הגוזל שלא ידע לעוף

 

רז (שם בדוי לחלוטין) הוא בן יחיד לתמר (שם בדוי) ולדן (שם בדוי לא פחות). רז, איש היי-טק בן 40 מתגורר עם הוריו. 

בענייניו הכספיים מטפל דן, יועץ השקעות בבנק. אם עוד לא ידעתם, אז המין החזק הן נשים. במקרה זה תמר. דן, אולי מנהל את הכספים, אבל תמר היא זו שקובעת את האסטרטגיה המשפחתית. 

על פי תפיסתה של תמר, חבל להוציא כסף על שכירת דירה או חדר בדירה, לרז. 
עדיף שהכסף יישאר במשפחה. ממילא ההורים, אוהבים כל כך את בנם, הדבר היקר והחשוב ביותר בחייהם, יתנו לו כל סכום כסף שיצטרך ויורישו לו בבוא היום את כל כספם.

דן, ויותר חשוב בהקשר הנוכחי, רז, קיבלו את תפיסת העולם של נציגת המין החזק במשפחה. 

רז אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים. המשכורת שלו מספיקה ונשארים סכומים עודפים. הוא יוצא מדי פעם עם צעירות, נוסע לטייל בחו"ל, הולך לטיולים בארץ, להצגות, לסרטים ולהופעות. 

כמובן שתדירות הבילויים שלו אינה גבוהה. לא בכדי אמר סוציולוג ש"היי-טק הוא העבדות המודרנית". רז עובד מספר רב של שעות בכל יום. 

אם נפרט את המונח "אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים"  נגלה בין השאר:

1. הוא אינו עוקב אחרי הנעשה בחשבון הבנק שלו ואחרי חיובי כרטיס האשראי.

2. הוא אינו יודע שהוא משלם עמלות גבוהות בהרבה ממה שהיה יכול לשלם לו בחר בחיוב חודשי קבוע בבנק ולו דרש מחברת כרטיסי האשראי לא לחייב אותו בדמי ניהול.

3. קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות הם החסכונות היחידים שלו בהם הוא מטפל (או שלא).

הוא נמצא במסלול ברירת מחדל בשתיהן. הוא אפילו משלם ביטוח חיים בקרן הפנסיה ואינו יודע שזה בזבוז כסף לרווק ללא ילדים.

4. כאשר פקיד הבנק מתקשר להגיד, שיתרת הזכות בחשבון הבנק שלו גבוהה הוא מספר לאביו. אביו, מיופה כוח בחשבון, משקיע את הכספים.

רוצה לעוף

בגיל 40 החליט רז שהוא רוצה למצוא בת זוג ולהקים משפחה. רז נרשם באתר ההיכרויות "טינדר" והתחיל לשוחח עם נשים ולהיפגש איתן. 

לרוע המזל, אימו תמר חלתה במחלה קשה. 

כל המשפחה המצומצמת התגייסה לסייע לה בתקופת הטיפולים הקשה. הטיפול באימו והעבודה לא הותירו לרז זמן לפיתוח קשר זוגי.

אחרי חצי שנה ויותר

אחרי חצי שנה הסתיימו הטיפולים הרפואיים של תמר. רז חזר לפרויקט של מציאת בת זוג. 

בכל פעם שהתחיל להיווצר קשר עם בת זוג, אימו חשה ברע ורז דחה את הקשר עד שמצבה יתייצב. בנות הזוג הפוטנציאליות המשיכו הלאה. 

ברצוני לדייק, לא נמצא קשר מודע או קשר סיבתי בין ההרעה במצבה הבריאותי של תמר לבין יצירת קשר זוגי של רז. נמצא רק מתאם סטטיסטי בין שני סוגי האירועים.

מוסר ההשכל

גוזל צריך ללמוד לעוף בזמן. אחר כך זה עלול להיות מאוחר מדי.

כמה תובנות כלכליות

1. התחילו בחינוך פיננסי ורכישת כישורים בגיל מוקדם ככל האפשר.

2. צעירים בוגרים צריכים להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית.

3. ככל שניתן לא להיעזר כלכלית בהורים.

צריך להניח כאילו אין תמיכה כלכלית של ההורים גם כאשר ההורים רוצים ויכולים לתמוך.

4. אפשר להניח, אם יש בסיס להנחה הזו, שההורים יעזרו כלכלית במצבים מיוחדים, כמו מצבי משבר חמורים.

כך למשל, ניתן להקטין ביטוח חיים, במקרים שאין ספק ביכולת הכלכלית וברצון לסייע מצד ההורים, בהנחה שאם חס וחלילה תהיה פטירה בטרם עת, ההורים יעזרו. 

את הכסף שנחסך אפשר להוסיף לחסכונות לילדים.

איך צריך לנהל קרנות פנסיה של יחידים ללא ילדים במדינה מתוקנת?

כבר בייעוץ הראשון בכלכלת המשפחה, שביצעתי לפני כעשר שנים, נתקלתי בדבר מוזר: אדם ששילם ביטוח כשלא יכול להיות מצב שבו יוכל לקבל תשלום מחברת הביטוח.
בפעם הראשונה היה מדובר בתשלום אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) על ידי אדם שאינו עובד.
לסוכן הביטוח שלו זה לא ממש הפריע. 

עם השנים נתקלתי בלא מעט מקרים אחרים של תשלומים לביטוח ללא אפשרות תאורטית לקבל החזר כלשהו מחברת הביטוח.

המקרה השכיח ביותר הוא תשלום ביטוח חיים במסגרת קרן פנסיה כשמדובר באנשים ללא בן/בת זוג וללא ילדים. 

איך זה מתנהל במדינת ישראל?

1. אדם מתחיל לעבוד ומצטרף לקרן פנסיה.

2. הוא ממלא פרטים אישיים בטופס, כולל זה שאין לו ילדים ושהוא רווק או גרוש או חס וחלילה אלמן.

3. אם לא ביקש שלא להיות מבוטח בביטוח חיים, הוא מבוטח בביטוח חיים באופן אוטומטי.

4. אם כן ביקש שלא להיות מבוטח בביטוח חיים, עליו לרוץ אחרי החברה או הסוכן על מנת לקבל, למלא ולהעביר להם טופס הצהרה שהוא יחיד ללא ילדים והוא מבקש לבטל את ביטוח החיים.

5. אם ביקש לא להיות מבוטח בביטוח חיים ומילא טופס, אחרי שנתיים באופן אוטומטי מתחילים לגבות ממנו ביטוח חיים.

6. כמובן שאם מישהו התגרש או חס וחלילה בן/בת הזוג שלו נפטר/ה ואין ילדים, לא מספיק שידווח לקרן הפנסיה על שינוי הסטטוס. על 

7. נדמה לי שהקורא הממוצע מספיק אינטליגנטי בכדי להבין שאחרי שנתיים נוספות שוב יתחדש באופן אוטומטי ביטוח החיים.

מה ה-Catch?

אם, חס וחלילה,אדם הולך לעולמו בטרם עת קרן הפנסיה משלמת לקרובי משפחתו את הסכום המגיע על פי ביטוח החיים שעשה. קרובי משפחתו בהקשר זה הם: האלמן או האלמנה והילדים של הנפטר. 

כשמישהו הוא יחיד אין אלמן או אלמנה.
כשלמישהו אין ילדים אין ילדים.
אף לא אחד יקבל את הכסף.

בין אם החוסך הפנסיוני עשה ביטוח חיים ובין אם לא עשה, המעביד מפריש את אותו סכום לקרן הפנסיה.
אם החוסך הפנסיוני ללא זוגיות וללא ילדים יוותר על ביטוח חיים אז הסכום שהועבר לביטוח חיים יועבר לחיסכון הפנסיוני שלו.

איך רואים את זה שאתם משלמים ביטוח חיים?

התרשים הבא הוא חלק מדיווח שנתי של קרן פנסיה של חברת מנורה-מבטחים. בכוונה לא צולמו פרטים מזהים של הלקוח. 

   

 שימו לב לשורה "קצבה חודשית לאלמן/נה במקרה מוות" ולשורה "קצבה חודשית ליתום במקרה מוות".

