זהו כבר לא הישוב שבו חייתם: השלכות של התחרדות על תושבים ביישובים

באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 קניתי דירה בעיר מגוריי ירושלים.

את הדירה קניתי בשכונת רמות. אז שכונה חדשה. כשקיבלתי את הדירה עברתי לגור בה. 

תושבי השכונה היו חילוניים ודתיים. 

בקצה העליון של השכונה היו מספר קטן של בתים בהם התגוררו חרדים. 

אחרי מספר שנים עברה להתגורר בכניסה שלי בבית המשותף משפחה חרדית לא סימפטית. חוזרים בתשובה.

אירוע שזכור לי היה דפיקות עזות בדלת בשעת חצות שהעירו אותי. 

אחרי שהתעוררתי הבנתי שדופקים בדלת שלהם ולא שלי. אלה היו לוכדי עריקים של צה"ל. 

לפני שהתחתנתי בסוף שנות ה-80 החלטנו למכור את הדירה. 

היה ביקוש גדול ומכרנו במחיר טוב. 
הקונים זוג צעירים חרדים לפני חתונתם. את המו"מ ניהול בעיקר אבי הכלה כי אבי החתן לא גר בירושלים. 

משפחה נפלאה. אפילו הוזמננו לחתונת הזוג והגענו. 

כמה שנים מאוחר יותר היה רוב חרדי בשכונה ומחירי הדירות צנחו.

חילוניים שמכרו את דירתם קיבלו הרבה פחות כסף ממה שקיבלו אלה שמכרו מספר שנים קודם לכן. 

נזכרתי בזה כשקראתי את הכתבה של טלי חרותי-סובר בדה מרקר מ-16.1.26. 

כותרת הכתבה: המהפך השקט. כותרת המהדורה המודפסת: "אדם קם בבוקר מגלה ליד הבית כולל". 

הכתבה עוסקת במה שקורה בישובים שהיו ללא חרדים ובהדרגה הופכים לישובים חרדים. 

הכתבת מצטטת חוקרים ומחקרים ומביאה נתונים. 

ערים וישובים שבהם מתרחש תהליך התחרדות

זוהי רשימה לא ממצה.

כבר התחרדו: בית שמש (עומדת להיות העיר החרדית הגדולה  בעולם אחרי שתעקוף את בני ברק), טבריה, צפת.

במגמת התחרדות מסיבית: יבנאל, ערד 

במגמת התחרדות: אופקים, קרית מלאכי, חצור הגלילית,  גבעת זאב, חריש, נוף הגליל, עפולה, קרית גת

בדרך כלל מדובר בישובים בהם מחירי הדירות זולים יחסית.

תוצאות שככיחות בישובים במגמת התחרדות

1. ירידה במחירי הדירות

2. ירידה באשכול החברתי- כלכלי של הישוב

חלק מהחרדים אינם עובדים ומקבלים הנחות בארנונה. 

התופעה הזו אינה מתרחשת בכל הישובים המתחרדים. 

בכתבה מצוטט ד"ר אריאל פינקלשטיין  מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

פינקלשטיין אומר שראשי הרשויות לא מעוניינים בהתחרדות בגלל הירידה באשכול החברתי- כלכלי. 

המשמעות היא ירידה בהכנסות הרשות וכפועל יוצא  מכךגם באיכות השירותים שמקבלים התושבים. 

הם נלחמים בתופעה באמצעות עידוד בנייה שאינה מתאימה למגורי חרדים, למשל: מגדלים.

3. עזיבה של חילוניים ודתיים לישובים אחרים. 

מי שממהר לעזוב לישוב אחר, מצליח למכור את הנכס שלו במחיר סביר, כפי שאני עשיתי בצעירותי בשכונת רמות בירושלים.

4. הקמת קרוונים למוסדות לימוד חרדיים בשטחים ציבוריים ללא אישור ובניגוד לחוק

מתופעה זו נגזרה הכותרת של המהדורה המודפסת של המאמר. 

גם כשמתלוננים אין אכיפה.

5. מוסדות שמיועדים לשרת את כלל האוכלוסיה מוסבים למוסדות חינוך דתיים.

ד"ר נרי הורוביץ אומר לכתבת, שמתנ"ס מקומי נהפך לבית ספר חרדי ומקומות אחרים מוסבים לגנים חרדיים. 

התופעה הזו מרתיעה חילוניים. 

השורה התחתונה

הגידול באוכלוסייה החרדית כופה על החרדים לחפש מגורים זולים גם בישובים לא חרדים. 

בחלק מהמקרים מתבצע תהליך של התחרדות כשהאוכלוסייה הלא-חרדית נוטשת. 

לתופעה הזו עשויות להיות השלכות שליליות על אוכלוסייה ותיקה בישוב, שנאלצת לנטוש והשלכות שליליות על מצבו של הישוב ויכולתו לספק שירותים לתושבים.

שינויים טקטונים בחברה החרדית

בואו ולא נאשים את החרדים במקום להאשים את המנהיגות הגרועה במיוחד שלהם. 

ההתעקשות הקיצונית של רבנים ועסקנים למנוע גיוס של חרדים היא בעיקר הישרדותית. 

לא הישרדות של חרדים אלא הישרדותם כמנהיגי הקהילה.

יש לי היכרות מסוימת ולא מבוטלת עם העולם החרדי, שאסור לראות בו מקשה אחת. 

חלק גדול ממנה "הרווחתי" משנים רבות של התנדבות ב"הלל", שחשפה אותי להרבה סיפורים אישיים וקהילתיים של חרדים לשעבר. 

ההתנדבות גם חשפה אותי למקורות אקדמיים חרדיים,  שתיארו היטב את העולם שלהם. 

חלקים אחרים הרווחתי בהיכרות אישית עם חרדים ובאינטראקציות מקצועיות ואחרות עם חרדים. 

האם אקסטרפולציה ביחס לשיעור החרדים באוכלוסיה נכונה?

יש כאלה החושבים שדפוסי ההתנהלות של חרדים בישראל יביאו בהכרח להיעלמותה של מדינת ישראל או לפחות יסכנו את המשך קיומה או יהפכו אותה לסוג של בנגלדש. 

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל התייחסתי לבעיה והוספתי קישור לפוסט המתאר את תפיסתו של פרופ' דן בן-דוד המתאר באופן עקבי את הבעיה. 

ההנחה הבסיסית של אקסטרפולציה היא שהמגמות יימשכו. 

איני שותף להערכה שהמגמות בחברה החרדית ימשכו כפי שהן. 

הסיבה לכך היא שאי אפשר לאורך שנים לנהל כלכלה בה אחוז גדל והולך של אזרחים אינו תורם או תורם תרומה זניחה לכלכלת המדינה. 

כיועץ כלכלי למשפחות אני רואה את זה בלא מעט מקרים של משפחות שמתנהגות כאילו זה אפשרי וקורסות. 

יותר ויותר אני נתקל במאמרים של חוקרי העולם החרדי המדברים על שינויים בעולם החרדי. 
כך למשל, נשים חרדיות מתגרשות יותר מבעבר ולא מהסיבות שהיו מקובלות בעבר: בעל חולה נפש ו/או אלים. 

בתי ספר חרדים ממלכתיים מתמלאים במהירות ושיעור היוצאים בשאלה מהעולם החרדי הולך וגדל. משפחות חרדיות פחות נוטות לנתק מגע עם ילדים וילדות (במקרים רבים הם מעל לגיל 18), שעזבו את הקהילה ולפעמים גם את הדת. 

