מתרבים הסימנים: ממשלת ישראל לא רוצה ולא יודעת לנהל את כלכלת המדינה

 

אינדיקטורים רבים תומכים  בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2026, על פיה, אם הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן, יורע המצב הכלכלי של מדינת ישראל. 

בעיתון "דה מרקר" מתאריך 1.5.26 שלושה כתבים הציגו שלושה אספקטים שונים בהם מדינת ישראל מתדרדרת כלכלית.

הממשלה לא עושה מאמץ מינימלי לטפל בהם. 

זה מתחיל בזה שכלכלת מדינת ישראל נמצאת בסדר עדיפות נמוך מבחינת בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ וניר ברקת וכמעט כל חבריהם לקואליציה. 

 זה נמשך בתרבות השקר שעל פיה מתעלמים מכל מה שלא נוח להם.

גיא רולניק: עליות מחירים למרות ירידת שער הדולר

 

שער הדולר יורד באופן עקבי. בשבוע שעבר הגיע לשער נמוך במיוחד של 2.83 ש"ח. 

במצב כזה מחירי מוצרים מיובאים צריכים לרדת. כי היבואן משלם פחות שקלים עבור אותו המוצר שקודם שילם עליו יותר שקלים.

למרות זאת המחירים ממשיכים לעלות בקצב מהיר. 

מישהו מהמתווכים בדרך מרוויח מזה יותר כסף. אולי יותר מאחד. 

את ממשלת ישראל זה לא מעניין, במקרה הטוב, ולכן היא אינה מטפלת בבעיה. 

מדובר בעיקר בראש ממשלה, שר הכלכלה ושר האוצר. 

אחת הדוגמאות הבולטות שרולניק מביא היא מחירי מכוניות חדשות.  

את הבעיה מחמיר המונופול של ארבע חברות השולטות בשוק המסורתי. מישהו נתן להם גם לייצג בארץ את החברות הסיניות המספקות מכוניות חשמליות.

אבי בראלי: סחיטה ופרוטקשיון 

אבי בראלי מציג נתון בלתי נתפס. כ-87% מהקבלנים נסחטים ומתבקשים לשלם דמי חסות בתמורה לשירותי אבטחה באתרי הבנייה שלהם. 

סירוב פירושו שנותני החסות ישלחו אנשים שיגרמו נזקים גדולים לציוד ולחומרי הבנייה.

יש גם פרוטקשיון כלפי חקלאים. משפחות פשע נותנות שירות שמירה על השדות והתוצרת שלהם. 

אין תשלום פרוטקשון אז משפחות הפשע פוגעות קשה בשדות ובתוצרת החקלאית. 

גדרות לא ממש עוזרות. משפחות הפשע משתמשות ברחפנים. 

באופן ברור אפשר לצרף לרשימת האשמים במחדל הזה את השר איתמר בן-גביר, שאינו מטפל בפשיעה החמורה במגזר הערבי.

כמו שאנחנו רואים פשיעה לא מטופלת זולגת גם למגזרים אחרים.

סמי פרץ: פגיעה בחוסכים הפנסיוניים

סמי פרץ כתב על הרווחים המופרזים של סוכני הביטוח על חשבון החוסכים הפנסיוניים. 

תכנית שינויים, שיזמה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, אמורה לצמצם את הרווחים המופרזים על חשבון החוסכים, שבכל מקרה הפנסיה שלהם עלולה לא להספיק בחלק גדול מהמיקרים.

מומחים מסכימים שהתוכנית טובה. גם שר האוצר, או לפחות לכאורה שר האוצר, סמוטריץ, מסכים. 

לדבריו, הוא צריך לבחור את הקרבות שלו. 

בתרגום שלי לעברית: הוא מנסה לשרוד פוליטית תחת החשש שלא יעבור את אחוז החסימה ולקדם את האג'נדה הפוליטית הקיצונית שלו במקום לטפל בבעיות הכלכליות של מדינת ישראל. 

הוא מקדם זאת באמצעות כספים קואליציוניים ותקציבים מוגדלים לקרובים אליו פוליטית. 

בפיסקה שכותרתה "גיא רולניק" יכולתם לראות דוגמה נוספת לאותה גישה של בצלאל סמוטריץ. 

לסיכום

אפשר למצוא תחומים כלכליים נוספים רבים בהם פועלת ממשלת ישראל בגישה דומה לגישה המתוארת בפיסקאות לעיל. 

כך למשל טיפול כושל במערכת החינוך, פגיעה באקדמיה הישראלית, פגיעה מתמשכת בפריפריה ועוד תחומים רבים שלא אמנה אותם כאן.

תחזית כלכלית לשנה העברית החדשה (תשפ"ה)

 

התחזית הכלכלית השנתית העיקרית שלי היא בתחילת השנה האזרחית. 

כותרת התחזית השנתית האחרונה שלי: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד. 

לאחר שלושה רבעונים אין ספק שהרישא של התחזית התממשה. התקווה לעתיד טוב יותר פחתה. 

כפי שציינתי בסרטון שלי כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך? תנאי הכרחי לתקווה לעתיד מבחינה כלכלית, ולא רק מבחינה כלכלית, הוא החלפה בהקדם של הממשלה הנוכחית בממשלה עם גישה ותפיסה שונה מהותית. 

כלכלת מדינת ישראל ומצבם הכלכלי של משקי הבית לא ממש מעניינים את ראש הממשלה נתניהו, את שר האוצר סמוטריץ ואת שר המשפטים יריב לוין. 

הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל

בימים האחרונים שתיים משלוש חברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. 

מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות מ-A2 ל-BAA1.

S&P , חברת דירוג האשראי הגדולה בעלם, הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A פלוס ל-A. 

שתי החברות הוסיפו תחזית שלילית לעתיד. 

ראוי לציין, שהורדת דירוג אשראי בשתי דרגות היא תופעה חריגה. 

ראוי לציין ש-S&P פרסמה את התחזית לפני המועד הקבוע. 

הנימוקים להורדת דירוג האשראי על ידי מודי'ס

שתי חברות הדירוג הצביעו על המלחמה המתמשכת כגורם המשפיע לרעה על כלכלת מדינת ישראל. זה פשוט ומובן. 

מודי'ס הוסיפה שני נימוקים נוספים, שאחרים ואני כבר הזכרנו בעבר. 

הנימוק הראשון הוא שהמדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל הנוכחית אינה סבירה במצב הנוכחי. 

סדרי העדיפויות לא הותאמו למצב מלחמה ולמצב הכלכלי הנוכחי. כך למשל, בזבוז כספים רב באמצעות כספים קואליציונים ומשרדי ממשלה מיותרים נמשך.

הנימוק השני הוא הפגיעה המתמשכת של השר יריב לוין במערכת המשפט. 

בהקשר זה הם מזכירים את אי-מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון ודחייה של מינויי שופטים בבית המשפט העליון במקום שופטים שפרשו לגמלאות. 

עוד מוזכר החוב הלאומי שהולך וגדל.

בצד החיוב מוזכרות רזרבות גדולות במטבע זר. מי שאחראי ליצירת הרזרבות הללו, הוא נגיד בנק ישראל ולא ממשלת ישראל.

הורדת הדירוג פירושה התייקרות האשראי למדינת ישראל, לחברות ישראלית ולמשקי הבית. 

תחזית שלילית פירושה חשש להורדות דירוג נוספות.

העלאות מיסים

משקי הבית כבר מרגישים בכיסם את ההתיקרויות. בשנת 2025 ירגישו אותן יותר בגלל העלאות מיסים. כשההעלאה הראשונה שכבר נקבעה היא העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%. 

צפויות העלאות מיסים נוספות. למשל באמצעות הקפאת סכומים במדרגות המס ואפילו מיסוי רווחים בקרנות ההשתלמות. 

סיכונים בגלל המצב

במצב של סף מלחמה אזורית יש סיכונים כלכליים הבאים לידי ביטוי באופנים שונים. 

הפסקת טיסות לישראל ומישראל של מרבית החברות הזרות, בשלב זה עד 31 באוקטובר היא אחד הביטויים לסיכונים.

לסיכום

קשה לראות תסריטים אופטימיים לכלכלת ישראל ללא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה עם מחויבות לאזרחיי ישראל ולכלכלת המדינה.

איך להבטיח הרס של כלכלת המדינה? - חוק אי-גיוס חרדים

 

הצעת חוק הגיוס החדשה או ליתר דיוק הצעת חוק אי-גיוס חרדים היא בכייה לדורות. 

ברור מדוע מעוניין בו השר גולדקנופף. פחות ברור מדוע מעוניין בו בנימין נתניהו?

הערכת הצוות המקצועי של משרד האוצר מדברות על עלות של בין 70 מיליארד שקל ל-100 מיליארד שקל בעשר שנים!!!. 

אני מנחש שזו הערכת חסר. 

גם אם לא, אז במשך השנים הנזקים הכלכליים הישירים יגדלו כי מספר הגברים הצעירים החרדים גדל. 

נזקים כלכליים 

1. במקום חרדים שישרתו בסדיר מגויסים אנשי מילואים לא חרדים. 

העלות למשק של אנשי מילואים גבוהה בהרבה מהעלות של חיילים בסדיר:

א. המשק מפסיד את ידי העבודה שלהם.

ב. בנות הזוג או בני הזוג עלולים להידרש להשקיע זמן רב יותר בטיפול בילדים ובסידורים ולכן גם עבודתם עלולה להיפגע.

ג. המוסד לביטוח לאומי צריך לשלם הם מענקי מילואים.

2. הצעת החוק מחייבת חרדים לא לעבוד אלא ללמוד בישיבות. בהצעה המקורית עד גיל 37. אם יעבדו, יגויסו. 

חלקם לא יעבדו כדי לא להתגייס והמשק יפסיד עובדים פוטנציאליים.

חלקם יעבדו ב"שחור" ומס הכנסה יפסיד תקבולים.

3. נזקים כלכליים למשפחות מילואימניקים

מי שיאלץ לעשות תקופות מילואים ארוכות יפגע כלכלית. 

אם הוא עצמאי, ברור לגמרי שהעסק שלו יפגע. 

אם הוא שכיר, ספק אם הפיצוי שיקבל מספיק.

נזקים חברתיים

המצב בו קבוצת אוכלוסייה אחת לא עובדת ולא משרתת בצבא או בשירות לאומי יוצר נזק חברתי קשה. 

הנזק החברתי גדול עוד יותר כאשר אלה, שלא תורמים או תורמים פחות באופן מובהק, מקבלים יותר. 

זהו בדיוק המצב שיצרה המממשלה הנוכחית.

השלכות אפשריות:

1. שחיקה בנכונות של אנשים מהקבוצות עליהן מוטל העומס להתגייס למילואים.

2. בין אלה שיכולים למצוא עבודה במדינה אחרת יהיו כאלה שיעזבו את הארץ.

הם יכולים לעשות זאת באופן זמני או באופן קבוע. ברוב המקרים אלה יהיו צעירים שתורמים לכלכלת המדינה.

זווית הראייה שלי

מי שקרא פוסטים שכתבתי במהלך השנים הקודמות יודע שנקודת המבט שלי מתמקדת בכך שגברים חרדים רבים אינם עובדים בשונה מיהודים חרדים במדינות אחרות. 

קראו למשל: חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב..

המלחמה המתמשכת הגדילה את הצורך גם בשירות צבאי של חרדים.

מי ישלם את המחיר?

מרבית אזרחי המדינה ישלמו את המחיר. שלא תטעו, גם המשפחות החרדיות ישלמו את המחיר. 

המודל של אחוז גבוה שהולך וגדל מהאזרחים הצעירים והבריאים, שאינם עובדים ובמקום זה ניזונים מתקציב המדינה הוא בלתי ישים. 

כשזה ייפסק, גברים חרדיים חסרי כישורי עבודה יתקשו לפרנס את משפחותיהם.

ככל שהחרדים במדינת ישראל יסתגלו למודל שבו מרבית הגברים עובדים, כפי שקיים בקהילות יהודיות חרדיות בארצות אחרות כן ייטב להם ולמדינת ישראל.

אז מדוע בכל זאת מנסים להעביר חוק פטור מגיוס? 

לא חידשתי במה שכתבתי בפוסט זה. אתם יכולים לקרוא מאמרים רבים שמדברים בדיוק על אותו דבר. אתם גם יכולים לשמוע בתקשורת ובפודקסטים בדיוק את אותו הדבר. 

גם הדרג המקצועי במשרד האוצר ביטא עמדה כזו, למרות דעתו המנוגדת של השר.

קרוב לוודאי שמרבית אלה שדוחפים את החוק הזה מבינים את מה שנכתב ואת מה שנאמר.

המניעים שלהם לנסות הלעביר בכל זאת את חוק הרס הכלכלה והחברה הזה הם:

1. פחד מעזיבת קהילות חרדיות

עסקנים ורבנים חרדים שפוחדים שחברי הקהילה שלהם יחשפו לעולם ואז אולי יעזבו את הקהילה החרדית.

2. מניעים אישיים.

זו הסיבה שמר בנימין נתניהו תומך בחוק הזה. 

3. פחד מאובדן השלטון

זהו המניע של חברי קואליציה רבים, כולל מר נתניהו ועסקנים חרדים.

4. שאיפה למימוש אידיאולוגיה קיצונית

כלכלת מדינת ישראל אינה מעניינת קיצונים כמו בצלאל סמוטריץ, איתמר בן גביר ושמחה רוטמן. 

רק מימוש אידיאולוגיות קיצוניות שהם דוגלים בהן חשובות להם.

מס בן-גביר סמוטריץ

 

אני מבין בכלכלת המשפחה ובניהול סיכונים. 

אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון.

מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול סיכונים שכותרתו: סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכון. 

מרבית השרים בממשלת ישראל באותה תקופה לא הבינו פחות ממני בביטחון. כנראה שהם גם לא הבינו  יותר ממני. 

אז מדוע לי "נפל האסימון" והבנתי ואף לא אחד משרי הממשלה, למעט שר הביטחון יואב גלנט, לא הבין או לא רצה להבין את מה שאני הבנתי?

מדוע אני הבנתי?

1. אני מומחה לניהול סיכונים ולכן מודע לקיום סיכונים.

2. אני מקשיב לאנשים שמבינים.

במקרה ספציפי זה שמעתי בתקשורת ביום אחד שני אנשים שמבינים, שאמרו שהם מאוד מודאגים. 

האחד הא הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט והשני הוא האלוף (במיל.) טל רוסו.

3. אני מסוגל להבין את מה שהם אומרים ולהסיק מסקנות.

מדוע שרי הממשלה לא הבינו או לא רצו להבין?

1. הם חיו בתרבות שקר, שבה כל מה שלא מתאים לאינטרסים שלהם לא קיים.

זה בא לידי ביטוי כאשר רק שני שרים הגיעו לפגישה עם שני אלופים בצה"ל שבאו להזהיר מפני הסיכונים הביטחוניים.

2. חלקם מוטים על ידי אידיאולוגיות קיצוניות מנותקות מהמציאות.

3. חלקם מוטים על ידי אינטרסים אישיים. 

ההקדמה הזו מביאה אותי למשבר של ענף הבנייה ושל ענף השיפוצים.

המציאות המרה

הדרג הביטחוני (צה"ל ושב"כ) המליץ לאפשר כניסת פועלים פלשתינאים מיהודה ושומרון עם רישיון עבודה בישראל למדינת ישראל באופן מבוקר. 

הרציונל הביטחוני הוא שכאשר האנשים הללו מפרנסים את משפחותיהם יש פחות תסיסה ופחות פיגועים. 

כאמור בפיסקה הקודמת, אני נוטה להאמין לדרג המקצועי ולקבל את דעתו בנושאים שאינני מבין בהם והדרג המקצועי מבין בהם.

השרים בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר לא מבינים גדולים בנושאי ביטחון.

בנוסף לכך הם מונעים על ידי אידיאולוגיה קיצונית. 

בניגוד לדעת הדרג המקצועי הביטחוני הם עמדו בתוקף על כך שפועלים ערבים מיהודה ושומרון לא יעבדו בישראל. 

הם התבססו על פיגוע קשה שנעשה ברעננה על ידי פלשתינאי מיהודה ושומרון שעובד בישראל. 

רק עובדה אחת לא עניינה אותם: מדובר בשוהה בלתי חוקי (שב"ח) ולא בפועל עם רישיון עבודה בישראל. 

כהרגלו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נכנע ללחצים של בן-גביר וסמוטריץ. 

התוצאה הפועלים בעלי רישיון עבודה חוקי אינם נכנסים מיהודה ושומרון לישראל.

יש מחסור חמור בפועלים בענפי הבנייה והשיפוצים. 

קרוב לודאי ששבכ"ים ממשיכים להיכנס לתוך מדינת ישראל.  

כיצד משפיע המחסור בפועלים על משקי הבית?

בניית דירות מתעכבת. משפחות שרכשו דירה כנראה יעברו לגור בה במועד מאוחר מהמתוכנן. 

הם ישלמו יותר שכר דירה יותר זמן. 

השכר לשעה של הפועלים שעובדים עלה כי כשיש ביקוש וכמעט אין היצע המחירים עולים. 

גם שיפוצים ותיקונים נדחים בגלל מחסור בפועלים. 

המחירים של שיפוצים ותיקונים התייקרו. גם הפועלים המבצעים אותם מבינים שההיצע קטן והביקוש לשירותים שלהם גדול וגובים שכר גבוה יותר. 

את תוספת המחיר שמשלמים משקי הבית עבור שיפוצים, תיקונים ודירות אני מכנה "מס בן-גביר סמוטריץ". 

זה אינו מס באופן טכני, אבל כולנו משלמים יותר בגלל בן-גביר וסמוטריץ.

לקחי ה-7 באוקטובר: ממשלה לא ראויה פוגעת בכלכלה של המדינה ובכלכלת משפחות - חלק שני

 

בפוסט הראשון בסדרה זו עסקתי בביטוח אובדן כושר עבודה לקרובי משפחה של נחטפים, במשכנתא על בתים ודירות בעוטף עזה ובצפון, במחסור צפוי בביצים בקיפוח המתמשך של הפריפריה בצפון ובאנשים טובים הנמצאים עדיין שם.

בפוסט זה אגע בכל פיסקה ראשית בנושא אחר.

כמה ישתכרו בעתיד חיילים צעירים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל?

הכתבה של מירב ארלוזורוב שכותרתה דור הטיקטוק הפתיע לטובה, אך האם יוכל להצליח גם בשוק העבודה כשיחזור מהמלחמה, עוסקת בנושא הזה. 

ארלוזורוב מצטטת מחקר של חתן פרס נובל לכלכלה  ג'ושוע אנגריסט. 

אנגריסט, יהודי-אמריקאי, שחי כמה שנים בישראל, למד באוניברסיטה העברית ושרת בצה"ל, בדק את השכר של חיילים אמריקאים ששרתו בוייטנאם השתכרו בממוצע. 

מלחמת וייטנאם הסתיימה בכישלון אמריקאי והייתה שנויה במחלוקת. 