בשתי השורות הנ"ל מופיע סכום כסף. המשמעות היא שלחוסך הפנסיוני הזה יש ביטוח חיים.

הפרט היחיד ביחס לחוסך הפנסיוני שאני חושף בפוסט זה הוא: החוסך אינו נשוי ואין לו ילדים.

תוכלו למצוא את אותם נתונים גם בדוחות של חברות אחרות המנהלות קרנות פנסיה.
מבנה הדיווח עשוי להיות שונה אבל תמיד צריך להיות סעיף המרכז את התשלומים מקרן הפנסיה. 
תמיד יהיה שם סעיף של גובה התשלום לאלמן/נה ויתומים. 

כאמור חשוב לדעת האם אותם אלמנים אלמנות ויתומים האם אנשים חיים או פנטזיה של מישהו.

איך זה צריך להתנהל במדינה מתוקנת?

אציע לד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, כיצד היה ראוי שיפעלו הגופים המנהלים קרנות פנסיה במדינה מתוקנת בהקשר של ביטוח חיים?

התהליך המוצע:

1. חוסך ממלא טופס פרטים אישיים כשהוא מצטרף לפנסיה.

2. כשהחוסך דיווח בטופס שהוא רווק, גרוש או אלמן ואין לו ילדים באופן אוטומטי לא יהיה לו ביטוח חיים בקרן הפנסיה. 

3.  קרן הפנסיה תשלח לו תזכורת אחת לשנה או בתדירות אחרת שתהיה מקובלת עליה ועל החוסך הודעת אזהרה, שבמידה והתחתן ו/או נולדו לו ילדים עליו לעשות ביטוח חיים במסגרת הקרן.

4. קרוב לוודאי שאם הוא עובד עם סוכן ביטוח גם הסוכן לא ישכח להזכיר לו את זה.

5. החוסך יוסיף ביטוח חיים במועד שבו יהיה מישהו שזכאי לקבל את הכסף, אם חס וחלילה ילך לעולמו בטרם עת.

6. אם יתגרש או חס וחלילה יתאלמן, ללא ילדים יספיק דיווח לקרן הפנסיה על שינוי הסטטוס האישי שלו על מנת שיופסק ביטוח החיים באופן אוטומטי.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 3100 : ההיבט הדינאמי

מי שעבד בחברה גדולה או בארגון גדול אחר יודע שניהול תקציב הוא דבר מסובך. את התקציב בונים אנשים עם ידע, הכשרה ורקע מקצועי בתחום של בניית תקציבים. כל מנהל בכיר צריך לבנות את התקציב שלו. המנהלים הבכירים מורידים את זה כלפי מטה. כפיפים בונים תקציבים בתחום היותר צר שלהם ובמעיבירים למנהלים הבכירים. התוצאה היא כמעט תמיד שההוצאות המתוכננות חורגות ממסגרת התקציב ולכן עושים איטרציות של קיצוץ.
כשיש כבר תקציב מתחיל החלק הקשה באמת: מימוש התקציב לאורך השנה ללא חריגות ועם התאמות נדרשות לתנאים משתנים.

גם בכלכלת המשפחה מנהלים תקציב. אפשר לקחת את המודלים המורכבים של ניהול תקציב של חברה, ארגון או מדינה וליישם אותם באופן הרבה יותר פשוט בבניית ובמימוש תקציב כלכלי משפחתי. כשזה יותר פשוט לא צריך להיות מקצוען בהניהול תקציבים ולמעשה כל אחד יכול לעשות את זה אחרי שיועץ בכלכלת המשפחה הדריך אותו. מה שמאפשר לנו להשתמש בגרסה פשטנית של מודלים המורכבים של ניהול תקציב בחברות, בהקשר של כלכלת המשפחה, הם עקרונות דומים וטכניקות דומות. 
כך למשל, גם בחברה וגם במשפחה אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות, בחברה ובמשפחה צריך לנהל רישום של הוצאות והכנסות ולעקוב אחריהן בהשוואה לתכנון.  

פוסט זה והפוסטים שיבואו אחריו בסדרת הפוסטים אינם עוסקים בתקציב אלא בניהול סיכונים, אבל אנסה לעשות משהו דומה למה שעושים יועצים לכלכלת המשפחה ביחס למאזן ולתקציב: ליישם עקרונות ומושגים של מודל מורכב בחברות בהקשר של כלכלת המשפחה.

ISO 31000
(ISO (International Standards Organization הוא ארגון תקינה בינלאומי שהוציא תקנים במגוון רחב של תחומים. התקנים הידועים יותר מתייחסים למשפחת התקנים של ISO 9000. תקני ISO 9000 עוסקים בניהול איכות ומחייבים הסמכה. הסמכה כזו היא במקרים רבים תנאי חובה להשתתפות במכרזים התוצאה היא: ארגונים מתאמצים לקבל את ההסמכה.

משפחת תקני ISO 31000 עוסקת בניהול סיכונים. מאז יצא התקן בשנת 2009 הוא הפך לתקן החשוב ביותר בתחום בעולם. 
רשימה חלקית ומכובדת של מדינות שאמצו את התקן הזה כתקן לאומי רשמי לניהול סיכונים, תבהיר זאת: ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, שוודיה, דנמרק, פינלנד, הולנד יפן, סין, הודו, רוסיה, אינדונזיה, דרום אפריקה וברזיל.
לידיעתכם, גם מדינת ישראל אימצה את התקן הזה כתקן הלאומי לניהול סיכונים.

התקן העיקרי במשפחה נקרא ISO 31000-2009. יתר התקנים הם תקני עזר המתלווים אליו. 
ISO 31000-2009 מגדיר עקרונות, מסגרת (Framework) ותהליך לניהול סיכונים. כמובן שיש קשר בין העקרונות, המסגרת והתהליך.

התקן הוא גנרי ולכאורה מיועד לארגונים וגם לאנשים פרטיים. כשיורדים לפרטים וקוראים גם דוגמאות, מגלים מהר מאד שהמוקד הוא חברות ולא יחידים. 

בפוסט זה אקח עיקרון אחד הנכלל בתקן, שאני קורא לו דינאמיות, ואייחס אותו לתחום של כלכלת המשפחה.

מבצעים בארגון תהליך של הגדרת Framework לניהול סיכונים על פי התקן או מבצעים תהליך של התאמה לתקן של Framework קיים לניהול סיכונים.
אחרי זה מבצעים תהליך של זיהוי סיכונים, ניתוח סיכונים (Risks Analysis) והערכת סיכונים (Risks Evaluation). אחרי זה מטפלים בסיכונים.
האם סיימנו את עבודתנו בהקשר של ניהול סיכונים? התשובה של ISO 31000 לשאלה הזו היא שלילית. על פי אחד העקרונות עלינו לבצע בדיקה תקופתית על מנת לודא שאכן מה שעשינו בעבר רלוונטי עדיין ותקף עדיין. במידה שאינו תקף, יש לבצע שינויים והתאמות.
תסריט נוסף הוא שינוי מהותי שהתרחש ועשוי להשפיע על אלמנט זה או אחר של ניהול סיכונים. במקרה זה חשוב לבצע בדיקה חדשה ולא לחכות עד למועד המתוכנן לבדיקה תקופתית. אם צריך לשנות, יש לבצע שינוי.

לזה בדיוק אני קורה ההיבט הדינאמי. בהמשך הפוסט אביא לכם כמה דוגמאות לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה, המחיב בחינה תקופתית מחדש. 
רבים מאיתנו אינם מודעים לצורך הזה ויסתפקו בפעם אחת בה ביצעו סוג של ניהול סיכונים.

ביטוח חיים
אתם משפחה צעירה עם ילדים קטנים. שני ההורים עובדים. האם צריך להתייחס לסיכון שאחד המפרנסים ילך לעולמו? בודאי שכן. בהיבט הכלכלי, הוא כבר לא יביא את ההכנסות החודשיות שהביא בעבר. נדרש סכום דומה על מנת לענות על הצרכים הכלכליים של הילדים. אתם לא ממש רוצים להוסיף פגיעה כלכלית בהם, שתמנע מהם קבלת דברים שהיו רגילים להם, לאחר האסון של אובדן הורה.