מאמר חשוב של סימי ספולטר ב"דה מרקר" שכותרתו "כבר לא נרתעים מלגור ליד חילוניים: החלום החרדי עובר דירה" מציג שינוי טקטוני בעולם החרדי הנובע מכורח: הקושי הגדל ברכישת דירות מחייב את החרדים להתגמש. 

המאמר מציג סקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית שנעשה השנה ומשווה אותו לסקר שנערך לפני מספר שנים. 
במאמר מרואיין ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל למחקר ונתונים במכון.

ממצאים עיקריים 

באיזה סוג ישוב הייתם רוצים לגור?

כמובן שהרוב רוצה לגור בישוב חרדי או בשכונה חרדית, אבל 10% ענו שזה לא משנה להם ו-13% מעדיפים לגור בשכונה מעורבת.

שיעור המוכנים לגור בשכונה או ישוב לא חרדיים גבוה בהרבה ממה שנמצא בסקר דומה לפני מספר שנים. 

גם העדפת מגורים בירושלים או בבני ברק או ישוב חרדי גדול נשחקה.

לשאלה: האם הייתם שוקלים לעבור לפריפריה חרדית עם אפשרויות דיור זולות? השיבו 28% בחיוב ו-32% ענו "אולי, תלוי בתנאים".  

גם נתון זה גבוה בהרבה מנתונים בסדרים קודמים. 

רכישת דירה בעולם החרדי

הסברי ד"ר איתן רגב ופרופ' שי שטרן, מנכ"ל המכון לאסטרטגיה, מבוססים על משמעות קניית דירה בהקשר החרדי. 

המשמעות היא לא רק כלכלית. 

תפקיד ההורים הוא קניית דירה לכל ילד שמתחתן. גמ"ח עשוי להיות מקור מימון משמעותי. 

לצורך כך, חרדים חוסכים סכום כספי בכל חודש בגמ"ח על מנת שיתן להם הלוואה. 

זוהי הגרסה החרדית המקבילה לחיסכון בבנקים למשכנתאות בעולם הלא חרדי. 

ללא דירה בבעלות משפחה חרדית היא לא יכולה לרכוש דירות לילדיה שבגרו. 

ללא יכולת של ההורים להשתתף באופן משמעותי ברכישת דירה לזוג צעיר קשה למצוא שידוך טוב. 

היעדר דירה בבעלות משפחה חרדית עלול לפגוע בילדיהם ולא רק מבחינה כלכלית.

מדוע קטנה היכולת לרכוש דירה?

1. אינפלציה המחייבת תשלומי ריבית גבוהים מעל משכנתאות.

2. משבר כלכלי בגלל המלחמה המתמשכת.

3. נגזרות של משבר הקורונה

4. יכולת ההשתכרות של גברים חרדים בישראל נמוכה.

זה נובע מהיעדר כישורי חיים הנגזרים מכך שברשתות החינוך החרדי הגדולות גברים צעירים ובני נוער לא באמת לומדים לימודי ליבה. 

5. לא חרדים משקיעים כספים באפיקים אחרים, למשל בשוק ניירות הערך. 

הרווחים עשויים לעזור במימון רכישת דירה.

בעולם החרדי זה פחות מקובל. על פי המאמר גם בתחום זה מתרחשים שינויים בעולם החרדי.

בנוסף לגורמים אלה המוזכרים במאמר אציין:

1. שיעור הגברים החרדים העובדים פחת בהשוואה למצב לפני מספר עשורים.

2. בדור הקודם היו חרדים ניצולי שואה שקיבלו פיצויים.

הפיצויים עזרו במימון דירות לילדים.

מסקנות

בלית ברירה, העולם החרדי עובר שינויים מהותיים שילכו ויתעצמו. 

בין השאר:

1. יותר עבודת גברים.

2. יותר רצון של משפחות ללמוד במסגרות המלמדות לימודי ליבה.

3. חשיפה גדולה יותר לעולם החיצוני הרבה בגלל האינטרנט והטלפון החכם.

בעולם של היום חייבים להשתמש באינטרנט ו/או טלפון חכם. 

לחוסר שימוש בהם עשויות להיות גם השלכות כלכליות שליליות. חרדים כבר משתמשים בהם יותר מבעבר. המגמה הזו רק תתחזק.

4. כבר רואים ירידה בשיעור הילודה אצל חרדים. 

5. מגורים באזורים לא חרדיים מגבירים את החשיפה לעולם החיצון ומספקים פיתרון ל"אנוסים" חרדיים ולכאלה ששוקלים לעזוב את הקהילה החרדית. 

השינויים האלה נותנים תקווה לעתיד למדינת ישראל. 

קישורים לפוסטים קודמים באותו נושא

חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב 

שינויים בעולם החרדי: תרבות הצריכה 

 

האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?

 

האם תיפול חומת בני ברק?

איך להבטיח הרס של כלכלת המדינה? - חוק אי-גיוס חרדים

 

הצעת חוק הגיוס החדשה או ליתר דיוק הצעת חוק אי-גיוס חרדים היא בכייה לדורות. 

ברור מדוע מעוניין בו השר גולדקנופף. פחות ברור מדוע מעוניין בו בנימין נתניהו?

הערכת הצוות המקצועי של משרד האוצר מדברות על עלות של בין 70 מיליארד שקל ל-100 מיליארד שקל בעשר שנים!!!. 

אני מנחש שזו הערכת חסר. 

גם אם לא, אז במשך השנים הנזקים הכלכליים הישירים יגדלו כי מספר הגברים הצעירים החרדים גדל. 

נזקים כלכליים 

1. במקום חרדים שישרתו בסדיר מגויסים אנשי מילואים לא חרדים. 

העלות למשק של אנשי מילואים גבוהה בהרבה מהעלות של חיילים בסדיר:

א. המשק מפסיד את ידי העבודה שלהם.

ב. בנות הזוג או בני הזוג עלולים להידרש להשקיע זמן רב יותר בטיפול בילדים ובסידורים ולכן גם עבודתם עלולה להיפגע.

ג. המוסד לביטוח לאומי צריך לשלם הם מענקי מילואים.

2. הצעת החוק מחייבת חרדים לא לעבוד אלא ללמוד בישיבות. בהצעה המקורית עד גיל 37. אם יעבדו, יגויסו. 

חלקם לא יעבדו כדי לא להתגייס והמשק יפסיד עובדים פוטנציאליים.

חלקם יעבדו ב"שחור" ומס הכנסה יפסיד תקבולים.

3. נזקים כלכליים למשפחות מילואימניקים

מי שיאלץ לעשות תקופות מילואים ארוכות יפגע כלכלית. 

אם הוא עצמאי, ברור לגמרי שהעסק שלו יפגע. 

אם הוא שכיר, ספק אם הפיצוי שיקבל מספיק.

נזקים חברתיים

המצב בו קבוצת אוכלוסייה אחת לא עובדת ולא משרתת בצבא או בשירות לאומי יוצר נזק חברתי קשה. 

הנזק החברתי גדול עוד יותר כאשר אלה, שלא תורמים או תורמים פחות באופן מובהק, מקבלים יותר. 

זהו בדיוק המצב שיצרה המממשלה הנוכחית.

השלכות אפשריות:

1. שחיקה בנכונות של אנשים מהקבוצות עליהן מוטל העומס להתגייס למילואים.

2. בין אלה שיכולים למצוא עבודה במדינה אחרת יהיו כאלה שיעזבו את הארץ.

הם יכולים לעשות זאת באופן זמני או באופן קבוע. ברוב המקרים אלה יהיו צעירים שתורמים לכלכלת המדינה.

זווית הראייה שלי

מי שקרא פוסטים שכתבתי במהלך השנים הקודמות יודע שנקודת המבט שלי מתמקדת בכך שגברים חרדים רבים אינם עובדים בשונה מיהודים חרדים במדינות אחרות. 

