חברת החשמל לישראל הוסמכה לתקן האורז המדגסקרי

 

עד שנת 1996 גרתי עם אשתי לשעבר ועם ילדיי הקטנים ברחוב מרדכי כספי 14 בירושלים. 

באחת השבתות הזמננו חברה יפנית לבקר אצלנו בשעה שתיים עשרה בצהריים. כעשר דקות לפני הזמן המיועד לביקור יצאתי למרפסת היפה, שממנה אפשר לראות ביום בהיר במיוחד את ים המלח. 

באותו יום לא ראיתי את ים המלח אבל ראיתי את החברה היפנית הולכת הלוך ושוב ברחוב. 

יפנים הם דייקנים. כשהיא הוזמנה לשעה 12 בצהריים היא לא תגיע דקה לפני או דקה אחרי. היא הסתובבה ברחוב בלי לעלות לבית משום שהגיעה מעט מוקדם מהשעה שהוזמנה לבקר.

 

מדגסקר

 

הפוסט, שכתבתי על מדגסקר, מתאר תפיסת זמן שונה מאוד מהתפיסה המערבית וקל וחומר מהתפיסה היפנית. כותרת הפוסט, שכתבתי בעקבות ביקורי במדינה זו בשנת 2013, היא: שלושה מושגי יסוד בכלכלת המשפחה במדגסקר. 

בהקשר של תפיסת הזמן מעניינים מושג היסוד הראשון אורז ומושג היסוד השלישי מורה-מורה.

זמן נמדד במספר פעמים של בישול אורז. מורה-מורה היא אולי המילה הנפוצה ביותר בשפה המקומית. פירושה: לאט-לאט. 

קראו בפוסט זה על התנודות בזמן יציאת הטיסה מהבירה אנטננריבו לפריז ותבינו. 

התנודות אינן קשורות בתקלה טכנית, בהתפרצות הר געש איסלנדי או בנמל תעופה צפוף כמו בניו יורק, בלונדון או בפריז. הן חלק מתפיסת הזמן המקומית. 

 

תקנים בינלאומיים

תקנים בינלאומיים רבים הם של ארגון התקנים הבינלאומי (ISO). לפעמים בשיתוף ארגון תקנים  בינלאומי אחר IEC.  ארגון IEC עוסק בתקינה בינלאומית בתחום האלקטרוטכניקה. 

אין לו קשר לארגון אחר המיוצג על ידי אותן ראשי תיבות: חברת החשמל לישראל.

תקן כולל הנחיות (Guide Lines), דרישות ועקרונות. בדרך כלל הוא גנרי ויישומים שונים עשויים לענות על הנדרש בו. 

לתקנים בינלאומיים יש מסמכים המתארים את התקן ויש מהדורות של התקן. לכל מהדורה יש מסמכים מפורטים מתאימים.

באופן אישי עסקתי הרבה בתקנים ממשפחת ISO 31000 לניהול סיכונים, בתקני אבטחת מידע של ISO ובתקני אבטחת איכות של ISO. עסקתי לא מעט גם בתקנים של ארגוני תקינה אחרים בתחום המחשוב.

תקן האורז

תקן האורז הוא תקן מקומי העוסק בזמן. אין מסמכים כתובים המתארים אותו. 

העקרון המנחה הוא Mura-Mura. כלומר: לאט-לאט. חישובי הזמן מבוססים על בישול אורז. 

לא כולם מומחים בבישול אורז. 

איני יודע האם פרט לחברת החשמל של ישראל יש חברות נוספות מחוץ למדגסקר, שאימצו את התקן הזה.

שדורג חשמל לתלת פאזי

הכתובת ברחוב כספי 14, אליה התייחסתי בתחילת פוסט זה מוזכרת בפוסט קודם שכתבתי כותרתו: 

אומת ה-Startups? הדואליות של מדינת ישראל. בפוסט זה הקדשתי פיסקה שלמה לחברת החשמל לישראל, כמי שנמצאת בצד הלא נכון של אומת ה-Startup. 

הסיפור פשוט. בחודש יולי, מספר ימים לפני כתיבת הפוסט פניתי באופן מקוון לחברת החשמל ומילאתי פרטים לשדרוג החשמל לתלת פאזי במסגרת השיפוץ הגדול בדירה שלי. 

בין הפרטים שמילאתי, היה מספר חוזה. 