על פי הכתבה, יש מלחמות שלא היו שנויות במחלוקת והסתיימו בניצחון, ואחריהן אין תופעה של שכר נמוך יחסית של חיילים שהשתתפו במלחמה. 

דוגמה לכך היא שכר חיילים אמריקאים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה.

מה יקרה לשכר של חיילים צעירים (בסדיר או במילואים) אחרי מלחמת עזה? 

לא לגמרי ברור. 

פרופ' עוז אלמוג פסימי. להערכתו הם יגלו מהר אחרי שיחזרו מהמלחמה שההוקרה והאהבה כלפיהם קצרות מועד, יסחבו טראומות ויגלו חברה מסוכסכת.

לעומת זאת, פרופ' לוי בלז חושב שהמשבר יביא לשינוי חיובי בחברה הישראלית. סדרי העדיפויות ישתנו ודור הלוחמים הצעירים לא יפגע כלכלית. 

 

שכר צעירים אחרי משברים

מלחמה היא רק סוג אחד של משבר. יש משברים אחרים, למשל משבר הקורונה. 

מחקרים מראים שאלה שנמנע מהם לעבוד או לימודיהם הופסקו לזמן משמעותי הופכים במקרים רבים ל"דור אבוד".

הם משתכרים לאורך השנים 5% או 6% פחות מאלה שלא חוו את המשבר בתחילת הקריירה שלהם.

מחסור בעובדים בבנייה ובחקלאות

כותרת המאמר של סמי פרץ באותו דה מרקר (26.1.24) היא איניתפאדה שלישית והקפאת בנייה בהתנחלויות בכרטיס אחד. 

הכתבה מתמקדת במחסור בעובדים בענף הבנייה, העוצר או מאט משמעותית את הבנייה בארץ ולמרבית האירוניה גם בהתנחלויות.

הדרג הצבאי (צה"ל והשב"כ) המליץ לאפשר לפועלים פלסטינאים מיהודה והשומרון לעבוד בארץ. האו לא המליץ את זה באופן גורף. ההמלצה מתייחסת לכאלה שהסיכוי שיבצעו פיגועים נמוך. 

כשהפועלים הפלסטינאים לא נכנסים לארץ וחלק גדול מהפועלים הזרים עזבו בגלל המלחמה אין מי שיעבוד בבנייה.

הונאות המכוונות נגד חרדים

כותרתה של הכתבה של סימי ספולטר באותו גיליון של דה מרקר (יום שישי, 26.1.24) היא העוקץ המושלם: "פתאום זרמו אליו כמויות של כסף. הוא התחיל לחיות כמו מיליונר - וקנה סוויטות ומכוניות".  

הכתבה עוסקת בהונאות המכוונות כנגד חרדים.

מצוטט הרב צבי ברוורמן המכהן כדיין וכאב בית דין האומר: "אנשים גונבים וגוזלים מהציבור החרדי כל שנה, לדעתי קרוב למיליארד שקל". 

כמומחה בנושא הונאות ברשת צר לי על כל אדם ההופך לקורבן ברשת. לא משנה לי האם הוא חרדי, דתי, חילוני, ערבי או דרוזי.

 

יש כאלה המועדים יותר מאחרים "ליפול ברשת". 

אנשים שהאורינות הפיננסית שלהם נמוכה והמיומנות שלהם באינטרנט ובדיגיטל נמוכה יותר משל אחרים מועדים יותר ליפול קורבן להונאות פיננסיות. 

בגלל שבמגזר החרדי לא לומדים כישורי חיים, ובכלל זה אורינות פיננסית ונחשפים פחות לאינטרנט ולדיגיטל, האורינות הפיננסית של רבים במגזר הזה נמוכה יותר ולכן הם הפכים ל"טרף קל" להונאות פיננסיות ודיגיטליות. 

עוד נזק, מוכר פחות, למדיניות הממשלה להעניק קצבאות גדולות לגברים חרדים שאינם לומדים לימודי חול ואינם עובדים.

ההערכות שלי

בדומה למה שכתבתי בפוסט הקודם, ההערכה שלי היא שהרבה תלוי בזהות ראש הממשלה ושר האוצר. 

בנימין נתניהו ממשיך כראש ממשלה

אם בנימין נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה, הדואג בעיקר לענייניו האישיים ובצלאל סמוטריץ ימשיך להיות מי שנושא בתואר שר אוצר בלי להיות באמת שר אוצר, צפו לקטסטרופה כלכלית. 

המשך השחיתות, שיתבטא גם בהזרמת כספים לתלמידי ישיבה חרדים ולמקורבים אחרים לשלטונות. זה יהיה במקום שינוי סדרי עדיפויות הנדרש לטובת: צה"ל, עוטף עזה וישובי גבול הצפון, תמיכה במפונים, בעסקים קטנים שנפגעו במלחמה ולטובת צרכים דחופים אחרים כמו מערכות בריאות הנפש, שכבר קרסו תקציבית ובעקבות המצב צריכות לטפל בהרבה יותר מקרים. 

התוצאות יהיו, בין השאר, עליות מחירים והמשך ריבית גבוהה, קושי בשיקום ענפים כלכליים כמו בנייה וחקלאות בגלל מחסור בעובדים.

ממשלה בראשות נתניהו תביא לכישלון במלחמה בעזה, משום שלדרג המדיני אין מטרות אסטרטגיות, למעט שימור הקואליציה של נתניהו. 

הצבא ושירותי הביטחון, המבצעים את מה שמוטל עליהם, סובלים מאי-הגדרת מטרות אסטרטגיות ליום שאחרי. הם סובלים גם מהתקפות עליהם מצד מקורבי נתניהו במטרה לזרוק עליהם את האחריות של בנימין נתניהו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

הנשיא ביידן ומנהיגי מדינות אחרות התומכות במדינת ישראל איבדו אמון בנתניהו ומתחילות לבנות תוכניות ליום של אחרי, שבמרכזן הכרה במדינת פלשתינאית גם אם היא אינה קיימת עדיין.

חיילי המילואים בעיקר הצעירים

במצב הזה כושר ההשתכרות של החיילים הצעירים, כולל מילואימניקים צעירים, יפגע קשות, כפי שנמצא במחקרים קודמים. 

ההוקרה וההערכה לעבודתם הקשה של חיילים בסדיר ובמילואים לא יבואו לידי ביטוי מעשי אחרי החזרה שלהם מהמלחמה. 

