‏הצגת רשומות עם תוויות ביטוח בריאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ביטוח בריאות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 בדצמבר 2024

כנס יועצים לכלכלת המשפחה: חידושים בביטוח בריאות

 


כנס איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה שהתקיים ב-5.12.24 היה כנס מוצלח. היו הרצאות קצרות של חברי איגוד על מגוון רחב של נושאים מקצועיים בסגנון הרצאות TED. 

כמו בכל כנס ראוי גם שיחות בהפסקות ולפני תחילת הכנס תורמות. 

ביוזמה של אחד מהחברים הוקלטו ראיונות קצרים עם חברים באיגוד שרצו בכך, שבהם סיפרו על עצמם וענו על סט שאלות מוכנות מראש. 

אם וכאשר, יעלה הראיון איתי' אשתף בו את קוראי הבלוג. 


פוסט זה עוסק בהרצאה של אבי רוזנבלום, סוכן ביטוח שחבר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה, על שינויים בביטוח בריאות. 

את אבי רוזנבלום אני מכיר כמה שנים כחבר איגוד שהרצה כמה פעמים על נושאי ביטוח. 

התרשמתי שהוא סוכן ביטוח הגון ובעל ידע רב, שאפשר לסמוך עליו.  

לדעתי, להרצאה הזו יש חשיבות רבה למשקי הבית. 

בביטוחי הבריאות היו שתי רפורמות. הראשונה חלה על מצטרפים לביטוחי בריאות החל משנת 2016. 

אבי רוזנבלום התמקד בשנייה, שנעשתה בשנת 2024. 


ברפורמה של שנת 2024 נעשתה פוליסה אחידה לכל חברות הביטוח על מנת להקל על המבוטחים. 
הפוליסה האחידה היא  בנושאי השתלות, ניתוחים בחו"ל, טיפולים שלא ניתן לעשות בארץ וגם בנושא של ביטוח תרופות מחוץ לסל. 

היא חלה על מצטרפים חדשים לביטוח. אלה שיש להם כבר ביטוח אחרי שנת 2016 יכולים לבטל את הפוליסה הישנה ולעבור לפוליסה חדשה. 

האם זה כדאי לעבור לפוליסה חדשה?

זה עניין אישי התלוי בנסיבות האישיות של כל מבוטח. לא דומה צעיר בריא לגמרי בשנות ה-20 של חייו לאזרח ותיק או סתם מבוגר, שיש לו מחלות רקע קיימות. 

ההמלצה היחידה, שאני שאינני סוכן ביטוח, יכול לתת היא להתיעץ עם מומחים לפני שמקבלים החלטה בנושא כזה. 


התקדמות טכנולוגית


הרפואה כל הזמן מתקדמת ולכן יש טיפולים מתקדמים יותר. 

אבי רוזנבלום הביא דוגמאות לניתוחים מתקדמים: 

1. שימוש בקפסולה זעירה Micra בקוצב לב.

2. צינתור כליות מיוחד חטיפול בלחץ דם.

3. קולונוסקופיה עם AI.


מבוטחים צריכים לדעת על זמינות ניתוחים מתקדמים משום שבהחלט יתכן, שחברת הביטוח תשלח אותם לטיפול פחות מתקדם, אם לא יתעקשו על הפניה לניתוח מתקדם. 

לדעתי, למי שחולה ובני משפחתו יש סיבה טובה לא פחות לעקוב אחרי טיפולים חדשניים. 

יתכן שהם יתנו מענה טוב יותר או זהה אבל כואב פחות לבעיה שיש לחולה. 

כמובן, שטיפולים חדשניים זה מושג דינאמי. עשויים תמיד להיות טיפולים חדשניים נוספים וסוכני ביטוח בריאות ואנשים שסובלים מבעיות בריאות צריכים להתעדכן כל הזמן. 

שוב אני חוזר על מה שציינתי בפסקה הקודמת: התייעצו עם מומחים לפני שאתם מקבלים החלטות. בהקשר הנוכחי המומחים הם רופאים.


מחיר התקדמות טכנוולוגית


להתקדמות טכנולוגית יש מחיר. העלות הכספית עלולה להיות גבוהה יותר. 

כך שיתכן שבפוליסות ישנות אין כיסוי כספי מספיק. 

ההמלצה היא לבחון תקופתית את גובה הכיסויים ובמידה שאינם מספיקים לחפש פיתרון. 

פיתרון הוא לא בהכרח החלפת הפוליסה. 

יכולים להיות Controls אחרים לטיפול בסיכון של כיסוי כספי לא מספיק, למשל: ביטוחים משלימים לביטוח קיים.


תרופות מחוץ לסל


אבי רוזנבלום אמר שאירוע של צורך בתרופות מחוץ לסל עלולות להיות הסיכון הגדול ביותר. 

