתוח שביצעה באמצעות התוכנה שלה.
חברות P2P בולטות בישראל הן למשל Tarya ו-Blender.
באופן פשטני, ולא לגמרי מדויק, כשאדם מפקיד פיקדון בבנק הוא מלווה את הכסף לבנק. הבנק משתמש בכסף בשביל להלוות אותו למישהו שזקוק להלוואה ומרוויח מפערי הריבית.
כלומר גם בהלוואות P2P וגם בהלוואות בבנק יש העברת כספים מאדם שיש לו כסף ורוצה להרוויח עליו לאדם שזקוק לכסף ומוכן לשלם עליו באמצעות גורם מתווך.
חברת פינטק מחזיקה אתר אינטרנט ומספר מצומצם בהרבה של עובדים.
התקורה המצומצמת מאפשרת למלווים בהלוואות P2P לקבל ריבית גבוהה בהרבה מהריבית שיקבלו על פיקדון בבנק.
התקורה המצומצמת מאפשרת ללווים בהלוואות P2P לשלם ריבית נמוכה מהריבית שישלמו על הלוואה בבנק.
יתרון נוסף של הלוואות P2P הוא בתהליך פשוט ומהיר של מתן הלוואה או קבלת הלוואה.
המלווה צריך להביא בחשבון את הסיכון לא לקבל את כספו בחזרה או לקבל בחזרה פחות כסף ממה שהלווה או לקבל בחזרה כסף ששווה פחות מהכסף שהלווה.
הלווה צריך להביא בחשבון תסריטים בהם לא יוכל להחזיר את ההלוואה או ייאלץ להחזיר חלקים ממנה באיחור עליו ישלם קנס כספי גבוה.
לפני שאתייחס לניהול סיכונים של מלווים אנסה להגדיר סיכון. אשתמש בהגדרה הקיימת בתקן ISO 31000 וגם במקומות אחרים.
ההגדרה רואה סיכון בהתרחשות משהו שאינו צפוי להתרחש. במובן זה ההגדרה אינה רואה בסיכון בהכרח דבר שלילי. סיכון עשוי להיות חיובי, ניטרלי או שלילי.
בהקשר של הלוואות P2P חשוב לראות את הסיכונים אבל חשוב לראות גם את הסיכויים. יש מקרים בהם לוקחים באופן מודע סיכון להתרחשות שלילית משום שיש סיכוי לאירועים חיוביים.
תיאור הסיכונים בהלוואות P2P בפוסט זה אינו המלצה שלא להשתמש בהם. כפי שציינתי בפסקה הקודמת, יש גם תועלות או רווחים בהשוואה לחלופות אחרות.
הטענה שלי היא שצריך לראות גם את הסיכונים וגם את הסיכויים ואז לקבל החלטה.
אותו סיכון מהותי קיים גם כשנותנים הלוואת P2P.
לבנקים יש ניסיון ויכולות להתמודד עם אי-החזר הלוואות. גם הם מועדים לפעמים, כמו שקרה לכמה בנקים אמריקאים במשבר הסאבפריים.
לאדם פרטי יש פחות ניסיון, יכולות וכלים לדעת למי לתת הלוואה וכיצד להתמודד עם אירוע סיכון של הפסקת התשלומים על החזר ההלוואה.
חברות הפינטק עשויות לעזור לו בזיהוי הסיכון ובטיפול באירוע של הפסקת החזרי הלוואה. זה עדיין רחוק ממה שבנקים עושים.
כשמלווים כסף בהלוואת P2P הדבר הראשון שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להקטין את ההסתברות של מצב בו הלווה לא מחזיר את החוב? הדבר השני שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להתמודד עם מצב שלווה אינו מחזיר את חובו?
הלווה עלול להפסיק להחזיר את הכסף מסיבות שונות. חלקן אינו תלויות בו.
כאשר הלווה הוא בנק לאומי או בנק הפועלים, ההסתברות שהוא לא יוכל להחזיר לך את הפיקדון השקלי שהפקדת אצלו היא זניחה.
כאשר הלווה הוא אדם פרטי ההסתברות הרבה יותר גבוהה.
