קורונה: תסריט ריאלי לטווח של שנה עד שנה וחצי

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הקודם הצגתי רקע לתסריט ריאלי במסגרת טכניקת Scenario Analysis בניהול סיכונים. 
בפוסט זה אנסה לתאר באופן חלקי את התסריט. כמובן רב הנסתר מהגלוי ולכן לא בהכרח יהיה תסריט כזה או דומה. 

שלב הסגר בא לשמור על מקדם התפשטות נמוך, שלא יביא לקריסת שירותים רפואיים. שלב היציאה בא רק אחרי שהמטרה הזו מושגת.

ההנחות שהצגתי

ההנחה המשמעותית ביותר היא שלא תהיה תרופה למחלה במשך שנה עד שנה וחצי. 
אני מניח שלא יהיה בתקופה זו חיסון זמין לכל. 
לגבי חיסון עדרי, כלומר: אלה שנדבקים ועוברים את המחלה באופן לא קשה ואחרי זה מחוסנים, נדמה לי שיש מחלוקות בין רופאים האם האנשים האלה מחוסנים ואם כן לכמה זמן?

המשמעות היא שנצטרך להתאים את ההתנהלות שלנו לחיים שבהם צריך להישמר מפני הידבקות בקורונה.

הנחה נוספת שלגביה אין בכלל ספק היא לגבי אסטרטגיית היציאה מהסגר: אין ספק שזה יהיה הדרגתי ומבוקר. 
לפני מספר דקות סיימתי לקרוא מסמך מעניין שכותרתו: "אסטרטגיית יציאה: מתווה לחזרה מדורגת לעבודה - ניתוח כלכלי-בריאותי" בצוות שכתב אותו יש נציגים ממשרד הבריאות, משרד האוצר, בנק ישראל, משרד ראש הממשלה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ועוד. 
מסמך זה מציג אסטרטגיית יציאה מבוקרת. קרוב לוודאי שהמתווה בשטח יהיה דומה למסקנות מסמך זה. 

חשוב להבין, שמשמעות המילה "מבוקרת" היא שבכל שלב ביציאה בו יתברר שהמגפה חוזרת בהיקף ובעוצמה גדולים תיתכן חזרה אחורה. 

שמירה על מיגון ועל ריחוק חברתי

על המפתח הזה למניעת התפשטות אי אפשר יהיה לוותר בשנה עד שנה וחצי הקרובה. 
המשמעות המעשית היא שמירה על היגיינה אישית,  שמירה על מרחק בין אדם לאדם ועל חבישת מסכות או אמצעי מיגון אחרים. 
בפסקאות הבאות אציג את ההשפעה על כמה תחומים.

עבודה מרחוק

יותר אנשים יעבדו יותר זמן מרחוק ולא ממקום העבודה. זו מגמה שהתחילה לפני הקורונה. המגמה התחזקה בלית ברירה אחרת בזמן הקורונה ותימשך בהיקף גדול מאשר לפני הקורונה בשנה וחצי הקרובות. להערכתי היא תימשך גם בעתיד היותר רחוק. 

רפואה מרחוק

עוד לפני הקורונה מערכת הרפואה כבר התחילה לפעול מרחוק. פחות ביקורים אצל רופאים יותר התכתבויות. פעם היה צריך לכתת את הרגליים בשביל לבקש מרשם לתרופה קבועה. היום מקבלים את זה בדוא"ל. 
בכורח נסיבות הריחוק החברתי השירותים המקוונים האלה התפתחו ותפסו תאוצה. גם זה חלק מתהליך מתמשך. אני קורא בכירים בקופות חולים המדברים על אבחון ראשוני על ידי BOT ורק אחרי זה, אם נדרש הערכה מעמיקה יותר של רופא. 

מי שקרא את הפוסטים שלי על קבלת החלטות של רופאים מבין שלא בהכרח ההחלטות של בוטים יהיו גרועות יותר מהחלטות של רופאים. קראו למשל: קבלת החלטות: מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא?

