יום שני, 31 באוגוסט 2020

משבר כלכלי אישי: שעות העבודה החבויות של עצמאי



בפוסטים הקודמים בסדרה, שתכליתה לעזור לכאלה שמחפשים עבודה בימים קשים אלה, באמצעות הניסיון האישי שלי, התייחסתי למעבר שלי מחממה מוגנת כשכיר בארגון ממשלתי לחיים הקשים של עצמאי
מה שתיארתי בפוסט הקודם התייחס לשעות העבודה עליהן מקבל העצמאי תמורה כספית. לא התייחסתי לשעות הרבות של עבודה חבויה ללא תמורה (Hidden Work).

כאשר העבודה שלכם לא יציבה, כמו במקרה שלי כעצמאי שעבד כיועץ טכנולוגיית מידע ומחשבים, אתם צריכים לחשוב גם על העבודות הבאות. אין די בחשיבה: נדרשת גם היערכות. 

עצמאי צריך לעסוק גם במכירות ובשיווק. עצמאי צריך גם להמשיך להתעדכן וללמוד בתחום עיסוקו ואולי לא רק בתחום עיסוקו.
מדובר בהרבה שעות שלא מקבלים עבורן תמורה כספית. 
בפסקאות הבאות אתאר את דרכי הפעולה שלי בהקשרים לעיל. 

קשר עם אנשים


הקשר המתמשך עם אנשי מקצוע בארגון בו אתה נמצא ובארגונים אחרים מאפשר לדעת על הזדמנויות לייעוץ. לעצמאי אין ברירה אלא לשמור ולטפח קשרים כאלה. 
בנוסף לקשר אישי אחד על אחד, אני נהגתי גם להשתתף בכנסים מקצועיים.
כשהיה ניתן, השתתפתי כמרצה בכנס. דרך טובה להיות בקשר עם אנשים מעמדה שיש סיכוי שישקלו לקבל ייעוצים ממך. 

במקרים אחרים השתתפתי כשומע. לפעמים התעדכנתי גם מקצועית. כמעט תמיד שיחות המסדרון בהפסקות היו חשבות יותר. בהן קיבלתי מידע על הזדמנויות לייעוץ. 

מעקב אחרי פרסומים לבקשות לעבודות ייעוץ


אחת הבעיות של יועץ עצמאי היא שהוא לא תמיד יודע על עבודות ייעוץ פוטנציאליות. מעקב אחרי אתרי אינטרנט רלוונטיים עשוי לספק מידע כזה.
גם הקשרים עם אנשים עשויים לספק מידע כזה.

הצעות ייעוץ


הכנת הצעות ייעוץ דורשת זמן שאין עליו תשלום. חשוב לאסוף מידע רקע על מנת לבנות הצעה שמתאימה לאותו לקוח פוטנציאלי. 
 

שיתופי פעולה


לא כל ייעוץ מתאים לעצמאי. לפעמים נדרש שיתוף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים. צריך למצוא שותפים מתאימים. 
לפעמים מדובר במכרז אליו רשאיות לגשת רק חברות וצריך למצוא חברה מתאימה.
לפעמים היקף העבודה הוא גדול מדי ליועץ עצמאי ונדרש צוות העובד ביחד. 

פרסום


פרסום דורש זמן לחשיבה: כיצד לפרסם באופן אפקטיבי? מימוש המסקנות באמצעות תכנית פעולה ומעקב אחריה.
לא רק שלא מקבלים על זה תשלום לפעמים גם משלמים עבור הפרסום. 

התפיסה האישית שלי

אני לא מוציא כסף על פרסום. במקום זה אני משתמש באמצעים אחרים.

הרצאות
כשמרצים על נושא שיש לכם בו מומחיות זה מגדיל את ההסתברות שיפנו אליכם לתת שירותים מקצועיים באותו תחום.

כתיבת מאמרים
מי שכותב מאמרים מגלה ידע, הבנה ויכולת ניתוח. גם שמו נחשף ועשוי לעלות בהקשר של מתן שירותים מקצועיים.

כתיבת בלוגים
הנוכחות האינטרנטית חשובה. מי שיש לו יותר נוכחות יעלה בחיפוש בגוגל לפני מי שאין לו נוכחות. 
כשמישהו כותב על נושאים מקצועיים יש גם כאלה שקוראים את מה שהוא כותב. 
הם נחשפים לתחום עיסוקו, לשמו ולידע ולהבנה שלו בנושא.

אני כותב פוסטים בארבעה בלוגים על נושאים שונים:

1. לכלכל בתבונה על כלכלת המשפחה.

2. Risk and Crisis על ניהול סיכונים ועל ניהול משברים.

3. ברידג' שלא היכרתם על משחק הברידג'.
  
4. SOA Filling the Gaps על מחשבים וטכנולוגיית המידע. 

שימוש ברשתות חברתיות
אפשר להקים קבוצות עניין ברשתות חברתיות. 