העלויות עלולות להיות אסטרונומיות. הוא הביא שתי דוגמאות קיצוניות לעלות תרופות כאלה: תרופה ללוקמיה שעלותה 337,000 ש"ח לשנה ותרופה לבעיה בעיניים,  שסובלים ממנה בעיקר ילדים, שעלותה כחצי מיליון ש"ח לשנה. 

גם בדוגמאות קיצוניות פחות, שכמה מהן הובאו לידיעתי בעבר, היו עלויות של מעל לעשרת אלפים שקלים לחודש.   

בפסקה הקודמת שכותרתה "מחיר התקדמות טכנולוגית" הזכרתי את התיקרות הטיפולים. זה בוודאי נכון גם להתיקרות עלויות תרופות מחוץ לסל.

בפוליסות חדשות סכומי הכיסוי מתעדכנים אחת לשנתיים.

בפוליסות ישנות עלולים להיות מצבים של כיסוי כספי מקסימלי נמוך מדי. 

התמונה לא פשוטה. יש יתרונות לפוליסות חדשות ויתרונות לפוליסות ישנות. אין המלצה גורפת. 

מבוטחים שונים עשויים להיות במצבים שונים המחייבים פיתרונות שונים.

ההמלצה של רוזנבלום, למי שיש לו בעיות בריאותיות ועובר לפוליסה חדשה, היא להישאר באותה חברת ביטוח.   

 יש מצבים בהם חברת הביטוח מחויבת לתת ללקוח, שעבר במסגרתה מפוליסה ישנה לחדשה, לתת לו את הטוב משני הכיסויים של הפוליסה החדשה או הפוליסה ממנה עבר לחדשה. 


הזווית האישית שלי


אינני סוכן ביטוח ואינני ממליץ לאנשים אילו ביטוחים לעשות.

התפיסה שלי היא לבטח מפני אירועי קטסטרופה. 

מי שבא אלי ליעוץ כלכלי ויש לו מספיק כסף לצרכים בסיסיים (מזון, קורת גג וכיו"ב) נשאל האם יש לו ביטוח בריאות לתרופות מחוץ לסל, השתלות וניתוחים בחו"ל? הוא מקבל הסבר בסיסי על מהות ביטוחים כאלה. 


אל תהיו במצב של אחד הלקוחות שלי בעבר, שפנה אלי לייעוץ בנושא ספציפי אחר. 

בתחילת הפגישה הוא סיפר לי שסוכן הביטוח שלו המליץ לו על ביטוח תאונות אישיות ושאל אותי האם לעשות ביטוח כזה?

אמרתי לו שנדבר על זה בסוף הפגישה. עברנו לנושא שלשמו התכנסנו. 

בסוף הפגישה שאלתי את הלקוח: האם סוכן הביטוח הציע לך גם ביטוח תרופות מחוץ לסל, ניתוחים והשתלות? 

הלקוח שאל אותי: "מה זה? הסוכן לא דיבר איתי על נושאים אלה". 

הסברתי את המהות של ביטוחים אלה והמלצתי ללקוח רק דבר אחד: בין אם תעשה ביטוח תאונות אישיות ובין אם לא תעשה ביטוח כזה, תן עדיפות לביטוחי בריאות אלה על פני ביטוח תאונות אישיות.

 


יום שני, 27 במאי 2024

רפורמה בביטוחי בריאות שנכנסת לתוקף בתחילת חודש יוני

 


ב-1 ביוני תתבצע רפורמה בביטוחי בריאות בישראל. 

היות שמבוטחים צריכים לקבל החלטה לפני תחילת הרפורמה והיות שהם לא יקבלו הודעה על כך חשוב שיהיו מודעים למשמעויות. 


גילוי נאות 


אינני סוכן ביטוח. פוסט זה אינו יעוץ אישי לקבלת החלטות. הוא רק מנסה להציף את הסוגיות העיקריות של החלטה ביחס לרפורמה. 


לפני פירוט הסוגיות


1. הרפורמה חלה על ביטוחי בריאות פרטיים שנעשו החל משנת 2016.

2. היא אינה חלה על ביטוחים קיבוציים שנעשו על ידי מעביד.

3. אם לא תודיעו לסוכן הביטוח שום דבר לפני ה-1 ביוני תועברו אוטומטית למסלול החדש.

4. לסוכני הביטוח יש אינטרס.
 אם הם ימליצו לכם לא לעבור למסלול החדש, תדעו שהם מרוויחים מזה.
זה לא אומר האם עליכם לקבל את ההמלצה שלהם או לא. ההחלטה היא החלטה אישית ותלויה בנסיבות כמו: מצב כלכלי, מצב בריאות וגיל. 

המצב הקיים 


מרבית האוכלוסייה במדינת ישראל מבוטחת בביטוח שב"ן של קופות החולים. שב"ן הן ראשי תיבות של שירותי בריאות נוספים. 

זהו רובד נוסף מעל לרובד הראשון אליו זכאים כל אזרחי ישראל באמצעות ביטוח הבריאות הממלכתי בישראל המבוסס על תשלומי חובה של כל האזרחים של מדינת ישראל לביטוח לאומי וממומש באמצעות קופות החולים.