משלוחים והזמנות מוצרים באמצעות האינטרנט

המגמה של יותר הזמנות אינטרנטיות ומשלוחים במקום ללכת לחנויות קיימת עוד לפני הקורונה. 
זה יותר זול ומגוון מוצרים גדול יותר. אמזון ועלי באבא מרוויחות הרבה כסף מהעסק הזה. 
המגמה הזו רק תמשיך להתחזק במשך השנה וחצי הקרובות. להערכתי גם אחרי זה. 

שמירת מרחק תשפיע על עסקים שבהם יש בעיה לעשות זאת

תיאטרון, קולנוע, הופעות, הרצאות העשרה

תחשבו לרגע על ההכרח לשמור מרחק של 2 מ' בין אדם לאדם. איך עושים את זה בתיאטרון, בקולנוע, באולם קונצרטים, בהופעות של זמרים ולהקות? 
גם השחקנים עצמם יצטרכו לשמור מרחק של 2 מטר זה מזה. מה שעלול להגביל את סוג התכנים בהצגות.

המשמעות הכלכלית ברורה: לאותו אולם אפשר להכניס מספר הרבה יותר קטן של אנשים. המחיר לכרטיס צריך להיות גבוה בהרבה. 
האם אנשים יהיו מוכנים לשלם מחיר כזה או יעדיפו לראות את זה מרחוק באינטרנט או בטלוויזיה? 
יש לי רושם שרבים יעדיפו לראות מהטלוויזיה או האינטרנט. כן אני יודע שזו לא אותה חוויה ולא אותה איכות ובכל זאת במחיר כל כך גבוה בתקופה של משבר כלכלי אני מעריך שלעסקים בתחום הזה תהיה בעיה.

תחרויות ספורט מקצועיות

אותה בעיה בדיוק. יש הרבה צופים היושבים אחד ליד השני. בחלק מענפי הספורט יש גם בעיה שהספורטאים עצמם לא שומרים על מרחק של 2 מטר זה מזה ויש מגע גופני. 

צופים יוכלו לראות את זה דרך הטלוויזיה אבל איך מקיימים תחרויות כדורגל או כדורסל כשהספורטאים עם מסכות ויכולים להידבק זה מזה? 
מסכות מוכרות לנו כבר בעולם הכדורסל לאחר פציעות ויש ספורטאים שהסתדרו עם זה לא רע. ללא מגע גופני זה כבר הרבה יותר קשה. 

מסעדות ובתי קפה

אותו חלל יוכל לשמש פחות סועדים. מסעדות יוקרה יוכלו אולי לעמוד בזה. בני משפחה שגרים היחד יוכלו אולי לשבת ליד אותו שולחן. איך יעבירו להם המלצרים את האוכל תוך שמירת מרחק? 
האם יניחו אותו במרחק 2 מטר וכל סועד יקום וייקח את המנה? 

קרוב לוודאי שהחלופה של משלוחים הביתה, שמשתמשים בה בימים אלה, תתפוס חלק גדול ממה שהיום הוא ביקור במסעדות. 
אגב, כבר קודם הייתה מגמה כזו בגלל בעיות חניה ובגלל שמקומות עבודה העדיפו שעובדים יזמינו אוכל באמצעות "תן ביס" ודומיו ולא יצאו לזמן ארוך יותר למסעדה. 

זו כנראה סוף דרכן של מסעדות שאני לא אוהב. אותן מסעדות המוכרת נוף מדהים ואוכל גרוע במחיר גבוה. הן לא ישרדו בעולם של משלוחים.

מקומות עבודה שבהם לא ניתן לעבוד מרחוק

כשמדובר במקומות שהם באוויר הפתוח והמרחב בהם גדול כמו קטיף של גידולים חקלאיים, יוכלו לתפקד כרגיל. מקומות סגורים וצפופים יצטרכו לעבוד במשמרות כשברגע נתון  נמצאים רק חלק מהעובדים. 

