שיפוץ דירה למתחילים - חלק 2: "אחרי רבים להטות"

 

תמונה שצילמתי בתחילת השיפוץ

בחלק הראשון של סדרת הפוסטים על שיפוץ דירה דנתי בשאלה מי מקבל את ההחלטות? 

בחלק זה אעסוק בנושא אוניברסלי של שאלות ששואלים אנשים, שאינם מבינים הרבה בתחום ואין להם ביטחון עצמי באותו תחום: עם מי להתייעץ ודעה של מי לקבל? 

אנשים שמבינים מעט בתחום מסוים שואלים אחרים שאלות טכניות באותו תחום.

הבנה או חוסר הבנה אינה הגורם המשמעותי בקשר לקבלת החלטות על בסיס התייעצות. 

גורם משמעותי הוא ביטחון עצמי באותו תחום לעומת חוסר ביטחון עצמי.  

חוסר ביטחון עצמי עשוי לכלול גם פחד. כבר לימדו אותנו בכלכלה התנהגותית, שפחד הוא יועץ גרוע.

 

דוגמאות להחלטות גרועות על בסיס של פחד

 

כלכלת המשפחה

במסגרת עבודתי והתנדבותי בתחום של ייעוץ כלכלי למשפחות ויחידים נתקלתי בדוגמאות רבות כאלה. בין נועציי יש כאלה שאינם מבינים בתחום, ובנוסף לכך גם מפחדים לעשות טעויות. התוצאה היא התיעצות עם אנשים רבים אחרים. לאו דווקא עם מומחים.

התוצאות:

1. ברוב המקרים תיבחר רמת סיכון נמוכה אפסית, כלומר: סיכויים גדולים להפסד קטן וכמעט חוסר סיכוי לרווח כלשהו.

2. בחלק מהמקרים ישתמשו בחוכמת ההמונים.

זה כמובן אינו שימוש נכון. המדגם קטן ויש חשיבות לידע ולהבנה של אנשים ששואלים אותם. חלקם מבינים מעט מאוד. למעטים מהנשאלים עשויה להיות הבנה מעמיקה וידע רב. 

 

3. במקרים אחרים יעשו את מה שיועץ ההשקעות בבנק מציע לעשות.

מניסיוני האישי ומניסיונם של אחרים, בהרבה מקרים יש רעיונות טובים יותר מאשר לקבל את הצעת יועץ השקעות ממוצע בסניף בנק. 

4. בזבוז זמן רב עד לקבלת החלטה.

 

תלמידי ברידג'

חלק מהתלמידים שלי נוהגים להתייעץ לפני קבלת החלטות. זה כשלעצמו אינו רע. אפשר ולפעמים גם רצוי להתייעץ עם המורה. 

אבל הפחד גורם לחלקם להתייעץ עם תלמידים אחרים, שהידע וההבנה שלהם לרוב לא שונים באופן משמעותי מהידע של המתייעץ. 

הפרמטר המבחין ביניהם הוא רמת הפחד מהחלטה שגויה.

התוצאה היא לימוד דברים לא נכונים.

מה שנכון לתלמידים, נכון גם לשחקנים חסרי ביטחון. 

גם הם לומדים דברים לא נכונים באמצעות אותו מנגנון.

כשחקן מתחיל לפני 17 שנים היו לי ידע והבנה אפסיים. בכל זאת היה לי ביטחון. 

התוצאה הייתה טובה: קיבלתי כמעט תמיד את דעתם של מומחים ברמה גבוהה. את מה שאמרו לי אחרים בדקתי.

מסקנות

 

כפי שלמדנו מהפוסט הקודם, בעל הדירה הוא זה שצריך לקבל החלטות. 

גם כשהוא מקבל החלטות, אלה עלולות להיות החלטות של בכייה לזמן ארוך.

כשהוא חסר ידע וחסר ביטחון הוא עלול להתייעץ עם רבים ולקבל עצות גרועות בגלל פחד.

התייעצות עם רבים ממקום של פחד וחוסר ידע שואבת אנרגיה, מבזבזת זמן ובמקרים רבים מביאה להחלטות שגויות. בלא מעט מקרים על בסיס העיקרון של "אחרי רבים להטות".  

