נטיעות כלכליות - פוסט לטו בשבט

שקד מצוי
מקור התמונה: ויקיפדיה

בגלל ההתעסקות במזג האויר הסוער, לא שמתי לב שהשבוע חל טו בשבט. טו בשבט הוא חג בו נוטעים עצים. עצים כמו: זית, תאנה, רימון, לימון, שסק ותות (העצים שגדלים בגינה שלי), לא מניבים מיד פירות.

צריך להשקות, לדשן, לגזום לעדור את האדמה מסביב וכיו"ב. לאחר כמה שנים ההשקעה עשויה להשתלם. העצים דורשים הרבה פחות טיפול ומניבים פירות. 

לא תמיד זה קורה: לפעמים הם אינם מניבים פירות בגלל מזג אוויר קשה, בגלל מזיקים, בגלל אנשים רעים העוקרים את העצים או מאלף ואחת סיבות אחרות. 

אבל המודל הבסיסי הוא סביר בהחלט: שתלת, השקעת בגידול בעתיד הרחוק תלקט פירות.

אל תצפו לפירות מיד. זו סוג של ריצה למרחקים ארוכים. 

כמו שאנחנו מתנהלים בהקשר של גידול עצים כך צריך להתנהל כלכלית.

צריך להשקיע ולכלכל בתבונה ובעתיד הלא קרוב לקטוף את הפירות.

בפסקאות הבאות אביא כמה דוגמאות.

חיסכון פנסיוני

כתבתי לא מעט פוסטים על פנסיה. אם תקראו למשל את הפוסט: לאן הולכת הפנסיה שלך?, תראו שהחיסכון הפנסיוני הולך לכיוונים לא הכי טובים. 

יש המתיאשים ואומרים: בשביל מה לי להשקיע בחיסכון פנסיוני?

נכון שחוסכים צעירים לפנסיה לא יכולים לצפות לפנסיה של 70% משכרם, שמקבלים הוריהם. הם יכולים לצפות לפנסיה בסדר גודל של 30%-50%.

אבל זו עדיין לא סיבה לא לחסוך לפנסיה. להיפך, זו סיבה לחסוך לפנסיה במיוחד בגיל צעיר, כך שעם הזמן יצטברו רווחים.

זוהי גם סיבה לייצר נכסים פיננסיים ולטפח אותם, על מנת ישוכלו להשלים את הפנסיה ל-70% שצברו הוריהם או אפילו יותר.

גידול ילדים

הילדים שלי הם הדבר החשוב ביותר בחיי. ילדים הם אחד הדברים החשובים ביותר בחייהם של אנשים רבים אחרים.

כמו גידול שתילים, כך גידול ילדים, דורש השקעה גדולה ומתמשכת. ההבדל הוא שבילדים משקיעים הרבה יותר זמן, הרבה יותר אהבה והרבה יותר כסף.

אחרי הרבה שנים, הההשקעה בגידול ילדים מניבה הנאה וסיפוק, אבל בראש ובראשונה עשויה להניב יותר אושר לילדים.

כמו במקרה של העצים, אין לנו ביטחון מוחלט שזה מה שיקרה.

בהיבט הכלכלי, ההשקעה בילדים, עשויה להביא להם פירות של נקודות התחלה כלכלית טובה יותר ויכולת להתנהל טוב יותר מבחינה כלכלית, אם זכו לחינוך פיננסי נאות בבית ולדוגמה אישית מההורים.

לפעמים בגיל זיקנה, הילדים עשויים לעזור להורים כלכלית. מניסיוני עם משפחות רבות, אין לכם מה לצפות לזה כי במקרים רבים זה לא יקרה, אבל יש גם לא מעט משפחות בהן זה קורה.

חיים בגבולות היכולת הכלכלית שלכם

אחת הבעיות הקשות של משפחות בעידן המודרני הוא לחיות בגבולות היכולות שלהן ולא להיסחף אחרי החברה שלהם. זה קורה למשל בגלל תרבות צריכה ובגלל התייחסות לא רציונאלית לנושא הדיור.

כשחיים בגבולות היכולת, מצליחים גם לחסוך. השקעה עקבית בחיים במסגרת האפשרויות הכלכליות שלכם, תביא לייצור נכסים פיננסיים.

לאורך זמן הם עשויים לשפר את מצבכם ולאפשר לכם להגשים תכניות וחלומות, הכרוכים בהוצאה כספית ניכרת.

