האם כדאי להיות עוסק פטור?

אנשים שונים מתחילים לעבוד במעמד עוסק פטור מסיבות שונות. 
יש המתפרנסים היטב מעבודה כשכיר ומוסיפים בצידה גם עבודה כעוסק פטור. 
אחרים חיים על הקצה ומוכנים לבצע כמעט כל עבודה ומישהו הציע להם עבודה במעמד עוסק פטור. 
יש כאלה שהיו במעמד עוסק מורשה וההכנסות שלהם צנחו והחליטו לעבור למעמד של עוסק פטור.

לא משנה מדוע החלטתם להיות עוסק פטור במקום שכיר. בכל מקרה כדאי לכם להבין את המשמעויות של ההחלטה הזו. רצוי להבין אותן לפני קבלת ההחלטה. 

עוסק פטור נדרש לדווח לרשויות יותר מאשר עובד שכיר

כעובד שכיר נדיר שתדווחו לרשויות. מי שידווח זה המעסיק שלכם. כעוסק פטור תצטרכו לדווח בתחילת שנה למס ערך מוסף על גובה הכנסותיכם מעבודתכם כעוסק פטור במשך השנה הקודמת. 
נוח וכדאי לעשות את זה באופן מקוון. 
אם ההכנסות יעברו סכום מסוים, בסדר גודל של 100 אלף שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק אבל קל לברר אותו) תהפכו אוטומטית לעוסק מורשה. 

להיות עסוק מורשה זה יותר מורכב מאשר להיות עוסק פטור, כך למשל צריך לגבות מע"מ ולשלם מקדמות גם למע"מ.

עוסק פטור חייב להירשם במע"מ ולקבל תעודה

זוהי תחילת התהליך. אם רוצים להפסיק להיות עוסק פטור, צריך לדווח על הפסקת פעילות.

עוסק פטור חייב להגיש דוח שנתי למס הכנסה

עוסק פטור חייב לשלם מס הכנסה. אם הוא עובד רק כעוסק פטור סכומי המס בהם הוא חייב הם נמוכים ולכן הוא אינו משלם מס הכנסה כל חודש. עליו להגיש דוח שנתי למס הכנסה או באמצעות האינטרנט או באמצעות הגעה למשרדי מס הכנסה ולשלם את המס בהתאם לדוח.

עוסק פטור העובד גם כשכיר: נדרש תיאום מס

אם אתם עובדים גם כשכירים, אתם חייבים לעשות תיאום מס במס הכנסה. בדיוק כפי שאתם חייבים כשאתם עובדים כשכירים בשני מקומות עבודה. 

מקדמות לביטוח לאומי

עובד שכיר מקבל שכר פחות או יותר קבוע. באופן אוטומטי מנוכים ממנו מיסים. זה כולל ביטוח לאומי ומס בריאות. 
ההכנסות של עצמאי עלולות להשתנות באופן קיצוני ולכן הוא אינו משלם ביטוח לאומי מהסכום שהרוויח בחודש מסוים. 
הוא משלם מקדמות חודשיות שקובע המוסד לביטוח לאומי על פי ההכנסות שלו בשנה קודמת. 

לא כל עוסק פטור מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי. רק מי שעובר רף שכר ששווה או עולה מחצית מהשכר הממוצע מוגדר כעצמאי.

מחצית מהשכר הממוצע בשנת 2020 היא 5,276 שקלים. 

עצמאי צריך להיות ער לעליות משמעותיות בשכרו. כשהן מתרחשות עליו לדווח למוסד לביטוח לאומי על מנת שהמוסד יגדיל את המקדמות. אם לא יעשה זאת גם ייקנס וגם ישלם יותר.

הצהרת הון

עוסק פטור חייב להגיש הצהרת הון כשמס הכנסה מבקש את זה ממנו. זה יכול להיות אחת לכמה שנים וזה יכול להיות גם בכל שנה. 

קבלות

עוסק פטור חייב לתת קבלות. הקבלות צריכות להיות במספרים עוקבים לפי הסדר שנתתם אותם. אסור לדלג על קבלות. אסור לקרוע קבלה אם לא קיבלתם תשלום. לפעמים קורה שבגלל אי-הבנה הסכום לא מדויק או התאריך משתנה בדיעבד. 
הטיפול במצב כזה הוא לקבל בחזרה את הקבלה מהלקוח ולכתוב עליה מבוטל. 

כדאי להחזיק פנקס קבלות שבו לכל קבלה יש העתק נוסף. אחד נשאר בפנקס ואחד ניתן ללקוח. 
תנו ללקוח קבלה גם אם הוא אומר לכם שהוא לא צריך והוא יזרוק אותה.

רישום הכנסות והוצאות

חייבים לרשום הכנסות ובאופן מסודר ובפורמט מסוים. חייבים לרשום גם הוצאות אבל לא בטוח שאם תשכחו לרשום הוצאה הרשויות יטילו עליכם קנס כלשהו. 
כשאתם לא רושמים הכנסות אתם מעלימים הכנסות מרשויות המס. 
כשאתם לא רושמים הוצאות אתם אולי מגדילים את גובה המס שאתם משלמים. 
קבלת החזרי מס על הוצאות היא חלק אינטגרלי מעבודה כעצמאי חייבים לרשום הוצאות לשמור קבלות ולדווח. אחרת ההכנסות נטו שלכם יהיו יותר נמוכות.

ההיבט הטכני של הרישום

מבחינה טכנית חייבים להקפיד על רישום נכון או שמשתמשים בתוכנה שאושרה על ידי רשויות המס כתוכנה לניהול חשבונות או שקונים ספרון שנקרא "פנקס תקבולים ותשלומים" ובו רושמים בסדר כרונולוגי את ההוצאות ואת ההכנסות. 
אסור למחוק כי מחיקה חשודה כהעלמת הכנסות.
אסור לתקן סכום שנרשם כי תיקון חשוד כהעלמת הכנסות.

צריך מסמך המאשר את ההוצאה או ההכנסה, כלומר: חשבונית או קבלה. את מספרה יש לציין ברישום ההוצאה או ההכנסה. 

המשמעות היא שצריך לאסוף קבלות ולשמור עליהן באופן מסודר. 

לא כל הוצאה ניתנת לרישום על מלוא הסכום, אם בכלל. גם לזה יש כללים שצריך להכיר אותם.

תוכנות עשויות להיות כרוכות בתשלום שנתי. מחירו של ספר תקבולים ותשלומים בחנות הוא זול.  

