‏הצגת רשומות עם תוויות משרד החינוך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משרד החינוך. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 23 במאי 2026

ישראל: מדינה ללא שר חינוך

 

בנין לב רם של משרד החינוך. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: : 

נוצר על ידי: היידן
                                                                        בתאריך: 19.4.24



בפוסטים קודמים הסברתי מדוע מדינת ישראל היא מדינה ללא שר אוצר ומדוע ישראל היא מדינה ללא שר ביטחון.

בפוסט זה אסביר מדוע אין במדינת ישראל שר חינוך? 

הנימוקים זהים לנימוקים מדוע אין במדינת ישראל שר אוצר ואין במדינת ישראל שר ביטחון. 
יש מישהו שיש לו תואר פורמלי של שר חינוך, אבל 
אינו עוסק במילוי תפקידו. מעניינים אותו דברים אחרים: ציות לבוס שלו, אינטרסים פוליטיים ואינטרסים אישיים ואותם הוא מנסה לקדם על חשבון מערכת החינוך. 


שלשום (21.5.26), ערב חג שבועות, פורסמו כמה מאמרים המתארים את מצבה העגום של מערכת החינוך בישראל.

יואב קיש מוגדר כזה שאחרי לכך, מהסיבות שאני טוען שאין שר חינוך בישראל.
אתמצת נקודות עיקריות במאמרים ואצרף קישורים.




המאמר של סיון קלינגבייל ב"דה מרקר"



כותרת המאמר והקישור: מי שזורע בערות קוצר בערות.

הכותבת מתארת את התוצאות העגומות של מבחני המייצ"ב לפיהן:

1. 62% מהתלמידים לא הגיעו לרמת הבסיס הנדרשת על ידי משרד החינוך במבחן בשפת אם (עברית וערבית).

2. 97% מהתלמידים לא עומדים בדרשיות הסף של משרד החינוך במדעים.


בנוסף היא מתארת את המחסור הגדול במורים הגורם גם לביטול שיעורים. 

התחליף למורים ולשיעורים הם מורים רפטיים בתשלום (הערה שלי: כמובן רק לאלה שלהוריהם יש מספיק כסף לשלם).

כפי שכבר כתבתי בעבר בבלוג שלי, גם סיון קליגבייל מתארת את העברת התקציבים לחינוך החרדי משיקולים קואליציוניים.

הבחירה היא כמובן ברשתות החרדיות המפלגתיות שאינן מלמדות לימודי ליבה וכישורי חיים. 

החינוך הממלכתי החרדי, שבו מלמדים גם לימודי ליבה, ממשיך לסבול ממחסור בתקציבים. 

הורים חרדים מעדיפים את החינוך הממלכתי החרדי ובכל פעם שנפתח מוסד כזה הוא מתמלא מהר מאוד בתלמידים.


קלינגבייל, מאשימה את בנימין נתניהו במצב יותר מאשר את יואב קיש. 

קיש, כמו מרבית השרים וחברי הכנסת מהליכוד, עסוק בלשרת את נתניהו במקום למלא את תפקידו. 

נתניהו, האשם בטבח ה-7 באוקטובר, מעדיף את האינטרסים האישיים שלו על פני טובת מדינת ישראל ואזרחיה. 


שיקולים קואליציוניים משרתים היטב את האינטרסים האישיים של נתניהו וכמו בתחומים אחרים הם מועדפים על ידיו. 

כך נידונים תלמידי ישראל לבערות ולאלימות.



הערה שלי: אני מסכים עם כל מילה של הכותבת. מי שיקרא פוסטים בבלוג הזה ובבלוג שלי על ניהול סיכונים ימצא התייחסויות כמעט זהות למצב של מערכת החינוך בארץ.



המאמר של שאול אמסטרדמסקי ב"כלכליסט"




כותרת המאמר והקישור: "עובד כמו מכונה מקולקלת".

אמסטרדמסקי כותב על יואב קיש "שר החינוך הנוכחי יואב קיש הוא כנראה הגרוע בתולדות התפקיד, אולי חוץ מהרב רפי פרץ". 

הניסוח העדין של אמסטרדמסקי מתכתב עם הניסוח הפחות עדין בכותרת של פוסט זה.

שניהם מבטאים את זה שלמעשה אין שר חינוך מתפקד במדינת ישראל. 

אמסטרדמסקי כותב שהשר קיש הורה לא לפרסם את ההישגים העגומים של תלמידי ישראל במדעים, באנגלית ובערבית. 

הוא מתייחס לאותם נתונים שציינה סיון קלינגבייל והזכרתי בפיסקה הקודמת. 

הוא מתיחס גם למחסור במורים שהוזכר בפיסקה הקודמת. 

אמסטרדמסקי קושר את זה לכוהנתו הארוכה במיוחד של נתניהו בתפקיד ראש ממשלה והתעלמותו מבעיות לא רק בחינוך, גם בתחבורה למשל.


הערה שלי: אני מסכים עם כל מילה של אמסטרדמסקי. לדעתי, ההתעלמות מבעיות, בכל התחומים, היא חלק מתרבות השקר שיצר נתניהו.




המאמר של אור קשתי ב"הארץ"



כותרת המאמר והקישור: "ועדה חשאית בראשות איש שב"כ לשעבר מרגלת אחרי מורים שמבקררים את הממשלה. תחקיר"


המאמר מתאר את המעקב אחרי מורים שמביעים עמדה שאינה משתלבת עם עמדות הממשלה. גם כשהם עושים זאת לא במסגרת העבודה בבית הספר. 

זה מסתיים בהתנכלויות למורים ועלול להגיע לפיטורים מהעבודה ולועדות משמעת. 

הערה שלי: חוסר מחשבה עצמאית היא אבן יסוד בתהנהלות חברי הכנסת והשרים של הליכוד. כולם צריכים להתישר עם דעתם של בני הזוג נתניהו. 

את המסר הזה מנסה יואב קיש להכניס גם למערכת החינוך. 




ידיעה עיתונאית: תקציבים של אקדמיה הועברו לטובת אתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון



לא רק תלמידי בתי ספר נפגעים. גם סטודנטים ומוסדות אקדמיים. התקציבים שלהם מקוצצים ועוברים לטובת אינטרסים מפלגתיים. 



הערה



הפוסט הזה היה יכול להיכתב גם בבלוג שלי על ניהול סיכונים. 

לליקויים המהותיים במערכת החינוך בישראל, שאשמים בהם בנימין נתניהו ויואב קיש, עלולות להיות השלכות קשת, כלכליות ואחרות על מדינת ישראל ואזרחיה. 


אני מעריך שרוב הקוראים מסוגלים לזהות חלק מהסיכונים בגלל הכשלים של נתניהו וקיש בטיפול במערכת החינוך. 

בעתיד אכתוב פוסט על הסיכונים העיקריים של המצב הנוכחי במערכת החינוך.





יום רביעי, 17 ביוני 2020

לפני ספטמבר השחור הכלכלי: יש גם יולי ואוגוסט

חוף הים באילת במהלך חופשת הקיץ. מקור התמונה: ויקיפדיה

ספטמבר השחור המקורי הוא, על פי הויקיפדיה, "כינוי למאבק שהתנהל בין הצבא הירדני לארגונים הפלסטיניים בספטמבר בשנת 1970". ספטמבר 2020 צפוי להיות שחור מבחינה כלכלית. 
כמה סיבות לכך:

1. האם יהיה גל שני של קורונה?
זוהי שאלת השאלות גם בהקשר הכלכלי. יש המדברים על גל שני של קורונה בספטמבר בעולם ובארץ. 
אינני מומחה באפידמיולוגיה. אין משקל לדעה שלי בנושא. ברור שאם יהיה גל כזה, יהיה שיתוק חלקי של המשק. יהיו גם הוצאות משמעותיות לטיפול במגפה. על פי דוח חצי שנתי של ארגון ה-OECD, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ בשנת 2020 ב-6.2% אם לא יהיה גל שני וב-8.3%,  אם יהיה גל שני של קורונה. 

2. אלו שדחו את תשלום המשכנתאות וההלוואות יצטרכו להתחיל להחזיר את התשלומים עם הריביות שנצברו במהלך תקופת ההקפאה.  

3. תשלום דמי אבטלה לחלק מהיוצאים לחל"ת ולחלק מהמפוטרים יסתיים.

4. בסוף ספטמבר מתחילים חגי תשרי.
המשמעות הכלכלית היא יותר הוצאות. משמעות כלכלית נוספת היא קושי גדול יותר במציאת עבודה. מי רוצה לקבל עובד שמיד לא יעבוד ברצף כמה שבועות? יותר פשוט לקבל אותו אחרי החגים.

יולי ואוגוסט


כל יועץ לכלכלת המשפחה יודע שבתכנון מאזן הכנסות והוצאות של משפחה, אין אחידות בהוצאות החודשיות: יש חודשים שבהם גדלות ההוצאות.

חודשי החופש הגדול (יולי-אוגוסט) הם בדרך כלל חודשים בהם גדלות ההוצאות באופן משמעותי. יש הממליצים לחסוך בחודשים קודמים על מנת לכסות את ההוצאות העודפות.