 

ההמלצות שלי מניסיוני הלא טוב בתחילת דרכי בשיפוץ דירה:

1. בחרו מספר מצומצם של אנשים להתייעץ איתם.

2. רצוי לבחור כאלה שמבינים יותר מאחרים ומוכנים לעזור לכם.

3. תמיד מקבל ההחלטות הוא הקובע. מה שנכון לאנשי מקצוע (ראו את הפוסט הקודם בסדרה) נכון גם לאחרים איתם אתם מתייעצים. בסופו של יום אתם המשלמים ואתם אלה שיגורו שם ברוב המקרים.

 

 

כלכלת המשפחה בצל הקורונה

מבנה הוויריון של נגיפי קורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה

מטרת פוסט זה היא הבנת הקשיים והסיכונים הכלכליים בצל הקורונה על מנת לשפר את היכולת להתמודד איתם. 
אין ספק שמחלת הקורונה משפיעה על כל אורחות החיים של בני אדם בארץ ובעולם. ככל שמחריפות הגבלות ההתנהלות גדל הקושי. מדובר בקשיים במספר היבטים שעשוי להיות ביניהם קשר. 
הקשר בין התנהלות כלכלית להיבטים אחרים אינו חדש הוא מוכר לי וליועצים אחרים גם במצבים רגילים.

הקשיים והסיכונים

פחד   

יש פחד מפני הידבקות במחלה. יש פחד מפני מוות מהמחלה. הידיעות בתקשורת על כמות הנדבקים והמתים בארץ ובעולם מגבירות את הפחד. 
ההופעות הדרמטיות בתקשורת מגבירות אף הן את הפחד. קורונה היא הנושא המרכזי בשיחות בין אנשים. 

התמודדות

חשוב לדעת ולהבין את העובדות ולא להיסחף אחרי ההצפה התקשורתית המעצימה את האפקטים של המחלה. 
כך למשל, אם מישהו צעיר ובריא כדאי לו ללא לפחד ממוות מהמחלה. ההסתברות שימות, אם יחלה, היא אפסית.
זה כמובן לא אומר שלא צריך להיזהר. יש לקבל ולכבד את ההוראות של משרד הבריאות. יש להימנע מסיכונים מיותרים אבל לא להימנע ממה שצריך לעשות. 

אי-ודאות

כסטודנט צעיר לפסיכולוגיה לפני כמה עשרות שנים למדתי שפחד הוא ממשהו ידוע. חרדה היא ממשהו שאינו ידוע. 

גורם משמעותי המבחין בין קורונה לבין סוגי שפעת אחרים הוא חוסר הידיעה. 
נכון להיום, אנחנו לא יודעים הרבה על נגיף הקורונה. אנחנו יודעים שיש הדבקה. אין לנו חיסון. איננו יודעים האם יש נזקים ארוכי טווח למי שמחלים מהמחלה (הניחוש הלא מושכל שלי הוא שאין נזקים משמעותיים כאלה, אבל אל תסמכו על זה). 
כשמשווים לזני שפעת מסוגים אחרים מגלים כי יש ידע לגבי אופן פעולתם, רמת הסיכון בהן ומידע נוסף. יש לנו חיסונים נגדם. 
ההבדל הזה מעצים את הפחד והחרדה. 
אגב, החרדה הזאת גדולה יותר מפחד מפני סיכונים ידועים שבהם אחוז תמותה גבוה יותר, למשל תאונות דרכים.

התמודדות

ראו את מה שכתבתי בסעיף הקודם שכותרתו "פחד".

שינוי דפוסי התנהגות ואורח חיים

דפוסי ההתנהלות של אנשים רבים מבוססים על פעילויות משותפות עם אנשים אחרים: עבודה, בילויים, תחביבים. 
מרבית האינטראקציות האלו הפכו לבלתי אפשריות כתוצאה ממודל הריחוק החברתי למניעת הידבקות במחלה. בחלק ממקומות העבודה עובדים מהבית. בתי הספר והגנים סגורים. הקניונים סגורים. אין הצגות, סרטים, קונצרטים והופעות המוניות. אין תחרויות ספורט מקצועניות שאפשר לראות אותן או לעקוב אחריהן. בתי קפה ומסעדות סגורים. אין חוגים ופעילויות פנאי רבות. לא עוד נשיקות וחיבוקים. רוב הנסיעות לחו"ל והנסיעות לנופש בארץ הפכו ללא רלוונטיות. 

