למשיכת כספים מקופת גמל עלולים להיות חסרונות מהותיים על פני חלופה אחרת למימון.
בלוג העוסק בכלכלת המשפחה על היבטיה השונים. התנהלות שוטפת, התנהגות, סיכונים כלכליים וכיצד להגשים יעדים כלכליים בלי לפשוט את הרגל.
למשיכת כספים מקופת גמל עלולים להיות חסרונות מהותיים על פני חלופה אחרת למימון.
תמונה שצילמתי בתחילת השיפוץ |
בחלק הראשון של סדרת הפוסטים על שיפוץ דירה דנתי בשאלה מי מקבל את ההחלטות?
בחלק זה אעסוק בנושא אוניברסלי של שאלות ששואלים אנשים, שאינם מבינים הרבה בתחום ואין להם ביטחון עצמי באותו תחום: עם מי להתייעץ ודעה של מי לקבל?
גורם משמעותי הוא ביטחון עצמי באותו תחום לעומת חוסר ביטחון עצמי.
חוסר ביטחון עצמי עשוי לכלול גם פחד. כבר לימדו אותנו בכלכלה התנהגותית, שפחד הוא יועץ גרוע.
במסגרת עבודתי והתנדבותי בתחום של ייעוץ כלכלי למשפחות ויחידים נתקלתי בדוגמאות רבות כאלה. בין נועציי יש כאלה שאינם מבינים בתחום, ובנוסף לכך גם מפחדים לעשות טעויות. התוצאה היא התיעצות עם אנשים רבים אחרים. לאו דווקא עם מומחים.
התוצאות:
1. ברוב המקרים תיבחר רמת סיכון נמוכה אפסית, כלומר: סיכויים גדולים להפסד קטן וכמעט חוסר סיכוי לרווח כלשהו.
חלק מהתלמידים שלי נוהגים להתייעץ לפני קבלת החלטות. זה כשלעצמו אינו רע. אפשר ולפעמים גם רצוי להתייעץ עם המורה.
אבל הפחד גורם לחלקם להתייעץ עם תלמידים אחרים, שהידע וההבנה שלהם לרוב לא שונים באופן משמעותי מהידע של המתייעץ.
הפרמטר המבחין ביניהם הוא רמת הפחד מהחלטה שגויה.
התוצאה היא לימוד דברים לא נכונים.
כפי שלמדנו מהפוסט הקודם, בעל הדירה הוא זה שצריך לקבל החלטות.
התייעצות עם רבים ממקום של פחד וחוסר ידע שואבת אנרגיה, מבזבזת זמן ובמקרים רבים מביאה להחלטות שגויות. בלא מעט מקרים על בסיס העיקרון של "אחרי רבים להטות".
ההמלצות שלי מניסיוני הלא טוב בתחילת דרכי בשיפוץ דירה:
1. בחרו מספר מצומצם של אנשים להתייעץ איתם.
2. רצוי לבחור כאלה שמבינים יותר מאחרים ומוכנים לעזור לכם.
3. תמיד מקבל ההחלטות הוא הקובע. מה שנכון לאנשי מקצוע (ראו את הפוסט הקודם בסדרה) נכון גם לאחרים איתם אתם מתייעצים. בסופו של יום אתם המשלמים ואתם אלה שיגורו שם ברוב המקרים.
תמונה שצילמתי במהלך השיפוץ |
הפוסט הראשון בסדרה היה הקדמה. כפי שציינתי בפוסט הקודם, אראה את הדימיון בין שיפוץ דירה לבין פרוייקטים בתחום של מחשבים ומערכות מידע.
פרויקט זה הוא פרויקט גדול וכושל. מדובר בפרויקט של חידוש מערכות מחשוב של ה-CIA האמריקאי. הוא נעשה בעקבות מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001.
אחת המטרות הייתה היערכות טובה יותר למתקפות טרור עתידיות מסוג דומה.