קראו למשל: חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב..

המלחמה המתמשכת הגדילה את הצורך גם בשירות צבאי של חרדים.

מי ישלם את המחיר?

מרבית אזרחי המדינה ישלמו את המחיר. שלא תטעו, גם המשפחות החרדיות ישלמו את המחיר. 

המודל של אחוז גבוה שהולך וגדל מהאזרחים הצעירים והבריאים, שאינם עובדים ובמקום זה ניזונים מתקציב המדינה הוא בלתי ישים. 

כשזה ייפסק, גברים חרדיים חסרי כישורי עבודה יתקשו לפרנס את משפחותיהם.

ככל שהחרדים במדינת ישראל יסתגלו למודל שבו מרבית הגברים עובדים, כפי שקיים בקהילות יהודיות חרדיות בארצות אחרות כן ייטב להם ולמדינת ישראל.

אז מדוע בכל זאת מנסים להעביר חוק פטור מגיוס? 

לא חידשתי במה שכתבתי בפוסט זה. אתם יכולים לקרוא מאמרים רבים שמדברים בדיוק על אותו דבר. אתם גם יכולים לשמוע בתקשורת ובפודקסטים בדיוק את אותו הדבר. 

גם הדרג המקצועי במשרד האוצר ביטא עמדה כזו, למרות דעתו המנוגדת של השר.

קרוב לוודאי שמרבית אלה שדוחפים את החוק הזה מבינים את מה שנכתב ואת מה שנאמר.

המניעים שלהם לנסות הלעביר בכל זאת את חוק הרס הכלכלה והחברה הזה הם:

1. פחד מעזיבת קהילות חרדיות

עסקנים ורבנים חרדים שפוחדים שחברי הקהילה שלהם יחשפו לעולם ואז אולי יעזבו את הקהילה החרדית.

2. מניעים אישיים.

זו הסיבה שמר בנימין נתניהו תומך בחוק הזה. 

3. פחד מאובדן השלטון

זהו המניע של חברי קואליציה רבים, כולל מר נתניהו ועסקנים חרדים.

4. שאיפה למימוש אידיאולוגיה קיצונית

כלכלת מדינת ישראל אינה מעניינת קיצונים כמו בצלאל סמוטריץ, איתמר בן גביר ושמחה רוטמן. 

רק מימוש אידיאולוגיות קיצוניות שהם דוגלים בהן חשובות להם.

חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב

 

נתי טוקר הוא כתב בדה מרקר. הוא גם יוצא בשאלה מהעולם החרדי. ביום ו' ה-14.7 כתב כתבה שכותרתה "לא חרדים".  

הכתבה מביאה תוצאות סקר בקרב חרדים בישראל שערכו חברת אסקריא והעיתון דה מרקר בקרב חרדים בישראל. 

הכותרת "לא חרדים" מנסה לתאר חוסר פחד של חרדים מהעתיד הכלכלי, על אף שבתשובות לשאלות ספציפיות ניתן למצוא חששות שלהם מעתיד זה. 

השורה התחתונה: החרדים בישראל מאמינים שהם תורמים יותר מקבוצות אחרות בחברה הישראלית לכלכלה ולביטחון. הם מרגישים שהם מקבלים פחות מקבוצות אחרותולא רואים בעיה למדינה לספק להם תמיכה כלכלית ללא עבודה שלהם גם כשיהיו 30% מהאוכלוסייה. 

אין ספק שכל החלקים האחרים בחברה הישראלית רואים תמונת ראי, כלומר: תמונה הפוכה. 

אחרים רואים את החרדים ככאלה שתורמים מעט, אם בכלל, לביטחון. 

תרומתם הכלכלית של גברים חרדים נמוכה בהרבה מתרומתם הכלכלית של מגזרים אחרים (אולי למעט נשים ערביות).

הם מקבלים יותר מאשר קבוצות אוכלוסייה אחרות. 

אם במדינת ישראל, יהיו 30% חרדים, בוודאות אי אפשר יהיה לתת קצבאות לכל צעיר חרדי בריא שבוחר לא לעבוד אלא ללמוד בישיבה.

כפי שנתי טוקר מציין בצדק, התפיסה של האחרים מגובה בנתונים אמפיריים בעוד התפיסה של החרדים מבוססת על הנחות מעט מוזרות, שלא לומר חסרות שחר, למשל ההנחה שלומדי התורה הם המגנים על ביטחונה של מדינת ישראל.

נדמה לי שלו היו עורכים סקר כזה בקרב יהודים חרדים בניו יורק או בלונדון היינו מקבלים תוצאות הפוכות ממה שהתקבלו בסקר הנוכחי. 

ככלות הכל אחוז הגברים החרדים העובדים שם דומה לאחוז הגברים ממגזרים אחרים העובדים. 

לא התייחסתי לפיריון הנמוך של גברים חרדים שעובדים ולא התייחסתי לשיעור הגבוה של "עבודה בשחור" במגזר החרדי.

המקורות שלי ביחס ל"עבודה בשחור" הם אנשים שגדלו במגזר החרדי ותיארו נורמה כזאת. 

דוגמאות לשאלות ולתוצאות

1. האם החרדים תורמים יותר או פחות לכלכלת המדינה?

יותר - 39.8% בערך אותו דבר - 47.3% 

2. האם לדעתך החרדים מקבליםמהמדינה יותר או פחות ממגזרים אחרים מבחינת תשתיות, תקציבים ושירות לאזרח? פחות - 88.5%

3. על פי התחזית בעוד כ-40 שנה החרדים יהיו כשליש מתושבי המדינה. אם שיעור התעסוקה שלהם יהיה שומה למצב הנוכחי, האם מהדינה תוכל לספק שירותים חיוניים כמו שהיא מספקת כיום? כן-80%.

4. כ-48.3% מהגברים נגד שילוב לימודי מתמטיקה ואנגלית במוסדות חינוך חרדיים לבנים. כ-62.4% מהנשים נגד שילוב לימודי מתמטיקה ואנגלית במוסדות חינוך חרדיים לבנים. 

מעניין כי 46% מהחרדים כלל לא מרוצים מהטיפול של הממשלה ביוקר המחייה ו-32% לא כל כך מרוצים.

במתכוון הבאתי רק נתונים שנראו לי חשובים במיוחד ולא התייחסתי לשאלות נוספות בכתבה.

הערות מתודלוגיות

1. לא ראיתי נתונים ספציפיים על המדגם.

כך למשל, חסרים נתונים על ההתפלגות בין גברים ונשים חרדיים. בשאלה היחידה שמוצגת התפפלגות כזאת רואים הבדל גדול בין נשים לבין גברים.

2. המגזר החרדי הוא מאוד הטרוגני.

יש משמעות לחלוקת העונים לסקר על פי קבוצות בחברה החרדית. למשל: ליטאים, חסידים, ספרדים. גם בין חסידויות שונות יש הבדלים גדולים. 

לא ראיתי נתונים ביחס לחלוקת העונים לסקר על פי הקבוצות אליהם משתייכים.

3. הטיות אחרות

למשל הבדלים בין אלה שענו לאלה שסרבו לענות והטייה הנובעת מההנחה של הנשאלים, החיים בקהילה ובחברה המקבלת סמכות, לאילו תשובות מצפים מהם.

מי הבמאי של הסרט הזה?

אין במאי אחד. יש מספר במאים. 

המנהיגות הרעה שיש לאכלוסייה החרדית בישראל.

מדובר בחלק מהרבנים ובחלק מהפוליטיקאים. המציאות העתידית תהיה, שבסופו של דבר משחק הפירמידה הזה, יוביל להתמוטטות כלכלית. 

כשזו תגיע, אין לכם מה לדאוג לחלק מהפוליטיקאים, אבל האנשים החרדים הרגילים יתקשו לפרנס את משפחותיהם, בהיעדר השכלה, כישורי עבודה וניסיון.

הקהילות החרדיות

יש הרבה חרדים שהם אנשים טובים. 

בחלק מהקהילות החרדיות יש סולידריות בקהילה המתבטאת בעזרה של הקהילה לפרטים בתוכה. 

במאמר של נתי טוקר מרואינים חרדים שמסבירים שבקהילה שלהם יש הרבה מפעלי התנדבות לטובת כלל האוכלוסייה. הם הזכירו את הרב פירר,את עזר מציון, את יד שרה, איחוד והצלה ועוד. לא הזכירו את זכרון מנחם. גם זו עמותה חרדית. היא פועלת לטובת ילדים חולי סרטן, והיה ראוי להזכיר גם אותה.

היו גם מרואינים חרדים אחרים שהם יזמים. הם טענו שזה נכון אבל אחוז החרדים הפועלים בהן הוא קטן. 

ללא קשר לויכוח עד כמה הם תורמים, אין ספק שיש אנשים חרדים התורמים גם לכלל אזרחי ישראל. 

הבעיה היא שבתוך הקהילות יש ציות לסמכות. בעיקר סמכות של רבנים. כמצוין בפיסקה הקודמת, בלא מעט מקרים מדובר במנהיגות שתביא לטווח ארוך תוצאות הרסניות לקהילות שלהם.

כשיש בתי ספר חרדיים המלמדים גם לימודי ליבה ויותר מליבה, והם מקבלים היתר רבני לפעול, יש בהם עודף נרשמים. 

הבעיה היא, כמובן, שרק בתי ספר מעטים זוכים להכשר כזה.

פוסטים נוספים על נושא זה

חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל  

להסיר את התחפושת: כלכלת המשפחה בבני ברק

האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?

חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל

אין רע בלהיות חרדי. כבודם במקומו מונח. מבחינה כלכלית גברים צעירים ובריאים, שאינם עובדים לפרנסתם ולפרנסת משפחתם, הם אסון.

מי שדוחף ציבור הולך וגדל של גברים חרדים בישראל לא לעבוד הם מנהיגים לא אחראים של אותו ציבור. 

המנהיגים הללו נעזרים בתאווה הלא מרוסנת של מר בנימין נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה ולהימנע, ככל שזה ניתן, מההעמדה לדין בכתבי האישום החמורים שיש נגדו. בתמורה לתמיכה בו הוא מוכן לממש מודל של מענקים ממשלתיים, ההולכים וגדלים למגזר החרדי בכלל ולתלמידי ישיבה בפרט. 

אם תחפשו בבלוג זה, תראו התייחסויות שלי לצורך בכך שחלק גדול מהגברים החרדים בישראל יעבדו. כך עושים יהודים חרדים בלונדון, בניו-יורק ובמקומות אחרים בארצות אחרות. 

תוכלו לקרוא בבלוג זה גם על התייחסות של פרופ' יוג'ין קנדל לצורך בעבודת חרדים בהייטק. 

גם פרופ' דן בן-דוד, מתייחס לא מעט לבעיה הקשה הזו. 

בעיתון דה-מרקר של יום שישי שעבר (18.12.20) עסקה בבעיה כתבה של מירב ארלוזורוב. טענה מרכזית של ארלוזורוב היא ששיעור הילודה במדינת ישראל הוא כמו במדינה מתפתחת. השאיפה היא לתת שירותים של מדינה מפותחת. 

ישראל, שכבר היום אחת המדינות הצפופות בין מדינות ה-OECD תהפוך לצפופה ביותר. השירותים לאזרח ידרדרו לרמה של השירותים במדינת עולם שלישי (בנגלדש למשל). 

המקור לשיעור הילודה הגבוה באופן חריג הוא המגזר החרדי. 

מירב ארלוזורוב אומרת שבכל המדינות, למעט ישראל, המדינה משתמשת בכלים כלכליים לצורך עידוד או הפחתת שיעור הילודה. כשמעוניינים בגידול נותנים מענקים. כשמעוניינים בצמצום אין מענקי ילדים לילד שלישי, רביעי או חמישי ובוודאי לא לשביעי.  

בישראל המענקים מעודדים ילודה. במיוחד אצל שכבות כלכליות חלשות.

משבר הקורונה והמגזר החרדי

משבר הקורונה טלטל במידה רבה את המגזר החרדי. 

ההיבטים העיקריים יפורטו להלן.

מרבית הקהילה החרדית היא אוטונומיה

חלקים גדולים מהקהילה החרדית התנהגו באופן שונה מיתר האוכלוסייה ובחרו להתעלם מהנחיות הממשל ומסכנות להידבקות ולהדבקה בקורונה. 

נכון שהיו גם אחרים שהתעלמו, אבל אצלם לא הייתה מעטפת אידאולוגית ומנהיגותית.

התעלמות מסכנות של תחלואה בקורונה

ההנחיות של גורמים מובילים באוטונומיה החרדית התעלמו, לפחות בחלק מהתקופה, מהסיכונים של תחלואה וקראו להמשיך באורח החיים הרגיל תוך התעלמות מהסיכון הבריאותי, כולל התעלמות מהגדלת הסיכוי למוות מהמחלה. 

חשיבות תקשורת מרחוק

הצורך בריחוק חברתי, עבודה מרחוק ושירותים מרחוק הגדילו את חשיבות האינטרנט והטלפונים החכמים. כבר הרבה לפני הקורונה חשבתי, שהאינטרנט ינצח את החלקים מהממסד החרדי השוללים את השימוש בו.  

עם תחילת מגפת הקורונה חל גידול של עשרות אחוזים במספר החרדים המתחברים לאינטרנט.

משבר כלכלי

המשבר הכלכלי החמור במיוחד פגע גם בחרדים.

אחת התוצאות של כל הגורמים האלה, בצירוף גורמים נוספים שלא הזכרתי כאן, היא גידול בשיעור היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי בזמן משבר הקורונה.

האתגרים של יוצאים בשאלה

יוצאים בשאלה מהעולם החרדי מתמודדים עם אתגרים קשים.  

חלקם מנותקים לגמרי מהמשפחה, מהחברים ומהחברה בה גדלו. לרבים מהם חסרה הבנה בסיסית של חברה אחרת מהחרדית, חסרה השלכה וחסרות תעודות פורמליות.

לא פעם הם זקוקים לתמיכה או עזרה. כמו שקורה גם לגבי אוכלוסיות אחרות הזקוקות לעזרה, עמותות, המבוססות במידה לא קטנה על התנדבות, מנסות לעזור. 

עמותת הלל שלה מתנכלים אותם חרדים קיצוניים בצפת בסרטון המוצג בתחילת פוסט זה מסייעת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

גילוי נאות, אני מתנדב בעמותה הזו.

חשוב לציין כי אי אפשר לייחס לכלל הציבור החרדי את מעשיהם של אותם פורעי חוק אלימים מצפת או תמיכה בהם. 

יש חרדים המרוויחים מקיומה של הלל

ארגונים המסייעים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי אינם מנסים לפגוע בחרדים. הם מנסים לעזור ליוצאים בשאלה. 

מהזווית הצרה שלי, כמי שמלווה כלכלית יוצאים בשאלה ב"הלל", היו גם מקרים שבהם חרדים הרוויחו מהליווי הכלכלי שלי לבני משפחתם שיצאו בשאלה. 

