מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה?

תיירים עם ילדים משבט ההארי בדרום סודן.
אני ראשון מימין

בפוסט הקודם מה אנחנו לא יודעים על אתיופיה? התייחסתי באופן כללי לאתיופיה. בפוסט זה אתמקד בילדים עניים.

בספרו "מיוחדים" מתאר אדם גרנט מחקר שערך הכלכלן מייקל האוזמן. לרשותו של האוזמן הועמדו נתונים על 30 אלף עובדים בשרות לקוחות בבנקים, בחברות תעופה וחברות טלפונים סלולריים.  האוזמן ניסה לברר מדוע עובדים מסוימים מתפקדים טוב יותר מאחרים ומדוע עובדים מסוימים נשארים זמן ארוך יותר בתפקידם?

האוזמן התקשה למצוא התאמה בין משתנים, שתאורטית עשויים לנבא הצלחה בעבודה והמשך עבודה, לבין תפקוד והתמדה בעבודה. 
בגחמה רגעית החליט לבדוק האם יש קשר בין הדפדפן בו משתמשי העובד לבין הצלחה והתמדה בעבודה. 
להפתעתו מצא כי עובדים שהשתמשו בדפדפנים FireFox ו-Chrome תפקדו טוב יותר מעובדים שהשתמשו בדפדפנים Internet Explorer ו-Safari. הם גם המשיכו בעבודתם זמן ארוך יותר. 

פרופסור גרנט הציע להאוזמן לבדוק האם לאלה המשתמשים בדפדפנים FireFox ו-Chrome יש מיומנות טכנולוגית טובה יותר מאשר לאלה המשתמשים בדפדפנים Internet Explorer ו-Safari?
האוזמן ביצע בדיקה כזו ולא מצא הבדלים.

מדוע משתמשי דפדפנים מסוימים עובדים טובים יותר?

החשד שהשימוש בדפדפנים הוא משתנה מתווך התברר כנכון, אבל המשתנה האמיתי המבחין בין משתמשי דפדפנים הוא יוזמה ולא מיומנות טכנולוגית. 

כשמתקינים מערכת הפעלה של מיקרוסופט מותקן אוטומטית דפדפן ברירת המחדל של החברה Internet Explorer (היום מותקן אוטומטית הדפדפן החדש של מיקרוסופט Edge).  
כשמתקינים מערכת הפעלה של Apple מותקן אוטומטית דפדפן ברירת המחדל של החברה Safari.  

שימוש בדפדפנים אחרים מחייב יוזמה, לימוד העבודה עם הדפדפן ושימוש במאפיינים היותר מוצלחים שלו. 
זה אולי לא ממש מסובך אבל גם שינויים קטנים ופשוטים בעבודה עשויים לשפר את הביצועים. 
מי שיוזם ומבצע שינוי בדפדפן ייטה לעשות שינויים אחרים בדפוסי העבודה.
מי שנצמד לברירות המחדל ייצמד לברירות מחדל גם בהיבטים אחרים של העבודה.
מי שיוזם וגמיש עובד טוב יותר ממי שאינו כזה.

כשהעבודה לא מעניינת במיוחד יש שחיקה ושעמום המביאים לפעמים לעזיבת מקום העבודה. 
כשמישהו משנה דפוסי עבודה העבודה פחות רוטינית ופחות משעממת ולכן עשוי לעבוד תקופה ארוכה יותר באותו תפקיד.
מי שמשנה דפוסי עבודה ויוזם משתעמם פחות ולכן עשוי לעבוד תקופה ארוכה יותר באותו תפקיד באותו מקום עבודה.

מה לכל זה ולילדים עניים באתיופיה?

רמת החיים באתיופיה נמוכה. מרבית ה-105 מיליון תושבים עניים. עניים מנסים להגדיל את המשאבים המשפחתיים. גם ילדים נאלצים לעשות זאת.
במהלך שהותי הקצרה במדינה זו, נתקלתי לא מעט בילדים שפנו אלי ואל תיירים אחרים במטרה להשיג משהו חומרי. 
בפסקאות הבאות אבדוק דפוסים שונים ואשווה אותם לשימוש בדפדפנים שונים.

דפוס 1: הקבצן

זהו הדפוס השכיח ביותר. כמעט בכל מקום באתיופיה ניגשים אל תיירים ילדים, נערים, מבוגרים וקשישים ומבקשים משהו: עט, סבון, כסף, חולצה וכיו"ב. 
בדרום הפריט הראשון שמבקשים הוא "Photo", כלומר מבקשים שתצלם אותם. הם לא מצטלמים בחינם. עליכם לשלם 5 ביר (נכון לינואר 2019, 28 ביר = דולר) לכל אדם המצולם על ידכם. 

הדפוס הזה הוא דפוס Internet Explorer או Safari.
הילד מחקה אחרים שמבקשים עזרה. זהו דפוס חסר תקווה. הוא לא יוביל לשינוי מהותי בעתיד.
לא נדרש מהילד הרבה. הוא צריך ללמוד מילים בודדות באנגלית כמו pen או soap או לדעת להצביע על עט או חולצה ולהושיט את היד בתחינה.