כשהסתיימה הקמת הפרויקט, רצו להפעיל את המערכות החדשות ו/או המחודשות. היה מישהו מספיק נבון על מנת להחליט לעצור את זה ולעשות בדיקה נוספת.
כמאה מומחים מובילים באקדמיה ובתעשייה התבקשו לבחון את הפרויקט ולהגיש המלצות.
ההמלצה הייתה לא להפעיל את המערכות כפי שהן.
המומחים כתבו מסמך של כמה עשרות עמודים שבו הסבירו את הכשלים בהקמת המערכות ואת ההשלכות העלולות להיות להן.
קראתי את המסמך הזה במלואו.
לצורך פוסט זה אתייחס רק לנקודה אחת המופיעה במסמך.
במסמך נכתב, שהחלטות ביחס למאפייני ולתכולת המערכות קיבלו יועצים חיצוניים ולא מנהלים ב-CIA.
הביקורת היא לגמרי נכונה. גם אם היועצים הם המומחים הכי גדולים בתחומם, לא הם צריכים לקבל את ההחלטות.
צריך לכבד יועצים ולנסות לנצל את הידע וההבנה שלהם. צריך לנצל את הפרספקטיבה היותר רחבה שלהם מניסיון במספר רב של ארגונים.
צריך לנצל את יכולת החשיבה וניתוח הבעיות שלהם. גם את היצירתיות שלהם.
אבל.... את ההחלטות צריכים לקבל אנשים בתוך הארגון.
מי שמשפץ דירה הוא הבעלים של הדירה.
מי שמשפץ דירה הוא זה שמשלם במיטב כספו עבור השיפוץ.
ברוב המקרים הוא גם זה שיגור בדירה.
הוא זה שצריך לקבל את ההחלטות.
ברוב המקרים הפרוייקטים בעלות הגדולה ביותר במהלך החיים של אדם או משפחה הם רכישת דירה וחיסכון פנסיוני.
כמובן, שיש פרויקטים אחרים בעלות כספית גדולה, למשל גידול ילדים.
עד לזמן האחרון לא הבנתי את המשמעויות הכלכליות והאחרות של פרויקט יקר נוסף. מדובר בשיפוץ דירה. בכורח הנסיבות, אני מצוי בשלבים מתקדמים של שיפוץ דירה.
במקרה זה מדובר בשיפוץ גדול ומקיף של דירה ישנה. העלות הכוללת של הפרויקט שלי אינה רחוקה מעלות של רכישת דירה.
אני ביצעתי הרבה טעויות במהלך ההכנות לשיפוץ וטעויות נוספות במהלך השיפוץ.
סדרת הפוסטים תנסה לחסוך מאחרים חלק מהטעויות שלי.
שיפוץ דירה עשוי להיות חלק מפרויקט גדול יותר. הכוונה היא בעיקר לרכישת דירה או חלק מדירה בבעלות משותפת. אחרי הרכישה הרוכש רוצה או נאלץ לשפץ אותה.
כמי שעבד הרבה שנים בתחום המחשבים ומערכות מידע היכרתי פרויקטים רבים באותו תחום. ביניהם לא מעט פרויקטים גדולים.
היכרתי פרויקטים מכל זווית אפשרית: כעובד בפרויקט, כמנהל פרויקט, כיועץ בפרויקט וכמי שששומע וקורא על פרוייקטים.
לפעמים קראתי או שמעתי על פרויקטים במסגרת של התעדכנות מקצועית או השתתפות בכנסים. בפעמים אחרות חיפשתי פרויקטים דומים לפרויקטים בהם הייתי מעורב על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים.
למרות בורותי הגדולה בנושאי שיפוץ, הינחתי דימיון כלשהו בין פרויקטים בתחום של מחשוב ומערכות מידע לבין שיפוצים בדירה.
חלק מהנחות העבודה שלי התבססו על דימיון מסוים זה שאיפשר לי להכליל מתחום מערכות המידע לתחום השיפוצים.
השורה התחתונה (לבינתיים) היא שהדימיון גדול יותר ממה שתיארתי לעצמי.
בפוסטים הבאים אפרט יותר.
בפוסט זה אציג את רשימת ההרצאות והסדנאות שלי נכון לאוקטובר 2024.
אני גמיש ויכול לבנות הרצאות וסדנאות חדשות בתחומי ההתמחות הנוכחיים שלי.
אל תהססו לשאול אותי על אפשרות להרצאות גם בתחומים שאנם בהכרח חלק מההתמחויות, הלא מעטות, שלי.
במקרה הכי גרוע תקבלו תשובה, שאני לא אבנה הרצאה על אותו נושא ואין לי הרצאה מוכנה.
במקרה הפחות גרוע, תקבלו תשובה, שאני לא אבנה הרצאה על אותו נושא אבל אני יכול להמליץ על מישהו אחר שמרצה על הנושא המבוקש.
במקרה הכי טוב יתברר שיש לי הרצאה מוכנה או כמעט מוכנה על הנושא.
במקרה קצת פחות טוב, אגיד שאין לי הרצאה מוכנה אבל אבדוק האם אני יכול להכין ואולי אחרי זה אכין אותה.
כבר היו דברים מעולם. בתחילת משבר הקורונה פנו אלי ושאלו האם אני יכול ללמד בארגון קורס על ניהול משברים? אמרתי שאני לא יודע, אבל אבדוק.
זה הסתיים בהכנת קורס של חצי יום.
הקורס כלל גם מעין סדנה, של תרגילים שהכנתי אחרי כל נושא שנלמד באופן תיאורטי. במקרה זה מדובר בארגון עם סניפים בכמה מדינות, כך שלבקשתם הקורס הוכן בשפה האנגלית.
יש לי ניסיון רב כמרצה החל מימיי כסטודנט לתואר שני, שהעביר תרגילים כעוזר הוראה, המשך בשנים רבות בהן הרציתי במכללות ובלימודי החוץ של הטכניון על מחשבים וטכנולוגיית המידע וכלה בימים אלו.
בשנים בהן עסקתי באינטנסיביות בטכנולוגיית המידע הרציתי גם בכנסים מקצועיים ובארגונים.
בשנים האחרונות אני עוסק לא מעט בנושאים אחרים כמו: כלכלת המשפחה, ניהול סיכונים וברידג' ומרצה על נושאים בתחומים אלה וגם בתחומים אחרים אליהם נחשפתי.
אני מרצה גם לא מעט הרצאות העשרה ולא רק הרצאות למקצוענים.
אני מרצה גם פרונטלית וגם בזום.
בתחום זה אני מעביר גם סדנאות.
מגוון הנושאים על כלכלת המשפחה עליהם אני מרצה הוא גדול.
אני מתאים את ההרצאה או הסדנה למשתתפים בה, למשל: הרצאה למורות, הרצאה לאזרחים וותיקים, הרצאה לניצולי שואה, הרצאה לצעירים יוצאי אתיופיה, הרצאה לנכים.
ההרצאות נוגעות בכל האספקטים של כלכלת המשפחה כולל הטיות רגשיות ואחרות המשפיעות על קבלת החלטות כלכליות.
הרצאה חדשה. מתיחסת לגורמים למשבר כלכלי צפוי, במהלך המלחמה ואחריה. מתוארים גורמים למשבר וחשוב יותר כיצד להיערך למשבר.
יש קשר בין התנהלות כלכלית ותרבות.
בביקוריי במדינות מתפתחות ניסיתי להבין איך מנהלים המקומיים את כלכלת המשפחה שלהם בעולם ללא יציבות תעסוקתית, ללא פנסיה וללא בנקים.
למדתי לזהות את הקשר בין התרבות המקומית להתנהלות הכלכלית של משפחות.
בהרצאות אני מדבר על אינדונזיה, אתיופיה, מדגסקר ועל המדינה המרתקת ביותר לטעמי, בהוטן.
ההרצאה עוסקת בשינויים המהותיים המתחוללים בתחום של שירותים פיננסיים.