זהו מספר ייחודי לכל דירה שצורכת חשמל. כמובן, שמילאתי את מספר החוזה של חשבון החשמל של דירתי בשכונת בית הכרם. 

להפתעתי קיבלתי אישור ביחס לפרטים עם כתובת... רחוב כספי 14 ומספר חוזה לא מוכר לי. 

לפני ששילמתי למעלה מ-5,000 שקלים עבור השדרוג,  התקשרתי לחברת חשמל על מנת שיתקנו את הפרטים השגוים. 

 

הפקידה לא ממש התרגשה. היא אמרה שזה קורה במערכת המחשוב שלהם וההתקנה תהיה ברחוב בית הכרם 4 כפי שביקשתי. 

היא ביקשה ממני לשלם ועשיתי כדבריה. לא לפני שהגשתי תלונה רשמית לחברת החשמל על מה שקרה. 

ליתר ביטחון כתבתי גם את הפוסט על אומת ה-Startups בתאריך סמוך להתרחשות האירוע.

שדרוג לתלת-פאזי

קבלן השיפוצים הסביר לי את התהליך: 

החשמלאי המוסמך, שאחראי על נושא החשמל במסגרת השיפוץ, יצור קשר עם חברת החשמל ויטפל ביחד איתם בשדרוג. 

החשמלאי הסביר לי שחברת חשמל תבצע טסט עבור תלת-פאזי אחרי סיום עבודות החשמל. אם הכל תקין, היא תשדרג.

בשעה טובה בחודש אוקטובר הושלמו עבודות החשמל בדירה. 

אז ניגש החשמלאי לארון החשמל של כל דיירי הבנין להסתכל בשעון שלי.

מסתבר שישנו שלב נוסף ששכחו לספר לי עליו. הוא ממש טריוויאלי. 

לאחר ששילמתי על השדרוג, חברת החשמל צריכה לעשות בשעון החשמל שלי ובחיבורים אליו שינויים על מנת, שיתאים גם לתלת פאזי. 

השינויים הפשוטים הללו בלתי תלויים במה שנעשה בתוך הדירה.

 

העניין הוא שחברת החשמל לא עשתה את זה במהלך יותר משלושה חודשים שחלפו מאז ששילמתי.

בלי זה החשמלאי לא יכול לפנות לחברת החשמל על מנת לעשות טסט לצורך השדרוג.

ביום ב' ה-3.10 פניתי טלפונית לחברת החשמל. הפקידה האדיבה רשמה את תלונתי על כך שהם לא טיפלו בהתאמת שעון החשמל ואת בקשתי לבצע זאת בהקדם. 

היא אמרה שתשובה תתקבל תוך שני ימי עסקים.

למושג "שני ימי עסקים" יש פרשנות ייחודית לחברת החשמל. כמובן שערב יום כיפור ויום כיפור (יום ג' ויום ד')  אינם ימי עסקים. יום חמישי הוא ללא ספק יום עסקים. 

במושגי חברת החשמל שני ימי עסקים זה אחרי סוכות. משהו כמו ה-19.10. 

בחשבונות בנקים למשל, ימי חול המועד סוכות הם ללא ספק ימי עסקים.

האמת היא שאני לא צריך תשובה אלא ביצוע ואחרי הביצוע הודעה שבוצע.

דימיון או מציאות?

רק פרט אחד במה שכתוב בפוסט הוא דימיוני. זהו "תקן האורז" לניהול זמן, פרי דימיוני הקודח. 

פרטים אחרים תואמים למציאות. כך למשל, על שימוש בזמן בישול אורז כמועד לקביעת פגישות שמעתי ממדריך מקומי דובר אנגלית.

אולי אני טועה?

 

 

כמומחה לניהול סיכונים, לימדו אותי להביא בחשבון גם את האפשרות שאני טועה. 

אולי חברת החשמל כן מקפידה על לוחות זמנים והיא כבר מזמן ביצעה את התאמת שעון החשמל לתלת-פאזי רק ש... היא  עשתה את זה ברחוב כספי 14 במקום בדירה שלי ברחוב בית הכרם 4.

 

ההיבט הדינאמי בניהול סיכונים: ISO 31000:2018 Risk Management Guidelines

לא הכל קבוע. דברים משתנים. אולי לא "הכל סיכונים" (הרוב כן) אבל "הכל דינאמי". העולם משתנה בכל אספקט שתחשבו עליו: לפני קצת יותר מ-20 שנה לא היה עדיין אינטרנט, בקושי היו טלפונים סלולאריים אבל לא היו טלפונים חכמים.

