צפוי משבר כלכלי עולמי מתמשך

 

לא רק מדינת ישראל צפויה למשבר כלכלי מתמשך בגלל מעורבותה במלחמה של כשנתיים וחצי שטרם הסתימה. 

העלויות הנוכחיות של מלחמת איראן השנייה מגיעות ל-50-60 מיליארד דולר. אם תימשך גם במהלך חול המועד פסח ואחריו, הן יגדלו משמעותית.

פרט למלחמה, שהפכה למשבר עולמי, יש סיכונים נוספים העלולים לגרור את העולם למשבר עולמי וכלכלי של לפחות שנתיים. 

מלחמת איראן הפכה למלחמה כמעט עולמית

רוסיה תומכת באיראן באופן פעיל. סין באופן פחות פעיל. המלחמה הפכה לחלק מהמאבק העולמי. 

לא רק לישראל גורמת המלחמה לנזקים כלכליים משמעותיים. רשימה חלקית של מדינות שסובלות מנזקים כלכליים ישירית בעטיה של המלחמה: איראן, ארה"ב, מדינות המפרץ, לבנון ומדינות נוספות.

מלחמת רוסיה-אוקראינה נמשכת

מלחמת רוסיה-אוקראינה נמשכת כארבע שנים. יש לה השלכות כלכליות קשות על שתי המדינות הללו וגם על מדינות אחרות בעיקר באירופה. 

משבר הנפט

סגירת מיצרי הורמוז על ידי המשטר האיראני יצרה מחסור בנפט ובדלק. המחירים כבר עברו את 100 הדולרים לחבית ועלולים להמשיך לעלות אם תימשך המלחמה. 

בגלל סגירת מיצרי הורמוז ופגיעה איראנית בתשתיות ייצור נפט שלהן מדינות המפרץ אינן יכולות ליצא נפט. 

מחירי הדלק עולים. גם מחיר ייצור חשמל. מחסור בדלק ועליית מחירים משפיעים לרעה על משקים של מספר רב של מדינות. 

אם וכאשר תסתיים המלחמה ייקח זמן עד שמדינות המפיקות נפט ונפגעו מהמלחמה יוכלו לחזור לרמת התפוקה של לפני המלחמה.

ניהול כלכלי-פוליטי כושל של דונלד טראמפ 

לא התלהבתי מהאופן שבו ניהל דונלד טראמפ את כלכלת ארה"ב בקדנציה הקודמת. קראו למשל: 

הנשיא שנכשל במבוא לכלכלה. 

נראה שבקדנציה הנוכחית נשיא ארה"ב טראמפ חוזר על אותן שגיאות רק בסדר גודל גדול יותר, למשל מכסים גבוהים על סחורות של בעלות ברית של ארה"ב. 

ערעור נוסף של האמון של בעלות הברית של ארה"ב הוא באמצעות תביעות כספיות מהן כתנאי לשיתוף פעולה וההתבטאויות על סיפוח חלקים מהן לארה"ב, גרינלנד למשל. 

בשביל שיתוף פעולה כלכלי צריך אמון. 

בעבר נחשבה ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. טראמפ כבר איננו כזה. 

הוא מצטייר כנשיא שלפן והפכפך.

בועת הבינה המלאכותית

התפוצצות אפשרית של בועת הבינה המלאכותית עלולה אף היא לתרום להחמרת המשבר. 

משבר שוק האשראי הפרטי לחברות

שוק האשראי הפרטי לחברות הוא מעין בנקאות צללים. הוא ברמת סיכון גבוהה המזכירה את משבר הסאבפריים בשנת 2008.

השורה התחתונה

קיים חשש למשבר כלכלי עולמי שעלול להימשך שנתיים או יותר. 

החשש הזה הוא זה שגורם לכמה מהאנשים המובילים בעולם ההשקעות לדבר על סכנה של הפסדים עתידים בטווח קצר בשוק ההון.

כשהפחד מהקורונה משתק את המשק

הנזקים הכלכליים בארץ ובעולם עקב הקורונה הופכים למשמעותיים.  אולי זה הזמן לבחון מחדש את מדיניות משרד הבריאות.

בשני הפוסטים הקודמים על הקורונה: נקודות למחשבה ביחס לצעדים של משרד הבריאות בהקשר של וירוס הקורונה ובורסה קורונה וניהול סיכונים, הייתה לי ביקורת מרומזת על מתווה משרד הבריאות. 
נדמה לי שהיום אפשר להגיד באופן ברור: נכון להיום מתווה הבידודים של משרד הבריאות קיצוני מדי ופחות מדי אפקטיבי. 