בלא מעט מקרים תגלו שיש צורך בביטוח חיים. סוכן ביטוח ממוצע יעריך את גבוה סכום הביטוח על פי טבלאות שסיפקה לו חברת הביטוח. הטבלאות יביאו בחשבון פרמטרים כגון: גובה ההכנסה, הגיל, מספר הילדים וגיל הילדים וכיו"ב. 
במאמר מוסגר אציין כי לא בהכרח הוא יתחשב בפרמטרים מאד ספציפיים שיועץ לכלכלת המשפחה מכיר אותם וסוכן ביטוח אינו מכיר אותם, למשל: בן משפחה עשיר במיוחד המוכן לעזור בעת צרה. 

טיפלתם בסיכון ועברו חמש עשרה שנה. הילדים כבר התבגרו אולי עובדים. מצבכם הכלכלי השתפר השכר עלה ויש לכם לא מעט חסכונות. אולי אפילו רכשתם דירה להשקעה. 

האם אתם צריכים ביטוח חיים באותו סכום בו הייתם מבוטחים בעבר?
התשובה שלי היא חד משמעית לא. אם אתם צריכים בכלל ביטוח חיים משום שיש עדיין סיכון כלכלי מוגדר הקשור במות אחד המפרנסים, סכום הביטוח הנדרש קטן בהרבה.

אם לא תעשו בדיקה תקופתית, לא תגלו את זה ותמשיכו לשלם פרמיה גבוהה מדי. 
אני מעריך שאתם לא צריכים אותי על מנת להסביר לכם מה אפשר לעשות בסכומים שיחסכו מהקטנת הפרמיה.  

חיסכון פנסיוני נוסף
אתם מהמעטים שמבינים משהו בפנסיה. הבנתם שאתם לא יכולים לצפות לפנסיה בשיעור 70% מהשכר שקיבלו הוריכם. אם תגיעו לכ-50%, מצבכם טוב במיוחד. תוחלת החיים עלתה, יציבות התעסוקה ירדה ויהיו לכם תקופות ללא עבודה וללא חיסכון פנסיוני. בהחלט הגיוני שתחסכו לפנסיה גם באופן עצמאי.

בינתיים עברו הרבה שנים ואתם עברתם את גיל 60. יציבות ההעסקה ירדה אבל אתכם לא פיטרו והמשכתם לעבוד באותו מקום עבודה. שכרכם עלה ואחרי שהילדים גדלו הוספתם עבודה בחצי משרה נוספת. גם המעביד הנוסף מפריש לכם לחיסכון פנסיוני. 

אם אתם יודעים לעשות חשבון פנסיוני, תגלו שרק מהפרשות המעבידים תגיעו לקצבת פנסיה של כ-70% משכרכם. 
האם כדאי להמשיך להפריש לחיסכון פרטי לפנסיה?
התשובה היא לא חד משמעית. היא שונה בהתאם למאפינים של אנשים: הצרכים שלהם, הערכת התקופה בה ימשיכו לעבוד, נכסים פיננסיים נוספים, למשל דירה מושכרת. 
בלא מעט מקרים התשובה תהיה שאינכם צריכים להמשיך לחסוך באופן פרטי. במקום זה אולי כדאי לכם לתכנן טיול לחו"ל או לעזור לילדים. 

למשוך פיצויים?
כבר ראינו בסעיף הקודם שקיים סיכון ממשי שהפנסיה לא תספיק לענות על הצרכים אחרי הפרישה לגמלאות. 
משיכת פיצויים מגדילה את הסיכון כי כספי הפיצויים מהווים חלק לא קטן מהצבירה הפנסיונית שלכם.
שלא תהיה אי הבנה: כמעט תמיד ההמלצה שלי היא לא למשוך פיצויים משום שזה יקטין באופן משמעותי את גובה הפנסיה שתקבלו.
כמעט תמיד אבל לא תמיד.

עבדתם בהיי-טק. פוטרתם בגיל 45. אתם לא מצליחים למצוא עבודה חדשה כבר שנתיים או שלוש שנים. זה לא שהרקורד שלכם גרוע .הוא מעולה. זה לא שחסרים לכם ידע, הבנה, ניסיון או יכולת ללמוד דברים חדשים. לו היו מדברים עם הממליצים שלכם, היו שומעים דברים נפלאים וחד משמעיים עליכם.
אבל מה לעשות ולצערכם, וגם לצערי, יש אפליה בגלל גיל בתעסוקה. בקורות החיים שלכם קוראים (מחשב או קורא אנושי) רק את הסעיף של שנת הלידה. 

החסכונות מתכלים, עבודה לא נראית באופק. ייתכן שאין לכם ברירה ואת הטיפול בסיכון של פנסיה לא מספיק גבוהה, תדחו למועד מאוחר יותר, אם בכלל. בינתיים צריך לאכול ואין מנוס ממשיכת הפיצויים.

בדיקות תקופתיות: גם בכלכלת המשפחה

פעם בשנה אנחנו מבצעים טסט למכונית. בישראל גם משלמים אגרת רישוי יקרה למדינה. יש מדינות בהן משלמים רק סכום קטן בהרבה למכון הרישוי.
מדי פעם שולח אותנו רופא המשפחה לעשות בדיקות תקופתיות בסיסיות. גם אותן אנחנו מבצעים.

הרציונאל בשני המקרים זהה: מה שהיה תקין בעבר לא בהכרח נשאר תקין. 
הבדיקה הרפואית עשויה לגלות בעיה שבעבר לא הייתה, למשל: כולסטרול גבוה. 
בדיקת הרכב עשויה לגלות חלקים שאינם מתפקדים כראוי, למשל: מעצורי הרכב.
בשני המקרים מדובר בבדיקות פשוטות וזולות.

אנחנו חיים בעולם דינאמי המשתנה במהירות. הסתגלות לשינויים חשובה. גם העולם הכלכלי משתנה וגם הצרכים הכלכליים וההחלטות הכלכליות המתאימות משתנים.
זוהי הסיבה שחשוב אחת לכמה שנים לעשות ייעוץ מקוצר, מהיר וזול בכלכלת המשפחה.

אני פונה ללקוחות לשעבר שלי בכלכלת המשפחה ולכאלה שמעולם לא ביצעו תהליך של ייעוץ בכלכלת המשפחה או ביצעו אותו לא אצלי לבוא ולבצע ייעוץ כזה. לפרטים התקשרו ל: 054-4480616.

בפוסט זה אציג מספר דוגמאות לדברים שעשויים להשתנות.

ביטוח חיים
לפני הרבה שנים עשיתם ביטוח חיים. היו לכם אז ילדים קטנים והרבה פחות נכסים כלכליים. הגוזלים כבר פרחו מהקן.
האם באמת אתם צריכים את אותו כיסוי ביטוחי שהיה לכם לפני 10 שנים או 20 שנים?
כמעט תמיד התשובה תהיה שאתם צריכים כיסוי נמוך בהרבה. כיסוי נמוך בהרבה הוא פרמיה נמוכה יותר שתשלמו כל חודש. 

משכנתה
לפני מספר שנים רב לקחתם משכנתה או תמהיל משכנתאות. הריביות ירדן מאז באופן משמעותי. יכול להיות שמצבכם הכלכלי השתפר וצברתם נכסים מרובים.
האם זה אינו הזמן לשקול מחזור משכנתה ולשלם הרבה פחות ריבית?
האם זה אינו הזמן לפרוע את המשכנתה ולא לשלם פחות?
האם זה אינו הזמן להחזיר את המשכנתה ולקחת משכנתה בסכום נמוך בהרבה בתנאים טובים יותר?

השקעות כספים
גם בשוק ההון חלו שינויים המהווים סיבה טובה לבדיקה מחדש. 
הריביות בכל העולם נמוכות מכפי שהיו אי פעם.
המצב הכלכלי השתנה.
יתכן שבעבר בית השקעות לא היה מוכן לנהל עבורכם תיק השקעות משום שסכומי החסכונות שלכם היו מתחת למינימום הנדרש והיום כבר מזמן יש לכם סכום גבוה יותר.
יש מכשירים פיננסיים חדשים להשקעה, למשל: קופת גמל להשקעה.

