מהפכה: הסכם עבודה חדש בבנק דיסקונט

 

לא מדובר בעוד הסכם עבודה רגיל. על פי התקשורת מדובר בהסכם מהפכני. 

סעיפים העוסקים בעבודה היברידית כבר אינם מהפכנים בצל הקורונה המתמשכת. 

מה שבאמת מהפכני הוא, שההסכם מאפשר להנהלה לפטר עובדים. הכוונה היא שהעובדים יועסקו לטווח זמן ארוך ויש גם ועד שמגן עליהם. ניתנו גם תוספות שכר. היכולת לפטר היא כלי ניהולי שההנהלה יכולה להשתמש בו. היא לא חייבת להשתמש בו. 

כדי להבין עד כמה זה מהפכני אציג סקירה היסטורית קצרה.

 

ימי הזוהר של ההסתדרות

 

לאחר קום המדינה היה בידי הסתדרות העובדים כח רב. העובדים נהנו מתנאי שכר משופרים בגלל היכולת של ההסתדרות להשבית את המשק.

הוועדים החזקים, כמו ועד חברת חשמל, ועד עובדי הנמלים, ישבו "עם האצבע על השלטר" ואיימו ללחוץ. לא פעם ולא פעמיים נכנעו להם ונתנו להם הטבות שכר מפליגות.

עובדי המדינה

עובדי המדינה נהנו מפנסיה תקציבית. הכלל היה שעובד שעבד בשירות המדינה עשר שנים לפחות והגיע לגיל ה-40 מקבל מיד פנסיה, אם וכאשר הוא מפוטר. המשמעות המעשית הייתה שאי אפשר לפטר עובדים כאלה משום שאז ישלמו להם פנסיה במשך שנים רבות. 

נכון היו עובדי מדינה רבים, שביצעו את עבודתם כראוי גם כשלא היה ניתן לפטר אותם. 

פגשתי גם אחרים. כאלה שלא עבדו בכלל או עבדו מעט מאוד וגם בכאלה, שאני כיועץ עצמאי בתחום המחשוב,  העדפתי שלא יעשו כלום, משום שגרמו נזק. לפעמים במכוון. 

לא הייתי לבד. גם המנהלים שלהם, שהיו בעצמם עובדי מדינה, ועובדים חיצוניים חלקו איתי את אותה השקפת עולם. 

 

עובדי בנקים

 

הכח הרב של הועדים, כלל גם את ועדי הבנקים. לרוב עובדי בנק תבעו לקבל שכר ותנאים לא פחות טובים מעמיתיהם בבנק אחר. התוצאה הייתה שביתות משותפות. אף לא אחד העלה על דעתו שפיטורים של עבד בנק הם תסריט אפשרי.

סיפור אמיתי שסיפר לי חבר ועד באחד הבנקים

עוד שביתה משותפת של עובדי הבנקים. הפעם שביתה לא חוקית. בית המשפט העליון קיבל את עתירת המדינה להפסיק את השביתה. המכר שלי, שניהל סניף באחד הבנקים, חשב שכולם יצייתו להחלטה.הוא יצא מזועזע כאשר ראשי ועדים אלימים אפילו לא העלו על דעתם לציית להחלטת בית המשפט.

 

בנק לאומי

בנק לאומי היה לקוח שלי כיועץ מחשוב. עבדתי שם בהיקף של יותר ממשרה במשך שלוש שנים. אחרי אותן שלוש שנים היו לי עוד שני ייעוצים בטווח זמן קצר יותר ובהיקף חלקי. 

תקופת העבודה שלי שם הייתה אחת מהמרתקות והמאתגרות בקריירה שלי. 

גם שם באה לידי ביטוי התפיסה שלא ניתן לפטר עובדים. ללואי רוט, יו"ר והעד באותה תקופה, הייה כוח רב. כשהיו רווחים נמוכים יותר פיטרו עובדי חברות חיצוניות. לפעמים פנו לעובדי בנק וותיקים בגיל מבוגר והציעו להם לפרוש בתנאים טובים במיוחד.

 

איך מקיימים ישיבה בזמן שהועד מארגן טיולים מוזלים לחו"ל?

ישיבות אינן יעילות בהרבה ארגונים. גם ביחידת המחשוב בבנק לאומי. הבעיות היו מספר גדול מדי של מוזמנים לישיבה וחשש מהעלבות של מישהו שלא הוזמן לישיבה.

במהלך עבודתי שם היה צורך בקיום ישיבת עבודה דחופה. הבעיה הייתה, שהועד ארגן לעובדים חבילת נופש בחו"ל. 

בשבוע הראשון יצא מחזור ראשון לנופש. כמובן שהיו שם גם אנשים שיצאו לנופש והיו אמורים להשתתף בישיבה. כך היה גם בשבוע השני, כשלחוץ לארץ יצא המחזור השני של הנופשים. 

כמובן, שגם בארגון בסקטור הפרטי לא היו מונעים נופש בחו"ל בגלל ישיבה. שם היו מקיימים אותה ללא אותו עובד.

ריקי בכר

לואי רוט, היה יו"ר מיתולוגי של ועד עובדי בנק לאומי. ריקי בכר היה המקביל לו בבנק דיסקונט. 

אף לא אחד העלה בדעתו לפטר עובד בבנק דיסקונט, כשבכר היה שם. 

הייתה שביתה בבנק דיסקונט. בכר, עדיין יו"ר הועד, כבר עבר את גיל הפרישה והועסק בחוזה מיוחד. היו עיתונאים כלכליים שכתבו, שעילת השביתה לא הייתה זו שהוצגה. העילה האמיתית, לדעתם, הייתה שבבנק לא רצו לחדש את חוזה ההעסקה של בכר. 

לא בחלל ריק

עכשיו בודאי אתם מבינים את המהפכה בהסכם העבודה החדש בבנק דיסקונט. 