אני פותר את הבעיה באמצעות גיליון EXCEL שבו אני רושם הכנסות והוצאות ומבצע חישובים כשזה נדרש. הנוסחאות בנויות בתוך הגיליון. המבנה דומה לספר תקבולים ותשלומים. כמובן שהוא אינו קביל מבחינת רשויות המס ולכן בסוף כל חודש אני מעביר את הרישומים באופן ידני לספר תקבולים ותשלומים.

מי רושם את ההוצאות ואת ההכנסות? 

או שתשלמו למנהל חשבונות או רואה חשבון או שתעשו את זה לבד. אני עשיתי את זה לבד כעוסק מורשה (הרישום של עוסק מורשה מורכב יותר) וממשיך לעשות את זה בעצמי גם היום כעוסק פטור. 
 

הדילמה העקרונית

מי שצריך לבחור בין עבודה כשכיר לבין עבודה כעצמאי בוחר בין יציבות וחוסר התעסקות ביורוקרטית עם הרשויות (שכיר) לבין חוסר יציבות והרבה יגיעה בביורוקרטיה עם פוטנציאל להכנסות גבוהות יותר (עצמאי). 

משבר הקורונה הבליט באופן ברור את היתרון של יציבות. 

כאשר מישהו הוא עוסק פטור בלבד הוא לא נהנה מפוטנציאל של הכנסות גבוהות. תקרת ההשתכרות שלו היא כ-100,000 שקלים. מעליה הוא כבר אינו עוסק פטור. 

עוסקים פטורים הם או אנשים המשתכרים מעט מעבודתם או אנשים המשתכרים לא מעט ואפילו הרבה מעבודתם אבל מעבודתם כעוסק פטור הם משתכרים מעט. 

הקבוצה הראשונה לרוב אינה נהנית מהיתרון העיקרי של עצמאים:  פוטנציאל להכנסות גבוהות מהכנסות של שכיר. 
האם זה שווה את ההתעסקות הביורוקרטית? לכל אחד תשובה משלו. לפעמים זה נעשה מחוסר ברירה: אין אפשרות לעבודה כשכיר או כשכירה.

הקבוצה השנייה כוללת כאלה המצרפים הכנסות נמוכות מעבודה כשכיר עם הכנסות נמוכות מעבודה כעוסק פטור.
זוהי גם קבוצה של חוסר ברירה. 

לאלה שמרוויחים יפה ממקורות אחרים ומוסיפים גם עבודה כעוסק פטור נמצאים במצב בו קיבלו החלטה מושכלת להגדיל את הכנסתם גם במחיר של התעסקות ביורוקרטית. 
זהו אולי מצב קבוע או שלב ביניים בדרך לעבודה כעצמאי שהוא עוסק מורשה.

ללא קשר לשאלה מה הניע אתכם להיות עוסק פטור? חשוב שתיערכו נכון על מנת שתעמדו במה שנדרש מכם ולא תסתבכו עם הרשויות.

אחרי הקורונה לא מה שחשבתם

מקור התמונה: ויקיפדיה

כותרת של פוסט קודם מדברת עד עצמה: סוף הקורונה מתקרב? לא בהכרח סיכונים הם דינאמיים. 
כמו רוב האוכלוסייה, גם אני מעדיף לחשוב שאנחנו כבר אחרי הקורונה ואפשר לחזור לשגרה, אבל...
שלושה דברים שנתקלתי בהם בימים האחרונים ממחישים עד כמה סיכון עדיין קיים.

שיא במספר היומי של נדבקים  

תאריך הכתבה בוואלה הוא 21 במאי. כותרת הכתבה, שמקורה בסוכנויות הידיעות, היא: "שיא של נדבקים בקורונה ביממה בעולם: "יש לנו עוד דרך ארוכה"".  

תסריט אימים של המרכז לחקר סיכונים של אוניברסיטת קמברידג'

אין חולק על כך שאוניברסיטת קמברידג' היא מהטובות בעולם. אני מניח שגם המרכז לחקר סיכונים באוניברסיטה הזו הוא רציני. 

הם בחנו את הנזקים הכלכליים הצפויים של הקורונה באמצעות אותה טכניקה שאני השתמשתי בפוסטים שלי להערכת הסיכונים. הטכניקה הזו היא Scenario Analysis. 

כפי שציינתי, התסריטים שלי מבוססים על מעט ידע ועל מעט נתונים. אני מניח שהתסריטים שלהם מבוססים על הרבה יותר מידע ומידע אמין יותר. 

תסריט ה-Worst Case שלהם מדבר על נזק של 82 טריליון דולר בחמש שנים. תסריט ריאלי שלהם מדבר על נזק של 26.8 טריליון דולר בחמש שנים. תסריט Best Case מדבר על נזק של 3.3 טריליון דולר בחמש שנים.

אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה בכלכליסט. לשם השוואה, על פי הכתבה, התמ"ג של 19 הכלכלות הגדולות בעולם בשנת 2019 עמד על 69.2 טריליון דולר. 

השפעת הספרדית והאם יהיה גל שני של קורונה?

התסריט של Worst Case שאני הצגתי היה השפעת הספרדית. אין לי שום מושג עד כמה יש או אין קשר בין מה שקרה בזמן מגפת השפעת הספרדית לבין מה שקורה ויקרה בהקשר של הקורונה. 

אל תניחו שמה שהיה הוא  שיהיה אבל גם על תבטלו את האפשרות לדמיון במידה כלשהי בין שני המקרים. 

ידוע כבר מה קרה בהקשר של השפעת הספרדית. 

אני מצטט מהויקיפדיה העברית: " הגל הראשון הכה באביב 1918, ולא היה קטלני משמעותית יותר משפעת עונתית רגילה. בקיץ 1918 נראה היה כי המגפה שככה, אולם בסוף אוגוסט הכה גל שני של המגפה, קטלני הרבה יותר, שאף התגבר בספטמבר ובאוקטובר. בשיאו של גל זה העריכו רשויות הבריאות הפרוסיות והשווייצריות כי שניים מכל שלושה אנשים חלו במחלה. המגפה פחתה בחורף 1918, בחודשים נובמבר ובדצמבר, אלא שאז פרץ גל שלישי שהכה מפברואר עד אפריל 1919. גל זה היה חלש מעט מהגל השני, אולי משום שבני אדם ששרדו במהלך הגל השני פיתחו חסינות, ולכן היו עמידים יותר בפני הנגיף שהגיע בגל השלישי. " 

יש מומחים המדברים על גל שני של קורונה בספטמבר. כפי שאמרתי, לי אין כלים להעריך את מה שהם אומרים, אבל לא הייתי ממהר לבטל את זה מראש.