מאזן הוצאות והכנסות
יתכן שבעבר היו הוצאות גדולות יותר והכנסות קטנות יותר. עם התנהלות נכונה זה הזמן לחסוך.
אפשר גם לחסוך למטרות מוגדרות: בר מצווה לילד, נסיעה לחו"ל וכיו"ב.
יתכן שבעבר הייתם רווקים צעירים עובדי ההי-טק והיום אתם נשואים עם ילדים ונדחקים החוצה או לשוליים של ההיי-טק, כלומר: ההכנסות קטנו ההוצאות גדלו וזה הזמן לצמצם בהוצאות.


אלה הן רק דוגמאות לדינאמיות של ההתנהלות הכלכלית של משפחות.
כפי שהצגתי אותן הייתי יכול להציג דוגמאות רבות אחרות. 

השורה התחתונה 
צריך לבצע בדיקה קלה, פשוטה וזולה אחת לכמה שנים על מנת להתאים את ההתנהלות הכלכלית לנסיבות המשתנות.

"לי זה לא יקרה": כיצד להיערך למוות בטרם עת?

אקג של אדם מת המשמש להוכחת מוות
מקור התמונה: ויקיפדיה

כלכלנים התנהגותיים עוסקים לא מעט בכשל העתיד. בהיבט הכלכלי הוא מתבטא בהוצאות גדולות מדי בטווח הקצר ובתכנון לקוי ואופטימי מדי של הוצאות עתידיות לטווח ארוך.
הדוגמאות הטובות ביותר לתכנון לקוי כזה הן חיסכון לא מספיק לתקופת הפרישה לגמלאות בעתיד והתחייבויות לתשלום משכנתה, שאולי לא נעמוד בתשלומים שלה בעוד עשר או עשרים שנים.

"לי זה לא יקרה"

בישראל יש הרבה אנשים אופטימיים. אם תקראו דוחות של ה-OECD תמצאו לא מעט נושאים בהם מצבה של ישראל פחות טוב מאשר רוב ההמדינות האחרות ב-OECD. כשתגיעו לסעיפים העוסקים בשביעות רצון ממצבם הנוכחי, הישראלים מדורגים גבוה יותר מתושבי המדינות שהאינדיקטורים הכלכליים האוביקטיביים שלהן טובים יותר.

הביטוי הנפוץ "לי זה לא יקרה" מתאר את הלך הרוח הישראלי. הישראלי האופטימי צופה שבטווח הקרוב לא יקרו לו דברים לא טובים. 
כשמחברים את האופטימיות לכשל העתיד, קל וחומר, שגם לטווח הרחוק הישראלי המצוי נוהג על סמך ההנחה "לי זה לא יקרה".

אופטימיות היא בהחלט דבר חיובי אבל אינה תחליף לניהול סיכונים. 

חשוב להביא בחשבון גם תסריטים של "לי זה כן יקרה" ולהיערך לאפשרות שחס וחלילה הם יתרחשו.

פוסט זה עוסק בחלק מההיערכות לתסריט קשה במיוחד: פטירה בטרם עת. הוא יציג בקיצור כמה נושאים וכמה המלצות בסיסיות.

ביטוח חיים
אחת הבעיות הכלכליות היא שמירה על רמת החיים, כאשר אחד ממפרנסי המשפחה איננו עוד.
לצורך שמירת רמת החיים נדרש מקור הכנסה אחר, שישלים את ההכנסות שהביא הנפטר.

אחת הדרכים להשלמת ההכנסה הזו היא ביטוח חיים על סכום המתאים בערך לסכום שיידרש.

לא כל אחד צריך ביטוח חיים. מי שחי בגפו לא בהכרח צריך את זה. גם מי שיש לו משפחה עם ילדים שטרם בגרו לא בהכרח צריך ביטוח חיים. אם יש לו נכסים כלכליים או מקורות אחרים, שישלימו את ההכנסה הזו, אולי כדאי לותר על ההוצאה לביטוח חיים.

למידע נוסף צפו במצגת עליה מצביע הפוסט: הכל סיכונים: הסיכונים שמלווים אותנו וההתמודדות איתם

צוואה

כשיש צוואה אפשר להשתמש באופן כמעט מידי בנכסים שצבר המנוח. כשאין צוואה, צריך לעבור תהליך של צו ירושה, העלול לקחת כמה חודשים.

במהלך התקופה הזו יהיו נכסים על שם המנוח, כולל חשבונות בנק והשקעות כספיות, שלא יהיה ניתן לעשות בהם שימוש, משום שייתכן שמי שרוצה לעשות בו שימוש אינו היורש החוקי או אינו היורש החוקי היחיד.

ההמלצות שלי ביחס לצוואה:

1. ודאו שהצוואה חוקית

2. בידקו כל כמה שנים שהיא זמינה ושאינכם מעוניינים לשנות אותה.

3. אחרי כל אירוע מהותי בחיי המשפחה, כגון: גירושים, פטירה, לידה, בדקו האם האירוע צריך לשנות את המוטבים.

4. כששני בני זוג צוברים רכוש משותף, לרוב עדיף שהיורש היחיד של דירת המגורים, יהיה בן הזוג הנותר בחיים. אחרת או על פי החוק בהיעדר צוואה, גם ילדי בני הזוג ירשו חלק מהדירה. 
בחלק מהמקרים, הבעלות המשותפת על הדירה של בן/בת הזוג הנותר והדור הבא היא מתכון לבעיות.

למידע נוסף קראו: אחרי לכתי 

קרנות פנסיה וקופות גמל (ושוב ביטוח חיים)

לא משנה מה כתוב בצוואה, אם מופיע שם מוטב בטפסי ההצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל. המוטב הוא היורש של קרן הפנסיה או קופת הגמל.

אם אתם עדיין מתכוונים שאותו אדם יקבל את הכסף, אין בעיה.
אבל אם לא, הכסף יגיע למישהו שאינכם רוצים שיקבל אותו. המקרה הקלאסי הוא גירושים בגיל צעיר. האישה לשעבר או הבעל לשעבר עלולים לקבל סכומים בשווי מאות אלפי שקלים או יותר, שצבר/ה האקס/אקסית במשך שנים רבות, רק משום שמישהו שכח לשנות את שם המוטב.  

גם בפוליסת ביטוח חיים עשויים להופיע שמות מוטבים. אם יש סתירה בין הפוליסה לצוואה, הפוליסה גוברת.

ההמלצות שלי ביחס לקנות פנסיה, קופות גמל וביטוח חיים:

1. דאגו לרשום שמות מוטבים ואת חלקם היחסי.

2. בדקו אחת לכמה שנים שהמידע נשמר בחברת הביטוח ושאינכם מעוניינים לשנות שמות מוטבים

3. אחרי כל אירוע מהותי בחיי המשפחה, כגון: גירושים, פטירה, לידה, בדקו האם האירוע צריך לשנות את המוטבים. 

למידע נוסף קראו: אחרי לכתי 

סעיף "אריכות ימים" בחשבון בנק

כמעט ואיני מגיע לסניפי בנקים. כשאני מגיע, אני מגיע על מנת למשוך כסף או להפקיד צ'ק במכונה אוטומטית. 

לפני מספר שנים מאלצתי להגיע לסניף של אחד הבנקים ומצאתי את עצמי בתור ארוך במיוחד. את השעה שביליתי בתור ניצלתי על מנת להבין יותר לעומק מה קורה באותו סניף בנק?

אישה מבוגרת שטופלה על יד אחת הפקידות בילתה ברוב הזמן שחיכיתי מול אחת הפקידות.

לא צריך להיות גאון על מנת להבין שההיתקעות שלה היא זו שגרמה לתלונות הרבות של הממתינים בתור.

אין צורך להיות מומחה גדול במנהל עסקים על מנת להבין, שמנהל אותו סניף הוא מנהל כושל במיוחד וככל שהבנק יקדים להחליפו כן ייטב.
לא נותנים לפקידי בנק להתמודד עם נושא, שאינם יודעים להתמודד איתו. מנחים אותם להפנות מקרים כאלה למורשה חתימה או למנהל סניף.