העולם המודרני הוא עולם בו יש שינויים בקצב מהיר. צריך להתאים את עצמנו לשינויים האלה. 
נראה לכאורה, שמשרד הבריאות, נותר באותו מקום בו היה לפני כמה ימים: דגש רב על בידודים, כולל בידודים מרצון. 
אני מאוד מקווה שההתמקדות בבידודים לא באה על חשבון הדברים היותר חשובים:

1. איתור מוקדם של נדבקים ובדיקה מוקדמת של חשודים בהידבקות.

2. טיפול רפואי יעיל בחולים בשלבים מוקדמים של המחלה.

3. התמקדות בקבוצות סיכון.

דוגמה למדיניות לא אפקטיבית של בידודים

 משרד הבריאות מפרסם באתר שלו את מסלול תנועתם של חולים, על פי ימים ושעות. הוא קורא לכל מי שהיה שם ליצור קשר עם המשרד ולהכניס את עצמו לבידוד. 
בואו נסביר למשרד הבריאות מדוע זה הזוי: 

1. ישראלים אינם יפנים צייתנים. 
מרבית האנשים לא ידווחו ולא יכניסו את עצמם לבידוד.

2. אין שיניים לחוק בהקשר זה.
לכו תוכיחו שאדם X היה בבית קפה Y במועד בו שהה שם חולה Z. 

3. לא כל אחד יזכור את השעה ואולי גם היום בהם שהה בבית קפה X.

4. מי ישב ויקרא באתר משרד הבריאות את כל כמויות המידע ההולכות ומצטברות על מסלולי תנועתם של יותר ויותר חולים? 
אולי כמה מבני דור ה-Y ודור ה-Z. לא קשישים שהם אוכלוסיית סיכון. 

חלופה אחרת

אם מישהו מרגיש לא טוב עם סימפטומים המזכירים את הסימפטומים של קורונה, שילך וייבדק מהר ככל האפשר. 
אנשים שלא מרגישים טוב יכולים לבדוק את מסלולי תנועות חולי הקורונה והאם הם אולי הצטלבו עם המסלול שלהם. 
בשביל זה צריך לאפשר בדיקות מהירות של אנשים כאלה.

מה שברור שחלופה כזו תעורר פחות חרדה. 

אפשר גם אחרת

קראו כתבה על האופן בו מתמודדים בטיוואן עם הקורונה. קישור:

ביג דאטה, נחישות, זריזות והתגייסות פוליטית: כך מנצחת טיוואן את הקורונה

קראו כתבה על האופן בו מתמודדים בדרום קוריאה עם הקורונה. קישור: 

הקוריאנים: סגר זה לא דמוקרטי, עצירת טיסות? לא מודרני!  

כתבה נוספת המתייחסת גם לסינגפור.

ללמוד מהן: המדינות שהצליחו במאבק בקורונה

עיקרון ה-ALARP

בפוסט קודם חילקנו את הסיכונים לשלושה תחומים על פי מידת הצורך לטפל בהם: 

1. Unacceptable
אלו הם סיכונים חמורים שאיננו מוכנים לקחת. נטפל בהם על מנת שלא יהיו קיימים או לפחות נקטין אותם באופן משמעותי. הטיפול בהם הוא בעדיפות גבוהה ובדרך כלל מידי.

2.  Tolerable
אלו הם סיכונים שעוברים את סף הסיכון בקריטריונים שהוגדרו מראש. צריך לטפל בהם אבל במסגרת המגבלות והאילוצים אפשר לדחות את הטיפול בהם.  

3. Acceptable
סיכונים כאלו הם סיכונים שמוכנים לקחת ואפשר לוותר על הטיפול בהם. 

מה זה ALARP?

ALARP הן ראשי תיבות של:
As Low As Reasonable Practical 

סיכונים כאלה הם סיכונים העלולים לפגוע למשל בחיי אדם או בבריאותם. 
לא תמיד אפשר להימנע לגמרי מסיכונים כאלה. 
לא תמיד מעשי למזער סיכונים אלה עד למינימום האפשרי. 
כך למשל, מפעל המייצר מוצר וצריך למכור אותו ברווח, יתקשה להוסיף אמצעי בטיחות הממזער למינימום סיכון, אם עלות האמצעי ומימוש השימוש בו גבוהים מאוד.

במקרה  זה הסיכון עלול להיות חוסר תחרות מול יצרנים אחרים. התוצאה עלולה להיות הפסדים, פיטורי עובדים ואפילו סגירת החברה.

לעומת זאת אם מעשי ליישם אמצעי לטיפול בסיכון מבחינה כלכלית, מבחינה תפעולית ומבחינות מעשיות אחרות ניישם אותו ונקטין את הסיכון.