 

ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה

היום עליתי לראשונה בחיי ב-Facebook Live. המיומנות שלי עדיין נמוכה ובגלל אי הבנה חשבתי שאקבל התראה מתי להתחיל. לא קיבלתי והתחלתי לדבר רק שש וחצי דקות אחרי תחילת הסרטון. לא ממש מתכון המעודד לצפות בסרטון. 
אם אתם מתכוונים לצפות בו, דלגו ישר על קצת יותר משש הדקות הראשונות.

ההרצאה הייתה במסגרת אירועים יומיים של מנהל קהילתי יובלים.
קהל היעד הוא הציבור הרחב ולא מומחים ולכן ניסיתי לפשט את ההרצאה כך שגם אנשים שאינם מומחים יכולו להבין אותה בקלות.


לקראת הסוף (אחרי יותר מ-50 דקות) הופסקה ההרצאה בגלל תקלה טכנית בפייסבוק. 

לטובת מי שרוצה לקבל את התכנים באמצעות מצגת אני מצרף קישור למצגת שהכנתי לקראת האירוע. ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה.

המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד - איך צריך להתמודד?

יצחק תשובה מקור התמונה: ויקיפדיה

המשבר הכלכלי, שלאחר הקורונה או במקביל אליה, יהיה כנראה המשבר הכלכלי החמור ביותר שהיה במדינת ישראל.
הקשיים העצומים, שלא לומר סף של פשיטת רגל, של החברות של איש העסקים יצחק תשובה הם כנראה רק הסנונית הראשונה. הבעיה היא שזו אינה סנונית המבשרת את האביב, אלא סנונית המבשרת דברים הרבה פחות נעימים.

יש גם סיבות תלויות קורונה למשבר הזה: חברת דלק שבבעלותו של תשובה מפסידה משום שבהסגר קונים הרבה פחות דלק. זוהי גם סיבה לירידה גדולה במחירי הנפט בעולם. 
לא כל חברות הדלק נמצאות בקושי כל כך חמור. זה דומה למה שקורה למשפחות: מי שנקודות המוצא שלו הייתה פחות טובה סובל מיותר קשיים ממי שנקודות הפתיחה שלו הייתה טובה.

החברות של תשובה במשבר למרות מתנה גדולה, שקיבל ביחד עם החברה האמריקאית נובל אנרג'י, מבנימין נתניהו ומשטייניץ, על חשבון משלם המיסים הישראלי. 
מדובר בהסכם ארוך טווח שעל פיו ממשלת ישראל קונה מהם גז במחיר, שהיום כבר ברור שהוא גבוה בהרבה ממחיר הגז בשוק החופשי. 
אפרופו הסיפא של כותרת פוסט זה, זה בדיוק הזמן לברר האם יש סעיפים בהסכם המאפשרים לממשלת ישראל לבטל אותו, למשל בגלל כוח עליון כמו מגפה?

אם יש סעיף כזה, צריך לנצל אותו. 
אם אין סעיף כזה, כדאי לברר מדוע אין. כדאי גם לחשוב מה קורה אם תשובה כבר לא יהיה הבעלים של החלק שלו בשותפות. 

נתניהו וכחלון בתפקיד הנער שבבדיחה

בבדיחה ישנה פונה נער אל אביו ומבקש ממנו: "תן לי 100 שקל אבל תיתן לי רק 50 שקל".
האב אינו מבין מה רוצה הבן. 
לשאלתו מסביר הבן: "אחרי שתיתן לי 50 שקלים במקום 100 שקלים, אני אהיה חייב לך 50 שקלים. אתה תהיה חייב לי 50 שקלים משום שקיבלתי ממך 50 שקלים במקום 100 שקלים אז אף אחד לא חייב לשני".

זהו בדיוק המענק של 500 שקלים שנתניהו וכחלון נתנו להורים לילדים, לאזרחים ותיקים ולקבוצות אוכלוסייה נוספות. 
אותם אזרחים הם כמו האב שבבדיחה: אנחנו נשלם את ה-500 שקל יותר וגם נשלם יותר.

ערבות להלוואות לעסקים קטנים

עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים נפגעים יותר מאחרים. 
כמו הרבה מדינות מפותחות, גם מדינת ישראל נותנת ערבות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.
ההבדל הוא שהבנקים במדינות אחרות מוכנים להעמיד את ההלוואה לעסקים והבנקים בישראל לא נותנים הלוואה במקרים רבים. 

האם שוב הבנקים הם אויבי העם?
התשובה היא שלילית. החשש הגדול של כל נותן הלוואה הוא שלא יחזירו לו אותה. בעיתות משבר החשש הזה גדול יותר. זו הסיבה לכך שהריביות על הלוואות עולות במשבר הקורונה. 

כשהמדינה נותנת ערבות להלוואה החשש מאי-החזר ההלוואה הרבה יותר קטן: אם הלווה לא יוכל להחזיר, המדינה תחזיר במקומו. 
הבעיה היא שערבות המדינה בישראל היא רק ל-15% מההלוואה. במדינות מפותחות אחרות הערבות מגיע ל-60% ולפעמים אפילו ל-80%. 

חל"ת ואבטלה

בהרצאת זום העריך, מתן חודרוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 13, שעל פי ניסיון העבר, 20% מאלו שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
גם 20% מבטאים משבר כלכלי עמוק. 
איני יודע האם חודרוב צודק בהערכתו או לא. נדמה לי שאם הוא טועה הוא טועה לכיוון של הערכת חסר.

ענפים שלמים, כמו תעופה ותיירות, לא יחזרו לפעול בהיקף המתקרב  להיקף שלפני הקורונה, למשך הרבה זמן. 
עובדים שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
זה נכון גם לגבי תרבות הפנאי והספורט. לא נראה לי שמסעדות ובתי קפה יהיו מלאים, למעט הזמנות למשלוחים או לאיסוף עצמי. קשה לראות את התחבורה הציבורית מתקרבת להיקף של אותה תחבורה טרום הקורונה.
על חברות דלק ותחנות דלק כבר דיברנו בתחילת הפוסט. 
כבר אמרנו שהעסקים הקטנים והבינוניים בצרות. לא כל העובדים בחל"ת בעסקים כאלה יחזרו לעבוד ואם יחזרו לא בהכרח באותו היקף. 
גם במגזרים אחרים לא הגיוני לצפות שכל החלת"ניקים יחזרו לעבוד. 

צפויה העלאת מיסים

עוד לפני הקורונה דובר על גרעון גדול בישראל שיש צורך לטפל בו. בין המומחים שקראתי הייתה תמימות דעים: אין ברירה אלא להעלות מיסים כמו: מס הכנסה, מע"מ ומס רכוש. 
הקורונה רק החריפה את המצב: למדינה יש פחות הכנסות ויותר הוצאות. 
עסקים וחברות שלא פועלים או פועלים חלקית משלמים פחות מיסים. 