החלק הנוגע לענייננו היא הסיבה, שבגינה אותה גברת עמדה זמן כה רב מול דלפק הטלר. הסיבה הייתה חוסר סעיף "אריכות ימים" בחשבון הבנק המשותף לה ולאימה הקשישה שהלכה לעולמה.

כשאין סעיף כזה במסמכי החתימה על חשבון הבנק ואחד מבעלי החשבון נפטר יתר השותפים מנועים מפעילות בחשבון הבנק. 
חשבון הבנק לצורך זה הוא גם תיק ניירות ערך בבנק.
המשמעות היא שיתר השותפים בחשבון אינם יכולים למשוך כסף מהחשבון.

זה לא לנצח. רק עד שיוצג לבנק צו ירושה. אם למנוח הייתה צוואה חוקית, זהו תהליך קצר. אם לא הייתה צוואה, זה עלול לקחת כמה חודשים.

אם כל חוסר הנוחות ואי הנעימות יש מאחורי זה היגיון: הבנק אינו מעוניין לאפשר לכם למשוך כסף שאינו שלכם, משום שאולי המנוח בחר להוריש אותו למישהו אחר.

ההמלצות שלי בנושא סעיף "אריכות ימים" בחשבון בנק

1. ודאו שאתם חותמים על סעיף "אריכות ימים" כאשר אתם פותחים חשבון בנק משותף.

2. מומלץ לוודא אחת לכמה שנים שבחשבון שלכם קיים סעיף תקף כזה.
אני יודע שבעבר סעיף "אריכות ימים" היה מוגבל למספר שנים והיה צורך לחדש אותו. לא הייתי סומך על פקיד הבנק שיפנה אליכם בעניין זה.
איני יודע האם זה השתנה והיום החתימה היא לכל החיים. לא יזיק לכם לבדוק אחת לכמה שנים. עלולים להיות שיבושי מידע בבנק ומשום מה לא יופיע סעיף כזה חתום, על אף שחתמתם.

3. כשאתם מצרפים בעלים לחשבון דאגו לודא שהסעיף קיים ותקף.
ייתכן שבעלים יחיד לא חתם על סעיף כזה. כשהתווסף בעל חשבון נוסף נוצר צורך בסעיף כזה.

דוגמה: אישה קשישה מצרפת את ביתה היחידה כבעלת חשבון משום שהיא כבר מתקשה לטפל בעצמה בניהול החשבון. ממילא הבת היא היורשת היחידה שלה.
כבר אמרתי שבישראל נוטים להאמין ש"לי זה לא יקרה", אבל בדוגמה זה כן קורה.
לא האם הקשישה הולכת לעולמה, אלא דווקא הבת. בהיעדר סעיף "אריכות ימים" האם הקשישה אינה יכולה למשוך מכספה שלה.

למידע נוסף קראו: יש לכם חשבון בנק משותף? אולי לא תוכלו לבצע בו פעולות







   

האם חברות הביטוח הן הגיבור הרע במערבון בו כיכבו בעל כורחם דני ודנה?

 האיש שירה בליברטי ואלנס בבימוי ג'ון פורד
מקור התמונה: ויקיפדיה 

לפני שנתחיל לצפות במערבון, נזכיר לכם שדני ודנה הם שמות בדויים לחלוטין. דני ודנה הם עצמאים שלהם עסק משותף. הם אינם בני זוג בחייהם הפרטיים.

העלילה הטיפוסית במערבון

על עיירה נידחת במערב ארה"ב, משתלטת חבורת בריונים אלימה. החבורה פוגעת בתושבים ועושקת אותם. השריף המקומי, מפחד להתעמת איתם ולכן משתף איתם פעולה.

משום מקום מופיעים הגיבורים הטובים (לפעמים זה רק גיבור אחד), רכובים על סוסים. הם לא מפחדים להתעמת עם הבריונים בבית המרזח המקומי. המשך העלילה הם קרבות יריות, מתובלים לפעמים בפרשת אהבה של הגיבור עם יפהפייה מקומית. 

הסוף הוא טוב. חלק מהבריונים נהרגים. חלק מהבריונים בורחים לבלי שוב והשריף מודח או נהרג. 

דני מצטרף לקרן פנסיה

כשהיה דני בן 13 הוא התחיל לעשן. המניע היה הרצון להרשים את אחת מבנות כיתתו. בגיל 17 למד דרכים בוגרות יותר על מנת להרשים נערות והפסיק לעשן. כשהיה בן 27 פתח את העסק המשותף עם דנה והתחיל בחיסכון בקרן פנסיה.

בטופס לחברת הביטוח סימן שאינו מעשן.

לא מעט שנים אחרי כן, חלתה אימו במחלת אלצהיימר והפכה לסיעודית. דני נקרע בין העבודה, האישה והילדים והטיפול באימו החולה. דני חזר לעשן. הוא לא דיווח לחברת הביטוח על השינוי. 

דני "הפסיק לעשן"

לפני כמה עשורים, כשהייתי רווק צעיר, נהגתי לאכול לפעמים בסטקיות בשוק מחנה יהודה, בשעות הערב המאוחרות, אחרי שעה 23:00.

הסטקייה שנראתה הכי גרוע נקראה "אבו שאבי". בעל הבית לא תמיד היה הכי צלול. ככה זה כשאתה לא מפסיק לשתות עראק. אבל היא גם הייתה הסטקייה הכי טובה לטעמי. הייתה לזה גם הוכחה, שישבה בשולחן לידי.

אלה היו בעלי מסעדות, שסיימו את יום העבודה שלהם בארוחה אצל "אבו שאבי". 

הם גם היו אחראים על הצד האמנותי. הם סיפרו, סיפורים משעשעים, שהזכירו לי את הגשש החיוור. לא במקרה: הגשש גברי בנאי ואחיו יוסי בנאי ז"ל, שכתב חלק מהחומרים שלהם, גדלו במחנה יהודה.

המשמעות של "הפסיק לעשן" בשפה של יושבי השולחן הסמוך, היא נפטר או הלך לעולמו. זה בדיוק מה שקרה לדני אחרי שחלה בסרטן ריאות.

האם יקבלו יורשיו כסף מחברת הביטוח?

איני יודע האם חברת הביטוח תשלם סכום כלשהו לאלמנתו ויתומיו של דני.

אני יודע שהיא בוודאות לא תשלום להם את מלוא הסכום המופיע בפוליסה.

בנוסח הפוליסה, שדני כמו רבים וטובים אחרים לא קרא, כתוב שעליו לדווח לחברת הביטוח אם הוא מתחיל לעשן. דני לא דיווח. החוקר מטעם חברת הביטוח יגלה מהר מאד, שהוא עישן במשך כמה שנים באופן סדיר. לו היה מדווח, היה צריך לשלם פרמיה גבוהה יותר.

בסיפור של דני חברת הביטוח אינה הגיבור הרע של המערבון.

דנה התחתנה

כשדני ודנה פתחו את העסק גם דנה הצטרפה לקרן הפנסיה. דנה בריאה לגמרי ואינה מעשנת. אבל תמונות מושלמות יש כנראה רק באגדות: דנה נותרה רווקה. בגיל 39 התחתנה וילדה את בנה היחיד.

הסיפור הזה הוא יותר אופטימי מהקודם: היא לא חלתה ולא נפטרה. 

יש רק בעיה אחת: דנה שילמה במשך כל שנות רווקותה עבור ביטוח, שלעולם לא יהיה אירוע בו תקבל כסף מחברת הביטוח.

רווקים רבים אינם מודעים לתשלום הזה ואינם מבטלים אותו.

על מה שילמה דנה ללא סיבה?

קרן הפנסיה מפרישה באופן אוטומטי מהתשלום שמשלם המבוטח, לפרמיה עבור תשלום לאלמנה וליתומים, אם חס וחלילה ילך המבוטח לעולמו.

לאנשים צעירים רבים שיש להם ילדים קטנים, הגיוני לבטח מפני סיכון שבמקרה של מוות, יחסר כסף לאלמן/אלמנה וליתומים.

זה לא המקרה של דנה ורווקים רבים אחרים שלהם אין ילדים ואין אלמנים. 

כיצד זה עובד?