עיקרון ה-ALARP


ALARP הוא למעשה עיקרון הקובע שנקטין עד למינימום המעשי סיכונים מסוימים. 
חשוב לזכור שבמציאות הדינאמית בה אנו פועלים המינימום המעשי עשוי להשתנות. נשאף להקטין באופן מתמשך את המינימום.
כך למשל, אם נצטרך לקנות ציוד או תוכנה לצורך הקטנת הסיכון ונגיע למסקנה שזה אינו מעשי משום שהעלות גבוהה מדי, ייתכן ששנה או שנתיים מאוחר יותר המחיר ירד באופן משמעותי או ניתן יהיה להשתמש בציוד או תוכנה אחרים זולים יותר. 
כשזה יקרה ייתכן שיהיה מעשי לרכוש את הציוד או התוכנה ולהשתמש בהם.

השימוש בעיקרון הזה מתייחס במרבית המקרים לבריאות ו/או לבטיחות.

דוגמה: מפעלים מזהמים במפרץ חיפה

זוהי דוגמה מהחיים למצב בו צריך לעשות שימוש בעיקרון ה-ALARP. קרוב לוודאי שיש קשר סטטיסטי בין הימצאותם של המפעלים בקרבת חיפה לבין שיעורי תחלואה ומוות גבוהים יותר באזור זה בהשוואה לאזורים אחרים בארץ, למשל ממחלת הסרטן.

המפעלים טוענים שאין קשר סיבתי בין שיעורי התחלואה והמוות הגבוהים לבין הימצאות המפעלים בקרבת העיר.

אין לי מומחיות בנושא ולכן קטונתי מלהביע דעה התומכת בדעת מומחים הטוענים שיש קשר או דעה התומכת בדעתם של השוללים קשר כזה. 

פרט לסיכונים הבריאותיים יש גם סיכונים בטיחותיים וביטחוניים.

אין ספק שצריך לפעול לפי עיקרון ה-ALARP.
הוויכוח המהותי הוא בקשר ל-A השני בראשי התיבות: מה סביר לעשות במצב הנוכחי?

נציב שאלות קונקרטיות:

1. האם מעשי להרחיק את כל המפעלים באופן מידי?

2. האם מעשי להרחיק חלק מהם מידית?

3. האם מעשי להרחיק אותם תוך שנה או שנתיים או חמש שנים?

4. האם מעשי להקטין את הייצור ולהקטין את הסיכון?

ברור שניתן לבנות עוד מספר רב של תסריטים ולנתח אותם.

היכן משתמשים במושג ALARP?

מקורו של המושג הוא בבריטניה. השימוש במושג נפוץ בבריטניה ופחות נפוץ במדינות אחרות. על פי הויקיפדיה האנגלית, יש שימוש במושג גם בניו זילנד והשימוש בו במדינות אחרות כמעט ולא קיים.

השימוש הלא מדויק במושג ALARP

שימוש לא נכון במושג הוא כאשר משתמשים ב-ALARP בהקשר של תחומי סיכון ולא כעיקרון.

השימוש הזה מחזיר אותנו לתרשים של תחומי סיכון שבראשית פוסט זה.

יש המבלבלים בין Tolerable Risk לבין ALARP. מי שעושה זאת עשוי להציג תרשים דומה לתרשים שהבאתי כשבמקום Tolerable כתוב ALARP.
ALARP הוא עיקרון המתייחס לסיכונים בכל תחומי הסיכון.

מקור הטעות הוא במתאם הסטטיסטי הגבוה בין Tolerable Risk לבין סיכונים עליהם מפעילים את העיקרון של ALARP.

במרבית המקרים בהם סיכון הוא לא קביל (Unacceptable) ננסה לטפל בו באופן מלא או לכל הגרוע להקטין אותו באופן שהסיכון השיורי יהיה קביל.
יהיו מצבים בהם בכל זאת נפעיל את העיקרון לגבי סיכונים בתחום זה גם אם הסיכון השיורי קביל. למשל, סיכוני בטיחות שטיפלנו בהם באופן שבו הם עונים על הקריטריונים שקבענו.
זה לא בהכרח מונע מאיתנו לפעול על פי עיקרון ה-ALARP ולצמצם אותם בהווה או בעתיד ככל שניתן באופן מעשי.

במרבית המקרים לא נטפל כלל בסיכונים קבילים (Acceptable). עשויים להיות סיכונים בריאותיים ו/או בטיחותיים בתחום זה בתחום זה שבכל זאת נפעל למזער אותם על פי העיקרון של ALARP כאשר העלות קטנה והמאמץ קטן. 

שתי פרוסות לחם בלי כלום

לזכר כל משפחתה של אימי ז"ל שנספתה בשואה. כל דודותיי, דודיי ובני דודי.

סוגי לחם שונים.
מקור התמונה: ויקיפדיה

אימי איבדה את כל משפחתה בשואה. גם הוריה של אשתי הם ניצולי שואה שאיבדו את משפחתם. 

להוריה של אשתי הייתה חברה, ניצולת שואה אף היא. היא החזיקה באופן קבוע בתיק שלה שתי פרוסות לחם.

היא לא סבלה ממחסור כלכלי. היא עבדה ובעלה היה מנהל מחלקה באחד מבתי החולים. הם לא התנהלו באופן בו הוציאו יותר מהכנסותיהם.