כשיעלו את המיסים יהיה קשה יותר לעסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים, שממילא קשה להם. 
גם לשכירים המשלמים הלוואות ומשכנתאות עלול להיות קושי רב יותר. 

איך מתמודדים?

כמו בכל משבר, מדינות שמתנהלות בשקיפות ודואגות לטובת אזרחיהן מתמודדות טוב יותר.  
ראינו את זה בהתמודדות עם הקורונה. מדינות כמו ניו זילנד ומדינות סקנדינביה התמודדו טוב יותר ממדינות מערביות המתנהלות טוב פחות. 
הדוגמה הבולטת היא השוואה בין גברת מרקל בגרמניה, המתנהלת באופן שקוף וענייני ומשתפת מומחים בתהליך ההחלטה, לבין ארצות הברית בה מנוהל המשבר לפי גחמות אישיות של דונלד טראמפ. עיקר דאגתו היא לאינטרסים אישיים ופוליטיים שלו. 
למזלה של ארצות הברית, למדינות ארצות הברית יש עצמאות מסוימת והנשיא אינו יכול לכפות על השלטונות המקומיים את כל רצונותיו. 

שחיתות היא מתכון בדוק לחוסר הצלחה בהתמודדות.  
דוגמה אישית של המנהיגים היא מסר לאזרחים הפשוטים.

חלק מהאתגרים של מדינת ישראל

1. פחות שחיתות

רמת השחיתות בישראל היא גבוהה יחסית. הביטוי החיצוני לשחיתות הוא בדוגמה האישית. 
במדינות מושחתות פחות קורים הדברים הבאים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי:

א. נבחרי ציבור מוותרים על חלק משכרם. בישראל מעלים את שכרם. 

ב. מספר השרים קטן יחסית.
בישראל הגדילו את מספר השרים ואף הוסיפו סגני שרים משיקולים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים.

ג. מי שחשוד בפלילים או אפילו אחראי מיניסטריאלית ללא חשד אישי עזוב את תפקידו.
בישראל הימנעות מהעמדה לדין או דחייתה הם גורם חשוב בהתנהלות ראש הממשלה והממשלה כולה.
שיקולים פוליטיים ואישיים קודמים לדברים אחרים חשובים יותר. יש דימיון מסוים לארצות הברית של טראמפ. 

2. קיצוצים תקציביים

כשיש פחות הכנסות יהיה צורך לקצץ בהוצאות. השאלה היא האם יקצצו עניינית בהוצאות פחות הכרחיות או שהפוליטיקה תוביל לקיצוצים רוחביים או לקצוצים בנושאים חשובים אבל שפחות מקדמים פוליטיקאים? 

3. "תפוח האדמה הלוהט" שאי אפשר כבר לא לגעת בו

במשבר כזה אי אפשר המשיך לממן כל צעיר חרדי, שמעדיף לימוד בישיבה על פני עבודה. 
האם יגעו בנושא הזה שחיוני לגעת בו אבל מבחינה פוליטית לא נוח לגעת בו? 

מה אנחנו לא יודעים על צ'ילה?

צ'ילה 2020
Copyrights Avi Rosenthal 2020

כשאני מבקר במדינה שאני יודע עליה מעט או כלום, אני מניח שגם רבים אחרים אינם יודעים עליה.
כאשר מדובר במדינה קטנה ומבודדת כמו בהוטן זה אולי טבעי שרבים אינם יודעים עליה.
כאשר מדובר במדינות ענקיות עם למעלה מ-100 מיליון תושבים כמו אינדונזיה או אתיופיה זו הזדמנות לשתף את הקוראים במידע בסיסי על אותן מדינות.

בצ'ילה יש פחות מ-100 מיליון תושבים אבל היא אחת מהמדינות החשובות בדרום אמריקה. 
את המידע על סמך ביקורי שם ממש לפני ימי הקורונה החלטתי לחלק לשני פוסטים שונים.
אולי כבר קראתם את: מה אנחנו לא יודעים על צ'יליאנים מפורסמים? 
הפוסט הזה עוסק במדינה עצמה ולא באישים בולטים.

אוכלוסייה

ההערכה היא שיש בה יותר מ-18 מיליון תושבים. זוהי אחת המדינות הפחות צפופות בעולם.

צ'ילה היא מדינה צרה וארוכה  

היא משתרעת בין קווי רוחב 17° ו-56° דרום לאורך האוקיינוס השקט.  המשמעות היא שיש בה הרבה חופים. יש בה אזורים עשירים בגשמים ובשלגים, הרים גבוהים (האנדים) וקרקע פוריה. יש בה גם הרי געש. ההתפרצויות שלהם תורמות לפוריות הקרקע. לפעמים הן גם משמידות ישובים.

במו עיני ראיתי כפר שחציו הושמד בגלל התפרצות הר געש סמוך לפני מספר שנים. האזורים המסוכנים גודרו על ידי הצבא. 
האירוניה: דווקא הכנסייה הייתה בחלק שחרב. מסתבר שמאמינים אינם מוגנים מאסונות טבע ומקורונה. 

סנטיאגו דה צ'ילה

למעט נחיתה בנמל התעופה של העיר וטיסה פנימית ממנו לא ממש ביקרתי בה.
העיר הזאת היא המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. על פי הויקיפדיה, התגוררו בה בשנת 2017 קצת יותר משישה מיליון תושבים, כלומר: כשליש מתושבי המדינה. יש האומרים שבעיר ובמטרופולין סביבה מתגוררים כמחצית מאזרחי צ'ילה. האקלים בה הוא אקלים ים תיכוני. 

המגמה בצ'ילה ובמדינות אחרות, כמו ארגנטינה, היא גידול באחוז התושבים המתגוררים בעיר המרכזית.

מה הם ענפי הכלכלה העיקריים?

נחושת ממכרות נחושת במדינה. חקלאות ותיירות. 

כמו במדינות דרום אמריקה אחרות, למעט ברזיל, יש בה מעט תעשייה. תעשייה בולטת היא עיבוד נחושת. 

גודל הכלכלה

על פי הויקיפדיה, התמ"ג של צ'ילה לשנת 2017 היה 452,100 מיליון דולר. היא הייתה הכלכלה ה-44 בגודלה בעולם. 
בדרום אמריקה כלכלות גדולות בהרבה מזו של צ'ילה היו המעצמה האזורית ברזיל (מקום 8 בעולם), ארגנטינה עם תמ"ג של 922, 100 מיליון דולר (מקום 28) וקולומביה (מקום 31)  עם תמ"ג של 711, 600 מיליון דולר. במקומות ה-46 וה-47 בעולם דורגו אז פרו וונצואלה. 
גם ללא נתונים רשמיים, ברור שבשנת 2020 ונצואלה כבר לא קרובה אליה.  
הפוטנציאל של צ'ילה הוא הרבה יותר גדול ממה שממומש בפועל. 