הם יראו מקורבים לקואליציה, שתרמו מעט, אם בכלל, במהלך התקופה הקשה, שמקבלים מהמדינה יותר ממה שהם מקבלים. 

תסריט אופטימי

במהלך המשבר הקשה התגלה הצד היפה של הרבה אזרחים ישראלים, ממגוון מחנות פוליטיים, שתרמו באספקטים רבים בזמן המשבר המתמשך. 

החלפת הממשלה במנהיגים ראויים שטובת אזרחי מדינת ישראל חשובה להם, עשויה להביא לדרך חדשה וחיובית בכל האספקטים. גם בהקשר של ההתמודדות עם האתגרים הכלכליים. 

לקחי ה-7 באוקטובר: ממשלה לא ראויה פוגעת בכלכלה של המדינה ובכלכלת משפחות - חלק ראשון

 

זה לא סוד, שאני חושב שבנימין נתניהו הוא הסיכון הגדול ביותר לקיומה של מדינת ישראל.

כל מי שיעשה חיפוש עם מילות המפתח "בנימין נתניהו" בבלוג שלי על ניהול סיכונים יבין זאת.     

זה לא סוד, שאני חושב שמדינת ישראל כבר לא תהיה מה שהיא הייתה אחרי ה-7 באוקטובר והביטוי המעשי לשינוי הוא הסתלקותו מהפוליטיקה של האיש שמסמל יותר מכל אחד אחר את השחיתות, את ההסתה ואת הדאגה לאינטרסים אישיים. 

האיש שממשיך גם היום לעשות זאת. 

קוראים צריכים להבין שזווית הראייה העיקרית שלי היא לא פוליטית. זווית הראייה שלי היא זווית ראייה של מומחה לניהול סיכונים.

סביר להניח שגם מומחים לניהול סיכונים בממשל של מדינות ידידותיות לישראל, ארה"ב למשל, מנתחים את המציאות באופן דומה לניתוחים שלי.

הקשר בין כלכלה, פוליטיקה ומלחמה

יש קשר בין שלושת התחומים שבכותרת. כל אחד מהם משפיע על האחרים.

בפוסט: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד נגעתי בקשרים הללו.

בפוסט זה אציג כמה נושאים כלכליים המראים זאת. נחשפתי אליהם בימים האחרונים בתקשורת הישראלית.

ביטוח אובדן כושר עבודה

כאשר אדם מאבד את היכולת לעבוד או את היכולת לעבוד בתחום שהוא אבד או בתחום אחר שבו הוא יוכל להשתכר שכר דומה מצבו הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתו מורע מהותית.

למענה חלקי על הבעיה הזו יש ביטוח אובדן כושר עבודה (א.כ.ע). 

חברת הביטוח בה היה מבוטח ולה שילם פרמיה אמורה לשלם לו בכל חודש סכום העשוי להגיע לכ-70% משכרו. לא אכנס בפוסט זה לפרטים ולדקויות, רק אציין שהמקרים בהם צריכה חברת הביטוח לשלם מוגדרים בפוליסת הביטוח.

מקרה קל יחסית

במסגרת התנדבותי ב"הלל יוצאים בשאלה" נתקלתי במקרה שהוא כנראה קל יחסית למה שכתוב בפיסקה הבאה.  

מיד אחרי 7 באוקטובר התקשרו מתנדבים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי שהצטרפו ל"הלל". 

כמו אוכלוסיות חלשות אחרות, גם חלק מהם נמצאים במצוקה גדולה יותר מאשר כאלה שיש להם תמיכה משפחתית ומצב כלכלי טוב. 

באחת השיחות אמרה לי מישהי שהיא הפסיקה לעבוד. היה ברור שהיא גרה באזור קרוב לעוטף עזה שספג הרבה טילים.

היה ברור שיש צורך בעבודה במקצוע שלה. 

בשיחה התברר שחבר טוב שלה נרצח ב"מסיבת טבע" ב-7 באוקטובר. 

אני מקווה שהיא התאוששה וכבר חזרה לעבוד.

מקרים קשים של אובדן כושר עבודה

בכתבה שכותרתה "אבל שילמתי!" נדהמה האמא של החטופה. מסכנה לא יודעת איך סוגרים פה עניינים  מתאר אבי בר-אלי  בדה-מרקר (26.1.24) מקרה קשה יותר.

זהו מקרה אחד אמא של חטופה שלא מסוגלת לעבוד, אבל בפוליסה של א.כ.ע. לא צויין שמצוקה נפשית היא אובדן כושר עבודה. 

המשמעויות: היא לא מקבלת קצבת א.כ.ע מחברת הביטוח, אבל היא כן ממשיכה לשלם את הפרמיה החודשית של הביטוח הזה.

בר-אלי חושב שתפקידה של הממשלה ותפקידה של הכנסת הוא לדאוג שהאמא הזו ומקרים דומים אחרים יקבלו ביטוח אובדן כושר עבודה. 

בכל זאת הטבח שעברו תושבי עוטף עזה שונה ממקרה רגיל של אובדן כושר עבודה.

זה שאני לגמרי מסכים איתו לא עוזר לאותה אמא. 

חברי הקואליציה והממשלה ממשיכים לדאוג לאינטרסים אישיים ולאינטרסים קבוצתיים צרים. 

משכנתא לבתים בעוטף עזה ישובי הצפון

באותו גיליון של דה-מרקר (26.1.24) מופיעה גם כתבה של שלומית צור כותרתה "המפונים משלמים משכנתא על בית ששוה אפס - האם ברגע האחרון ימצא פיתרון?" 

הסעיף הקודם עסק בחברות הביטוח שממשיכות להרוויח גם מאנשים שאינם מסוגלים להמשיך לעבוד. 

סעיף זה עוסק במשכנתאות. רבים מתושבי הנגב המערבי לקחו משכנתאות לצורך בניית בתים או קניית דירות.  

הם זכו להקלות של דחיית תשלומים, אבל השאלה העיקרית היא: מדוע להמשיך לשלם משכנתא על בתים שאולי בעתיד לא יהיה ניתן להתגורר בהם? 

"לא ניתן להתגורר" הוא מונח הכולל מספר דברים, אובייקטיביים וסובייקטיביים:

1. פגיעה פיזית בבתים

במקרה כזה סביר להניח שהערך שלה בית עלול להיות קטן מערך המשכנתא. סיכון גם לנותן המשכנתא. הבנק שנתן את המשכנתא מתמודד עם סיכון של הפסקת תשלומים באמצעים שונים ביניהם ביטוח דירה. 