הגידול בהוצאות קשור בחופשה מבתי הספר וגני הילדים.
להלן מספר גורמים להגדלת ההוצאות:

1. ילדים קטנים צריכים מסגרת במקום בית ספר 
מסגרות כמו קייטנות עולות כסף. 

2. ילדים קטנים צריכים מישהו שישמור עליהם יותר זמן מאשר בתקופת הלימודים.
קייטנות ומסגרות אחרות מכסות רק חלק מתקופת החופשה. מישהו צריך להיות איתם. 
זה עשוי להיות שמרטף בתשלום. 
זה עשוי להיות אחד ההורים, שעובד פחות שעות עבודה ומשתכר פחות מאשר בחודש רגיל. ייתכן ששני ההורים יתחלקו ביניהם בשעות ושניהם יעבדו פחות
לברי מזל יש סבתות ו/או סבים שיש להם זמן פנוי ושומרות על הילדים ללא תשלום. 

3. לנערים ולילדים יש יותר זמן פנוי
יותר זמן פנוי מתורגם ליותר הוצאות פנאי.

4. משפחות רבות יוצאות לחופשה שנתית
חופשה שנתית כרוכה בהוצאות כספיות.

האם יולי אוגוסט 2020 יהיו שונים? 


לא ברור כיצד יסתיימו חילוקי הדעות בין משרד החינוך לבין ארגוני המורים בשאלת הארכת שנת הלימודים. 
משמעות הארכת שנת הלימודים היא הקטנת ההוצאות של משפחות עם ילדים ובני נוער בהשוואה לשנים אחרות. 

מעבר לכך אני לא רואה שינוי בגורמים אחרים המגדילים את ההוצאות בכל יולי-אוגוסט. 
לא ממש דייקתי. אני יכול לראות גם גורמים שדווקא יעלו את ההוצאות או יקטינו הכנסות בשנת 2020 לעומת אותם חודשים בשנים קודמות. 

1. נטייה גדולה יותר לצאת לחופשה
תקופת המתח והלחץ בגלל משבר הקורונה הגדילה את הכמיהה של משפחות לצאת לחופשה ולהתנתק לתקופה מסוימת מצרות היומיום. 
המתח נובע מ: סגר, תקנות חמורות המגבילות אנשים, שינוים בדפוסי החיים, קשיים כלכליים ואי-וודאות כלכלית, ילדים ללא מסגרות לימוד או עם מסגרות לימוד חלקיות, שיתוק פעילויות פנאי וכיו"ב.

2. קושי גדול יותר במציאת עבודה
מחפשי העבודה הרבים עלולים להתקשות עוד יותר במציאת עבודה במהלך חודשי חופשת הקיץ. זה נכון במיוחד לגבי אימהות לילדים קטנים.

הערת שוליים


בנוסף לעיסוקי בכלכלת המשפחה אני גם מלמד ברידג'. ילדים ונערים מוזמנים ללמוד אצלי במהלך החופשה. אני מלמד גם בפגישות פנים אל פנים וגם באופן מקוון. 
יש לי ניסיון רב בהוראת ברידג' לילדים ובני נוער בבתי ספר. מדובר בפעילות מהנה המשלבת חשיבה, פעילות חברתית וערכים של שותפות והגינות

העלות נמוכה יחסית לפעילויות פנאי אחרות. 


לפרטים: 054-4480616 או avi.rosenthal@gmail.com. 








יום שלישי, 1 במאי 2018

האסון הנורא בנחל צפית בראייה של ניהול סיכונים

אני משתתף בצערן העמוק של המשפחות שאיבדו את בנותיהן ובניהן באסון הנורא. 
כמובן שלא אתייחס לשאלת האחריות האישית של גורם זה או אחר. אתייחס למה שקרה מזווית של מומחה לניהול סיכונים.

ארגון המעוניין לנהל סיכונים צריך לבנות מסגרת (Framework) לניהול סיכונים. 
המסגרת מגדירה ברמת על את אופן ניהול הסיכונים. היא מגדירה תפקידים ואחריות. היא מגדירה תקציבים. היא מגדירה מעקב ודיווח על ניהול סיכונים ועוד.

כשיש מסגרת יכול הארגון לפעול באופן פרטני ולזהות סיכונים, לנתח אותם, להעריך אותם ולטפל בהם. 

הגדרת ה-Framework היא מרכיב מהותי המבחין בין אנשים המנהלים את הסיכונים שלהם לבין ארגונים המנהלים את הסיכונים בארגון.

האם מכינה קדם צבאית היא ארגון היכול לבנות Framework לניהול סיכונים?