אפשר לפרסם פוסטים ברשת, ולפעמים טוב יותר בקבוצת עניין ברשת, קישור לפוסטים בבלוג.
פרסום בהקשר זה מתייחס למילה האנגלית Publish ואינו פרסום פרסומות בתשלום.

אפשר לענות לשאלות מקצועיות שנשאלות ברשת ולזכות בהכרה מקצועית. 

מפה לאוזן
לקוחות מרוצים מספרים ללקוחות פוטנציאליים ביוזמתם.

התנדבות

התנדבות לא באה על מנת לשפר את המעמד המקצועי אבל היא מעשירה את הניסיון המקצועי, נותנת תדמית חיובית ולפעמים מהווה בסיס  לקשר מקצועי עם אנשים אחרים המחפשים ייעוץ.

התעדכנות  ולימוד מקצועי


אם רוצים לשרוד במקצוע בו יש כל הזמן שינויים, חובה להתעדכן. מחשבים וטכנולוגיית המידע הוא מקצוע בו זה קורה באופן קיצוני. גם בתחומים אחרים זה עשוי להידרש.
אם אתם עובדים בנישה מסוימת זה אולי פחות חשוב:  אתם כבר מכירים אותה וצברתם ידע, הבנה וניסיון. אם אתם יועצים הפועלים במגוון רחב של נושאים אין לכם ברירה אלא ללמוד כל הזמן.
מיותר לציין שתשלום אתם לא מקבלים עבור השעות האלה

במקרה קיצוני לקוח ניסה לחייב אותי ללכת ליום עיון בתשלום בנושא שהיה חשוב ללקוח. הסכמתי. הבעיה שלי הייתה שהוא רצה לא לשלם על היום הזה כיום עבודה שלי. זה לא מעט כסף. אמרתי ללקוח שאני אוותר על יום העיון ואלמד לבד את מה שצריך. 

צריך להבין שהיה מדובר ביום עיון על מוצר, שהיצרן שלו רצה למכור אותו ללקוח במצב בו יש תחרות. היצרן היה מוכן לתת לי כל מידע שארצה לקרוא או לשמוע על המוצר ולהפגיש אותי עם כל מומחה בארץ. כמובן שקראתי גם מידע על המוצר ממקורות אחרים ופחות מוטים.

לימוד והתעדכנות בנושאים בהם אתם פועלים


על מנת שלא להישאר מאחור אתם חייבים להתעדכן. אחרת אחרים יהיו בעמדה טובה יותר לקבל עבודות בתחום.

תחומים חדשים


זה כבר אתגר גדול. כל הזמן ניסיתי להתעדכן בתחומים חדשים ופחות מוכרים. כשאתה מקדים את כולם,  נקודת ההתחלה שלך טובה יותר. 
הבעיה היא שקשה לדעת איזה תחום חדש הוא Buzzword ואיזה יבשיל לתחום מרכזי שארגונים רבים יצטרכו בו יעוץ.

הייתה לי הצלחה ברורה אחת בהקשר זה. בעבודה משותפת עם אנשי מקצוע מעולים של חברה גדולה מחו"ל הם הציעו ללקוח ליישם תפיסה חדשנית. עוד לא היה לה שם. לימים היא נקראה: Service Oriented Architecture או בראשי תיבות SOA. 

החלטתי להמשיך ללמוד לבד את הנושא ומצאתי את עצמי מקדים את מרבית השוק הישראלי בתפיסה אותה אימצו ענקי תוכנה כמו Microsoft ,IBM, Oracle, SAP ואחרים. 

זה היה גם ה-Trigeer לבלוג הראשון שלי: SOA Filling the Gaps.
הוא נכתב באנגלית משום שהסתכלתי גם על השוק בחו"ל. 
פרט ללימוד הנושא השקעתי לא מעט זמן גם בכתיבת מאמרים על הנושא, בהרצאות בכנסים ובארגונים ובכתיבת ערכים בויקיפדיה העברית

בנוסף השתתפתי בפורום מומחים של אתר אמריקאי מוביל שבו נשאלו כ-100 מומחים בעולם שאלה אחת על SOA מדי שבוע. התשובות פורסמו באתר.
רעיון נוסף שחשבתי שיקדם אותי היה פורום של מומחים בתחום מישראל, שאני הייתי היוזם והמנחה. הפורום של איל"א (ארגון שבעבר הרחוק היה ארגון חשוב שאיגד את כל מומחי המחשוב בישראל ומדי שנה ערך כנס שנחשב לכנס החשוב בארץ). אחת לחודש התקיים הפורום. 

לא קיבלתי תשלום על מרבית הפעילויות האלה אבל זה מיצב אותי כמומחה מוביל בתחום.

זה שאני כותב על הצלחה לא אומר שלא היו לי כישלונות בהם השקעתי זמן רב ללימוד תחומים,  שחשבתי שיהיו מרכזיים בשוק, ובדיעבד הסתבר שזה לא קרה.