חקלאות

צ'ילה היא יצואנית הסלמון השנייה בעולם אחרי נורווגיה. היא מייצאת פירות וירקות בעונה הפוכה לעונה בחצי הכדור הצפוני ולכן יש ביקוש רב לתוצרת החקלאית שלה במדינות כמו ארצות הברית. 
האקלים בחלק מהאזורים נוח ודומה לאקלים במרכז אירופה ובצפונה. לא מעט מהגרים הגיעו מאירופה.
ביניהם גרמנים חרוצים שהקימו כפרים בסגנון שהכירו בארץ מוצאם. 

צאן ובקר

 

יש בוקרים המגדלים צאן ובקר. כבשים יותר פופולריים באזורים הקרים בדרום. 

מיצר מגלן

לעיר פונטה ארנס, העיר השנייה הכי דרומית בעולם, הסמוכה למיצר מגלן, הגיעו מהגרים מבריטניה. היו שם אנשים עשירים ובניינים יפים, שנותרו עד היום.
הבסיס הכלכלי היה בעיקר ספינות שהגיעו לעיר דרך מיצר מגלן במעבר בין האוקיינוסים סביבה היו חוות לגידול כבשים. 
כשהוקמה תעלת פנמה התייתר הצורך לעבור מהאוקיינוס השקט לאטלנטי ולהיפך במסלול הארוך עד מיצר מגלן. העיר ירדה מגדולתה. גם הביקוש לצמר כבשים ירד.  
תנאי מזג האוויר הקשים במיוחד הם שהפכו לגורם שקבע שהעיר תהיה בנסיגה.

שבטי הילידים

הילידים האינדיאנים מהווים כ-7% מהאוכלוסייה. השבט העיקרי הוא המפוצ'ה. שבט חקלאים שהיו לוחמים עיקשים במיוחד בכובשים הספרדים.

אחד השבטים האחרים הושמד כמעט לגמרי. השפה והתרבות שלו נמחקו. סרטו של הדוקומנטרי של הבמאי הצ'יליאני פטריסיו גוזמן, "כפתור הפנינה" מדבר בשפתו של אותו שבט ומרואיינים בו השורדים האחרונים מאנשי השבט. 

הקדמה: מדוע לא ממש אוהבים מטיילים ישראלים?

Copyrights Avi Rosenthal 2020

את התמונה לעיל לא צילמתי בצ'ילה. היא צולמה בפארק לאומי ארגנטינאי.
השלט האומר שאין להשליך אשפה בפארק כתוב בשלוש שפות בלבד.

ספרדית  
השפה המקומית וגם השפה של הרבה מטיילים ממדינות אחרות בדרום אמריקה ופחות מטיילים דוברי ספרדית ממדינות אחרות.

אנגלית
השפה הבינלאומית המועדפת. תיירים מארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ועוד מדינות דוברות אנגלית יכולים לקרוא את השלט. גם תיירים רבים ממדינות אחרות יודעים אנגלית

עברית
מדוע דווקא עברית? לא סינית? לא יפנית? לא גרמנית? 
הסיבה לכך היא שיש יותר ישראלים שאינם שומרים על כללים בסיסיים כמו שמירה על הניקיון של שמורות טבע.

פוטנציאל תיירותי אדיר

הפוטנציאל לתיירות טבע בצ'ילי הוא אדיר. קרחונים, רכסי הרים, אגמים, נהרות, יערות וחופים. 
כמובן שיש בהם גם בעלי חיים, שחלקם ייחודיים לאזור.
הפוטנציאל אינו ממומש בגלל מחסור בתשתיות, תנאי מזג אוויר קשים וגם חוסר יוזמה של המקומיים.

כמי שביקר גם ברוקיס הקנדיים ובאי הדרומי של ניו זילנד ראיתי את ההבדל בין מקומות שבהם משקיעים במימוש הפוטנציאל לבין נקונות שבהם היוזמה הרבה פחותה.

מדוע לא ממש אוהבים מטיילים ישראלים? - טורוס דל פיינה  

אגם גריי בטורס דל פיינה   
Copyrights: Avi Rosenthal 2020

טורס דל פיינה ליד לודג' קבנה דל פיינה 
Copyrights: Avi Rosenthal 2020

התמונות למעלה הן תמונות שצילמתי בפארק הלאומי הצ'יליאני טורס דל פיינה. 
אם תביאו בחשבון את יכולתי הדלה בצילום ואת המצלמה הלא משוכללת של הטלפון החכם הישן שלי, אז תבינו שהמציאות הרבה יותר יפה מהתמונות שצילמתי. 

טורס דל פיינה נכללת ברשימת השמורות הביוספריות של אונס"קו.
בסוף שנת 2011 פרצה בפארק שריפה שכילתה 5,000 דונם של עצים. 
מטייל ישראלי הואשם בגרימת השריפה ושילם קנס גבוה. 
מבחינת הצ'יליאנים הישראלים הם האשמים בגרימת נזק אדיר לאתר הנפלא והחשוב להם. 

כנראה שיש איזשהו קשר בין האירוע לבין השלט בפסקה הקודמת: חלק מהישראלים לא מקפידים באופן מלא על ההוראות של התנהלות באתרים מסווג זה ומסוגים אחרים בעולם. 

את התוצאות של האירוע בסוף שנת 2011 ראיתי בתחילת שנת 2020.
התוצאה העגומה היא שטחים גדולים שבהם עצים שרופים שטרם צמחו בהם עצים חדשים גבוהים מספיק על מנת להסתיר את מה שקרה.

תוצאה נוספת היא החמרה בדרישות ממטיילים בשמורה בכלל וקשיים למטיילים ומדריכים ישראלים. 

מדוע לא ממשים את הפוטנציאל?

מהפסקאות הקודמות ברור לגמרי שהפוטנציאל הכלכלי גבוה. אז מדוע הוא אינו ממומש?

מדריך מקומי, יהודי שחי כמה שנים בישראל, הסביר את ההבדל בין צ'ילה לישראל: הצ'יליאנים אוהבים לחיות טוב ולא להיות כל כך רציניים. כשהבוס הולך הם מפסיקים לעבוד.

הכלכלה לא צומחת בקצב גבוה משום שלא עובדים קשה.

קורונה: טיפול בסיכונים -האסטרטגיה

איור של קורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם: סוף הקורונה מתקרב? - לא בהכרח. סיכונים הם דינאמיים, הבטחתי להתייחס לשאלה מה ובאיזה מועד עשוי להקטין באופן משמעותי את הסיכון הבריאותי?  
פוסט זה הוא הצעד הראשון בהתייחסות שלי.