חיילים לא יצאו לחופשות במשך זמן ארוך על מנת לא להידבק ולא להדביק במחלה. 
בתי הדיור המוגן, שבהם מתגוררת אוכלוסייה ברמת סיכון גבוהה, מבודדים את הדיירים מהעולם החיצון. זה קשה להם וקשה לבני המשפחה. מעובדים זרים, המטפלים בדיירים בדיור מוגן, נמנעת חופשה של יום בשבוע או יום בשבועיים. החשש הוא שכשיחזרו יישאו את הנגיף וידביקו דיירים.

באופן אישי נאלצתי להפסיק לשחק בתחרויות ברידג' ולא בטוח שאצליח לקיים את שיעורי הברידג' שלימדתי בכיתות באמצעות האינטרנט.

אנשים נאלצים לבלות חלק גדול יותר מזמנם בבתיהם. גם שינוי זה מפר את האיזון שהיה קיים קודם ומחייב הסתגלות.
  

התמודדות

נדרשת הסתגלות לדפוסי ההתנהלות החדשים. מי שמשתייך לאוכלוסיית סיכון חייב להקפיד יותר על ריחוק מאחרים.

מחלה

על מי שחולה או רק נחשד כחולה, ולכן נאלץ לשהות בבידוד במשך שבועיים, נכפה בידוד גדול יותר ומגבלות קשות בתנועה.
בחלק קטן מהמקרים המחלה קשה ולפעמים אפילו מסכנת חיים.

התמודדות

נדרשת הסתגלות למצב. מבודדים צריכים למצוא פעילויות חדשות המתאימות למצבם. חלק מהפעילויות האלה הן במרחב הווירטואלי. מי שלא שולט בעולם האינטרנט ובעולם הדיגיטל יתקשה יותר להסתגל. זוהי גם הזדמנות לעצור, לנוח, לחשוב, לעשות סדר.

נזק כלכלי

הנזקים הכלכליים הם ברובד האישי והמשפחתי, ברמה של חברות,  ברובד הלאומי ובעולם כלו. 
המצב הכלכלי הלא ברור, שלא לומר המצב הכלכלי הבעייתי, בתקופה שלפני הקורונה, עלול להשפיע לרעה. 

גם את הנזקים הכלכליים למדינה משלמים בסופו של יום או בסופם של חודשים האזרחים. 

הנזקים אינם אחידים יש הניזוקים באופן קשה ויש כאלה שכמעט אינם ניזוקים.
מגזרים מסוימים, למשל: תיירות, בתי מלון ותעופה ניזוקים יותר מאחרים. 
ברמה של חברות מדובר בהקטנה משמעותית של הכנסות. ברמה של עובדים עלולות להיות חופשות כפויות ובמקרים רבים וקיצוניים יותר גם פיטורים.

עצמאים עלולים להיפגע יותר משכירים. שכירים במגזר הפרטי עלולים להיפגע יותר משכירים במגזר הציבורי. עובדים פחות חיוניים למשק עלולים להיפגע יותר מעובדים חיוניים. 
עסקים קטנים ובינוניים עלולים להתקשות יותר מאשר עסקים גדולים.

התמודדות 

ההתמודדות היא התמודדות משולבת עם כל האספקטים ולא עם כלכלת המשפחה בלבד באופן מנותק מהיבטים אחרים.
יש להתייחס להתמודדות כניהול סיכונים. בפוסט הבא אתייחס יותר לעומק לניהול הסיכונים. 
חשוב להיערך תחת הנחות לא אופטימיות:

א. המצב עלול להימשך במשך חודשים. הוא אף עלול להחמיר. 

ב. לא יהיה פיצוי ממשלתי מלא או קרוב למלא. 
הוא יהיה מעט מדי ומאוחר (אני מקווה לא מאוחר מדי).

ג. אם יש לכם השקעות בשוק ההון צפו להפסדים גם שם.

ד. החיסכון הפנסיוני שלכם עלול להשיג תשואות שליליות.

הפקת לקחים לעתיד 

שינוי כל כך קיצוני וכל כך מהיר לרעה במצב יכול ללמד על האופן בו צריך לנהל את כלכלת המשפחה. הוא צריך ללמד יותר ענווה ופחות ביטחון, שמה שהיה הוא יהיה ושבעתיד "יהיה בסדר". 

