המטבע החדש של :Facebook: עידן חדש בשירותים הפיננסיים?

מרק צוקרברג. מקור התמונה: ויקיפדיה

חברת Facebook הכריזה על השקת מטבע דיגיטלי משלה, שייקרא Libra, בשנת 2020. בפוסט זה אנסה לתת ניתוח ראשוני (First Take) של משמעות ההכרזה הזו.

מעמדן של חברות הייטק מובילות בעולם

חברות הייטק ענקיות כגון: Facebook, Google, Amazon ו-Apple הן בעלות עוצמה גדולה יותר מאשר מדינות רבות. הן אוספות מידע רב עלינו ומשתמשות בו, במקרה הטוב, לצורך פרסום. 
הן קובעות חוקים לעסקים קטנים התלויים בהן ובנוסף להיותן סוג של רשות מחוקקת הן גם רשות שופטת. 
ההכנסות שלהן והמחזורים שלהן גדולים מאלה של מדינות רבות. 

לא מדובר רק בחברות אמריקאיות. יש גם חברות ענק סיניות, למשל: עליבאבא, שגם להן שליטה וכוח. חלק מהחברות הסיניות הנ"ל שולטות בעיקר בשוק המקומי הענק בסין. עליבאבא היא דווקא דוגמה לחברה בעלת נוכחות גלובלית. 

לא מפתיע שאחת מהחברות האלו מחליטה להנפיק מטבע משלה. לא מפתיע שזו דווקא חברת Facebook.

Bitcoin ומטבעות דיגיטליות אחרות

השימוש ב-Bitcoin מבוסס על אלגוריתם שיתופי ועל טכנולוגיה המאפשרת את מימוש האלגוריתם הנ"ל ונקראת Blockchain. 

רבים מהמומחים הגדולים בעולם לשוק ההון רואים ב-Bitcoin  סוג של הימור ולא מטבע. הם גם חושבים שהוא צפוי להיעלם מהשוק בעתיד.
התנודות התכופות והקיצוניות בערכו תומכות בטענות אלו. 

אי אפשר להגיד את אותו דבר על המטבע שתפיק חברת Facebook. יודעים מי עומדת מאחוריו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת עוצמתן של חברות כמו Facebook עולה על עוצמתן של הרבה מדינות. 
Facebook לא לבד. מצטרפות ליוזמה שלה כשלושים חברות אחרות. אזכיר רק שלוש חברות בעלות מעמד בשוק הפיננסי: Visa, Master Card ו-PayPal.

הביטקויין הוא אולי הימור אבל Blockchain היא טכנולוגיה אמיתית ובעלת ערך. טכנולוגיה זו מאפשרת מנגנוני אבטחה מבוזרים בהעברת מידע ולכן עשויה לחסוך עלויות בהשוואה למודל אבטחה המשולב על שרת מרכזי. 

הצצה שטחית לשירות הפיננסי שעומדת Facebook להציע

על פי פרסומים בעיתונות, מדברים על העברה קלה ופשוטה של כספים באמצעות הודעות. למשל באמצעות Whatsapp. 
התיאור הזה הוא לא רק פשוט אלא פשטני. פשטני מדי. יידרש מרכיב של אבטחת מידע. תידרש רמה כלשהי רגולציה. 

אבטחת המידע עשויה להתבסס על טכנולוגיית Blockchain. אחת השותפות של Facebook, חברת Visa העולמית, השקיעה הרבה משאבים במחקר ולימוד של טכנולוגיה זו. סביר להניח שהיא אינה היחידה בין השותפות ליוזמת המטבע החדש.

כבר עסקתי בבלוג זה בעלויות הגבוהות של SWIFT, האופן בו מועברים כספים מבנק לבנק. 
המונח "עלויות גבוהות", מתייחס לעמלות שנגבות מהצרכנים. העברת כספים במטבע הדיגיטלי עשויה לא רק לפשט את ההעברה אלא גם להוזיל אותה משמעותית. 

המהפכה הטכנולוגית והבנקים

כפי שכתבתי במספר לא קטן של פוסטים בבלוג זה הבנקאות המסורתית מאוימת על ידי שחקנים חדשים המציעים שרותים פיננסיים חלופיים. 
המהפכה הטכנולוגית פותחת פתח לשרותים חלופיים מבוססי אינטרנט ודיגיטל הזולים בהרבה מהשרותים של הבנקים. 

הכניסה של חברת Facebook לתחום היא עוד נדבך בשרותים פיננסיים חלופיים. 