הפתרון הוא חלוקת הכסף בין מספר רב של לווים. אם אחד או שניים או שלושה יקלעו למצוקה ויפסיקו לשלם, מרבית הכסף עדיין תוחזר למלווה.
אציין שבהיבט זה המודל של Tarya הוא מודל טוב במיוחד. ההלוואה מחולקת למספר רב של סכומים קטנים כשכל אחד מהם ניתן ללווה אחר.
תוצאה אחרת של החלוקה הזו היא שגם הלווה מקבל הלוואה אחת המורכבת ממספר רב של סכומים קטנים הניתנים על ידי מלווים שונים.
כשייעצתי לבנק לאומי בנושאי מחשוב נתקלתי במערכת ביטחונות. כמובן שגם בכל בנק אחר שמכבד את עצמו יש מערכת ביטחונות.
מערכת ביטחונות עוסקת בנכסים שהלווה משעבד לטובת המלווה. במקרה שאינו מסוגל להחזיר את ההלוואה עוברים הנכסים למלווה.
התהליך הוא פשוט: הלווה משעבד נכס ששוויו שווה או בדרך כלל גבוה מההלוואה. אם הלווה אינו מסוגל להחזיר את ההלוואה, הנכס עובר למלווה.
המלווה יכול לממש את הנכס ולקבל את כספו בחזרה.
דוגמה לתהליך כזה היא שעבוד דירה כביטחון למשכנתה.
אבל מה קורה כאשר ערכו של הנכס שמשעבדים צונח מתחת לשווי ההלוואה? מה קורה כאשר לא ניתן לממש את הנכס או הנכס הפיננסי מסיבות שונות? מה קורה כאשר יש שעבוד אחר של אותו הנכס שהוא שעבוד ראשון? מה קורה כאשר הלווה פושט רגל?
בכל המקרים המלווה עלול לא לקבל בחזרה את כל כספו או חלק מכספו.
הבנק מנהל מערכת ביטחונות ויש לו כלים אחרים למימוש חובו של לווה. למלווה פרטי אין כלים כאלה ובדרך כלל אין חוסן כלכלי המאפשר לו להוציא כסף רב על מנת לקבל את החוב בחזרה.
חברת הפינטק המתווכת עשויה להתחייב לעזור למלווה במקרה כזה, למשל באמצעות משרד עורכי דין המגיש תביעה בשם המלווה כשהעלות חלה על חברת הפינטק.
עדיין עצמת חברת הפינטק קטנה בהרבה מעצמת בנק.
התמודדות אחרת עם הסיכון היא ביטוח.
במקרה כזה חברת הביטוח עשויה להחזיר את הכסף. לביטוח יש עלות וקרוב לוודאי שחברת הפינטק תגלגל אותו על המלווים ועל הלווים.
אגב, בשונה מבהרבה מדינות אחרות פיקדונות בבנקים בישראל אינם מבוטחים. במקרה הלא סביר בעליל של קריסת בנק בישראל מפקידי הפיקדונות עלולים להפסיד את כספם.
הם סומכים על מדינת ישראל שתחזיר להם את כספם במקרה כזה.
היות שהתהליכים והחזרי הכספים עוברים דרך חברת הפינטק, במקרה של קריסת החברה המלווה עלול שלא לקבל את כספו או לקבל רק חלק מכספו.
ההסתברות לקריסה כזו היא כנראה נמוכה אבל היא עדיין גבוהה בהרבה מההסתברות לקריסת בנק גדול בישראל.
התמודדות עם הסיכון
חלוקת הכסף המושקע בהלוואות P2P בין שתי חברות פינטק או יותר.
השכיחות של אירוע כזה היא נמוכה. איני רואה הבדל בין חברת פינטק ובנק בהקשר של עובד בחברה. בהקשר של החברה עצמה לבנק יש יותר מדי מה להפסיד. לדעתי גם לחברת פינטק עם מוניטין יש יותר מדי מה להפסיד.
התמודדות עם הסיכון
ברמה של חברה: תבדקו היטב את חברת הפינטק לה אתם נותנים את כספכם. הימנעו מחברות שיש להן שם רע או לא מוכרות.
ברמה של עובד בחברה: מעקב אחרי מצב ההלוואות.
