‏הצגת רשומות עם תוויות Scenario Analysis. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Scenario Analysis. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 21 במאי 2020

אחרי הקורונה לא מה שחשבתם

מקור התמונה: ויקיפדיה

כותרת של פוסט קודם מדברת עד עצמה: סוף הקורונה מתקרב? לא בהכרח סיכונים הם דינאמיים. 
כמו רוב האוכלוסייה, גם אני מעדיף לחשוב שאנחנו כבר אחרי הקורונה ואפשר לחזור לשגרה, אבל...
שלושה דברים שנתקלתי בהם בימים האחרונים ממחישים עד כמה סיכון עדיין קיים.

שיא במספר היומי של נדבקים  

תאריך הכתבה בוואלה הוא 21 במאי. כותרת הכתבה, שמקורה בסוכנויות הידיעות, היא: "שיא של נדבקים בקורונה ביממה בעולם: "יש לנו עוד דרך ארוכה"".  

תסריט אימים של המרכז לחקר סיכונים של אוניברסיטת קמברידג'


אין חולק על כך שאוניברסיטת קמברידג' היא מהטובות בעולם. אני מניח שגם המרכז לחקר סיכונים באוניברסיטה הזו הוא רציני. 
הם בחנו את הנזקים הכלכליים הצפויים של הקורונה באמצעות אותה טכניקה שאני השתמשתי בפוסטים שלי להערכת הסיכונים. הטכניקה הזו היא Scenario Analysis. 

כפי שציינתי, התסריטים שלי מבוססים על מעט ידע ועל מעט נתונים. אני מניח שהתסריטים שלהם מבוססים על הרבה יותר מידע ומידע אמין יותר. 
תסריט ה-Worst Case שלהם מדבר על נזק של 82 טריליון דולר בחמש שנים. תסריט ריאלי שלהם מדבר על נזק של 26.8 טריליון דולר בחמש שנים. תסריט Best Case מדבר על נזק של 3.3 טריליון דולר בחמש שנים.

אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה בכלכליסט. לשם השוואה, על פי הכתבה, התמ"ג של 19 הכלכלות הגדולות בעולם בשנת 2019 עמד על 69.2 טריליון דולר. 


השפעת הספרדית והאם יהיה גל שני של קורונה?


התסריט של Worst Case שאני הצגתי היה השפעת הספרדית. אין לי שום מושג עד כמה יש או אין קשר בין מה שקרה בזמן מגפת השפעת הספרדית לבין מה שקורה ויקרה בהקשר של הקורונה. 

אל תניחו שמה שהיה הוא  שיהיה אבל גם על תבטלו את האפשרות לדמיון במידה כלשהי בין שני המקרים. 

ידוע כבר מה קרה בהקשר של השפעת הספרדית. 
אני מצטט מהויקיפדיה העברית: " הגל הראשון הכה באביב 1918, ולא היה קטלני משמעותית יותר משפעת עונתית רגילה. בקיץ 1918 נראה היה כי המגפה שככה, אולם בסוף אוגוסט הכה גל שני של המגפה, קטלני הרבה יותר, שאף התגבר בספטמבר ובאוקטובר. בשיאו של גל זה העריכו רשויות הבריאות הפרוסיות והשווייצריות כי שניים מכל שלושה אנשים חלו במחלה. המגפה פחתה בחורף 1918, בחודשים נובמבר ובדצמבר, אלא שאז פרץ גל שלישי שהכה מפברואר עד אפריל 1919. גל זה היה חלש מעט מהגל השני, אולי משום שבני אדם ששרדו במהלך הגל השני פיתחו חסינות, ולכן היו עמידים יותר בפני הנגיף שהגיע בגל השלישי. " 

יש מומחים המדברים על גל שני של קורונה בספטמבר. כפי שאמרתי, לי אין כלים להעריך את מה שהם אומרים, אבל לא הייתי ממהר לבטל את זה מראש.