השב"ן כרוך בתשלום חודשי לקופות החולים. 

רובד נוסף הם ביטוחי בריאות באמצעות חברות ביטוח. 
יש כפל ביטוח בין ביטוחי בריאות פרטיים לבין שב"ן. 

כפל ביטוח פירושו תשלום לשני גורמים על אותו ביטוח. רק גורם אחד משלם כשקורה אירוע ביטוחי. 


מהות הרפורמה


מי שלא יבקש להישאר במסלול הקיים יועבר למסלול שבו קופות החולים הן נותנות השירות. רק במקרים שבהם אין לקופת החולים אפשרות לתת את השירות המבוקש יינתן השירות באמצעות פנייה לחברת הביטוח. 

 המסלול החדש

אין כפל ביטוח. העלות למבוטח תקטן. הוא ישלם לחברת הביטוח פחות.

המסלול הקיים

יישמר כפל הביטוח. 
הוא יוכל לפנות לחברת הביטוח ישירות לפני שהוא פונה לקבלת שירות מקופת חולים. 

הוא עשוי לחסוך זמן וביורוקרטיה. הוא עשוי לבחור רופא מועדף עליו שאולי אינו עובד עם קופת החולים שבה הוא מבוטח.

הבעיה היא שחברות הביטוח שהכנסותיהם צפויות להיות קטנות יעלו משמעותית את גובה הפרמיה החודשית.

ה-Tradeoff

מסלול הרבה יותר יקר (הפער עלול להגיע למאות שקלים בחודש) לעומת מסלול הרבה יותר זול העלול להיות כרוך ביותר המתנה ובפחות בחירה של נותני השירות הרפואי.

המסלול היקר יותר מתאים לאנשים מבוססים כלכלית החוששים מטיפול רפואי לא מיטבי. 

המסלול הזול מתאים לאלה שמצבם הבריאותי טוב והפער במחירים משמעותי עבורם. 

המסקנות שלי אינן מדויקות. כך למשל, שמעתי מישהו שמצבו הבריאותי קשה במיוחד ואינו יכול להרשות לעצמו מעבר למסלול הזול.
הוא אינו יכול לעבור לקופת חולים אחרת שאולי תיתן לו שירות טוב יותר משום שלטענתו אף קופת חולים לא תקבל אותו או לפחות לא תקבל אותו ללא החרגת מצבו הבריאותי. 


 המלצות ואזהרות 


1. אל תימנעו מבדיקה ומקבלת החלטה המתאימה לכם.

2. המצב החדש אינו בהכרח מצב סופי.
כך למשל, לא ברור מה יבחרו לעשות רופאים בכירים. האם לתת שירותים גם דרך קופות חולים או רק באופן פרטי?

3. המודל עשוי להשתנות בעתיד. גם המחירים והפערים בין מחירי המסלולים.

4. אל תבטלו פליסות ביטוח בריאות פרטי בלי לבדוק לעומק. 
הביטוחים הכי קריטיים הם בנושאים בהם עלולה להיות קטסטרופה בקרות אירוע ביטוחי. 
הכוונה היא לביטוח תרופות מחוץ לסל ולביטוח ניתוחים והשתלות בחו"ל. 
העלויות של תשלום מכיסכם הפרטי עלולות להיות גבוהות מאוד.


אחרים כותבים או מדברים על אותו נושא







 




יום רביעי, 3 ביולי 2019

כנס איגוד היועצים לכלכלת המשפחה 2019: שחר זילברמן - סקירה בנושא ביטוח בריאות

בפוסט הראשון על הכנס ב-2019 עסקתי בשינויים בתחום כלכלת המשפחה במשך כמעט עשור שבו אני עוסק בו. 
הבטחתי להקדיש פוסטים גם לשתי ההרצאות הטובות ביותר, לטעמי האישי, בכנס. 
חצי מהבטחה כבר קיימתי בפוסט על הרצאתה של ד"ר גילי תמיר. 

ההרצאה השנייה שסיפקה מידע מועיל במיוחד היא ההרצאה של רואה החשבון וסוכן הביטוח שחר זילברמן.
שחר זילברמן נתן סקירה כללית ומועילה על שוק ביטוחי הבריאות. 

בתחילת ההרצאה הוא אמר שההרצאה אינה מכירתית. הוא עמד בזה בכבוד. 
האינדיקטור הטוב ביותר לכך שלא מדובר בהרצאה מכירתית הוא ההתייחסות לביטוח תאונות אישיות. 
זילברמן אמר שלא בהכרח יש צורך בביטוח כזה כאשר עובדים ויש ביטוח של א.כ.ע. 

בפוסט זה אציג רק כמה נקודות מהותיות. 