הבנקים עומדים, לא פחות מאשר לפני אתגרים של המשך קיומם.
בעולם החדש יש מתחרים חדשים על שירותים פיננסיים בעיקר בעולם הדיגיטלי ובעולם האינטרנטי.
הבנקים צריכים להתאים את עצמם למציאות החדשה או להיעלם.
לרבים יש רגשות כלפי הבנקים (פחד, שנאה וכיו"ב) ורבים לא מבינים את האופן בו בנקים עובדים.
השילוב של רגש וחוסר הבנה מוביל להתנהלות שגויה של לקוחות מול בנקים. מההתנהלות הזו נפגעים הלקוחות.
ההרצאה משלבת בין המומחיות בניהול סיכונים לבין המומחיות בכלכלת המשפחה.
הרצאה על התנהלות כלכלית בגיל השלישי המתייחסת לפרישה מעבודה או המשך עבודה ולתקופה שמיד אחריה.
היא מתייחסת גם לדילמות הכלכליות הצפויות בגילאי 80 ומעלה.
הפריצות בהן הייתי מעורב לא היה פליליות. הן היו במסגרת Penetration Tests, כלומר: האירגון שילם למומחים על מנת שינסו לפרוץ למערכות שלו ויציפו את החולשות באבטחה. לא כולם כמוני. יש כאלה הפורצים למערכות ממניעים לא טובים.
בהרצאה תלמדו כיצד פורצים ומה יכולות להיות ההשלכות עליכם כלקוחות של ארגונים המחזיקים מידע רגיש עליכם?
קורס של שלושה מפגשים בהם אציג את הנושא של ניהול סיכונים באופן תאורטי. בנוסף יהיו תרגילים המציגים Case Studies בהם ננתח את הסיכונים ונחפש דרכי התמודדות. משתתפים יוכלו להביא סיכונים שאותם ירצו שננתח במסגרת הסדנה.
חדש!!!
משברים ברמות שונות מתרחשים כל הזמן. בכל הרמות: אישיות, משפחתיות, כלכליות, מדיניות, עולמיות ועוד.
הצצה קלה לכמה משברים בשנים האחרונות:
1. משבר כלכלי עולמי ומשבר כלכלי בישראל
2. מגפת הקורונה
ימי הקורונה ומשבר כלכלי שהתלווה אליהם היו ללא ספק משבר חמור במיוחד. לזה התלוו משברים כלכליים למשפחות ויחידים ומשברים אישיים. יש קשר הדוק בין ניהול סיכונים לניהול משברים.
קורס של כחמש שעות שהכנתי במהלך אחד מסגרי הקורונה מתאים לארגונים המעוניינים להיערך נכון על מנת להתמודד עם משברים.
3. ה-7 באוקטובר ומה שאחריו
4. התחממות גלובלית.
הרצאת העשרה על ניהול משברים מבוססת על חלק מהקורס לארגונים והתאמתה לקהל לא מקצועי.
חדש!!!
הרצאה המתמקדת בדוגמה של המשבר במדינת ישראל החל מה-7 באוקטובר 2023 ותותאם לקהלי יעד שונים. כרגע היא מותאמת לאזרחים ותיקים.
פרישה לגמלאות היא צומת משמעותית בחיים בכלל ובחיים הכלכליים בפרט. ההרצאה עוסקת במשמעויות הכלכליות ובאופן שצריך להיערך לקראתן וקושרת בין התחום הכלכלי לתחומים אחרים שמשתנים לאחר הפרישה לגמלאות.
אני משחק ברידג', מלמד ברידג' וכותב על ברידג'. אני גם מרצה על שני נושאים:
ההרצאה שלי "ברידג' כראי החיים" עוסקת באספקטים שמסביב למשחק עצמו: זוגיות בחיים ובברידג', יצירתיות, אמון, אספקטים חברתיים, הטיות בקבלת החלטות, השפעות בריאותיות ועוד.