המשמעות המידית המתבקשת היא לחסוך יותר ולצרוך פחות. 
מי שיש לו מספיק חסכונות יכול לעבור תקופות משבר ארוכות ולא צפויות. 

המשמעות השנייה נוגעת לחסכונות בלת"מ. אלו חסכונות שתכליתם לענות על מצבים לא צפויים או בלתי מתוכננים. סכום היעד המדרש לצבירה בחשבונות אלה צריך להיות גבוה יותר ממה שהערכנו בשנים קודמות.  
לא עוד 8,000 שקל או 10,000 שקל. צריך לדבר על מונחים של סכומים כפולים מסכום זה.

כשהפחד מהקורונה משתק את המשק

הנזקים הכלכליים בארץ ובעולם עקב הקורונה הופכים למשמעותיים.  אולי זה הזמן לבחון מחדש את מדיניות משרד הבריאות.

בשני הפוסטים הקודמים על הקורונה: נקודות למחשבה ביחס לצעדים של משרד הבריאות בהקשר של וירוס הקורונה ובורסה קורונה וניהול סיכונים, הייתה לי ביקורת מרומזת על מתווה משרד הבריאות. 
נדמה לי שהיום אפשר להגיד באופן ברור: נכון להיום מתווה הבידודים של משרד הבריאות קיצוני מדי ופחות מדי אפקטיבי. 

העולם המודרני הוא עולם בו יש שינויים בקצב מהיר. צריך להתאים את עצמנו לשינויים האלה. 
נראה לכאורה, שמשרד הבריאות, נותר באותו מקום בו היה לפני כמה ימים: דגש רב על בידודים, כולל בידודים מרצון. 
אני מאוד מקווה שההתמקדות בבידודים לא באה על חשבון הדברים היותר חשובים:

1. איתור מוקדם של נדבקים ובדיקה מוקדמת של חשודים בהידבקות.

2. טיפול רפואי יעיל בחולים בשלבים מוקדמים של המחלה.

3. התמקדות בקבוצות סיכון.

דוגמה למדיניות לא אפקטיבית של בידודים

 משרד הבריאות מפרסם באתר שלו את מסלול תנועתם של חולים, על פי ימים ושעות. הוא קורא לכל מי שהיה שם ליצור קשר עם המשרד ולהכניס את עצמו לבידוד. 
בואו נסביר למשרד הבריאות מדוע זה הזוי: 

1. ישראלים אינם יפנים צייתנים. 
מרבית האנשים לא ידווחו ולא יכניסו את עצמם לבידוד.

2. אין שיניים לחוק בהקשר זה.
לכו תוכיחו שאדם X היה בבית קפה Y במועד בו שהה שם חולה Z. 

3. לא כל אחד יזכור את השעה ואולי גם היום בהם שהה בבית קפה X.

4. מי ישב ויקרא באתר משרד הבריאות את כל כמויות המידע ההולכות ומצטברות על מסלולי תנועתם של יותר ויותר חולים? 
אולי כמה מבני דור ה-Y ודור ה-Z. לא קשישים שהם אוכלוסיית סיכון. 

חלופה אחרת

אם מישהו מרגיש לא טוב עם סימפטומים המזכירים את הסימפטומים של קורונה, שילך וייבדק מהר ככל האפשר. 
אנשים שלא מרגישים טוב יכולים לבדוק את מסלולי תנועות חולי הקורונה והאם הם אולי הצטלבו עם המסלול שלהם. 
בשביל זה צריך לאפשר בדיקות מהירות של אנשים כאלה.

מה שברור שחלופה כזו תעורר פחות חרדה. 

אפשר גם אחרת

קראו כתבה על האופן בו מתמודדים בטיוואן עם הקורונה. קישור:

ביג דאטה, נחישות, זריזות והתגייסות פוליטית: כך מנצחת טיוואן את הקורונה

קראו כתבה על האופן בו מתמודדים בדרום קוריאה עם הקורונה. קישור: 

הקוריאנים: סגר זה לא דמוקרטי, עצירת טיסות? לא מודרני!  

כתבה נוספת המתייחסת גם לסינגפור.

ללמוד מהן: המדינות שהצליחו במאבק בקורונה