דפוס 2: רועה הבקר

אתיופים רבים מגדלים צאן ובעיקר בקר. זה חשוב במיוחד באזורים לא גשומים כמו עמק האומו בדרום. 
כל בני השבט עובדים קשה בשבטים אלה. חלוקת התפקידים האופיינית היא: הנשים דואגות לכל מה שנעשה בכפר: הכנת אוכל, טיפול בתינוקות ולפעמים גם מעט חקלאות. הגברים אחראים על הגנת השבט מפני אויבים. 

ילדים ונערים צעירים אחראים על העדרים. זהו תפקיד הדורש אחריות משום שהעדר הוא הנכס העיקרי של הקהילה בכפרי דרום אתיופיה. 
הילדים או הנערים יוצאים עם העדרים למרחק גדול המכפר. ישנים איתם בשטח וחוזרים הביתה אחת לשבוע או יותר. הם צריכים להתמודד עם חיות טרף, עם פרים ופרות סרבניים, עם דאגה למזון ושתייה לבקר. עם הצורך לשמור על בריאות הבקר ועם שודדים וגנבים. 

הדפוס הזה הוא דפוס Internet Explorer או Safari.
למרות שילדים אלה מגלים אחריות ובגרות בגיל צעיר זהו עדיין דפוס של ברירת מחדל. 
הוא עלול להביא אותם לעוני דומה לעוני של הוריהם.

דפוס 3: איש המכירות

איש המכירות, או בהקשר הנוכחי ילד המכירות, מנסה למכור לתיירים. הוא מנסה למכור מזכרות, תמונות, אריגים, מטבעות ישנים וכל דבר פשוט שתעלו על דעתכם.

הדפוס הזה הוא דפוס FireFox או Chrome.
נדרש לתקשר עם התיירים. צריך לדעת משהו באנגלית. צריך לדעת לשכנע וצריך לדעת להתמודד עם סירוב. צריך להתמודד עם מוכרים אחרים משום שבאתיופיה אתה אף פעם לא לבד: יהיו גם מוכרים אחרים שיימכרו את אותם פריטים או פריטים דומים. 

ככל שהאנגלית שלך תהיה טובה יותר והיצירתיות שלך גדולה יותר תצליח יותר. ככל שהעקשנות שלך תהיה גדולה יותר יגדלו הסיכויים שלך למכור. 

אתה צריך לבחור במוצר שאתה מנסה למכור לתיירים. להגדיר את היתרונות שלו. לקבוע מחיר ראשוני ומחיר יעד. לדעת לאיזה תייר או לאיזו תיירת לנסות למכור אותם ולדעת כיצד למכור אותם.
יש כאלו שעושים את זה באופן מתוחכם ומשתפרים ולומדים כל הזמן. יש כאלה שפחות.
יש כאלה שלומדים אנגלית על מנת לשפר את יכולת המכירה שלהם.

המקרה של איו בן שבט הקונסו

איו בן שבט הקונסו שבדרום אתיופיה הוא נער בן 16. כשביקרנו בכפר בו הוא גר נצמד לאחת התיירות ובאנגלית טובה ובעקשנות אין קץ ניסה לשכנע אותה לקנות פסל מעץ. 
התיירת אמרה שהפסל מוצא חן בעיניה אבל המחיר יקר מדי. בעוד חבריו דורשים על פסלים 200-400 ביר הוא דרש 60 דולר. הוא ציין שהחומר ממנו נעשה המוצר שהוא מוכר טוב יותר והוא יחזיק מעמד. לפני שהגענו לכלי הרכב שלנו ניהלתי איתו שיחה קצרה. הוא אמר לי שהוא ממשיך ללמוד ורוצה להמשיך בלימודיו. הוא משפר כל הזמן את האנגלית שלו כי חייבים לדעת אנגלית על מנת להצליח במכירות.

אמרתי לו שהתרשמתי ממנו ושהוא יצליח למרות שהפעם לא הצליח למכור.  

למחרת בבוקר הגיע ללודג' שלנו רק מוכר אחד מהכפר. זה היה איו שנסע כמה קילומטרים באופנוע על מנת למכור את אותם הפסלים. 

דפוס 4: רוכש ההשכלה

זהו דפוס מתקדם יותר. הוא יכול לבוא בשילוב עם דפוסים אחרים אבל הלימודים הם מרכז או המוקד. 
מי שלומד ורוכש השכלה פותח לעצמו אפשרויות רבות ומגוונות לעתיד טוב יותר.

הדפוס הזה הוא דפוס FireFox או Chrome.

באחד הפוסטים הבאים אציג לכם בקצרה דבר מדהים, שעשה אדם משכיל בן לאחד השבטים הקטנים והעניים בעמק האומו.

תרומות: האם כדאי לקבל הטבות מס על תרומות?