2. ברידג' כארגז כלים לעסקים
הרצאה העוסקת בקשר בין משחק הברידג' לבין התנהלות עסקית והתנהלות בעבודה.
1. "האזורים הכחולים": לחיות מעל לגיל 100 מזוית ראייה של בן 73
בהרצאה זו אני מתאר מאפייני אזורים בעולם בהם תוחלת החיים גבוהה במיוחד ואפשר למצוא בהם אנשים מתפקדים מעל גיל 100. אני מתייחס לגורמים התורמים לכך ולשאלה מה אני ואחרים בעולם המודרני יכולים לעשות על מנת לחיות חיים בריאים עד גיל גבוה במיוחד. ההרצאה שודרגה על בסיס ביקורים שלי בשני אזורים כחולים באיקריה ביוון ובסאולו בסרדיניה.
חדש!!!
2. איקריה: האם בני ה-100 מתחבאים? ואם כן אז מה
הרצאה המבוססת על מסע לימודי באי איקריה ביוון. איקריה היא אחד "האזורים הכחולים". חוקר האוזרים הכחולים פרופ' מישל פולן טוען שהזקנים באיקריה מתחבאים ולכן זה אינו אזור כחול. יש הרבה מה ללמוד ממה שקורה שם ללא קשר לשאלת ההתחבאות.
חדש!!!
3. תובנות מסיפור חיי
את הרעיון להרצאה לקחתי מפנייה להרצאה כזו ליוצאי אתיופיה בקבוצת מרצים בפייסבוק.
כאדם בגיל מבוגר שהתנסה במספר רב של היבטים, כולל משברים אישיים ומקצועיים יש לי הרבה לספר ולהציע הרבה תובנות ולקחים.
להזמנת הרצאה צרו קשר טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com
ניתן להזמין הרצאה פרונטלית או הרצאה ב-Zoom.
בכתבה בעיתון גלובס, שפורסמה בחודש מאי 2022 , מתואר כעסו של אילון מאסק על כך שחברת טסלה הודחה ממדד ה-ESG של הבורסה האמריקאית. רבים מסכימים עם הטענה שההדחה של טסלה מוצדקת בגלל חוסר מיחזור של סוללות, ליקויים בטיחותיים ותנאי עבודה גרועים.
קשה להתווכח עם הטענה של מאסק, שזה בלתי סביר שחברת אקסון נשארה במקום גבוה במדד הזה. יצרנית הנפט ("הזהב השחור") הענקית נחשבת כאחת המזהמות הגדולות של הסביבה.
מדד ה-ESG הוא מדד השקעות, המתמקד בחברות הפועלות באופן אחראי מבחינה סביבתית וחברתית.
משקיעים המעוניינים בשמירה על הסביבה ובערכים אחרים מעדיפים להשקיע בחברות מסוג זה.
העדפות של השקעות כאלה קיימות במיוחד בקרב בני דור ה-Y ודור ה-Z.
זה שחברה מתנהגת באחריות כלפי הסביבה, כלפי עובדיה וכלפי כללים רגולטוריים לא אומר שההשקעה בה אינה השקעה אטרקטיבית.
הנטייה היא לחשוב, שמי שנוקט באחריות סביבתית ייטה להתנהל באחריות גם מבחינה עסקית.
על מנת לדרג את האחריות הסביבתית של חברות נקבע מדד הנקרא מדד Environmental Social and Governance בראשי תיבות: ESG.
המדד מתייחס לשלושה תחומים עיקריים: סביבה, חברה ואחריות תאגידית.
נקבעו כ-300 פרמטרים לדירוג חברות, שביחד מרכיבים את המדד.
חברות דירוג מציגות דירוג אחת לתקופה. תוצאות דירוג תקופתי כזה עוררו את זעמו של אילון מאסק, כמצויין ברישא של הפוסט.