האם הביטוח ישלם במידה שנוטל המשכנתא לא יעמוד בהחזרי התשלום?

2. קושי נפשי וקשיים אחרים של בעלי הדירה לחזור לעוטף עזה

בהחלט יתכן שיש כאלה שחוו את אימי ה-7 באוקטובר שלא יוכלו לחזור לעוטף או לחילופין לא יוכלו לחזור לבית בו חוו את האבדון והשכול של ה-7 באוקטובר.

מדוע שימשיכו להמשיך לשלם משכנתא?

3. ירידת ערך

אם יישאר איום של טילים וטרור אחר מהרצועה (לאחרונה שומעים יותר קצינים בכירים בצה"ל שאומרים שאי אפשר להבטיח בוודאות יהיו התקפות מסוגים אלה על העוטף בעתיד. רואים גם שיגורים מאזזורים בצפון הרצועה, שלכאורה, בשליטה מלאה של צה"ל), ערך הדירות עלול לרדת משמעותית.

למעט, חווית הטבח הנוראה ב-7 באוקטובר ישובי גבול הצפון נמצאים במצב דומה לעוטף עזה. גם הם משלמים משכנתא על בתים או דירות שערכם עלול לצנוח משמעותית ושספק אם הם יוכלו לחזור אליהם. 

גבול הצפון

במשך שנים ארוכות ממשלות נתניהו שמו את הפריפריה בצפון בעדיפות נמוכה במיוחד. 

קשה לשנות הרגלים. במיוחד כשאינטרסים אישיים קודמים לטובת אזרחי מדינת ישראל.

ראש מועצה מקומית בצפון

ראש מועצה מקומית בגבול הצפון התראיין באחד מערוצי הטלוויזיה. 

האיש ביקר בחריפות את בנימין נתניהו וההתנהלות של הממשלה כלפי תושבי גבול הצפון.

לדבריו התקציב שיועד לשיקום הצפון זניח (מיליארד שקלים, אם אני זוכר נכון). 

בעיקר הכעיסה אותו העובדה שמר נתניהו הבטיח לעזור וקבע פגישה בצפון עם ראשי המועצות בגבול. 

לדבריו, נתניהו ביטל ארבע פעמים את הפדישה. בכל פעם בהודעה של חצי שעה בלבד מראש.

מחסור צפוי בביצים

הכתבה של ענת ג'ורג'י בדה מרקר של 26.1.2024 עוסקת בלולים. כותרת הכתבה: 70% מהלולים מאוימים על ידי חיזבאללה. איך זה ישפיע על הצלחת שלנו?  

תמצית הכתבה: 70% מלולי ההטלה ממוקמים בצפון הארץ. במשך שנים הוזנח הענף הזה. 

תושבי הפריפריה בצפון שעוסקים בענף הזה נפגעו מכך בעבר. גם כיום אין ניסיון אמיתי למצוא פיתרון לבעיה.

במאמר מוסגר, אציין ששמעתי וקראתי לא מעט ראיונות עם תושבי הצפון העוסקים בענף זה ושמעתי באופן עקבי את אותו המסר. 

הפיתרון המסתמן הוא שמדינת ישראל תיאלץ ליבא ביצים.

כמובן שהפגיעה בפרנסת מגדלי הביצים תגרום לכך שחלקם לא יחזרו לגור בבתיהם בגבול הצפון.

קרית שמונה

יצאתי מדוכא מהכתבה ב"כאן 11" על קרית שמונה אתמול (26.1.24).

הכתב  הסתובב בעיר הכמעט נטושה הזו. הוא ראיין כמה מאלה שלא נטשו אותה. 

אנשים נפלאים הראויים להערכה. 

גם ראש העירייה אביחי שטרן וגם האנשים הפשוטים כמו בעל המרכול היחיד שנשאר פתוח, אב ובנו שהשאירו את הסטקיה שלהם פתוחה וכמובן גברת ממן (הראשונה בקריית שמונה שעלתה ממדינות ברית המועצות לשעבר ונישאה ליוצא מרוקו).

המסר של כל אותם אנשים היה: אנחנו מרוויחים הרבה פחות ממה שהרוחנו קודם, אם בכלל, אבל מי ידאג לספק את צרכיהם של התושבים שנשארו ושל חיילי צה"ל בגבול הצפוןן אם לא אנחנו?

מסר נוסף שחזר היה המודעות שלהם לסכנה. כמעט כל אחד שאל את הכתב האם לבש שחפ"ץ.

מענק הישארות באיזור מלחמה

אולי כדאי שמדינת ישראל תיתן מענק הישארות חודשי באזור מלחמה? מענק בסכום של אלפי שקלים למשפחה או יחיד.

גם בצפון וגם בעוטף עזה.  

בשונה ממר נתניהו ומשר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ, אני צריך להציע מקור כספי למענק הזה. 

ההצעה שלי היא לסגור מיד את המשרד המיותר של השרה אורית סטרוק.

את התקציב של משרד זה להעביר למימון מענק ההישארות.

מדוע הורע מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ב-24.7.2023?

 

החקיקה חסרת התבונה של ביטול עילת ההסתברות גרמה כבר נזק כלכלי גדול למדינת ישראל.

לא רק למדינת ישראל גם לאזרחי המדינה באופן אישי. 

אחרי שתקראו את הפוסט הזה תבינו מדוע אי אפשר להאמין לנתניהו ולסמוטריץ, שהתיצבו ביחד מול המקרופונים וסיפרו לנו על מצבה הטוב של כלכלת ישראל. 

אתם לא בהכרח צריכים לקרוא את הפוסט הזה. יש רבים אחרים שכתבו הסברים לא פחות טובים.

מניות שעולות או יורדות אחרי פרסום דוחות

חברה א' פרסמה דוח תקופתי על פיו הרווחים שלה עלו ב-5%. 

גם חברה ב' פרסמה דוח לאותה תקופה גם רווחיה עלו ב-5%. 

אז מדוע אחרי הפרסום המניה של חברה א' ירדה והמניה של חברה ב' עלתה?

חברה ב' דווחה כמה חודשים קודם לכן דיוח מפורט שכלל תחזית של עלייה של 3% ברווחים.

חברה א' דווחה כמה חודשים קודם לכן דיוח מפורט שכלל תחזית של עלייה של 30% ברווחים.

הדיווח של חברה א' התברר כרחוק מאוד מהמציאות. הציפיות היו לרווח הרבה יותר גבוה.