פרוסות הלחם היו היערכות, אולי מופרזת, למצב בו יקרה פתאום משהו שיותיר אותה ללא מזון. 

להצטרף לקיבוץ

באחד מסיפורי השואה האמיתיים, שסופרו בתקשורת, רואיינו שני אחים.

הם היו נערים או בחורים צעירים שהיו היחידים ממשפחתם ששרדו. כשהעלו אותם לארץ היו כמה ימים בקיבוץ ומיד החליטו להצטרף לקיבוץ.

הסיבה לכך הייתה ארוחת הבוקר בקיבוץ: אפשר לקבל בחינם ארוחה עם סלט, לחם, ביצה וגבינות.

שני דברים שרובנו לא יודעים לעשות

1. לא יודעים להעריך את מה שיש לנו

בלוג זה עוסק בכלכלת המשפחה ולכן ברור שמדובר גם בהיבטים כלכליים. מדובר גם בהיבטים בריאותיים למשל. במאמר מוסגר, לבריאות לא טובה, יש גם מחיר כלכלי.

רבים מאיתנו לומדים להעריך את מה שיש לנו רק אחרי שאיבדו אותו.

גיבורי שני סיפורי השואה לעיל למדו להעריך דברים שאיבדו בשואה.

להבדיל מאיתנו, הם לא איבדו אותם במהלך השואה מתוך בחירה. חלק מאיתנו מאבדים דברים בעיקר בגלל התנהלות לא נכונה ותפיסה לא נכונה. 

2. נוטים להתעלם מסיכונים

ההיערכות לסיכון של חוסר מזון בשני הסיפורים לעיל היא קיצונית. לא מעט מהמשפחות והאנשים שאנחנו פוגשים נמצאים בקצה השני של הסקלה: לוקחים יותר מדי סיכונים.

דוגמאות כלכליות לא חסרות, למשל: אוברדרפט גבוה ומתמשך, משכנתה גבוהה, שספק אם יוכלו להחזיר וחיסכון פנסיוני לא מספיק. 

יש גם קשר בין שני הדברים: כשלא יודעים להעריך את מה שיש מוכנים לקחת סיכון ולאבד אותו.

כמה מילים על ניצולי שואה

אחרי מה שהם עברו חובה לתת להם את מה שמגיע להם ולא לפגוע בזכויות שלהם.

אני לוקח את זה צעד אחד נוסף:

ניצולי שואה מקבלים ממני, ללא תשלום, ייעוץ בכלכלת המשפחה.

אלו שמעוניינים בייעוץ כזה מוזמנים לפנות אלי בטלפון: 054-4480616.

התרחשות אירוע סיכון רעה? לא תמיד

גשם ברחובות קולקטה בהודו
מקור התמונה: ויקיפדיה

התרחשות אירוע סיכון נתפסת כמעט תמיד כדבר שלילי שיש להימנע ממנו. בפוסט זה אסביר, בעיקר באמצעות דוגמאות, מדוע התרחשות אירוע סיכון עשויה להיות ניטרלית ואפילו חיובית. 

קוראי הבלוג כבר נתקלו במקרה בו התרחשות אירוע סיכון היא כמעט חסרת משמעות בהקשר הכלכלי. מדובר בפוסט: הכל סיכונים: הסיכונים שמלוום אותנו וההתמודדות איתם. ההקשר הוא ביטוח חיים. מדובר במקרה, מאד ספציפי, של בן יחיד להורים מאד עשירים ואוהבים. ברור לגמרי שאם, חס וחלילה, ימות בטרם עת הוריו ידאגו כלכלית לאשתו וילדיו שיוכלו לשמור על אותה רמת חיים.
כמובן שמוות בטרם עת הוא אירוע טרגי לאיש ולמשפחתו אבל הסיכון הכלכלי זניח.
עדיף לו לחסוך לילדיו במקום לעשות ביטוח חיים. יהיה צורך בביטוח חיים רק במקרה, שהסתברותו נמוכה, שמצבם הכלכלי של הוריו יורע או במקרה של שינוי דרמטי במערכת היחסים המשפחתית הנפלאה עם הוריו.  
אם אכן יתרחש אחד מהאירועים הנ"ל, כנראה שעליו לעשות ביטוח חיים באופן מידי.
אם אכן יתרחש אחד מהאירועים הנ"ל ובמהלך התקופה יורע מצבו הבריאותי, יתכן שיצטרך לשלם פרמיה גבוהה יותר לביטוח חיים או שבפוליסה יהיו החרגות.   

גשם כבד יורד
האם זה סיכון? תלוי בנקודת המבט. אם אתם חסרי בית בקולקטה בהודו (ראה תמונה בתחילת הפוסט), צריך להיערך לסיכון הזה. אם תכננתם טיול שבו תתגוררו באוהל, זהו סיכון שכדאי להביא בחשבון מראש.
אם אתם חקלאים, יתכן שבגשם הזה הוא נהדר לשדות שלכם והוא ישפיע לטובה על מצבכם הכלכלי.