לקחים עבור כאלה ההופכים לעצמאים


1. חלק גדול מהזמן שלכם יוקצה לשיווק ומכירות. פעולות שתעשו מבלי לקבל עליהן תשלום.

2. חשוב לעשות שיווק ומכירות יעילים.

3. ברוב המקרים תצטרכו לחשוב ולפעול בכיוון של הלקוחות הבאים ו/או לקוחות נוספים. גם על זה לא תקבלו תשלום.

4. תצטרכו להמשיך ללמוד ולהשתפר כל הזמן. חלק גדול מהזמן על הפעילות הזו יהיה פרטי וללא תשלום.


יום שבת, 29 באוגוסט 2020

הנזק הכלכלי של מערכות איכון כושלות

מקור התמונה: ויקיפדיה
 

ב-11 במרץ כתבתי את הפוסט: כשפחד מהקורונה משתק את המשק. בפוסט ביקרתי את מדיניות הבידודים של משרד הבריאות. זו הייתה תחילת מגפת הקורונה. בחדשות ערוץ 12 דיברו אתמול (28 באוגוסט) על כחצי מיליארד שקל בחודש. איני יודע האם נתון זה נכון או מדויק אבל אין שום ספק שהבידוד עולה למשק הישראלי הרבה כסף. כמו רבים אחרים, לא ידעתי אז את מה שאני יודע היום. היום אתמקד בביצוע ולא במדיניות.
  

חזרה לסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת


עולם המחשוב של אותה תקופה היה שונה לגמרי מהעולם של היום. עד כדי כך שמרבית בני הדור הצעיר לא יבינו את מה שאני כותב.

עיבודי המחשוב היו עיבודי אצווה (Batch). כמעט ולא הייתה עבודה מקוונת, כלומר: משתמשים לא התחברו למחשב מרכזי באמצעות מחשב אישי או מסוף. ההמתנה עד לסיום העבודה שהרצתם במחשב הייתה ארוכה: שעות ולפעמים אפילו ימים.  

יום אחד הגיע בחור למשרדי IBM, החברה ששלטה אז בשוק. הוא סיפר שהוא וכמה מחבריו פיתוח מערכת Spooling.הוא הציע להתאים אותה למערכת ההפעלה של מחשבי החברה ולצרף אותה למערכת ההפעלה. 

בלי להיכנס לעומק לנושאים טכנולוגיים, משמעות מערכת Spooling היא תורי עבודות במחשב. התורים מאפשרים הפרדה בין סוגי עבודות וקביעת עדיפויות. 

כך למשל, מערכת הפעלה עם Spooling  מאפשרת הרצה אוטומטית של עבודה דחופה קצרה לפני עבודה גדולה וארוכה שאינה דחופה. היא מאפשרת גם העדפה אוטומטית של הדפסת דוח של 10 עמודים שדחוף וחשוב למנכ"ל לפני דוח של אלפי עמודים, שספק אם מישהו יסתכל עליו בכלל. 

בחברת IBM התלהבו ושאלו: "כמה זמן ייקח להתאים את זה למערכת ההפעלה שלנו?" הבחור ענה שהם ארבעה אנשים וזה ייקח להם חצי שנה. 

אז בואו נקצר את הזמן,אמרו אנשי IBM, ניתן לכם עוד 40 אנשים. 

האיש ענה שבמקרה כזה זה ייארך שנתיים והאיכות תהיה הרבה יותר נמוכה.

התופעה שמספר קטן של אנשי מקצוע מעולים מסוגלים לבצע באיכות טובה בהרבה ובזמן קצר יותר מאשר מספר גדול של אנשים טובים פחות נתקלתי מספר רב של פעמים במשך קרוב לארבעה עשורים בהם עבדתי בתחום זה.

לא במקרה אני מזכיר את הסיפור הזה בהקשר של בידוד. מערכות האיכון במדינת ישראל מזכירות את הסיפור לעיל, לו חברת IBM הייתה בוחרת במסלול של הוספת ארבעים מפתחים לשילוב Spooling במערכת ההפעלה שלה. 
כלומר: גם המערכת של משרד הבריאות וגם המערכת של השב"כ אינן עובדות באופן סביר. 
התוצאה היא שאנשים שאינם צריכים להיות בבידוד נדרשים באמצעות המערכת להיכנס לבידוד ונגרמים נזקים כלכליים ואישיים לאותם אנשים ולמשק הישראלי.
תוצאה נוספת היא שאנשים שצריכים להיות בבידוד אינם מקבלים התראה כזו מהמערכות. 

לקט של כמה מקרים בהם נתקלתי


השכיח: עיתוי מוזר 

המערכת של משרד הבריאות מודיעה למישהו שהוא עבר ליד חולה קורונה מאומת בתאריך X ועליו להיכנס לבידוד עד לתאריך Y. הבעיה: המערכת מודיעה את זה יום או יומיים לפני סיום הבידוד (תאריך Y).