פעמיים עסקתי בבלוג זה בתרומות. בפוסט: ניהול תרומות התייחסתי לתרומות כאל הוצאה. כמו כל הוצאה כספית צריך לנהל אותה. בפוסט הצעתי דרך לניהול תרומות. 

בפוסט: תרומות: למי לתרום? הצעתי דרך למיון המספר הרב של העמותות המבקשות תרומה לכאלה שאפשר לתרום להן ולכאלה שכדאי להימנע מלתרום להן. את הקריטריונים להבחנה הצגתי והדגמתי באמצעות שתי עמותות ראויות לתרומה ואחת, שההמלצה שלי היא להימנע מלתרום לה.

בחרתי לא להיכנס לסוגיה המוכרת לי של זיכוי מס על תרומות. העיתונאי אליצפן רוזנברג מ-Ynet כתב כתבה על הנושא של זיכוי מס על תרומות. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה שכותרתה: תורמים לקראת החגים? שכחתם מיליארדים ברשות המיסים.

רוזנברג מביא גם תוצאות מענינות של סקר שערך עבור Ynet אתר התרומות jgive ובו מפורטות הסיבות לכך שרוב משקי הבית התורמים אינם ממשים את הטבות המס המגיעות להם.

בפוסט זה אביא כמה מהתובנות וההמלצות שלי. גילוי נאות: אני תורם וגם מבקש זיכוי מס על תרומות.  

תרמתי אז מדוע לבקש החזר מס?

בפסקה קצרה זו אני עוסק בפן האידיאולוגי. כשאנשים תורמים מזמנם במסגרת התנדבותית הם אינם מבקשים תשלום, אז מדוע לבקש הטבה של מיסוי מהמדינה בתרומה כספית? התושבה שלי היא פשוטה. מי שהיה צריך לסיע לאותן קבוצות חלשות זו המדינה. הפוליטיקאים בחרו להפנות את המשאבים הכספיים למקומות אחרים. כתוצאה מהבחירה הזו קמו עמותות, רובן של אנשים מלאי כוונות טובות, וניסו לסיע לקבוצות החלשות, בין השאר באמצעות תרומות. אין שום סיבה שהמדינה לא תשתתף בעלויות, גם אם היא עושה זאת בעל כורחה. מי שמבקש ומקבל הטבות מס על תרומות גורם למדינה להשתתף במימון של משהו שממילא הייתה צריכה לממן.

מדוע לא ממשים הטבות מס בגין תרומות?

חוסר ידע הוא הסיבה העיקרית לאי מיצוי הזכות להטבת מס בגין תרומות. 46% אינם יודעים שזה מגיע להם ו-20% אינם יודעים כיצד לממש את הזכות.

אי מיצוי זכויות היא תופעה שכיחה ולא רק בהטבות מס בגין תרומות. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר ידיעה. בפוסט: ידע הוא כוח - חוסר ידע הוא חולשה. חוסר ידע בסיסי גרוע עוד יותר, התיחסתי באופן כללי לנושא של חוסר ידע בליווי דוגמאות.

ההמלצות שלי

1. אם אתם עצמאים, על תתעסקו יותר מדי בנושא של החזר מס על תרומות. פשוט שמרו את כל הקבלות על תרומות ותנו אותן לרואה החשבון, שעורך לכם את הדוח השנתי למס הכנסה. אני סומך על רואה החשבון שלכם שהוא כבר ידע איך לדרוש את הטבות המס המגיעות לכם.

2. אם אתם שכירים החייבים להגיש דוח מס הכנסה, מה שכתבתי בהמלצה הראשונה מתיחס גם אליכם.

3. לא בכדי המאמר של אליצפן רוזנברג מתיחס רק למשקי הבית. חברות התורמות לא צריכות את רוזנברג ולא צריכות אותי. הן מבקשות את הטבות המס כמעט תמיד. בפעם הבאה שתראו טייקון תורם בפומבי במסגרת מבצע התרמה, תדעו שחלק לא קטן מהתרומה שלו תרם מס הכנסה.

תהליך הבקשה להחזר מס קשה ומסורבל ולכן אינכם ממשים את זכותכם להטבת מס? - בדקו בכל זאת

בפיסקה הקודמת הוכחתי שהתהליך הוא מאד פשוט למי שמגיש דוח מס הכנסה שנתי. אני מגיש דוח שנתי כעצמאי ולכן לא ירדתי לעומקו של התהליך. 

בפיסקה זו אתרכז באלה שאינם חייבים בדוח מס הכנסה.

ההמלצות שלי

1. בדקו האם מגיע לכם החזר מס ומה הסכום המגיע לכם.

2. בדקו את התהליך הנדרש: האם הוא ניתן לביצוע באמצעות האינטרנט או באמצעות הדואר או מחיב הליכה למשרדי מס הכנסה והמתנה בתור?  