בחירת לווים שמצבם הכלכלי פחות טוב ולכן מוכנים לשלם ריבית גבוהה יותר.
כשחלק מהלווים לא יוכלו להחזיר את הכסף זה עלול להסתיים בהחזר חלקי של הכסף ובהפסד או בתשואה נמוכה יותר מהחלופה בריבית נמוכה יותר.
זה דומה להשקעה באג"ח של ממשלת גרמניה ל-20 שנה לעומת השקעה באג"ח של ממשלת איטליה ל-20 שנה בריבית הרבה יותר גבוהה.
אם גוש האירו יתפרק, תקבלו את ההחזר מגרמניה במרקים ומאיטליה בלירטות במקום באירו.
במונחי אירו כנראה שבלירטות תקבלו 20% או 40% או במצב האופטימי 60% מהקרן משום ששערה צפוי לרדת בתלילות.
בהסתברות גבוהה, ההחזר במרקים לא יפגע בכם במונחי קרן במטבע האירו.
התמודדות עם הסיכון
בחירה מאוזנת יותר של לווים.
כשתרצו למשוך את הכסף יצטרכו מלווים אחרים לקחת על עצמם את חלקכם בהלוואה באותם התנאים. לווים ישלמו להם במקום לכם.
לא תמיד יימצאו מלווים כאלה.
גם כשיהיו מלווים כאלה תמיד יהיו לווים שמחזירים כסף בתאריך מאוחר יותר ולכן תקבלו חלק קטן מכספכם במועד מאוחר יותר. מישהו שמפנה לקוחות לאחת מחברות הפינטק מדבר על 80% עד 90% מידית והשאר בהדרגה תוך שבועיים או יותר.
הוא לא מדבר על אלו שלא יחזירו את הכסף בכלל. כנראה שיש מלווים לשעבר שכן מזכירים דברים כאלה.
בנקים טוענים שהיות שלהם יש מידע מקיף יותר על הלקוח הסיכוי שידרגו אותו בדירוג לא נכון קטן יותר.
ייתכן שהם צודקים מעט אבל בעולם שבו כמעט כל המידע חשוף באינטרנט ובדיגיטל, בעולם בו ממשלת ישראל חייבה בנקים להציג תעודת זהות בנקאית של לקוח והקימה דירוג אשראי של אזרחים, ספק אם יש להם יתרון ממשי.
חברות פינטק מדברות על כלים אנליטיים חזקים ועל איסוף מידע רב, המאפשרים להם לתת דירוג די מדויק.
The Five key Risks in Peer-To-Peer lending
כל אחד משני ה-P בראשי התיבות מייצג את המילה Person באנגלית, שפירושה אדם.
המנגנון של הלוואות כאלה הוא אדם פרטי שיש לו כסף מלווה כסף לאדם פרטי שזקוק לכסף.
המלווה מקבל ריבית. הלווה מחזיר את ההלוואה בתשלומים ומשלם ריבית.
תשלום ההלוואה הוא על פי לוח סילוקין בדיוק כמו תשלום הלוואה בבנק.
יש גם גורם מתווך: חברת פינטק המנהלת את האינטראקציה בין הלווה והמלווה באמצעות אתר אינטרנט. כך למשל, בחלק ממוצרי ההלוואה P2P מציגה החברה למלווה רשימה של לווים עם פרטים ביחס לריבית שהם מוכנים לשלם וגם איזשהו דירוג אשראי שלהם על פי ניתוח שביצעה באמצעות התוכנה שלה.
חברות P2P בולטות בישראל הן למשל Tarya ו-Blender.
באופן פשטני, ולא לגמרי מדויק, כשאדם מפקיד פיקדון בבנק הוא מלווה את הכסף לבנק. הבנק משתמש בכסף בשביל להלוות אותו למישהו שזקוק להלוואה ומרוויח מפערי הריבית.
כלומר גם בהלוואות P2P וגם בהלוואות בבנק יש העברת כספים מאדם שיש לו כסף ורוצה להרוויח עליו לאדם שזקוק לכסף ומוכן לשלם עליו באמצעות גורם מתווך.