 

מה אשם מי שהיה כמה קומות מעל?

חולה קורונה מאומת עבר בקומת הקרקע של בניין. מישהו היה בקומה אחרת של הבניין. המערכת דורשת ממנו להיכנס לבידוד.

כשבוודאות לא היו באותו מועד ליד חולה קורונה

שלא כמו בעיתוי המוזר. הפעם המערכת של משרד הבריאות מודיעה מידית. יש רק בעיה אחת: אותו אדם בוודאות לא עבר ליד חולה קורונה מאומת באותו זמן. 
בעצם בחלק מהמקרים יש גם בעיה נוספת עליה תקראו בפסקה הבאה.

האם כל בני האדם שווים?

לא במערכת של משרד הבריאות. גם לא במערכת של השב"כ כאשר מספר אנשים נמצאים זה ליד זה, יהיו כאלה שיקבלו התראה על חולה מאומת בסביבתם המחייב בידוד. אחרים לא יקבלו את ההודעה. 
לא כדאי לנסות להסביר את זה באמצעות הטענה שהאחרים לא נשאו טלפון חכם שפועל כי לא זה המצב.

ומה אם מתברר שהחולה לכאורה אינו חולה בקורונה?

השורה התחתונה היא שאין מנגנון סביר לשחרור מבידוד. במקרה בהמשך ישבו ביחד קבוצה של אנשים. אחד מהם חש ברע והיה לו חום גבוה. 
כמה מהם קיבלו התראה להיכנס לבידוד. האחרים לא. זה שחש ברע הובהל לבית חולים. 
בבית החולים אושפז נבדק והוברר שאינו חולה קורונה. רופאי בית החולים מצאו בדיוק מה הייתה הבעיה וטיפלו בה. נערכו גם בדיקות קורונה שעל פיהן לא היה ספק שהאיש אינו חולה בקורונההוא אפילו קיבל אישור בכתב מבית החולים. 
מי שהיו בבידוד והציגו העתק של האישור מבית החולים ביקשו להשתחרר מהבידוד. 
משרד הבריאות לא היה מסוגל להפעיל תהליך מובנה וקצר לשחרור שלהם מהבידוד.

מי באמת היה צריך לבנות מערכת כזו?

 
כותרת פוסט העוסק בניהול משברים היא: עקרונות ניהול משברים: ניצול יתרונות יחסיים. העיקרון פשוט: בזמן משבר, והקורונה והמשבר הכלכלי המצטרף אליה הם ללא ספק משבר קשה במיוחד, תן למי שיש לו יתרון יחסי לבצע את העבודה.

נדמה לי שאחרי עשרות שנים שעבדתי בתחום הזה ואחרי שיעצתי לכארבעים ארגונים שונים, שלא מעטים מהם היו במגזר הציבורי, יש לי יכולת לענות על שאלה כזו. צריך לזכות שהכרתי מקרוב גם לא מעט אורגנים אחרים שלא יעצתי להם. 

מאז אמצע שנות ה-70 או תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת התקשיתי למצוא איכויות יוצאות דופן בארגונים במגזר הציבורי. היו אנשים טובים והיו ארגונים שעבדו סביר. היו גם לא מעט אנשים לא טובים מקצועית וארגונים שעבדו רע מאוד. 

הארגון החריג היחיד בסקטור הציבורי, שבו פגשתי גם אנשים מעולים ברמות הכי גבוהות שיש וארגונים פנימיים, שעבדו לפעמים נפלא, היה צה"ל. 

ליחידות עילית בתחום המחשוב בצבא יש יתרון יחסי בפיתוח מערכות כאלה
כמו במקבילה מחברת IBM במאה הקודמת, כך גם כאן: שלושה ארבעה גאוני מחשב מיחידת עילית היו בונים בהרבה פחות זמן מערכת איכון אמינה יותר וטובה יותר.  

מדוע לצה"ל יש גם אנשים טובים יותר?

  
המגזר הציבורי אינו יכול להתחרות בגובה השכר לאנשי הייטק מעולים מול חברות במגזר הפרטי. מדובר גם בחברות בינלאומיות מובילות וגם בעבודה בחו"ל. 
זה לא רק שכר זה גם אתגר מקצועי: חברות מובילות וחדשניות וחברות סטארטאפ מציעות עבודה מעניינת ומאתגרת יותר.
מרבית האנשים הטובים ביותר עוזבים מהר מאוד את המגזר הציבורי. 

המערכות בצבא מספיק גדולות ומורכבות על מנת להציע אתגרים מקצועיים ולא פחות חשוב: חיילים בסדיר או חיילים שחתמו קבע על מנת להיות משובצים ביחידת עילית טכנולוגית אינם יכולים לעזוב באמצע השירות ולעבור למגזר הפרטי.






