הזדמנות של יוצאי אתיופיה ודרוזים?

-

דמויות בולטות בהתחדשות ביתא ישראל

משמאל לימין: פרופ' תאמרת עמנואל, ד"ר יעקב פייוטלוביץ והרב גסה ירמיהו
 דמויות בולטות בהתחדשות ביתא ישראל
מקור התמונה: ויקיפדיה

לצערי, אני מסכים עם הניתוח במאמרו של ד"ר אביחי שניר בוואלה. ד"ר שניר חושב שצפוי למדינת ישראל עתיד כלכלי לא מזהיר בקדנציה של הממשלה שצפויה לקום.

ד"ר שניר מתייחס לשתי קבוצות אוכלוסייה גדולות שתורמות פחות מאחרות לצמיחת המשק: חרדים וערבים. 
עד לקדנציה של הממשלה שמסיימת את תפקידה הייתה מגמת שיפור בעבודת שתי אוכלוסיות אלה: אחוז הגברים החרדים העובדים עלה ויותר ערבים רכשו השכלה המאפשרת להם לעבוד בעבודות התורמות לצמיחת המשק. 

בתקופת כהותה של הממשלה הנוכחית נמשכה המגמה של גידול במספר הערבים המשכילים אבל חלה ירידה בשיעור הגברים החרדים המועסקים. הירידה הזו מוסברת בהגדלת הסובסידיות לתלמידי הישיבות.

ד"ר שניר אומר ששני שליש מחברי בקואליציה הצפויה בממשלה החדשה הם חרדים או חרד"לים ולכן לא צפויה הפחתת התמיכות בתלמידי ישיבה ולכן גם לא צפוי גידול בתעסוקת חרדים. הוא חושב שממשלת ימין-חרדים-ימין קיצוני תשקיע פחות בערבים ולכן צופה עצירת מגמת שיפור ההשכלה במגזר הערבי.

נדמה לי שאין חולק על כך שהערבים והחרדים הם מגזרים המהווים אחוז משמעותי מתושבי המדינה והם גם מגזרים התורמים פחות לצמיחה ולכן יש מקום להשקיע בהם על מנת שיתרמו יותר. 
גם בבלוג זה בפוסט: האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414? הבאתי את דבריו של פרופ' יוג'ין קנדל המתייחסים לחרדים וערבים כמגזרים הכרחיים לצמיחת ההייטק הישראלי. 

אם אכן צודק ד"ר שניר, אז מדוע לא לפחות לנסות מגזרים אחרים קטנים יותר על מנת שיתרמו יותר לצמיחה?

"יום  הורים" באינטל

כהורה לעובד אינטל הוזמנתי למפגש של כשעתיים באינטל ירושלים. זוהי יוזמה יפה של החברה, המשתפת את הוריהם של העובדים במידע על החברה, על החזון שלה, על המוצרים שלה, על תחומי העבודה של בניהם ובנותיהם ועל רצון החברה לספק לעובדים סביבת עבודה נוחה ומהנה (חדר כושר, קייטנות לילדי עובדים, מוצרים משוק מחנה יהודה הנמכרים פעם בשבוע בקמפוס, חדר אוכל ועוד). 

מנהל הקמפוס הירושלמי דיבר על גיוון בתעסוקה. הוא דיבר על קידום העסקת נשים, חרדים וערבים. כך למשל, הוא סיפר שהחברה מובילה בהעסקת עובדים חרדים. הקמפוס הירושלמי הוא זה בו מועסק מספר רב יחסית של חרדים בסביבת עבודה התואמת את צרכיהם המיוחדים. 
הקמפוס בחיפה מוביל בהעסקת עובדים ערבים. 

בשלב השאלות שאלתי אותו: האם החברה מנסה לקדם גם העסקת עובדים יוצאי אתיופיה? הוא אמר שיש עובדים כאלה בחברה אבל אין תכנית ייעודית להעסקתם. הוא יעלה את הנושא בפני הגורמים הרלוונטיים בחברה. 

יוצאי אתיופיה

יוצאי אתיופיה הם הקבוצה שמצבה הכלכלי הוא הגרוע ביותר. גם כשיש חקיקה המבטיחה העסקת אחוז מסוים של עובדים יוצאי אתיופיה, יש כאלה העוקפים אותה באמצעות העסקת עובדי אבטחה וניקיון אתיופיים.

מבין העולים ובעיקר בני הדור השני יש גם אקדמאים ובעלי כישורים מקצועיים איכותיים. לא תמיד הם מוצאים תפקידים ההולמים את הכשרתם ואת כישוריהם. לא תמיד זה קורה באשמתם. 

אם תקודם העסקתם בעבודות התורמות יותר לצמיחה, זה יתרום לצמיחה של המשק. 

נדמה לי שקידום תעסוקתי של יוצאי אתיופיה אינו סותר את תפיסתם האידאולוגית של חברי הקואליציה המסתמנת. אז מדוע לא לעשות יותר בתחום הזה?

דרוזים

1.5% ממשקי הבית בישראל הם דרוזים. האזרחים הדרוזים קשרו את גורלם בגורל מדינת ישראל והם תורמים לפחות כמו אחרים בתחום של השירות הצבאי. 
מצד שני מתייחסים אליהם לא פעם כמו אל מגזרים אחרים שאינם נהנים משיוויון הזדמנויות.
אני מקווה שקידומם התעסוקתי לא ממש מנוגד להשקפת עולמה של הקואליציה החדשה המסתמנת.

אם תקראו את הכתבה: "התיכון הטוב בישראל ביישוב הדרוזי בית ג'אן" תראו שיש פוטנציאל ויש גם מי שיעזור לממש אותו. מנהלן בית הספר עלי סלאלחה לקח תיכון ששיעור הזכאים לבגרות בו היה נמוך במיוחד (13% בשנת 1999) והפך אותו בעזרת אחרים לתיכון עם אחוז הזכאות לבגרות הגבוה בארץ.

השורה התחתונה

איני משלה את עצמי שקידום תעסוקתי של יוצאי אתיופיה ודרוזים הוא תחליף לשיעור תעסוקה גבו יותר של גברים חרדים או אזרחים ואזרחיות ערבים במקצועות התורמים לצמיחת המשק. 
לא נכון לא לטפל במגזרים כל כך גדולים. ההתנהלות הנכונה היא קידום תעסוקתי בשני המגזרים האלו אבל במקביל גם קידום מגזרים קטנים יותר, יוצאי אתיופיה ודרוזים, הרוצים להתפתח ולתרום ולא תמיד מצליחים לעשות זאת. בחלק מהמקרים מקור חוסר ההצלחה הוא אופן הטיפול בהם ולא הם עצמם.