יתרונות P2P
היתרון הגדול של חברות P2P בהשוואה לבנקים הוא בתקורה הנמוכה. הבנקים מחזיקים סניפים עם פקידים המקבלים שכר, מחזיקים מטה גדול שגם בו מועסקים עובדים רבים, משלמים שכירות יקרה על מבנים, מחזיקים מערכות מחשוב יקרות ועוד הוצאות רבות שלא פרטתי.חברת פינטק מחזיקה אתר אינטרנט ומספר מצומצם בהרבה של עובדים.
התקורה המצומצמת מאפשרת למלווים בהלוואות P2P לקבל ריבית גבוהה בהרבה מהריבית שיקבלו על פיקדון בבנק.
התקורה המצומצמת מאפשרת ללווים בהלוואות P2P לשלם ריבית נמוכה מהריבית שישלמו על הלוואה בבנק.
יתרון נוסף של הלוואות P2P הוא בתהליך פשוט ומהיר של מתן הלוואה או קבלת הלוואה.
ניהול סיכונים
כמעט בכל דבר יש סיכונים. סיכונים צריך לנהל. גם כשנותנים הלוואה או נוטלים הלוואה יש צורך לנהל סיכונים.המלווה צריך להביא בחשבון את הסיכון לא לקבל את כספו בחזרה או לקבל בחזרה פחות כסף ממה שהלווה או לקבל בחזרה כסף ששווה פחות מהכסף שהלווה.
הלווה צריך להביא בחשבון תסריטים בהם לא יוכל להחזיר את ההלוואה או ייאלץ להחזיר חלקים ממנה באיחור עליו ישלם קנס כספי גבוה.
לפני שאתייחס לניהול סיכונים של מלווים אנסה להגדיר סיכון. אשתמש בהגדרה הקיימת בתקן ISO 31000 וגם במקומות אחרים.
ההגדרה רואה סיכון בהתרחשות משהו שאינו צפוי להתרחש. במובן זה ההגדרה אינה רואה בסיכון בהכרח דבר שלילי. סיכון עשוי להיות חיובי, ניטרלי או שלילי.
בהקשר של הלוואות P2P חשוב לראות את הסיכונים אבל חשוב לראות גם את הסיכויים. יש מקרים בהם לוקחים באופן מודע סיכון להתרחשות שלילית משום שיש סיכוי לאירועים חיוביים.
תיאור הסיכונים בהלוואות P2P בפוסט זה אינו המלצה שלא להשתמש בהם. כפי שציינתי בפסקה הקודמת, יש גם תועלות או רווחים בהשוואה לחלופות אחרות.
הטענה שלי היא שצריך לראות גם את הסיכונים וגם את הסיכויים ואז לקבל החלטה.
הסיכון המהותי של נותן אשראי
הסיכון המהותי של כל נותן הלוואה או סוג אשראי אחר הוא שמי שקיבל את ההלוואה לא יחזיר אותה. איכות תיק האשראי של בנק נמדדת לפי אחוז החובות המסופקים (החובות שהלווים לא יוכלו להחזיר). ככל שהוא נמוך יותר כך איכות תיק האשראי טובה יותר.אותו סיכון מהותי קיים גם כשנותנים הלוואת P2P.
לבנקים יש ניסיון ויכולות להתמודד עם אי-החזר הלוואות. גם הם מועדים לפעמים, כמו שקרה לכמה בנקים אמריקאים במשבר הסאבפריים.
לאדם פרטי יש פחות ניסיון, יכולות וכלים לדעת למי לתת הלוואה וכיצד להתמודד עם אירוע סיכון של הפסקת התשלומים על החזר ההלוואה.
חברות הפינטק עשויות לעזור לו בזיהוי הסיכון ובטיפול באירוע של הפסקת החזרי הלוואה. זה עדיין רחוק ממה שבנקים עושים.
כשמלווים כסף בהלוואת P2P הדבר הראשון שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להקטין את ההסתברות של מצב בו הלווה לא מחזיר את החוב? הדבר השני שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להתמודד עם מצב שלווה אינו מחזיר את חובו?
סיכון 1: כל הביצים בסל אחד (Concentration Risk)
כאשר משקיע מלווה סכום כסף משמעותי ויש רק לווה אחד הסיכון גדול.הלווה עלול להפסיק להחזיר את הכסף מסיבות שונות. חלקן אינו תלויות בו.