1. חברת הביטוח מפעילה אוטומטית ביטוח לטובת השאירים

2. אם המבוטח פונה אליה ואומר שהוא רווק ומבקש לבטל יש תהליך לביטול (בחברת מגדל צריך למלא טופס. בפניקס הישראלי, לא ברור מה התהליך. אין להם טופס).

3. אחרי כל שנתיים באופן אוטומטי, מחודש הביטוח לטובת השאירים. אם המבוטח פונה שוב לחברה הוא עובר שוב את התהליך לביטול.

אתם בוודאי מבינים שחלק גדול מהמבוטחים הרווקים, אינם מודעים למה שכתוב כאן.

אתם בוודאי מבינים, שרק מעטים מהמבוטחים הרווקים שביטלו את הביטוח לטובת השאירים, טורחים לעשות זאת כל שנתיים (אם אתם רווקים, כיתבו את זה כאירוע ביומן הממוחשב שלכם. האירוע צריך להתרחש כחודש, חודשיים לפני שעוברות שנתיים). 

הבעיה העקרונית

אם דני היה צריך להודיע לחברת הביטוח שהוא התחיל לעשן, מדוע שדנה לא תודיע לחברת הביטוח שהיא התחתנה או שנולד לה ילד מחוץ לנישואים?

מדובר פה במצבים זהים עקרונית, שבאחד מהם המבוטח צריך לדווח על שינוי (הגיוני) ובשני הוא צריך לדווח כל שנתיים שלא חל שינוי. ברור לחלוטין, שהטלת הדיווח על המבוטח במקרה השני בלתי הגיונית בעליל.

מספיק שמבוטח דיווח פעם אחת על רווקותו ללא ילדים, על מנת שחברת הביטוח לא תנכה לו פרמיה לטובת ביטוח עבור שאירים.

השתנה המצב? שהמבוטח ידווח.

לא דיווח? יורשיו ייפגעו, כמו יורשיו של דני בסיפור הראשון.

אני רוצה להרגיע אתכם: ברוב המקרים יורשיו לא ייפגעו. יש מי שיש לו אינטרס לבדוק האם דנה התחתנה ונולדו לה ילדים, על מנת לבטח ביטוח שאירים.

יש אפילו שניים כאלה: חברת הביטוח וסוכן הביטוח. גם החברה וגם הסוכן מרוויחים מכך שדנה תבטח את עצמה באותו ביטוח. אפשר לסמוך עליהם, שהם ידאגו לעדכן אותה.

בחזרה למערבון

צר לי, אבל בסיפור של דנה, חברות הביטוח הם כן הגיבורים הרעים במערבון.

השריף הוא הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר.

לא אתן לכם תשובה לשאלה: האם השריף הקודם פרופ' עודד שריג הוא השריף הטוב או השריף הרע?

אתמקד בגברת דורית סלינגר, המכהנת כרגע בתפקיד. יש לה הזדמנות לעשות היסטוריה בז'אנר המערבונים.

בכל המערבונים שראיתי, הגיבורים הטובים, כולל השריף החדש, היו גברים. זו הפעם הראשונה, שאישה יכולה למלא את תפקיד הגיבור הטוב במערבון ולמנוע מ"הרעים" לחייב מבוטחים לדווח כל שנתיים שלא חל שינוי במצבם.

  

דגים או חכות?

שוק הדגים בלונדון 
מקור: ויקיפדיה

דייג חכה בברזיל
מקור: ויקיפדיה

פוסט זה משלים את הפוסט הקודם: אל תדאגו לי יותר מדי. גם נושא פנסיית החובה, לאלה שאולי לא יכולים לשלם אותה, נכלל בדילמה הקלסית של: דגים או חכות? 

הגעת לכפר של אנשים רעבים ליד ים, נהר או אגם ואתה רוצה לעזור להם. מה תיתן להם: דגים או חכות? 

הרשויות בישראל בחרו לתת להם דגים (פנסיה). בשונה מהדילמה הקלסית, הם לא קיבלו את הדגים בחינם: הם משלמים דמי ניהול גבוהים על הפנסיה, שמפרישים המעבידים וגם על החלק המופרש ממשכורתם.

בדילמה הקלסית של דגים או חכות, אני בעד חכות, למי שאפשר להניח שילמד להשתמש בהן: דגים הם פתרון לזמן קצר. חכות הן פתרון ארוך טווח.

המקבילה לחכות בהקשר הנוכחי הוא חינוך לאורינות פיננסית. מדינת ישראל מפגרת בתחום זה אחרי מדינות מפותחות אחרות. במערכת החינוך כמעט ואין חינוך פיננסי. 

כשכתבתי חומר לקורס בנושא כלכלת המשפחה, כתבתי גם על אורינות פיננסית. התייחסתי גם למצב בישראל בהשוואה למדינות אחרות. במדינות מפותחות רבות, הנושא הוא חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר. במדינות אחרות יש גם תכניות אורינות פיננסית מסודרות למבוגרים. 

ומה עם הביטוח?
בכתבה בדה-מרקר כתבה מירב ארלוזורוב על המחלוקת בשאלה האם אלה המשתכרים מעט יכולים להרשות לעצמם לחסוך לפנסיה. מה שהיא לא כתבה זה שאין מדובר בחיסכון פנסיוני בלבד. מדובר לרוב בעסקת חבילה: גם חיסכון פנסיוני, גם ביטוח חיים וגם ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת חיסכון בקרן פנסיה.

דואגים לאותם חוסכים לפנסיה לא רק לחיסכון אלא גם לשני הביטוחים שהוזכרו לעיל. 
נתעלם לרגע מביטוח אובדן כושר עבודה, ונתמקד בביטוח החיים. הדאגה לאותם בעלי שכר נמוך, שלא בהכרח יכולים להרשות לעצמם ביטוח חיים, היא לאו דווקא מיטיבה את מצבם. 

הבעיה בהקשר לביטוח החיים במסגרת קרן הפנסיה, שהוא לא בהכרח מתאים לצרכים הספציפיים של כל חוסך פנסיוני. חלק מאותם חוסכים פנסיוניים, מבוטחים בסכום גבוה ממה שהם צריכים (אם הם בכלל צריכים) ונאלצים לשלם פרמיה גבוהה מדי, במצב בו לדעת כלכלני בנק ישראל ספק אם הם יכולים להרשות לעצמם לחסוך לפנסיה, על חשבון מימוש הצרכים המידיים שלהם. 

אחרי לכתי

גיל (שם בדוי) וגילה (שם בדוי לא פחות) היו נשואים באושר שנים רבות. הכל הסתיים כשבאופן לא צפוי כשגיל הלך לעולמו בגיל 60. החיים נמשכים. למרות הצער והכאב, היה צורך להתמודד גם עם הסוגיות הכלכליות. 

שלא כמו רבים מאיתנו, גיל דאג בעוד מועד לזוגתו וילדיו ולכן כתב צוואה אצל עורך דין. בצוואה הוריש לרעייתו מחצית מרכושו ואת כל חלקו בדירת מגוריהם. את יתר הרכוש חילק שווה בשווה בין ילדיו.

בכל זאת חלק גדול מנכסיו לא הגיעו למי שהוא רצה שיגיעו. 

איך קרה שאת חלק מהנכסים קיבל מישהו אחר?

גיל צבר סכום גדול בחיסכון פנסיוני בקרן פנסיה, אליו הפרישו הוא ומעבידו במשך כל שנות עבודתו. באמצעות אותה פוליסה בקרן הפנסיה היה גם מבוטח בביטוח חיים. 

תקנון קרן פנסיה קובע שאת הכסף יורש מי שהחוסך קבע כיורשו, בטפסי ההצטרפות לקרן הפנסיה (או לאחר ששינה את שם המוטב בדיווח לקרן הפנסיה מאוחר יותר). הכתוב בצוואה אינו משפיע על קביעת יורשי קרן הפנסיה (למעט במקרה שלא צוין מוטב במקרה של מוות). 

  

כמה עשרות שנים לפני מותו, היה גיל נשוי למישהי אחרת לתקופת זמן קצרה. אחרי תקופה זו הוא ואשתו הראשונה הלכו כל אחד לדרכו.

