בימים האחרונים הקשבתי לכמה ראיונות שערך ד"ר גדעון בן-נון מנכ"ל Agio ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. הראיונות היו במסגרת כנס וירטואלי, שערכה החברה. בפוסט קודם התייחסתי לראיון עם גלעד אלטשולר, שנערך בנכס.
בפוסט זה אתייחס למפגש שונה קצת במתכונתו שנערך במסגרת הכנס. כותרת המפגש: "הסיכון- שומר הראש שלנו": שיחה פילוסופית-מעשית על טכנולוגיה, על הון ועל סיכון.
במקום ראיון הייתה שיחת רעים בין ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים לבין ד"ר אורי וינהבר מומחה להשקעות בטכנולוגיה.
למעשה כל אחד מהשניים ראיין את חברו כשהם מחפשים את המשותף בין שני תחומי עיסוק שונים הקשורים בהשקעות.
כמי שמגיע מתחומים המשיקים, אבל לא זהים, לתחומים של כל אחד מהם זו הייתה עבורי שיחה מרתקת. למדתי ממנה כמה דברים שלא ידעתי.
לא הייתי מומחה להשקעות בטכנולוגיה, שעובד בקרן הון סיכון, אבל הייתי מומחה בתחום מחשבים וטכנולוגיית המידע ופגשתי את קרנות ההון סיכון בעיקר מהזווית של מי שביצע עבורם יעוצים של בחינת Startups והמלצה האם כדאי להשקיע בהם?
הייתי גם פעמיים מי שפנה לקרנות הון סיכון וניסה ללא הצלחה לקבל מימון לפיתוח משלב ה-Seed של רעיונות שלי.
2. סיכונים במערכות ממוחשבות
דבר אחד שלמדת מניסיון
השאלה האחרונה בראיון ההדדי הזה הייתה ציין דבר אחד שלמדת במשך עשרות שנים של עבודה בתחום.
אהבתי מאוד את התשובה של גדעון בן-נון. שציין שמה שהוא למד זה שלא משנה כמה מקצועי יהיה מי שנותן ללקוח את הסיוע המקצועי חשוב שהלקוח עצמו יבדוק את מה שקורה ויהיה מעורב.
זה לגמרי מתאים לניסיון שלי בתחומים אחרים כולל ייעוץ בכלכלת המשפחה.
כדאי לכם לזכור: אל תסמכו באופן עיוור על אף אחד. גם אם הוא המקצוען הטוב ביותר. גם אם הכוונות שלו הן הטהורות ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה