שאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות : האם יש קשר בין הדברים?

 

לקראת השנה האזרחית החדשה, שכמו כולם אני  רוצה שתהיה טובה מקודמתה, בחרתי לא לתת תחזית לשנה, אלא לחשוב קצת יותר קדימה. הקוראים מוזמנים לענות בעצמם לשאלות שאני שואל ולשתף את התשובות בתגובות לפוסט.

מי יוביל את הכלכלה העולמית ב-2030: סין או ארה"ב?

Tim O'Reilly

   מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

Tim O'Reilly הוא איש עסקים ומומחה מחשבים מארצות הברית.

הוא זכור בעיקר כמי שטבע את המושג Web 2.0 והיה  בין מובילי התפיסה החדשנית הזו בתחילת המאה.

O'Reilly  כתב לא מזמן מאמר פסימי ביחס לתחרות הידועה על ההגמוניה הכלכלית בעולם בין ארצות הברית לסין.

על פי המאמר, הסינים מתכננים לעשר שנים קדימה. הם מעריכים שאינטליגנציה מלאכותית (AI) תהיה הטכנולוגיה שעשויה להביא לשליטה בכלכלה העולמית. על פי תפיסתם, האנשים החשובים ביותר לצורך הצלחה הם מומחי אלגוריתמים. מקצועם הוא בדרך כלל: מתמטיקאים. לצורך כך הסינים מקדמים את לימודי המתמטיקה בבתי הספר. הסינים מדורגים גבוה במבחנים בינלאומיים במתמטיקה. 

האמריקאים מדורגים נמוך ואין תוכנית משמעותית לשפר את לימודי המתמטיקה או להיערך לתחרות הכלכלית עם סין.

לא פלא שO'Reilly פסימי ביחס להצלחה של ארה"ב בתחרות הזאת.

אוסיף את מה שO'Reilly לא כתב.

בארצות הברית התנהל הנשיא היוצא על פי תחושות בטן ושליפות, ניהל מלחמת סחר עם סין בניגוד לדעת רוב הכלכלנים, הכחיש את הקורונה, הכחיש את התחממות כדור הארץ  ועסק יותר בציוצים מאשר בתכנון לטווח ארוך.

 

האם במערכת החינוך בישראל חושבים מחוץ לקופסה?

התשובה לשאלה הזו היא קרוב לוודאי לא. אני מדבר על משרד החינוך ולא על מנהלת בית ספר ספציפית או מורה מסוים בבית ספר. אני בטוח שיש גם כאלה שחושבים מחוץ לקופסה. 

אתם מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי ובו ציטטתי חוקר חינוך ותיק: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. קראו גם: מותה של הכיתה המסורתית.

היכן נמצאת ישראל בלימודי מתמטיקה בהשוואה למדינות אחרות?

לפני כעשרים שנה ישראל דורגה בלימודי מתמטיקה בערך כמו פולין. פולין כבר מזמן עקפה את ישראל ומדורגת גבוה. במאמר מוסגר, שכר המורים שם נמוך מהשכר בישראל. במוסף דה-מרקר  מראיין ליאור דטל את פרופ' זבגנייב מרצ'ניאק, לשעבר סגן שר החינוך של פולין וחבר בצוות מבחני פיז"ה הבינלאומיים. הפרופ' המכובד מדבר על לימודי מתמטיקה בבתי הספר. הכותרת: "החינוך בישראל? המבחנים שלכם דומים לאלה שהיו אצלנו לפני 50 שנה?"

בפולין ערכו מהפכה בלימודי המתמטיקה והקימו מערכת חדשנית, עם דגש על חשיבה ופתרון בעיות במטרה להתמודד גם עם בעיות מעשיות יומיות באמצעות כלי חשיבה מתמטיים.  לדבריו, בישראל ממשיכים לשנן ולבצע חישובים מורכבים, שמחשב או טלפון חכם מבצע בשניות.

סדרי עדיפויות: מתמטיקה ואנגלית או לימודים תורניים?

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל, עסקתי באסון הכלכלי הצפוי למדינת ישראל, אם יימשך המצב בו גברים חרדים צעירים ובריאים אינם עובדים. מי שיתאמץ לחפש ימצא גם פוסטים ישנים יותר בהם התייחסתי לאותה סוגיה. 

בינתיים התבשרנו שממשלת ישראל העבירה חוקי יסוד על מנת לעקוף את המצב שבו אין תקציב מדינה. השורה התחתונה היא קיצוץ בתקציבי חינוך ורווחה. אין קיצוץ בתמיכה באברכי ישיבות.

מה משותף לכל הפסקאות לעיל?

תנסו לחשוב לבד. אתם מוזמנים להגיב. בעוד מספר ימים אכתוב פוסט בו אביע את דעתי.

ההכחשה השנייה

פוסט זה מוקדש לכל דודותיי, דודיי ובני דודי שמעולם לא היכרתי משום שנרצחו על ידי הנאצים לפני שנולדתי.

בייעוץ בכלכלת המשפחה נתקלים לא פעם באנשים האומרים בנחרצות שבעיה התנהלותית מסוימת אינה רלוונטית להם. לפעמים אלה העומדים בתוקף על כך שהבעיה אינה נוגעת להם הם אלו הסובלים יותר מאחרים מהבעיה הזו. 