חשוב לציין שאינני מבין ברפואה בכלל ובאפידמיולוגיה בפרט ולכן אני מתייחס לנושא מזווית של ניהול סיכונים. אני מסתמך על מידע שקיבלתי, שלא בהכרח מדויק או אפילו נכון.
ההתייחסות לסיכוני קורונה בפוסט זה היא מצומצמת ועוסקת רק בסיכונים בריאותיים ישירים, כלומר: הדבקה והידבקות.

אסטרטגיות לטיפול בסיכונים

אחרי שזיהינו סיכונים, ניתחנו סיכונים והערכנו כל סיכון צריך לבחור כיצד לטפל בסיכונים.
קיימות ארבע אסטרטגיות, שאפשר לשלב ביחד. האסטרטגיות הן: קבלת הסיכון (Risk Acceptance), הימנעות (Avoidance), הקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון, הקטנת ההשפעה של התרחשות אירוע סיכון.

קבלת הסיכון

באסטרטגיה זו מחליטים לא לטפל בסיכון אלא לקחת אותו. הרציונל מאחוריה הוא שזה אינו רק סיכון, אלא גם סיכוי להפקת תועלת.
דוגמה: משקיע באפיק מסוכן בשוק ההון. הוא מבין שיש סיכון אבל יש גם סיכוי להרוויח הרבה. הוא יכול להחליט לקחת את הסיכון.

בהקשר של קורונה

תפיסה של "חיסון עדרי" היא אסטרטגיה של קבלת הסיכון. ההנחה היא שמרבית האוכלוסייה תהיה מחוסנת במשך הזמן. המחיר עלול להיות מספר רב של מתים מהמחלה, כפי שראינו בבריטניה. 
נראה שהתפיסה הזו שגויה בהקשר של נגיף הקורונה. בנוסף למספר הרב של המתים, בכלל לא בטוח שמי שחלה מחוסן לאורך זמן. 

דוגמה נוספת לאסטרטגיה של קבלת הסיכון הוא מיזם בארצות הברית שבו מדביקים במתכוון מתנדבים בקורונה.
המטרה היא קיצור התהליכים למציאת חיסון לכלל האוכלוסייה.

ברוב המקרים שילבו את האסטרטגיה הזו עם אסטרטגיות אחרות, למשל: הימנעות של קבוצות אוכלוסייה בסיכון.

הימנעות

הימנעות פירושה ויתור על עשייה על מנת שלא להסתכן.
דוגמה: חברה יכולה להרוויח הרבה על פרויקטים או מוצרים במדינת עולם שלישי. המאפיינים של מדינת העולם השלישי הם שלטון צבאי המתחלף בתדירות גבוהה והרבה שחיתות. 
הסיכון הוא שמהלך תקופת ההתקשרות הרודן הנוכחי יודח. מחליפו לא יכבד את ההסכם ויהיו הפסדים כבדים.
סיכון נוסף הוא שקרוב לוודאי שיהיה צריך לשחד מקורבים. ישנן מדינות ששוחד מסוג זה נחשב בהן לעבירה פלילית חמורה. אם בארץ המוצא של החברה יתגלה שהם שיחדו במדינת העולם השלישי, ראשי החברה צפויים למאסר והחברה צפויה להיקנס בסכומים נכבדים. 

יש חברות שינקטו באסטרטגיית הימנעות ולא יחתמו על עסקה עם הרודן הנוכחי של אותה מדינה.

בהקשר של קורונה

בהקשר זה ישנם כמה צעדים של הימנעות. להלן שתי דוגמאות:

1. הימנעות מיציאה מהבית (סגר)מי שלא יוצא מהבית לא יכול להידבק מאנשים אחרים משום שהנגיף מועבר לרוב באמצעות רסיסי נוזלים היוצאים מגופו של חולה...
אלא אם כן, אותו אדם הנמנע מיציאה מהבית, חי באותה דירה עם נשאים או חולים בקורונה.  
במקרה העגום הזה הוא לפחות לא ידביק אחרים שאינם גרים באותה דירה. 
הבעיה היא כמובן שבני אדם לא בהכרח מצליחים לעמוד בסגר מתמשך.

2. שמירת מרחק של 2 מטר
מי שנמנע ממגע קרוב עם אנשים, העלולים להיות חולים או נשאים, נמנע מהעברת רסיסי נוזלים, שבתוכם נגיפים, הנפלטים מהם.

כמובן שמשלבים את האסטרטגיה הזו ביחד עם אסטרטגיות אחרות.

משהו אישי
על סמך מה שקראתי, נראה לי כי יש ביסוס מחקרי לכך שריחוק פיזי הוא יעיל למניעת הידבקות בקורונה.
באופן אישי, אני מקפיד במיוחד על תקנות משרד הבריאות בהקשר זה. אני חושב שאם אצליח לשמור באופן כמעט מוחלט על ההנחיה הזו, הסיכויים שלי להידבק הם אפסיים גם ללא אמצעים אחרים, למעט שמירה על היגיינה. 
אל תסיקו מזה שאני לא משתמש במסכה. אני משתמש משום שדורשים זאת ממני ויש גם בזה היגיון.
 

הקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון

באסטרטגיה זו נוקטים באמצעים על מנת להקטין את ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון. 
דוגמה: אבטחת נתונים טובה במערכות מחשבים מקטינה את הסיכון של פריצה למערכת וביצוע פעולות העלולות לגרום נזק כספי כבד לארגון. אבטחת נתונים טובה עשויה להיות מורכבת ממספר רב של דברים כמו תוכנות להגנה מפני ניסיונות פריצה ומודעות של עובדים ושותפים עסקיים לסיכון.

בהקשר של הקורונה

דוגמה בולטת להקטנת ההסתברות בהקשר של קורונה הוא משהו שעדיין אין לנו. אני מדבר על חיסון. אם אפשר לחסן אנשים, רובם הגדול כנראה לא יחלו בקורונה.
הבעיה היא שאופק הזמן המשוער, עליו מדברים מומחים בהקשר של חיסון נע בין שנה וחצי ל 4-5 שנים.

הקטנת ההשפעה של אירוע סיכון

באסטרטגיה זו מפעילים אמצעים (בלשון מומחי ניהול סיכונים:  Controls) שתכליתם היא הפחתת או אפילו מזעור הנזק לאחר שאירע אירוע סיכון.
דוגמה: היערכות מראש לאסונות טבע כמו התפרצויות הרי געש, שיטפונות ורעידות אדמה.
את האסון אי אפשר למנוע אבל את הנזק אפשר להקטין בהיערכות נכונה מראש. כך למשל, האופן בו בונים בתים ביפן באזורים מועדים לרעידות אדמה קשות מקטין את ההסתברות להתמוטטות בניינים ומקטין את הנזק במקרה שהם יתמוטטו.