השורה התחתונה

כמו ששתילים שנוטעים בטו בשבט ומשקיעם בגידולם מניבים פירות, גם השקעה עקבית בהתנהלות כלכלית נבונה עשויה להביא לתוצאות טובות יותר. 

הגורם העיקרי להצלחה בכלכלת משפחה הוא ניהול ולא גובה ההכנסות.   

הכל בגלל צינור קטן - סיפור עם מוסר השכל כלכלי

מזגן. מקור התמונה: ויקיפדיה

הזמר שמשון בר-נוי (1922-1988) שר על מסמר קטן (להאזנה לחצו כאן), שגרם לתוצאות עגומות. אני אספר לכם על צינור קטן שאף הוא גרם לתוצאות עגומות.

שמתי לב שמזגן הרכב שלי אינו ממזג. כשהגעתי למוסך לטיפול תקופתי, ביקשתי שיבדקו מדוע ויתקנו.

באופן כללי אני מרוצה מהמוסך, על אף שמחיריו יקרים יחסית. מדובר במוסך מורשה יבואן. מוסך מסודר, מאורגן, ממוחשב, שגם מכיר את דגם הרכב בו אני נוסע ובדרך כלל מבצע עבודה טובה.

בתום הטיפול התקופתי אמרו לי שבדקו את המזגן והכל תקין. "לא חסר גז?" שאלתי. אמרו: "בדקנו. לא חסר."

מערכה 2: הכל תקין

חוסר האפשרות לקרר את הרכב הפריע לי. לאחר כמה שבועות חזרתי למוסך. העובד, שבודק את הרכב לפני קבלתו, בדק ואמר שהכל בסדר. אין צורך להשאיר את הרכב במוסך.

מערכה שלישית: עכשיו או לעולם לא

המזגן המשיך לפזר אוויר בלי לקרר. נמאס לי. ניגשתי שוב למוסך. הפעם אמרתי להם, שלא יספרו לי שהכל בסדר ואני מצפה שיתקנו את המזגן כמו שצריך. אם זה לא יקרה, אבין שמזגני רכב אינם בדיוק המומחיות שלהם ואעבור לטפל במזגן במקום אחר.

הפעם התייחסו אלי ברצינות. מצאו שגז חסר ומלאו אותו וטענו שמצאו בעיה נוספת ותקנו אותה. 

הכל היה בסדר עד שניסיתי להניע את הרכב ליד ביתי. מישהו כנראה קלקל משהו באזעקה כשתיקנו את המזגן. המומחה לאזעקות, במוסך אחר, פתר בשתי דקות את הבעיה, ללא תשלום. בזבזתי שעה וחצי.

מערכה רביעית: במקום אחר

אחרי שבועיים חזרנו לנקודת ההתחלה: המזגן איוורר במקום למזג.

התברר לי שמוסך קטן, צפוף וצנוע בו אני מטפל בבעיות חשמל ברכב, כגון: נורות שרופות, מצבר שסיים את חייו וכיו"ב, מטפל גם במזגני רכב. 

השארתי להם את הרכב וסיפרתי להם את השתלשלות העניינים.

המסקנות שלהם: חסר גז ומילאנו לך. לא מצאנו דליפה, אבל אנחנו חושדים שיש דליפה קטנה מצינור מסוים. דליפה שלא תמיד ניתן לגלות אותה. הוספנו חומר לגז אם תהיה דליפה הוא יצבע את הצד החיצוני של הצינור בירוק. "תבוא בעוד שבוע לבדיקה". 

Happy End

פשוט מרימים את מכסה המנוע ומסתכלים במוסך על הצינור החשוד. צבעו הפך לירוק. מחליפים אותו בתקווה לסוף הסאגה. 

מחירים

הפער במחיר בין העבודה הלא מקצועית במוסך המורשה לעבודה המקצועית במסוך הצנוע הוא כ-30%.

המוסך הצנוע הוא כמובן הזול יותר.

בתחשיב לא הבאתי בחשבון שבמוסך הצנוע אמרו לי שאם יהיה צורך למלא שוב גז לא יחייבו אותי על הגז, משום שהם לא הצליחו לאבחן באופן מלא את הבעיה.

מוסר ההשכל

1. לא תמיד כדאי ללכת למוסך מורשה על ידי היבואן.

