זוהי הכותרת המוצלחת של Webinar באמצעות זום ששמעתי לפני כמה ימים. אני רוצה להודות לחברת נטו, שהזמינה אותי להשתתף ב-Webinar ולאמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות של כלל, על הרצאתו המרתקת.
לפני שאתאר חלק מהדברים ואתייחס אליהם חשוב מאוד להזהיר מראש.
איני מציע לאף אחד כיצד להשקיע כסף. יש לזה שתי סיבות טובות במיוחד:
1. איני מוסמך לייעץ בשוק ההון.
2. גם לו הייתי מוסמך הייתי מציע באופן נחרץ לא להשקיע על סמך פוסט שכתבתי. דעתי היא שאי אפשר להשקיע רק על סמך מאמר או פוסט. כל החלטה היא ספציפית לאדם או למשפחה ומחייבת היכרות עמוקה של מצבו/מצבה הכלכלי.
בהמשך אתאר חלק ממה שנאמר ואוסיף בצבע אדום דברים משלי.
הפער בין הכלכלה לבין שוק ההון
ברור לגמרי שכלכלת העולם היא במצב רע. אם תפתחו דפים של אתרים כלכליים באינטרנט או עיתונים כלכליים, תוכלו לקרוא על כלכלות מתכווצות של מדינות, על אבטלה, על סגירת עסקים ועל אינדיקטורים כלכליים שליליים וכיו"ב.
מצד שני מחירי ניירות הערך בבורסאות גבוהים. כך למשל, מדד ה-S and P 500 בבורסה בניו יורק, היה בזמן ששמעתי את ההרצאה (14.9.2020) קרוב לשיא של כל הזמנים.
לכאורה, שערי ניירות הערך, כולל שערי המניות אמורים לשקף את המצב הכלכלי, המציאות היא שיש פער גדול ביניהם בתקופה זו.
לעניות דעתי, וגם לדעת אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בנושאים האלה, פער כזה קיים כבר במשך מספר שנים עוד לפני החיים בצל הקורונה. נכון, הקורונה העצימה את הפער באופן משמעותי.
הפער נובע מזה ששערי שוק המניות בתקופה זו תלויים לא רק במצב כלכלי אלא גם בשני גורמים נוספים: המדיניות של ממשלות ובנקים מרכזיים ומגפת הקורונה. בהחלט יש קשר בין שני הגורמים הנ"ל.
ציר המדיניות
הבנקים המרכזיים פועלים באגרסיביות באמצעות הרחבות כמותיות והזרמות כספים אחרות. המדיניות שלהם גורמת לשמירת יציבות ולריביות נמוכות. כתוצאה מכך החלופות של פיקדונות שקליים ושל אגרות חוב, שאינו אגרות חוב ברמת סיכון גבוהה, מניבות תשואות נמוכות.
הכסף הפנוי של המשקיעים מגיע לשוק המניות.
הבעיה היא שהגירעונות של המדינות גדלים בשיעור חסר תקדים.
יום אחד זה עלול להביא לקריסה או לירידות גדולות ומהירות של מניות.
זאת היא שאלת הטריליון דולר: האם זה יקרה ואם כן מתי זה יקרה?
לאף אחד אין תשובה לשאלה הזו. אמיר ארגמן חושב שאם תהיה עליה באינפלציה זה עלול לגרום לאיבוד היכולת של הבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות ההרחבה הכמותית ולהביא להתאמה בין מצב המשק לשוק המניות.
במאמר במנועי הכסף של העיתון כלכליסט שכותרתו: השאלה היחידה שיו"ר הפד האמריקאי לא רצה לענות עליה, מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של "פסגות", בשיחה עם העיתונאי, שי סלינס, את הסיכון שבמדיניות ההרחבה הכמותית. יו"ר הפד האדיב, ענה לכל השאלות למעט אחת: האם הזרמת הכסף של הבנק המרכזי שווקים יוצרת בועה אשר תתפוצץ ותפיל את הכלכלה?
משבר הקורונה
משבר הקורונה העמיק עוד יותר את הבעיות. הוא יצר הכרח בהזרמת כספים של המדינות לטובת אזרחים ועסקים שנפגעו קשה מהמשבר הכלכלי שבא ביחד עם מגפת הקורונה, למשל דמי אבטלה בחל"ת או דמי אבטלה למפוטרים.
ההבדל בין מדינות שונות אינו בשאלה האם לסייע לעסקים ולאזרחים? אלא בשאלה כיצד לעשות זאת?
קצת לפני הקורונה ציטטתי מומחים שחשבו, שבגלל העלייה הגדולה בגרעון של מדינת ישראל, לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים. דיברו על 1% של העלאה בסוגי מיסים שונים, כגון: מס הכנסה ומע"מ. היום כולם מבינים שכל עוד הקורונה איתנו זה לא ממש ריאלי. אי אפשר להעלות מיסים לכאלה שבקושי שורדים, אם הם בכלל שורדים.