להערכתי ארגון כזה היא קטן מדי, דל אמצעים ודל כישורים על מנת לבנות Framework.

אין לארגון כזה את המומחיות ואת המשאבים לנהל באופן שיטתי סיכונים.


האם משרד החינוך הוא ארגון היכול לבנות Framework לניהול סיכונים?
התשובה לשאלה הזאת חיובית. משרד החינוך גם מנהל בפועל תהליכים של ניהול סיכונים בהקשר של טיולים.
אני אומר זאת מידיעה אישית. בכובע אחר שלי כמורה לברידג' המלמד גם ילדים בבתי ספר הוצאתי "טיולים".

המושג טיולים מופיע עם מרכאות משום שה"טיולים" שאני הייתי אחראי עליהם היו נסיעות לאליפות בתי הספר בברידג'. 
על אף שלא היה מדובר ביציאה לטבע שקט או סוער הייתי צריך לפעול לפי נוהל הטיולים של משרד החינוך.

נוהל הטיולים מהזווית שלי


אני מניח שהנוהל לטיול בטבע הוא מחמיר יותר או שווה לנוהל של נסיעה במיניבוס שהזמין בית הספר לתחרות ברידג' בתל אביב שאורכת בין שלוש לארבע שעות.


הטיפול בהקשר של נסיעה לתחרות ברידג היה כדלקמן:

1. בבית הספר מונתה מורה שהיא אחראית על בטיחות
הוגדרה אחריות

2. המורה הזו מינתה אותי לאחראי על "הטיול" (תחרות ברידג') 
התווסף אחראי שנמצא בשטח

3. מלאתי טופס בקשה שנשלח בדוא"ל למטה הטיולים של משרד החינוך, למנהלת ולמורה האחראית על בטיחות. אם אני זוכר, אותה מורה חתמה על הטופס.
הוגדרו הפרטים של הטיול כולל האחראי ופרטי ההתקשרות שלו

4. חיכינו לקבלת אישור שהתקבל
מטה הטיולים הוא צוות שיש לו מיומנות וידע וגישה לגורמים המעבירים מידע קונקרטי רלוונטי.

5. במקביל נשלח טופס בדוא"ל לכל הורי התלמידים שביקשו להשתתף. בטופס נרשמו הפרטים כגון: שעת היציאה, מקום היציאה (בית הספר), שעת חזרה משוערת, פרטי התקשרות של ההורים שהיה עליהם למלא, אחריות ההורים להבאת ואיסוף התלמידים וחתימה על הסכמתם ליציאת הילד/ילדה לתחרות.
שיתוף מלא של ההורים. ללא הסכמת ההורים ילד לא משתתף בתחרות. 

6. אישור סופי של מטה הטיולים של משרד החינוך בסמוך למועד התחרות.
אפשרות לבטל את הטיול במקרה של התרעה על אפשרות של אירוע סיכון כלשהו.

נוהל הטיולים הזה נראה כחלק מניהול כולל של סיכונים. ללא בחינה ספציפית של פרטים הוא נראה בהחלט סביר.

הצעה לניהול סיכונים במכינות קדם צבאיות


בהיעדר יכולת סבירה ומשאבים לניהול סיכונים במכינות הקדם הצבאיות, טבעי שהם ישתמשו במסגרת וביכולות של משרד החינוך בניהול סיכונים ובתהליכים שהוגדרו במשרד.

התקורה על גוף העוסק בניהול סיכונים בכלל בתי הספר בארץ היא אפסית.

לידיעתכם, אני לא המצאתי את הגלגל. בעקבות האסון רואיין בטלוויזיה מר בן-יעקב שהיה בעבר אחראי על המכינות הקדם צבאיות במשרד החינוך.
האיש טען שכשכיהן בתפקיד היכן הצעה ביחס לטיולי תלמידי המכינות ברוח הדברים שהצעתי כאן, והגיש אותה בפורומים פנימיים של משרד החינוך.
לדבריו הצעתו נדחתה.

ראייה קצת יותר רחבה


אני כותב את הדברים לא כדי להצביע על אשמים באסון הנורא, אלא כדי להפחית את ההסתברות לאסון הבא. 


הכוונה שלי היא שהתפיסה שאני מעלה תופעל ביחס לטיולי המכינות אבל לא רק לגבי טיולים. 
היא צריכה להיות מיושמת גם ביחס למכלול הסיכונים האחרים. ארגון גדול ורב משאבים יכול לזהות אותם, לכמת אותם ולהעריך אותם ואם צריך גם לטפל בהם.
ארגונים קטנים ודלי משאבים אינם בנויים להתמודד באופן מלא עם ניהול סיכונים. כאמור הם צריכים להיכלל במסגרת של ניהול הסיכונים של ארגון גדול.




יום ראשון, 19 בינואר 2014

ביטול המבחנים הפסיכומטריים: ההיבט הכלכלי

משרד החינוך החליט לשנות את מתכונת בחינות הבגרות ולבטל את המבחנים הפסיכומטריים, המהווים בסיס לקבלה ללימודים באוניברסיטאות.
הצעד הראשון נראה בכיוון הנכון. בפוסט זה אסביר מה המחיר הכלכלי של ביטול המבחנים הפסיכומטריים. 

החולה הלא מדומה
מערכת החינוך בישראל אינה חולה מדומה, היא חולה אמיתי. אין ספק בכך שלמשרד החינוך לדורותיו יש חלק ביצירת המחלה. כבר התייחסתי לדוגמה אחת בפוסט: ללא בושה: החינוך הפרטי בישראל. הדירוג הנמוך של ישראל במבחנים בינלאומיים הוא דוגמה נוספת.

גם בהקטנת התקציבים לאוניברסיטאות, המנוונת בהדרגה את המחקר המדעי, יש למשרד החינוך חלק. מתהדרים בחתני פרס נובל, שקיבלו את הפרס על עבודות של לפני כ 20 שנה, תקופה שבה עדיין היו תקציבים סבירים לאקדמיה. כשאלה נגמרים, מתהדרים בישראלים לשעבר, שחיים במדינות אחרות וקיבלו פרס נובל.

חלק גדול יותר במחלה, יש לחברה הישראלית. סולם הערכים המעודד התעשרות מהירה באמצעות דנקנריזם או תכניות ריאליטי, גורם לתלמידים לחשוב על דרכים מהירות וקלות לסיום הלימודים בהצלחה ללא השקעת מאמץ ויכולת. 

כתבה בעיתון דה-מרקר שכותרתה מתחילה במילים: תואר ברמאות, מתארת את התעשייה המתפתחת של קניית עבודות אקדמיות, שנכתבו על ידי אחרים במקום כתיבת עבודות. ללא ספק, דרך קלה להשיג תוצאות.

המבחנים הפסיכומטריים כבעיה
הטענות כנגד המבחנים הפסיכומטריים:

1. צעירים מבזבזים זמן כדי להתכונן אליהם. באותו זמן היו יכולים ללמוד באוניברסיטה.

2. צעירים מבזבזים כסף עבור קורסי הכנה לפסיכומטרי

3. קיימת הטיה לטובת אלה שיש להם כסף לממן את לימודי ההכנה לפסיכומטרי ויכולים לוותר על עבודה, במהלך הלימודים לפסיכומטרי.
זה לא הוגן לתת יתרון לאלה, שמצבם הכלכלי טוב יותר.

התועלת במבחנים
התועלת במבחנים היא ביכולת הניבוי שלהם: מי יצליח יותר בלימודים האקדמיים ומי יצליח פחות. הניבוי אינו ברמה אישית, אלא ברמה סטטיסטית. הניבוי אינו מושלם, אלא במתאם חלקי עם ההצלחה.

בעבודות מחקר רבות מצא כי המבחן הפסיכומטרי, מנבא טוב יותר את ההצלחה בלימודים האקדמיים, מאשר בחינות הבגרות. 

גם במחקר שערכתי במסגרת עבודת המוסמך שלי בפסיכולוגיה (שעל בסיס ממצאיה כתבנו, המנחה שלי ואני, מאמר שפורסם בכתב העת המקצועי למדעי החברה מגמות), מצאתי ממצאים כאלה, על אף שהנושא העיקרי של העבודה היה: ניבוי הצלחה באוניברסיטה על פי ציוני בחינות בגרות וציוני מגן.

הממצא העיקרי בעבודת המוסמך שלי היה, שבחינות בגרות מנבאות טוב יותר מציוני מגן הצלחה בלימודים באוניברסיטה.

המגמה ברורה: ככל שציון משקף מדד "אובייקטיבי" יותר הוא עשוי לנבא טוב יותר. 

הוגנות
הניסיונות לא להפלות אוכלוסיות בגלל הטיה בעדן או נגדן נעשו משתי נקודות מוצא: 

נקודת מוצא ראשונה: לנסות לבטל את ההטיה במבחנים
לא  מעט ניסיונות כאלה נעשו בחברות הטרוגניות, למשל: בארצות הברית. למיטב ידיעתי כולם כשלו.
ההבדלים בין אוכלוסיות ממגוון גדול של מוצאים אתניים וממעמדות כלכליים חברתיים הם גדולים. תנסה לתקן הטיה לרעת אוכלוסייה אחת, תיצור הטיה לרעת אוכלוסיה אחרת.

העדפה מתקנת
לאחר שמשתכנעים שבלתי אפשרי לבטל את ההטיה, מנסים להוסיף לציון של האוכלוסיות המקופחות ועל ידי כך לבטל את היתרון של השכבות העשירות יותר (ובארה"ב גם הלבנות שמוצאן מתרבויות מערביות).

אציג שתי בעיות בגישה זו:

1. כשעשו את זה בארה"ב, לא אוכלוסיית ה WASP, המבוססת כלכלית , הייתה זו שציוניה נפגעו במידה הרבה ביותר. דווקא אמריקאים ממוצא יפני וממוצא סיני נפגעו יותר.
מסתבר שיש כאלה שמצליחים יותר במבחנים, על אף שאינם מותאמים לתרבותם.
הנורמה ביפן הייתה, שכשילד חולה, האם מחליפה אותו בשיעורים בבית הספר, על מנת שלא יפסיד חומר לימודים.
לא שמעתי על אמהות מקסיקניות או פורט-ריקניות שעושות את זה. 

2. אלה, שקיבלו תוספת לציון על מנת לטפל בהטיה לרעתם, עלולים להצליח פחות בלימודים האקדמיים 
יש קשר בין ההתנהלות הנדרשת מסטודנט לבין הביצועים הנדרשים ממנו במבחנים הפסיכומטריים. אותה הטיה שפגעה בקבוצות מסוימות במבחנים, פוגעת בהם גם בלימודים.

מסקנה
כמו בנושאים אחרים, העמדה האישית שלי היא נגד אפליה. כך  למשל, כבר כתבתי בפוסט קודם על אפליה גילאית.
כמו בנושאים אחרים, המציאות היא שבטווח זמן קצר או בינוני, אין דרך מעשית למנוע אותה: "החיים לא תמיד הוגנים". השאלה היא מה עושים כדי להתמודד למרות זאת. הסטודנטים ממוצא יפני או סיני בארצות הברית, נתנו מענה לבעיה הזו. 

ההיבט הכלכלי

נחזור לישראל של שנת 2014, ללא מבחנים פסיכומטריים. אתייחס להיבט הכלכלי מזווית של פרטים או משפחות ומזווית של החברה כולה.
חלק ממקצועות הלימוד האקדמיים אינם כרוכים בהוצאות רבות: אולם , מרצים, ספרייה ומחשבים.
במקצועות אלה, האוניברסיטאות יכולות לקבל יותר אנשים בתוספת עלות שולית ולסנן אותם באמצעות בחינות בתום השנה הראשונה.

הנזק עלול להיגרם במקצועות שהכשרת יותר סטודנטים דורשת משאבים כספיים גדולים יותר, למשל: רפואה, מדעי הטבע.

בהמשך הדיון אשמש ברפואה כדוגמה. גם משום, שעל פי התקשורת צפוי מחסור ברופאים וגם משום שנתקלים בלא מעט סטודנטים ישראליים הלומדים בחו"ל, משום שאינם מתקבלים ללימודים בארץ.

נניח לרגע שבמקום 50 סטודנטים, שלו היו מתקיימים מבחנים, היו מקבלים ציון פסיכומטרי של קצת מעל 750, יתקבלו ללימודים 50 סטודנטים, שהיו מקבלים ציון של קצת מעל ל 550, במבחנים שלא יתקיימו (אלה לא היו יכולים אפילו לחלום להתקבל ללימודים, לו היו מתקיימים מבחנים פסיכומטריים). 

נזקים לסטודנטים שהתקבלו
חלק מאותם סטודנטים, לא יצליחו לסיים את לימודיהם, אחרי שילמדו מספר שנים. לדוגמה נשתמש במספר העגול עשרה.

הנזקים שנגרמו להם:

1. הוצאה כספית
שכר לימוד, מגורים, נסיעות, ציוד ללמידה וכיו"ב

2. בזבוז זמן
בזמן הזה (שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים או אפילו יותר) היו יכולים ללמוד תחום אחר, שהיו מסוגלים לסיים את הלימודים בהצלחה. 

3. לחילופין או במקביל היו יכולים לעבוד ולשפר את מצבם הכלכלי.

4. תחושת כישלון ולפעמים גם אבדן האמונה ביכולתם.

נזקים לסטודנטים שלא התקבלו
חמישים הסטודנטים שהיו מתקבלים בגלל שלא התקיים המבחן הפסיכומטרי, תפסו את מקומם של חמישים מועמדים אחרים. אלה היו עשויים לקבל במבחן שלא התקיים,ציון שמעל ל 750. קרוב לוודאי שכמעט כולם היו מסיימים את לימודיהם לו התקבלו.

חלקם יוותרו על לימודי רפואה. אחרים ילמדו מקצוע אחר וינסו שוב להתקבל לרפואה. 
נבחן את הקבוצה השלישית, שתיסע ללמוד רפואה בחו"ל. היות שקיים מתאם חיובי בין הצלחה במבחנים פסיכומטריים לבין הצלחה בלימודים, כנראה שרובם, שלא לומר כולם, היו מסיימים את לימודי הרפואה לו היו מתקבלים. 

כנראה שגם בחו"ל יסיימו את לימודיהם בהצלחה. ייתכן שחלקם כבר לא יחזרו לישראל. הם עשויים להקים משפחה עם מקומי או מקומית. הטובים שבהם עשויים להיענות להצעות מפתות להישאר ולעסוק במקצועם בארץ בה למדו או בארץ אחרת. 

נזקים שנגרמו להם:

1. הרגשת חוסר הוגנות או קיפוח על כך שלא התקבלו ללימודים בארץ

2. עלויות כספיות 
בגין לימודים ומגורים בחו"ל, טיסות לארץ ולמקום לימודיהם.
אלה שילמדו מקצוע אחר ויתקבלו מאוחר יותר ישלמו על שנת לימודים נוספת. 

3. ניתוק מהארץ ומהמשפחה
אלה שהיו רוצים להישאר כאן ובגלל לימודיהם בחו"ל בעל כורחם, נאלצו ללמוד בחו"ל וכתוצאה מכך גם גרים באופן קבוע במדינה אחרת.

4. עלויות כספיות להוריהם ולקרוביהם
שיצטרכו להוציא על מנת לבקרם בזמן לימודיהם ואחריהם.


הזווית של החברה
גם מזווית של החברה, המדינה והאוניברסיטאות יש נזק כלכלי:

1. מספר הרופאים הכולל שיעבדו בארץ יהיה קטן יותר.
זה יחריף, אולי לא באופן משמעותי,את המחסור הקיים ממילא. המספר הקטן יותר הוא בגלל הגידול במספר אלה שלא מסיימים ובגלל הגידול במספרם של אלה שהיו מסיימים ונשארו בחו"ל.

2. העלות הכספית המבוזבזת של הכשרת אלה שלא הצליחו לסיים את לימודיהם

3. נכשלים בלימודים הכרוכים בעלויות גבוהות למוסד אקדמי, גורמים לו נזק. הן מבחינה כספית (צריך למלא את מקום "הנושרים". לא תמיד זה מצליח ואם זה מצליח לתהליכי המיון של מחליפים יש מחיר) והן מבחינה תדמיתית.  

מה צפוי לקרות לאחר ביטול המבחנים הפסיכומטריים?
לאחר מספר קטן של שנים, האוניברסיטאות ימצאו את הדרך לעקוף את הבעיה שנגרמת להן כתוצאה ממנגנוני בחירת התלמידים הפחות טובים.

כל אוניברסיטה תוסיף בהדרגה מבחני מיון כאלה או אחרים למקצועות המבוקשים, ובמקצועות ששכר הלימוד של הסטודנטים רחוק מלכסות את העלויות למוסד האקדמי.

כמה שנים מאוחר יותר, עשוי להיות מישהו, שיציע את הרעיון המבריק, של מבחנים אחידים לכל האוניברסיטאות, שיהיו תקפים לקבלה לכולן ויחסכו להן כפילות בעלויות.




יום רביעי, 26 ביוני 2013

ללא בושה: החינוך הפרטי בישראל

במוצאי שבת צפיתי בפינת הביורוקרטיה של דב גילהר בחדשות ערוץ 10.  הפינה עסקה בחמישה בתי ספר ייחודיים בירושלים, שמשרד החינוך הגביל את גובה תשלומי ההורים בהם.
המשמעות של ההגבלה החדשה עלולה להיות סגירת בתי ספר אלה. 

התכנית התמקדה בבית הספר הדו-לשוני. מחצית מתלמידיו ערבים. מחציתם השנייה יהודים. בכל שיעור מורה דובר ערבית ומורה דובר עברית. 
עלות ההעסקה של המורים כפולה בהשוואה לבית ספר רגיל. המקור למימון העלות הכפולה: תשלומי הורים.