זה לא התרחש בחלל ריק. הבנקים של היום עומדים בפני אתגרים ושינויים רבים. מדובר בתהליכים שהתחילו להתרחש כבר לפני כעשרים שנים. גם מגיפת הקורונה תרמה להאצת התהליכים.

ניתן לרכז את האתגרים והשינויים תחת שתי כותרות עיקריות:

 

1. ערוצי שירות עצמי

ערוצי שירות עצמי זולים יותר לבנקים ומייתרים חלק מהעבודה בסניפים. הם מייתרים גם חלק מעובדי הסניפים.

זוהי גם הסיבה לכך שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל דרש מהבנקים לצמצם משמעותית את כמות העובדים.

2. גורמי תחרות חדשים בתחום של שירותים פיננסיים

בין גורמי התחרות החדשים אפשר להזכיר:

א. ארנקים אלקטרוניים של חברות תשתיות טלפונים חכמים כמו Apple ו-Google וגם ארנקים אלקטרוניים אחרים.

ב. אפליקציות תשלום

ג. שירותי פינטק

כולל שירותי P2P. 

ד. מטבעות וירטואליים

לבנקים אין מנוס מלהמציא את עצמם מחדש. זה אומר גם להיות גמישים יותר במודל ההעסקה ולאפשר גם פיטורים.

עולם העבודה בכלל, לא רק עולם העבודה בבנקים, נמצא בשינוי מהותי. חלק מהשינויים הם שינויים בלתי הפיכים עקב מהפיכת הקורונה. 

בפוסט הבא אתייחס לשינויים הללו מזווית שאינה מוגבלת רק לבנקים.

קישורים לפוסטים שכתבתי על השינויים בבנקים

 

האם יהיו סניפי בנקים עוד עשר שנים? 

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

סיכונים של מלווים בהלוואות  P2P

 

האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית?

 

הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז - רבדים עמוקים יותר

 

Pepper בפרספקטיבה היסטורית

 

The Marriage of Customer Centric and Multi-Channel

 

 

ביטוח מנהלים צמוד מדד: שיקולים בבחירת מסלול

 

בפוסט קודם הצגתי את מסלולי הגמלה שניתן לבחור בהם עם תחילת קבלת הגמלה בביטוח מנהלים צמוד מדד. המסלולים נבדלים זה מזה בתשלומים ליורשים. כשהתשלומים ליורשים גבוהים יותר, קטנים התשלומים החודשיים לגמלאי בעודו בחיים.

 

חזרה על המסלולים

1. חברת הביטוח תשלים ליורשים 120 גמלאות.

 זהו מסלול ברירת המחדל.

2. חברת הביטוח תשלים ליורשים 60 גמלאות.

3. עם פטירת הגמלאי חברת הביטוח משלמת ליורשיו בבת אחת סכום של 25 גמלאות חודשיות.

4. חברת הביטוח לא תשלם כלל אחרי פטירת הגמלאי.

5. תשלום קצבה לאלמנה לכל החיים.

בחירת מסלול

 

בחירת המסלול צריכה להיות ספיציפית לכל גמלאי בהתאם למצבו. 

בבחירת המסלול צריך להתחשב במכלול שיקולים.

כמו בחיסכון פנסיוני, אני מניח שרבים בוחרים במסלול ברירת המחדל ללא בדיקה. 

ההמלצה שלי היא לבדוק ואם צריך להתיעץ עם מומחים.

 

שיקולי מצב משפחתי

בפסקה זו אציג כמה דוגמאות לשיקולים מצב משפחתי. הדוגמאות אינן ממצות את הנושא.

 

אדם ערירי עשוי לרצות למקסם את תשלומי הגמלה ולבחור במסלול הרביעי, בו חברת הביטוח אינה משלמת ליורשים.

נשוי שלאשתו אין גמלת פנסיה משלה, המספיקה לקיומה, עשוי לשקול את המסלול של תשלום לאלמנה לכל החיים.

אדם הרוצה שילדיו יקבלו מהגמלה שלו אחרי מותו עשוי לבחור את המסלול של 120 גמלאות או את המסלול של 25 גמלאות חודשיות בתשלום אחד. 

זה עשוי להיות רלוונטי במיוחד במקרה שיש ילד שמצבו הבריאותי מונע ממנו לפרנס את עצמו.

 

שיקולים כלכליים

 

מי שזקוק לכל שקל קצבה על מנת לשרוד כלכלית עשוי  לבחור במסלול שבו יקבל קצבה חודשית מירבית. 

מי שמצבו הכלכלי טוב במיוחד עשוי להעדיף שליורשים יישאר יותר, ולבחור במסלול בו יקבל סכום נמוך יותר בכל חודש.

 

מי שהכנסתו החודשית גבוהה במיוחד (ממשיך לעבוד ו/או יש לו הכנסות פסיביות ו/או יש לו גמלאות גבוהות) צריך להתחשב בשיקולי מס. ייתכן שחלק לא קטן מההפרש בין קצבה חודשית גדולה לבין קצבה חודשית גדולה פחות, יגיע לכיסו של מס ההכנסה.

שיקולים בריאותיים

מי שמצבו הבריאותי רעוע במיוחד, למשל: מחלה סופנית עם אבחון שימיו ספורים, עשוי לנסות למקסם את הסכום שיקבלו היורשים על חשבון הקטנת הקצבה החודשית שלו.  

מי שמצבו הבריאותי טוב במיוחד ויש לו היסטורייה משפחתית של אריכות ימים, עשוי לוותר על מסלול שבו יורשים מקבלים קצבאות אחרי לכתו. במקום זה עשוי להעדיף את המסלול הרביעי, בו חברת הביטוח אינה משלמת ליורשים.  

 

שיקולים נוספים 

 

כמובן, שלא מיציתי את כל מרחב השיקולים ויש שיקולים אפשריים נוספים שלא ציינתי.