ירושלים וערי המרכז לא היו מוצפות במגדלי מגורים. אף לא אחד חשב על שנים ארוכות עם ריבת אפסית והרחבה כמותית. 
הדינאמיות וקצב השינויים הולכים וגדלים.

בהקשר של התקן החדש לניהול סיכונים ISO 31000:2018 Risk Management Guidelines, להיבט הדינאמי יש שתי משמעויות:

1. עצם קיומו של התקן החדש נובע מהדינאמיות. 

תקנים מתעדכנים על מנת להתאים לנסיבות המשתנות. גם בסטנדרט הקיים ISO 31000:2009 נדרשו שינויים, הרחבות והתאמות על מנת שיענה על שינויים בארגונים המחייבים ניהול סיכונים שונה. 

2. התקן החדש מדגיש את ההיבטים הדינאמיים של הטיפול בסיכונים
מי שקרא את הפוסט שלי המתייחס להיבט הדינאמי בתקן הקודם ISO 31000-2009, יודע שגם בגרסה הקודמת של התקן יש התייחסות להיבטים הדינאמיים של ניהול תיקונים. 
התקן של שנת 2018 מדגיש אותם יותר.  

האם יש שינויים מהותיים ב-ISO 31000-2018?

הדעות על כך חלוקות. יש החושבים שיש שינויים משמעותיים ויש החושבים שלא. 
כך למשל, כותב המאמר אליו מצורף קישור חושב שאין שיפור מהותי בהשוואה לתקן הקודם מלפני כמעט עשור. 
הקישור: Revised ISO 31000 Risk Management Standard: Still a Good Reference but not Substanially Improved 

לעומת זאת, בארגון התקנים הבינלאומי (ISO) מדברים על כוונה לעשות שינויים קלים, שהסתימה בשינויים משמעותיים, שחייבו תקן חדש.

השינויים העיקריים ב-ISO 31000-2018

1. צמצום ופישוט
התוכן המתאר את התקן צומצם בהיקפו, נכתב באופן ברור ופשוט יותר.
זהו כמובן לא שינוי מהותי אלא שינוי טכני בלבד. 
כך למשל, משתמשים בתקן רק בתפיסות הליבה (Core Concepts) של ניהול סיכונים. 
הגדרות מושגים פחות יסודיים הוצאו מהתקן והועברו לתקן משנת 2009 בשם:
 ISO Guide 73:2009 Risk Management Vocabulary 

צמצום אחר הוא צמצום מספר עקרונות היסוד של התקן. חלק מהעקרונות שנשארו, נוסחו באופן פשוט יותר ו/או תואם להדגשים החדשים.

2. דגש על מנהיגות (Leadership) של ההנהלה הבכירה
במהדורה של שנת 2009 כמעט ולא הייתה הבחנה בין הנהלה בכירה למנהלים אחרים. בתקן של שנת 2018 יש הבחנה בין מנהלים בכירים למנהלים אחרים ומודגשת חשיבות המחויבות והמנהיגות שלהם. 

3. דגש על שילוב ניהול סיכונים במנגנוני הניהול האסטרטגיים והאחרים של הארגון
שוב נושא שהוזכר בתקנים של שנת 2009, רק שעכשיו יש דגש עליו. מנגנוני הניהול בארגונים  מבוססים על תוכנה. הכוונה לשלב את ניהול הסיכונים במנגנונים הממוחשבים האלה. 
שילוב כזה מאפשר דיווחים קלים ונוחים יותר וגם ניתוחי מידע המשלבים בין מידע בתחום של ניהול סיכונים לבין מידע בתחומים אחרים. 
דוגמה: בהקשר של ביצוע בפועל של הטיפולים בניהול סיכונים אפשר לדווח באמצעות כלי APM (Application Performance Management).
תהליך רישום (Recording) ודיווח (Reprting) הוא נושא חדש שהתווסף לתקן של 2018.


4. דגש על הצורך בביצוע שינויים בניהול סיכונים
זוהי ההתייחסות להיבטים הדינאמיים, שהזכרתי בתחילת הפוסט.
המונח החוזר בהקשר זה אינו דינאמי אלא איטרטיבי. 
משמעות ביצוע איטרציות תקופתיות או בעקבות מעקב, בכל תחום של ניהול סיכונים, היא דגש על שינויים. כשהעולם מסביב הוא דינאמי, כלומר: משתנה כל הזמן, גם ניהול הסיכונים צריך להשתנות.
שינוי מחייב "יד על הדופק", כלומר: מעקב מתמיד ומתמשך אחרי ניהול הסיכונים בהקשר הרחב של השינויים העסקיים והאסטרטגיים וביצוע ההתאמות הנדרשות בניהול הסיכונים של הארגון.  

5. דגש על פתיחות המאפשרת התאמה למגוון רחב של הקשרים וצרכים
מודל ניהול הסיכונים הופך לפתוח יותר ולגנרי יותר.

משמעות השינויים לגבי ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה 
בפוסטים על ISO 31000:2009 טענתי כי התקן רלוונטי לא רק לארגונים ולמדינות, אלא גם לניהול סיכונים של פרט או קבוצה. 
באופן מיוחד העמקתי במשמעות התקן ביחס לסיכונים בכלכלת המשפחה, התחום העיקרי בו עוסק בלוג זה.

כפי שציינתי, התקן הוא כללי וגנרי. ההקשר הארגוני מורכב יותר מההקשר של ניהול כלכלת המשפחה ולכן לא לכל מה שמופיע בתקן יש משמעות בהקשר של כלכלת המשפחה.

בפסקה זו אתייחס למשמעות השינויים בתקן של שנת 2018 על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.

1. צמצום ופישוט
זהו שינוי טכני בתקן. מודל פשוט יותר קל יותר להבנה וליישום במקרה הפרטי הפשוט של כלכלת המשפחה.

2. דגש על ההנהלה הבכירה
יש משפחות שבה אחד מבני המשפחה הוא הקובע. בדרך כלל האם או האב. לראות אותו כהנהלה בכירה זה יהיה קצת מוגזם. 
השינוי הזה אינו רלוונטי לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.

3. דגש על שילוב ניהול סיכונים במנגנוני הניהול האסטרטגיים והאחרים של הארגון
לא ממש רלוונטי לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
הדבר היחיד שרלוונטי הוא האינטגרציה או השילוב בין ניהול הסיכונים לבין היעדים הכלכליים האסטרטגיים של המשפחה.
נכון לעכשיו, מנגנוני ניהול ממוחשבים לא ממש מיושמים בניהול האסטרטגי של כלכלת המשפחה.

4. דגש על הצורך בביצוע שינויים בניהול סיכונים
לא בכדי השארתי את הכותרת הזו בצבע אדום. זהו השינוי הרלוונטי ביותר בהקשר של ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה.
הדינאמיות הגדלה או הקצב הגדל של שינויים רלוונטית מאד גם לכלכלת המשפחה.

הצורך באיטרציות ובבחינה של שינויים המשפיעים על ניהול הסיכונים הכלכליים של משפחות הולך וגדל. 
ההמלצה שלי: גם אם השלמתם ייעוץ בכלכלת המשפחה בצעו פגישות בקרה תקופתיות.

 5. דגש על פתיחות המאפשרת התאמה למגוון רחב של הקשרים וצרכים
ההשפעה של השינוי הזה בהקשר של כלכלת המשפחה היא זניחה. 
יתכן שזה יאפשר ניסוח פשוט וברור יותר והבנה טובה יותר של משפחות.
הבסיס להתאמה לכלכלת המשפחה כבר היה בתקני שנת 2009. את ההתאמה הזאת אני כבר עשיתי כיועץ. 

השורה התחתונה: קל יותר להיעזר בתקן החדש בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בהשוואה לתקנים של שנת 2009. השינוי המשמעותי ביותר הוא הדגש על ההיבט הדינאמי.

הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים

החברה הקנדית PECB היא חברה מובילה בעולם בתחום של הדרכה והסמכה לסטנדרטים של ארגון הסטנדרטים הבינלאומי (ISO).

חברת PECB מיוצגת בארץ על ידי חברת A.H Training and Technology LTD. 

חברת .A.H Training and Technology LTD מבצעת תהליכי הסמכה בסטנדרטים של ISO מטעם PECB באמצעות קורסים ומבחנים של החברה הקנדית. הסמכה כזו תקפה במספר רב של מדינות בנוסף למדינת ישראל.

לאחר שסיימתי הכשרה מקפת של חברת PECB קיבלתי את שתי התעודות המצורפות לעיל.

התעודה הראשונה מסמיכה אותי ללמד קורסים של החברה בנושא של התקן ISO 31000 לניהול סיכונים.

התעודה השנייה מאשרת את היותי Lead Risk Manager היכול להוביל יוזמות לניהול סיכונים בחברות.

חברת  .A.H Training and Technology LTD מתעתדת לפתוח קורס להסמכה בתחום זה אותו אדריך.

לפרטים ביחס לקורס צרו קשר עם החברה באמצעות האתר שלה.

לכניסה לאתר של החברה לחצו כאן. 

מי צריך השתתפות בקורס להסמכה כזו?

1. יועצים עצמאיים העוסקים גם בניהול סיכונים. באופן מיוחד כאלה החושבים להרחיב את הפעילות שלהם לחו"ל.

2. ארגונים המעונינים לנהל את הסיכונים שלהם טוב יותר.

3. אנשים נוספים המעונינים לנהל טוב יותר סיכונים.

כמה פרטים על עצמי

1. מוסמך האוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה (בהצטינות)

2. בוגר האוניברסיטה העברית בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה.

3. ניסיון של 40 שנה במחשבים ומערכות מידע. הניסיון כולל גם מספר רב של ייעוצים בניהול סיכונים במחשבים ובמערכות מידע בארגונים גדולים.

4. במהלך עבודתי במחשבים נתתי ייעוץ ליותר מ-40 ארגונים בארץ ובחו"ל. השתתפתי כיועץ Freelancer בפרויקטיי ייעוץ של חברות אנליסטים בינלאומיות (Gartner ו-Giga.  Giga נרכשה מאוחר יותר על ידי Forrester Research) ובפרוייקטים של חברות בינלאומיות גדולות.

5. במקביל לימדתי והרציתי על מחשבים במכלללות שונות (למשל: לימודי החוץ של הטכניון, קורס CIO של הטכניון וביט פלוס, המכללה למינהל, מכללת הדסה, אוניברסיטת דרבי, מכללת סיוון).

6. הרציתי על מחשבים גם בכנסים ובארגונים גדולים.

7. בשבע השנים האחרונות אני גם יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה. כל ייעוץ כזה כולל ניהול סיכונים.

8. אני מרצה במסגרות שונות גם על כלכלת המשפחה ועל ניהול סיכונים.

  

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 3100 : ההיבט הדינאמי

מי שעבד בחברה גדולה או בארגון גדול אחר יודע שניהול תקציב הוא דבר מסובך. את התקציב בונים אנשים עם ידע, הכשרה ורקע מקצועי בתחום של בניית תקציבים. כל מנהל בכיר צריך לבנות את התקציב שלו. המנהלים הבכירים מורידים את זה כלפי מטה. כפיפים בונים תקציבים בתחום היותר צר שלהם ובמעיבירים למנהלים הבכירים. התוצאה היא כמעט תמיד שההוצאות המתוכננות חורגות ממסגרת התקציב ולכן עושים איטרציות של קיצוץ.
כשיש כבר תקציב מתחיל החלק הקשה באמת: מימוש התקציב לאורך השנה ללא חריגות ועם התאמות נדרשות לתנאים משתנים.

גם בכלכלת המשפחה מנהלים תקציב. אפשר לקחת את המודלים המורכבים של ניהול תקציב של חברה, ארגון או מדינה וליישם אותם באופן הרבה יותר פשוט בבניית ובמימוש תקציב כלכלי משפחתי. כשזה יותר פשוט לא צריך להיות מקצוען בהניהול תקציבים ולמעשה כל אחד יכול לעשות את זה אחרי שיועץ בכלכלת המשפחה הדריך אותו. מה שמאפשר לנו להשתמש בגרסה פשטנית של מודלים המורכבים של ניהול תקציב בחברות, בהקשר של כלכלת המשפחה, הם עקרונות דומים וטכניקות דומות. 
כך למשל, גם בחברה וגם במשפחה אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות, בחברה ובמשפחה צריך לנהל רישום של הוצאות והכנסות ולעקוב אחריהן בהשוואה לתכנון.  

פוסט זה והפוסטים שיבואו אחריו בסדרת הפוסטים אינם עוסקים בתקציב אלא בניהול סיכונים, אבל אנסה לעשות משהו דומה למה שעושים יועצים לכלכלת המשפחה ביחס למאזן ולתקציב: ליישם עקרונות ומושגים של מודל מורכב בחברות בהקשר של כלכלת המשפחה.