כפי שקוראי הבלוג יודעים, אני יועץ לכלכלת המשפחה. לפני יותר מעשר שנים למדתי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה. יוסי אש ונחמן לידור לימדו אותי שכשמייעצים לאדם או למשפחה אוספים מידע גם על המשפחה המורחבת. 

עשר השנים והרבה מאוד יעוצים לימדו אותי שהם צדקו.

כך  למשל, מידע על הורים עשירים, אוהבים ותומכים גרם לי להציע למשפחות לשקול להקטין את ביטוח החיים ולחסוך במקום זה עבור הילדים.

באותה מידה מידע על הורים עשירים, שהדירו את אחד מילדיהם מצוואתם, הביא לחשיבה במונחים של התעלמות ממצבם הכלכלי של ההורים.  

היו גם מקרים אחרים, מאוד שכיחים בקרב יוצאי אתיופיה למשל. כולם אוהבים ורוצים לעזור לבני משפחתם המורחבת אבל אין להם את היכולת. 

גם בחלק מהליוויים הכלכליים של יוצאים בשאלה יש צורך להבין את מצבם הכלכלי של קרובי משפחתם החרדים, ואת יכולתם ונכונותם לעזור במקרה של משבר כלכלי קשה במיוחד של היוצא. 

במהלך איסוף מידע כזה גיליתי בלא מעט מקרים, שגם הקרובים החרדים זקוקים לייעוץ. 

להלן כמה דוגמאות, ללא פרטים מזהים, בהם קרובי משפחה חרדים של היוצא קיבלו מידע ששיפר את מצבם הכלכלי.

אלמנה עם הרבה ילדים

אימו של אחד/ת היוצאים/ות להם יעצתי היא אלמנה, שמצבה הכלכלי רע. הבנתי שבמצבה היא יכולה לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. הבנתי שבמקרה הספציפי היא יכולה לקבל אחת משתי קצבאות. ביקשתי מהיוצא/ת לברר איזו קצבה האם מקבלת. התברר לי, שהיא מקבלת את הקצבה הנמוכה מבין השתיים. יעצתי ליוצא/ת לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש להמיר את הקצבה הנמוכה בקצבה הגבוהה יותר.

גרושה עם ילד

ליוצא ולגרושתו החרדית ילד משותף. במהלך הליווי הכלכלי של היוצא התברר שהגרושה העובדת זכאית למענק עבודה (המכונה גם: מס הכנסה שלילי). 

השורה התחתונה

המשותף לדיון הכלכלי בהשפעות השליליות של המדיניות ביחס לעבודת גברים חרדים בישראל ולדיון ביחס לעמותות המסיעות ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הוא שהם אינם ניזונים משנאת חרדים. 

צריך לשנות את המצב בו כל צעיר חרדי בריא שרוצה בכך חי מקצבאות ממשלתיות במקום מעבודה.

צריך גם לסייע יותר ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הזקוקים לכך, על מנת שישתלבו בחברה ובעבודה.

 

הפרשות לפנסיה: המעגל הרע

רבקה (שם בדוי לחלוטין) גדלה כחרדית השייכת לאחת החסידויות הקטנות. מאמינה גדולה לא הייתה, אבל קהילות חרדיות הן יותר מסגרת חברתית של קהילה מאשר אמונה דתית. 

המפנה חל כשהייתה בת 19 וחצי. האדמור מכתריאליבקה (שם בדוי לחלוטין) החליט שעליה להתחתן עם אברהם (שם בדוי לא פחות). 
אברהם, בן למשפחה מכובדת במיוחד בקהילה, נחשב לסוג של "כבשה שחורה" במשפחתו. 

רבקה החליטה שעדיף לצאת בשאלה לפני שמחייבים אותה להתחתן איתו מאשר לצאת בשאלה כגרושה עם שניים שלושה ילדים.

עבודה

כשהייתה קצת מעל גיל 20 רבקה עבדה במקום עבודה במשך תשעה חודשים. היא עברה למקום אחר עם שכר גבוה יותר ועבדה בו במשך חמשיה חודשים ושוב החליפה למקום עבודה, שגם בו עבדה במשך חמישה חודשים. היא עבדה חמישה חודשים נוספים במקום עבודה חדש ואז מצאה עבודה מתאימה יותר שבה היא עובדת כבר יותר מחצי שנה. 

תמימות

כמו יוצאים בשאלה רבים בתחילת דרכם בעולם הלא-חרדי היא לא ממש הכירה את העולם. במקרה שלה התמימות באה לידי ביטוי כשחשבה שהמעסיק הראשון משלם לה את כל מה שמגיע לה. היא לא ידעה שהוא חייב על פי חוק בהפרשות לפנסיה.

יש מעסיקים שמנצלים את התמימות. המעסיק הראשון לא הפריש עבורה לפנסיה על אף שהיה חייב לעשות זאת. רבקה לא דרשה את המגיע לה.

כמה כסף הפסידה רבקה?

מה אומר החוק?

על פי אתר "כל זכות", שיעור הפרשה לפנסיה הוא 18.5% מהשכר. 6% מפריש העובד משכרו. את היתר משלם המעביד. 6.5% מפריש המעסיק לפנסיה ו-6% לפיצויים.

זכאי להפרשות פנסיוניות כל עובד מעל גיל 21 וכל עובדת מעל גיל 20. כן גם רבקה שלנו זכאית להפרשות כאלה, אבל יש תנאים נוספים:

1. עובד שאין לו חיסון פנסיוני, קרן פנסיה למשל, זכאי להפרשות פנסיוניות רק אחרי חצי שנה.

רבקה הייתה זכאית לקבל פנסיה על שלושת החודשים האחרונים של עבודתה אצל המעסיק הראשון.

2. מי שיש לו קרן פנסיה (או חיסכון פנסיוני אחר) זכאי להפרשה מתחילת עבודתו אבל לפי אחת הפרשנויות (זו שמעבידים אוהבים יותר) הוא מקבל את זה רק אחרי שלושה חודשי עבודה רטרואקטיבית מתחילת עבודתו. 

לו המעביד הראשון היה מפריש לה לפנסיה והיא הייתה מראה למעביד השני דוח של קרן הפנסיה, הוא היה חייב להפריש לה לפנסיה עבור כל חמשת חודשי עבודה.

היות שלא הייתה לה קרן פנסיה על פי חוק הוא חייב להפריש לה רק אחרי חצי שנה של עבודה. היות שעבדה חמישה חודשים בלבד הוא אינו חייב להפריש לה לפנסיה.

מעגל רע

זהו תרגום שלי למושג האנגלי Vicious Circle. כתוצאה מזה שהמעביד הראשון שאינו מכבד את החוק לא הפריש לה על שלושה חודשים לפנסיה, שלושה מעבידים הגונים שמכבדים את החוק לא הפרישו לה לפנסיה עבור שנה ורבע!!!!

מה צריך לעשות?

1. לוודא שמשלמים לכם את מה שמגיע לכם על פי חוק, כולל הפרשה לפנסיה.

2. אם מגלים שמעביד לא הפריש לפנסיה אחרי שמסיימים לעבוד אצלו, צריך לדרוש ממנו שישלם את הכסף רטרואקטיבית.

אחרת אפשר להגיד נגדו תביעה משפטית, לאו דווקא באמצעות עורך דין שמשלמים לו. 

3. אם המעביד שלא הפריש לפנסיה מפריש בדיעבד,  כדאי לבדוק את ההשלכות על כל שרשרת התעסוקה שאחרי מעביד זה.