בהחלט יש מצבים בהם עדיף ללכת למוסך מורשה. במיוחד עם מכונית הנמצאת בתקופת אחריות של היבואן, אבל גם במצבים אחרים.

2. יש שלושה סוגי מוסכים: מורשה יבואן, מורשה משרד התחבורה ומוסך שאינו מורשה.

המחירים בהתאם: מוסך מורשה יבואן הוא היקר ביותר ומוסך שאינו מורשה הוא הזול ביותר. הפערים במחירים עלולים להגיע לעשרות אחוזים ואפילו יותר מזה. 

3. מוסך טוב לא בהכרח טוב בכל תחום ספציפי. מוסך מתמחה עשוי להיות טוב בהרבה

מוסך יבואן שמכיר היטב את המנוע, לא בהכרח יהיה טוב יותר ממוסך מתמחה כאשר מדובר בתחום ספציפי, כגון: מזגן או חשמל או צמיגים.

4. לא כל מה שיותר יקר יותר טוב

כך למשל מותגים, שהם אבן יסוד של תרבות הצריכה, לא בהכרח טובים יותר או אפילו טובים כמו מוצרים שאינם מותגים.

5. אל תפסלו מראש טענה של מישהו שאינו מומחה, בלי לבדוק באמת.

זהו מוסר השכל כללי, הלך גם על תחומי ידע אחרים. כבר התנסיתי בזה מזוויות שונות גם בתחומי מומחיות שלי.

זה מה שעשו במוסך המורשה בשתי הפעמים הראשונות שהגעתי אליו.

ההיפך ממה שעשו במוסך הקטן והצנוע. 

הערת שוליים

קשה להיות מומחה בכל התחומים. קראו את הפוסט: שני סוגי יועצים: רב תחומיים או ממוקדים בנושא צר. 

הלוואות דיגיטליות והבנקים: הווה ועתיד

בפוסט: הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז - רבדים עמוקים יותר, עסקתי באיומים על הבנקים. התמקדתי באיומים הבאים: העולם הדיגיטלי, הטלפונים החכמים וכלכלת השיתוף.

האיומים מתייחסים למגוון של שירותים בנקאיים ולא רק להלוואות. הלוואות הוא אחד מהשירותים השכיחים ביותר. 

בפוסט: שירותים פיננסיים חלופיים: מנישה שולית למרכז (Mainstream), הצגתי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת קמברידג' באנגליה ועסק בשירותים פיננסיים חלופיים באירופה. השירותים התבססו על אתרי אינטרנט. המחקר מציג נתונים על גידול מתמשך בשיעור שנתי גבוה של שוק השירותים הפיננסיים באירופה. על פי המחקר, אחד השירותים הפיננסיים החלופיים, שבהם נעשה שימוש רב הוא הלוואות Peer to Peer.

אם תלחצו על הקישור הבא:

Digital Lenders have a 1 trillion USD Opportunity -this slidedeck has everything you need to know about them  , תגיעו למצגת ופרשנות שלה. המצגת מתמצתת מחקר שנעשה על ידי חברת המחקר Autonomous Research ומסקנות שהסיקו האנליסטים מהמחקר.

Autonomous Research היא חברת מחקר עצמאית המתמקדת בסקטור הפיננסי בארה"ב, אירופה וסין.

המצגת מתמקדת בשוק ההלוואות הדיגיטליות בארה"ב ובאירופה.

המצגת והפרשנות מופיעים באתר Business Insider.

למצגת ולפרשנות התייחס Matt Turner, העורך הפיננסי של האתר.

מהמחקר ברור לגמרי כי היקפו של שוק ההלוואות הדיגיטליות בארה"ב ובאירופה הוא גדול מאד וצפוי להכפיל את גודלו לפני שנת 2020. Autonomous Research מעריכים שיגיע בשנת 2020 לכ-100 מיליארד דולר. בשנת 2020 הוא עשוי להיות כ-10% משוק ההלוואות.   

במה שונה מלווה דיגיטלי מבנק?

1. אין לו סניפים
המשמעויות הן שכל תהליך מתן ההלוואה מתבצע באופן דיגיטלי ולכן עשוי לחסוך זמן ומאמץ ללווה ושהעלות של מתן השירותים זולה יותר למלווה דיגיטלי מאשר לבנק.

2. יותר נתונים להערכת הסיכון של לווה
כמו הבנקים בארה"ב גם המלווים הדיגיטליים מסתמכים על תוצאת FICO של לווים על מנת להחליט האם לתת להם הלוואה ובאיזו תנאים לתת להם הלוואה. קרוב לודאי שבנקים בארצות אחרות מסתמכים על מודלים דומים להערכת הסיכון של לווים.

המלווים הדיגיטליים ניגשים ליותר מקורות אינטרנטיים לצורך הערכת הסיכון של לווה בעוד הבנקים מסתמכים בעיקר על המידע שיש להם על הלווה, שבלא מעט מקרים הוא לקוח של הבנק. 

3. המתווך החדש הוא האתר במקום הבנקאים
כמו כל מתווך הוא לוקח עמלות, שכאמור הן נמוכות מהעמלות שגובים בנקים.
העלות של החזקת סניפים עם פקידים הרבה יותר גבוהה מהעלות של תיווך דיגיטלי.

לא רק בנקים גם חברות כרטיסי אשראי
האיום של הלוואות דיגיטליות הוא גם איום על חברות כרטיסי האשראי. גם הריבית שהן גובות גבוהה משמעותית מהריבית שגובים בהלוואות דיגיטליות.
במחקר נמצא כי אחד השימושים של הלוואות דיגיטליות הוא סגירת אשראי שניתן על ידי חברות אשראי.

מגוון של סוגי הלוואות דיגיטליות
הלוואות דיגיטליות מוצעות לצרכים כמו: הלוואות אישיות, הלוואות סטודנטים, משכנתאות, הלוואות לעסקים קטנים, הלוואות לרכישת רכב ואפילו הלוואות סאב פריים.

היתרונות של הלוואות דיגיטליות על פי אתרי ההלוואות הדיגיטליות
"אין הנחתום מעיד על עיסתו" ולכן צריך לבדוק האם באמת היתרונות קיימים ומשמעותיים. כמובן שצריך להיות מודעים גם לחסרונות.

ארבעת היתרונות המוצגים במאמר:

1. מגוון מוצרים רחב יותר
המלווים הדיגיטליים טוענים שהלוואות לא השתנו מאז שנת 1400. לטעמי זה קצת מוגזם.
מה שנכון הוא שהבנקים שמרנים ולא בהכרח "תופרים" הלוואות מתאימות לכל מטרה. אחד התחומים בו הבנקים האמריקאיים לא נותנים מענה ייחודי סביר לצורך בהלוואות הוא הלוואות לסטודנטים.

איני מכיר את המצב בארץ בתחום זה משתי סיבות:

א. אני כמעט ולא לוקח הלוואות וגם כסטודנט לא לקחתי הלוואות (עבדתי במקביל משרה מלאה במחשבים, כך שלא ממש נזקקתי להלוואות).

ב. עברו כבר יותר מ-30 שנים מאז שהייתי סטודנט.

לא הופתע אם מישהו יטען, שהמצב בארץ בנושא הלוואות סטודנטים, אינו שונה מהותית מהמצב בארה"ב. 

2. טכנולוגיה
Autonomous Research טוענים כי בנקים אינם מצטיינים ב-Innovation (השתמשתי במילה באנגלית ולא במילה חדשנות כי המילה חדשנות אינה מתארת בדיוק את מה שהמילה באנגלית מתארת).

ללא ספק, בנושא הטכנולוגי יש למלווים הדיגיטליים שני יתרונות עיקריים לעומת הבנקים: Innovation והוצאות קטנות יותר לניהול הטכנולוגיה.

כמי שנתן ייעוצים בטכנולוגיית המידע לכמה בנקים בישראל וגם בחו"ל, אני יכול להעיד שמרכזי המחשבים שלהם מעסיקים מספר גדול של עובדים באופן אבסלוטי ובהשוואה לארגונים גדולים בסקטורים אחרים בישראל.
כמות משאבי המחשוב שלהם גדולה.

ברור שלנותני הלוואות דיגיטליים, המשתמשים ב- Public Clouds , יש תקורה הרבה יותר נמוכה. 

חלק לא קטן מהתקורה בבנקים מהוות מחלקות אבטחת מידע ואמצעי אבטחת מידע. השאלה שלא עלתה במצגת ביחס למלווים הדיגיטליים היא: עד כמה התהליך מאובטח?