ISO 31000
(ISO (International Standards Organization הוא ארגון תקינה בינלאומי שהוציא תקנים במגוון רחב של תחומים. התקנים הידועים יותר מתייחסים למשפחת התקנים של ISO 9000. תקני ISO 9000 עוסקים בניהול איכות ומחייבים הסמכה. הסמכה כזו היא במקרים רבים תנאי חובה להשתתפות במכרזים התוצאה היא: ארגונים מתאמצים לקבל את ההסמכה.

משפחת תקני ISO 31000 עוסקת בניהול סיכונים. מאז יצא התקן בשנת 2009 הוא הפך לתקן החשוב ביותר בתחום בעולם. 
רשימה חלקית ומכובדת של מדינות שאמצו את התקן הזה כתקן לאומי רשמי לניהול סיכונים, תבהיר זאת: ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, שוודיה, דנמרק, פינלנד, הולנד יפן, סין, הודו, רוסיה, אינדונזיה, דרום אפריקה וברזיל.
לידיעתכם, גם מדינת ישראל אימצה את התקן הזה כתקן הלאומי לניהול סיכונים.

התקן העיקרי במשפחה נקרא ISO 31000-2009. יתר התקנים הם תקני עזר המתלווים אליו. 
ISO 31000-2009 מגדיר עקרונות, מסגרת (Framework) ותהליך לניהול סיכונים. כמובן שיש קשר בין העקרונות, המסגרת והתהליך.

התקן הוא גנרי ולכאורה מיועד לארגונים וגם לאנשים פרטיים. כשיורדים לפרטים וקוראים גם דוגמאות, מגלים מהר מאד שהמוקד הוא חברות ולא יחידים. 

בפוסט זה אקח עיקרון אחד הנכלל בתקן, שאני קורא לו דינאמיות, ואייחס אותו לתחום של כלכלת המשפחה.

מבצעים בארגון תהליך של הגדרת Framework לניהול סיכונים על פי התקן או מבצעים תהליך של התאמה לתקן של Framework קיים לניהול סיכונים.
אחרי זה מבצעים תהליך של זיהוי סיכונים, ניתוח סיכונים (Risks Analysis) והערכת סיכונים (Risks Evaluation). אחרי זה מטפלים בסיכונים.
האם סיימנו את עבודתנו בהקשר של ניהול סיכונים? התשובה של ISO 31000 לשאלה הזו היא שלילית. על פי אחד העקרונות עלינו לבצע בדיקה תקופתית על מנת לודא שאכן מה שעשינו בעבר רלוונטי עדיין ותקף עדיין. במידה שאינו תקף, יש לבצע שינויים והתאמות.
תסריט נוסף הוא שינוי מהותי שהתרחש ועשוי להשפיע על אלמנט זה או אחר של ניהול סיכונים. במקרה זה חשוב לבצע בדיקה חדשה ולא לחכות עד למועד המתוכנן לבדיקה תקופתית. אם צריך לשנות, יש לבצע שינוי.

לזה בדיוק אני קורה ההיבט הדינאמי. בהמשך הפוסט אביא לכם כמה דוגמאות לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה, המחיב בחינה תקופתית מחדש. 
רבים מאיתנו אינם מודעים לצורך הזה ויסתפקו בפעם אחת בה ביצעו סוג של ניהול סיכונים.

ביטוח חיים
אתם משפחה צעירה עם ילדים קטנים. שני ההורים עובדים. האם צריך להתייחס לסיכון שאחד המפרנסים ילך לעולמו? בודאי שכן. בהיבט הכלכלי, הוא כבר לא יביא את ההכנסות החודשיות שהביא בעבר. נדרש סכום דומה על מנת לענות על הצרכים הכלכליים של הילדים. אתם לא ממש רוצים להוסיף פגיעה כלכלית בהם, שתמנע מהם קבלת דברים שהיו רגילים להם, לאחר האסון של אובדן הורה.

בלא מעט מקרים תגלו שיש צורך בביטוח חיים. סוכן ביטוח ממוצע יעריך את גבוה סכום הביטוח על פי טבלאות שסיפקה לו חברת הביטוח. הטבלאות יביאו בחשבון פרמטרים כגון: גובה ההכנסה, הגיל, מספר הילדים וגיל הילדים וכיו"ב. 
במאמר מוסגר אציין כי לא בהכרח הוא יתחשב בפרמטרים מאד ספציפיים שיועץ לכלכלת המשפחה מכיר אותם וסוכן ביטוח אינו מכיר אותם, למשל: בן משפחה עשיר במיוחד המוכן לעזור בעת צרה. 