כאשר הלווה הוא בנק לאומי או בנק הפועלים, ההסתברות שהוא לא יוכל להחזיר לך את הפיקדון השקלי שהפקדת אצלו היא זניחה.
כאשר הלווה הוא אדם פרטי ההסתברות הרבה יותר גבוהה.
הפתרון הוא חלוקת הכסף בין מספר רב של לווים. אם אחד או שניים או שלושה יקלעו למצוקה ויפסיקו לשלם, מרבית הכסף עדיין תוחזר למלווה.
אציין שבהיבט זה המודל של Tarya הוא מודל טוב במיוחד. ההלוואה מחולקת למספר רב של סכומים קטנים כשכל אחד מהם ניתן ללווה אחר.
תוצאה אחרת של החלוקה הזו היא שגם הלווה מקבל הלוואה אחת המורכבת ממספר רב של סכומים קטנים הניתנים על ידי מלווים שונים.
סיכון 2: אין ביטחונות מספיקים של הלווים
כשייעצתי לבנק לאומי בנושאי מחשוב נתקלתי במערכת ביטחונות. כמובן שגם בכל בנק אחר שמכבד את עצמו יש מערכת ביטחונות.
מערכת ביטחונות עוסקת בנכסים שהלווה משעבד לטובת המלווה. במקרה שאינו מסוגל להחזיר את ההלוואה עוברים הנכסים למלווה.
התהליך הוא פשוט: הלווה משעבד נכס ששוויו שווה או בדרך כלל גבוה מההלוואה. אם הלווה אינו מסוגל להחזיר את ההלוואה, הנכס עובר למלווה.
המלווה יכול לממש את הנכס ולקבל את כספו בחזרה.
דוגמה לתהליך כזה היא שעבוד דירה כביטחון למשכנתה.
אבל מה קורה כאשר ערכו של הנכס שמשעבדים צונח מתחת לשווי ההלוואה? מה קורה כאשר לא ניתן לממש את הנכס או הנכס הפיננסי מסיבות שונות? מה קורה כאשר יש שעבוד אחר של אותו הנכס שהוא שעבוד ראשון? מה קורה כאשר הלווה פושט רגל?
בכל המקרים המלווה עלול לא לקבל בחזרה את כל כספו או חלק מכספו.
הבנק מנהל מערכת ביטחונות ויש לו כלים אחרים למימוש חובו של לווה. למלווה פרטי אין כלים כאלה ובדרך כלל אין חוסן כלכלי המאפשר לו להוציא כסף רב על מנת לקבל את החוב בחזרה.
חברת הפינטק המתווכת עשויה להתחייב לעזור למלווה במקרה כזה, למשל באמצעות משרד עורכי דין המגיש תביעה בשם המלווה כשהעלות חלה על חברת הפינטק.
עדיין עצמת חברת הפינטק קטנה בהרבה מעצמת בנק.
התמודדות אחרת עם הסיכון היא ביטוח.
במקרה כזה חברת הביטוח עשויה להחזיר את הכסף. לביטוח יש עלות וקרוב לוודאי שחברת הפינטק תגלגל אותו על המלווים ועל הלווים.
אגב, בשונה מבהרבה מדינות אחרות פיקדונות בבנקים בישראל אינם מבוטחים. במקרה הלא סביר בעליל של קריסת בנק בישראל מפקידי הפיקדונות עלולים להפסיד את כספם.
הם סומכים על מדינת ישראל שתחזיר להם את כספם במקרה כזה.
סיכון 3: קריסת חברת פינטק (Platform Risk)
היות שהתהליכים והחזרי הכספים עוברים דרך חברת הפינטק, במקרה של קריסת החברה המלווה עלול שלא לקבל את כספו או לקבל רק חלק מכספו.
ההסתברות לקריסה כזו היא כנראה נמוכה אבל היא עדיין גבוהה בהרבה מההסתברות לקריסת בנק גדול בישראל.
התמודדות עם הסיכון
חלוקת הכסף המושקע בהלוואות P2P בין שתי חברות פינטק או יותר.