הוצאות על בריאות

יש מגמה של גידול בהוצאות על בריאות. מדינת ישראל משתתפת פחות ממדינות מפותחות אחרות בהוצאות. כתוצאה מכך 35% מהוצאות הבריאות ממומנות מכיסנו הפרטי. 

היררכיית ביטוחי הבריאות

1. ביטוח בריאות ממלכתי
המשמעות של ביטוח בריאות ממלכתי היא שכל תושב משלם לביטוח לאומי גם מס בריאות. 
בתמורה המדינה אמורה לספק לו, על פי חוק, שרותי בריאות באיכות סבירה, במרחק סביר ממקום מגוריו ותוך זמן סביר.

לא תמיד זה קורה ולכן מי שיכול רוכש לעצמו ביטוחי בריאות אחרים.


2. שב"ן
שב"ן הן ראשי תיבות של ביטוחי בריאות נוספים. הם מוצעים על ידי קופות החולים. הם מרחיבים את סל השרותים הממלכתי תמורת תשלום נוסף. לקופות חולים שונות יש מותגים שונים לשב"ן, למשל: משלים, זהב, שיא, עדיף וכיו"ב. 

השב"ן מרחיב את סל שרותי הבריאות הבסיסיים תמורת תשלום נוסף. 

3. ביטוחי בריאות פרטיים

השב"ן אינו נותן מענה לנושאים הבאים:

א. תרופות מצילות חיים
תרופות הנקראות תרופות מחוץ לסל, על אף שגם בשב"ן יש כיסוי חלקי של תרופות מחוץ לסל.
התרופות שאינן נכללות בשב"ן עלולות לעלות עשרות אלפי שקלים לחודש. 

ב. זמני המתנה ארוכים בבתי חולים
זמני ההמתנה לניתוחים פשוטים וקלים עשויים להימדד בחודשים. זה שהניתוח קל לא אומר שאין סבל ואין מגבלות עד לביצועו. 
כשמגיעים להשתלות, התור בישראל כל כך ארוך שחלק מהממתינים מתים לפני שמגיע תורם.

ג.  ניתוחים בחו"ל
הקריטריונים והתהליך שלא במסגרת ביטוח פרטי קשים. החולה עלול לסיים את חייו לפני שיקבל אישור, אם בכלל. 

ביטוחי הבריאות ומה שמסביב להם

ליבת ביטוחי הבריאות הפרטיים הם תרופות מצילות חיים וניתוחים והשתלות בחו"ל.
אלו מצבי קטסטרופה: מי שלא מבוטח או בני משפחתו עלולים להוציא מאות אלפי שקלים. 

מסביב להם יש ביטוחים אחרים, כגון: ביטוחים סיעודיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מחלות קשות ומגוון רחב של ביטוחים אחרים. 

כיצד להוזיל את ביטוחי הבריאות הפרטיים?


א. הימנעות מכפל ביטוח

ב. התמקדות בביטוחים למצבי קטסטרופה וויתור על ביטוחים אחרים.
כמובן שהחלטה כזו היא אישית ותלויה במצבו של כל מבוטח ומבוטח. 

ג. ביטוחי בריאות קולקטיביים
ביטוחים סיעודיים קיבוציים עלולים להיעלם בקרוב. זה אינו נכון לגבי ביטוחים קיבוציים אחרים.
הביטוח הקיבוצי הוא לרוב דרך מקום עבודה. יתרונותיו הם במחירו הנמוך ובחוסר דרישה להצהרת בריאות. 

שיעור ההחזר בביטוח הקיבוצי הוא כ-95% לעומת כ-44% בביטוח פרטי. 

חשוב להתייחס לכל מקרה באופן ספציפי. אחת השאלות המהותיות היא: מה קורה אם וכאשר העובד עוזב את מקום העבודה? 

ד. שחלוף לפוליסה מדור חדש.
לפעמים ניתן לקבל את אותם כיסויים במחיר זול יותר. 
החל מפברואר 2016 יש שינוי מהותי בפוליסות ביטוח בריאות. הן מתחדשות כל שנתיים ללא צורך בהצהרת בריאות.
האם כדאי לעבור לפוליסה כזו? תבדקו. כל מקרה לגופו.



יום ראשון, 30 ביוני 2019

ביטוח: ביטוח בריאות - שתי שיחות שהיו ואחת שלא הייתה


בפוסט הקודם בסדרת הפוסטים על ביטוח עסקתי בשאלה: האם ביטוח הוא ניהול  סיכונים? 

הלקוחה הראשונה שלי כיועץ עצמאי במחשבים ובמערכות המידע הייתה חברת הביטוח הפניקס הישראלי. במהלך הייעוץ, התבקשתי לדבר עם האחראים על מערכות המחשוב השונות, על מנת להבין את עולם הביטוח.
בשנת 1995 היו שני קווים עסקיים עיקריים ביטוח אלמנטרי (ביטוח רכב, ביטוח דירות וכיו"ב) וביטוח חיים. היה גם קוו עסקי הרבה פחות משמעותי: ביטוחי בריאות. 