בהקשר של הקורונה

הדוגמה הבולטת בהקשר של קורונה היא תרופה למחלה. אם כבר חלית, התרופה עשויה להקטין את הנזק. 
כך למשל, התרופה רמדסביר, שהיא הראשונה שאושרה לטיפול בקורונה, מקטינה את מספר ימי האשפוז הנדרשים.
תרופה יעילה יותר, אם וכאשר תפותח, אולי עשויה לרפא גם חולים קשים, שהיום נפטרים מהמחלה.

דוגמאות לאמצעים אחרים להקטנת הנזק של אירוע מחלה:

1. בדיקות המאפשרות גילוי מוקדם יותר של המחלה.
2. צוותים רפואיים מיומנים.
3. ציוד רפואי המאפשר טיפול, למשל: מכונות הנשמה.

4. מספר מספיק של מיטות בבתי חולים.

סיכום 

יש ארבע אסטרטגיות לטיפול בסיכונים: קבלת הסיכון, הימנעות, הפחתת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והפחת הנזק במקרה של התרחשות אירוע סיכון.
במקרים רבים אפשר לשלב ביניהן. 

נראה כי בהקשר של הקורונה מנסים לשלב בין האסטרטגיות של הימנעות, הקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והקטנת ההשפעה של האירוע לאחר שהוא התרחש. 

הגישה של קבלת הסיכון שנויה במחלוקת, שלא לומר פסולה בעיני רבים.

סוף הקורונה מתקרב? - לא בהכרח. סיכונים הם דינמיים.

איור של קורונה. מקור: ויקיפדיה עברית

כשהולכים ברחובות ומדברים עם אנשים מתרשמים שאנחנו קרובים לסוף. כל שבוע משחררים משהו ועוד מעט נחזור לעולם הרגיל שלנו. אולי רק עם מסכות. 

אחד מתחומי המומחיות שלי הוא ניהול סיכונים. עיקרון ידוע בניהול סיכונים הוא הדינאמיות. 
סיכונים עשויים להשתנות. סיכון שנראה ברמה גבוהה יכול להפוך לסיכון ברמה נמוכה. בגלל טיפול בסיכון או בגלל שינויי נסיבות.
כפי שרמת הסיכון יכולה לרדת כך היא גם יכולה לעלות.

דוגמאות לדינאמיות ברמת הסיכון

סיכוני תחרות

אתם חברה שמובילה בפלח שוק במדינת ישראל. ספק האם אתם עונים על הגדרת מונופול, אבל השליטה שלכם בשוק מוחלטת. סיכוני התחרות נמוכים.

מודיעין עסקי מגלה שאחד מהענקים העולמיים בתחום רוצה להקים סניף במדינת ישראל. 
בבת אחת הסיכון שבתחרות הפך לסיכון גדול. לפעמים אפילו קיומי.  

לא מאמינים לי? תשאלו חברות שעלולות להיפגע, מהכניסה של אמזון לשוק בישראל.

בבוקר בהיר, מתחרט הענק ומחליט לא להיכנס לשוק במזרח התיכון, כולל ישראל, בשלוש השנים הקרובות.
הסיכון הפך לפחות משמעותי אבל גדול יותר מהסיכון שהיה בתחילת הדרך.

סיכוני שוק ההון

הסיכון בהשקעה בשוק ההון עשוי להשתנות באופן דרמטי בגלל שילוב של מספר רב של גורמים, כגון: שערים נוכחיים של ניירות הערך, מגמות של עליה או ירידה של השערים לאורך זמן, המצב המקרו-כלכלי בעולם, מצב גיאו-פוליטי, קיום או היעדר אפיקי השקעה חלופיים אטרקטיביים, ציפיות לעתיד ועוד.

אותה השקעה עלולה להיות ברמת סיכון גבוהה בעיתוי מסוים וברמת סיכון נמוכה בעיתוי אחר.

סיכוני שוק

האם יש ביקוש רק, ביקוש מועט או אין ביקוש כלל למוצר שלכם? פרמטר זה הוא אחד מהפרמטרים של סיכוני שוק. כאן לא מדובר דווקא בתחרות. 
תשאלו את מדינות הנפט ביחס לסיכון שיש להם במצב היום לעומת הסיכון שהיה להם לפני שנתיים ולעומת הסיכון לפני 10 שנים.

רמת הסיכון בהקשר של קורונה

מה שנכון בכלל, נכון גם לגבי הקורונה. 
אנחנו עלולים גם למצוא את עצמנו במצב שבו המגפה חוזרת. חלק או כל ההקלות האמיתיות יבוטלו. 

כמובן שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו גם בתסריטים דינאמיים אחרים לאו דווקא קיצוניים.

לא היה צורך להתייחס לסיכוני הקורונה באופן קיצוני מעבר לסיכון הממשי שלהם.

אל תחשבו שהסיכונים התאדו פתאום. הסיכונים האלו עלולים ללוות אותנו ברמה זו או ברמה אחרת עוד פרק זמן ארוך.

בפוסט הבא אנסה לנתח, מזווית של ניהול סיכונים, מה ובאיזה מועד עשוי להקטין באופן משמעותי את הסיכון הבריאותי הזה? 

 

מה אנחנו לא יודעים על צ'יליאנים מפורסמים?

זהו פוסט ראשון בנושא: מה אנחנו לא יודעים על צ'ילה? לא במקרה שאלתי את אותה שאלה על אינדונזיה. 
לא במקרה שאלתי את אותה שאלה על אתיופיה. 
לא במקרה אני שואל את השאלה הזו על מדינה בקצה הדרומי של דרום אמריקה.

פוסט זה עוסק בשלושת הצ'יליאנים המפורסמים ביותר, שעליהם חלק מהקוראים ודאי שמעו.

כמה דברים שקוראי בלוג זה כבר יודעים על צ'ילה

קוראי הבלוג כבר קראו על פטגוניה אזור פיתוח. כרבע משטח פטגוניה (כ-256 אלף קמ"ר) נכללים בצ'ילה. יתר פטגוניה היא ארגנטינאית. יש הטוענים שהדמיון בין הפטגונים הארגנטינאים לפטגונים הצ'יליאנים גדול מהדמיון בינם לבין בני עמם האחרים.

גם על מודל החיסכון הפנסיוני הצ'יליאני יכולתם לקרוא פוסט בבלוג זה. 

פבלו נרודה

שוק הדגים אנחלמו במפרץ אנקוד

המשורר פבלו נרודה הוא חתן פרס נובל לספרות בשנת 1971. 