התרשמתי מאד לחיוב מכך ששר החינוך הרב שי פירון, ענה באופן אישי לשאלות של גילהר. במקומותינו, נהוג לא לענות בכלל או לשלוח דובר או פקיד זוטר, שיענה בכתב. הבכירים תמיד יכולים לטעון, אם יהיה צורך בכך, שהדובר או הזוטר לא הבין אותם כהלכה (על אף שמאד ייתכן, שמישהו מהם הנחה אותו כיצד לענות).

הטיעון העיקרי של פירון היה, שהקופה הציבורית של משרד החינוך ממנת בתי ספר פרטיים אלה, הרבה מעבר לתשלומי ההורים.
דעתי שונה מדעתו, אולם חשבתי, שמותר להחזיק בדעה שונה מדעתי ושלפעמים גם אני טועה.

כך חשבתי עד שנתקלתי במאמר הבא בעיתון דה-מרקר: תקציב רשת החינוך של ש"ס זינק ב 50%. על פי המאמר גם תקציב רשת החינוך של אגודת ישראל עלה ב18% (לעומת עלייה של 12% בתקציב משרד החינוך). 
בנוסף לכך הסתבר שבשנה הקודמת חרגו בתי הספר של ש"ס ב 40% מהתקציב המקורי.


סוג א' וסוג ב'
מסתבר שיש בתי ספר פרטיים סוג א' (ש"ס, אגו"י) ויש בתי ספר פרטיים סוג ב' (בתי הספר הייחודיים בירושלים ובמקומות אחרים).
את כבשת הרש של סוג ב' רוצים לגזול ואת התקציבים הענקיים של סוג א' מגדילים מעבר לכל פרופורציה.

אני ופקידי משרד האוצר
 לא תמיד אני מסכים עם פקידי משרד האוצר. לפעמים אני מותח עליהם ביקורת נוקבת. 
בהקשר של תקציבי רשתות החינוך העצמאיות החרדיות, אני חותם על מה שהציעו פקידי משרד האוצר. התקציבים גדלו על אף שפקידי משרד האוצר הציעו לקצץ אותם ב 25%.
על פי המאמר בעיתון דה-מרקר, בין הנימוקים לקיצוץ התקציב שהעלו פקידי האוצר היו:

1. הם פועלים בבעלות פרטית.

2. אפליה עדתית

3. אינם ניגשים למבחני מיצ"ב ומבחנים בינלאומיים. כשלא מלמדים שם את מה שמשרד החינוך רוצה - במילים אחרות לא באמת מלמדים שם לימודי ליבה (להבדיל, בדו-לשוני למשל, בטוח שמלמדים מתמטיקה), הסיכוי להצליח במבחנים בינלאומיים אפסי.

4. מרבית המורים ברשת אינם עונים על דרישות משרד החינוך.

5. על פי העיתון, לגבי רשת החינוך של ש"ס, הוגש למשרד החינוך דו"ח ע"י הרשת על פי בקשת החשב הכללי במשרד האוצר ומשרד החינוך "שחושף חשדות לשחיתות ואי סדרים חמורים, יצרה מעיין החינוך התורני גירעון של 140 מיליון שקל ב-2012 באמצעות פעולות החשודות כלא חוקיות. למרות החשדות, הממשלה כיסתה את הגירעון". 

פתרון אפשרי
אלה שמתנגדים לדעתי ידברו אולי על דוח של OECD, שדיבר על הגדלת תקציבי החינוך לחרדים (ולערבים). זו תמונה חלקית של הדוח העוסק בעבודה. מטרת ההגדלה היא להכשיר אותם לעבודה, על מנת שאחוז גבוה יותר מהם ישתתפו בכוח העבודה. (כפי שאתם מבינים הגדלת מספר החרדים העובדים, אינה בדיוק בראש מעייניהם של מעיין התורה ושל החינוך של אגודת ישראל.)

לא תמיד צריך לסבך. לפעמים יש גם פתרונות פשוטים. אני בעד KISS.  
אני בעד הוצאת הכוח מידם של מנהלי הרשתות החרדיות והעברת התקציבים ישירות ממשרד החינוך לכל בית ספר ובית ספר ברשת החרדית. באופן כזה קל יהיה יותר לפקח שההוצאות תואמות את מטרות משרד החינוך.

התקציב לא צריך להיות קבוע מראש:

לא השתתף בית הספר במבחני מיצ"ב ובמבחנים בינלאומיים? הקטינו את התקציב.  

השתתף ולא הצליח? שמרו על התקציב המקורי

השתתף והצליח מעבר לממוצע של בתי ספר בסקטורים אחרים? תגמלו אותו ביד רחבה. זהו בדיוק המקרה המתאים להמלצות ארגון ה OECD.

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...