בסקירה של בית ההשקעות ילין-לפידות יש הסברים על מדד ה-ESG ועל ההבדל בינו לבין מדד ה-SRI ראשי תיבות של: Socially Responsible Investment. בסקירה מקושרים מחקרים המראים שחברות המדורגות גבוה במדד ה-ESG משיגות תוצאות עסקיות טובות יותר מאשר חברות המדורגות נמוך או אינן מדורגות כלל.
בשנת 2013 השתתפתי בקורס של מכון מגיד בנושא אתיקה רפואית. בכל פגישה הרצה פופסור לרפואה על היבטים אתיים ברפואה.
ההקשר של מחקרים שמומנו על ידי חברות התרופות עלה יותר מפעם אחת בקורס.
גם כשאין כוונה להטות את התוצאות, ברור ממחקרים, שהממצאים של מחקרים נוטים להיות מוטים לכיוון שמצפה החוקר.
החוקר, שאולי מצפה למימון של אותה חברה למחקרים נוספים בעתיד, עלול להיות מוטה בלי שהוא עצמו יבחין בזה.
הוצגו גם מקרים הרבה פחות תמימים.
למשל, מחקר של חברת תרופות שבין אלה שמוצגים כמחבריו היה מומחה נחשב בתחום. בדיעבד, התברר שאותו חוקר לא היה מעורב בכלל במחקר.
השורה התחתונה: חברות התרופות מעדיפות במקרים לא מעטים את האינטרס העסקי שלהן על פני טובת החולים.
כנראה שלא הרבה, שלא לומר כלום. בכתבה של שני אשכנזי ב"גלובס", שצירפתי קישור אליה מדברת על תופעה של "גרינישינג", כלומר: חברות המציגות את עצמן כשומרות סביבה רק על מנת לזכות בדירוג גבוה במדד ה-ESG.
הכתבה של גיא רולניק בעיתון "דה מרקר" (5.8.22) אופטימית עוד פחות.
הכתבה מספרת על טאריק פנסי, בנקאי ושותף בקרן השקעות פרטית בעברו. פנסי יזם עמותה לסיוע בחינוך דיגיטלי במדינות עניות.
רולניק מזכיר חברות מזהמות סביבה בישראל שזכו בישראל לדירוג ESG מקסימלי. הוא תוהה האם זה משום שחברות שמקבלות דירוג נמוך, פשוט מפסיקות לשלם לחברת הדירוג?
בארה"ב ובאירופה מתייחסים לדירוג הזה יותר מאשר בישראל, אבל השאלה היא: האם הוא משקף משהו אמיתי או שמשמש ליחסי ציבור של חברות העוסקות ב"גרינישינג" של עצמן?
נדמה לי שהשורה התחתונה של הפסקה הזו דומה לשורה התחתונה של הפסקה הקודמת העוסקת בחברות התרופות.
בבלוג אחר כתבתי לאחרונה פוסט שכותרתו:
בפוסט קודם שכותרתו: מספיק ולא יותר ויותר ציינתי את תפיסת העולם העסקית של John Bogle. בוגל, שנפטר בשנת 2019, ייסד וניהל את המתחרה של BlackRock חברת Vanguard Group.
בוגל יצא נגד התפתחות תרבות עסקית של מקסימום רווחים כמעט בכל מחיר.
לצערי, גם היום המצב דומה והצהרות סביבתיות של חברות, הן בלא מעט מקרים אמצעי לקידום מכירות, ללא כיסוי אמיתי של ההצהרות.
.
בפוסט קודם לא הסתרתי את דעתי על מערכת הארנונה של עיריית ירושלים. בפוסט זה בסדרת הפוסטים "עבודה מקוונת אינה תחליף לתבונה", אגע בפרט קטן.
מה לעשות, השטן מסתתר בפרטים הקטנים. תושבים מבזבזים את זמנם בגלל חוסר מחשבה על פרטים קטנים בתכנון המערכת.
רציתי לפנות באמצעות במערכת מקוונת של העירייה בהקשר לדירה שבבעלותי, שאני נמצא עכשיו בעיצומו של שיפוץ בה.
הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה: ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד . לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...