יש להתייחס למכלול השיקולים.

 

הפרמטר החשוב ביותר לקבלת החלטה

כבר פנו אלי בעבר אנשים שביקשו שאסייע להם בבחירת מסלול. עשיתי זאת, אבל....

אמרתי להם שהפרמטר החשוב ביותר הוא מספר שנות חיי המבוטח. 

אינני מומחה ברפואה ובתורשה. לי אין יכולת ואין רצון לקבוע או להעריך את הפרמטר הזה עבור אדם יחיד. ברוב המקרים גם לא יחשפו בפני את הרקע הרפואי במלואו. 

שלא תטעו, איני שש לזה שיחשפו בפני את הרקע הזה, למעט מקרים שבהם הוא רלוונטי לניהול כלכלת המשפחה. 

אם הפורש לגמלאות מעוניין להעריך את תוחלת חייו זה עניין שלו. אם יעשה זאת, ניתן לקחת את ההערכה שלו כקלט לתהליך בחירת המסלול.

מה אפשר לעשות?

אפשר לתת לנועץ ערך של תוחלת החיים המותנית בגיל בו הוא נמצא. 

למשל, תוחלת החיים של גבר בישראל היא בערך 80. תוחלת החיים של גבר בישראל שהגיע לגיל 67 היא גבוהה יותר.

מי שמעריך את תוחלת החיים האישית של אדם מסוים, יכול להסתייע במידע על מצבו הבריאותי, אורח חייו וההיסטוריה המשפחתית בהקשר הרפואי ובהקשר של תוחלת החיים.

חשוב לזכור

מי שקרא את הקדימון בפוסט הקודם נתקל בבחירה אחרת המבוססת על תוחלת החיים. הקשישה הערירית והחולה הורישה לרופא הבריא והצעיר ממנה את דירתה תמורת טיפולים רפואיים בחינם. 

קבלת ההחלטות של שניהם הייתה הגיונית אבל... התרחש האירוע הלא סביר של מות הרופא לפני מות הקשישה. 

גם כשבוחרים מסלול לקבלת פנסיה חשוב לזכור שזוהי בחירה על פי הסתברות ולא בחירה מוחלטת.

 

ביטוח מנהלים צמוד מדד: המסלולים לבחירה

 

מתוך פוליסת ביטוח מנהלים  "יותר" של מגדל משנת 1989

 

קדימון 

 

המקרה המתאר בפסקה זו אירע בארצות הברית. אישה ערירית, זקנה וחולה הייתה גם בעלת דירה. היא הציעה לרופא המטפל בה, שהיא לא תשלם עלל טיפולים רפואיים ובתמורה תכתוב בצוואתה שהרופא יירש את דירתה. ההסכם נחתם. 

הרופא, בריא וצעיר ממנה בכמה עשורים, הסכים ונחתמה צוואה אצל עורך דין. 

מזווית ראייה של הקשישה

ממילא אין לה למי להוריש את הדירה. מדוע לא להגדיל את המשאבים הכספיים שלה כשהיא בחיים? 

בעולם המודרני משכנתא הפוכה היא מודל דומה. ההבדל הוא שלקשישה בסיפור לעיל יש פחות סיכונים מאשר למי שלוקח משכנתא הפוכה.

מזווית ראייה של הרופא

מי כמו הרופא מכיר את מצבה הבריאותי של הפציינטית. הוא העריך שהיא לא תאריך ימים והוא יירש את הדירה. 

מה באמת קרה?

הקשישה חייתה שנים רבות. הרופא נפטר לפניה ולכן לא ירש את דירתה. 

ניתוח המקרה

קבלת ההחלטות של שני החתומים על ההסכם הייתה נכונה. שניהם ניהלו את הסיכונים שלהם נכון. 

במקרה זה קבלת ההחלטות היא בתנאי אי-וודאות. החלטות כאלה מבוססות על הסתברות. ההסתברות למותה של הקשישה לפני מות הרופא הייתה גבוהה, אבל... גם אירועים בעלי הסתברות נמוכה מאוד עשויים או עלולים להתרחש, כפי שקרה במקרה זה וגם כפי שקורה כאשר מישהו זוכה בפרס הראשון בלוטו. 

 

יתרונות ביטוחי המנהלים הישנים

 

ביטוחי המנהלים עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת היו בתנאים טובים. 

היתרונות העיקריים של ביטוח מנהלים זה:

1. מקדם המרה מובטח של תאריך תחילת החיסכון 

מקדם ההמרה עולה ככל שעולה תוחלת החיים. במוצרים פנסיוניים מאוחרים יותר כמעט תמיד מקדם ההמרה נקבע בזמן הפרישה לגמלאות.

2. החיסכון צמוד למדד בתוספת ריבית

ככל שתחילת החיסכון מקודמת יותר הריבית גבוהה יותר. האחרונים שהצטרפו לביטוח מנהלים זה מקבלים ריבית של 3%. 

להבדיל, ביטוח מנהלים מאוחר יותר, וגם חלק מההשקעות של כספי עמיתי קרנות הפנסיה, תלויים בהצלחת או בכישלונות ההשקעה של הגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני. 

מפולת בבורסה בסמוך לפרישה לפנסיה עלולה לעלות לחוסך הפנסיוני בירידה משמעותית בגובה קצבת הפנסיה שלו. 

חסרונות ביטוח מנהלים

מעבר לחיסרון הידוע של דמי ניהול גבוהים, יש חיסרון גם בהקשר של תשלומים לאחר פטירת החוסך. כשהחוסך כבר מתחיל לקבל פנסיה, מספר תשלומי קצבת הפנסיה מוגבל, למעט במסלול ספציפי אחד. 

בפנסיה תקציבית למשל, השאירים יקבלו חלק מהפנסיה עד יומם האחרון. 