האם שווקי המניות אחידים?
אמיר ארגמן אומר שיש שווקי מניות שעלו ויש כאלה שירדו.
עלו בשיעור גבוה ה-NASDAQ, מניות הבורסה בשנחאי ומדד ה-S and P 500. מדד 35 המניות הגדולות בבורסה בישראל דווקא ירד.
ההבדלים נובעים, בין השאר, מתמהיל המניות בכל מדד כזה: ככל שיש יותר מניות בסקטורים הנהנים מהמצב וצומחים, המדד עולה יותר. ככל שיש פחות משקל למניות כאלה המדד יטה דווקא לרדת.
הירידה במדד הישראלי נובעת, בין השאר, מריבוי מניות מהעולם הישן, תמרוץ נמוך של הממשלה לעסקים ומרמת תחלואה גבוהה בקורונה.
תחומים צומחים בזמן הקורונה שיש בהם צפי להמשך צמיחה בעתיד
בעיקר תחומי טכנולוגיה כגון: טכנולוגיית טלפונים חכמים, מחשבים, תקשורת מהירה, דור 5 של סלולר, CYBER, לימוד מרחוק ועוד.
גם תחומי הבריאות ומציאות רבודה הם בצד הצומח.
תחומים שנפגעו
תיירות, תחבורה, נדל"ן מסחרי, תרבות וכיו"ב.
השורה התחתונה היא שתחומי החברות בהן משקיעים עשויים או עלולים להשפיע על רווחים וגם על שיעור הנפילה, אם וכאשר תהיה התאמה טובה יותר בין מצב הכלכלה לבין מצב שווקי המניות.
אז מה עושים?
לדעת אמיר ארגמן, אין ברירה אלא להשקיע גם בשוק המניות.
לדעתו, לא ניתן לתזמן את השוק, כלומר: לצפות מתי תהיה התאמה של מחירי המניות למצב הכלכלי.
אם העליות יימשכו כפי שהן נמשכות כבר זמן רב, חרף מצב כלכלי לא ממש טוב, אז מי שילך לאפיקים ללא סיכון אבל עם רווח מזערי או ללא רווח בכלל עלול להפסיד.
כמובן, שצריך לעשות את זה בזהירת ובמקצועיות. כפי שראינו יש משמעות לתמהיל המניות שמשקיעים בהן. יש משמעות גם למעקב אחרי מה שקורה.
אז מה אני אומר לאנשים שפונים אלי?
אנשים שאני מלווה אותם כלכלית, ולפעמים גם אחרים, שואלים אותי שאלות כמו: האם למכור את המניות משום שתהיה כנראה מפולת בשעריהן? או האם זה נכון לקנות עכשיו מניות?
ראשית אני אומר להם שאיני מוסמך לייעץ להם ולכן איני מייעץ להם מה לעשות. גם מי שמייעץ צריך לעשות את זה באופן ספציפי לכל אדם או לכל משפחה.
הרוצים למכור
אני שואל אותם: מדוע אתם רוצים למכור דווקא עכשיו?
כמובן שזה קרה יותר כשהיו ירידות גדולות בשערי המניות.
במקרים רבים הם אומרים לי שחברים או בני משפחה ייעצו להם למכור משום שיש ירידות והמצב הכלכלי קשה.
אני מסביר להם שללא קשר לשאלה האם עליהם למכור או לא? פאניקה היא בדרך כלל היא מניע לא מוצלח לקביעת עיתוי מכירה.
אני מפנה אותם למאמרים של אנשים שיש להם הסמכה ומומחיות בתחום על מנת שיקראו.
כך למשל, הפניתי אותם לראיון עיתונאי עם עובד בכיר ברשות לניירות ערך שאומר שהציבור מכר בירידות חדות וטעה. לעומת זאת "המוסדיים" (חברות ביטוח למשל) דווקא קנו והרוויחו.
בין השאר הפניתי אותם גם למאמר של הכלכלן הראשי של מיטב דש, שהראה נתונים ביחס לזמן החזרה לרווחיות של מדד מוביל בבורסה האמריקאית אחרי משברים קשים. המשבר היחיד שבו זה לא קרה היה המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929.
השאלה שהוא שואל היא: האם אתם מעריכים שהמשבר הנוכחי דומה למשבר של 1929 או למשל למשבר הסאבפריים בשנת 2008?
אני לא שוכח לשאול אותם שאלה חשובה אחת: מתי אתם מעריכים שתרצו להשתמש בכסף?
יש הבדל מהותי בין מי שעונה לי שהוא מתכנן להחזיק את הכסף במשך עשר שנים או יותר לבין מי שמתכוון להשתמש בו בעוד שלושה חודשים או חצי שנה.
במקרה השני כל המודלים הם חסרי משמעות: רמת הסיכון בהמשך החזקת הכסף במצב הלא יציב הנוכחי היא גבוהה.