בהקשר זה חשוב לציין:

1. אם העברות הכספים והמטבע החלופי של Facebook יצליחו, היא תנצל את העוצמה שלה ואת המידע הרב שצברה על משתמשים על מנת להציע שרותים פיננסיים נוספים.

2. ההשתלטות של ענקיות ההייטק על שווקים אחרים צריכה להגיע גם לבנקאות. 
החברות האלו ינצלו את המידע שאספו על צרכנים ואת העלות הזולה יחסית של פלטפורמות הדיגיטל והאינטרנט על מנת להשיג יתרונות על פני שחקניות מסורתיות בשווקים.  
קחו לדוגמה את אמזון ועליבאבא בשוק של מוצרי צריכה. 

3. גם ענקיות טכנולוגיה אחרות יהיו שחקניות משמעותיות בשוק של השרותים הפיננסיים
בניתוחים בפוסטים קודמים שלי הצגתי את האיום הדיגיטלי/טכנולוגי על הבנקאות המסורתית. כמו רבים אחרים חשבתי דווקא על Apple ועל Google. 
הכניסה של Facebook לשוק הזה רק תעודד את החברות הנ"ל, שעושות כבר צעדים לבניית שרותים פיננסיים

 4. במדינות המתפתחות יש מספר רב של אנשים הזקוקים לשרותים כאלה
לרוב האנשים בישראל ובמדינות ה-OECD יש חשבונות בנק. זה אינו נכון לגבי חלק מהמדינות המתפתחות. בחלק ממדינות אלה לאחוז גבוה מהתושבים אין חשבון בנק. 
אנשים אלה זקוקים לשרותים פיננסיים חלופיים. הפלטפורמה של טלפון חכם אידיאלית עבורם. 
בחלק מהמדינות האלה אין תשתית טלפונית קווית ראויה. הטלפונים הראשונים של תושבים רבים בהן היו טלפונים סלולריים. בחלק מהמקרים מדובר בטלפונים סלולריים שאינם טלפונים חכמים אבל יש רבים המשתמשים בטלפונים חכמים.
היום ניתן להשיג טלפונים חכמים זולים. המגמה היא שלתושבי המדינות המפותחות יהיו יותר טלפונים חכמים בהם ניתן לממש שרותים פיננסיים המתחרים בשרותי הבנקים.

פוסטים קודמים בנושא

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?  

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech? 

הלוואות דיגיטליות והבנקים: הווה ועתיד   

שירותים פיננסיים חלופיים: מנישה שולית למרכז (Mainstream)

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

בנק אמריקאי במרילנד
מקור התמונה: English Wikipedia

לפני 10 שנים או 20 שנים אף אחד לא היה מעלה בדעתו לשאול את השאלה שבכותרת. בפוסט זה אסביר מדוע יש מקום לשאול את השאלה הזו לפני שאתן את התשובה שלי לשאלה הזו.

סניפי בנקים נסגרים
לדברי ד"ר בועז ברק, מומחה לבנקאות, באירופה נסגרים כל שנה כ-20% מסניפי הבנקים. לדבריו גם בישראל המצב דומה. אני לא מכיר את המספרים הקונקרטיים בארץ, אבל ללא ספק זו המגמה. יש שתי סיבות עיקריות לסגירת סניפי בנקים בישראל.

הסיבה הראשונה היא שהבנקים מעדיפים שלקוחות ישתמשו בערוצי שירות עצמי כי זה עולה להם הרבה פחות כסף מאשר סניפים.
הסיבה השנייה היא שהמפקחת על הבנקים בבנק ישראל חייבה אותם להתיעל ולפטר מספר רב של עובדים. הבנקים בישראל יעילים פחות מבנקים במדינות אחרות ואת המשכורות לעובדים שלא הכרחיים משלמים בסופו של דבר הלקוחות, כלומר: אנחנו.

אם תימשך המגמה של סגירת סניפים, האם בסופו של דבר לא ישארו בכלל סניפי בנקים? 

סיפור אמיתי על פולניה שעבדה בארה"ב
צעירה פולניה עבדה בארה"ב. היא בדקה אפשרות להעביר כסף למשפחתה בפולין באמצעות הבנק שלה.
התברר לה שזה עולה יותר מאשר לטוס לפולין. היא הוציאה כסף מזומן. קנתה כרטיס טיסה וטסה לפולין בעלות נמוכה יותר מאשר עמלות העברת הכסף.
היום יש לה סטארטאפ ב-Fintech.