אם ניתן לבצע זאת באינטרנט, לכו על זה. ביתר המקרים בדקו באופן גס עלות-תועלת. לא הייתי מציע לכם ללכת למשרדי מס הכנסה עבור החזר מס של 5 שקלים.

3. בחנו את התמונה הכוללת ורכזו את כל הבקשות להטבות מס.

ההנחה שלי היא שמי שלא יודע מה מגיע לו, אינו מודע גם להחזרי מס אחרים המגיעים לו ועשויים להגיע לסכומים גבוהים יותר מהחזרי מס על תרומות. כך למשל, אדם שחסך באופן עצמאי בקופת גמל עשוי להיות זכאי להטבות מס. 

רכזו את כל ההטבות שמגיעות לכם וטפלו בהן במרוכז. אם לא כדאי ללכת למס הכנסה בגלל הטבת מס קטנה בגין תרומות, לכו למס הכנסה על מנת לקבל הטבת מס משמעותית בגין עילה אחרת, למשל חיסכון עצמאי בקופת גמל, אבל אל תשכחו לצרף גם את קבלות וטפסי הטבות המס בגין תרומות. 

האם בכלל מגיע לכם החזר מס בגין תרומות?

הסיבות העיקריות לכך שלא תקבלו הטבות מס הן:

1. אתם מרוויחים מעט ולכן אינכם משלמים מס.

ההמלצה: שמרו את הקבלות לשנים הבאות בהן אולי כן תרוויחו מספיק על מנת להינות מהטבת מס.

2. אתם תרמתם סכום קטן מדי ולכן אינכם זכאים להטבה.

לרוב זה אינו המצב. רוזנברג כותב שהסכום המינימאלי, המזכה בהטבת מס הוא 180 ש"ח. שימו לב שהסכום הזה עשוי להשתנות משנה לשנה.

3. אתם תרמתם לעמותה שאינה נכללת ברשימת העמותות שבגין תרומה להן זכאים להטבות מס.

קל לדעת זאת. אם תתרמו באמצעות אתר אינטרנט או בעקבות מכתב שקיבלתם מעמותה, עמותה שתרומה לה מזכה בהטבת מס, מצינת את זה באופן ברור באתר או במכתב. זה יופיע גם בקבלה.

אם תרמתם באמצעות טלפון? כפי שאתם יודעים אני ממליץ לא לעשות את זה. אם בכל זאת עשיתם זאת, משום שאתם התקשרתם לעמותה ולא העמותה אליכם, תשאלו האם אתם זכאים להטבת מס או לחילופין בקרו באתר האינטרנט של העמותה.

הערת שוליים

בפוסט תרומות: למי לתרום? שכחתי לציין כי אחת הדרכים לזהות עמותה שלא ראוי לתרום לה הוא היותה עמותה שתרומה לה אינה מזכה בהטבות מס.

זה לא תמיד נכון. יש עמותות נהדרות שהמטרה למענה הם מתרימים קרובה לליבכם אבל המחוקק בישראל החליט שזו אינה מטרה ראויה.

אם המטרה ראויה בעיני ה-Mainstream הפוליטי בישראל ובכל זאת אין הטבת מס בגין תרומה, חישבו טוב האם אינכם תורמים לכיסו הפרטי של מישהו.

תרומות: למי לתרום?

בהתנהלות כלכלית של משפחה צריך להתיחס לכל הוצאה. גם תרומה היא הוצאה. זו הסיבה שכתבתי את הפוסט: ניהול תרומות. בפוסט זה הצעתי דרך לניהול תרומות, כך שהתורם יוכל לשלוט בהוצאות שלו לתרומות. בפוסט זה אתמקד בשאלה: למי לתרום?

לפני כן תזכורת קצרה לגבי אופן התרומה: אל תתרמו באמצעות כרטיס אשראי כשמישהו מתקשר אליכם טלפונית. זוהי המלצה זהה להמלצה שלי ביחס לעסקאות של קניית מוצרים או שירותים. 

ריבוי מבקשי תרומה
בישראל של שנת 2017 אין הקצאה מספיקה של משאבים כספיים לטובת קבוצות אוכלוסייה חלשות. לחלל הזה נכנסות עמותות רבות, רובן של אנשים בעלי כוונות טובות, המתרימות לרוב למען אוכלוסיות חלשות ספציפיות.
מספר המתרימים הפונים הוא גדול ממספר התרומות שאנשים רוצים ומסוגלים לתת. לפיכך הם צריכים לבחור מבין העמותות הפונות מספר מצומצם של עמותות להן יתרמו. 

בפוסט זה אנסה לתת כמה קריטריונים שיעזרו לקוראים להחליט לאילו עמותות לתרום ויותר חשוב לאילו עמותות להימנע מלתרום.
כמובן שיש מרכיב אישי בהחלטה: לכל אחד יש סוגי אוכלוסיה הקרובים יותר לליבו שיעדיף לתרום להם. ההמלצות שלי אינן נוגעות למרכיב האישי.

שקיפות
ככל שהשקיפות גדולה יותר העמותה תיתן לכם מידע רב יותר על פעולותיה ועל העומדים בראשה, על המדיניות שלה ואולי גם על גורמים המבקרים את פעולותיה.

ההמלצה שלי: כשאין שקיפות הימנעו מתרומה.

למה משמשת התרומה שלכם?
יש עמותות שכל מה שתשלמו יופנה לטובת האוכלוסיות החלשות. יש עמותות, שאתם תפרנסו מנגנון שמן, ורק חלק מהתרומה יופנה למטרה המופיעה בכותרת המתארת את פעילות העמותה.
אחת העמותות שאני תורם לה היא לשובע. השקיפות רבה. כשאני תורם אני מקבל מכתב תודה ויחד איתו הרבה פרטים על העמותה ופעולותיה. אחד הפרטים המופיעים באותו מידע הוא שכל אלה העובדים בעמותה עושים זאת בהתנדבות, ו-100% מהתרומה שלכם מופנה לטובת האוכלוסיות החלשות בהן מטפלת העמותה.

ההמלצה שלי: העדיפו תרומה לעמותות שאחוז גבוה מהתרומה שלכם מופנה לאוכלוסיה החלשה ולא למי שהתרים אתכם או למנגנון. 

אל תתרמו לעמותות המרבות להתקשר אליכם טלפונית
כשעמותה פונה אליכם פעם או פעמיים בשנה זה בהחלט מספיק. כך גם לכם יהיה יותר קל לדעת כמה תרמתם לאותה עמותה. 
כשמעמותה מסוימת, למשל: "מתחברים לצדקה ולחסד", מתקשרים אליכם פעם אחר פעם ומבקשים תרומה טלפונית, תרמו לעמותה אחרת.
במקרה ספציפי שאני מכיר מעמותה זו התקשרו לקשישה שאינה במיטבה, בדיוק כמו חברות מסחריות המוכרות לקשישים שכבר אינם במיטבם שתיארתי בפוסט: קשישים: לכבד או לנצל חולשה? 
הקשישה חתמה על הוראת קבע ל-12 חודשים. טרם הסתימו התשלומים וכבר "מתחברים לצדקה ולחסד" פנו אליה שוב טלפונית. שתי הוראות קבע פועלות באותו זמן. ברור לגמרי שלא זו הייתה כוונת הקשישה והעמותה ניצלה את חולשתה ואת אי ידיעתה, שיש כבר הוראת קבע אחת פעילה.

ההמלצה שלי: תודיעו לעמותות לפנות אליכם פעם או פעמיים בשנה במועדים מסוימים. הפניה צריכה להיות באמצעות דואר או דוא"ל ולא בטלפון.

אל תתרמו לעמותות המציפות אתכם בהודעות SMS 
יש עמותות השולחות בקשות לתרומה באמצעות SMS. חלקן עושות זאת בתדירות גבוהה וממשיכות לשלוח אותן אליכם גם כשביקשתם להסיר אתכם מרשימת התפוצה.

ההמלצה שלי:תרמו לעמותות אחרות. מי שלא הסיר אתכם מרשינמת הדיוור שלו כשביקשתם, אתם תסירו את עצמכם מרשימת התורמים שלו.

היעזרו באתרי האינטרנט של העמותות על מנת לקבל החלטה
לצורך הדגמה אתיחס באופן ספציפי לשתי עמותות חרדיות: זכרון מנחם ומתחברים לחסד ולצדקה. ההשוואה ביניהן תיתן לכם קריטריונים כלליים מתי לחשוב לפחות עשר פעמים לפני שתורמים לעמותות מסוימות.

השורה התחתונה היא שאני תרמתי כבר לזכרון מנחם ומי שהנושא בו עוסקת העמותה קרוב לליבו יכול לתרום לעמותה הזו.
לעומת זאת ההמלצה שלי היא לתרום לעמותות אחרות ולא למתחברים לצדקה וחסד.

אם תיכנסו לאתרי האינטרנט של שתי העמותות תראו כמה הבדלים מהותיים.
כתובת האתר של זכרון מנחם בקישור הבא.
כתובת האתר של מתחברים לחסד ולצדקה בקישור הבא.

לשונית אודות
בשורה העליונה בעמוד הראשי באתר של זכרון מנחם יש  לשונית אודות. בלשונית האודות כתוב מי הם המקימים ומדוע הקימו את העמותה (לזכר בנם מנחם ז"ל שנפטר מסרטן). מי העניק להם פרסים על התנדבות, למשל: פרס ראש הממשלה "מגן לילד" ופרס מעיריית ירושלים. מירי ארנטל ממקימי העמותה הדליקה משואה.

בראש דף הבית של האתר של מתחברים לחסד ולצדקה אין לשונית אודות. אתם לא יודעים מי עומד בראשה. תוכלו למצוא במקום נסתר בתחתית הדף אודות. כשתיכנסו לדף אודות ותקראו אותו לא תמצאו את שמות העומדים בראשה.

ההמלצה שלי: סעיף אודות באתר האינטרנט של עמותה הוא קריטריון מרכזי לדעת לאילו עמותות לא לתרום.   

פעילויות ממוקדות לעומת מגוון רחב של פעולות
על פי האתר של זכרון מנחם וסרטונים אינטרנטיים, שנתקלתי בהם, העמותה מתמקדת בחולי סרטן ובמיוחד בילדים חולי סרטן.

על פי האתר של מתחברים לצדקה ולחסד, גם הם מתמקדים בילדים חולי סרטן, אבל הם גם עוסקים ב"סיוע לאלמנות, יתומים ומשפחות נזקקות שחיות בעוני". תמצאו באתר גם "חלוקת מזון לחילי צה"ל במבצע עמוד ענן".

בזכרון מנחם אני יודע לאן הולך הכסף: פעולות עזרה לחולי סרטן.
במתחברים לצדקה וחסד אני לא יודע לאן הולך הכסף. לא ראיתי מספרים או אחוזים מהכסף שהולכים למטרה כזו או למטרה אחרת (אולי זה כתוב ואני פספסתי).
"סיוע לאלמנות, יתומים ומשפחות נזקקות שחיות בעוני" הוא לא ממש מוגדר. האם אני תורם למשפחות של בחורי ישיבה צעירים ובריאים שלא רוצים לעבוד? יתכן שכן.
באופן אישי איני רוצה לתרום למטרה הזו, אבל גם מי שרוצה לתרום למטרה הזו צריך לדעת שהכסף אכן מגיע לשם. 

ההמלצה שלי: תרמו לעמותות שברור לאיזו מטרה ינוצל הכסף.

קריטריונים נוספים באתר האינטרנט

1. אפשרות לתרומה דרך אתר האינטרנט
תרומות דרך אתר אינטרנט בדרך כלל מאובטחות. עמותה שאין לה אפשרות לתרומה כזו באמצעות Paypal או כרטיס אשראי, כנראה מעדיפה תרומות באמצעות הטלפון.
דרך האתר לא לוחצים עליכם לתרום. מתרימים טלפוניים לא פעם ילחצו עליכם לתרום.
באתר של זכרון מנחם אפשר לתרום. באתר של מתחברים לצדקה ולחסד אין אפשרות כזו.

ההמלצה שלי: העדיפו עמותות שלהן אפשר לתרום דרך אתר האינטרנט.

2. פעילויות קונקרטיות
באתר של מתחברים לצדקה ולחסד תמצאו מעט פעולות קונקרטיות. שני מבצעי התרמה לחולי סרטן המצונים בשמם וחלוקת מזון לחיילי צה"ל במבצע עמוד ענן.
כידוע מבצע עמוד ענן היה בשנת 2012. זו אינה פעולה קונקרטית אליה מופנות התרומות היום.

באתר של זכרון מנחם תראו מגוון רחב של פעולות קונקרטיות למשל: הרשמה של ילדים חולי סרטן למחנה קייץ, מאגר מח עצם, מרכזי יום, מאגר מרכיבי דם ועוד.

ההמלצה שלי: העדיפו עמותות המצינות פעולות קונקרטיות ולא רק מטרות כלליות.

חיפוש ב-google
באינטרנט יש בלי סוף מידע על הכל: אנשים פרטיים, חברות וגם עמותות. בחיפוש בגוגל תגלו לפעמים מדיע על עמותות שהעמותות ישמחו שלא תדעו, למשל: פסקי דין נגדן.
לפני שאתם תורמים כדאי לדעת.
ההמלצה שלי: בצעו חיפוש בגוגל.

הנפש הטובה מתל-אביב או הפלא השמיני של העולם

סילביה (שם בדוי) הייתה בצעירותה סוציאליסטית. היום היא גרושה עם ילדים, נכדים ובקרוב גם עם נינים. כמעט כל חייה חיה בתל-אביב (טוב ייתכן שמקום המגורים בדוי). 

למרות שהיא חיה בצניעות, ההוצאות שלה גבוהות בהרבה מההכנסות שלה.
הסיבה לכך קשורה בתפיסת העולם שלה. היא שמרה על תפיסת העולם שלה בצעירותה: כל אחד צריך לקבל לפי צרכיו. 
כל אלה שחסר להם, שהיא פוגשת באקראי, זוכים לקבל ממנה מענקים נדיבים. גם לילדיה ולנכדיה היא מעבירה כל סכום שהם מבקשים.

הפער המתמשך בין ההוצאות להכנסות שלה הוא גם הסיבה לכך שכיניתי אותה בכותרת הפלא השמיני של העולם (ביחד עם שבעת פלאי תבל). 

כיצד בכל זאת שרדה כלכלית?

1. למזלה הרב היא בת למשפחה עשירה. נקודת המוצא הכלכלית שלה כללה מספר רב של נכסים פיננסיים, שירשה. בקצב הזה הם הולכים ומתכלים.

2. היות שניהול המשאבים הכלכליים שלה הוא אולי הדבר האחרון שמעניין אותה, היא אינה יודעת מה מצאי הנכסים הכלכליים שלה. כשהנכסים שכן ידועים לה מתמעטים, מישהו מגלה לה נכס נוסף, שלא ידעה עליו והיא ממשת אותו. 

3. כמה משותפיה האידאולוגיים בעבר, שהיום רחוקים מאד מהשקפת עולמה, זוכרים לה חסד נעוריה. הם מסייעים לה באמצעות ניהול טוב של הנכסים הפיננסיים שלה המביא לתשואות נאות. לא תופתעו לדעת, שהם אלה המגלים לה נכסים, שלא ידעה עליהם (ראה נקודה 2 לעיל).  

4. ההוצאות שלה אינן כוללות הוצאות שמרבית המשפחות מוציאות. כך למשל היא אינה מבטחת את עצמה בביטוח סיעודי, אין לה ביטוחי בריאות פרטיים או משלימים ודירתה הצנועה אינה מבוטחת כלל. חיסכון פנסיוני? למרות שעבדה כפרילנסרית, היא אפילו לא שמעה את המושג.

מה הסכנה?

לכל בור יש תחתית. המשך ההתנהלות כזו עלול להביא לאובדן כל הנכסים הכלכליים שלה והיא תהיה זו, שתזדקק לחסדיהם של אחרים. נדמה לי שיהיה לה קשה לסמוך על כך, שאלה שהעניקה להם כספים ביד רחבה, יבואו לעזרתה.

הסכנה השנייה היא הרעה במצבה הבריאותי. בין שליש לרבע מהקשישים מעל לגיל 75, זקוקים לטיפול סיעודי. 
מעבר להיבטים האנושיים הקשים של מצב כזה, יש גם היבטים כלכליים: במקרה הטוב ההוצאות החודשיות הנוספות מגיעות לאלפי שקלים. במקרה הפחות טוב, יעברו את עשרת האלפים השקלים ובמקרים קיצוניים יעלו על 20,000 ש"ח. 

תוחלת החיים הממוצעת של קשיש במצב סיעודי בישראל היא שלוש שנים (ובסוגים מסוימים של מצב סיעודי גבוהה יותר). כך שמדובר בהוצאה חודשית גבוהה העלולה להימשך מספר שנים 

מה יוצא לי מהסיפור הזה?

רבים מהקוראים ישאלו שאלה זו. מהמקרה הקיצוני של סילביה, גם אנחנו יכולים להפיק לקח: כשמנהלים את ההוצאות שלנו, צריך לנהל גם את ההוצאות על תרומות.

כמו במקרים אחרים, החיים של הדתיים קלים יותר לניהול: הם תורמים מעשר. 

בשנים האחרונות בישראל ובמדינות מפותחות אחרות גדל הפער בין עשירים לעניים: העשירים נעשים עשירים יותר והעניים משתכרים פחות.
אם נוסיף לכך את זה שבשנים האחרונות, תמיכה בחלשים אינה בראש סדר העדיפויות בישראל, נבין מדוע גדל מספר העמותות המנסות לאסוף תרומות למען ילדים, קשישים, חולים, נכים ואחרים שגורלם לא שפר. 
אולי לא שמנו לב, אבל גם תדירות הפנייה לתורמים הולכת וגדלה.
אני יודע, שהרוב הגדול של המתרימים עושים זאת ממניעים טהורים, כמו סילביה בתחילת הפוסט. 

מי שמצבו טוב חשוב שיתרום, אבל חשוב גם שידע שהוא יתרום בגבולות שהוא יכול להרשות לעצמו.
אין שום הגיון בתרומת סכומים גבוהים לילדים רעבים, אם התוצאה תהיה שגם ילדיך יהפכו לרעבים.

המקרה הפרטי שלי: רקע
כעצמאי אני מגיש דוח שנתי למס הכנסה. ליתר דיוק, מי שעורך את הדוח ומגיש אותו הוא רואה החשבון שלי. לצורך כך אני מוסר לו את כל המסמכים הרלבנטיים שברשותי.

אני מסדר את המסמכים לפי סעיפי הכנסה והוצאה, רלוונטיים לנושא המיסוי. כך למשל אני מצרף אישורים שנתיים על הפקדות לקופות גמל משום שעל ההפקדות מגיעות הטבות מס.
אני מצרף גם דוח ממוחשב פשוט, שבו אני מציין בכל סעיף כמה מסמכים מסרתי לו בכל נושא ומה הסכום הכספי הכולל.
כך למשל אם הפקדתי במשך השנה 5,000 ש"ח בכל אחת משתי קופות גמל שלי, בדוח יופיע: קופות גמל (ציון שם כל קופה והסכום שהופקד בה באותה שנה), 2 אישורים, 10,000 ש"ח.