המצב היום שונה לחלוטין: ביטוחי הבריאות למיניהם תופסים מקום הרבה יותר חשוב מאשר תפסו באותה תקופה.

בהמשך הפוסט אציג לכם שלושה סוגי שיחות שלי בהקשר של ביטוחי בריאות.


השיחה הראשונה שהתקיימה: סוכן המתקשר אלי

"שלום אבי, מה שלומך? (פנייה אישית בהחלט עשויה לקדם מכירות) מדבר X מסוכנות ביטוח Y". 

"שלום X, אם אתה מתכוון להציע לי ביטוח תאונות אישיות בו ניפרד כידידים".

זוהי התחלה של הרבה שיחות שהתקיימו בפועל. ההמשך כבר תלוי במתקשר ובסגנונו האישי.


ההוגן

"תודה רבה".  סוף שיחה.


העקשן


"אולי בכל זאת תשמע מה יש לי להציע? זה לא ייקח הרבה זמן" או "הביטוח הזה באמת יכול לעזור לך בגילך"


"שלום" סוף שיחה. אני הוא זה שניתק.


הנודניק

"לא אני לא מציע לך ביטוח תאונות אישיות. אני רוצה להציע לך ביטוח אחר".

"בסדר יש לך שלושה משפטים ואם זה לא רלוונטי נסיים את השיחה". 

אני קוטע אותו אחרי המשפט השני: "אמרת לי שזה לא ביטוח תאונות אישיות ואתה בעצם מציע לי ביטוח תאונות אישיות. שלום" 
סוף שיחה או גמגום של הסוכן ואחריו סוף שיחה.


השיחה השנייה שלא התקיימה: הסוכן מתקשר אלי

"שלום אבי, מה שלומך? (פנייה אישית בהחלט עשויה לקדם מכירות) מדבר X מסוכנות ביטוח Y". 

"שלום X, אם אתה מתכוון להציע לי ביטוח תאונות אישיות בו ניפרד כידידים". 

"לא אני רוצה להציע לך ביטוח תרופות מצילות חיים וביטוח השתלות וניתוחים בחו"ל".

"תודה. זה באמת ביטוח חיוני אבל לי כבר יש ביטוח כזה." 

סוף שיחה.


השיחה השלישית במהלך פגישת ייעוץ בכלכלת המשפחה

הלקוחה עומדת לפרוש לגמלאות והיא  ביקשה ייעוץ ממוקד בשאלה של ניהול הוצאות והכנסות לאחר הפרישה.
זה לא סוד שלאחר הפרישה לגמלאות בדרך כלל ההוצאות גדלות וההכנסות קטנות.  

במהלך שיחה ארוכה אומרת לי הלקוחה: "סוכן הביטוח שלי הציע לי לעשות ביטוח תאונות אישיות ועשיתי . האם עשיתי נכון?"

עיקרי התשובה שלי: אני לא סוכן ביטוח ואסור לי לייעץ לך בקשר לביטוח. אומר לך את דעתי ואת תעשי מה שאת רוצה. לפני כן אני רוצה לשאול אותך: "האם הסוכן הציע לך גם לעשות ביטוח תרופות מחוץ לסל וביטוח ניתוחים והשתלות בחו"ל?" 

הלקוחה: "לא".

אני: "אם אין לך את הביטוחים שהסוכן שלך לא הציע לך לעשות המצוינים לעיל, אני ממליץ לך לפנות אליו על מנת לעשות אותם. הם הרבה יותר חשובים מביטוח תאונות אישיות". 
"לגבי ביטוח תואנות אישיות, יש מצבים שבהם אפשר או רצוי לעשות איתם ויש מצבים שלא. אני באופן אישי לא עושה ביטוח כזה כי הוא לא מתאים לתפיסת העולם שלי". 


מדוע ביטוח תרופות מחוץ לסל וביטוח ניתוחים והשתלות בחו"ל חשובים יותר?

התשובה היא חיובית. תחשבו על מצב בו אתם או מישהו קרוב לליבכם מבני משפחתכם, חולה במחלה קשה ויש סכנה אמיתית של מוות. אתם תהיו מוכנים לעשות הרבה על מנת להשאיר את עצמכם או אותו בחיים. 

הרופאים אומרים לכם שיש  תרופה. קופת חולים אומרת שהתרופה אינה בסל התרופות שהיא מספקת. אתם שואלים: מה מחיר התרופה? התשובה היא: 20 אלף ש"ח לחודש או 25 אלף ש"ח לחודש או 30 אלף ש"ח לחודש. 

אתם תאכלו חסכונות. תיקחו הלוואות ומה תעשו כשייגמר הכסף? תעלה השאלה: האם למכור את הדירה? רבים יענו בחיוב על השאלה הזו וימכרו את הדירה. 
בהסתברות גבוהה יקירכם לא יחלים הוא יחיה אולי עוד שנה או עוד שנתיים. אתם תישארו ללא דירה.