החוסך יכול לבחור בין מספר חלופות ביחס למספר התשלומים והסכום הכולל של התשלומים לשאירים. ככל שהתשלום לשאירים גבוה יותר, התשלום החודשי לחוסך נמוך יותר. 

 

מדוע מוגבלים התשלומים אחרי מות המבוטח?

 

חברות ביטוח הן עסקים השואפים להרוויח. הן מנהלות את הסיכונים שלהן באמצעות מודלים אקטואריים, הבנויים על הסתברויות. בדומה למה שהקשישה והרופא בקדימון עשו. ההבדל הוא שחברות הביטוח עושות את זה ביחס לאוכלוסיות גדולות ומשתמשות במומחים.

 

גם במקרה של חברות הביטוח יכול להיות שמישהו ירוויח, למרות שההסתברות אינה גבוהה, כפי שקרה לקשישה בקדימון. מבוטחים אחרים שיפסידו יכסו את ההפסד ובדרך כלל יהיו לחברה גם רווחים.

מסלולים אפשריים אחרי מות המבוטח

1. חברת הביטוח תשלים ליורשים 120 גמלאות.

 זהו מסלול ברירת המחדל.

המשמעות היא שאם המבוטח נפטר אחרי שקיבל גמלה אחת היורשים יקבלו 119 גמלאות. אם יקבל גמלה במשך 10 שנים היורשים לא יקבלו גמלה כל שהיא. 

2. חברת הביטוח תשלים ליורשים 60 גמלאות.

כמובן שהגמלאי יקבל גמלה גבוהה יותר בכל חודש ביחס למסלול ברירת המחדל. כשהגמלאי הולך לעולמו אחרי 60 חודשים של תשלום גמלה או יותר, חברת הביטוח אינה חייבת יותר בתשלומים. 

3. עם פטירת הגמלאי חברת הביטוח משלמת ליורשיו בבת אחת סכום של 25 גמלאות חודשיות.

למיטב הבנתי מקריאת הפוליסה, תשלום זה אינו מותנה במספר הגמלאות החודשיות  שקיבל המבוטח.

4. חברת הביטוח לא תשלם כלל אחרי פטירת הגמלאי.

ברור שהקצבה במקרה זה גבוהה יותר. המודל הזה עשוי להתאים לאנשים עריריים.  

5. תשלום קצבה לאלמנה לכל החיים

זהו המודל היחיד שבו הקצבה אינה מוגבלת בזמן עד לפטירת בת הזוג. 

ברור שבמודל כזה הקצבאות נמוכות יותר.

שיעור הקצבה נקבע גם על פי  גיל הגמלאי וגיל בת הזוג. 

ככל שהם צעירים יותר הם יקבלו פחות בכל חודש.

בחירת מסלול

בחירת מסלול מתבצעת לפני התחלת קבלת גמלת הפנסיה ואין אפשרות לשנות מסלול. 

זוהי בעצם קבלת החלטה בתנאי אי-וודאות. 

הבחירה תלויה בשיקולים ספציפיים לאדם או למשפחה. 

בפוסט הבא אעסוק בהרחבה בבחירת המסלול .

 

מי יורש את קופות הגמל?

 

כאשר אדם נפטר עוברים נכסיו ליורשים על פי צוואה חוקית שכתב או בהיעדר צוואה כזו על פי החוק. 

בפוסט שכתבתי בשנת 2016 כתבתי שיש לכלל הזה חריגים: קופות גמל וקרנות פנסיה עוברות למי שמופיע כמוטב בטפסים שמילא העמית. כתבתי גם שמה שכתוב בטפסים גובר על מה שכתוב בצוואה. 

ככה לימדו אותי וייתכן שכך זה היה פעם. בשיחה שלי עם עורכת דין העוסקת בנושאים כאלה היא אמרה לי שהתרחשו שינויים: לא תמיד מי שרשום כמוטב הוא היורש. 

מניסיונה היא ראתה שלפעמים מבקשים מהמוטב להביא צוואה לפני שנותנים לו את הכספים בקופת הגמל או קרן הפנסיה. 

היא ייחסה זאת לרצון של מנהלי קופות הגמל להחזיק את הכסף אצלם כמה שיותר זמן ולהרוויח דמי ניהול ועמלות.  

 

מה הם הכללים להורשת קופת גמל?

 

כאדם למוד ניסיון בהקשר של קופות גמל, איני חולק על קביעתה של עורכת הדין, שהם נוטים להחזיק כספים אצלם ולא ממהרים להעביר אותם ליורש, קל וחומר למתחרה שלהם. 

אבל יש סיבה טובה לבקש ממוטב להראות צוואה. למדתי זאת ממאמר שכתב המומחה הפנסיוני נדב טסלר. 

במאמר שפרסם טסלר באתר ביזפורטל הוא כותב שאם יש צוואה שנכתבה אחרי קביעת היורשים באמצעות טופס של קופת הגמל, הצוואה גוברת על מינוי המוטבים בקופת הגמל. 

אם הצוואה נכתבה לפני מינוי המוטבים, המוטבים מקבלים את כספי קופות הגמל. 

 

מה עליכם לעשות?

 

1. הקפידו למנות מוטבים בקופות הגמל.

 2. מומלץ מאוד לכתוב צוואה.

3. חשוב לסנכרן בין המוטבים בדיווח לקופת הגמל לבין הצוואה, כלומר: המוטבים בקופות הגמל יופיעו גם בצוואה כמוטבים של אותן קופות גמל.

4. אם חל שינוי מהותי, למשל גירושין, חשוב לכתוב צוואה מעודכנת וחשוב לעדכן את המוטבים בקופות הגמל.

הערת שוליים

הנושאים שאני כותב עליהם בבלוגים שלי לקוחים  פעמים רבות מההתנסויות שלי בהווה. כאדם הנמצא ב"ישורת האחרונה" של חייו לא מפתיע שאני כותב על ירושות, צוואות ופטירות. 

