 |
| מקור התמונה: ויקיפדיה |
רוח הדברים בתוכו ראתה בו איום על הבנקים.
אופס טעיתי!!! היום השאלה שבכותרת פוסט זה הרבה יותר רלוונטית.
כפי שאני מלמד את תלמידיי וגם אחרים: מותר לטעות וכולם טועים. לא פעם ולא פעמיים טעויות הן בסיס הכרחי להצלחות בהמשך.
בפוסט זה אנסה להסביר מדוע שיניתי את דעתי ומה צפוי בעתיד בהקשר הספציפי של ה-Libra ויותר חשוב מה צפוי בהקשר רחב יותר.
מה התרחש בטווח הזמן הקצב בין שני הפוסטים?
גורם מרכזי שהביא אותי לחשוב שהמיזם עשוי להצליח הייתה רשימת השותפות המרשימה שהצטרפו ליוזמת Facebook. בפוסט הקודם הזכרתי רק אחת מהן: ענקית כרטיסי האשראי העולמית Visa.
שבע מתוך החברות שהצטרפו למיזם הודיעו לפני מספר ימים על פרישתן ממנו. נומינלית מדובר במספר קטן מכלל החברות במיזם אבל מדובר דווקא בחברות המשמעותיות ביותר מבין השותפים: שתי החברות המובילות בשוק כרטיסי האשראי העולמי ויזה ומסטרקארד. ענקית תשלומים Paypal שתי חברות גדולות נוספות שאני מכיר eBay ו-Booking.com. אני לא מכיר שתי חברות נוספות שעל אחת מהן כותבים ב"כלכליסט" שהיא "שירות תשלומים דרום אמריקאי" ועל השנייה "שחקנית מובילה בתחום של סליקה לאתרי אשראי מקוונים".
המעמד של מסטרקארד וויזה בשווקים הפיננסיים הוא כזה, שלהערכתי פרישה שלהן מהמיזם מעמידה את קיומו בספק.
מדובר בחברות ענק שמרבית הבנקים בעולם עובדים איתן בשיתוף פעולה בהיקפי ענק.
לא אתפלא אם נשמע על חברות נוספות שיוותרו על השתתפות במיזם.
מדוע החליטו החברות לפרוש מהמיזם?
יש דברים שהיו ידועים מראש ויש דברים שלא. בפסקה זו אתמקד במה שלא היה ידוע מראש. חזקה על חברות רציניות שבתכנון שלהן הביאו בחשבון את הדברים שהיו ידועים מראש ובכל זאת החליטו להצטרף למיזם.
רגולציה
בתחום הבנקאות קיימת רגולציה רחבה ותובענית. כך למשל, הבנקים בישראל כפופים לרגולציה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בנק שמכבד את עצמו מתאים את עצמו גם לרגולציה העולמית של תקן באזל.הרגולציה הזו אינה סטטית. לתקן באזל הייתה מהדורה 1, מהדורה 2 והיום יש מהדורה 3. גם דרישות הפיקוח על הבנקים בארץ משתנות.
התאמה לתקן מקומי או עולמי היא פרויקט. לרוב פרויקט גדול ויקר. זהו גם פרויקט מתמשך.
להמחשה בלבד אספר לכם שבתקופה שבה יעצתי לאגפי המחשוב של בנקים בארץ שמעתי לא מעט תלונות על כמות המשאבים שהם צריכים להקדיש לטיפול ברגולציה במקום למקד אותם בפיתוח עסקי.
מישהו באחד הבנקים דיבר איתי על הוצאות בסדרי גודל של בין 10% ל-20% מתקציב מערכות המחשוב של הבנקים. גם אם הוא טעה או הגזים מדובר בהרבה משאבים.
כאשר מדובר בביטקויין שמישהו כורה עבורה במכרות קריפטוגרפיות בחלקים נידחים בסין לא כל כך מהר תהיה רגולציה.
כאשר מדובר בקבוצת חברות ענק כנראה שתהיה רגולציה. האסימון כנראה נפל כשהבינו שהיקף ועומק הרגולציה יהיה גדול ממה שציפו.
כפי שתוכלו לקרוא בפסקה העוסקת בגורמים ידועים בהחלט ייתכן, ש-Facebook היא מעין "סדין אדום" לרגולטורים. כלומר: במקרה של חברה זו עשויה להיות רגולציה מקיפה יותר מאשר במקרה של חברה אחרת.
לחצים של בנקים?
אני תוהה האם בנקים וחברות כרטיסי אשראי לא הפעילו לחצים על חברות כמו ויזה או מסטרקארד שמרבית הכנסותיהן באות מעסקאות איתם.האם היו רמזים של הגדלת היקף העבודה עם מתחרים קטנים יותר בשוק שלהם?
גם לחלק מהחברות האחרות במיזם יש מה להפסיד מכך שבנקים יעבדו פחות איתם ויותר עם מתחריהם.
מה שהיה ידוע
Facebook היא חברה עם תדמית בעייתית בהקשר של שמירת פרטיות בכלל ושמירת פרטיות מידע בפרט.
זוכרים את Cambridge Analytics? זוהי אחת הדוגמאות המוכרות של שימוש לא נאות במידע פרטי על ידי חברת Facebook.
אמינות, או לפחות תדמית של אמינות, חשובה בהקשרים פיננסיים. החשש הזה עשוי להרתיע חלק מהלקוחות. החשש הזה עלול גם להדק את הרגולציה.
Facebook היא חברת ענק. מעין מדינה גדולה ועצמאית. היא גם מרשה לעצמה להתנהג כמדינה גדולה וחזקה ולפעול לטובת עצמה.
גם בהקשר זה התדמית שלה עלולה לפעול לרעת המיזם.
גם בהקשר הזה יש סיבה לרגולציה הדוקה במיוחד בהקשר שלה.
הצד השני של הכוח הרב של החברה הוא היכולת שלה לקדם דברים שהיא מעוניינת בהם והגישה למספר עצום של אנשים המשתמשים בשירותיה.
העתיד
בפוסטים קודמים ובפסקה האחרונה של הפוסט הקודם על המיזם הקריפטוגרפי של Facebook תיארתי השפעות דרמטיות של המפכה הטכנולוגית על שווקי השירותים הפיננסיים בכלל והבנקאות בפרט.חברת Facebook ממשיכה במיזם שלה למרות פרישת שותפים כבדי משקל.
גם אם המיזם הנוכחי של Facebook ייכשל זה לא ימנע את המהפכה המהותית בעולם הבנקאות. חברות אחרות, שכבר עובדות על מיזמים משלהן, יצאו איתם.
זה גם לא ימנע יוזמות נוספות של Facebook.
טעויות הן חלק מתהליכי שינוי. גם Facebook וגם מתחרותיה ילמדו מהטעויות במיזם הנוכחי ומיזמים אחרים יהיו בשלים יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה