‏הצגת רשומות עם תוויות מיקרוסופט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מיקרוסופט. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 25 במאי 2017

טיפולוגיה של מנהלים: השבוי

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הראשון בסדרת הפוסטים על מנהלים כתבתי על המנהל המקצוען. פוסט זה עוסק במנהל השבוי. האם לא מיציתי את נושא השבויים אחרי שכתבתי על הלקוח השבוי? האם מנהל שבוי אינו זהה ללקוח שבוי?
התשובה לשאלה היא שיש דימיון בין מנהל שבוי ללקוח שבוי משום שלפעמים מנהל או בעצם הלקוח, אבל הם אינם זהים.
אבהיר את דברי באמצעות Case Study.

סיפור על שני מנהלים
שני מנהלים בכירים עבדו באותו ארגון. 
הראשון היה לקוח שבוי של מיקרוסופט. 
בכל פעם שהיה צריך לבחור בין מוצר של מיקרוסופט לבין מוצר של חברה מתחרה בחר במוצר של חברת מיקרוסופט. מי שקרא את הפוסט על הלקוח השבוי מבין מדוע זה לא טוב. גם מי שלא קרא את הפוסט יכול להבין זאת בעצמו.

גם המנהל השני היה לקוח שבוי. הוא היה לקוח שבוי של חברת IBM. בכל פעם שהיה צריך לבחור בין מוצר של IBM לבין מוצר של חברה מתחרה בחר במוצר של חברת IBM. מי שקרא את הפוסט על הלקוח השבוי מבין מדוע זה לא טוב. גם מי שלא קרא את הפוסט יכול להבין זאת בעצמו.

נדמה לי שהבהרתי את ההבדל בין לקוח שבוי למנהל שבוי.
הלקוח, ארגון גדול, לא היה לקוח שבוי של חברה כלשהי. מי שהיה שבוי זה שני המנהלים. כל אחד מהם היה לקוח שבוי של חברה אחרת.

מלחמת עולם
כל בחירת מוצר שבה היו מעורבים מנהלים בכירים, כולל שני גיבורי הסיפור, הפכה ל"מלחמת עולם": 

הראשון צידד במוצר של מיקרוסופט בין אם הוא היה המוצר הטוב מסוגו בעולם ובין אם היה מהמוצרים הגרועים בשוק.

השני היה צבוע בכחול: גם כשמוצר של IBM היה נחות ממוצרים מתחרים ויקר מהם הוא נלחם לטובת המוצר של IBM.  

מלכוד 22
הספר מלכוד 22 של הסופר האמריקאי ג'וזף הלר עוסק ב"שאלת אי שפיותה הגלובלית של המלחמה". הציטוט הוא מתוך הערך בויקיפדיה על ספר זה. עלילתו הדימיונית של הספר מתרחשת בזמן מלחמת העולם השנייה.
בספר מתוארים כמה חיילים וכמה קצינים שבעל כורחם נקלעו להתנהלות לא רציונאלית של מישהו בצבא שהשפיעה גם עליהם עד כדי חריצת גורלם לחיים או למוות. 

גם אני כיועץ נקלעתי בעל כורחי לסוג של מלכוד 22. לא כזה שקובע גורלות לחיים או למוות: כיועץ הייתי צריך להמליץ על ממשק משתמש של JEE או על ממשק משתמש של Net.
הראשון הוצע על ידי חברת IBM. השני על ידי חברת מיקרוסופט. בהקשר הספציפי ובעיתוי הספציפי (Net. טרם היה במצב של זמינות לכל (GA)) הייתה לי דעה ברורה: הפיתרון הנכון הוא JEE.

באותה תקופה, ובעיקר מספר שנים אחריה, הסוגיה של JEE לעומת Net. הייתה בלא מעט ארגונים מלחמת דתות. בארגון הספציפי זו הייתה כמובן גם מלחמת עולם בין שני המנהלים.  

מצאתי את עצמי נאלץ להגיב לכל מאמר ואמירה נגד JEE. התקפות על Net. נשלחו למיקרוסופט ישראל, ששלחה תגובה מקצועית ללא ציון שמה כמגיבה.

סוף המלחמה המקצועית
המלחמה המקצועית נגמרה כשהבאתי את דבריו של מנהל בכיר בצוות הפיתוח של Net. במיקרוסופט בארה"ב. האיש אמר באופן פומבי לאחד העיתונים המקצועיים ש-Net. עדיין אינו בשל לארגונים גדולים.
עם זה גם ברדמונד לא היו יכולים להתמודד.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה
לא תמיד החלטות פוליטיות נקבעות על פי השכל הישר. לפעמים האינטרסים הפוליטיים מנצחים אותו. גם במקרה זה: הארגון בחר בממשק משתמש מבוסס Net..

כעבור מספר שנים
אני כבר לא יעצתי לארגון. בעיתונות בישראל קראתי שהארגון החליט להחליף את ממשק המשתמש לממשק משתמש בוסס JEE.






יום רביעי, 18 במרץ 2015

משרד האוצר באינטרנט: לא יודעים, לא לומדים ולא קוראים

בחודש יולי בשנת 2014 כתבתי פוסט שכותרתו: האם במשרד האוצר שמעו על האינטרנט?. הפוסט עסק בניהול הלא מוצלח של אתר האינטרנט של משרד האוצר. כנראה שאף אחד במשרד האוצר לא קרא את הפוסט שלי. גם היום ממשיכים לנהל את אתר האינטרנט של רשות המיסים באופן לא מוצלח במיוחד. 

זה לא אישי. הם כנראה לא קראו רק את מה שאני כתבתי.

הם כנראה גם לא קראו אינספור מחקרי שוק, שבהם התברר ש Internet Explorer, הדפדפן של מיקרוסופט, כבר אינו שולט ביותר מ-90% משוק הדפדפנים ונתח השוק שלו קטן מנתח השוק של Chrom, הדפדפן של גוגל, ולכן בשונה מאתרי אינטרנט אחרים אינם מאפשרים עבודה באמצעות דפדפנים כמו:

הם כנראה גם לא קראו מאמר שפרסם ידידי, דוד שי, שכתב על הקישורים השבורים באתר משרד האוצר. באתרים אחרים מקובל למחוק או לשנות קישורים לדפים שנמחקו. על פי המאמר, המלווה במספר רב של דוגמאות, במשרד האוצר, מחקו דפים והשאירו קישורים. הקישורים שנשארו הובילו לדף שאינו קיים ולכן הם נקראים קישורים שבורים.

מה קרה עכשיו?
כהרגלי, נכנסתי ב-14 לחודש מרץ בשעות הלילה, לאתרי האינטרנט של ביטוח לאומי ורשות המיסים על מנת לשלם כעצמאי תשלום לביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ומס ערך מוסף. שלא כהרגלי לא הצלחתי לשלם מע"מ.

המערכת הודיעה לי שאיני חייב לשלם מע"מ.  זה נראה לי לא סביר. ב-15 לחודש ניסיתי שוב. קיבלתי שוב את אותה הודעה. שמרתי את הדף עם הודעת השגיאה והתייעצתי עם רואה החשבון שלי, אליו שלחתי את הדף עם ההודעה. 

הוא אמר לי שני דברים:
1. אתה בוודאות חייב לשלם מע"מ.
2. אני לא מצליח להיכנס לאתר האינטרנט.

פניתי לכתובת הדוא"ל המופיעה באתר רשות המיסים ותיארתי את הבעיה.

תשובה ראשונה: שינינו את הדף ואת כתובתו
קיבלתי תשובה שדף האינטרנט אליו נכנסתי, כבר אינו דף האינטרנט באמצעותו מדווחים ומשלמים (בחיפוש של גוגל, מצאתי דווקא את הדף שאינו תקף). קיבלתי גם את כתובת הדף החדש באתר.

נפלאות הדף החדש
באמצעות ה-Internet Explorer של מיקרוסופט נכנסתי לדף החדש. הכל עבד תקין עד ש...לחצתי על תשלום. במקום להעביר אותי לדף בו אני בוחר אמצעי תשלום ומזין את הפרטים, הגעתי להודעת שגיאה: "הדף שחיפשת לא נמצא" (הניסוח של ההודעה שלי. המסר זהה למסר שקיבלתי).

לא התעצלתי ושלחתי שוב הודעת דוא"ל. כשלא קיבלתי תשובה שלחתי שוב הודעה. ציינתי שאני מומחה מחשבים עם ניסיון של כמה עשרות שנים ושאני מאבחן את מה שקורה כבעיה באתר שלהם.

תשובה שנייה ב-18 למרץ: האם עכשיו זה תקין?
היום קיבלתי שוב תשובה: האם עכשיו זה תקין? נכנסתי לאתר והצלחתי לשלם. המזל שלי שעד 19 לחודש אפשר לדווח ולשלם. לו זה היה קורה ב-20 לחודש, קרוב לוודאי שהיו מטילים עלי קנס "צנוע" של כמה אלפי שקלים, על איחור בתשלום.

מה הבעיות?

1. כשמשנים כתובת דף אינטרנט לשירות בו משתמשים הרבה אנשים מקובל להודיע להם. אפשר לשים הודעה כזו, עם קישור לדף החדש, בדף הכניסה לאתר, בדף הכניסה לחלק של מס ערך מוסף באתר ואולי בעוד כמה דפים שהשימוש בהם שכיח במיוחד.

2. חשוב למחוק את הדף הישן, שממילא נותן הודעה שגויה במקום שירות.

3. כפי שציין דוד שי בצדק במאמרו, שנו גם את הקישורים על מנת שיצביעו לדף החדש ולא יישארו קישורים שבורים.

4. מאז שהתחלתי לתכנת בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, היה מקובל לעשות ניסויים לקוד חדש שמפתחים, על מנת לוודא שהוא עובד באופן בו ציפו שיעבוד. 

יש  לי רושם שהמתודה של לנסות קוד שפיתחת, התחילה הרבה לפנות שנות ה-70 והיא קיימת גם היום.

מן הראוי היה לעשות ניסויים לפני שהעלו את הדף החדש לאתר האינטרנט. 
השיטה של איתור בעיות בקוד באמצעות הודעות דוא"ל של משתמשים, שלא הצליחו להשתמש בשירות, נראית לי פחות מוצלחת.

5. אם לא עשיתם ניסוי, אולי כדאי לעשות ניסוי, לפני שעונים למי שכתב לכם הודעת דוא"ל. השיטה של איתור בעיות בקוד באמצעות הודעות דוא"ל של משתמשים שהצליחו להשתמש בשירות באופן חלקי ונכשלו בחלק החשוב ביותר של השירות, נראית לי פחות מוצלחת.






  

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...