כשיש לכם ביטוח תרופות מצילות חיים חברת הביטוח תממן את התרופה.

קל לבנות תסריט דומה למצב של צורך בהשתלה. 
בישראל תור של כמה שנים, שבמהלכן החולה עלול למות בהסתברות גבוהה. כמעט תמיד תיפגע איכות החיים שלו באופן קשה. 
השתלה בחו"ל? התור קצר. המחיר בשמיים. אין מי שיכסה את זה עבורכם.

אתם מוזמנים לבנות תסריט דומה לניתוח יקר בחו"ל כשבארץ אין מי שיכול לנתח כשיש לו ניסיון בכלל והצלחה מוכחת בניתוח הזה. 

הסיכויים שתאונה תביא אתכם למכור דירה הרבה יותר קטנים. 


אז מדוע בכל זאת סוכני ביטוח מוכרים דווקא ביטוח תאונות אישיות?

בכל פעם שמישהו, שאינו צדיק גמור, מנסה למכור לכם משהו שהוא מרוויח עליו כסף זה לא מונע מכם לקנות ממנו, אבל זה מחייב אתכם לשאול שתי שאלות:

1. האם תאם צריכים את מה הוא מוכר לכם?

2.מה מניע אותו למכור לכם את מה שהוא מוכר?

באופן ספציפי בתסריטים העולים מהשיחות בסעיפים הקודמים של הפוסט אחת השאלות היא:
מדוע שהסוכן ימכור לכם ביטוח תאונות אישיות ולא ביטוח תרופות מחוץ לסל או ביטוח השתלות וניתוחים בחו"ל?
לכאורה, לא צריך להיות יותר קשה למכור ביטוחים אלה מאשר למכור ביטוח תאונות אישיות.

אם לסמוך על העיתונות הכלכלית המקוונת בישראל, התשובה היא שעל ביטוח תאונות אישיות הסוכנים מרוויחים יותר.


לסיכום

איני סוכן ביטוח ולכן איני מציע לכם האם לקנות מוצרי ביטוח ואיזה מוצרי ביטוח לקנות? 
אני כן מציע לכם לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:

1. בהנחה שהתקציב שלכם לביטוח מוגבל, איזה סוגי ביטוח חשובים לכם אישית יותר ואילו סוגי ביטוח חשובים לכם פחות, אם בכלל?

2. מדוע סוכנים מתעקשים להציע לכם דווקא מוצר או מוצרים מסוימים?
















יום שני, 1 באפריל 2013

לרוץ למרחקים ארוכים

ריצת מרתון

מקור התמונה: ויקיפדיה

כשהייתי בן 16 הלכתי ברגל מירושלים לתל-אביב. הייתי נער לא ספורטיבי ולא התאמנתי לפני ההליכה. התחלתי בקצב המהיר ביותר שאני יכול, על מנת להגיע ליעד בפחות מ 10 שעות הליכה (האתגר שאני וחברי הצבנו לפנינו).
התחלתי בקצב המהיר ביותר שיכולתי (הירידה סיעה לי להגביר מהירות). במשמר איילון עצרתי וישבתי לנוח ולאכול משהו. את המשך הדרך דידתי עם התכווצות שרירים. עמדתי ביעד של 10 שעות אבל... בירושלים התקשתי לרדת ממדרגת האוטובוס ואת שלושת הימים הבאים ביליתי במיטה ללא יכולת ללכת.

כשהייתי בן 35 מישהו מהמעגל הקרוב שלי חלה. החלטתי לרוץ. לאחר כמה ריצות קשות (עבורי כמישהו שלא התאמן קודם), הצלחתי לרוץ כ 5 ק"מ, פעם בשבוע. המשכתי לרוץ מרחק כזה בתדירות כזו. לא רצתי בקצב מהיר. רצתי בקצב אחיד. היום אני מעל לגיל 60 ואני רץ פעם בשבוע: 5 ק"מ בקצב אחיד. הריצה אינה ריצה תחרותית אני רץ לבד בקצב שלי.

התנהלות
יש הבדל גדול בין ההתנהלות שלי בגיל 16 ובגיל 35. בגיל 35 רצתי למרחקים ארוכים תרתי-משמע (גם המרחק וגם העקביות או משך הזמן בשנים בו אני רץ). 

בגיל 16 לא חסכתי כוחות לרגע משבר.
מגיל 35 חילקתי את הכוחות, כך שאוכל להמשיך לרוץ (באותו קצב) גם בזמני משבר. (חלוקת הכוחות חשובה בריצה ל 5 ק"מ וחשובה עוד יותר בריצות ארוכות יותר).

בגיל 16 עשיתי מאמץ חד-פעמי גדול. מגיל 35 התאמנתי בעקביות. 

בגיל 16 גרמתי לעצמי נזק. מגיל 35 השגתי תועלת בריאותית.