קורונה: הנופלים בין הכיסאות- הנבערים מדיגיטליות

איור של נגיף הקורונה.  מקור התמונה: ויקיפדיה

בסדרת פוסטים העוסקת בנפגעים כלכלית מהקורונה, ש"נופלים בין הכיסאות", התייחסתי כבר לעסקים קטנים ובינוניים. התייחסתי גם לשכירים ועצמאים על פי דרישה.

הפוסט הזה נוגע בבעיה חריפה יותר של אלה שאינם יכולים לבצע את הטרנספורמציה לעולם האינטרנטי והעולם הדיגיטלי.

מדוע הבעיה חריפה יותר?

הנפגעים המוזכרים בשני הפוסטים הקודמים עשויים להתאושש בעוד שנה או שנתיים או אפילו יותר משנתיים, כשהמשבר יסתיים. כמובן שהם צריכים לכלכל בתבונה את התנהלותם הכלכלית בזמן המשבר. חלק מהנפגעים בהם עוסק פוסט זה לא יתאוששו לעולם. 

רקע

העולם נמצא בתהליך מעבר הדרגתי לאינטראקציות מקוונות ודיגיטליות. 
התהליך הזה קיבל תאוצה גדולה בגלל מגבלות הריחוק החברתי בזמן הקורונה.
אין דרך חזרה. זה בלתי הפיך. 
מי שלא מבצע את המעבר הזה נמצא בנחיתות שתלך ותגדל עם הזמן עד כדי חוסר יכולת לתפקד במטלות פשוטות משום שהוא יידרש להשתמש לצורך כך באמצעים אינטרנטיים או דיגיטליים.

הפער הדיגיטלי בחינוך

לפני שאתם מתפעלים מהפתרונות שהציע משרד החינוך ללימוד מרחוק כדאי שתקראו את המאמר, שמצאתי באתר הכלכלן הראשי של משרד האוצר. אם לא את המאמר אז לפחות את תמצית המנהלים. 
להלן הקישור: פערים חברתיים-כלכליים ומגזריים במידת המוכנות להוראה מרחוק במערכת החינוך. 

כמה הבהקים:

1. ב-20% ממשקי הבית שבהם תלמידים אין מחשבים. 

2. ב-27% ממשקי הבית שבהם תלמידים אין אינטרנט. 

3. אחוז גבוה יותר של בתים ללא מחשב ו/או ללא אינטרנט הוא במגזר החרדי ובמגזר הערבי. 
הפער הקיים לפני הקורונה בין מגזרים אלה למגזרים אחרים צפוי לגדול עוד יותר. 

המאמר אומר את מה שכתבתי לפני שנתיים בפוסט: האם קטר ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?  
אני ציטטתי הסבר מדוע ערבים וחרדים חיוניים לצמיחת ההייטק הישראלי. המאמר מציג את אותה טענה באופן כולל יותר. המשק הישראלי זקוק לשיפור גדול במגזרים החלשים ביכולת לתרום להתפתחותו. 

לכל אחד יש טלפון חכם?

נכון שיש כאלה שאין בביתם מחשב אבל יש להם טלפונים חכמים. לכאורה הם יכולים להשתמש בהם במקום מחשב. כותבי המאמר טוענים שאיכות הלימוד בטלפונים חכמים אינה דומה ליכולת הלימוד מול מחשב. 
צריך לזכור שלפחות במגזר החרדי, לחלק גדול מהתלמידים ובני הבית האחרים אין טלפון חכם. יש להם טלפון כשר מנוון. 

האם לכל ילד במשפחות עניות במגזר הערבי יש טלפון חכם? לא בדקתי אבל אני לא בטוח שהתשובה חיובית.
צריך גם לשאול גם מהי איכותו הטכנולוגית של טלפון זול וישן? לטלפון כזה עלולות להיות מגבלות חמורות.


צריך לזכור כי הנכות הדיגיטלית אינה רק של הילדים בבתים האלה. בוודאי גם המבוגרים נופלים בין הכיסאות.

כשלא מסוגלים להתמודד עם שינויים טכנולוגיים

בכל פעם שיש שינוי טכנולוגי יש אנשים שמתקשים להסתגל אליו. האינטרנט והדיגיטל כבר השאירו את האנשים האלה מאחור. כפי שראיתם מנתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר 27% מבתי האב הם ללא אינטרנט ו-20% הם ללא מחשב. 
חלק מהם הם ללא מחשב משום שאינם שולטים בו. הם ללא אינטרנט משום שמעולם לא התחברו אליו והם מאמינים שאינם מסוגלים לעשות זאת. 

הטלפון שלהם הוא טלפון הכי פשוט, אם בכלל יש להם טלפון סלולרי. הם אינם מסוגלים לתפעל טלפון חכם. 

ברוב המקרים מדובר בקשישים. זו בעיקר הטכנולוגיה אבל זו גם שבירת הרגלים של שנים.

להלן כמה הבהקים:

1. חלקם לא משתמשים בכרטיסי אשראי למשיכת כסף מהחשבון.
גם זו טכנולוגיה שהם מתקשים לשלוט בה. הם רגילים למשוך במזומן או לשלם בצ'ק.
הבנקים מצמצמים את מספר הסניפים בהם הם יכולים למשוך כסף במזומן. המשמעות: עליהם לסוע לסניף מרוחק.

2. קביעת תורים לשירות בארגונים
קובעים אותו באמצעות אינטרנט או אפליקציה. הם אינם מסוגלים לקבוע תור מראש. התוצאה: הם מחכים יותר זמן בתור.
נכון, אזרחים ותיקים מעל גיל 80 פטורים מעמידה בתור. אבל מה עם בני ה-78 או בני ה-79? 

3. שרותי הבריאות כמו קופות החולים במעבר לשירותים מקוונים
אנחנו בתהליך שבו חלק גדול יותר מהאינטראקציות בין חבר קופת חולים והצוות הרפואי נעשה באינטרנט ובדיגיטל.

4. כשאתם פונים לשירות לקוחות בטלפון אתם מחכים בגרך כלל זמן רב, אם בכלל עונים לכם. 
בחלק מהארגונים אפשר לקבל שירות מהיר וטוב יותר באמצעות Chat אינטרנטי.

לצעירים, ואפילו לי בגילי המופלג, הדברים האלה הם יתרון. קשישים שאינם שולטים בטכנולוגיה נפגעים מהשינוי. 

דוגמה מהמציאות

אזרח ותיק בגיל מופלג הוא ניצול שואה. מצב בריאותו אינו מהמשופרים. הפנסיה של האיש מגיעה מקרן פנסיה ותיקה, שמצבה רעוע במיוחד. 
על מנת לחסוך כסף היא אינה שולחת בדואר תלושי פנסיה לעמיתים. העמיתים מקבלים תלושים בדוא"ל או נכנסים לאתר האינטרנט של הקרן.

כמובן רק אלה מביניהם ששולטים באינטרנט ו/או בטלפון החכם. לאותו ניצול שואה הגיעה הגדלה משמעותית של הקצבה לניצולי שואה, שמשלם לו משרד האוצר. 
עזרתי לו בתהליך הביורוקרטי. למעשה, עמותת אביב לניצולי השואה, עזרה לי לעזור לו. 

היות שאין לו אינטרנט, לקחתי את הטפסים ואת המסמכים הנדרשים וסרקתי אותם במחשב שלי.
אחרי זה שלחתי בשמו, באמצעות האינטרנט, את הבקשה להגדלת הקצבה. 

היה קושי משום שהוא היה צריך לצרף 6 תלושי פנסיה אחרונים. היות שאינו מקבל תלושים, פניתי בשמו לקרן הפנסיה.
בקרן הפנסיה סיפרו שאינם שולחים תלושים.
"בסדר" אמרתי "תשלחו לי בדוא"ל את התלושים שלו משום שלו אין אינטרנט". 
הם אמרו לי שאינם יכולים משום ששמירה על פרטיות העמיתים מונעת זאת. 
הצעתי להם שאתן להם את הטלפון שלו ופרטים מזהים שלו ושהם יתקשרו אליו. אם הוא יאשר לשלוח אלי את התלושים שישלחו. 
הם אמרו שהם מנועים מלעשות זאת. 

רק אחרי צעקות והסברים שהאלטרנטיבה שקשיש חולה ייסע בתחבורה ציבורית ויחליף כמה אוטובוסים נראית פחות טובה. הסכימו לשלוח לי את התלושים בדוא"ל. 
כך יכולתי לשלוח למשרד האוצר את כל המסמכים הנדרשים. 

הייתה גם "סוכריה" קטנה: בפעם הראשונה מזה שנים ניצול השואה קיבל תלושי פנסיה. 
אני הדפסתי אותם והבאתי לו את התלושים המודפסים.

המלצות להתנהלות כלכלית של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי

הכללות הן בדרך כלל לא מדויקות. גם הכללות לגבי העולם החרדי. מדובר בעולם מאוד הטרוגני שבו זרמים השונים מהותית זה מזה. 

גם הכללות ביחס ליוצאים בשאלה עלולות להיות לא מדויקות בגלל אותה הטרוגניות. למרות זאת החלטתי להקדיש פוסט, מעשי ככל האפשר, המתייחס להתנהלות כלכלית של יוצאים בשאלה. 

במהלך השנתיים שאני מתנדב בה.ל.ל. ליוויתי כלכלית מספר גדול של יוצאים בשאלה. בנוסף לכך שוחחתי על התנהלות כלכלית עם יוצאים אחרים.

בעיות של יוצאים מהעולם החרדי

בפסקה זו אתמקד רק בבעיות כלכליות או בבעיות שיש להן השלכות כלכליות.

1. אין השכלה מתאימה לעולם העבודה

הלימודים של גברים מתמקדים בלימודי קודש. בלא מעט מקרים לא לומדים לימודי ליבה. בקושי לומדים חשבון או מתמטיקה. כמעט ולא לומדים אנגלית. 

ללא מתמטיקה ובמיוחד ללא אנגלית קשה להשתלב בעבודה במקצועות מבוקשים כמו הייטק. 

גם בתחומי עבודה אחרים זה עלול להיות חיסרון בעל משמעות.

נשים לומדות יותר לימודים המכינים אותן לחיים, אבל לפחות בחלק מהמסגרות מלמדים אותן מעט לימודי ליבה ובעיקר מקצועות עבודה בעולם החרדי, למשל: להיות מורות. 

העולם הוא דינמי ומשתנה, כך שהיום יש כבר נשים חרדיות גם בתחומים החורגים מהחברה החרדית, למשל: היי-טק.

2. אין התנסות באינטרנט ובדיגיטל

אינטרט ודיגיטל הם מרכיב חשוב בהתנהלות המודרנית. גם בפן התעסוקתי, גם בפן החברתי וגם בהיבטים של התנהלות יומיומית. האיסור הדתי על שימוש בהם מונע מיוצאים התנסות ושימוש בהם. היוצאים הצעירים אינם "ילידי האינטרנט" כמו בני דורם החילוניים. 

3. אין תעודות פורמליות

אין תעודות בגרות או תעודות הסמכה בעלות משמעות בעולם החילוני  שבחוץ. ללא תעודות קשה להתקבל ללימודים או לעבודות מסוימות.

4. אין תמיכה של המשפחה

חלק מהצעירים החילוניים והדתיים זוכים לתמיכה כלכלית של ההורים. הם יכולים גם להיוועץ בהורים ביחס להחלטות כלכליות והתנהלות כלכלית. 

לא מעט הורים של יוצאים בשאלה מנתקים איתם את הקשר או שומרים על קשר מינימלי. 

גם במקרים בהם נשמר קשר, לא תמיד ההורים יכולים לעזור להם כלכלית או לעזור להם בהכוונה.  

5. אין הבנה של העולם הלא-חרדי
מי שלא חווה מעולם עולם שונה, לא יכול להבין אותו. מדובר בהרבה היבטים כולל קודים תרבותיים לא-כתובים של התנהלות. 
במובן זה דומים חרדים שיצאו בשאלה למהגרים או לעולים חדשים מתרבויות לגמרי שונות מהתרבות בישראל או לחוזרים בתשובה שבמקרים רבים מתקשים להשתלב בקהילות חרדיות.

6. אין הבנה של הקשר בין עבודה וכסף
זה אינו נכון לכולם אבל זה נכון לרבים. 
מי שביצע מעבר מהיר ללא הכנה וללא היכרות עם העולם החילוני ובנוסף לכך בא מסביבה בה מרבית האנשים אינם עובדים, ובכל זאת יש להם כסף, מתקשה לראות את הקשר הזה. אף לא אחד חינך אותם לאורינות פיננסית והם לא נדרשו לנהל חשבון בנק משלהם.

מדובר בעיקר ברווקים שלמדו והתגוררו בישיבות או בנשים שחיתנו אותן בגיל צעיר (17-20) והבעל טיפל בעניינים כספיים.
אם הם באים ממשפחה בה שני ההורים אינם עובדים, זה מעצים יותר את אי-ההבנה הזו. 

גם העובדה שבחלק מהקהילות החרדיות הקיצוניות גברים העובדים לפרנסתם הם במעמד חברתי נמוך בקהילה עלולה לתרום לאי-ההבנה הזו.

כיצד מתמודדים עם הבעיות?

ההתמודדות צריכה להיות דומה להתמודדות של עולים חדשים. 
צריך להיעזר ככל שניתן באנשים המכירים היטב את העולם החדש ומוכנים לעזור.
מעבר לעזרה שמקבלים ניתן להתחיל ללמוד מהם את דפוסי ההתנהלות בעולם החדש.

העיתוי הוא חשוב מאוד: מוקדם ככל שניתן לאחר היציאה בשאלה.
לפעמים קשה לתקן טעויות שנעשו בתחילת הדרך בגלל נאיביות וחוסר היכרות עם העולם החדש.

לא מעטים מאלה שליוויתי אותם כלכלית הסתבכו כלכלית מיד אחרי  היציאה בשאלה. להלן כמה דוגמאות עקרוניות:

1. התפתו לקחת הלוואות מהבנקים בלי להבין שצריך להחזיר אותן ובלי להבין שהריבית שהוצעה להם אסטרונומית.

2. התפתו למבצעים זולים לכאורה, בלי לקרוא את החוזה עליו חתמו. 

3. נתנו צ'קים חתומים ללא שם המוטב ו/או צ'קים פתוחים ללא ציון סכום. 

הצורך להיעזר בשלב מוקדם נכון גם להיבטים רבים אחרים. לחלקם עלולות להיות גם השלכות כלכליות. 
כך למשל, צעירה שהשיאו אותה בגיל צעיר ויש לה ילדים, יצאה בשאלה ועומדת להתגרש מבעל שנשאר חרדי, חייבת להיעזר מידית על ידי עורך דין. 
אם לא תעשה זאת, זה עלול להשליך על מצבה הכלכלי לטווח ארוך. חמורה מההשלכות הכלכליות היא האפשרות של פגיעה בקשר בינה לבין ילדיה.

ליווי כלכלי בה.ל.ל

יוצא בשאלה המצטרף לה.ל.ל יכול להיעזר בצוות העובדים ובמתנדבים בתחומים שונים. זו אחת הדרכים להתמודדות עם הבעיות. 
בפגישה של מתנדבים בירושלים הוצגו תחומי הסיוע השונים. התברר שחלק מהמשתתפים לא ממש מבינים את טווח הליווי הכלכלי. 