כאדם הנמצא בתהליך פרידה מזוגתי במשך שנים רבות, אני כותב גם על גירושין. 

מקווה לכתוב בעתיד הלא רחוק פוסטים כלכליים על פרק ב' בזוגיות.

 

 

פנסיה: לעצמאים קשה יותר

 

בפוסט קודם: איזון משאבים בגירושים: הממשק בין אקטואר ליועץ בכלכלת המשפחה, התייחסתי להרצאאה בזום של האקטואר ד"ר רון קדם, שניתנה במסגרת הרצאות שמארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה. 

בפוסט זה אתיחס להרצאה טובה אחרת שניתנה באותה מסגרת. כשאני אומר "אתיחס", אני מתכוון לזה שאני מביא את עיקרי הדברים שנאמרו בהרצאה, אבל גם מוסיף פרספקטיבה משלי. 

פוסט זה מתייחס להרצאתו של נדב טסלר על תכנון פנסיה של עצמאים. 

טסלר הוא מומחה ידוע בתחום הפנסיה. הוא גם הכותב של אתר בעל ערך בתחום זה הנקרא: פנסיוני להבין את הפנסיה. 

פנסיה של שכירים

מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום לשכירים הייתה פנסיה טובה יותר מאשר לעצמאים. 

הפנסיה של שכירים, שהגיעו בשנים האחרונות לגיל הפנסיה, עשויה להגיע לכ-70% משכרם. העולם השתנה ובני דור ה-Y ודור ה-Z צפויים כנראה לקבל פנסיה של כ-30%-50% משכרם.  

אחד הגורמים לכך היא העובדה, שמרבית בני הדורות הקודמים היו שכירים ומיעטו להחליף מקומות עבודה. הצעירים של היום עובדים במקומות יציבים פחות ובנוסף גם נוטים להחליף מקומות עבודה. הם צפויים לא לעבוד ברצף עד גיל הפרישה. הם גם עשויים למצוא את עצמם עובדים כעצמאים בחלק משנות עבודתם. 

 

פנסיה של עצמאים

 

מה שאני כותב כאן לא בהכרח נכון לכל סוגי העצמאים. כך למשל, עצמאי מסוג עצמכיר עשוי לחסוך סכום דומה לזה שחוסך שכיר.

ההבדל היסודי בין עצמאי לשכיר הוא שלשכיר יש מעביד המפקיד לו לפנסיה בכל חודש. עצמאי צריך להחליט לבד מתי להפקיד וכמה להפקיד.  

לפני שהייתה חובה חוקית להפקיד לפנסיה עצמאי שאל את עצמו: האם בכלל עליו להפקיד לפנסיה? ייתכן גם שלא שאל ולא הפקיד.

פנסיית חובה לעצמאים שיפרה את מצבם הפנסיוני של עצמאים שהם מספיק צעירים. זה מאוחר מדי עבור אלה שהיו בשנות ה-50 וה-60 של חייהם כאשר נכנסה לתוקף פנסיית חובה לעצמאים. 

למרות השיפור ביחס לעבר, מצבם, בדרך כלל, גרוע בהרבה ממצבם של שכירים. 

טסלר אומר שהם עשויים לבנות על האפשרות להמשיך לעבוד כעצמאים גם לאחר גיל הפנסיה. ייתכן שמצבם הבריאותי לא יאפשר להם לעשות זאת. הפנסיה לא תספיק והם יאלצו להתחיל לעבוד כשכירים. 

אני מוסיף, שגם אם מצבם יאפשר להם לעבוד, עלולים להיות שינויים בשוק. מתחרים חדשים ואפילו מתחרים וותיקים עלולים לדחוק אותם החוצה מהשוק. 

המצב הזה מחייב עצמאים לתכנון יצירתי של הפנסיה שלהם.

דילמה ראשונה: הפקדה חודשית לפנסיה או הפקדה שנתית

הפקדה חודשית עדיפה על אף הקושי במימושה בגלל חוסר היציבות בהכנסות של חלק מהעצמאים. היתרון הראשון הוא שהיא מאפשרת כיסויים ביטוחיים כמו אובדן כושר עבודה. 

היתרון השני הוא ביצירת מסגרת קבועה של צבירה. כשמפקידים הפקדה חד פעמית בסוף שנת מס, לא תמיד יש לעצמאי את סכום הכסף שתכנן להפקיד. הוא עלול להפקיד פחות ולצבור פחות ממה שתכנן. 

היתרון השלישי עשויים להיות רווחים על ההשקעה במהלך השנה. כמובן שזה אל וודאי שיהיו רווחים.

פיתרונות יצירתיים

 

חשוב להבין שהפיתרון צריך להיות מותאם באופן ספציפי לכל עצמאי.

במקרה של אובדן כושר עבודה

פתרונות יצירתיים כוללים שימוש באפיקי חיסכון נוספים ובביטוחים. 

כך למשל, כשמתרחש אירוע של אובדן כושר עבודה לשכיר יש ימי חופשה וימי מחלה. הם יכולים לעזור לו לעבור את התקופה עד לקבלת סכום חודשי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה.

לעצמאי אין חופשות וימי מחלה. עליו למצוא מקורות מימון אחרים.

טסלר מציע למשל ביטוח מחלות קשות. זוהי גם אחת הסיבות לאובדן כושר עבודה. אם הפסקת עבודה, נובעת ממחלה קשה, הביטוח עשוי להיות מקור מימון. 

הצעה אחרת היא חיסכון בקרן השתלמות. בנוסף להטבת המס בחיסכון כזה, עמיתים בקרן השתלמות זכאים להלוואה בתנאים טובים במיוחד. 

גם הלוואה כזו עשויה להיות מקור מימון.

להשלמת הפנסיה

כפי שכבר ציינתי, גם שכירים צעירים צריכים לחשוב על מקורות פיננסיים שיהיו הרובד השלישי של הפנסיה שלהם בעתיד הרחוק. 

עצמאים צריכים לחשוב על זה יותר. 

 

מקור ראשון: קופת גמל להשקעה

בקופת גמל להשקעה אפשר להשקיע עד 70 אלף שקלים לשנה. אין הטבת מס על ההפקדה אבל הכסף נזיל בשיעורי מס רגילים על הרווחים. אפשר גם לשמור אותו עד לגיל הפנסיה ולהשתמש בו להגדלת קצבת הפנסיה.

 

מקור שני: קרן ההשתלמות

בהפקדה לקרן השתלמות יש הטבות מס. שמירה על כספים בקרן עד לגיל פרישה עשויה לספק השלמה לפנסיה. זאת על אף שקרן השתלמות אינה מכשיר לחיסכון פנסיוני.

מקור שלישי: קופת גמל

קופת גמל רגילה עשויה למלא שני תפקידים: חיסכון פנסיוני במקום קרן פנסיה והשלמה לחיסכון פנסיוני. בשני המקרים מקבלים הטבות מס אבל ניתן לקבל קצבה חודשית רק בגיל המתקרב לגיל הפרישה מעבודה. 

הקצבה היא רק באמצעות קופת גמל משלמת לקצבה. 

במקרה של חיסכון עיקרי לפנסיה עשוי להיות חשוב לדאוג לכיסוי הצד הביטוחי באמצעות ביטוח Risk מתאים.

 

 

איזון משאבים בגירושים: הממשק בין אקטואר ליועץ בכלכלת המשפחה

 

איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, בו אני חבר, ראוי להרבה מחמאות על סדרה של הרצאות מקצועיות בזום לחברי האיגוד. במהלך ההרצאות יועצים גם מבטאים את דעתם וניסיונם ושואלים שאלות. 

לצערי הרב, המפגשים מתקיימים בדרך כלל בשעה בה אני מלמד ברידג'.  

היום (18.11.2021) שמעתי הקלטה של הרצאתו של האקטואר ד"ר רון קדם, שנושאה הוא הכותרת של הפוסט הזה. 

כמי שנמצא בתהליך של פרידה מבת זוגי ב-33 השנים האחרונות, הנושא מעניין אותי לא רק כיועץ בכלכלת המשפחה אלא גם באופן אישי. 

ד"ר קדם הוא מקצוען אמיתי, שרואה גם אספקטים שלא כל המומחים בתחומו רואים. 

 

תהליך הגירושין או הפרידה

תהליך של גירושין או של פרידה הוא תהליך קשה לבני הזוג הנפרדים במגוון רחב של היבטים, אציין כמה מהם:

1. היבט רגשי

פרידות הן כמעט תמיד קשות. 

2. הליכה מהנודע אל הלא נודע

השגרה הידועה נשברת וכל אחד מבני הזוג יצטרך להתרגל אחרי הפרידה לדפוסי חיים חדשים.

3. היבט כלכלי

במקום כלכלת משפחה אחת של בני הזוג נוצרות שתי כלכלות משפחה עם זיקה כלכלית ביניהן. זהו מודל יעיל פחות שכמעט תמיד יש בו יותר הוצאות ובלא מעט מקרים גם פחות הכנסות.

 

לא בכדי, ציין ד"ר קדם שהאיזונים צריכים להביא בחשבון יכולת השתכרות בעתיד. הדוגמה שהביא היא משמורת משותפת לילדים. גם הורה שמקבל את הילדים ליום בשבוע עלול להיאלץ לא לעבוד באותו יום בשבוע. המשמעות היא הקטנת ההכנסות שלו.

 

4. תהליך הפרידה

תהליך הפרידה כרוך בהוצאות כספיות גדולות בהקשר של חלוקת המשאבים הכלכליים המשותפים ואלה המשויכים לאחד מבני הזוג. 

בני הזוג צריכים להסתייע במומחים כגון: אקטוארים, שמאים, מגשרים, פסיכולוגים ולפעמים, לא עלינו, אפילו עורכי דין וטוענים רבניים. 

 

מומחים המלווים את תהליך הפרידה

ד"ר קדם טוען שגם ליועצים בכלכלת המשפחה עשוי להיות תפקיד בתהליך. 

חשוב שכל בעל מקצוע יעסוק בתחומי מומחיותו ובהקשר ששוכרים אותו. 

כך למשל, אקטואר אינו יכול להיות גם יועץ. עליו לנתח נתונים ולהציג דוחות במטרה לשקף את סטטוס הנכסים. 

 

כשמומחה מבין משהו גם בתחומים משיקים ולא מחליף את מי שמתמחים בהם, עשוי להיות לו ערך מוסף. ההיבטים השונים כרוכים זה בזה.

האקטואר והמגשר חייבים להיות ניטרלים. 

האקטואר אינו יכול להציע חלופות. יועץ לכלכלת המשפחה יכול להציג חלופות שונות לחלוקת נכסים על פי מתווה האקטואר. 

האקטואר

תחום הליבה של עיסוק האקטואר הוא איזון זכויות סוציאליות. בעיקר מדובר בנכסים הפנסיוניים. 

הוא עשוי לגעת גם בתחומים אחרים כגון: הערכת שווי עסק ושווי חברות, הערכת מוניטין עסקי ומוניטין אישי, היוון מזונות ונושא חדש צמח בשנים האחרונות בעקבות ארה"ב שהוא נכסי קריירה. אחד מבני הזוג, ברוב המקרים זה הגבר, משלם לשנייה או לשני על התמיכה בקריירה על חשבון הקריירה העצמאית שלו או שלה. 

העיקרון שד"ר קדם מציב הוא שההסכמה בין בני הזוג קודמת לחוק. 

לא תמיד היצמדות לחוק היבש היא לטובת בני הזוג. יש מצבים שבהם שניהם עלולים להפסיד, אם יצמדו לחוק. לפעמים ניתן למצוא פיתרון אחר המקובל על שניהם ומיטיב עם שניהם.

המגשר

למגשרים יש תפקיד חשוב בתהליך. הם עשויים לחסוך מבני הזוג תהליך קשה ויקר של התדיינות משפטית. בסופו של תהליך כזה עלול להיות צד מפסיד. 

בתהליך הגישור ניתן למצוא לפעמים פיתרונות של Win-Win. 

הבעיה של מגשרים היא, שלרובם אין ידיעה והבנה מספיקים של הנושאים הכלכליים. נישה שאליה יכול להיכנס יועץ לכלכלת המשפחה העובד בשיתוף עם המגשר.

התרשמתי עמוקות מיכולתו המקצועית של ד"ר קדם וההבנה שלו באקטואריה ובתחומים משיקים. לד"ר קדם יש גם רקע אקדמי מרשים בתחום הפסיכולוגיה. 

בפוסטים הבאים אתיחס גם לחלק מהתובנות הספציפיות שלו.

הערת שוליים

לא מן הנמנע שבעתיד אנסה להשתלב כיועץ לכלכלת המשפחה בסיוע למומחים אחרים בתהליך פרידה. 

יש לי יתרונות יחסיים במרכיבים הבאים: 

 

1.ניסיון החיים שלי כפנסיונר המכיר לעומק כלים פנסיוניים בכלל ופנסיה תקציבית בפרט.

2. ניסיון מקצועי כיועץ לכלכלת המשפחה, שנתן ייעוצים גם בהיקשרים של פרישה. 

3. מומחיות בניהול סיכונים

 

קרנות הפנסיה הותיקות ההסתדרותיות

 

על מנת להבין את אופן ההתנהלות של קרנות הפנסיה הותיקות צריך להבין את העולם שבו הן צמחו. זהו עולם שונה לחלוטין מהעולם בו אנו חיים היום. מבוגרים, כמוני למשל, עדיין זוכרים את אותו עולם שהולך ונעלם. צעירים רבים אינם יודעים שהיה קיים בכלל.

 

העולם הישן בו צמחו קרנות הפנסיה הותיקות

 

בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה הקודמת הייתה מדינת ישראל מדינה סוציאל-דמוקרטית. מפ"אי הייתה מפלגת השלטון. 

הסתדרות העובדים, שנקראה בפי כולם "ההסתדרות" הייתה גוף חזק, שדאג לזכויות העובדים. ההסתדרות השביתה לא פעם ולא פעמיים את המשק או חלקים מהמשק לצורך שיפור תנאי השכר של עובדים.   

אחד הדברים שההסתדרות עשתה לטובת העובדים היה הקמת קרנות פנסיה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. 

לא ממש חשבו על אקטואריה וגרעון אפשרי. חשבו על זכויות עובדים. 

זה היה עולם סטטי. מרבית האנשים עבדו כשכירים באותו מקום עבודה. אולי החליפו מקום עבודה פעם או פעמיים בחייהם.

מרבית העובדים עבדו בארגונים בסקטור הציבורי כגון: משרדי ממשלה, חברת חשמל, התעשייה האווירית או הנמלים. מחוץ לסקטור הציבורי עבדו רבים בגופים עם ועדים חזקים, למשל: הבנקים. 

ההנחה הייתה שעובדים כל הזמן כשכירים עד גיל הפרישה (אז 65 לגברים ו-60 לנשים) ואז פורשים. 

 

מדוע נקלעו קרנות הפנסיה למשבר?

מרבית קרנות הפנסיה הללו נקלעו לגרעונות אקטואריים גדולים בגלל צירוף של מספר גורמים:

 

1. תוחלת החיים עלתה

המשמעות: קרן הפנסיה צריכה לשלם פנסיה במשך יותר שנים. העלות הכוללת לכל פנסיונר גבוהה  יותר.

2. גיל הפרישה הנמוך של נשים

המשמעות: תשלום פנסיה במשך יותר שנים לנשים ללא מקורות למימון. הבעיה הזו הוחרפה גם משום שתוחלת החיים של נשים גבוהה יותר.

 

3. תשואה ריאלית נמוכה על השקעה  

 קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לא ממש הצטיינו בהשקעות והשיגו תשואות נמוכות מהצפוי. רוב ההשקעות שלהם היו באג"ח ממשלתי צמודות. התשואה הריאלית של האגרות הללו ירדה במשך השנים.

 

4. שינויים בדפוסי העבודה 

מדינת ישראל הפסיקה להיות מדינה סוציאל-דמוקרטית והפכה למדינה קפיטליסטית. 

 

בהדרגה קטנה יציבות העבודה. אנשים החליפו מקומות עבודה. לפעמים היו תקופות ביניים בהן לא עבדו ולא הפרישו בכלל או הפרישו מעט לפנסיה. 

 

כבר לא היה כל כך קשה לפטר עובדים. היו תקופות ביניים בהם עובדים שפוטרו לא עבדו והפרישו מעט או לא הפרישו בכלל לפנסיה. 

 

יותר אנשים צעירים למדו באוניברסיטאות או מכללות. רובם התחילו לעבוד בגיל מאוחר יותר מאשר בדור הקודם ולכן צברו פחות זכויות פנסיה. 

 

העסקת עובדים זרים במקום ישראלים בענפים מסוימים. התוצאה היא שבאותם ענפים היו פחות צעירים שהפקידו כספים לפנסיה.

היות שהקרנות מבוססות על "ערבות הדדית", כלומר: הפנסיונרים מקבלים תשלומים המבוססים על הפקדות העמיתים הצעירים יותר, בחלק מהקרנות החמיר הגרעון. הדוגמה הבולטת היא קרן הפנסיה לפועלי בניין.  

הטיפול במשבר

על מנת לטפל במשבר ננקטו מספר צעדים. פירוט מלא תוכלו למצוא בערך משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות בויקיפדיה. 

 

הצעד הראשון היה רפורמה בתקנון קרנות הפנסיה ההסתדרותיות בשנת 1973. הרפורמה הקטינה תשלומים חריגים לעמיתים אבל לא פתרה את הבעיה.

הצעד השני היה העלאת גובה תשלומי העמיתים בשנת 1988.

הצעד השלישי היה סגירת הקרנות למצטרפים חדשים (1990).

לאחר ביצוע צעד זה נפתחו קרנות חדשות עם תקנונים טובים פחות לעמיתים אבל ראויים יותר מבחינה אקטוארית, כגון: מבטחים החדשה ומקפת החדשה. בשלב מאוחר יותר קרנות הפנסיה החדשות נמכרו לחברות ביטוח.

כשכל אלה לא הועילו ננקט הצעד המשמעותי ביותר הלאמת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגרעוניות בשנת 2001. 

זה נעשה באמצעות חקיקה שמצד אחד פגעה בזכויות העמיתים אבל מצד שני הבטיחה את מניעת קריסתן ואובדן הפנסיה.

לאחר ההלאמה

כל הקרנות מנוהלות על ידי גוף אחד הנקרא "עמיתים". 

לכל קרן יש מדיניות משלה ותקנון משלה.

 

רשימת הקרנות:

 

שלוש קרנות גדולות

מבטחים

קמ"ג

מקפת

שלוש קרנות עם גרעון גדול במיוחד

נתיב 

פועלי בנין. קרן זו היא בעלת הגרעון הגדול ביותר.

פועלים חקלאיים

 

שתי קרנות של ארגונים

 

הדסה

אגד

הבדלים מהותיים בין קרנות הפנסיה  

יש הבדלים מהותיים בין קרנות הפנסיה הסתדרותיות הותיקות לבין קרנות פנסיה ותיקות אחרות וקרנות פנסיה חדשות.

ההבדל המהותי הוא, שהצבירה בקרנות הפנסיה החדשות וקרנות הפנסיה הותיקות, שאינן הסתדרותיות, היא אישית על פי סכומי הכסף שכל חוסך מפקיד. 

בקרנות הוותיקות ובפנסיה תקציבית צוברים אחוזים על פי שנות עבודה.

זה נובע מהעולם שבו נוצרו שתואר להלן: עובד עבד לרוב ברציפות ובאותו מקום עבודה.

השאלה הגדולה היא: מהי המשכורת הקובעת ממנה משולמים אחוזים? 

באופן מעשי, בעולם הישן השכר בדרך כלל עלה. משום שבדרגות רק התקדמו ובכל שנה נוספה תוספת ותק. לעובד כדאי  שזו תהיה המשכורת האחרונה שלו. 

בגלל הגרעון בקרנות הפנסיה זו אינה בהכרח המשכורת האחרונה. 

היום למדתי בשטח שבמקפת הישנה מחושב ממוצע של ההפרשות לפנסיה בכל השנים ועל פיו נקבע גובה הפנסיה.

מדוע למדתי בשטח?

כיועץ לכלכלת המשפחה איני יודע הכל בתחום. אני לומד כל הזמן תוך כדי תנועה ותוך כדי התנסות. כשזה נדרש אני מלווה לקוחות לפגישות עם בנקאים, סוכני ביטוח וגם קרנות פנסיה. 

הפוסט:"הוא כל כך נחמד ותרבותי": מדוע בנקים לא צריכים לעסוק בחינוך פיננסי? מתאר מקרה קיצון שבו ליוויתי לקוח לפגישה עם הבנקאי שלו. 

 

גם במקרים אחרים הנוכחות שלי פועלת לטובת הלקוח: אני מבין היטב את מה שאומרים אנשי המקצוע ויודע לתרגם את זה למצב הספציפי של הלקוח. אני יודע גם לשאול את השאלות הנכונות. 

היום ליוויתי לקוח שמעוניין לקבל קצבת פנסיה חודשית לפגישה עם "עמיתים" בנושא התחלת תשלום פנסיה מקרן מקפת הישנה. למדתי כמה דברים חדשים עבורי. 

נקודות שחשוב לשים לב אליהן 

שתי נקודות חשובות שמי שמכיר את קרנות הפנסיה החדשות וגם חוסך במקפת הישנה עלול לפספס:

1. אי אפשר למשוך פיצויים 

בקרן פנסיה חדשה יש מצבים רבים שאפשר למשוך בהם פיצויים, לרוב גם משלמים מס בשיעור 35%. 

לפי מה שאמרו לי וללקוח ב"עמיתים" במקפת הישנה לא ניתן למשוך פיצויים. 

אני רוצה להיות זהיר ולסייג את זה. ייתכן שיש מצבים חריגים שבהם זה ניתן ולא אני ולא הפקידה ב"עמיתים" מכירים אותם.

 

2. חשוב לשים לב להפקדות לחיסכון פנסיוני בתקופות בהם לא עובדים.

 

ההנחה בקרן הפנסיה הותיקה הייתה שעובדים ברצף עד גיל פנסיה. 

במציאות של העשורים האחרונים ההנחה הזו לא בהכרח נכונה. 

כשלא עובדים במשך תקופה רצוי להפקיד לקרן הפנסיה באופו עצמאי. רצוי להפקיד סכומים שלא יפגעו בממוצע ההפקדות על פיו נקבע גובה הפנסיה. 

יש בעיה לחוסכים במקפת הישנה, שלא עובדים במשך תקופה מתמשכת ומצבם הבריאותי תקין. הם יצטרכו כנראה להפקיד סכומי כסף מתאימים בכל חודש. 

3. אין תשלום ליורשים במקרה שאין שאירים

במקרה של פטירת עמית שאין לו שאירים אין תשלום ליורשים.

בקרנות הפנסיה החדשות יש תשלום חד פעמי למוטבים או ליורשים בהיעדר מוטבים.