מערכת החינוך

אוניברסיטאות מכללות והשכלה למבוגרים

מגבלות המרחק בין תלמיד לתלמיד בכיתה יכתיבו לימוד בקבוצות קטנות יותר ו/או לימוד מרחוק באמצעות זום ודומיו ו/או לימוד עצמאי של כל תלמיד. 
הבעיה היא שלימוד בכיתות קטנות עם מרחק בין תלמיד לתלמיד יותר יקר. יצטרכו לשלם יותר שעות מרצים ויותר שעות מתרגלים. 

או ששכר הלימוד יעלה או שישלבו פיתרונות מקוונים ואינטראקציות ישירות בין מרצים לסטודנטים. 
אני מעריך שסטודנטים שעושים עבודות עצמאיות עם אינטראקציה עם מרצה, לומדים יותר מאשר בישיבה פסיבית בהרצאה ביחד עם מספר גדול של סטודנטים.
אולי זו לא רק בעיה אלא גם הזדמנות לשיפור.

בתי הספר וגני הילדים

להערכתי תלמידי בית ספר תיכון יוכלו לחזור ללימודים במועד לא מאוחר. הם יכולים להבין את כללי ההתנהגות הנדרשים ולעמוד בהם.
תהיה בעיה של שמירה על מרחק. שוב הפיתרונות עשויים להיות לימוד מרחוק בחלק מהשיעורים ו/או לימוד בקבוצות קטנות עם שמירת מרחק. 

אולי נחזור לימי המשמרת השנייה בה למדתי בכיתה ג' לפני קורב ל-60 שנים? 
בגלל היעדר משאבים חלק מהכיתות למדו אחה"צ. 

יתכן שגם תלמידי בתי ספר יסודיים יוכלו לעמוד בכללים ויופעל לגביהם תסריט דומה לתסריט שתואר ביחס לתלמידי תיכון.

ככל שגיל התלמידים נמוך יותר הבעיה מחריפה. קשה לי לראות ילדי גן בני 3 או 4 הולכים יום שלם עם מסיכות. קשה לי לראות אותם שומרים מרחק זה מזה ומהגננות. לא בטוח שהמרחב של רוב הגנים גדול מספיק על מנת לשמור מרחק. 

האם ומתי הם יחזרו ללימודים? כנראה עוד הרבה זמן. אם חוזרים מוקדם מדי ולא שומרים על כללים זה יכול לגרום להתפרצות נוספת של מגפה. 

הבעיה הזו היא בעיה קשה גם עבור ההורים: איך חוזרים לעבודה כשילדים קטנים בבית? 
חמור במיוחד מצבם של הורים יחידים. יצטרכו לחשוב על פיתרונות יצירתיים. 

חינוך מיוחד

בעיה לתלמידים כשהם בבית. גם בעיה להורים שצריכים להיות איתם ימים שלמים לאורך זמן ויתקשו לחזור לעבודה.
נדמה לי שהכיתות במסגרות כאלה כוללות מספר קטן יותר של תלמידים. ייתכן שזה יקל על חזרתם ללימודים. שאלת מפתח היא: עד כמה הם יוכלו לשמור על כללי מיגון וריחוק פיזי? 

אינטראקציות חברתיות

יצטרכו להיערך לריחוק ולמפגשים חברתיים בקבוצות מצומצמות.  חישבו על הנושא של חיפושי ומציאת בני/בנות זוג קבועים או מזדמנים. כנראה שהחשש מקורונה יקטין דרמטית את  מספר הזיווגים החפוזים. גם אלה המחפשים בני זוג קבועים יצטרכו לבחון היטב במי מדובר, לפני שייפגשו פנים אל פנים במרחק של פחות מ-2 מטר.