אחד הסעיפים בו אני מרכז קבלות הוא תרומות, משום שמגיעה עליהן הטבת מס.
מצאתי שגובה התרומות הכולל בשנה מסוימת גדל ביותר מפי 2 ביחס לשנה שקדמה לה. מצאתי כי מספר הקבלות הוכפל אף הוא. 

לו הייתי מתכוון להגדיל את התרומות שלי, אין בכך רע, אבל אני לא התכוונתי. איבדתי את השליטה בהוצאה על תרומות.

המקרה הפרטי שלי: מה קרה?
כשחשבתי על זה, זיהיתי כמובן את הגדלת תדירות הפניות לתרומות, שצוינה בסעיף קודם.

גיליתי עוד דבר: שתיים שלוש עמותות פנו אלי טלפונית בבקשה שאתרום לילדים רעבים. קל לשכנע אותי לתרום למטרה כה ראויה.
הן הציעו ששליח מטעמם יעבור בביתי ויקבל את סכום הכסף שאמצע לנכון.
העמותות הנ"ל שפנו אלי אחת לשנה, הגדילו בהדרגה את תדירות פנייתן לאחת לחודש.

גם תרמתי הרבה יותר כסף ממה שחשבתי לתרום וגם תרמתי יותר מדי כסף לעמותה, שלא התכוונתי לתרום דווקא לה כל כך הרבה.

המקרה הפרטי שלי: שליטה בהוצאות
גיבשתי לעצמי עקרונות לתרומה על מנת שאוכל לשלוט ולכוון את התרומות שלי. במקרה שלי העקרונות העיקריים היו:

1. אני תורם רק פעמיים בשנה - סמוך לראש השנה וסמוך לפסח. כמובן שבמקרים יוצאי דופן (למשל: ילד חולה סרטן שזקוק לתרומה מידית) אוכל לחרוג. העיקרון מאפשר שליטה טובה יותר בהוצאות וקביעת עדיפויות.

2. אני קובע מראש לאילו עמותות אני מוכן לתרום
כך למשל, החלטתי שאיני תורם לעמותות המתרימות עבור אנשים צעירים ובריאים שאינם מוכנים לעבוד (וכתוצאה מכך גם עבור בני/בנות זוגם וילדיהם). המשמעות המעשית של החלטה זו, שאיני תורם לרוב העמותות של חרדים משום שאחוז גבוה מהצעירים שלהם בוחרים ללמוד בישיבה במקום לעבוד.  נוסיף לכך את העובדה, שהמדינה נותנת קצבאות נדיבות לאותם צעירים מכספי משלם המיסים.
העיקרון מאפשר שליטה טובה יותר בהוצאות וקביעת עדיפויות.

אל תטעו, אינני אנטי-חרדי. אני כן תורם לעמותה חרדית בשם עזר מציון ולפעמים גם לעמותות חרדיות דומות לה. אם וכאשר אחוז הצעירים החרדים בישראל, יעלה לאחוז דומה לאחוז החרדים הצעירים העובדים בלונדון ובניו-יורק לא אתייחס לשאלה, האם עמותה היא חרדית או לא.

3. אינני תורם למי שמתקשר אלי טלפונית
בפעם הראשונה אני מסביר. בפעם השנייה איני תורם לעמותה במשך שנה. אין מחסור בעמותות המתרימות למטרות חשובות. מישהו אחר יקבל את התרומה שלי במקום מי שטלפן פעמיים. 
העיקרון מאפשר שליטה טובה יותר בהוצאות וקביעת עדיפויות. מבחינת אבטחת מידע, חשוב מאד לא לתת מספר כרטיס אשראי למי שמטלפן אליכם. המטלפן עלול להיות מתחזה, שאינו שייך כלל לעמותה הנעלה. הוא עלול לעשות שימוש אישי בפרטי כרטיס האשראי שלכם. 

מה יוצא לכם מהסיפור הזה ומהמקרה הפרטי שלי?
ייתכן מאד שהעקרונות שלי שונים מתפיסת העולם שלכם. מה שחשוב הוא, שאם אתם תורמים תנהלו את זה ותשלטו בזה, כך שסכומי התרומות יתאימו לסכומים, שאתם החלטתם לתרום והמטרות להן תתרמו יתאימו למה שאתם חושבים שכדאי לתרום לו.

ויש עוד דבר קטן וחשוב: המנגנון של הצטברות של הוצאות קטנות רבות להוצאות גדולות, בלי שהרגשנו בכך, אינו תקף רק לתרומות. הוא רלוונטי להרבה מאד סעיפי הוצאות קטנות המצטברות להוצאות גדולות, כשמאבדים את השליטה בהן.

קראתם ונהניתם אתם מוזמנים ללחוץ על כפתור ה Share או ה +g.
רוצים לקרוא עוד? הצטרפו ל News Letter.
רוצים לשפר את התנהלותכם הכלכלית? בואו לפגישת מתנה ללא התחייבות.

פרטי התקשרות  
טלפון: 054-4480616 
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com