פיטורים
משה הוא עובד טקסטיל בן 55. הוא עבד 30 שנה במפעל. המפעל בו עבד נסגר משום שהבעלים החליט שזול יותר לפתוח מפעל בתאילנד.
הסיכויים של משה למצוא עבודה אינם מהטובים. פיטורים הוא סיכון שהיה עליו להביא בחשבון.

טל הוא הוא בוגר מצטיין של יחידה 8200 בתחום המחשוב. טל פוטר מעבודתו באזרחות בגיל 25. החברה בה עבד נקלעה לקשיים כלכליים ועמדה בפני פשיטת רגל. 
עד שפוטר קיבל בממוצע פעם בחודש הצעת עבודה. רוב הצעות העבודה היו בתנאים טובים יותר מהעבודה במקום עבודתו הנוכחי. הן היו גם יותר מאתגרות מבחינה מקצועית. 

הסיבה העיקרית לכך שלא נענה להן הייתה הפחד שלו להחליף מקום עבודה. 
אירוע הסיכון הזה הוא אירוע חיובי ולא שלילי. הוא טומן בחובו יותר סיכוי מסיכון.
הוא ימצא בקלות מקום עבודה אחר. הוא ירוויח יותר. העבודה תהיה מענינת ומאתגרת יותר. לא פחות חשוב: הוא ילמד שמקום עבודה הוא לא לנצח ואפשר להחליף מקום עבודה. 

להפסיד כסף בבורסה
יוסי הוא עובד זוטר בן 60. בעמל רב צבר חסכונות של כ-2 מיליון שקל. יוסי החליט להשקיע אותם בבורסה במניה של "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" (שם החברה בדוי אבל  בהחלט תוכלו למצוא בבורסאות חברות בעלות מאפינים דומים). מניית "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" קרסה. יוסי הפסיד כ-90% מחסכונותיו.

בהחלט אירוע שלילי שישפיע על מצבו הכלכלי של יוסי לכל חייו. גם בהווה ואולי אפילו יותר אחרי הפרישה לפנסיה.
יוסי היה צריך לנהל סיכונים: לא "לשים את כל הביצים בסל אחד", לתת למישהו מקצועי להשקיע עבורו את הכסף בתיק השקעות, בפוליסת חיסכון או באפיק השקעות אחר.

נועה היא מומחית ביוטק צעירה שמשכורתה גבוהה. במהלך השנתיים האחרונות הצטברו לה, ללא מאמץ, כ-100 אלף שקל. ניחשתם נכון, גם נועה השקיעה את כספה במניה של חברת "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ". היא עשתה זאת מנימוקים צ'רטריסטיים. היא הסתכלה על הגרף של מניית החברה וראתה שבמשך חצי שנה ירדה ב-30%. כל מה שיורד עולה קניתי את המניה במחיר נמוך, חשבה נועה. 
טעות!!! לא כל מה שיורד עולה. "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" ירדה ב-90% נוספים. 

תתפלאו אבל מבחינתה של נועה זהו אירוע חיובי. היא שילמה שכר לימוד לא גבוה במיוחד. בפעם הבאה, כשיהיה לה הרבה יותר כסף,  היא תשקיע את הכסף באופן נבון יותר.

הזווית האישית שלי
בצעירותי הייתי איש מקצוע מוביל בתחום מסוים של מחשבים. עבדתי ביחידת סמך ממשלתית (חלק ממשרד ממשלתי) בשם מלם. קיבלתי הצעות עבודה עם שכר גבוה יותר ולפעמים גם עם אתגרים מקצועיים גדלים יותר. דחיתי את כולן, משום שפחדתי לעזוב מקום עבודה. העדפתי יציבות תעסוקתית ופנסיה תקציבית.

בשנות השלושים המאוחרות של חיי הפכה יחידת הסמך לחברה ממשלתית. לא סתם חברה ממשלתית, אלא חברה ממשלתית שמפטרת בגל הפיטורים הראשון כ-30% מהעובדים. 
לא סתם חברה ממשלתית, אלא חברה ממשלתית שמתחילה בתהליך של הפרטה.
באחד הגלים הבאים פוטרתי. 

אירוע סיכון קלאסי: מומחה מחשבים, שיש לו משפחה עם ילדים בגיל צעיר, המתקרב לגיל 44 מפוטר.
היה קשה. בחצי השנה הראשונה לא מצאתי עבודה (מבוגר, overqualified, עוסק במחשבי Mainframe שאז חשבו שהם צפויים להיעלם תוך שנים ספורות).

במציאות היו גם לא מעט היבטים חיוביים. לולא הפיטורים לא הייתה לי קריירה של יועץ עצמאי במחשבים משנת 1994, כשאפילו היום,  בגילי המופלג (עוד מעט 66), יש כאלה שפונים אלי לייעוץ. 
לולא הפיטורים לא הייתה לי קריירה מרתקת ומגוונת: לא הייתי נותן ייעוץ ליותר מ-40 ארגונים בארץ ובעולם, לא הייתי נותן ייעוצים במגוון רחב של תחומים במחשוב, הייתי נתקע בנישה טכנולוגית מסוימת ולא הייתי נאלץ במשך שנים ארוכות להיות בחזית הטכנולוגיה וללמוד כל הזמן נושאים חדשים.

רשימת תיוג לקראת פרישה

מקור התמונה: ויקיפדיה

יש מגוון רחב של היבטים בהיערכות לפרישה מעבודה. תכנון פיננסי לקראת פרישה אינו צריך לעסוק בהיבטים שאינם כלכליים אבל הוא צריך להביא אותם בחשבון, משום שהם משפיעים עליו. כך למשל, אם החלום של מישהו הפורש מעבודה הוא לסוע בכל שנה לטיול של חודש בארצות אקזוטיות רחוקות, יש להביא בחשבון את העלויות. 

בפוסט זה אציג רשימת תיוג (checklist) בהיערכות ממש לפני פרישה. יש להבחין בינו לבין ההיערכות לטווח ארוך לפרישה, הנדרשת בגילים צעירים יותר.

1. האם זה הזמן הנכון לפרוש?

לא תמיד זה תלוי בכם, אבל אם הציעו לכם תכנית פרישה מוקדמת או השאירו לכם את האפשרות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הרשמי, צריך לשאול את השאלה הזו.

קראו: מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה    

2. כיצד נערכים למצב בו ההכנסות קטנות יותר?

כמעט תמיד גובה גימלת הפנסיה וקיצבת הזיקנה קטן מגובה ההכנסות מעבודה. בכמה קטן? זה ספציפי לכל יחידה משפחתית או לכל אדם בודד.

3. כיצד נערכים למצב בו ההוצאות גדולות יותר?

כמעט תמיד ההוצאות גדולות יותר. זה הזמן בו יש זמן לממש חלומות שעולים כסף: שיפוץ דירה, קניית מכונית חדשה, לימודים, טיולים וכיו"ב. זה הזמן בו לרוב נמצאים עדיין במצב בריאות המאפשר מימוש חלומות כאלה.

אולי לא שמתם לב אבל המעביד כיסה חלק מההוצאות שלכם (טלפון סלולארי, אחזקת רכב, הנחות על מוצרים ושירותים ועוד). מעכשיו אתם תשלמו מכיסכם.

4. מה עושים עם מענקי הפרישה?

במקרים רבים מקבלים מענקים כספיים בפרישה: ימי חופשה שלא נוצלו, ימי מחלה שלא נוצלו (במגזר הציבורי), מענקי פרישה מוקדמת, פיצויים, חודשי הסתגלות ועוד.

האם להתשמש בהם להוצאות שוטפות או לחסוך חלק מהם או את כל המענקים?  

5. אילו זכויות מגיעות?

לגמלאים מגיעות זכויות והטבות רבות. הן שוות כסף. זה הזמן לבדוק.

6. האם לעבוד? 

לרוב מדובר בעבודה בהיקף חלקי. לא תמיד באותו תחום בו עסקתם. עבודה היא תופת הכנסה וסגולה לבריאות טובה יותר, אבל אם יש לכם מספיק כסף והרבה תכניות לניצול זמנכם הפנוי אולי כדאי לותר עליה?

7. האם לחשוב בכלל או לחשוב עכשיו על דיור מוגן?

אם כן, אז לא בהכרח במטרה לממש אותו בעתיד הקרוב.

8. היכן לגור?

יכול להיות שזה הזמן לעבור לגור בישוב אחר: קרוב יותר לילדים ולנכדים או בעיר או מושב שחלמתם כל חייכם לגור בהם.

יכול להיות שזה הזמן להחליף את הדירה הגדולה בדירה קטנה יותר.

9. מיסוי

כיצד לשלם (באופן חוקי בלבד) פחות מיסים על מענקי הפרישה למיניהם? האם כדאי לשים כספים שחסכתם במהלך חייכם בתכניות המעניקות הטבות מס. כך למשל: האם לשים כסף בקופת גמל לפי תיקון 190? 

10. האם ערוכים לסיכונים בכלל וסיכונים תלויי גיל בפרט?

ניהול סיכונים הכרחי בכל גיל בחיינו הבוגרים. יש סיכונים שמתרחשים יותר בגיל מבוגר, למשל מצב סיעודי.

11. יחסים כספיים במשפחה

האם לכתוב צוואה? האם לחלק כספים ורכוש לילדים לפני לכתנו לעולמנו? כמה תמיכה ומתנות אפשר לתת היום לילדים ולנכדים?

פצצת זמן? כיצד צריכות משפחות להיערך לעתיד כלכלי קשה

כל האינדיקטורים הכלכליים מצביעים באותו כיוון: התקופה הקרובה ואולי לא רק הקרובה, צפויה להיות לא קלה למרבית המשפחות בישראל.

בפוסט זה אנסה להסביר מדוע צפויה תקופה לא פשוטה ויותר חשוב אנסה לתת כיוון מעשי להיערכות לתקופה כזו.  

מה השתנה בכלכלת משפחות בשנים האחרונות?

לפני עשרים או שלושים שנה, רבים מהאנשים עבדו בכל שנות עבודתם כשכירים במקום עבודה אחד. אחרים החליפו מקום עבודה אחד במהלך הקריירה שלהם. מספר קטן יותר של אנשים החליפו שני מקומות עבודה במהלך הקריירה  שלהם. השורה התחתונה של מצב זה הייתה יציבות:  בהכנסה ובהפרשות הפנסיוניות. הערכים בחברה הישראלית ומגבלות הזמינות של מוצרי צריכה צמצמו את ההוצאות. תוחלת החיים לאחר הפרישה לגמלאות הייתה קצרה, כך שפנסיונרים רבים הצליחו להתקיים בכבוד ולהותיר לדור הבא נכסים משמעותיים.

את החסכונות אפשר היה להשקיע באמצעות מכשירים פיננסיים פשוטים ובטוחים כמו תוכניות חיסכון צמודות מדד נושאות ריבית.  ההשקעות נשאו רווחים בטוחים, שהעלו את ערכן הריאלי לאורך זמן. 

המצב היום שונה לחלוטין:

• גלובליזציה - עובד במפעל בישראל תלוי במצב הכלכלי בארצות- הברית, סין, יפן, גרמניה ואיטליה וכמובן במדינות נוספות בעולם, אליהן מייצאים את המוצרים שהמפעל שלו מייצר.
• עובד לואו-טק ישראלי (למשל עובד טקסטיל), עלול לאבד את מקום עבודתו רק משום, שעמיתו הסיני או עמיתו במדינה אחרת, מוכן לעבוד בשכר נמוך בהרבה.

• אנשים מחליפים מקומות עבודה רבים במהלך הקריירה שלהם, מחוסר ברירה (פיטורים, צמצומים) או מרצון להתקדם ולהרוויח יותר.  במקצועות היי-טק מסתכלים בעין עקומה על מי שלא החליף מספיק מקומות עבודה.

• אנשים חולמים על התעשרות מהירה או על פריצה רומנטית מהירה בקריירה שלהם: מפעל הפיס, מי רוצה להיות מיליונר?, The Voice, כוכב נולד, נולד לרקוד או מסטר שף (יסלחו הקוראים אם טעיתי בשם אחת או יותר מהתוכניות). המשותף לכל ההגרלות והתוכניות שהוצגו כאן היא תרבות ההתעשרות הקלה והמהירה.  אצל אחרים החלום מתורגם לפתיחת עסק הפושט רגל או סתם מדשדש.

• תוחלת החיים עלתה משמעותית. התוצאה: צמצום בהכנסה עם הפרישה לפנסיה. 

• תרבות הצריכה גורמת לגידול בהוצאות, לאוברדרפט ולקיחת אשראי גדול מיכולת ההחזר.

• גדל מגוון המכשירים הפיננסיים וקטנה יציבות ההשקעה בהם. המכשירים הפיננסיים רבים ושונים זה מזה, מורכבים, מסובכים והתנודות בגובה התשואה שלהם גדולות. על מנת לסחור בהם באפקטיביות צריך להיות מקצוען, שברוב המקרים גם מחזיק חיבור ממוחשב לבורסות, המאפשר לו פעולות מידיות.

השורה התחתונה היא חוסר יציבות בהכנסות ובחסכונות וגידול בהוצאות. 

מדוע מחכה לנו תקופה קשה?

רוב הנכתב בפסקה זו רחוק מאד מהמצאת הגלגל מחדש: בידיעות, מאמרים וניתוחים קיימת כמעט אחידות דעות והמסקנות נראות גם לי (במאמר מוסגר, לא אחת הבעתי דעה שונה מדעת מומחים (גם מומחים מובילים בעולם) או מדעת הרוב ואף פעלתי בהתאם, לרוב בהצלחה, כך שלו הייתי חושב אחרת לא הייתי מהסס לציין זאת).                                 

להלן האינדיקטורים העיקריים לכך שצפויה בעתיד הקרוב תקופה כלכלית קשה למשפחות רבות בישראל:

• משבר כלכלי במדינות רבות בעולם: בארה"ב מתקשים הנשיא ויריביו הפוליטיים להגיע להסכמה ביחס למימוש הצעדים  הכלכליים אותם מתכוון הנשיא לבצע. יוון וספרד כבר אמרנו. איטליה משותקת פוליטית תתקשה לצאת מהמשבר הכלכלי שלה. יש המצביעים על צרפת כמדינה הבאה במפולת קוביות הדומינו של מדינות אירופה. לפי דעתו של כלכלן יפני, ההתאוששות לכאורה הקיימת שם היא לטווח קצר והמשבר צפוי להימשך. 

• הגרעון התקציבי בישראל הוכפל בשנת 2012 והגיע ל 39 מיליארד דולר מבחינת משפחה ישראלית המשמעות היא יותר מיסים, התייקרויות של מוצרים ופחות שירותים ממשלתיים, כלומר: הוצאות גדולות יותר והכנסות נמוכות יותר. מומחים מעריכים את תוספת ההוצאות בגין התייקרויות בכ 6,000 ש"ח לשנה.

• חלק מהאנשים שמקום עבודתם אינו יציב עלולים לאבד את מקום עבודתם כתוצאה מהמצב הכלכלי בעולם וכתוצאה מהמאמצים לקיצוץ הגרעון בישראל

• מצבת האשראי של משקי הבית בישראל גדלה באופן עקבי ומשמעותי כך למשל קיימת בישראל מגמה עקבית של גידול בשימוש בכרטיסי האשראי ובסכומי ההלוואות הניתנות על ידי חברות כרטיסי האשראי.

• סכומי ושיעורי המשכנתאות שלוקחות משפחות בישראל גדלים לממדים מפחידים. הפחד העיקרי הוא, שמשפחות רבות לא יוכלו לעמוד בהחזרים החודשיים במקרה של משבר כלכלי, פיטורים או סתם עלייה גדולה בשיעור הריבית הנמוך היום. פחדים נוספים הם: העצמת המשבר בגלל התרסקות כלכלית של משפחות וקריסה של בנקים. זה כנראה מפחיד גם את בנק ישראל, הנוקט צעדים על מנת להגביל את היקף צריכת המשכנתאות. במקרים רבים המשכנתאות מגיעות לאחוזים גבוהים מדי מערך הדירה (כן, גם יותר מהגבול העליון של 70% שקבע בנק ישראל) וההחזר החודשי מגיע לאחוזים גבוהים מדי מההכנסות החודשיות של משפחות (בחלק מהמקרים מדובר בהחזר הגבוה מ 50% מההכנסות). החשש הקיצוני ביותר הוא ממצב הדומה למשבר הסאבפריים בארה"ב בשנת 2008. ירידה חדה במחירי הדירות, ביחד עם חוסר יכולת להחזר התשלום החודשי, עלולים לגרום להתרסקות כלכלית של משפחות.

מה צריך לעשות? 

ראשית בתקופה כזו חשוב יותר מתמיד להתנהל נכון מבחינה כלכלית. על מנת להתנהל נכון באופן עקבי, חלק מהמשפחות צריכות להיעזר בי או בעמיתי למקצוע (יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה). מי שחושב שאני עשוי להיות זה שיעזור לו מוזמן לפגישה במתנה, ללא תשלום וללא התחייבות. 

אציג כאן מספר עקרונות להתנהלות נכונה בעת הזו:

• ניהול סיכונים חשוב תמיד. בתקופה הקשה הצפויה בקרוב הוא חשוב עוד יותר
• טפלו בהתנהלות הכלכלית המשפחתית עכשיו ולא כשתגיעו למשבר או התרסקות. כשזה יקרה יכול להיות שזה יהיה כבר מאוחר מדי לטפל. במקרה הטוב אפשר יהיה לפתור את הבעיות, אבל זה יהיה הרבה יותר קשה והמחיר שתשלמו גם בחיי היומיום יהיה גבוה יותר.
• חסכו לעת צרה. 
• יותר מכל היזהרו מהחלטות כבדות (למשל: רכישת דירה), חפוזות ולא שקולות בתחום הלוהט והמבעבע של דיור.

ראו גם

מה קרה בביטוחי המנהלים בישראל?

מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה

ג'ורג' ברנרד שו והפנסיה שלכם 

לכולם יש אוברדרפט גם לי

הטיפשות של שוק העבודה בישראל:  אין כניסה מעל לגיל 45

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה - כיצד ומדוע?

הכל סיכונים: הסיכונים שמלווים אותנו וההתמודדות איתם


המידע המופיע בפוסט זה הוא מידע כללי. שימוש בו לקבלת החלטות כלכליות משפחתיות הוא על אחריותו של המשתמש. לצורך קבלת החלטות מושכלות ניתן להיעזר באנשי מקצוע. המעוניינים להיעזר בשירותי המקצועיים מוזמנים לייצור איתי קשר באמצעות טלפון: 054-4480616
או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com