הסיבה לעמלות הגבוהות היא שימוש ב-SWIFT. זוהי תוכנה מורכבת ויקרה, המחברת באמצעות פרוטוקול מיוחד, את כל הבנקים.
באמצעותה מועברים כספים מחשבון בבנק אחד לחשבון בבנק אחר במדינה אחרת. 

הסטארטאפ של אותה צעירה אינו לבד. סטארטאפ ישראלי חוסך עלויות העברת כספים של עסקים קטנים. החלק הטכנולוגי הוא ניתוח מידע רב ומורכב. החלק הלא טכנולוגי הוא העברת כספים לחשבון של החברה בארץ. החברה מכניסה ישירות את הסכום לחשבון של הלקוח בחו"ל באמצעות העברה בתוך אותה המדינה מחשבון בנק שלה. כך נחסכות עלויות העברת כסף באמצעות SWIFT.

דרך אחרת לעקיפת השימוש היקר ב-SWIFT היא שימוש במטבע הביטקויין. הביטקויין הוא מטבע אותו כורים באינטרנט תוך שימוש בטכנולוגיה הנקראת Blockchain. התחליף להעברת הכסף באמצעות SWIFT היא טכניקה של הצפנה בצירוף קונצנזוס אישור של משתמשים רבים ברשת.   

האם יש עתיד לגופים הגובים עמלות עתק על העברת כספים ממדינה אחת לאחרת? כנראה שלא. יתכן ויאלצו בעצמם להשתמש ב-Blockchain ןלהוזיל את העלויות. יתכן גם שיפסידו פלח שוק גדול של העברות כספים.

פינטק
Fintech, בעברית: פינטק, הוא שילוב של שירותים פיננסיים וטכנולוגיה (אינטרנט וטלפונים חכמים) בחלק מהמקרים מבוסס הפינטק על כלכלת שיתוף. דוגמה: במקום לקחת הלוואה בבנק עליה משלמים ריבית גבוהה ועמלות אפשר להקים אתר אינטרנט בו יוכלו אנשים שיש להם כסף זמין להיענות לבקשת אנשים המעוניינים לקבל הלוואה ולהלוות להם כסף. 
זה לא עד כדי כך פשוט משום שהחברה שבנתה את האתר גוזרת קופון. היא גם מבטחת את החזר ההלוואה במידה שמקבל ההלוואה לא עמד בתשלומי ההחזר. המלווה מקבל ריבית גבוהה יותר מהריבית על פיקדון בבנק.

הקופון הזה זול בהרבה מהריבית והעמלות שגובים בנקים המלווים כסף. 
השורה התחתונה היא שההלוואות הלאה משתלמות גם למלווה וגם ללווה.

מחקר ששנעשה באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, על נתונים המתיחסים לכל יבשת אירופה, מצביע על שוק גדול וצומח ולשירותי הלוואות ומימון המונים (Crowdsourcing). בשנת 2014 השוק גדל ב-144% בהשוואה לשנת 2013.
לקריאת תמצית המחקר: שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream).

השירותים הפיננסיים החלופיים לוקחים מהבנקים פלח שוק ומקטינים את רווחיהם. עוד סיבה לצמצומים בבנקים. הם גם מעבירים אליהם עובדי בנקאות מיומנים, חלקם בכירים, הרואים את עתידם בפינטק ולא בבנקים.

האינטרנט כבנק
לפני כ-15 שנה נתתי ייעוץ במחשוב לאחד הבנקים בישראל. בחננו לעומק את המגמות בעולם המחשוב הבנקאי. באותה תקופה דיברו על בנקאות באינטרנט. לא היה ספק שהערוץ האינטרנטי רווחי יותר מערוצים אחרים. ביצוע הפעולות היה זול יותר לבנקים מאשר ביצוע פעולות בערוצים אחרים ולא פחות חשוב, בערוץ הזה השתמשו הלקוחות המועדפים של הבנקים: אלה שיש להם כסף ואין להם זמן. היו אפילו בנקים אינטרנטיים לגמרי, כלומר: ללא סניפים. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, הבנק האינטרנט הטהור הראשון הוקם בשיקגו. הטריוויה הזו לא ממש מענינת. מה שכן מענין זה מה הייתה המסקנה הסופית ביחס לבנקים אינטרנטיים בלבד.

המסקנה הייתה: בנקים ללא bricks and walls, כלומר: אינטרנטיים בלבד ללא סניפים, נכשלו. הצליחו אותם בנקים שהצליחו לשלב בין ערוץ אינטרנטי מתקדם לבין סניפים.

המסקנה שלי מ"המחקר" שביצענו היא שגם בעתיד לא בהכרח סניפי הבנקים יעלמו לחלוטין. 

הטלפון החכם כאמצעי תשלום
איום נוסף על הבנקים בא מכיוון תשלומים ישירים בטלפונים חכמים. כשמשלמים ישירות בטלפונים חכמים לא זקוקים לתיווך של הבנק. השחקנים המובילים בשוק הזה צפויים להיות Apple ו-Google. 

בחלק מהמדינות המתפתחות, בהן רק לחלק מהאוכלוסייה יש בכלל חשבון בנק, זהו תחליף מתבקש. גם במדינות מפותחות תשלומים כאלה עשויים להיות קלים יותר לביצוע מאשר פעולות באמצעות הבנק. סביר להניח שהם עשויים גם להיות זולים יותר.
בכירים בבנקאות הישראלית, שרואיינו לעיתונות הכלכלית, הביעו דעה שהאיום של תשלומים בטלפון החכם משמעותי יותר מהאיום של הפינטק.

לא משנה אם תסכימו איתם או לא, אפליקציות תשלום בטלפון החכם עשוי לקחת פלח מהשוק הבנקאי הנוכחי.

הטלפון החכם כבנק
ד"ר בועז ברק, שהוזכר בתחילת פוסט זה, הוא האזרח הזר הראשון שהיה חבר הנהלה של בנק שוויצרי. הוא היה חבר הנהלה בשני הבנקים השוויצריים הגדולים ביותר UBS ו-Credit Swisse. לפני מספר קטן של שנים פרש והקים עם שני שותפים חברה מצליחה בתחום השירותים הבנקאיים. החברה הזו אינה בנק. 

בהרצאה שלו הוא מדבר על הטלפון החכם כבנק עתידי. למעשה הוא לא ממש בנק אלא המקום אליו מגיע המידע הבנקאי וממנו מבוצעות הפעולות. לשאלתי הוא ענה שהוא לא חושב שהבנקים יעלמו לגמרי. הם רק ישתנו באופן מהותי. 

במושגים שלי, יהיו בעיקר בנקים דיגיטליים עם מעט סניפים. שירותים חשובים שינתנו על ידי חברות חוץ בנקאיות, כמו החברה של ד"ר ברק ושותפיו, יכללו מנועי השוואת מחירים. אנחנו רואים מנועי השוואת בתחומים רבים אחרים, אז מדוע לא בבנקאות? 
אתם רוצים לקחת הלוואה דווקא בבנק אז מדוע שלא תקבלו לטלפון החכם או לאינטרנט רשימה של בנקים וגובה הריבית ותנאי התשלום בכל אחד מהם? 
אתם רוצים להפקיד פיקדון בבנק אז מדוע שלא תקבלו רשימה של תנאי פיקדון מהסוג שאתם רוצים בבנקים שונים מדורגת מזה שנותן את התנאים הטובים ביותר ועד זה שנותן את התנאים הפחות טובים?
יש כאלה החושבים שאפילו הבנקים עצמם יאלצו לתת לכם מידע על מוצרים בנקאיים של בנקים מתחרים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית עשויה להפוך את הטלפונים החכמים וה-Pablets למרכז פעילות בתחומים רבים כולל בנקאות ושירותים בנקאיים באמצעות גורמים שאינם בנקים.


האם ימשיכו בנקים להתקיים בעוד 20 שנים?
בשישים ומשהו שנות חיי כבר נתקלתי בהרבה אנשים שטענו בכתב או בע"פ שמוצר או חברה "ימותו". האופנה של להמית בהבל פה מוצרים או חברות נפוצה במיוחד בתחום טכנולוגיית המידע (Information Technology). כמעט תמיד הממיתים טעו.

איני רוצה להצטרף לאותם נביאים (רובנו יודעים למי ניתנה הנבואה אחרי שחרב בית המקדש). 

השורה התחתונה שלי היא שלהערכתי בנקים ימשיכו להתקיים גם בעוד 20 שנה.
הם יצטרכו להתסגל למציאות חדשה והרבה פחות נוחה מהמציאות שהכירו במשך עשרות רבות של שנים.
הבנקאים השמרנים ושונאי הסיכונים (Risk Averse) כבר לא יוכלו להמשיך באותו מסלול מוכר.