גם כלכלת המשפחה היא ריצה למרחקים ארוכים. ההתנהלות בה צריכה להיות דומה יותר להתנהלות הספורטיבית שלי מגיל 35, מאשר להתנהלות שלי בגיל 16. 

ריצה למרחקים ארוכים במושגי כלכלת המשפחה
גם בניהול כלכלת המשפחה צריך להסתכל קדימה ולחלק נכון את המשאבים הכספיים (הכוחות באנלוגיה לריצה).

מה זה להסתכל קדימה? 

צד ראשון של המטבע: ניהול סיכונים
דוגמאות לסיכונים אותם צריך לנהל:

1. פנסיה
 יכול להיות שהפרישה לגמלאות. צפויה עוד 30-40 שנה, אבל אפשר לראות בה משהו מקביל למשבר בזמן ריצה ארוכה: ההכנסות קטנות וההוצאות במקרה הטוב, נשארות כפי שהיו. 
האם הצבירה הפנסיונית שלנו (בתוספת חסכונות או השקעות אחרות שיש לנו): מספיקות בשביל לחיות? מספיקות בשביל לחיות באופן סביר? מספיקות בשביל לחיות כפי שאנחנו רוצים? מספיקות בשביל לעזור לדורות הבאים?

על מנת לצבור פנסיה מספיקה, יש צורך להיערך לכך כבר בגיל צעיר. 
להכנסות הפנסיוניות יש שלושה רבדים:

רובד 1: קצבת זיקנה של המוסד לביטוח לאומי

רובד 2: צבירה פנסיונית 
בתכניות פנסיוניות כגון: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל.

רובד 3: נכסים פיננסיים 
במונח נכסים פיננסיים, הכוונה היא לנכסים כמו דירות להשכרה, השקעות פיננסיות במכשירים כגון: תיקי השקעות, קרנות נאמנות ותכניות חיסכון. 

הניהול צריך להביא בחשבון את השחיקה הצפויה בשני הרבדים הראשונים, בגלל העליה המתמדת בתוחלת החיים.
בוודאי שצריך להתייחס לעלייה בתוחלת החיים, כשנים נוספות לאחר הפרישה, להן צריך לתת גם מענה כלכלי.

הניהול צריך להביא בחשבון תקופות של משבר לפני הפרישה (כמו בריצה ארוכה): צבירה חלקית או ללא צבירה, למשל לאחר פיטורים מעבודה.

במרבית המקרים, צריך לקחת בחשבון גם את חוסר היציבות של התשואות בחיסכון הפנסיוני.


2. משכנתה
משכנתה עשויה להיות התחייבות כספית מתמשכת לשני עשורים או יותר (במקרים רבים מדובר במשכנתה ל 20 או ל 25 שנים).
למשפחות רבות יש גישה אופטימית לחיים. בתחום הדיור, היא מתורגמת לקניית דירה בסכום גבוה יחסית ליכולות הכלכליות.
את הפער סוגרים באמצעות לקיחת משכנתה, שבמועד לקיחתה, למשפחה יש יכולת להחזיר את התשלום החודשי של פירעון המשכנתה.

כפי שכבר ראינו, גם גדולי המומחים אינם יכולים לחזות עתיד כלכלי ל 25 שנים קדימה. הם אינם מסוגלים לעשות זאת ברמה גלובלית, ברמה של הכלכלה הישראלית (המושפעת מאד מהכלכלה הגלובלית וממספר רב של גורמים משתנים נוספים) ובוודאי לא ברמה של משפחה מסוימת (המושפעת מהכלכלה הישראלית וממספר רב של גורמים משתנים הקשורים במשפחה המסוימת).

לפני קבלת ההחלטה אולי כדאי להקשיב למוזיקה עצובה. בקבלת החלטה בנושא דירה, כדאי להביא בחשבון גם תסריטים כלכליים אופטימיים פחות. חשוב לשאול את השאלות הבאות:

  • האם הדירה שקונים אינה מעבר לאפשרויות הכלכליות שלנו?  
  • האם מצבנו לא יהיה טוב יותר אם נשכור דירה למספר שנים ורק אחרי זה נרכוש דירה?
  • האם בחרנו במשכנתה או בתמהיל משכנתאות טוב? ההפרשים בתשלומים בין משכנתאות מתאימות יותר או פחות עשויים להגיע לעשרות או מאות אלפי שקלים.
  • האם נוכל לעמוד בהחזרים החודשיים גם אם יגדלו בקצב מהיר יותר מגידול בהכנסות שלנו (אם בכלל יהיה גידול)?
  • איזה הוצאות משמעותיות נוספות עשויות להיות לנו? דוגמה: משפחה ללא ילדים המתכננת להביא ילדים לעולם. בוודאי, שיש לזה משמעויות של גידול בהוצאות (לפעמים גם הקטנת ההכנסות לפחות למספר שנים). 

