 |
| בנין לב רם של משרד החינוך. מקור התמונה: ויקיפדיה הרשאת שימוש: : |
| נוצר על ידי: היידן |
בפוסטים קודמים הסברתי מדוע מדינת ישראל היא מדינה ללא שר אוצר ומדוע ישראל היא מדינה ללא שר ביטחון.
בפוסט זה אסביר מדוע אין במדינת ישראל שר חינוך?
הנימוקים זהים לנימוקים מדוע אין במדינת ישראל שר אוצר ואין במדינת ישראל שר ביטחון.
יש מישהו שיש לו תואר פורמלי של שר חינוך, אבל אינו עוסק במילוי תפקידו. מעניינים אותו דברים אחרים: ציות לבוס שלו, אינטרסים פוליטיים ואינטרסים אישיים ואותם הוא מנסה לקדם על חשבון מערכת החינוך.
שלשום (21.5.26), ערב חג שבועות, פורסמו כמה מאמרים המתארים את מצבה העגום של מערכת החינוך בישראל.
יואב קיש מוגדר כזה שאחרי לכך, מהסיבות שאני טוען שאין שר חינוך בישראל.
אתמצת נקודות עיקריות במאמרים ואצרף קישורים.
המאמר של סיון קלינגבייל ב"דה מרקר"
כותרת המאמר והקישור: מי שזורע בערות קוצר בערות.
הכותבת מתארת את התוצאות העגומות של מבחני המייצ"ב לפיהן:
1. 62% מהתלמידים לא הגיעו לרמת הבסיס הנדרשת על ידי משרד החינוך במבחן בשפת אם (עברית וערבית).
2. 97% מהתלמידים לא עומדים בדרשיות הסף של משרד החינוך במדעים.
בנוסף היא מתארת את המחסור הגדול במורים הגורם גם לביטול שיעורים.
התחליף למורים ולשיעורים הם מורים רפטיים בתשלום (הערה שלי: כמובן רק לאלה שלהוריהם יש מספיק כסף לשלם).
כפי שכבר כתבתי בעבר בבלוג שלי, גם סיון קליגבייל מתארת את העברת התקציבים לחינוך החרדי משיקולים קואליציוניים.
הבחירה היא כמובן ברשתות החרדיות המפלגתיות שאינן מלמדות לימודי ליבה וכישורי חיים.
החינוך הממלכתי החרדי, שבו מלמדים גם לימודי ליבה, ממשיך לסבול ממחסור בתקציבים.
הורים חרדים מעדיפים את החינוך הממלכתי החרדי ובכל פעם שנפתח מוסד כזה הוא מתמלא מהר מאוד בתלמידים.
קלינגבייל, מאשימה את בנימין נתניהו במצב יותר מאשר את יואב קיש.
קיש, כמו מרבית השרים וחברי הכנסת מהליכוד, עסוק בלשרת את נתניהו במקום למלא את תפקידו.
נתניהו, האשם בטבח ה-7 באוקטובר, מעדיף את האינטרסים האישיים שלו על פני טובת מדינת ישראל ואזרחיה.
שיקולים קואליציוניים משרתים היטב את האינטרסים האישיים של נתניהו וכמו בתחומים אחרים הם מועדפים על ידיו.
כך נידונים תלמידי ישראל לבערות ולאלימות.
הערה שלי: אני מסכים עם כל מילה של הכותבת. מי שיקרא פוסטים בבלוג הזה ובבלוג שלי על ניהול סיכונים ימצא התייחסויות כמעט זהות למצב של מערכת החינוך בארץ.
המאמר של שאול אמסטרדמסקי ב"כלכליסט"
אמסטרדמסקי כותב על יואב קיש "שר החינוך הנוכחי יואב קיש הוא כנראה הגרוע בתולדות התפקיד, אולי חוץ מהרב רפי פרץ".
הניסוח העדין של אמסטרדמסקי מתכתב עם הניסוח הפחות עדין בכותרת של פוסט זה.
שניהם מבטאים את זה שלמעשה אין שר חינוך מתפקד במדינת ישראל.
אמסטרדמסקי כותב שהשר קיש הורה לא לפרסם את ההישגים העגומים של תלמידי ישראל במדעים, באנגלית ובערבית.
הוא מתייחס לאותם נתונים שציינה סיון קלינגבייל והזכרתי בפיסקה הקודמת.
הוא מתיחס גם למחסור במורים שהוזכר בפיסקה הקודמת.
אמסטרדמסקי קושר את זה לכוהנתו הארוכה במיוחד של נתניהו בתפקיד ראש ממשלה והתעלמותו מבעיות לא רק בחינוך, גם בתחבורה למשל.
הערה שלי: אני מסכים עם כל מילה של אמסטרדמסקי. לדעתי, ההתעלמות מבעיות, בכל התחומים, היא חלק מתרבות השקר שיצר נתניהו.
המאמר של אור קשתי ב"הארץ"
כותרת המאמר והקישור: "ועדה חשאית בראשות איש שב"כ לשעבר מרגלת אחרי מורים שמבקררים את הממשלה. תחקיר"
המאמר מתאר את המעקב אחרי מורים שמביעים עמדה שאינה משתלבת עם עמדות הממשלה. גם כשהם עושים זאת לא במסגרת העבודה בבית הספר.
זה מסתיים בהתנכלויות למורים ועלול להגיע לפיטורים מהעבודה ולועדות משמעת.
הערה שלי: חוסר מחשבה עצמאית היא אבן יסוד בתהנהלות חברי הכנסת והשרים של הליכוד. כולם צריכים להתישר עם דעתם של בני הזוג נתניהו.
את המסר הזה מנסה יואב קיש להכניס גם למערכת החינוך.
ידיעה עיתונאית: תקציבים של אקדמיה הועברו לטובת אתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון
לא רק תלמידי בתי ספר נפגעים. גם סטודנטים ומוסדות אקדמיים. התקציבים שלהם מקוצצים ועוברים לטובת אינטרסים מפלגתיים.
הערה
הפוסט הזה היה יכול להיכתב גם בבלוג שלי על ניהול סיכונים.
לליקויים המהותיים במערכת החינוך בישראל, שאשמים בהם בנימין נתניהו ויואב קיש, עלולות להיות השלכות קשת, כלכליות ואחרות על מדינת ישראל ואזרחיה.
אני מעריך שרוב הקוראים מסוגלים לזהות חלק מהסיכונים בגלל הכשלים של נתניהו וקיש בטיפול במערכת החינוך.
בעתיד אכתוב פוסט על הסיכונים העיקריים של המצב הנוכחי במערכת החינוך.