3. Networking
בנקים אינם יכולים לתת הלוואות באמצעות Networking כשהם מתווך בין לווה ספציפי ומלווה ספציפי. מלווים דיגיטליים יכולים לאפשר שידוך דיגיטלי ישיר באמצעות Networking: לווה פוטנציאלי מוצא מלווה פוטנציאלי בתהליך כזה. 

המלווה הדיגיטלי גובה את עמלת "השדכנות" שלו. הוא גם יכול כנראה להסיר מעצמו אחריות על "שידוך" לא מוצלח, באמצעות הודעה מראש באתר שההתקשרות היא באחריותם הבלעדית של הלווה והמלווה.

הסיכון (לא צוין במצגת) שהלווה והמלווה צריכים להיערך על מנת להימנע ממנו הוא מצב בו הלווה אינו משלם את ההלוואה. 

4. לווים דיגיטליים אינם כפופים לרגולציה קשיחה לה כפופים הבנקים 
עמידה ברגולציה המקומית והעולמית (Basel) מקטינה את הזמישות של הבנקים.
המענה על הרגולציה דורש משאבים רבים: רזרבות כספיות שהבנקים צריכים לשמור, מערכות מחשוב ייעודיות למענה על הרגולציה, התאמות במערכות מחשוב, רכישת מומחיות בכללי הרגולציה, עמידה בבדיקות כמענה לרגולציה וחוסר גמישות בתהליכים כפועל יוצא של דרישות רגולטוריות.

הצד השני של המטבע: לפחות חלק מהרגולציה נועדה להתמודד עם סיכוני הון וסיכונים תפעוליים אמיתיים.
מי שלא מתמודד איתם (לווים דיגיטליים ובמידה מסוימת גם חברות ביטוח הנותנות הלוואות) עלול להיות חשוף לסיכונים. אם יתרחש אירוע סיכון חמור, גם הלווים עלולים להיפגע.

"השחקנים" בשוק ההלוואות הדיגיטלי העתידי
Autonomous Research חושבים שהשוק ישתנה. יש יותר מדי חברות המציעות שירותים כאלה. לדעתם השוק יעבור קונסולידציה. ניבוי מסוג זה הוא בדרך כלל נכון כשמדובר בטכנולוגיות לא בשלות (Immature Technologies).
כשהן מבשילות, הפערים בין המוצרים קטנים והשוק עובר קונסולידציה.

הם טוענים טענה מהותית נוספת: הבנקים ייכנסו באופן ישיר או באופן עקיף כשחקנים בשוק הזה.
כבר היום ניתן לראות בנקים שמשקיעים בחברות הנותנות שירותים פיננסיים דיגיטליים חלופיים לבנקים, כולל כמובן הלוואות דיגיטליות.
בישראל נכנס בנק לאומי לשוק הזה באמצעות השקעה בחברות הנותנות שירותים פיננסיים דיגיטליים.

השקעה במתחרים מקטינה רווחים בטווח הזמן הקצר, אבל בהחלט יכולה להיות השקעה טובה לטווח ארוך.

האם צפויה נפילה קשה בבורסות בארץ ובעולם?

 ג'ורג' סורוס בועידה במינכן 2011
 מקור התמונה: ויקיפדיה
 

אינני מומחה לשוק ההון, אני בסך הכל יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה עם מומחיות מסוימת בניהול סיכונים, אבל למרות זאת אתן לכם את התשובה הנכונה לשאלה שבכותרת.

התשובה הנכונה היא שאף אחד לא באמת יודע.

יש מומחים ממני, שיסבירו לכם באופן מנומק ומקצועי איזה תסריט צפוי להתרחש בהסתברות גבוהה.

אתם סומכים עליהם? תחשבו פעמיים.

קראו את הכתבה של אביב לוי בגלובס העוסקת בתחזיות שלהם ביחס לשנת 2015: אופס טעינו: כישלון כמעט מוחלט בתחזיות האנליסטים ל-2015.

מי שטעה בתחזית לשנת 2015, וכנראה לא רק בשנת 2015, עלול לטעות גם בתחזית לשנת 2016.

בעיתונות הכלכלית תמצאו מגוון דעות רחב ביחס לשאלה בכותרת הפוסט. המשקיע האגדי, ג'ורג' סורוס מצוטט כמי שאמר שצפוי משבר בורסאי בסדר גודל של הנפילה בגלל משבר הסאבפריים בארה"ב בשנת 2008.