הדיווח של חברה ב' קרוב למה שקרה בפועל. המציאות הייתה מעט טובה יותר מהתחזית. 

ההצגה, הקצת פשטנית, הזאת מראה שבשוקי ההון אוהבים אמינות ושנאות חוסר אמינות. 

אמינות היא הדבר האחרון שאפשר לייחס לבנימין נתניהו בהקשר של ההפיכה המשטרית. 

באנגלית הוא הבטיח שידאג לגרסה מרוככת של עילת ההסתברות. 

בעברית הוא זפזף בין גרסת הכי קיצונית של יריב לוין ושמחה רוטמן לבין אותה גרסה שהבטיח באנגלית. 

חברות דירוג האשראי כועסות על זה שהוא רימה אותן. מבחינתן אי אפשר להאמין יותר לראש ממשלת ישראל. 

התוצאה תהיה, במוקדם או בעד כמה חודשים ירידה בדירוג האשראי של מדינת ישראל. 

הזקנה בשדרות וראשי מדינות וראשי חברות דירוג אשראי

מסתבר שמה שעובד עם מצביעת ליכוד זקנה בשדרות לא עובד מול מנהיגי מדינות דמוקרטיות וראשי חברות דירוג אשראי.

היא אומרת לטלוויזיה כמה נתניהו לא דאג להגן עליה. כמה לא פיצו אותה על נזקים כלכליים ובסוף כשהכתב שואל אותה: מה תצביעי? היא עונה ליכוד. 

קבלת ההחלטות שלה היא לגמרי רגשית ומוטית לכיוון ההרגל להצביע ליכוד.

על רשאי מדינות דמוקרטיות וראשי חברות דירוג אשראי הרבה יותר קשה לעבוד.

קבלת ההחלטות שלהם הרבה יותר מבוססת על עובדות ופחות על רגשות.

נקודת מוצא בעייתית

1. באופן כללי מעדיפים להאמין למומחים ולא לפוליטיקאים.

לפוליטיקאים יש תמיד אינטרסים. הרבה פוליטיקאים נוטים, לפחות לעגל פינות, שלא לומר לשקר.

מספר גדול של מומחים כלכליים בארץ ובעולם אמרו שהמשך ההפיכה המשטרית גם אם יקראו לה רפורמה יגרום נזק כלכלי גדול למדינת ישראל.

שמענו את: נגיד בנק ישראל, נגידים לשעבר, חוקרים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, מנהלי הבנקים, אנשי הייטק, ראשי תעשיות לואוטק ועוד. 

כולם, למעט מספר קטן של חריגים, אמרו דברים הפוכים ממה שנתניהו וסמוטריץ אומרים.

2. בנימין נתניהו כבר איבד את אמינותו

גם בהקשרים אחרים ראשי מדינות דמוקרטייות מערביות הפסיקו להאמין לבנימין נתניהו. 

בגלל זה הוא אינו מוזמן לארצות הברית ולמדינות אחרות.

בגלל זה כשהוא ביקר באירופה לא יצאו הודעות משותפות כמקובל בביקורים של ראשי מדינות.

3. בצלאל ההזוי

בעולם נתפס בצלאל סמוטריץ כקיצוני הזוי. איש שמנסה לכופף את העובדות כדי שיתאימו לאידאולוגיה שלו.

אף מנהיג במדינה דמוקרטית לא מאמין לו. אף מנהיג במדינה דמוקרטית לא מזמין אותו לבקר. 

גם ראשי חברות דירוג האשראי המובילות לא מאמינים לו.

את דעתי על תפקודו הגרוע במיוחד כשר אוצר כבר כתבתי בפוסט: מדינה ללא שר אוצר.

4. השילוב של נתניהו וסמוטריץ

לא רק בישראל שמעו את סמוטריץ מכנה את נתניהו "שקרן בן שקרן". 

כתבתי על האמירה הזאת באכסנייה אחרת. 

פתאום הוא מאמין לנתניהו ושניהם מציבים עמדה אחידה.

לא קונים את זה בעולם בכלל ובחברות דירוג האשראי בפרט.

למי כן מאמינים?

מאמינים למשל לנגיד בנק ישראל פרופ' ירון. מאמינים לנגידים לשעבר. מאמינים לאנשי מקצוע מובילים עתירי ניסיון.

אתמול בזמן נסיעה במכונית שמעתי את הנגידה לשעבר פרופ' קרנית פלוג. 

היא אמרה שפרופ' פרנקל (נגיד לשעבר אחר) והיא דיברו על סיכונים כלכליים בגלל החקיקה של הרפורמה המשפטית לא הסכמה.

אחרי החקיקה הקיצונית ב-24 ביולי אנחנו כבר בשלב של התממשות הסיכונים.

התסריט הצפוי

רבים שותפים לתסריט הצפוי שהוצג על ידי פרופ' קרנית פלוג באופן זהיר ועדין במיוחד.

לאחר הורדת דירוג אשראי מדינת ישראל תשלם יותר ריבית על הלוואות. 

גם חברות ישראליות ישלמו יותר ריבית. 

יותר ריבית זה פחות כסף. 

ירידה בשער השקל זה פחות כסף. בורסה בתל אביב שעולה הרבה פחות מבורסות בעולם המערבי זה אינדיקטור למצב כלכלי פחות טוב.

זה עלול לבוא לידי ביטוי בקיצוצים תקציביים ובאינפלציה. 

לצערי, אני לא רואה את הממשלה הנוכחית מבצעת קיצוצים תקציביים גם כשצריך לעשות זאת.

אין שם יכולת מינימלית לקבל החלטות לא פופולריות אצל המצביעים ואין שם יכולת להתעלות על שיקולים אישיים וסקטוראליים.

 גם משקי הבית ישלמו את המחיר של ההתנהלות חסרת אחריות.

האם ניתן לתקן ולהחזיר את האמון?

קרוב לוודאי שרק במקרה של ביטול מידי של החקיקה הקיצונית בהקשר של עילת ההסתברות והתחייבות לעצירת החקיקה בתחום ההפיכה המשטרית לפחות לשנה, יש איזשהו סיכוי להחזיר את האמון בעולם בממשלת ישראל.

לא בטוח שזה יספיק. 

התסריט הצפוי

1. המשך הקטנת ההשקעות של גורמים מחו"ל בהייטק הישראלי.

2. הגדלת קצב הוצאת כספים של חברות עסקיות ישראליות מישראל לחו"ל.

3. יותר רישום של חברות ישראליות במדינות אחרות במקום במדינת ישראל.