סיכון 4: רמאות של חברת הפינטק או עובד בחברה
השכיחות של אירוע כזה היא נמוכה. איני רואה הבדל בין חברת פינטק ובנק בהקשר של עובד בחברה. בהקשר של החברה עצמה לבנק יש יותר מדי מה להפסיד. לדעתי גם לחברת פינטק עם מוניטין יש יותר מדי מה להפסיד.
התמודדות עם הסיכון
ברמה של חברה: תבדקו היטב את חברת הפינטק לה אתם נותנים את כספכם. הימנעו מחברות שיש להן שם רע או לא מוכרות.
ברמה של עובד בחברה: מעקב אחרי מצב ההלוואות.
סיכון 5: חמדנות
בחירת לווים שמצבם הכלכלי פחות טוב ולכן מוכנים לשלם ריבית גבוהה יותר.
כשחלק מהלווים לא יוכלו להחזיר את הכסף זה עלול להסתיים בהחזר חלקי של הכסף ובהפסד או בתשואה נמוכה יותר מהחלופה בריבית נמוכה יותר.
זה דומה להשקעה באג"ח של ממשלת גרמניה ל-20 שנה לעומת השקעה באג"ח של ממשלת איטליה ל-20 שנה בריבית הרבה יותר גבוהה.
אם גוש האירו יתפרק, תקבלו את ההחזר מגרמניה במרקים ומאיטליה בלירטות במקום באירו.
במונחי אירו כנראה שבלירטות תקבלו 20% או 40% או במצב האופטימי 60% מהקרן משום ששערה צפוי לרדת בתלילות.
בהסתברות גבוהה, ההחזר במרקים לא יפגע בכם במונחי קרן במטבע האירו.
התמודדות עם הסיכון
בחירה מאוזנת יותר של לווים.
סיכון 6: נזילות
לכאורה ההשקעה שלכם בהלוואת P2P נזילה אבל רק לכאורה. ההשקעה שלכם בפיקדון שקלי יומי בבנק נזילה לגמרי כל יום תוכלו לפדות איזה סכום שתרצו מתוכה.כשתרצו למשוך את הכסף יצטרכו מלווים אחרים לקחת על עצמם את חלקכם בהלוואה באותם התנאים. לווים ישלמו להם במקום לכם.
לא תמיד יימצאו מלווים כאלה.
גם כשיהיו מלווים כאלה תמיד יהיו לווים שמחזירים כסף בתאריך מאוחר יותר ולכן תקבלו חלק קטן מכספכם במועד מאוחר יותר. מישהו שמפנה לקוחות לאחת מחברות הפינטק מדבר על 80% עד 90% מידית והשאר בהדרגה תוך שבועיים או יותר.
הוא לא מדבר על אלו שלא יחזירו את הכסף בכלל. כנראה שיש מלווים לשעבר שכן מזכירים דברים כאלה.
סיכון 7: טעות בדירוג האשראי
אם לווה פוטנציאלי ידורג כבעל יכולות החזר שאין לו הוא יוכל לקבל הלוואות בריבית נמוכה מכפי שהיה צריך לשלם.בנקים טוענים שהיות שלהם יש מידע מקיף יותר על הלקוח הסיכוי שידרגו אותו בדירוג לא נכון קטן יותר.
ייתכן שהם צודקים מעט אבל בעולם שבו כמעט כל המידע חשוף באינטרנט ובדיגיטל, בעולם בו ממשלת ישראל חייבה בנקים להציג תעודת זהות בנקאית של לקוח והקימה דירוג אשראי של אזרחים, ספק אם יש להם יתרון ממשי.
חברות פינטק מדברות על כלים אנליטיים חזקים ועל איסוף מידע רב, המאפשרים להם לתת דירוג די מדויק.
שאלת המיליון שקל
סיכון מול סיכוי: האם כדאי להשקיע בהלוואות P2P שיש בה סיכונים כמתואר לעיל עם תשואה נומינלית של 4%-6% (לפני מס הכנסה על רווחים) או להשקיע בפיקדון שקלי בבנק ללא סיכונים אבל עם תשואה של 0.05%?קישורים נוספים לקריאה
בנק ישראל מזהיר מפני הלוואות חברתיות: אטרקטיביות כל עוד הריבית אפסית
The Five key Risks in Peer-To-Peer lending
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה