מדוע אני לא אוהב את יום הגנת הפרטיות הבינלאומי?

היום ה-28 בינואר הוא יום הגנת הפרטיות הבינלאומי (Data Privacy Day או Data Protection Day). אני לא אוהב את היום הזה. סיפור קטן משנות ה-90 על לארי אליסון מחברת אורקל ועל חברת מיקרוסופט יסביר מדוע.

באותה תקופה חברת מיקרוסופט התקשתה לבנות תשתיות תוכנה המסוגלות לעבוד באופן סביר במערכות מורכבות בהיקפים גדולים. זה כלל כמובן גם את מערכת ההפעלה Windows, בסיסי נתונים ותשתיות אחרות. המונח המקצועי ליכולת הזו היה Scalability. 
חברת מיקרוסופט הודיעה בכל העולם על יום שקראה לו Scalability Day. בכל הארצות הרבות בהן היו סניפי חברה היו ימי עיון, הדגמות והרצאות על Scalability במוצרי החברה. 


לארי אליסון, בעל המניות העיקרי בחברת אורקל ואז גם נשיא החברה, דיבר על כך. דבריו שודרו במקביל בכל סניפי חברת אורקל בעולם. 
אליסון אמר שבחברת אורקל אין Scalability Day. בחברה שלו יש 465 ימים בשנה שהם Scalability Day.
אחרי כן העביר הרצאה טכנית או טכנית למחצה על המגבלות הקשות, ואז גם האמיתיות, של Scalability במוצרי מיקרוסופט בהשוואה למוצרים מקבילים או דומים של חברת אורקל. 

מי מדבר על הגנת פרטיות ביום הגנת הפרטיות הבינלאומי?

במקביל ללארי אליסון, שטען שמי שלא דואג ל-Scalability בכל ימות השנה, לא יכול לדאוג לה רק ביום אחד, אני טוען שמי שלא שומר מספיק על פרטיות בכלל ולא שומר על פרטיות לקוחות בפרט במשך כל השנה לא יכול לדבר על זה ביום הפרטיות הבינלאומי. 

מה שקורה הוא שחברות שמכרו מידע פרטי של לקוחות, ללא רשותם או אישורם מדברות על חשיבות הגנת הפרטיות על ידי הלקוחות. 

קראו למשל פוסט קצת קטנוני שכתבתי על חברת Facebook בהקשר של שמירה על פרטיות לקוחות.
How to find that a company could not care less about your Privacy?
קצת קשה להבין מדוע חברה שנתפסה מעבירה בתשלום מידע של לקוחות לצד שלישי, ללא ידיעתם וללא אישורם,  מבקשת מהם  אחר כך לשמור על פרטיותם מפני צדדים שלישיים.

האם בכלל אפשר לשמור על פרטיות?

לצערי הרב, ספק אם בעידן האינטרנטי והדיגיטלי זה אפשרי. לפני מספר חודשים שמעתי בנסיעה במכונית ראיון ברדיו עם מומחה אבטחת מידע. הוא אמר שהוא ויתר על שמירת הפרטיות שלו ברשת משום שברור לו לגמרי שזה בלתי אפשרי.
מה שהוא יעשה לא ימנע את זליגת המידע.

אני לא מסכים איתו וממליץ לקוראים לנסות לשמור במידת האפשר על פרטיות בכלל ופרטיות ברשת בכלל. מצד שני להיות ריאליים ולהבין שהמקרים רבים זה לא יספיק. 

לכבוד יום הגנת הפרטיות הבינלאומי אני מצרף קישור לפוסט שכתבתי בשנת 2010.

Your private Data is Unforgettable

מחשבות כלכליות על העשור השלישי של המאה: כיצד יתחלק העושר?

תומא פיקטי, מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הראשון בסדרה עסקתי בעבודה. יש קשר בין עבודה לבין חלוקת העושר. ככל שאנשים שממילא מרוויחים מעט ידחקו מחוץ לעולם העבודה גם ההכנסות שלהם יקטנו או יתאפסו. 

הבעיה אינה רק באבטלה העתידית. פערי העושר בין העשירים לבין שכבות הביניים מתרחבים. פערי העושר בין העניים לבין האחרים מתרחבים אף הם. לפי דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת", בישראל של שנת 2018 47% ממקבלי הסיוע סבלו מחוסר מזון או ממגוון תזונתי דל. 47% ממקבלי הסיוע עובדים.

ישראל וארה"ב הן דוגמאות קיצוניות לריכוז חלק גדול מהכסף בידי קבוצה מצומצמת של עשירים.
האם גם בעשור שהתחיל עכשיו תימשך המגמה של יותר כסף לעשירים?
השיטה הקפיטליסטית המערבית הגיעה למשבר. המשבר נובע, בין השאר, בגלל מגמה של ריכוז יותר עושר בידי קבוצת אוכלוסייה מצומצמת.
המודל הסוציאל-דמוקרטי של מדינות סקנדינביה כנראה יותר מוצלח מהמודל הקפיטליסטי האמריקאי. 
העושר מתחלק יותר בין כלל האוכלוסייה ולמרות זאת העבודה יעילה והתוצר הלאומי הגולמי גבוה.  
ארגוני העובדים הסקנדינביים הם לא הועד של חברת חשמל או נמל אשדוד. 
הם לא כופים העסקת עובדים על חשבון תפוקה ויעילות. הם כן דואגים שעובד מפוטר ימצא עבודה חלופית.

קוראי דה מרקר יכולים לקרוא על הנושא הזה במספר רב של מאמרים של גיא רולניק.

תובנות של ראש ממשלת ניו זילנד  

מאמר של ד"ר אמיר ברנע, ישראלי מרצה למימון באוניברסיטה במונטריאול, עוסק בג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו זילנד. המאמר פורסם בעיתון הארץ ב-24.1.20.ארדרן ניסתה להגדיר את פונקציית המטרה של המדיניות הכלכלית של ארצה. התשובה שלה היא מקסום תחושת הרווחה של אזרחי המדינה ולא הגדלת התל"ג. המדינה בעלת התל"ג הגבוה ביותר היא ארה"ב. ברנע טוען שהשכר של אחוז גבוה מהאמריקאים הוא נמוך.

אם דיברנו על תקציב ניו זילנד, המכונה "תקציב הרווחה והאושר", מן הראוי להזכיר ראש מדינה עם פחות ממיליון תושבים בהרי ההימליה, שכבר הגיע למסקנה הזאת לפני זמן רב. מדובר בבהוטן. קראו: כלכלת המשפחה בבהוטן: אל"ג תל"ג. מדד האושר הלאומי הגולמי שהגה ג'יגמה סינגייה ואנצ'וק, מלכה הקודם של בהוטן, בשנת 1972, אומץ על ידי האו"ם. 
כמעט בכל שנה מובילות אותו מדינות סקנדינביה.   

2003 פרופסור תומא פיקטי ופרופסור עמנואל סאייז

תומא פיקטי הוא כלכלן צרפתי המתמחה במחקר של אי שיוויון כלכלי. הוא נחשב לאויב של המאיון העליון משום שספריו ומחקריו דוגלים בחלוקה שיוויונית יותר של העושר. כך למשל, הוא דוגל במס גבוה יותר על עשירים ובמיסי ירושה.  
עמנואל סאייז מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי שותף למחקרים ולדעות של תומא פיקטי.
המחקרים שלהם על אי-שיוויון גרמו להפיכת הנושא לנושא העומד במרכז דיונים תקציביים בארה"ב, בצרפת ובמדינות נוספות.

ג'וזף שטיגליץ

ג'וזף שטיגליץ הוא כלכלן יהודי אמריקאי חתן פרס נובל. שטיגליץ מדבר על "הצלת הקפיטליזם מעצמו", כלומר: על כשלים בשיטה הקפיטליסטית הנוכחית המביאים לכך ש"חלקים נרחבים מהאוכלוסייה נותרו מאחור, מנוכרים משיטה כלכלית ופוליטית שלא עובדת עבורם".  
למעשה גם הוא מדבר על חלוקה אחרת של העושר שבה העשירים ביותר מקבלים פחות ורבים שאינם משתייכים לעשירים ביותר מקבלים יותר ממה שהם מקבלים היום.

Pilot של חלוקת כסף

במדינות שונות נעשים פרוייקטי חלוץ של חלוקת כסף מהמדינה  לאזרחים. כך למשל, היה פרויקט כזה בפינלנד ובאופן מפתיע גם בהודו. 
הפרויקטים הקטנים האלה הם בגדר ניסוי ועדיין לא שיטה. 
המתכונת פשוטה: מדגם קטן של אזרחים מקבל בכל חודש סכום כספי ונבדקת ההשפעה של קבלת הכסף על חייו.

בשונה מקצבאות, הסכומים קבועים ואינם משתנים על פי קריטריונים. המקבלים אינם צריכים לבצע תהליכים ביורוקרטיים מורכבים מול הרשויות על מנת להוכיח את זכאותם ולקבוע את גובה הסכום לו הם זכאים.  במידה מסוימת הצלחת ניסויים כאלה והפיכתם לשיטה עשויה לצמצם תקורות של מנגנונים ביורוקרטיים, למשל: במוסד לביטוח לאומי במדינת ישראל.

פרויקטים כאלה עשויים לתת מענה לחלקים מהאוכלוסייה שלא יוכלו למצוא עבודה בכלל או עבודה יציבה בעולם בו מחשבים ורובוטים יעבדו במקום או בשיתוף עם בני אדם. 

האם זו חלוקה אחרת של העושר? כן אבל במידה מוגבלת. המקור לכספים האלה הם מיסים שמשלמים אזרחים שמרוויחים יותר מהחלקים העניים של האוכלוסייה. 

נסיעה חינם בתחבורה ציבורית

בערים לא מעטות במדינות מפותחות נעשים Pilots של תחבורה ציבורית חינם.
אם נשאל את השאלה ששאלנו בפסקה הקודמת: האם זו חלוקה אחרת של העושר? התשובה תהיה: כן אבל במידה זניחה ביותר. מקור הכסף למימון נסיעה חינם הוא במיסים שנגבים באופן פרוגרסיבי (במידה זו או במידה אחרת): עשירים יותר בדרך כלל משלמים יותר. למעשה מטרת פרוייקטי חלוץ אלה היא לתת תמריץ לנסיעה בתחבורה ציבורית במקום ברכב פרטי. באופן כזה הקטין את מספר כלי הרכב על הכבישים הצפופים בערים על מנת לקצר את זמן הנסיעה, לפתור בעיות חניה ולחסוך בכסף. 
זה עשוי להתחבר לאחד הפוסטים הבאים שייגע  בנושא של המשמעויות הכלכליות של שמירה או אי-שמירה על איכות הסביבה. 

עשירים מדי? חלקו כסף

אנשים עשירים מדי כבר לא יודעים מה לעשות עם כספם. זה יספיק לחיי רווחה שלהם ולכמה דורות אחריהם. 
יש ביניהם כאלו שמבזבזים כסף ללא הכרה ויש כאלה שמתנהגים באופן צנוע יותר. 

חלקם מקבלים החלטה להיות פילנטרופים ולהשקיע כסף עודף רב על חשבון הקטנה משמעותית של הירושה למשפחתם. 
דוגמה לעשיר במיוחד המשקיע במיזמים פילנטפרופיים הוא ביל גייטס. 

האם צפוי שינוי בחלוקת העושר?

כל הפסקאות הקודמות בפוסט זה מצביעות על בעיה מהותית בחלוקת העושר במודל הקפיטליסטי הנוכחי.
חלקן מצביעות גם על מודל טוב טוב יותר המיושם במדינות סקנדינביה. 
סביר להניח שבמהלך העשור תהיה חלוקה אחרת של העושר שבה חלק גדול יותר מהעושר יגיע לכאלה שהם פחות עשירים.

מחשבות כלכליות על העשור השלישי של המאה: עבודה

טיבן של תחזיות לעתיד שהן לא ממש מדויקות. ככל שטווח הזמן ארוך יותר כך קטנה מידת הדיוק של תחזיות רבות. 
לקראת תחילת שנה, ובפרט כשמתחיל עשור חדש, רבים מציגים תחזית לשנה הבאה או לשנים הבאות. זה נכון גם לתחום הכלכלי ולכלכלת המשפחה. 

בעבר כבר עשיתי כמה תחזיות כאלה בעצמי. בסוף הפוסט אצרף קישורים לתחזיות קודמות שלי. קוראים מוזמנים לקרוא אותן לראות עד כמה הן היו רחוקות מהמציאות. 

הפעם אסתפק בכמה מחשבות ורעיונות ביחס לתרחישים אפשריים מבלי להפוך אותם לתחזיות.
פוסט זה מתמקד במחשבות על מגמות בשוק העבודה.

מחשבים ורובוטים במקום בני אדם: מקצועות מתיתרים

   
התהליך, שהחל כבר, יימשך ויתעצם בשנים הבאות. יהיו מקצועות שייעלמו משום שמחשבים ורובוטים יחליפו בהם בני אדם. מקצועות לדוגמה הנמצאים בתהליך של ירידה ואולי היעלמות: סוכני נסיעות,  קופאים וקופאיות במרכולים, סוכני ביטוח, נציגי שירות טלפוני ומזכירות.

גם בעבודות אחרות שרובוטים ומחשבים מסוגלים לבצע יקטן הביקוש. 

האם בעוד עשר שנים יהיו נהגים מקצועיים או שמכוניות ינהגו לבד? תחזיות קיצוניות בדרך כלל אינן מתאמתות אבל לפחות בחלק מהמקרים יחליפו מערכות ממוחשבות נהגים אנושיים.

מחשבים ורובוטים בשיתוף עם בני אדם: מקצועות משתנים  

בני אדם ימשיכו לעבוד במקצועות הדורשים תהליכי עבודה אינטואיטיביים ומתוחכמים יותר. 
לביצוע מטלות בעבודה יידרש שילוב בין עבודת מערכות ממוחשבות ועבודת בני אדם. בני האדם יצטרכו ל

כפי שבעבר הרחוק למי שידע לקרוא ולכתוב היה יתרון בשוק העבודה על פני מי שלא ידע קרוא וכתוב, כך היום ובמיוחד בעשור הקרוב, יהיה יתרון למי ששולט בטכנולוגיות מחשוב. 

סביר שלטווח רחוק כשעיקר כוח העבודה יהיה מבני דור ה-Y, דור ה-Z והדורות שאחריהם שזה כבר יפסיק להיות יתרון.
כפי שבארצות המפותחות היום אין יתרון למי שיודע קרוא וכתוב משום שכמעט כולם אינם אנאלפביתים. 

כשמשרד עורכי דין גדול בניו יורק קיבל לעבודה תוכנה המתמחה בתחום משפטי מסוים במקום אדם, אף מקצוע אינו חסין מפני הצורך לשלוט בטכנולוגיות מתקדמות.

אם תקראו את סדרת הפוסטים שלי על קבלת החלטות של רופאים, תבינו שגם בתחום הרפואה יש צורך בשימוש במערכות ממוחשבות, המבצעות מטלות מסוימות טוב יותר מרופאים.

בפוסט קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז יש קישורים לפוסטים בסדרה.

כמה מהתחזיות שלי בשנים קודמות

  

שנה של הצטמצמות למען העתיד? 

האיחוד האירופי: האם יצליח הניסוי? 

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?  

 Gartner's 2015 Strategic Technology Predictions: Trivial, Over Estimated and Interesting

Vendors Survival: Will HP Survive until 2025 -it is not a question to be asked anymore 

  

Will Google Survive Until 2021? - Revisited - Part 1

Vendors Survival: Will IBM Survive until 2027?

גמלת ניידות לאחר גיל פרישה

במהלך בדיקה של זכאות של לקוח בכלכלת המשפחה שהוא נכה ב-100% ניסיתי לבדוק האם מגיעה לו קצבת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי? 
חלק מהקצבאות אינן מגיעות לאנשים או נשים שהגיעו לגיל פרישה. כך למשל, מי שהגיע לגיל פרישה אינו יכול לתבוע קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
הלקוח הוא מעל לגיל הפרישה (הגיל בו אפשר לקבל גמלת אזרח ותיק בכפוף להכנסות) ומתחת לגיל הזכאות (הגיל בו מקבלים גמלת אזרח ותיק ללא מבחן הכנסות).
השאלה היא: האם לקוח שהגיע לגיל פרישה זכאי לקצבת ניידות?

לצערי הרב, לא הצלחתי למצוא את המידע הרלוונטי באתר המוסד לביטוח לאומי. 
טוב שיש אתר לכל זכות. שם הצלחתי למצוא בקלות את המידע הרלוונטי. להלן קישור לדף על גמלת ניידות לאחר גיל פרישה באתר כל זכות.

נתון מעניין הוא שלעניין גמלת ניידות גיל הפרישה לנשים ולגברים הוא זהה. בהקשרים אחרים יש הבדל ביו גיל הפרישה לנשים לגיל הפרישה לגברים.

בנק הדואר: מדוע בגרמניה זה עובד ובישראל לא?

הסמל של בנק הדואר בגרמניה

את התשובה לשאלה בכותרת יוכל כל קורא לתת בעצמו. אני רק אתן מעט מידע. 

גם מי שלא קרא את הפוסטים שלי על דואר ישראל: להתעלל בגוויות או מדוע אני כותב על דואר ישראל?, שגריר ישראל בדואר ישראל  ודואר ישראל עם קצת חזון, יודע שדואר ישראל עובד לא טוב. כמעט בכל סקרי שביעות הרצון מהשרות וכמעט בכל דיווחי התלונות למבקר המדינה, המפולחות לפי הארגון נגדו התלוננו, תמצאו את דואר ישראל בין המובילים בכמות תלונות ובשרות גרוע. 

בפוסט זה אתמקד בבנק הדואר. אף לא אחד מהקוראים מצפה מבנק הדואר להתחרות באופן ישיר בלאומי או בפועלים. 
מצפים ממנו להיות אפקטיבי בנישות בנקאיות מסוימות תוך ניצול היתרונות היחסיים שלו.
כפי שתראו בהמשך זוהי ציפייה ריאלית בגרמניה וחלום באספמיה במדינת ישראל.

החוויות האחרונות שלי בבנק הדואר

בגלל בעיות ביורוקרטיות, אחד הלקוחות שלי בייעוץ בכלכלת המשפחה , חייב לפתוח חשבון דווקא בבנק הדואר. 
ניצלתי את מערכת זימון התורים המקוונת של בנק הדואר והזמנתי תור ללקוח, שהתלוויתי אליו לסניף דואר. 

אנחנו מגיעים לסניף בירושלים. הכל עובד כמו שצריך עד ש... הפקידה אומרת לנו שאינה יכולה לפתוח חשבון משום שהתקשורת הממוחשבת בין הסניף לבין בנק הדואר נפלה. היא מציעה שנגיע למחרת. 

למחרת לא מתאים. מתאים ללקוח רק בשעות אחה"צ ביום מאוחר יותר. "אין בעיה אקבל אתכם בלי תור" אומרת הפקידה.
משיקולי נוחות בחרנו להגיע בפעם השנייה דווקא לסניף הדואר המרכזי בירושלים. 

התסריט לא היה שונה בהרבה: עד שמגיעים לפקיד לבצע את הפעולה הכל בסדר. הפקיד אומר לנו שאי אפשר לפתוח חשבון בבנק הדואר בשעה 17:00. "אנחנו סניף דואר ואנחנו לא יכולים לפתוח חשבון בבנק הדואר כשהוא סגור. בנק הדואר נסגר בשעה 14:00". 
"תבואו שוב מחר או מחרתיים בשעה שלפני 14:00", הוא מוסיף. סיפרנו לו שזו הפעם השנייה ובראשונה נפלה רשת התקשורת של הדואר.
"זה לא בעיה אומר הפקיד" "אתם מסתובבים שעה או שעתיים וחוזרים לסניף ואז כנראה רשת התקשורת תעבוד" הוא מוסיף.

בקצרה: חוויות קודמות בבנק הדואר

העברת בעלות על רכב

בסניף דואר שלישי בירושלים נפגשתי עם הקונים של רכב שמכרתי על מנת להעביר בעלות. הכל עבד כשורה עד שהפקיד ניסה להעביר בעלות.
"רשת התקשורת של הדואר לא עובדת. תנסו בעוד שעה" הוא הסביר לנו.
בלית ברירה חיכינו שעה. הקונים טיפלו בעניינים אחרים. למזלי, מצאתי פארק כושר והתאמנתי קצת. ישבתי בבית קפה וחזרנו. זה היה יום המזל שלנו... אחרי שעה רשת התקשורת של דואר ישראל עבדה.

כרטיס חיוב נטען

כשהבת שלי נסעה לשלושה חודשים בסרילנקה חשבתי על אמצעי תשלום חליפיים במקרה שייגנבו ממנה כרטיס האשראי והכסף. היא לקחה איתה גם כרטיס חיוב טעון של בנק הדואר. זהו כרטיס Debit. טוענים לתוכו כסף ואפשר להשתמש רק בכסף הטעון. בדואר המליצו לי לעשות את הכרטיס על שמי. ממילא אני הוא זה שהיה טוען כסף מהחשבון שלו, לו היה צורך בכך.

לא היה צורך בטעינה של כסף. אפילו נשאר עודף כסף. כעבור כשנתיים קיבלתי הודעה מהדואר שהם מתכוונים למחוק את הסכום שנשאר או לחייב אותי בעמלה כלשהי. 
מיהרתי לסניף דואר לבטל את הכרטיס ולקבל את היתרה הכספית שנשארה. בסניף הפנו אותי לפונקציה בבנק הדואר ונתנו לי טלפון. אלה הפנו אותי לגורם שלישי, שהפנה אותי בחזרה... לסניף. הוא גם אמר לי לאיזה טלפון בבנק הדואר להפנות את פקידי הסניף, אם לא ידעו כיצד לפעול. 
הרבה אני לא זוכר מהביקור הראשון שלי בסניף אחרי התהליך המעגלי הנ"ל. מה שאני כן זוכר שכשהפקיד ניסה לבצע אתה הפעולה ללא הצלחה הוא אמר לי: "רשת התקשורת נפלה תבוא ביום אחר".

בנק הדואר בגרמניה

בעשור הראשון של המאה הנוכחית יעצתי הרבה לבנקים בנושאים של מערכות מחשוב וטכנולוגיית המידע.
באחד הבנקים בו הייתי מעורב בבחינה של החלפת מערכות הליבה הבנקאיות, פגשתי לא מעט ספקי חבילות תוכנה של מערכות ליבה בנקאיות. 
נציג חברת SAP סיפר לי על בנק כושל בגרמניה שבאמצעות חבילת התוכנה הבנקאית של החברה הפך לבנק מצליח.
ביקשתי לקרוא חומר על הבנק. זה היה בנק הדואר בגרמניה, שמבנק כושל הפך לבנק אפקטיבי, אחרי שינוי התפיסה הבנקאית ותהליכי העבודה שלו.

 היתרונות של בנק דואר

1. פריסה רחבה של סניפי דואר המוכרים מוצרים ושרותים אחרים ויכולים גם למכור שרותים בנקאיים
בעידן המודרני מטשטשים הגבולות של מוצרים אותם מוכרים בנקים. כך למשל, יש בארצות אחרות בנקים המוכרים בסניפים שלהם ביטוח ויש בנקים שבמכשירים הבנקאיים האוטומטיים שלהם מוכרים גם כרטיסים להצגות תיאטרון.

2. לקוחות המגיעים לסניפים ורוכשים מוצרים להם אפשר לנסות לשווק ולמכור גם מוצרים בנקאיים
אפשר לשווק ולמכור בסניפי הדואר באופן ישיר באמצעות פקידים או באמצעות פרסומות את המוצרים והשרותים הבנקאיים של הדואר. 
אפשר גם לעשות Bundling נקודתי בין מוצרים הנמכרים בסניף לבין מוצרי בנק הדואר, למשל: תהליך פשוט יותר לתשלום ללקוחות בנק הדואר או הנחות בדואר, במוצרים בהם זה ניתן רגולטורית, ללקוחות בנק הדואר.

בעיות מרכזיות בבנק הדואר בישראל

אתייחס רק לבעיות הנגזרות מההתנסות שלי שתוארה לעיל.

תרבות ארגונית: הלקוח לא במרכז

זו אולי הבעיה העיקרית בסיפורים שלי. הפקידים אינם מבינים שזה לא סביר שהלקוח יחזור שוב רק משום שכשלים של בנק הדואר מונעים  ממנו לתת שרות סביר.
יש לי חשד, שלא מדובר רק בפקידים, אלא גם בדרגים גבוהים יותר.

לא תקשורת ולא אינטרנט במאה ה-21

על סמך שלושה מקרים המתוארים לעיל, נדמה לי שנפילת רשתות התקשורת שלה דואר ישראל היא נורמה ולא מקרה חריג. במאה ה-21 אי אפשר לעבוד באופן סביר כשלא יודעים לממש שרותי אינטרנט או שרותי תקשורת ייעודיים ברשת של הארגון. 
כשהסניפים לא מסוגלים לעבוד מול המערכות המרכזיות זה כשל מהותי. 
לו היה מדובר בבנק מסחרי, מי שאחראי כבר היה מועבר לתפקיד אחר, לאחר רצף השבתות חוזר של הרשת.

תהליכי עבודה כושלים

שינוי תהליכי עבודה לתהליכי עבודה אפקטיביים עשוי לשנות באופן מהותי את תפוקות ואת יעילות ארגון. למדנו את זה כבר בשנת 1913 כאשר חברת פורד קיצרה באופן דרמטי את משך הרכבת מכוניות בגלל תהליך ייצור המבוסס על פס ייצור נע. 

תהליכי העבודה בדואר ישראל הם כושלים במיוחד. 
כך למשל, מדוע שבזימון תורים אי אפשר יהיה להזמין תור לבנק הדואר ולא רק ל"אשנב כל", הכולל גם אותו?
מדוע שלא ידעו לקוחות מראש שבשעות שבנק הדואר סגור אי אפשר לתת שרותים מסוימים? 
מדוע שלא יפורטו אותם שרותים בדף אינטרנט שאליו היה קישור ובו יצוינו גם הימים והשעות בהם פתוח בנק הדואר?

קופת גמל בניהול אישי: IRA

בסדרת הפוסטים על קופות גמל התחלתי בהגדרות ומושגי יסוד. אחרי זה עסקתי בהיבטים הרלוונטיים לכלל החוסכים בקופות גמל: קופת גמל קלאסית, שהייתה רלוונטית בעבר לכלל החוסכים והיום רלוונטית רק לחוסכים שהפקידו בה כספים לפני שנת 2006. בפוסט הבא שאלתי את השאלה: האם קופת גמל משלמת לקצבה היא בכלל קופת גמל? 

גם קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון הזמין לכלל החוסכים.
בפוסט הבא בסדרה התייחסתי לקופת גמל הרלוונטית רק לחלק מהחוסכים. הפוסט עסק בקופת גמל לפי תיקון 190 הרלוונטית רק לחוסכים בגיל מבוגר, לרוב מעל לגיל 60.
הפוסט הנוכחי עוסק בקופת גמל הרלוונטית רק לקבוצה קטנה יותר של חוסכים פנסיוניים: קופת גמל בניהול אישי.

מה זו קופת גמל בניהול אישי?

קופת גמל בניהול אישי כשמה כן היא. 
ראשית היא קופת גמל לכל דבר ועניין. 
המשמעויות הן:

1. ניתן לחסוך לפנסיה וניתן לפדות את הכספים בתנאים המקובלים בקופות גמל, כלומר: פידיון הוני או קצבה חודשית.

2. ניתן להנות מהטבות מס המגיעות לחוסכים בקופות גמל. 

שנית, הניהול אינו מתבצע באמצעות בחירת מסלול חיסכון. במקום זה החוסך עצמו מנהל את הכספים או שמישהו אחר מנהל אותם עבורו. המישהו האחר עשוי להיות מנהל תיקים, למשל: בית השקעות.

רקע

IRA הן ראשי תיבות של: Individual Retirement Account. המוצר "נולד" בארה"ב בשנת 1974 בעקבות חוק שעודד חיסכון פנסיוני. חוק נוסף בשנת 1981 הרחיב את מעגל החוסכים. המודעות בישראל לקופות גמל IRA וגם לקרנות השתלמות IRA עלתה לאחר משבר הסאבפריים בשנת 2008.

אופן ניהול ההשקעה ב-IRA

1. ניהול תיק על ידי החוסך
החוסך מבצע בעצמו קנייה ומכירה של ניירות ערך.

2. קניית קרן נאמנות או קרנות נאמנות צמודות למדד
ישנן קרנות נאמנות המחקות מדד כלשהו או צמודות אליו, למשל קרן נאמנות הצמודה למדד S and P 500 בבורסה בארה"ב.
גם כאן החוסך יכול לעשות את זה בעצמו. ההבדל הוא שהוא אינו צריך לבצע פעילות מתמשכת של ניהול.

3. ניהול על ידי מנהל תיקים
החוסך מסמיך מנהל תיקים לבצע את הניהול עבורו. 

הרגולטור מגביל את סוגי ההשקעות המותרים במסלול של IRA. ההגבלה היא בעיקר על ידי הימנעות משימוש במכשירים פיננסיים מסוכנים במיוחד.
גם גופים המנהלים חיסכון פנסיוני עשויים להגביל שימוש בקופת גמל כזו בנוסף לדרישות הרגולציה, למשל: הם עשויים לדרוש סכום מינימלי מסוים המופקד בקופת גמל כזו.

יתרונות

א. גמישות בהשקעה
לא חייבים להיצמד למסלול שנקבע מראש על ידי בית ההשקעות או חברת הביטוח.

ב. דמי ניהול נמוכים יחסית לקופת גמל רגילה
בית ההשקעות אינו מנהל את ההשקעה ולכן צריך לגבות דמי ניהול מופחתים. כך למשל, בנוסף לדמי ניהול מהפקדה ולדמי ניהול מהיתרה שנצברה, מנהלי קופות הגמל גובים עמלה על ייעוץ בהשקעות, בעיקר בחו"ל, שהם מקבלים מגורמים המומחים מהם באותם שווקים. ברור לגמרי שאין לגבות עמלה כזו במקרה של קופת גמל IRA.

ג. הטבות מס
אפשר לקבל את אותן הטבות מס שמקבלים בקופת גמל רגילה.
הטבת מס נוספת, הקיימת גם בקופות גמל רגילות, היא דחיית תשלום מס על רווחים מניירות ערך שנמכרו. 

חסרונות

א. רוב החוסכים הפנסיונים לא מסוגלים לנהל את ההשקעות באופן סביר בעצמם.
נדרשת הבנה בשוק ההון ובשוק הפנסיה ונדרש מעקב אחרי השווקים הפיננסיים.

ב. גם כשהחוסכים מסוגלים לנהל, בהחלט ייתכן שאנשי מקצוע בבתי השקעות ינהלו את ההשקעות טוב יותר.

ג.  כאשר מסמיכים מישהו מקצועי לנהל את קופת הגמל האישית, צריך לוודא שסומכים עליו ושהוא ינהל את ההשקעה לא פחות טוב מבית ההשקעות.
אל תשכחו שגם אותו מנהל לא עושה את זה בחינם והוא יגבה דמי ניהול.

ד. המאמץ הניהולי והזמן המושקע בו אינם כדאיים עבור קופות גמל עם סכומים שאינם גבוהים, משום שהרווח העודף הקטן, אם בכלל יהיה רווח כזה, בסכומים נמוכים לא בהכרח מצדיק את השקעת הזמן.

השורה התחתונה

קופת גמל בניהול אישי עשוי להיות מכשיר טוב כאשר מנהלים את ההשקעות באופן טוב במיוחד. זה אינו מכשיר שמתאים לכלל החוסכים.

הערה

בכוונה לא ירדתי בפוסט זה לעומק בתיאור המוצר. מי שמעוניין להשקיע בקופת גמל IRA צריך לרדת יותר לעומק. אם אינו מסוגל לעשות זאת, אולי לא כדאי שינהל קופת גמל בניהול אישי.

לקריאה נוספת

הערך בויקיפדיה: קופת גמל בניהול אישי

גלובס: קופת גמל אישית (IRA) - בעיקר יתרונות 

שבע שנים של כתיבת לקט ידיעות שבועי בכלכלת המשפחה

הלוגו של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה

בשנת 2013 פנה אלי יוסי אש, אז יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה וגם, יחד עם נחמן לידור, מי שממנו למדתי את הבסיס לעבודתי בייעוץ בכלכלת המשפחה.

יוסי אמר לי, שהאדם שערך לקט ידיעות שבועי, המיועד ליועצים בכלכלת המשפחה, החליט להפסיק לערוך אותו, והציע לי להחליף אותו. החלטתי לקבל את הצעתו. 

עד סוף שנת 2019 ערכתי את הלקט הזה ושלחתי אותו בכל שבוע לכל חברי איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל. לקראת סוף שנת 2019 הודעתי ליו"ר האיגוד הנוכחי, שי אבו (שלמד ביחד איתי באותו קורס אצל אש-לידור), שבסוף השנה אפסיק לערוך את הלקט, על מנת שיוכל למצוא מחליף. הודעתי לו שאני מוכן לעזור למי שיחליף אותי בכל מה שיצטרך. 

מהו לקט הידיעות השבועי?

לקט הידיעות השבועי הוא תמצית של מאמרים בעיתונות הכלכלית המקוונת ובאתרים כמו אתר בנק ישראל, אתר משרד האוצר, אתר הלשכה המרכזית בסטטיסטיקה ומאמרים אקדמיים או אקדמיים למחצה מאתרי מחקר בתחום הכלכלה. 
העורך קורא בכל שבוע מאמרים. בוחר כאלה שנראים לו מתאימים. מתמצת בקצרה נקודות עיקריות ומצרף קישור למאמר המקורי למי שמעוניין לקרוא אותו במלואו. 
במשך הזמן הוספתי גם סרטוני וידאו ופודקסטים מקוונים.
המאמרים נשלחו ליועצים בכל יום ראשון בשעות הבוקר.

מדוע קיבלתי על עצמי את העריכה שלו?

1. כמו בכל תחום בו אני עוסק אני ממילא קורא כל הזמן על מנת להתעדכן. את המאמרים הללו ממילא קראתי.

2. אני כותב לא מעט בתחומי העיסוק שלי ובתחומים אחרים. למשל בלוג על מחשבים, בלוג על ברידג', מדור ברידג' באתר אינטרנט וערכים בויקיפדיה.

3. רציתי לתרום לקהילת היועצים כפי שאני מנסה לתרום גם במסגרות אחרות, גם בהתנדבות. 
כך למשל, ניצולי שואה מקבלים ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום, אני מלווה כלכלית ללא תשלום יוצאים בשאלה במסגרת ה.ל.ל ונתתי ללא תשלום ייעוצים כלכליים לעולים מאתיופיה. 

4. כמי שהתנהל באופן סביר או אפילו טוב, באופן עקבי, מצבי הכלכלי טוב, אבל בתקופה הזו היו לי הכנסות נמוכות יחסית. 
בשנות ה-60 של חיי חלה ירידה בהיקף עבודתי כיועץ עצמאי במחשבים וטכנולוגיית המידע בארגונים גדולים. חיפשתי עבודות משלימות. כך הפכתי גם ליועץ בכלכלת המשפחה, למורה לברידג', למרצה בניהול סיכונים ולמרצה הרצאות העשרה בתחומים שונים.

עדיין שאפתי לא להוציא יותר מההכנסות שלי במקום "לאכול חסכונות". לא זלזלתי גם בסכום הנמוך ששילמו באיגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה.

מדוע הפסקתי לערוך אותו?

שנה חדשה. עשור חדש. הגיע הזמן לסיים. להלן הסיבות לכך:

1. בכל תפקיד נדרשת תחלופה. 
מישהו חדש עשוי להביא רעיונות חדשים ולעשות משהו אחר, אולי טוב יותר ממה שאני עשיתי.

2. אני מעוניין לפנות את הזמן שאני משקיע בכתיבת הלקט לטובת עסוקים אחרים ועיסוקים חדשים שלי.

3. יש מידה מסוימת של שחיקה ורוטיניות

4. אחד המקורות העיקריים שלי, העיתון דה מרקר, התחיל לגבות תשלום על קריאת מאמרים מקוונים.
גם אם אני מצליח לפעמים לקרוא מאמר במלואו, זה לא מבטיח שכל היועצים לכלכלת המשפחה יוכלו לקרוא יותר מהפסקה הפותחת. 
במצב הזה נאלצתי לוותר עליו כמקור לידיעות בלקט.

5. שינוי בדפוסי הקריאה של יועצים בכלכלת המשפחה
ממספר קטן של יועצים לכלכלת המשפחה לפני שבע שנים גדלנו למספר גדול של יועצים.
זהו אינידיקטור לבשלות גדולה יותר של המקצוע. תוכנת רב מסר באמצעותה שלחתי לקטים שבועיים מאפשרת מעקב אחרי מספר הקוראים ואחרי מספר הלוחצים על קישורים.
מספר הקוראים גדל במהלך השנים. אחוז הקוראים כנראה לא קטן משמעותית, אבל מספר הלוחצים על קישורים קטן משמעותית.

6. מאזן ההכנסות/הוצאות שלי השתפר והפך לחיובי מאז שהתחלתי לקבל פנסיה מכובדת. 
לא פרשתי ואני ממשיך לעבוד אבל הסכום החודשי הנמוך כבר לא נדרש לי על מנת לנסות לא "לאכול חסכונות". 

מה הלאה?

כמובן שאמשיך בפעילותי כיועץ לכלכלת המשפחה. אשמח גם להמשיך לתרום לאיגוד וליועצים בדרכים אחרות. 
כמי שמרצה על ניהול סיכונים למקצוענים בתחום, מטעם חברה קנדית, ויש לו ניסיון רב בייעוץ בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה וניסיון רב יותר בניהול סיכונים במערכות מידע ממוחשבות, הצעתי להרצות על ניהול סיכונים באחד הכנסים הבאים של האיגוד.

כתיבת בכלכלת המשפחה

אמשיך לכתוב פוסטים בבלוג הזה שעכשיו אתם קוראים בו פוסט. אמשיך לכתוב מדי פעם או להרחיב ולתקן מדי פעם ערכים על כלכלת המשפחה בויקיפדיה העברית.
אמשיך לשלוח עדכון כלכלי תקופתי במבנה שונה ובהיקף מצומצם יותר ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה ולאנשים נוספים שביקשו להצטרף לרשימת התפוצה.

שתהיה לכולנו שנה אזרחית חדשה טובה ועשור חדש נפלא.