אחת המטרות של רישום חברות בחו"ל תהיה להשיג הלוואות נוחות יותר בשוק העולמי.

זה אומר גם הקמת מטות בחו"ל.

4. אנשי מקצוע שישקלו לעזוב את הארץ. 

שמעתי את פרופ' חגי לוין מההסתדרות הרפואית אומר, שיש מספר גדול של רופאים שתכננו לחזור לארץ ומעכבים את חזרתם.

במה אני חולק על דבריה של פרופ' פלוג?

יש לי מחלוקת איתה רק בדבר קטן וסמנטי. כמומחה לניהול סיכונים, אני מבחין בין סיכונים למשברים. 

באופן פשטני, משברים הם סיכונים ברמת סיכון גבוהה במיוחד. 

כבר לא מדובר בסיכונים שהתממשו, מדובר במשבר. לא רק בהקשר הכלכלי.

איך ממשלת ישראל הנוכחית מטפלת במשבר? 

קראו: ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל?

לא על כל מי שסיים מבוא לכלכלה אפשר לסמוך

 

דונלד טראממפ, מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאה: נחלת הכלל

באוקטובר 2020 פרסמתי את הפוסט: הנשיא שנכשל במבוא לכלכלה.

הפוסט עסק במלחמות הסחר של הנשיא טראמפ נגד כל העולם. 

דעתי הייתה שטראמפ טועה. 

לא הייתי מסתיר את דעתי בשום מצב, אבל כשמכעט כל הכלכלנים המובילים בעולם הביעו דעה דומה זה בוודאי יותר קל. 

הפוסט עסק גם במקרה של יצרן האופנועים המיתולוגי האמריקאי הארלי דוידסון. 

כתגובה על החרם ההזוי נגדן, החליטו מדינות אירופה לפגוע במכירות של הארלי דוידסון. 

החברה נבחרה גם  בגלל היותה סמל אמריקאי וגם בגלל אחוז גבוה של מצביעי טראמפ במדינה בארה"ב בה היא מייצרת. 

הארלי דוידסון בחרה לפתוח מפעל חדש באירופה ובכך מנעה את המשך הפגיעה בה.

טראמפ האשים את החברה בכך שאינה פטריוטית.

בנימין נתניהו והמהפכה השלטונית

בנימין נתניהו, מקור התמונה: ויקיפדיה

CC BY-SA 3.0

 אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית

 נוצר: צולם ב- ‏5 באפריל 2009‏, 13:18:25

 

בנימין נתניהו היה דווקא שר אוצר טוב בשנים 2003-2005. 

כמו טראמפ בשנת 2020, גם נתניהו של שנת 2023 מביע עמדה הנוגדת את עמדת הכלכלנים הבכירים. 

פרופסורים לכלכלה, נגידי בנק ישראל בעבר וגם פרופ' ירון, הנגיד הנוכחי, כותבים ואומרים שהמהפכה המשטרית מסוכנת לכלכלת ישראל. 

חברות זרות ישקיעו פחות, אם בכלל, בישראל, שחשודה כמדינה לא דמוקרטית, שיהיו בה בתי משפט התלויים בפוליטיקאים.

לא רק כלכלנים. גם בכירי ענף ההיי-טק, ענף חשוב במיוחד לכלכלת ישראל, חושבים שמשקיעים זרים  ישקיעו פחות בישראל, אם בכלל. 

יהיו גם פחות שיתופי פעולה בין חברות זרות לחברות ישראליות.

נתניהו אומר שאין סיכון לכלכלת ישראל ואלה שאומרים שיש סיכון מונעים על ידי מניעים פוליטיים.

קצת מוזר, כשמדובר גם באנשים שהוא עצמו מינה לתפקידים, למשל: נגיד בנק ישראל הנוכחי. 

קצת מוזר, שעד שלא ביקרו את המהפכה השלטונית של נתניהו ויריב לוין לא אמר עליהם שהם מוטים פוליטית. 

למה שמר נתניהו עושה קוראים Phishng. 

בספרם מתארים שני חתני פרס נובל לכלכלה את מנגנון הפישינג.

מה שעשו בנקי ההשקעות בארה"ב בתקופה שקדמה למשבר הסאבפריים, דומה למה שעושה היום נתניהו. 

הם השתמשו במוניטין שצברו כדי לתת הערכות לא סבירות שהיו אמורות לקדם את האינטרס שלהם.

האמינו למומחים ולא לפוליטיקאי.  

 

חזרה על אותו דפוס

 

נתניהו בעקבות טראמפ

 

נתניהו שונה מטראמפ. הוא אדם משכיל ונבון.

מעבר לשוני הזה יש דימיון בין תפיסת העולם של שני פוליטיקאים אלה.

דונלד טראמפ הוא אדם שיגיד כמעט תמיד את מה שמתאים לאינטרסים האישיים שלו.

גם אם זה Fake. גם אם זה אינו תואם את טובת אזרחי ארצות הברית.

לא כולם יסכימו שזה היה נכון גם לגבי מר נתניהו. כאשר מדובר בנתניהו שהחלו נגדו חקירות פליליות והועמד למשפט, נדמה לי שהעדפת האינטרסים האישיים עלתה באופן עקבי. ההתנהלות מזכירה באופן ברור את התנהלותו של דונלד טראמפ.

 

נתניהו בעקבות נתניהו

 

כבר כמה שנים מציג נתניהו את עצמו כנרדף על ידי אנשים שהיו אנשי אמון שלו והוא מינה אותם לתפקידם. כל חטאם היה שהם חשבו שיש לחקור את התנהלותו ו/או שצריך להעמידו למשפט. 

שתי דוגמאות בולטות הם המפכ"ל אלשיך, איש ימין שנתניהו מינה לתפקידו והיועץ המשפטי הקודם מנדלבליט. 

מנדלבליט היה לפני זה ראש לשכתו של מר נתניהו. את ההחלטה להגיש כתבי אישום קיבל רק לאחר זמן רב ובחר בסעיפים הקלים ביותר שהיו אפשריים. 

שאלה בפני עצמה מה היה קורה לו יועץ משפטי לממשלה בעל מזג אחר, היה בוחר לחקור את נתניהו תחת אזהרה בתיק הצוללות?  

השורה התחתונה

כלכלת מדינת ישראל נמצאת בסיכון מהותי בגלל הרצון לבצע מהפכה משטרית. 

את המחיר הכלכלי של מימוש מהפכה כזו נשלם כולנו.