יום שלישי, 18 באוגוסט 2020

משבר כלכלי אישי: קשים חייו של עצמאי

 

בפוסט הקודם כיצד התמודדתי עם משבר כלכלי אישי? - רקע והתמודדות תיארתי את המשבר הכלכלי הקשה שחוויתי וכיצד נערכתי להתמודד איתו.

תוכנית התמודדות נדרשת בזמן משבר כלכלי משפחתי או אישי אבל מימוש התוכנית הוא החלק החשוב יותר והקשה יותר. 

בדיוק כמו שכשמשפחה שמוציאה יותר מההכנסות שלה באה לייעוץ כלכלי חשוב לבנות מאזן שבו ההוצאות אינן עולות על ההכנסות. המבחן האמיתי הוא במימוש התכנית. 


לא בחלתי בשום עבודה בתחום המקצועי שלי. היות שלא הסכימו להעסיק אותי כשכיר, מסיבות שפורטו בפוסט הקודם, נאלצתי להיות עצמאי. מהר מאוד למדתי שהחיים של עצמאי קשים יותר מהחיים של שכיר. 

אציג כאן את ההבהקים העיקריים ואצרף קישורים לפוסטים בסדרת פוסטים על עצמאיים שכתבתי בבלוג זה.


אין יציבות בעבודה

עצמאים המוכרים את המיומנות האישית שלהם בתחום מסוים, כמוני למשל, בתחום טכנולוגיית המידע במשך הרבה שנים, עשויים להיקלע לתקופות בהן אין להם בכלל עבודה ואין להם הכנסה. 

היו לי גם תקופות עם הרבה עבודה ועם הכנסות נאות. הבעיה היא שאתה לא יודע כמה זמן תימשך התקופה. אתה יכול למצוא את עצמך עובד חצי שנה או שנה במקום שדיבר על עבודה של שבועיים. אתה יכול למצוא את עצמך עובד שבועיים או לא עובד בכלל במקום שהבטיח לך העסקה לכמה שנים.


אין יציבות בהכנסות

כשנמצאים בתקופה של חוסר עבודה מתפשרים גם על שכר וגם על סוג העבודה. 

כשיש עבודה לא תמיד היא בהיקף גדול.

שלא כמו שכיר, עצמאי לא תמיד מקבל את התשלום במועד ברור. לפעמים הוא מקבל את התשלום באיחור רב.

התוצאה היא שאין יציבות בהכנסות. יש חודשים עם הכנסה גבוהה ויש חודשים עם הכנסה נמוכה יש חודשים גם ללא הכנסה.

המשמעות היא שצריך להיערך למצבים אלה מבעוד מועד.


יותר ביורוקרטיה

עצמאי צריך לדווח לרשויות ולשלם לרשויות: תשלום מקדמות חודשי או דו-חודשי למס הכנסה, תשלום מקדמות חודשי למוסד לביטוח לאומי, אם הוא עוסק מורשה הוא חייב גם בתשלום מע"מ חודשי או דו-חודשי. הוא צריך לתת חשבוניות או קבלות. הוא צריך לנהל חשבונות והוא צריך לאסוף קבלות וחשבוניות על הוצאות.


הוצאות מוכרות

ניהול ההוצאות המוכרות הוא חלק ממה שעצמאי מרוויח. החוק מאפשר לעצמאי לדווח על הוצאות מוכרות לצורך עבודתו. ההוצאות האלה מקטינות את שיעור מס ההכנסה ואת שיעור המע"מ שהוא משלם. עצמאי חייב להכיר את הכללים ביחס להוצאות מוכרות לאסוף את החשבוניות והקבלות הרלוונטיות. לא על כל הוצאה הוא יכול לדווח על 100%. לא תמיד הכללים של הוצאות מבחינת מס הכנסה זהים לכללים מבחינת מע"מ. 

יש גם הכנסות שאינן חיבות במע"מ אבל חייבות בתשלום מס הכנסה, למשל: הכנסות מחברות זרות הפועלות בחו"ל. 

אם מדובר בחברות אמריקאיות, גם אם אתה מרוויח כמה מאות דולרים בשנה מפעילות אינטרנטית עבור חברות אלה, אתה חייב להגיש דוח שנתי גם למס ההכנסה האמריקאי.


עבודה יותר קשה

אין שעות עבודה ידועות או קבועות. לפעמים חייבים לעבוד הרבה יותר שעות ביום ובלילה. לפעמים גם בסופי שבוע. 

הערה

כפי שתראו בפוסטים שכתבתי בעבר לא כל מה שאני כותב כאן חל על כל העצמאים. קראו את הפוסטים על טיפולוגיה של עצמאים שעושים את ההפרדה על פי סוגי עצמאים.

הצד האופטימי בעבודת עצמאי


לפחות במקרה האישי שלי אני יכול להגיד שהיה גם יתרון: הייתה לי קריירה מרתקת, מגוונת ומעניינת. יעצתי להרבה ארגונים במגוון רחב של נושאים. קרוב לוודאי שלו הייתי נשאר לעבוד כשכיר זה היה הרבה פחות מרתק.