הטיעונים הקיצוניים המנוגדים לדעתו, מדברים על ירידות לא גדולות בבורסאות ואחרי זה התאוששות.

מה כן יודעים?

יש שלושה דברים בסיסיים שעליהם אין מחלוקת:

1. העולם הוא כלכלה גלובלית בו מדינות מושפעות באופן מהותי זו מזו.

2. כל הכלכלות המשמעותיות בעולם נמצאות בתקופה מתמשכת של כמה שנים שבה יש ריביות נמוכות. מעולם לא הייתה בעבר תקופה כזו.

אין ספק שמצב ייחודי זה, מקשה על תחזיות של מומחים.

3. סין הייתה קטר הצמיחה של הכלכלה העולמית בשנים האחרונות. 

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, נמצאת במשבר כלכלי, שללא ספק ישפיע על העולם כלו.

המחלוקות העיקריות הן ביחס לשלושה נושאים: עוצמת המשבר בסין, יכולת הממשל הסיני להתמודד איתו ומידת ההשפעה על העולם. 

המשפחה הממוצעת שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה בישראל

ברוב המקרים, משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה מנסה להתגבר על מאזן של הוצאות גבוהות מהכנסות, שאחד הביטויים היותר פופלאריים שלו הוא אוברדרפט.

ביתר המקרים מדובר במשפחות שמנסות לייצר יותר נכסים פיננסיים לצורך הבטחת ההווה או העתיד שלהן.

לא משנה איזה משני התסריטים משקף את היעדים של משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה. בשני המקרים היא תחסוך כסף בדרך להגשמת היעדים.

ניהול לא נבון של החיסכון עלול להקטין את ערכו באופן דרסטי ולגרום לכך שהמאמץ הגדול יהיה כמעט לשווא. 

מדוע כמעט לשווא? כי הם הרויחו התנהלות כלכלית נכונה יותר, שתעזור להם בעתיד.

דרך העבודה שלי עם משפחות בהקשר של ניהול החיסכון

בשונה מחלק מהיועצים והמאמנים, אני מתייחס להיבט של אופן ההשקעה של החיסכון.

איני מוסמך לייעץ בשוק ההון ולכן איני עושה זאת. מה שאני כן עושה אני מציג להם את האפשרויות לחיסכון ואת המשמעות של ניהול עצמי או ניהול באמצעות מומחה. כשמדובר במומחים, אני מסביר להם את ההבדלים בהקשר של אחריות המומחה ביחס להשקעה, את הסיכונים של אפיקי השקעה שונים ומשמעויות אפשריות נוספות.

מרבית לקוחותיי אינם מבינים בהשקעות. אינם מתעניינים בהשקעות ואינם עוקבים אחרי ההתפתחויות הכלכליות בכלל ובשוק ההון בפרט.

לאחר ההסברים שלי, לקוחות מסוג זה, לרוב מבינים שלנהל בעצמם את ההשקעות בשוק ההון זה רעיון לא מוצלח.

אתשמש באנלוגיה. זה כמו לתת למישהו שאינו חשמלאי לתקן בכוחות עצמו תקלה מהותית במערכת החשמל בביתו. במקרה הטוב הוא יגרום למשפחתו נזק כלכלי. במקרה הפחות טוב הוא עלול להתחשמל.

השורה התחתונה היא שבסופו של דבר הם מגיעים למי שייעוץ בשוק ההון זו המומחיות שלו. הליווי שלי בתהליך הייעוץ בכלכלת המשפחה עוזר להם להיות יותר ממוקדים ולהבין יותר במהלך הדיאלוג איתו.   

מה אני ממליץ במצב הנוכחי של שוק ההון?

כמומחה לניהול סיכונים, ההמלצה שלי היא להיזהר במיוחד במצב הנוכחי ולא לקחת סיכונים גדולים מדי.

החלטה ביחס לאופן ההשקעה היא, כמעט תמיד, החלטה בתנאי אי-ודאות.

במצב הנוכחי אי-הודאות גדולה יותר, מאשר בתקופות אחרות. הסיכון לטעות גדול יותר ולכן צריך להיזהר יותר.

אולי יגידו לכם שבמצב כזה אפשר גם להרוויח כשלוקחים סיכונים. בנקאי אנגלי אנונימי בשם רוטשילד, לקח סיכון כזה בתקופה אחרת שהייתה שונה מהותית מתקופות שקדמו לה. 

כמה דורות של משפחתו יכולים לחיות ממה שהרוויח.

אבל ההמלצה שלי היא במצב כל כך חסר וודאות כלכלית, תשאירו את לקיחת הסיכונים למי שמבין היטב בתחום ו/או יש לו מספיק כסף, כך שהוא יכול להרשות לעצמו להפסיד כמה עשרות אחוזים מהונו מבלי להרגיש בזה.

  

המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מקרה אישי

פיל סוואנה אפריקאי.
מקור התמונה: ויקיפדיה

צפרדע. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט: המזרח הפרוע של הביטוחים: ביטוח אחריות מקצועית, תיארתי כיצד המבוטחים נתונים לחסדיהם של חברות הביטוח וסוכני הביטוח, כאשר מדובר בביטוח לא סטנדרטי. בפוסט: המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מדוע איני מעונין בביטוח אחריות מקצועית?, הסברתי מדוע בראיה של ניהול סיכונים אינני מעונין בביטוח אחריות מקצועית על יעוצים בתחום טכנולוגיית המידע. 

בפוסט הזה, אספר לכם מה שקורה כששני הקוים האלה מצטלבים, כלומר: דורשים ממני לעשות ביטוח אחריות מקצועית כתנאי לקבל עבודת ייעוץ בתחום מערכות המידע, לאחר שזכיתי במכרז.

לאחר שזכיתי במכרז במשרד ממשלתי

השלב הבא היה חתימת חוזה. אני קורא חוזים במלואם לפני שאני חותם עליהם. גם לקוראים אני ממליץ לנקוט במדיניות דומה. ברור לי שקריאת חוזה במלואו זו מטלה קשה שרבים אינם מסוגלים לעמוד בה. 

לאלה שאינם מסוגלים לקרוא את כל החוזה, אני ממליץ לפחות לקרוא כותרות וחלקים שנראים לכם חשובים.

כבר היו כאלה שנזפו בי קשות על כך שחוזה שמתאים לכולם לא מתאים לי, אחרי שביקשתי לשנות סעיפים דרקוניים חד-צדדיים בחוזה.

היו גם כאלה ששינו את החוזה ונמנעתי מהפסד כספי לא קטן, לו היה החוזה נשאר כפי שהוא. 

היו גם כאלה שויתרתי על עבודה איתם, משום שלא היו מוכנים לשנות סעיפים לא הוגנים ולא הגיוניים בחוזה.

אחרי שקראתי את החוזה עם אותו משרד ממשלתי, ביקשתי בכתב לשנות שני סעיפים, שלדעתי אינם סבירים.

הסעיף הראשון: היועץ אשם תמיד

את האבסורד בסעיף הזה, המחשתי באמצעות תרחיש קיצוני: לו, חס וחלילה, השרה של אותו משרד הייתה נופלת במדרגות ונפגעת, המשרד היה יכול לדרוש ממני לפצות אותו על פי הסעיף הזה.

להזכירכם עיסוקי היה ייעוץ במערכות מידע, שאין שום קשר בינו לבין מצב המדרגות או מצבה הבריאותי של השרה.

לא שחשבתי שיתבעו אותי במקרה כזה, אבל כל תרחיש שהוא בתחום קרוב יותר לעיסוקי, שאין שום קשר בין עבודתי ובינו או שיש קשר אבל אין צל של ספק, שהאחריות היא של גורם אחר, עלול להוות עילא לתביעה נגדי.

מהלשכה המשפטית של המשרד ענו לי שאני צודק: הסעיף גורף מדי אבל... הם אינם יכולים לשנות אותו כי הלשכה המשפטית של משרד האוצר הכתיבה אותו לכל משרדי הממשלה. 

את הצפרדע הזו החלטתי לבלוע בלית ברירה. הנחתי שכפי שלא תבעו אותי במשך 30 שנה, לא יתבעו אותי גם במשרד ממשלתי זה. 

אם יתבעו אותי ותהיה לי אשמה כלשהי (תסריט בהסתברות אפסית), אחזיר חלק מכיר או את כל שכרי.

אבל אם יתבעו אותי ללא הצדקה, גם כן תסריט בהסתברות אפסית, אשכור את שירותיו של עורך דין ואלחם על שמי הטוב.

בתסריט הפחות גרוע לתביעה, יסירו אותה אחרי שעורך הדין יכתוב מכתב. לי זה יעלה סכום כסף לא גדול.