 


יום ראשון, 26 באפריל 2020

קורונה: בדיקה מחודשת של התסריט הריאלי שהצגתי

איור של נגיף הקורונה. מקור התמונה ויקיפדיה

היום (26.4) חלו הקלות משמעותיות במגבלות שמטילה הממשלה, בהתחשב בהמלצות משרד הבריאות, על אזרחי ישראל בגלל נגיף הקורונה. מרבית המשק נפתח לעבודה בתנאים מגבילים.
אם לא ניזהר, זה יכול להביא לכך שהמגיפה תחזור באופן חמור יותר. 

בפוסט הקודם הטעות הכי גדולה שיכול ה-CRO לעשות התייחסתי למגבלות של הכתיבה שלי על נושא הקורונה. 
ציינתי כי התסריטים שאני מציג במסגרת פוסטים על ניהול סיכוני קורונה הם איטרטיביים. הם מתעדכנים על סמך מידע שאני מקבל.

בפוסט קודם הצגתי תסריט ריאלי לשנה עד שנה וחצי מהיום.
בפוסט האחרון צרפתי קישור למידע חדש שקיבלתי מהבלוג של ביל גייטס. להלן הקישור: הפנדמיה המודרנית הראשונה.

השורה התחתונה היא, שגם אחרי שקראתי את מה שכותב ביל גייטס, התסריט הריאלי שהצגתי נשאר בעינו. 


כדאי לכם להיערך לשנה עד שנה וחצי שתחיו בהן בצל מגבלות הקורונה.


ביל גייטס


ביל גייטס הוא המייסד של חברת מיקרוסופט והאיש שהוביל אותה לצמוח מחברה קטנה לחברה מובילה בעולם ההיי-טק. 
 במשך שנים רבות היה האיש העשיר בעולם. גם היום הוא אחד מהאנשים העשירים ביותר בעולם. 
גייטס פרש למעשה מעולם ההייטק. הוא הקים בשנת 2000 את קרן ביל ומלינדה גייטס ומתמקד בניהול הקרן. 
הקרן, שהוקמה מכספו הפרטי, מתמקדת בהעלאת רמת הבריאות והפחתת העוני. 
היות שהקרן היא קרן גדולה במיוחד לא מעט מיזמים רפואיים נמצאים איתה בקשר לצורך קבלת מענקים

אין ספק שגייטס הוא אדם נבון ועל אף שאינו רופא השעות הרבות, שהיו לו במפגשים עם חוקרים בתחום הרפואה ורופאים, הביאו אותו להבנה טובה של מצב הקורונה.
הפוסט שלו כתוב בלשון שגם אנשים שאינם מתמצאים ברפואה יכולים להבין. 


הבהקים מעניינים מתוך מה שכתב ביל גייטס


1. חיסון

גייטס מסביר שתהליך פיתוח אישור חיסון אורך בין 4 שנים ל-5 שנים.
התהליך כולל פיתוח, ניסויים בבעלי חיים, תהליכי אישור ועוד. 
בדיוק נתקלתי היום במאמר על קיצור דרך במציאת חיסון לשחפת. 
אם איני טועה, הפניצילין נמצא במקרה במעבדה בניסוי שלא היה מיועד לחפש אותו.
אני מציע לכם להאמין לגייטס ולאחרים ולא לסמוך על מקרים חריגים של פיתוח מואץ של חיסון.

השפעה על התסריט שהצגתי 
אין השפעה. פיתוח תרופה הוא נתיב קריטי קצר מהנתיב של פיתוח חיסון. 


2. בקיץ המגיפה תיעלם?

יש החושבים שכמו מגיפות שפעת, שדעכו ונעלמו בקיץ, גם הקורונה תיעלם.
גייטס שולל את הטענה הזו. בין השאר הוא מציין שלמרות שקיץ בחצי הכדור הדרומי יש שם חולי קורונה. זה נכון שבשפעת היו בקיץ הרבה פחות מקרים.