בזמן נישואיו הראשונים הצטרף גיל לקרן הפנסיה כשהתחיל לעבוד. הוא רשם את אשתו הראשונה כמוטבת. מאז לא שינה את המוטבים ולכן גרושתו מלפני כמה עשרות שנים היא היורשת של קרן הפנסיה וביטוח החיים.

מה עליכם לעשות בקשר למוטבים בקרן פנסיה?

1. קראו את הדוחות התקופתיים של קרן הפנסיה שלכם. אם תקראו מספיק בעיון תוכלו לראות האם צוינו מוטבים ואם כן מיהם.

2. אחת למספר שנים בקשו גם מסוכן הביטוח שלכם לבדוק מי מופיעים כמוטבים במקרה של מות. אם שיניתם את דעתכם, דאגו למלא טופס עדכון מוטבים.

3. מה שכתבתי כאן לגבי קרן פנסיה נכון גם לגבי ביטוח מנהלים וקופת גמל. לכן תפעלו באופן דומה גם לגביהם.

ומה עם צוואה?

גיל בסיפור העצוב, נהג נכון וכתב צוואה. בכל מקרה שמעוניינים בירושה שאינה על פי ברירת המחדל שנקבעה בחוק, יש לכתוב צוואה.

אתם והיועץ/מאמן בכלכלת המשפחה
בפוסט קודם: איך להפסיד מערך הדירה שלכם בלי להרגיש? הייתה פיסקה עם כותרת זהה. הסברתי כיצד היועץ לכלכלת המשפחה יודע להצביע על נקודות בעייתיות במגוון נושאים הקשורים לכלכלת המשפחה. חלקן הן בהתמחות של בעל מקצוע ספציפי. הוא גם יודע לשלוח את לקוחו לבעל מקצוע מתאים וללוות אותו בתהליך העבודה, מול אותו בעל מקצוע. 

הנושא של קביעת המוטבים בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים  הוא בתחום התמחותו של סוכן ביטוח פנסיוני. הנושא של קופת גמל הוא בתחום התמחותו של סוכן ביטוח פנסיוני או יועץ השקעות.
גם נושא הצוואה הוא בתחום התמחותו של בעל מקצוע אחר: עורך דין. 
כיועץ לכלכלת המשפחה איני בא, חס וחלילה, להחליף אותם. זהו עוד נושא, שעשוי לעלות במהלך תהליך ייעוץ בכלכלת המשפחה ותפקידי הוא להעלות את הנושא לפני המשפחה, אם וכאשר זה רלוונטי. 

עוד ערך מוסף של יועץ לכלכלת המשפחה בהקשר מוטבים וצוואות
נתקלתי כבר באחים שלא דיברו ביניהם שנים ארוכות על רקע של סכסוכי ירושה.
ראיתי כבר מקרים בהם הורים הדירו אחד או יותר מבניהם מהצוואה ואפילו נתקלתי בהורים שלא הרשו להוריהם (הסבים והסבתות) לראות את נכדיהם, רק משום שהבן/בת ובן/בת זוגם חשבו, שבן/בת אחר קיבל יותר כסף מהוריהם בעודם בחיים.

הטענה המרכזית בפסקה זו היא שיש משפחות בהן, קרוב לוודאי, לא ייגרם נזק לאף אחד, אם לא תיכתב צוואה ולא ייקבעו מוטבים לחסכונות פנסיוניים. לעומת זאת יש משפחות אחרות, שמועדות לבעיות מהסוג שתואר בתחילת הפוסט ובתחילת פסקה זו.

מי שפחות זקוקים לזה הם בני משפחות חסרות סכסוכים בכלל וחסרות סכסוכים או התחשבנויות כספיות בפרט, בהן בני המשפחה מעוניינים להוריש את כספם על פי החוק. 

אנסה לאפיין משפחות שחשוב להן במיוחד לטפל בקביעת מוטבים לחיסכון פנסיוני ובקביעת יורשים לנכסים כספיים ואחרים:

1. משפחות שבהן אין אמון בין בני המשפחה או יש תחושות של קיפוח בכלל וקיפוח כספי בפרט מצד בני משפחה.

2. משפחות עתירות סכסוכים פנימיים

3. משפחות שרוצות להוריש את כספם לאו דווקא על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק, למשל: מעוניינות להוריש חלק גדול יותר לבן עם צרכים מיוחדים, ההורים מעוניינים להוריש את מלוא חלקם בדירת המגורים זה לזו וזו לזה.

3. משפחות שבהן היו גירושים או נישואים שניים (שלישיים, רביעיים וכו')

4. זוגות ללא נישואים פורמליים

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה - כיצד ומדוע?

כולנו נתקלים בסיכונים בתדירות גבוהה. כך למשל כל מי שנוהג במכונית בכביש נתקל בסיכונים. גם מי שחוצה אותו ברגל. כל מי שמשקיע כסף או משקיעים כסף עבורו נתקל בסיכון, לפעמים בלי ידיעתו. 

גם בפני חברות ומדינות ניצבים סיכונים. מצבה הכלכלי של יוון הוא רק דוגמה אחת מני רבות. 

האם באמת אנחנו יודעים להתמודד נכון עם סיכונים? ספק רב. 

האם אנחנו יודעים לנהל אותם? במקרים רבים לא. 

מהו ניהול סיכונים?

ניהול סיכונים הוא תהליך של התייחסות לסיכונים וטיפול בהם.

שלב ראשון: זיהוי הסיכונים והגדרתם

שלב שני: הערכת הסיכונים

מודל שכיח להערכתם מייחס מספר לכל סיכון.המספר נקרא Risk Priority Number או בראשי תיבות RPN. 
הגורמים העיקריים הקובעים את ה RPN הם: 
חומרת הסיכון וההסתברות להתרחשות אירוע סיכון.
ה RPN של סיכון ב' עשוי להיות גבוה מה RPN של סיכון א'  למרות שאם מתרחש סיכון א' מפסידים 1,000 ש"ח וכשמתרחש סיכון ב' מפסידים רק 100 ש"ח. נוסיף לכך את הנתון שאירוע סיכון א' מתרחש אחת לעשר שנים, בעוד אירוע סיכון ב' מתרחש פעם בחודש ונבין מיד שהנזק מאירועי סיכון ב' גבוה מהנזק מאירועי סיכון ב' בגלל ההבדלים בהסתברות להתרחשותם.  


שלב שלישי: קביעת הסיכונים איתם מתמודדים
לפעמים יש משאבים להתמודדות רק עם חלק מהסיכונים. יש סיכונים שעלות ההתמודדות עימם אינה קטנה משמעותית מהנזק הנגרם על ידם. במקרה הקיצוני עלות ההתמודדות עם הסיכון גבוהה מהתוצאות של התרחשות אירועי סיכון.


שלב רביעי: תרחישי התמודדות 
הצעת חלופות להתמודד עם סיכונים, שנקבע כי יש להתמודד איתם ובחירת חלופה מועדפת להתמודדות עם כל אחד מהסיכונים.


שלב חמישי: התמודדות (Mitigation)
בשלב זה ננקטים אמצעים לצורך הפחתת הסיכוי או מניעת התרחשות אירוע סיכון. 

מהמודל הכללי למודל הכלכלי

שלב ראשון: זיהוי הסיכונים והגדרתם 

במקרים רבים משפחות אינן מזהות סיכונים. הידעתם שפרישה לגמלאות היא סיכון? האם נערכתם בכלל והאם נערכתם נכון לסיכון זה? זהו רק אחד מהסיכונים הרבים העלולים חס וחלילה להרע את מצבה הכלכלי של משפחה.


שלב שני: הערכת הסיכונים 

בדרך כלל זהו שלב חסר או שלב שלו מוקדשת חשיבה מועטה. תשאלו עצמאיים, שפרשו לגמלאות והפרישו לחיסכון פנסיוני בכל שנה את הסכום שיעץ להם להפריש רואה חשבון או יועץ מס.  מסתבר שגובה קצבת הפנסיה רחוק מלספק מענה נאות לצורכיהם הכלכליים.
לא יועץ המס או רואה החשבון אשם. אין זה תפקידו לראות את  התמונה כולה. ההיבט בו הוא מתמחה הוא הטבות מס והעצה שלו היא הטובה ביותר בהיבט זה. הוא אינו יודע מה גובה ההוצאות המשפחתיות החודשי הצפוי לאחר הפרישה לגמלאות. 