היות שחלקם נמצאים באינטראקציות עם יוצאים באופן בו הם יכולים להציע להם להסתייע בליווי כלכלי, חשבתי שראוי לכתוב משהו על נושא זה. 
ברור לי שגם חלק מהיוצאים אינם מודעים לכך וחשוב שגם הם יבינו.

מהות ליווי כלכלי

 ליווי או ייעוץ כלכלי למשפחות או ליחידים נתפס במקרים רבים כעיסוק בשלושה נושאים עיקריים, הקשורים זה לזה:

1. מאזן הוצאות-הכנסות
בלשון עממית "יציאה מהמינוס". 
יחידים או משפחות שמוציאים יותר מההכנסות נעזרים ביועץ או במלווה על מנת לא להוציא יותר מההכנסות.

2. הלוואות
רבים בישראל לוקחים יותר מדי הלוואות. הם משתמשים גם ביותר מדי אשראי אחר. 
במסגרת הטיפול מנסים לצמצם את סכומיי ההלוואות ולהשיג הלוואות ו/או פריסת תשלומים נוחים יותר. 
למשל: החלפת הלוואות בריבית גבוהה בהלוואות בריבית נמוכה. 

3. חובות והוצאה לפועל
במקרים קיצוניים בהם לא מצליחים להחזיר הלוואות נוצרים חובות המטופלים בהוצאה לפועל.  

למעשה ליווי כלכלי כולל, בנוסף לנושאים חשובים אלה, מגוון רחב של נושאים כלכליים חשובים אחרים.
כיועץ לכלכלת המשפחה, טיפלתי בנושאים רבים כאלה. גם במסגרת הליוויים הכלכליים בה.ל.ל ובמסגרת אינטראקציה עם יוצאים נגעתי בנושאים כלכליים אחרים.
בפסקה הבאה אציג כמה מהנושאים האלה.

תחומי ייעוץ כלכלי אחרים

בפוסט זה אציג כמה מהנושאים הנוספים בהם נתקלתי במסגרת הליווי הכלכלי שלי בה.ל.ל. אמנע מציון פרטים אישיים בגלל חובת הסודיות שלי כלפי לקוחות או מלווים.

מיצוי זכויות

אחוז גבוה מתושבי ישראל אינם ממצים זכויות המגיעות להם. כמובן שגם יוצאים רבים אינם עושים זאת. 
דוגמה: יוצאת בשאלה, המגדלת לבדה ילדים ועובדת ושכרה הוא בין 1,280 ש"ח ל-11,566 ש"ח עשויה להיות זכאית למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) של אלפי שקלים.

עצמאי ו/או שכיר?

האם כדאי לעבוד כשכיר או כעצמאי? האם כדאי לשלב בין עבודה כשכיר ועבודה כעצמאי?
אם כדאי לעבוד כעצמאי או גם כעצמאי מה צריך לעשות וכיצד להיערך לזה?

כך למשל, מי שעובד כשכיר לפי שעות במספר רב של מקומות בהיקפים משתנים יכול להניח שהמוסד לביטוח לאומי ידרוש ממנו יותר כסף ממה שהוא צריך לשלם ויטיל עליו קנסות. 
פשוט משום שהמוסד לביטוח לאומי לא מסוגל לנהל דבר כזה.

חיסכון פנסיוני

מי שזוכר את פרשת נמרודי בעיתון "מעריב" יודע שלא תמיד מעבידים משלמים את החיסכון הפנסיוני שהם חייבים לשלם על פי החוק. 
אם עושים את זה לעיתונאים, קל וחומר שיש מעבידים שעוברים על החוק ולא מפרישים לפנסיה ליוצאים בשאלה. 

בעיה שכיחה אחרת היא שהמעביד, משיקולים שלו, מחליט לאן להעביר את החיסכון הפנסיוני. 
עובד זכאי לבחור בעצמו היכן לחסוך לפנסיה. ברוב המקרים כשמעביד מחליט להיכן להעביר, ומדובר בעובד שאין מאחוריו חברה גדולה או ועד חזק, הוא ישלם דמי ניהול גבוהים בהרבה. 

תגידו שפנסיה זה הדבר האחרון שמעניין אנשים ששורדים כלכלית. 
ממש לא נכון. לפעמים יש לזה גם השלכות קצרות טווח. 
למי ששורד בקושי עלולים להיות מצבים בהם הוא נאלץ למשוך מהחיסכון הפנסיוני את כספי הפיצויים. 
חבל שלא יהיו לו פיצויים או יהיה לו סכום קטן ממה שהיה צריך להיות לו. 

צרכנות נבונה

כך למשל, יותר מפעם אחת חסכתי למלווים כ-30% עד 50% מההוצאות עבור טלפון סלולרי או אינטרנט. כל זאת תוך שמירה על אותה רמה של שירותים. 

ניהול סיכונים וביטוח 

ניהול סיכונים הוא חלק מייעוץ בכלכלת המשפחה. בהיבטים רבים שכיחה חפיפה מסוימת בין ביטוח וטיפול בסיכונים. 

קל מאוד לעשות כפל ביטוחים או לעשות ביטוחים מיותרים. קל גם לא לבטח סיכונים מהותיים, שמי שיש לו מספיק כסף צריך לשקול אותם. 
הדוגמה הקלאסית בה נתקלתי הרבה נוגעת לרווקים ללא ילדים. במסגרת קרן הפנסיה מבטחים אוטומטית גם ביטוח חיים. יורשיו של רווק לא יקבלו אגורה שחוקה מחברת הביטוח, אם חס וחלילה ילך לעולמו.
עדיף שהכסף המעביד משלם ילך לחיסכון פנסיוני ולא לכיסם של סוכני ביטוח וחברות ביטוח.

דיור 

לפעמים עולות סוגיות של שכירת דירה ואפילו קניית דירה.

השקעת כספים וחיסכון

לא כולם מוציאים יותר מההכנסות. אלה שמרוויחים יותר ממה שהם מוציאים שואלים את השאלה: מה לעשות בכסף או כיצד לחסוך אותו? 

מדובר בנושא מורכב. באופן אישי איני יועץ השקעות ולכן אני מנוע מייעוץ קונקרטי במה להשקיע.
למעט מקרה חריג אחד, בו עצת אחיתופל של יועץ השקעות בבנק, עלולה הייתה למוטט כלכלית משפחה, נמנעתי מהצעות השקעה קונקרטיות.

יש לי הרבה מה להגיד על הנושא הזה, עם כל הזהירות המתחייבת. במידת הצורך גם בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אני מלווה את המלווה באינטראקציה שלו עם מי שיש לו הרשאה לעסוק בתחום זה.

הבנת מושגי יסוד

נתקלתי גם במקרים קיצוניים בהם יוצאים אינם מבינים דברים בסיסיים, למשל: אינם מסוגלים להבין את דפי החשבון שהבנק שלהם שולח להם או אינם מסוגלים לתפעל מכשיר כספומט. 
במקרים כאלה הם מקבלים הדרכה בסיסית במסגרת  הליווי.

השורה התחתונה

יוצאים בשאלה החברים בה.ל.ל צריכים לנצל את האפשרות להיעזר בליווי הכלכלי. 
יש במסגרת הזו הרבה אנשים טובים מקצועיים ומנוסים שיכולים לעזור להם.

מלווים אישיים או מתנדבים אחרים שנתקלים בסוגיה כזו אצל יוצא מוזמנים להפנות אותו ו/או להתייעץ ביחס לשאלה האם להפנות אותו לליווי כלכלי?