1. הוא היה יהודי
כנראה שרובנו לא ידענו שנרודה הוא שם עט ושמו האמיתי היה ריקרדו אליעזר נפתלי רייס בסואלטו. שם המעיד על מוצאו היהודי. על פטירתו של אימו כשהיה בן חודשיים ועל ההתנהלות המשפחתית הלא פשוטה של אביו תוכלו לקרוא בויקיפדיה. 

שם העט של נרודה הוא מחווה למשורר הצ'כי יאן נרודה. הוא נועד גם להסתיר את פעילותו בתחום השירה מאביו שהתנגד בחריפות לעיסוקו של נרודה בשירה.

2. הוא נהג לשבת לאכול בשוק הדגים במפרץ אנקוד
שוק הדגים אנחלמו במפרץ אנקוד אינו אתר מרכזי בצ'ילה. הוא לא רחוק  מעיר הנמל פורט מונט. זהו שוק דגים אותנטי ועממי סמוך לים.
מצטיין בעיקר במבחר סביצ'ה טעימים וזולים. 
מסוג השווקים שאני אוהב. מסתבר שלא רק אני. פבלו נרודה ביקר שם בתדירות גבוהה ונהג לשבת שם.  

3. הוא היה קומוניסט
נרודה היה חבר המפלגה הקומוניסטית הצ'יליאנית ואפילו נבחר בשנת 1969 למועמד לנשיאות מטעמה. הוא ויתר על המועמדות לטובת חברו סלבדור איינדה.

4. הוא היה מועמד לתפקיד נשיא צ'ילה
נרודה היה מועמד לנשיאות צ'ילה מטעם המפלגה הקומוניסטית. הוא ויתר על מועמדותו לטובת חברו סלבדור איינדה. 

5. האם נפטר או נרצח?
לאחר המהפכה שהעלתה לשלטון את פינושה נרודה נפטר בשנת 1973. 
לא ברור האם נפטר מסרטן הערמונית או נרצח על ידי השלטון החדש.

6. הוא היה דיפלומט
כיהן בתפקידים דיפלומטיים במדינות אחרות. בין השאר היה קונסול צ'ילה במדריד בזמן מלחמת האזרחים בספרד.

סלבדור איינדה

סלבדור איינדה. מקור התמונה: ויקיפדיה

סלבדור איינדה (1908-1973) היה רופא ופוליטיקאי. מהטיול שלנו בצ'ילה,לפני הקורונה, מי היה מאמין שעברו מאז קצת יותר מחודשיים?, אין לי תמונה המתייחסת לאיינדה ולכן, בשונה מהפסקאות האחרות, מופיעה בפסקה זו תמונה ממקור אחר.

1. איינדה היה הקומוניסט היחיד שנבחר בבחירות דמוקרטיות
היו לא מעט מנהיגי מדינות קומוניסטיות. אף לא אחד מהם נבחר בבחירות דמוקרטיות. 
סלבדור איינדה נבחר לנשיא צ'ילה בשנת 1970 בבחירות דמוקרטיות.

2. איינדה היה רופא שהתעניין במיוחד ברפואה חברתית
כותרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת סנטיאגו: "ההיגיינה הנפשית והעבריינות". כיהן גם כשר הבריאות.

3. התמודד שלוש פעמים בבחירות לנשיאות והפסיד
איינדה התמודד בבחירות לנשיאות צ'ילה בשנים 1953, 1958 ו-1964 והפסיד. 

4. הודח במהפכה צבאית אלימה בשנת 1973
ב-11 בספטמר 1973 הודח על ידי הגנרל אוגוסטו פינושה. פינושה נתמך על ידי האמריקאים בדומה לתמיכה שלהם בדיקטטורים אחרים, למשל הגנרל סוהרטו באינדונזיה.

5. נרצח או התאבד?
כשהכוחות של פינושה הפציצו את ארמון הנשיאות אמר: " אלה מילותיי האחרונות, ובטוחני כי הקורבן שלי לא הוקרב לשווא. אני בטוח שהוא, לכל הפחות, ישמש כעונש לעבריינות, לפחדנות ולבגידה.". 
האם אחרי זה התאבד או נרצח? בנושא זה היו חילוקי דעות. נתיחה שלאחר המוות בשנת 2011 הוכיחה שהוא התאבד בירייה. הרובה בו השתמש ניתן לו במתנה מפידל קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.

אוגוסטו פינושה 

אוגוסטו פינושה (1915-2006) עמד בראש חונטה שביצעה מהפכה צבאית. המהפכה הייתה בעידודה ובמימונה של ארצות הברית. נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון. ניקסון לא היה מעוניין שיהיו משטרים קומוניסטיים בדרום אמריקה. ב-1974 מונה לנשיא.

1. פגיעה חמורה בזכויות אדם
פינושה אחראי להכרזת מצב חירום ושלילת זכויות אזרחים. הוא פיזר את הקונגרס והוציא את מפלגות השמאל מחוץ לחוק. 

2. אלפי אזרחים הוצאו להורג או נכלאו
ועדת חקירה שהוקמה בשנת 2004 מצאה כי 3,000 אזרחים הוצאו להורג או "נעלמו". 27 אלף נאסרו ולפחות חלקם עונו.

3. מדיניות כלכלית קפיטליסטית המנוגדת למדיניות של איינדה
התוצאה הייתה זינוק של העוני מ-17% בשנת 1969 ל-45% בשנת 1987. מדד אי השיוויון הגיע לשיא של כל הזמנים.

4. לאחר משאל עם בשנת 1988 בו נכשל המועמד מטענו הודח.
הוא שמר לעצמו תפקיד של מפקד הצבא ושל סנטור. 

5. הועמד לדין בגיל מבוגר וניצל מכלא בגלל מצב בריאותו
פינושה הועמד לדין בפעם הראשונה בגיל 82. למרות שנמצא אחראי למעשי רצח לא נכלא בגלל מצב בריאותו.

6. פינושה היה זה שיזם והקים את הקארטרה אאוסטרל. 
זו הדרך הדרומית מפוארטו מונט ועד ויה היגינס. זוהי דרך העוברת בחלק הצ'יליאני של פטגוניה. אורכה 1,240 קילומטר. מדובר באזור קשה למעבר שיש בו יערות, אגמים וקרחונים.
רובה עדיין לא סלול אבל בהשוואה למצב בו לא הייתה בכלל דרך מדובר בפריצת דרך תרתי משמע. 
התושבים לאורך הדרך מוקירים לו תודה עד היום, חרף הפשעים החמורים שלו כלפי אזרחים. אחד הכפרים לאורך הדרך אפילו נקרא על שמו.