אתמול (2.1.23) השתתפתי בסמינר חינוך פיננסי של בנק ישראל. הסמינר היה עם דגש על המגזר הערבי והיה מיועד לאנשי מקצוע בתחום הפיננסי.
נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון דיבר בתחילת הסמינר של יום כמעט מלא.
ח"כ מנסור עבאס היה ח"כ היחיד השתתף בסמינר והוכיח שוב שהוא אדם רציני. גם ראש עיריית אום אל פחם השתתף.
הסמינר כלל חלק ראשון של הרצאות וחלק שני של שולחנות עגולים.
בשולחן העגול בו השתתפתי היו שני פרופסורים ערבים ועוד אנשים רציניים מהמגזר הערבי בצד שני אנשים מבנק ישראל וכמה אנשי מקצוע יהודים.
אני באתי בעיקר ללמוד. אינני מכיר את ההתנהלות הפיננסית במגזר הערבי.
יש לי היכרות עם מגזרים חלשים אחרים מבחינה כלכלית בישראל: חרדים (במיוחד יוצאים בשאלה מהעולם החרדי), אזרחים ותיקים (במיוחד ניצולי שואה או כפי שמכנים אותם היום שורדי שואה) ויוצאי אתיופיה.
ההיכרות שלי מבוססת על קריאה, שיחות עם אנשים מהמגזרים הללו ועל מפגשים עם אנשים מקבוצות אוכלוסייה אלה במסגרת התנדבות שלי.
הסמינר נערך כצעד ביוזמה של בנק ישראל, שמעוניין לשפר את האוריינות הפיננסית בישראל בשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים וגורמים נוספים.
בכנס הוצגו תוצאות של סקר Pilot בנושא חינוך פיננסי שערך בנק ישראל.
הסקר נעשה במתכונת דומה לסקר הדו-שנתי של ארגון ה-OECD.
הסקר האחרון שנעשה בישראל במתכונת כזו נעשה בשנת 2012.
כמעט בכל תחום, שבחן הסקר, האוכלוסייה הערבית בישראל חלשה יותר מאוכלוסיות אחרות.
כמובן, שלאי-מיצוי היכולות הכלכליות של החברה הערבית יש מחיר למגזר הערבי ויש מחיר לכלכלה הישראלית.
בסקר נמדדה אורינות פיננסית באמצעות שלושה רכיבים: ידע (הבנה של ניהול סיכונים,הבנת מושגי יסוד), התנהגות (תשלום חשבונות בזמן, חיסכון פפעיל, הימנעות מהלוואות בגירעון שוטף) וגישה (העדפת זמן ארוך או העדפת זמן קצר).
נמדדו גם הכלה פיננסית ובריאות פיננסית.
מגבלות הסקר
אני עדיין זוכר את מה שנאמר על סקר בבחירות לנשיאות ארצות הברית בתקופה שטלפון קווי היה מוצר פחות שכיח (ולא בגלל שהיה טלפון חכם. אף לא אחד הכיר עדיין מושג זה).
נבחר זה שקיבל פחות קולות בסקר.
הסיבה: מדגם מוטה. דפוסי ההדפסה של בעלי טלפון היו שונים מדפוסי ההצבעה של חסרי טלפון.
הסקר הוא סקר אינטרנטי שנעשה בשפה העברית. הוא בהכרח מוטה.
במיוחד במגזרים החלשים שבהם לחלק מהאוכלוסיה אין גישה לאינטרנט וידיעת העברית שלחלק מהמשתייכים אליהם מוגבלת.
כמו במקרה של הטלפונים בסקר בבחירות לנשיאות ארצות הברית גם כאן החלשים יותר מבחינה כלכלית יענו פחות מהחזקים יותר משום שלחלשים אין גישה לאינטרנט וידיעת העברית שלהם מוגבלת, אם היא בכלל קיימת.
סביר להניח שבמגזר הערבי וכנראה גם במגזר החרדי, אוכלוסיית המדגם מוטית כלפי מעלה מבחינה כלכלית.
בגלל ההטיות אני מתייחס בעיקר למגמות ולא לנתונים קונקרטיים על פי תוצאות המדגם.
בפוסט הבא אתייחס לשלושת החסמים המהותיים להשתלבות כלכלית מלאה של המגזר הערבי,