השפעה על התסריט שהצגתי 

אין השפעה.
תסריט של היעלמות מוחלטת של הקורונה בקיץ, מה שיקצר את התקופה בה נחייה בצל הקורונה, אינו תסריט ריאלי.


3. בחורף עלול להיות גל שני של המגיפה חמור מהגל הראשון? 

אם הקורונה מתנהגת בדומה לשפעת ובקיץ תהיה ירידה משמעותית במספר המקרים, זה עלול להביא לשאננות. המשמעות עלולה להיות יותר חולים בגל נוסף לקראת החורף. 
בטענות דומות נתקלתי במקומות נוספים. 

השפעה על התסריט שהצגתי 
אין השפעה או השפעה של החמרה. 


4.  ילדים אינם נדבקים ואינם מדבקים

הדילמה ביחס לילדים קטנים היא מהדילמות הקשות ביותר בהקשר של שמבר הקורונה. להשאיר אותם בבית פירושו קושי גדול יותר במשבר הכלכלי משום שההורים יצטרכו לשמור עליהם. 
לפי ביל גייטס, ילדים קטנים עשויים להוות מקור להדבקה במחלה. נער בן 16 יכול להבין את כללי ההתנהגות הנדרשים, כגון: שמירה על ריחוק חברתי וחבישת מסכה. ילד בן 3 יתקשה להבין זאת ולהתנהג בהתאם.

השפעה על התסריט שהצגתי אין השפעה או השפעה של החמרה. 
ההשפעה היא בעיקר על ההיבט הכלכלי ופחות על ההיבט הבריאותי אבל... 
אם ילדים מדבקים ובכל זאת יחזירו אותם מהר מדי ללימודים סדירים,  המגפה עשויה להתעצם ולהימשך יותר ממה שנאמר בתסריט. 

5. מדינות העולם השלישי

גייטס שולל את הטענה שבמדינות כאלה בהן יש, לפחות לכאורה, פחות מקרים יהיה שיעור נמוך יותר של תחלואה. הדוגמאות: הן הודו וניגריה.
הטוענים כך מסתמכים על כך שהגיל הממוצע במדינות כאלה נמוך יותר.
לדבריו, יש שם גם תנאים סניטריים טובים פחות ויכולת הרבה יותר נמוכה לבצע בדיקות.
לדעתו חשוב לעזור ללהם לבצע יותר בדיקות. 

לדעתי האישית, ייתכן שבנקודה הזו ביל גייטס טועה והמצב יהיה חמור מכפי שהוא משער. 
קשה לסמוך על נתוני תחלואה ותמותה במדינות שלא מבצעות כמות מספקת של בדיקות.


השפעה על התסריט שהצגתי אין השפעה או השפעה של החמרה. 
גם תחת התפיסה שבמדינות אלו לא תהיה תחלואה גבוהה מהמדינות המפותחות זה אינו צפוי להסתיים בישראל ובמערב יותר מוקדם מהתסריט הריאלי שהצגתי.


יום חמישי, 19 במרץ 2020

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis

שפעת החזירים. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם כלכלת המשפחה בצל הקורונה עסקתי בקשיים ובסיכונים ובדרכי התמודדות. טענתי שעשוי להיות קשר בין סיכונים כלכליים לבין סיכונים אחרים. הצגתי כמה הנחות ביחס לסיכונים הכלכליים והבטחתי להתייחס להתמודדות יותר לעומק. 

טכניקת ניהול סיכונים המתאימה במיוחד למצב הנוכחי ביחס לקורונה היא Scenario Analysis. 

באמצעות טכניקה זו בונים מספר תסריטים ביחס לסיכון. תסריטי הקיצון הם תסריט Worst Case ותסריט Best Case. ניתן ורצוי לבנות תסריטים נוספים ולנתח אותם. 
החיסרון של הטכניקה הזו הוא שקשה לייחס הסתברויות לכל תסריט. במקרה של הקורונה זה אינו בהכרח חיסרון. ממילא אנחנו מתקשים כרגע לייחס הסתברויות לתסריטים עתידים בנושא.

במשך הזמן נוכל לשפר את ההסתברויות המוערכות של התסריטים. 




תסריט Worst Case: השפעת הספרדית


המגפה נגרמה על ידי נגיף קטלני שבמשך כשנה (אפריל 1918 עד אפריל 1919) גרם למותם של בין 20 מיליון ל-50 מיליון כמעט בכל רחבי העולם. 


נקודות דימיון


1. שימוש בתהליכי בידוד והסגרים
ברוב המקרים ללא הצלחה בגלל חוסר שמירת משמעת. ביפן מספר מתים נמוך יחסית בגלל שההסגר נשמר באופן הדוק.

2. בעיר אחת בארצות הברית נאסרה לחיצת ידיים.


נקודות שוני


1. מתו הרבה אנשים צעירים ובריאים. 
בקורונה אוכלוסיית הסיכון היא קשישים. 

2. החולים מתו יום אחרי הופעת תסמיני המחלה.

למידע נוסף על השפעת הספרדית קראו את הערך השפעת הספרדית בויקיפדיה.


השפעות עקיפות

ההשפעות העקיפות עלולות להיות:

א. חוסר יכולת של בתי חולים לספק שירותים רפואיים וכתוצאה מכך ימותו גם חולים ממחלות אחרות או מתאונות, כולל חולים שמצבם אינו קשה ובזמינות סבירה של שירותים רפואיים היו מחלימים.

ב. מחסור בצוותים רפואיים
התוצאות עלולות להיות דומות למתואר בסעיף קטן א. לעיל.

ג. משבר כלכלי חריף
הערך המשבר הכלכלי העולמי (1929) בויקיפדיה, יכול לתאר מצב קיצוני של משבר כלכלי.

ד. קריסת מערכות שלטוניות והתגברות הפשיעה


הערכת הסתברות להתממשות התסריט


להערכתי נמוכה מאוד. יש שוני רב בין שתי המחלות ויכולת ההיערכות של מערכות הבריאות בעולם טובה יותר.


תסריט Best Case: היעלמות המחלה תוך חודש-חודשיים


סיבות להיעלמות המחלה עשויות להיות:

1. מציאת חיסון למחלה
צריך להביא בחשבון שיהיו חולים במצב קשה שיהיו מוכנים לנסות תרופות שטרם עברו אישורים פורמליים מלאים.
ניסיון מוצלח עשוי לקצר תהליכים.

2. שינויי מזג האוויר או סיבה אחרת להיעלמות הנגיף.
היום הוא כנראה היום הראשון של האביב.

3. פיתוח אמצעים לאיתור מהיר של המחלה בשלבים מוקדמים. 
למשל: ערכות זולות לבדיקה עצמית.


הערכת הסתברות להתממשות התסריט 


להערכתי נמוכה. 


תסריטי ביניים


קיימים מספר רב של תסריטי ביניים ברמות חומרה ואורך שונות. ניתן להתחיל לבנות תסריטים נוספים ולייחס להם הסתברויות משוערות. ככל שיהיה יותר מידע ניתן יהיה לעדן את ההערכות של ההסתברות להתרחשות כל תסריט כזה. להלן שתי דוגמאות לתסריטים כאלה. 


תסריט שפעת החזירים


קראו את הערך בויקיפדיה העוסק במגפת השפעת ב-2009, המכונה באופן לא רשמי "שפעת החזירים". 

על פי הויקיפדיה, בשפעת זו נדבקו בשנים 2009-2010 בין 11%  ל-21% מאוכלוסיית כדור הארץ (700 מיליון עד 1.4 מיליארד בני אדם). נפטרו ממנה בין 151 ל-575 אלף בני אדם. 


נקודות דימיון

1. רוב מקרי המוות היו של אנשים בקבוצות סיכון

2. ההדבקה באמצעות מגע עם הפרשות נשימתיות 

3. מדינות הכריזו על מצבי חירום
בין השאר, נסגרו בתי ספר וגני ילדים.

4. ההמלצה לחולים הייתה להישאר בבית.

5. מניעת הידבקות היא על ידי שמירה על היגיינה אישית.
כן אפילו רחיצת ידיים בסבון מוזכרת בערך בויקיפדיה בהקשר זה. 

6. ארגון הבריאות העולמי הכריז על המחלה כמגיפה עולמית.

נקודות שוני

1. היה טיפול תרופתי אנטי ויראלי תמיפלו (Oseltamivir) למי שכבר יש לו תסמינים.

2. היו חיסונים.

נקודות נוספות

1. אצל רוב הנבדקים המחלה הייתה קלה

2. ציטוט מעניין מהערך בויקיפדיה בהקשר של מסיכות: "בניגוד לתפיסה העממית כי השימוש במסיכה כירורגית, מוריד את הסיכוי להידבקות מהסובב, ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי שוללים את השימוש במסיכה כדרך למנוע הידבקות. הם אף טוענים כי שימוש במסיכה עלול להגביר את הסיכוי להתדבקות, זאת בשל אמונת שווא כי די במסכה למנוע הידבקות, והזנחת כללי היגיינה אחרים בעקבות כך[5]. לדברי גרגורי הארטל, נציג ארגון הבריאות העולמי השימוש במסיכה גורם לאנשים לגעת בפניהם באופן רב מהרגיל ועלול להעצים את ההדבקה. הוא ממליץ שימוש במסיכה רק לאנשים שכבר נדבקו כדי שלא ידביקו אחרים[6].".

3. ציטוט מעניין נוסף מהערך בויקיפדיה: "ביוני 2010 פורסם דו"ח של המועצה האירופית אשר מסקנתו היא כי הטיפול של ארגון הבריאות העולמי, הסוכנויות האירופאיות והממשלות העולמיות בשפעת החזירים הוביל להפחדה בלתי מוצדקת ולבהלה לגבי הסיכונים הבריאותיים לציבור, כמו גם לבזבוז עצום של כספי ציבור. לפי פול פלין, אשר עמד בראש הוועדה - "זו הייתה מגיפה שמעולם לא הייתה", החיסונים שפותחו כנגד שפעת החזירים היוו "רפואת פלצבו מדרגה ראשונה", "השפעת הזרוע הארוכה של חברות התרופות נמצאת בכל הרמות של תהליכי קבלת ההחלטות".[4] ". 

האם מדובר בנקודות דימיון לקורונה? לי אין תשוב לשאלה הזו.

הערות

1. הטווח הגדול של מספר מקרי המוות נובע מכך שחלק מהחולים פיתחו גם מחלות אחרות, כגון: דלקת ריאות, וייתכן שנפטרו ממחלות אלו.

2. לא מצאתי מה גרם להיעלמות השפעת הנ"ל.

הערכת הסתברות התרחשות התסריט
גבוהה יותר מהערכת ההתרחשות של תסריט השפעת הספרדית. במצב הידע המוגבל שלי קשה לי להעריך את ההסתברות לתסריט הזה.


תסריט מציאת חיסון תוך חצי שנה עד שנה


תסריט כזה נוטה לכיוון התסריט של Best Case. ההסתברות שלו כמובן גבוהה יותר משום שטווח הזמן שנתתי בו ארוך יותר. צריך להביא בחשבון שיהיו חולים במצב קשה שיהיו מוכנים לנסות תרופות שטרם עברו אישורים פורמליים מלאים.
ניסיון מוצלח עשוי לקצר תהליכים.

הערכת הסתברות התרחשות התסריט
גבוהה הרבה יותר מההסתברות של תסריט ה-Best Case משום שמשך הזמן עד למציאת פיתרון ארוך יותר. 



כיצד לפעול?



התסריטים שהצגתי הם שטחיים ופשוטים. אם רוצים לבנות תסריטים ברצינות, צריך להעמיק ולהרחיב אותם ולהוסיף תסריטים נוספים או תתי תסריטים נוספים. באמצעות מידע שמצטבר הם צריכים לעדכן את ההסתברות להתרחשות כל תסריט. 

אני מניח שמקבלי החלטות ברמה לאומית, ברמה בינלאומית וברמה ניהולית של חברות או ארגונים בונים תסריטים כאלה. 

אני גם מניח שהם ישתמשו בתאוריית גילוי האותות על מנת לקבל החלטות.

מצבם של אנשים רגילים שונה. יש להם פחות כלים ופחות יכולות. למרות זאת הם צריכים לקבל החלטות מעשיות. 
עדיין מומלץ לבנות מספר תסריטים להביא בחשבון תסריטים אופטימיים ותסריטים פסימיים. לייחס הערכות גסות של הסתברויות או סיכויים להתרחשות של התסריטים ולהשתמש בזה לצורך קבלת החלטות.
כמובן שאני מדבר על החלטות במסגרת מה שמשרד הבריאות מחייב אותנו לעשות.


פוסטים קודמים על קורונה


כשהפחד מהקורונה משתק את המשק 

נקודות למחשבה ביחס לצעדים של משרד הבריאות בהקשר של וירוס הקורונה  



בפוסט הבא




בפוסט הבא אנסה לתת כמה הנחיות כלכליות מעשיות. כמו כל הנחיה, הן לא בהכרח מתאימות לכל אחד ולכל מצב.

יום שלישי, 26 במרץ 2019

מדוע אשקול לרוץ בשנה הבאה חצי מרתון במרתון ירושלים?





אני מתקרב לגיל 68. מאז גיל 63 אני רץ בכל שנה 10 קילומטר במרתון ירושלים. 
בשנה הראשונה רצתי את המרחק בשעה ו-24 דקות. בשנה השנייה הצבתי מטרה של ריצה בפחות משעה ו-20 דקות. לא עמדתי ביעד כשסיימתי את הריצה 17 שניות מעל היעד. בשנה השלישית עמדתי ביעד. בשנה הרביעית התחילה ירידה ורצתי את המרחק בערך בשעה וחצי. 
השנה הרגשתי שאני בכושר לא טוב. התאמנתי רק פעם אחת אימון של 10 קילומטר במקום פעמיים, שלוש בשנים קודמות. קיוויתי לרוץ ברציפות ולסיים את הריצה. עמדתי ביעד הזה ללא קושי אבל בזמן  של קצת יותר משעה ו-38 דקות. זמן גרוע בהשוואה תוצאות שהשגתי בשנים קודמות.




אז מדוע דווקא עכשיו אני חושב על ריצה למרחק יותר מכפול (יותר מ-21 קילומטר) בשנה הבאה?
התשובה לשאלה הזו, אינה נוגעת רק לריצה למרחקים ארוכים. היא רלוונטית לתחומים רבים ובכלל זה התנהלות כלכלית של משפחות. 


טיבה ההפכפך של המציאות

המציאות משתנה. היא לא סתם משתנה. לפעמים היא משתנה באופן דרמטי: ממצב גרוע למצב טוב וממצב טוב להתמוטטות. 
בלא מעט תרבויות עמדו על התופעה הזו. הביטוי החד ביותר לכך,  שאני נתקלתי בו, מופיע בספר Tao Te Ching. ספר מרכזי של הדאואיזם הסיני.

מניסיוני האישי אני יכול להציג לא מעט דוגמאות כאלה. 
כך למשל, בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב בשנת 2017,  לפני שנתיים, שיחקתי ברמה לא טובה. גם בחודשים לפניו הרגשתי ירידה גדולה ברמת המשחק שלי. חשבתי שהתחלתי בעקומת ירידה בגלל גילי המתקדם. שמחתי שלפחות צברתי את מעט הנקודות שהייתי צריך על מנת לקבל דרגת רב אמן.
עברה שנה ובאותו פסטיבל בשנת 2018 עשיתי את התוצאות הטובות ביותר שלי בפסטיבל הזה. בין השאר סיימתי (עם שותפה בתחרות זוגות ועם שלושה שותפים לקבוצה בתחרות קבוצות) בשתי תחרויות בין עשרת הראשונים וזכינו בפרסים.

בשנה האחרונה היו מספר בעיות שהתמודדתי איתן. ביצעתי Scenario Analysis.  

בכל אחד מהנושאים בניתי תסריט של Best Case ריאלי ובניתי תסריט של Worst Case וגם תסריטי ביניים. 
בדיעבד, התסריטים שהתממשו, נכון לעכשיו, היו תסריטים שלא הבאתי בחשבון: בחלק מהם התרחשו בפועל תסריטים הרבה יותר טובים מתסריט ה-Best Case.

העובדה הזו מרמזת, שלרובנו יש מגבלה בבחירת תסריטי ה-Best Case ותסריטי ה-Worst Case שלנו ואיננו מדמיינים תסריטים טובים באופן קיצוני או גרועים באופן קיצוני.

האם לסמוך על טיבה ההפכפך של המציאות?


התשובה היא שלילית. הרבה תלוי גם בנו. 
אנחנו יכולים להגיד שהתסריט הלא מוצלח יימשך ולא לעשות דבר. 
אנחנו יכולים להמשיך להתמודד באופן בו התמודדנו קודם. יהיו מקרים שבהם המציאות ההפכפכה תוביל אותנו למצב טוב ממה שקיווינו. 

אנחנו יכולים לנסות לעשות שינוי משמעותי ולנסות משהו חדש. זה יצליח או ייכשל אבל זה בטח יהיה יותר מעניין. 

אחד המרכיבים החשובים בכלכלת משפחה הן הכנסות מעבודה. כשהעבודה משעממת וההכנסה ממנה נמוכה אפשר לעזוב ולשבת בבית. אפשר להמשיך בשגרה המנוונת ואפשר לנסות משהו חדש: להחליף מקום עבודה , להחליף מקצוע, ללמוד משהו חדש, לעבוד מעט בתחום אחר או במקום אחר בנוסף לעבודה העיקרית וכיו"ב.

במילים אחרות לחשוב מחוץ לקופסה ולהתנסות בדברים שלא התנסינו בהם.

כשמאזן ההוצאות הכנסות שלנו שלילי אפשר להמשיך באינרציה עד להתרסקות הכלכלית.
אפשר לשנות דפוסי הוצאה ולחסוך בהוצאות מיותרות (ואולי גם להגדיל הוצאות בסעיף אחד חשוב במיוחד או מספר סעיפים חשובים במיוחד). 

התנהלות כלכלית היא דוגמה. זה תקף גם בתחומים אחרים. 
היכולת לנסות דברים חדשים ולהיות גמיש ואדפטיבי היא המבחינה בין אלו שיכולים ללכת קדימה לבין אלה שתקועים או מתדרדרים.
היכולת להתנסות בחוויות חדשות ולא להיצמד רק לישן והמוכר, הטוב או הרע, היא מאפיין של צעירים ברוחם.


הזווית האישית שלי

בכל תחום שבו אני עוסק אני לומד כל הזמן דברים חדשים. הדברים החדשים משנים את ההתנהלות שלי ומשנים את ההתנסות שלי. בכל תחום אני מנסה להיפתח לחלקים בו שלא הכרתי. 
כך למשל, במחשבים יעצתי במספר רב של תחומים למספר רב של ארגונים. תחום המחשבים הוא תזזיתי במיוחד: כל הזמן מופיעות טכנולוגיות חדשות ולפחות לכאורה נעלמות ישנות. 

אני נכנס גם לתחומי עיסוק חדשים, לפעמים בהצלחה לפעמים בהצלחה חלקית ולפעמים ללא הצלחה.
אני גם מטייל בארצות חדשות שונות זו מזו וממדינות מפותחות. 
זהו רק חלק מהיריעה הדינאמית. מי שירפרף בין דפי הבלוג הזה ימצא תחומים ונושאים נוספים בהם נגעתי.


בחזרה לחצי המרתון

בנוסף לקושי הפיזי והמנטלי שצפוי לי בריצת חצי מרתון יש קשיים נוספים. אחד מהם הוא אימון לריצה.

כשרצתי לפני שש שנים במירוץ העממי ל-5 קילומטר במרתון ירושלים לא הייתי צריך להתאמן.
ממילא רצתי פעם או פעמיים בשבוע קצת יותר מחמישה קילומטר.  

כפי שציינתי בפסקה קודמת, האימונים שלי לריצת 10 קילומטר, היו ריצת 10 קילומטר פעמיים או שלוש, באמצעות הגדלת הריצה השבועית שלי מ-7-8 קילומטר ל-10 קילומטר. 
רצתי אותם בסדר גודל של שעה ועשרים דקות עד שעה וחצי. 

כשמדובר בחצי מרתון, שמעולם לא רצתי מרחק המתקרב אליו, אני צריך יותר אימונים במרחק זהה או דומה. כל אימון יארך בוודאי יותר משלוש שעות. 
נדרשת לוגיסטיקה. כך למשל, אצטרך לרוץ כשאני סוחב בקבוקי שתייה. באימון לריצת 10 קילומטר הסתפקתי בשתיים מים ממתקן הנמצא בסוף המסלול.

בהנחה שטיבה ההפכפך של המציאות לא יביא אותי בעוד שנה למצב שבו ריצת חצי מרתון בלתי אפשרית, אשקול לנסות את האתגר בשנה הבאה. 

כשאני רץ במרתון ירושלים אני רץ במקצה החלש ביותר של ריצת 10 ק"מ שיוצא בשעה 10:00.
רצי המרתון יוצאים מעט אחרי השעה 7:00. כשאני מגיע לפני הריצה אני מספיק לראות את ראשוני רצי המרתון מסיימים. 
כולם קנייתים או אתיופים.
כולם מקצוענים הקרובים לצמרת העולמית.
כולם מסיימים בטווח זמן של יותר משעתיים ועשר דקות ופחות משעתיים ועשרים וחמש דקות.
לכולם יש גם יתרונות גנטיים וסביבתיים העוזרים להם להשיג תוצאות מופלאות.

אחרי אותם שלושה, ארבעה או חמישה רצים עוברות דקות ארוכות ואף לא אחד מגיע.

בערך בשעה 12:30 אני מסיים את הריצה שלי. קצת נח. קצת שותה ואוכל וקצת מסתובב במתחם הביתנים וההופעות של המרתון. אחרי שעה 13:00 אני עוזב.
השנה, ובכמה מהשנים הקודמות, הלכתי ברגל הביתה (2-3 קילומטרים). בדרכי אני עובר לאורך קטע ממסלול המרתון בעמק המצלבה. 

אני פוגש רצי מרתון, הרצים עדיין את המרתון יותר מחמש שעות אחרי שהתחילו.
חלקם מבוגרים. חלקם צעירים. יש ביניהם כאלה שרצים ויש כאלה שעברו להליכה. 

כשאני שוקל לרוץ חצי מרתון אני צריך להניח שבמקרה הטוב אסיים אחרי כשלוש שעות ורבע. 
במקרה הפחות טוב אהיה במצב דומה למצבם של אותם רצי המרתון שאני פוגש בדרכי הביתה אחרי ריצת ה-10 קילומטר.

 

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...