קישורים לפוסטים על עצמאים


מבוא לטיפולוגיה של עצמאיים






טיפולוגיה של עצמאים: הנהנה מכל העולמות 


 טיפולוגיה של עצמאים: החופשי 


 שלושה מיתוסים על עצמאים



לקחים אפשריים לקוראים


אם בחרתם להיות עצמאים או נאלצתם להיות עצמאים בכורח נסיבות המשבר הכלכלי או הגיל תביאו בחשבון את הגורמים המצוינים לעיל.



יום רביעי, 12 באוגוסט 2020

כיצד התמודדתי עם משבר כלכלי אישי? - רקע והתמודדות

 

בפוסט כיצד להתנהל בזמן משבר כלכלי? - רקע הסברתי מדוע אני כותב סדרת פוסטים אישיים על התמודדות עם משבר בכלכלת המשפחה. הסברתי גם מדוע אני כותב את הסדרה דווקא בעיתוי הנוכחי. 

פוסט זה נותן את הרקע למשבר או יותר מדויק Crisis כלכלי אישי שלי.


רקע

עבדתי כמתכנת ואחרי זה כמתכנת מערכות הפעלה במשרד ממשלתי. היות שהייתי מומחה במערכת הפעלה נפוצה, קיבלתי לא מעט הצעות לעבור לעבוד בסקטור הפרטי. ההצעות היו בשכר גבוה משמעותית מהשכר שהרווחתי. לא נעים להגיד אבל דחיתי אותן בעיקר משום שפחדתי לעזוב את המסגרת המוגנת בה עבדתי.

בסקטור הציבורי לא מפטרים. בסקטור הציבורי יש פנסיה תקציבית מובטחת. בסקטור הציבורי גם לא צריך להחליף מקום מגורים מירושלים לתל אביב או לאחת מהערים הסמוכות לה.

שיקולים נוספים היו העבודה המעניינת והאפשרות ללמד קורסים בתחום המומחיות שלי במכללות. בנוסף לכך גם למדתי לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים במקביל לעבודה.


מחממה למקום עבודה לא בטוח


כשהתקרבתי לגיל 40 משהו השתנה. המשרד הממשלתי הפך לחברה ממשלתית. מאוחר יותר העובדים עברו למעמד של עובדי חברה ממשלתית עם פנסיה צוברת ולא עם פנסיה תקציבית. 

זה נמשך בפיטורים של כשליש מהעובדים. בשלב זה כבר היה לי ברור: מקום העבודה אינו מקום עבודה יציב. כל אחד יכול להיות מפוטר ממנו

זה היה ברור לא רק לי אלא גם למרבית העובדים. המשמעות הייתה תרבות ארגונית חדשה: כל אחד מתמקד בעצמו ופחות חושב על טובת הארגון. 


ה-Crisis הכלכלי האישי שלי


בגיל 44 פוטרתי. הייתי נשוי ואב לילדים קטנים. בגיל 44 כבר לא היו לי הצעות עבודה רבות כמו בשנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 של חיי.

היו כמה גורמים שפעלו לרעתי בשוק העבודה:

    1. הייתי מבוגר

למבוגרים יש קושי במציאת עבודה. בתחום של מחשבים והיי-טק למבוגרים יש קושי רב במיוחד במציאת עבודה. כאמור כבר עברתי את גיל 40.


    2. הייתי Over Qualified

בשנים האחרונות של עבודתי באותו מקום הייתי מנהל. התרחקתי מהעבודה המקצועית בשטח. 


    3. היתרונות שלי היו מקצועיים ולא ניהוליים

הייתי מנהל טוב כשהאתגרים המהותיים בניהול היו אתגרים מקצועיים. כשפוליטיקה ארגונית הייתה במוקד הייתי מנהל לא טוב. 

    4. התמחיתי וצברתי ניסיון בפלטפורמה שהכריזו על "מותה"

הייתי מומחה למערכת ההפעלה של מחשבי IBM Mainframe. הדעה הרווחת באותה התקופה הייתה שהפלטפורמה הזו מתקרבת לסוף חייה. כתוצאה מכך הביקוש למומחיות בפלטפורמה זו היה נמוך יחסית. אגב, הפלטפורמה הזו עדיין חיה ובועטת ויש אנשים שמתפרנסים יפה מעבודה בפלטפורמה זו. 


  5. הייתי בסביבה מוגנת ולא ממש הבנתי מה זה לחפש עבודה

עבדתי במקום יציב ובמעט מקרים בחנתי אפשרות להחלפת מקום עבודה.


מפגש עם המציאות

אחרי שפוטרתי התחלתי לחפש עבודה. מהר מאוד גיליתי שקשה למצוא עבודה כשכיר. את הסיבות לכך תוכלו למצוא בפסקה הקודמת. 