טיפלתם בסיכון ועברו חמש עשרה שנה. הילדים כבר התבגרו אולי עובדים. מצבכם הכלכלי השתפר השכר עלה ויש לכם לא מעט חסכונות. אולי אפילו רכשתם דירה להשקעה. 

האם אתם צריכים ביטוח חיים באותו סכום בו הייתם מבוטחים בעבר?
התשובה שלי היא חד משמעית לא. אם אתם צריכים בכלל ביטוח חיים משום שיש עדיין סיכון כלכלי מוגדר הקשור במות אחד המפרנסים, סכום הביטוח הנדרש קטן בהרבה.

אם לא תעשו בדיקה תקופתית, לא תגלו את זה ותמשיכו לשלם פרמיה גבוהה מדי. 
אני מעריך שאתם לא צריכים אותי על מנת להסביר לכם מה אפשר לעשות בסכומים שיחסכו מהקטנת הפרמיה.  

חיסכון פנסיוני נוסף
אתם מהמעטים שמבינים משהו בפנסיה. הבנתם שאתם לא יכולים לצפות לפנסיה בשיעור 70% מהשכר שקיבלו הוריכם. אם תגיעו לכ-50%, מצבכם טוב במיוחד. תוחלת החיים עלתה, יציבות התעסוקה ירדה ויהיו לכם תקופות ללא עבודה וללא חיסכון פנסיוני. בהחלט הגיוני שתחסכו לפנסיה גם באופן עצמאי.

בינתיים עברו הרבה שנים ואתם עברתם את גיל 60. יציבות ההעסקה ירדה אבל אתכם לא פיטרו והמשכתם לעבוד באותו מקום עבודה. שכרכם עלה ואחרי שהילדים גדלו הוספתם עבודה בחצי משרה נוספת. גם המעביד הנוסף מפריש לכם לחיסכון פנסיוני. 

אם אתם יודעים לעשות חשבון פנסיוני, תגלו שרק מהפרשות המעבידים תגיעו לקצבת פנסיה של כ-70% משכרכם. 
האם כדאי להמשיך להפריש לחיסכון פרטי לפנסיה?
התשובה היא לא חד משמעית. היא שונה בהתאם למאפינים של אנשים: הצרכים שלהם, הערכת התקופה בה ימשיכו לעבוד, נכסים פיננסיים נוספים, למשל דירה מושכרת. 
בלא מעט מקרים התשובה תהיה שאינכם צריכים להמשיך לחסוך באופן פרטי. במקום זה אולי כדאי לכם לתכנן טיול לחו"ל או לעזור לילדים. 

למשוך פיצויים?
כבר ראינו בסעיף הקודם שקיים סיכון ממשי שהפנסיה לא תספיק לענות על הצרכים אחרי הפרישה לגמלאות. 
משיכת פיצויים מגדילה את הסיכון כי כספי הפיצויים מהווים חלק לא קטן מהצבירה הפנסיונית שלכם.
שלא תהיה אי הבנה: כמעט תמיד ההמלצה שלי היא לא למשוך פיצויים משום שזה יקטין באופן משמעותי את גובה הפנסיה שתקבלו.
כמעט תמיד אבל לא תמיד.

עבדתם בהיי-טק. פוטרתם בגיל 45. אתם לא מצליחים למצוא עבודה חדשה כבר שנתיים או שלוש שנים. זה לא שהרקורד שלכם גרוע .הוא מעולה. זה לא שחסרים לכם ידע, הבנה, ניסיון או יכולת ללמוד דברים חדשים. לו היו מדברים עם הממליצים שלכם, היו שומעים דברים נפלאים וחד משמעיים עליכם.
אבל מה לעשות ולצערכם, וגם לצערי, יש אפליה בגלל גיל בתעסוקה. בקורות החיים שלכם קוראים (מחשב או קורא אנושי) רק את הסעיף של שנת הלידה. 

החסכונות מתכלים, עבודה לא נראית באופק. ייתכן שאין לכם ברירה ואת הטיפול בסיכון של פנסיה לא מספיק גבוהה, תדחו למועד מאוחר יותר, אם בכלל. בינתיים צריך לאכול ואין מנוס ממשיכת הפיצויים.