3. בריאות
גם בהקשר זה כדאי להתכונן גם לתרחישים שאינם אופטימיים. להלן מספר דוגמאות בולטות:

מצב סיעודי
בעלייה בתוחלת החיים יש ברכה, אבל לא רק ברכה. אחת הנגזרות שלה, היא מצב סיעודי לכרבע עד שליש מהקשישים, שהגיעו לגיל מסוים.
כמי שחווה מצב סיעודי של הוריו, אני מבין שהקשיים במצב כזה אינם רק קשיים כלכליים. בהקשר הנוכחי אתמקד רק בהיבטים כלכליים. 

עלות אשפוז במוסד סיעודי סביר, היא בסדר גודל של 15,000 ש"ח לחודש.
עלות טיפול סיעודי בבית זולה יותר, אבל גם היא מגיעה להרבה אלפי שקלים לחודש.
חשוב להבין, שמשך האשפוז הממוצע, הוא שלוש שנים או יותר ובחלק מהמקרים גם עולה על עשר שנים. 
תכנון נכון עשוי להביא לרכישת ביטוח סיעודי או להיערכות אחרת, שתענה על התרחשות אירוע של הפיכת בן משפחה לסיעודי, לתקופה מסוימת או למשך יתרת חייו.

תרופות ניתוחים והשתלות
תרופות עלולות להיות עסק יקר, כאשר הן מחוץ לסל הבריאות. ניתוחים, אשפוזים והשתלות בחו"ל עלולים לעלות מאות אלפי דולרים. 
גם בארץ, זה לא תמיד זול.

תכנון נכון למקרה של משבר בריאותי, שבכותרת תת-סעיף זה (באנלוגיה משבר בחלק לא ידוע מראש של הריצה), מחייב הכנת מקורות פיננסיים להתמודדות עם מצב כזה. המקורות עשויים להיות נכסים פיננסיים או ביטוח בריאות מתאים.

הצד השני של המטבע
למטבע יש גם צד אופטימי. ניהלנו נכון את הסיכונים לטווח ארוך, שהוזכרו בסעיפים קודמים (וגם כאלה שלא הוזכרו בהם). אנחנו רוצים להגשים חלומות ויעדים כלכליים לטווח ארוך. גם אותם צריך לתכנן לטווח ארוך, כפי שמתכננים פריצה בריצה למרחק ארוך: צריך להביא בחשבון את העיתוי והמשאבים. 

1. ילדים
הורים רבים מעוניינים לעזור לילדיהם להתפתח ולחיות חיים מאושרים. הצד הכלכלי עשוי להתבטא בהשקעה ב: חינוך (לימודים, חוגים, תחביבים, לימודים באוניברסיטה), פיתוח כישורים בולטים בתחום הצטיינות של הילד (נגינה, ריקוד, ספורט, מתמטיקה, ספרות, בישול, ציור, פיסול וכיו"ב), אירועים (בר-מצווה, חתונה, טיולים בחו"ל וכיו"ב), דיור ועוד. 

2. תחביבים ותחומי עניין
עיסוק בחלק מתחומי העניין, כרוך בעלויות כספיות משמעותיות ומתמשכות. הן ברכישת או השכרת כלים, אביזרים או חומרים והן ברכישת ועדכון ידע והדרכה.

כך למשל, אם תחביבו של מישהו הוא טיפוס הרים הוא צריך לתכנן גם את העלויות הכספיות. גם חובב טיסות (הן כטייס חובב והן כנוסע), שייט או טיולים בארצות אקזוטיות, צריך לתכנן את המשאבים ועיתוי השימוש בהם.  

אוספים חפצי אמנות או מרוכזים בהתאמת הביגוד שלכם למילה האחרונה של האופנה? אם זה עיסוק פנאי לטווח ארוך, קרוב לוודאי, שצריך לתכנן את חלוקת המשאבים למימושו.

3. הפסקת או צמצום עבודה
יש כאלה שרוצים לצמצם את היקף עבודתם או להפסיק לעבוד לפני גיל הפרישה הרשמי. לא תמיד זה מומלץ. אבל כאשר יש תחביבים ותחומי עניין ונשארו מספיק משאבים כספיים, זה אפשרי. 

אותן משפחות או אותם אנשים, שמצבם הכלכלי טוב, עשויים לאפשר לעצמם פרישה מוקדמת מעבודתם או צמצום היקף עבודתם בגיל מבוגר.
גם בהקשר זה נדרש תכנון של חלוקת המשאבים. באופן מעשי התנהלות נכונה, המאפשרת יצירת נכסים פיננסיים באמצעות חיסכון. 
הנכסים עשויים לספק בעתיד משאבים כספיים שוטפים המהווים תחליף להכנסה מעבודה. 

השורה התחתונה
ניהול כלכלי של משפחה, דומה לריצה למרחקים ארוכים. בשניהם נדרשת חלוקת המשאבים, כך שיספיקו לכל הדרך. בשניהם נדרשת שמירת רזרבות לשימוש בהתרחשות משברים.



חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...