היו כאלה שלא קיבלו אותי לעבודה ואמרו את זה. היו כאלה ש"מרחו" אותי וסיפרו לי שבקרוב אתחיל לעבוד. היו כאלה שלא השיבו לפניות שלי.

מסתבר שגם כעצמאי היה לי קשה למצוא עבודה. 

מהר מאוד זיהיתי ארגון שהיו לו מחשב IBM Mainframe אבל היה חסר לאנשיו ידע. שאלתי אנשים בחברת IBM שהכירו אותי והעריכו אותי, האם הם יכולים לעזור לי להיות יועץ של אותו ארגון? התשובה שקיבלתי: הם מאוד ישמחו אם אתן לאותו ארגון ייעוץ. "סוף כל סוף נוכל לדבר עם מישהו שמבין על מה אנחנו מדברים".

פניתי לארגון וקיבלתי תשובה שהם לא צריכים ייעוץ. אחרי חצי שנה שינו את דעתם, אבל במקום לקבל ייעוץ ממני או ממישהו דומה לי, הם בחרו לקבל ייעוץ מחברה שמוכרת מוצרי תוכנה ולא נותנת ייעוצים. 

הארגון המסוים הזה הוא דוגמה קיצונית למישהו שהיה כדאי לו לקבל ממני ייעוץ. היו גם הרבה דוגמאות אחרות קצת פחות קיצוניות. 


תכנון

הייתי צריך לתכנן את אופן ההתמודדות שלי עם המציאות החדשה, שבה חששתי ממצב ממושך ללא הכנסה מעבודה. 


משאבים כלכליים


 1. משכורת של אשתי כעובדת מדינה במעמד קבוע.


 2. חסכונות שצברתי


3. שכר עבודה שלי ????


4. חסכונות פנסיוניים יהוו בסיס לקיום לאחר הפרישה לפנסיה.


5. מקורות נוספים?


6. במקרי חירום קיצוניים עזרה מבני משפחה.


הנחת יסוד


אם צריך להצטמצם, אני אצטמצם בצריכה ובהוצאות. הילדים לא צריכים להיפגע.


הערכת סכום הכסף הנדרש


ההנחה היא שהפנסיה התקציבית של אשתי והפנסיה התקציבית המוקפאת שלי יספיקו לאחר הפרישה לגמלאות. 

צריך להעריך הערכה גסה מה הסכום שיידרש בנוסף למשכורת של אשתי. הערכה גסה שלי הייתה שצריך להגיע למינימום של 100,000 שקלים לשנה. 


הנחות 


החלטתי לבחור בהנחות על פי תסריט של Worst Case. לא לגמרי נכון כי עלולים להיות גם תסריטי קיצון גרועים מזה. 

על בסיס הנחות אלה נראה היה שנוכל לעמוד ביעד של סכום הכסף המינימלי הנדרש. אני מציין את ההנחות ובצבע אדום את מה שקרה במציאות.


1. עבודה שלי בתחום המחשוב במשך עד חמש שנים.

ההנחה הייתה שאוכל לעבוד במחשבים עד חמש שנים שבמהלכן אצליח לקבל הכנסה מתאימה להכנסה בענף בו עבדתי. אם תהינה הזדמנויות לעבוד יותר ואו להרוויח יותר במהלך חמש שנים אלה, חשוב לנצל אותן. אחרי זה ארוויח שכר זניח. אולי כמורה לשחמט, עיסוק שהיה לי ניסיון בו מתקופת לימודיי בבית ספר תיכון ומתקופת לימודיי באוניברסיטה. במהלך חמש השנים לנסות להגדיל את החסכונות על מנת להתקרב ככל האפשר לידע שהצבתי.

אחרי חמש שנים מצאתי את עצמי נותן ייעוץ לבנק לאומי כיועץ IT עצמאי  בהיקף של משרה או יותר ובשכר מכובד. 

ההנחה התבררה כפסימית משום שהמשכתי לעבוד ולהרוויח בהיקף כזה או אחר בתחום המחשבים במשך יותר מעשרים שנים.


2. התשואות על החסכונות שלי יהיו 0%.

זו הייתה הנחה פסימית במיוחד משום שהתשואה הממוצעת על השקעות סבירות באותה תקופה הייתה 3%-4%.

במציאות ההשקעות היו יותר מסבירות והתשואה שהשגתי עלתה על 4%. 

מקרה מעניין במיוחד היה בחירת קרן ההשתלמות שלי. באותה תקופה כמעט כולם חסכו בקרנות ההשתלמות של הבנקים. לא היו מסלולי חיסכון מגוונים כמו שיש היום. חסכתי בקה"ל. זו הייתה קרן השתלמות של בנק לאומי ובנק דיסקונט. "ציפור קטנה" לחשה לי שוועד טייסי אל-על החליט לחסוך בבית השקעות לא כל כך ידוע בשם :"אנליסט". הלכתי בעקבותיהם. אחרי כמה שנים שנים קראתי במדור כלכלי באחד העיתונים, שקרן ההשתלמות שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר במשך חמש שנים הייתה "אנליסט". הגרועה ביותר.... ניחשתם נכון: קה"ל. הפער בתשואה היה למעלה מ-90%.  