בתסריט האחר יבזבזו את זמני ואת כספי משלם המיסים הישראלי ובסוף יפצו אותי על זמני וגם על עוגמת הנפש והפגיעה בשמי הטוב.

את שכר הטרחה של עורך הדין ישלמו התובעים.

הסעיף השני: ביטוח אחריות מקצועית

גם את הסעיף הזה סרבו להוריד. ניחשתם, הנימוק היה אותו נימוק: הלשכה המשפטית של משרד האוצר חייבה את כל משרדי הממשלה להוסיף את הסעיף הזה לכל התקשרות עם יועץ או מבצע עבודה. מאוחר יותר סיפר לי סוכן ביטוח, שגם קבלן שזכה במכרז לתליית מודעות חויב לבטח את עצמו בביטוח אחריות מקצועית.

היות שמעולם לא ביטחתי את עצמי בביטוח אחריות מקצועית והיות שהייתי זקוק לשכר עבור עבודתי כיועץ עצמאי, החלטתי לבלוע גם את הצפרדע הזאת.

מייעוצים קודמים הכרתי היטב את הדינמיקה שבין אנשי האוצר לאנשי משרדי ממשלה אחרים בנושאים כאלה: אין לי שום סיכוי לשנות את הסעיף הזה, גם אם המשרד יחליט להילחם במשרד האוצר.

צפרדע או פיל?

כשפניתי לסוכני ביטוח על מנת לעשות ביטוח אחריות מקצועית, התברר לי שהעלות גבוהה באלפי שקלים מהעלות שהערכתי.

הסברתי לסוכני הביטוח שאני דומה לנהג שנוסע 30 שנה על הכביש ומעולם לא נתבע (אני במקצוע הזה יותר מ-30 שנה ומעולם לא תבעו אותי, כפי שקראתם בפוסט הקודם) ולכן אני צריך לשלם תעריף מופחת. 

הסיכון של חברת הביטוח במקרה שלי הרבה יותר קטן.

התשובות שקיבלתי:

1. אין דומה ביטוח אחריות לביטוח רכב

יש לנו ניסיון רב בביטוח רכב ולכן חברת הביטוח יודעת להעריך את הסיכונים ולכמת את הפרמיות בהתאם. ביטוח אחריות מקצועית פחות נפוץ ופחות מוכר ולכן הסיכון שלנו גדול יותר. אין לנו שמץ של מושג מה המשמעות של זה, שלא תבעו אותך במשך 30 שנים.

2. אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע ולא ביטחנו אנשים כאלה

מבוטחי האחריות המקצועית שלנו היו רופאים או עורכי דין. לגבי מקצועות אלה יש לנו איזשהו קנה מידה.

אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע, איזו הכשרה פורמאלית נדרשת לעסוק במקצוע כזה? האם יש התמחויות בתחום? מה המשמעות של ניסיון בתחום?

בגלל חוסר הידיעה, הסיכון שלנו גדול יותר ולכן התעריף גבוה יותר.

השורה התחתונה: אנחנו במזרח התיכון הפרוע. אתה נאלץ לבטח את עצמך. אנחנו נגבה סכום גבוה בגלל זה ובגלל, שלחברות הביטוח אין שמץ של מושג מה המשמעות של ביטוח אחריות מקצועית במקצוע, שאינו רפואה או עריכת דין.

מזל

"גרם מזל = קילו שכל". גם במקרה המתואר כאן הפתגם הזה עבד. אחד הסוכנים שפניתי אליו היה סוכן הגון ובעל השפעה בחברת הביטוח איתה עבד. היה לו כמובן אינטרס, שאמשיך לעבוד איתו במגוון רחב של ביטוחים, שעשיתי אצלו בתחומים אחרים.

שילמתי הרבה כסף לביטוח אחריות מקצועית, אבל בלעדיו זה היה עולה לי עוד כמה אלפי שקלים.

הערת שוליים

זו הייתה הפעם הראשונה והפעם האחרונה שעשיתי ביטוח אחריות מקצועית בתחום של ייעוץ במערכות מידע. חברות פרטיות גמישות יותר ממשרדי הממשלה. הן מצאו דרך לבטח אותי בסכום אפסי שספגו, אחרי שביקשתי למחוק את הסעיף הזה מחוזים שקראתי.