התופעה הזו קיימת גם בתחומים התנהגותיים אחרים. בפסיכולוגיה קוראים לה הכחשה.

כשמדברים על הכחשה בהקשר של השואה מתכוונים לאנשים המכחישים את העובדות. כך למשל, הם מכחישים שנרצחו שישה מיליון יהודים בשואה. 

בפוסט זה אדבר על הכחשה אחרת: אלו שטוענים שהשואה פחות  רלוונטית להם משום שהם חרדים.
אריה דרעי, שר חרדי בממשלת ישראל צוטט בעיתונות המקוונת כאומר "יום השואה לא מחייב אותנו כחרדים". 
אם הציטוט נכון, ההכחשה הזו דומה להכחשה של אותו אדם המגיע לייעוץ בכלכלת המשפחה ומכחיש רלוונטיות של הבעיה שלו. 

השואה היא אירוע טרגי לכל מי שאיבד קרובי משפחה או חברים, ללא קשר לאמונתו הדתית אבל היא מציבה דווקא בפני החרדים בעיות נוספות שאינה מציבה בפני אחרים. 

השואה מצד משפחת אבי

סבי אבא-יצחק רוזנטל היה הציוני הבולט בעיר מרימפול בליטא. הוא השתתף בקונגרס הציוני הראשון כנציג של התנועה הרוויזייוניסטית שבראשות זאב ז'בוטינסקי. 
בהשפעתו עלה לארץ ד"ר ברוך בן יהודה שניהל את גימנסיה הרצליה. בן יהודה הזכיר את זה באופן בולט בספרו האוטוביוגרפי. 
סבי וסבתי עלו לישראל בשנות ה-30 וגרו בתל אביב. סבי נפטר לפני הולדתי וסבתי זמן קצר אחרי שנולדתי.

ההיסטוריה האישית שלי מצד משפחת אימי

אימי הייתה הבת הצעירה במשפחה חרדית חסידית בעיירה בפולין. הוריה נפטרו בשנות העשרה לחייה. 
היא בחרה לסוע לעיר גדולה וללמוד בבית ספר תיכון. את המגורים בשכירות ואת הלימודים מימנה משיעורי עזר שנתנה. היה לה בגד אחד בלבד אותו כיבסה. 

אחיותיה נותרו חרדיות. התחתנו והיו להן ילדים. היא הייתה היחידה ששרדה את השואה. 

השואה ותפיסת העולם החרדית ותפיסת העולם הציונית

המשפחה מצד אבי היא דוגמה לתפיסה הציונית. הם בחרו לעלות לישראל וניצלו.

המשפחה מצד אימי, למעט אימי, מייצגת את התפיסה החרדית: נחזור לארץ ישראל רק אחרי שהמשיח יגיע.

המשיח התמהמה והוא עדיין מתמהמה. מי שהגיע הוא אדולף היטלר וחבר מרעיו. 

מימוש תפיסת עולם ציונית הציל חייהם של לא מעט אנשים.

תפיסת העולם החרדית של לחכות למשיח הוכחה כתפיסה שגויה באופן הכואב ביותר: חלק גדול מהנרצחים היו יהודים חרדים.  

חרדים היו צריכים להתמודד גם עם השאלה: היכן טעינו והיכן טעו הרבנים כשאמרו לנו להישאר במזרח אירופה?

חרדים והשואה שאלות נוספות

לא רק עם השאלה התפיסתית של הישארות במזרח אירופה או עלייה לישראל צריכים חרדים להתמודד בהקשר של השואה. שתי שאלות מרכזיות נוספות יוצגו כאן.

היכן היה אלוהים?

יש כאלה ששאלו אתה שאלה הזו כאשר כל כך הרבה יהודים חרדים ביניהם תינוקות וילדים נרצחו. המבוגרים אולי חטאו אבל התינוקות? 
חלקם הגיעו למסקנה שעליהם לעזוב את הדת. 

מודל המנהיגות

יאנוש קורצ'ק בחר ללכת עם תלמידיו להשמדה ולא לנסות למלט את עצמו

דניאל טרוקמה, חסיד אומות עולם נוצרי הוגנוטי מהכפר לה שמבון סור ליניון, נהג באותו אופן.

מודל המנהיגות של שניהם ראוי להערצה.

היו רבנים חרדים נחשבים, שהצילו את נפשם והשאירו את חסידיהם למות. 
לא בדיוק מודל מנהיגות ראוי להערכה. 
גם לא נטילת אחריות על כך  שההטפה לחכות לביאת המשיח השאירה את חסידיהם במזרח אירופה.

לא מקשה אחת

ככל שאני נתקל יותר בחרדים וביוצאים בשאלה אני מבין עד כמה העולם החרדי הוא הטרוגני. לא נכון להכליל. היו כאלה שנהגו אחרת. הרב כהנמן ז"ל שהקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק הוא דוגמה לכך. לפני השואה, נסע לגייס כספים לישיבה באיטליה. 
כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה באיטליה. אשתו הציעה שהוא ייסע לארץ ישראל והיא והילדים יצרפו מאוחר יותר. רק אחד מבניו,  שכבר היה בארץ ישראל, שרד את השואה.
בנוסף לישיבה הקים גם את המוסד "בתי אבות" לילדים פליטי שואה. הוא גם רצה להקים היכל זיכרון לשואה בישיבה או בצמוד אליה.