3. העברה בין דורית

ביטוי עדין לירושה. למרות שידעתי שיש נכסים פיננסיים לדור ההורים, הנחתי שלא תהיה העברה בין דורית.

זוהי הנחה פסימית במיוחד במקרה שלי.

במציאות הייתה העברה בין דורית משמעותית.


4. לחפש ולנצל הזדמנויות להכנסות נוספות.

על חלק מהניסיונות האלה אכתוב בפוסט נפרד. בנוסף לייעוצים בתחום ה-IT מצאתי הזדמנויות גם להרצות בתשלום ולפעמים גם ללא תשלום בתחומי המומחיות שלי ב-IT. ההרצאות ללא תשלום היו תחליף לפרסומות בתשלום משום שהגדילו את ההסתברות לקבל ייעוצים. 

רוב ההרצאות היו בתשלום בעיקר בקורסים במכללות אבל גם הרצאות חד-פעמיות בארגונים.


לקחים אפשריים לקוראים


לא מעט מהקוראים נמצאים במצב של אי-וודאות כלכלית. אני מניח שיש בניהם כאלה שיצאו ממקום עבודה מוגן יחסית אל הלא נודע.

אחרים נמצאים במשבר כלכלי גם אם הם ממשיכים לעבוד בהיקף זה או בהיקף אחר.


לקח ראשון: תכנון

תכננו ולא רק לטווח זמן קצר. 

בדקו אילו משאבים כספיים יש לכם (חסכונות, רכוש, תמיכת בני משפחה וכיו"ב).

בדקו אילו חובות יש לכם (אוברדרפט, הלוואות, תשלומים נדחים בכרטיסי אשראי, הוצאות כספיות גדולות שתהיו חייבים להוציא וכיו"ב). 

חישבו על מקורות עתידיים להכנסות (בעיקר עבודה אבל גם תשואות על השקעות, שכר דירה על דירה שאתם משכירים וכיו"ב).

הניחו הנחות סבירות וגם הנחות גרועות ביחס להכנסות עתידיות וביחס להוצאות עתידיות ותכננו בהתאם את אופן ההתמודדות שלכם.

זכרו כי כל תכנון הוא בסיס לשינויים. עשויות להיווצר הזדמנויות להגדלת הכנסות. עלולים להיות מצבים שתרוויחו הרבה פחות ממה שתכננתם. 


לקח שני: התמודדות

אין די בתוכניות. צריך לבצע אותן. לא סתם לבצע אלא לבצע בנחישות ובהתמדה. במצב של Crisis זה הכרחי.


לקחים נוספים


חשבו על לקחים נוספים.




יום שבת, 8 באוגוסט 2020

כיצד להתנהל בזמן משבר כלכלי? -רקע

 

ימי משבר הקורונה או יותר מדויק Crisis הקורונה הם ימים קשים לרבים. בהיבט הכלכלי קיים קושי רב, שלא לומר Crisis, לאנשים ומשפחות רבים. 

האם 2022 תהיה טובה יותר מבחינה כלכלית? ייתכן. עד אז לא בטוח בכלל שהרע ביותר כבר מאחורינו. 

במצב הקשה הנוכחי אני מנסה לעזור לכאלה שמצבם גרוע ממצבי. מדובר בעיקר בהתנדבות שלי ב.ה.ל.ל ובמעט שאני עושה במסגרת התנדבות עם ניצולי שואה

באופן טבעי חלק גדול מההתנדבות ממוקד בהתנהלות כלכלית ובניהול סיכונים

במקביל ניתן לקבל ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה. מי שמצבו הכלכלי טוב מספיק על מנת לשלם, משלם עבור ייעוץ כזה. 


דרך נוספת שלי לתרום היא באמצעות כתיבת פוסטים בבלוגים והרצאות. בזמן הריצה השבועית שלי הבוקר, חשבתי על דרך נוספת לתרום לאחרים המתקשים להתמודד עם המשבר הכלכלי.

אני אדם מבוגר ועתיר ניסיון. בין השאר עברתי גם Crisis כלכלי והתמודדתי איתו. 

אז מדוע לא לשתף את הניסיון האישי שלי עם קוראי הבלוג? סדרת הפוסטים תעסוק באותו Crisis ובניסיונות ההתמודדות שלי איתו.

יהיו כאלה שיוכלו ללמוד מהניסיון שלי ואולי להשתמש בו לצורך התווית ומימוש האופן בו הם יתמודדו עם משבר כלכלי אישי נוכחי בחייהם. 


בפוסט הבא אתאר את הרקע ל-Crisis הכלכלי שעברתי.

 




הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...