שלב שלישי: קביעת הסיכונים איתם מתמודדים 

מי שאינו מזהה את הסיכונים ואינו יודע להעריך אותם בוודאי שיתקשה להחליט מה הם הסיכונים איתם יש להתמודד מידית ואיזה סיכונים להתמודד בשלב מאוחר יותר. התוצאה עשויה להיות התמודדות עם סיכון או סיכונים שזוהו, שהם לאו דווקא הסיכונים המהותיים עבור אותה משפחה.


שלב רביעי ושלב חמישי: תרחישי התמודדות והתמודדות 
ללא זיהוי, הערכה וניתוח הסיכונים בוודאי שאין הגדרה שיטתית של חלופות התמודדות איתם וקל וחומר, שחסרה גם התמודדות שיטתית.
האמצעים הנפוצים להתמודדות עם סיכונים בכלכלת המשפחה הם:
א. חיסכון - למשל: חיסכון פנסיוני, חיסכון לדירה, חיסכון לרכישת רכב וכיו"ב.
ב. ביטוח - אם מתרחש אירוע סיכון, המבטח יישא במרבית הנזק. דוגמאות: ביטוח רכב, ביטוח תרופות מחוץ לסל.


ביטוח חיים כמשל
אדגים את נושא ניהול הסיכונים באמצעות ביטוח חיים. לצורך הדוגמה אקח שני צעירים בריאים בני 25, שאינם מעשנים. האחד נשוי עם 3 ילדים והאחר רווק ללא ילדים.



מדוע בחרתי כאלה שאינם מעשנים? 
משום שמי שמעשן משלם יותר.
בשונה ממשפחות ממוצעות, חברות ביטוח יודעות לנהל את הסיכונים שלהן. הסיכון בביטוח מעשן גבוה יותר: ההסתברות שילך לעולמו בגיל צעיר יותר גבוהה מההסתברות, שחברו שאינו מעשן יעבור לעולם שכולו טוב. חברת הביטוח מסתכנת באובדן תשלומים לביטוח, שהמעשן לא יספיק לשלם וגרוע מזה: בתשלום סכום כסף משמעותי ליורשיו. 


האם שניהם צריכים לעשות ביטוח חיים?
את השאלה צריך לתרגם לשאלה: מהו הסיכון?
ברור שבמקרה של האב לילדים, הסיכון הוא שאם ילך לעולמו, לא יהיה מקור כספי ממנו יסופקו צורכיהם של ילדיו. במקרים רבים המסקנה עשויה להיות שנדרש ביטוח חיים. השאלה הבאה היא: מה הסכום החודשי שיידרש לילדיו, אם חס וחלילה ילך לעולמו? סכום זה עשוי לקבוע את גובה ביטוח החיים שעליו לעשות.


מהו הסיכון במקרה של חברו הרווק? ייתכן כי אין כל סיכון, משום שאין לו ילדים התלויים בו לפרנסתם. במקרה כזה הוא עשוי שלא לעשות ביטוח חיים ולנצל את הכסף הנחסך למימוש מטרות אחרות.


האם זה נכון תמיד שאב לילדים צריך לבטח את עצמו  ורווק לא?
התשובה היא שזה תלוי בכל מקרה  לגופו. ניקח שוב את צמד הצעירים ונוסיף נתונים נוספים: הנשוי הוא בעלים של עשרים דירות מושכרות.
הרווק הוא בן יחיד, שכמחצית ממשכורתו מוקדש לתמיכה בהוריו הקשישים והעניים.


קרוב לוודאי שעם כל הצער וההשלכות האישיות הקשות על ילדיו, אם חס וחלילה ילך הראשון לעולמו בטרם עת, אין סיכון כלכלי משמעותי לילדיו. לפיכך כפי הנראה הוא לא צריך ביטוח חיים.


לעומת זאת קיים סיכון משמעותי במקרה של פטירה מוקדמת של חברו הרווק: ממה יתפרנסו הוריו? 
בידיעת הנתונים החדשים דווקא הרווק צריך ביטוח חיים.


ביטוח חיים למשכנתה
יש משפחות הסומכות על ביטוח החיים שהם מחויבים לעשות על מנת לקבל משכנתא. 
על מנת להבין את הבעיה נשאל: על איזה סיכון בא ביטוח חיים זה לענות? 
התשובה: הסיכון של הבנק שהלקוח לא יוכל להחזיר את המשכנתה. כמו חברות הביטוח גם הבנקים יודעים לנהל את הסיכונים שלהם.הסכום עליו מבוטח נוטל המשכנתה ילך ויקטן ככל שהמשכנתה תקטן. 
המשמעות היא שההתמודדות עם הסיכון אינה נותנת מענה לצורך של בני משפחתו של המבוטח, אם חס וחלילה ילך לעולמו בטרם עת.  


ביטוח חיים בביטוח מנהלים או בקרן פנסיה
מכשירים פנסיונים אלה מטפלים במספר סיכונים, שהעיקריים הם:


הסיכון                אופן המענה על הסיכון
יציאה לגמלאות         חיסכון פנסיוני (המעביד והעובד)
אובדן כושר עבודה      ביטוח
פיטורים                  חיסכון לפיצויים (המעביד)
מוות                     ביטוח חיים


גם הפעם נשאל על איזה סיכון עונה ביטוח חיים זה? אין ספק שבמקרה זה הוא נועד לצורך קיומם הכלכלי של שאירי המבוטח.


אבל האם הוא עונה על הסיכון הספציפי של אותה משפחה? 
התשובה שלילית. הוא נקבע על פי רגולציה והסכמי עבודה. הסכום הוא אחוז מסוים מהשכר של העובד שעליו יש הפרשות סוציאליות.
הוא יופרש גם עבור רווק וגם עבור נשוי עם ילדים. הוא יופרש גם עבור אדם עתיר נכסים וגם עבור אביון. אם שכרם דומה גובה ההפרשות יהיה דומה (למעט המקרה הנדיר יחסית בו ביקש העובד לשנות את האחוז מתוך הפרשות המעביד שיופנה לביטוח חיים).


ביטוח חיים ייעודי ביוזמת המשפחה 
הוא אכן בא לענות על הסיכון לבני משפחת המבוטח, אם חס וחלילה יעבור מוקדם מהצפוי לעולם שכלו טוב.


אבל האם הוא עונה על הסיכון הספציפי של אותה משפחה?  

תלוי. אם המשפחה ו/או סוכן הביטוח ידעו להגדיר אותו נכון ומהשפחה ביטחה עצמה כנדרש, התשובה חיובית.
לא אחת המשפחה אינה מסוגלת להגדיר זאת, ללא עזרת יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה.
לא אחת סוכן הביטוח אינו רואה את התמונה השלמה משום שהוא מתמקד רק בביטוח. במקרה כזה הוא יציע סכום ביטוח על פי כללי אצבע המתארים משפחה טיפוסית דומה למשפחת המבוטח.


האם הוא יתחשב בכך שהבחור הצעיר מהדוגמה לעיל הוא בעל 20 דירות להשכרה? במקרה קיצוני זה ייתכן. במקרים פחות קיצוניים (למשל: דירה אחת להשכרה או חסכונות גבוהים) ספק רב. 
חשוב לזכור גם כי כאשר מקטינים את סכום הביטוח, הסוכן מרוויח פחות. לא כל אחד יטרח יותר על מנת להרוויח פחות.


לסיכום
בפוסט זה נגענו רק במעט בעקרונות של ניהול סיכונים בכלל ובניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בפרט. המציאות מורכבת ומסובכת יותר מהמתואר בפוסט אבל חשוב לשים לב להבהקים הבאים:

• נדרש ניהול סיכונים בהקשר של ההתנהלות הכלכלית של משפחות

• משפחות רבות אינן מנהלות סיכונים בכלל או אינן מנהלות אותם באופן טוב

• חשוב לזהות את הסיכונים ולהעריך את משמעותם לפני שבונים תוכנית התמודדות.