יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

היי-טק לא למבוגרים?

לפני כשבוע, הגבתי לדיון בקבוצת עבודה ב Linkedin. הדיון עסק בעבודת אנשים מעל לגיל 50 בהיי-טק. מדובר בנושא המעורר הרבה עניין (בעיקר אצל מבוגרים המתקשים למצוא עבודה) והרבה מחלוקת. בכל זאת, הופתעתי מהכמות הרבה של התגובות, כולל תגובות של מנהלים צעירים ומבוגרים.

לאחרונה נתקלים גם בהרבה כתבות והרבה פוסטים, על אנשי היי-טק שגילם מעל או קצת מתחת ל 40 המתקשים במציאת עבודה. 
איני מכיר אותם אישית, אבל לכאורה יש להם רקורד טוב ומוכח והם אינם סובלים מהסימפטום של אלה שאינם מוכנים לרדת מהאולימפוס, כלומר: הם מוכנים לעבוד בתפקיד בכיר פחות מהתפקיד הקודם שלהם.

כתבה אחרת הציגה את יואל ייסקרוביץ, מנהל בכיר בהיי-טק, שעזב הכל ופתח דוכן פלאפל. יואל, בן 47, מוצג בכתבה כמישהו שחלם שנים על דוכן פלאפל ועכשיו מגשים את חלומו. 
ייתכן מאד, שזהו באמת חלומו של יואל, אבל על כל מגשים חלום, שמרצונו מאס בהיי-טק, יש בוודאי מספר עוזבי היי-טק מבוגרים, שעוסקים בתחום אחר בלית ברירה.

הטיעונים העיקריים בוויכוח

גילאות (אפליה על רקע גיל)
לא מעט מבוגרים המתקשים במציאת עבודה, טוענים שהסיבה היחידה לכך שאינם מוצאים עבודה בהיי-טק היא גילם.

המציאות: יש מבוגרים שאינם מוצאים עבודה משום שנשחקו או לא רכשו ידע ומיומנויות חדשים. יש מבוגרים ששמרו על עדכניות ומיומנות ובכל זאת נדחים. 
יש מבוגרים הנדחים משום שצעירים מוכנים לקבל שכר נמוך יותר ויש מבוגרים, שמוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר מאשר צעירים ובכל זאת נדחים.
חלק מהמבוגרים יתקשו לעמוד בתנאים של לחץ ומספר שעות עבודה גדול במיוחד. אחרים יעמדו בלחץ כזה, לפחות כמו צעירים, אם לא טוב יותר.
חלק מהמבוגרים יתקשו להשתלב בצוות שרובו מורכב מכאלה, שהיו יכולים להיות ילדים או נכדים שלהם. לאחרים זו לא תהיה בעיה.

למבוגרים יש יתרונות ולצעירים יש יתרונות. אסור להתעלם מהיתרונות של מבוגרים
הניסיון של מבוגרים, לא יסולא בפז, הוא עשוי להביא לתפוקה גבוהה יותר ולפתרון מהיר יחסית, של בעיות בהן נתקלו בעבר.
למבוגרים עשויה להיות ראיה רחבה יותר והבנה טובה יותר של העסק.
לצעירים יש יתרון במהירות ובהתנסות ממש בזמן האחרון. 

המציאות: למבוגרים וצעירים יש סט כישורים שונה. יש מקרים בהם יש צורך בכישורים השכיחים אצל מבוגרים, יש מקרים בהם יש צורך בכישורים השכיחים אצל צעירים.
קרוב לוודאי, שיש הרבה מקרים בהם יש יתרון לשילוב כשכל אחד מהדורות מביא לצוות המשותף את היתרונות שלו.

אני מוכן לקלוט מבוגרים בתנאי שיש להם את הכישורים הנדרשים. לא מצאתי כאלה.
זהו טיעון שהועלה על ידי כמה מנהלים צעירים (ואולי גם  מנהלים מבוגרים) שאפילו ציינו כישורים ספציפיים, כגון: Linux Kernel.

המציאות: יכול להיות שאותו מנהל אכן פועל עניינית, אבל יש גם אחרים שמפלים על רקע גיל. לפעמים מי שממין את המועמדים במיון ראשוני, זה מישהו המתעסק בכוח אדם ולא אחת הוא מסננן את המבוגרים (לפעמים באופן אוטומטי וממוחשב ללא קריאת קורות החיים).
יש גם מנהלים החוששים שעובד מבוגר שבעבר ניהל, עלול לתפוס את מקומם, גם אם הוא מוכן לעבוד בתפקיד זוטר.
כמנהל, לא הייתי מכשיר קבוצת מבוגרים בטכנולוגיה השונה מהותית מהפרדיגמה בה עבדו במרבית הקריירה שלהם. הסטטיסטיקה מראה כי במקרה זה 2 מתוך 3 ייכשלו. 
אם בוחרים אותם ב"פינצטה" אפשר להצליח, כי הטובים ביותר יצליחו לבצע את השינוי הפרדיגמטי.

צריך לשנות את החוק ולהעניש את מי שאינו מקבל מבוגרים לעבודה בגלל גילם.
המציאות: אולי צריך לשנות את החוק ולהגביר את האכיפה, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה. כמו במקרים של אפליות על רקע אחר (מוצא אתני, מגדר, דת וכיו"ב), המפלה יוכל ברוב המקרים לנמק זאת בנימוקים אחרים. גם אם הם אינם מתארים את המציאות.

דוגמה מהניסיון האישי שלי
בתחילת שנות העבודה שלי בתחום המחשבים, עבדתי כמומחה טכני. התמחיתי במערכת ההפעלה, כולל קידוד תוספות למערכת ההפעלה בשפת אסמבלר. בשלב מאוחר יותר (אחרי יותר מעשר שנות ניסיון) הפכתי למנהל ואחרי זה ליועץ. בהדרגה התרחקתי מה Bits and Bytes. 

למרות זאת הרקע שלי אפשר לי להבין היטב טכנולוגיות חדשות בהן נתקלתי, גם אם לא הייתי זה שכתב קוד תוכנה.

בגיל מעל ל 55, בערך עשרים שנים אחרי הפעם האחרונה בה כתבתי תוכניות באסמבלר, פנה אלי אחד מלקוחותיי וביקש שאתקן תכניות אסמבלר, העובדות כתוספת למערכת ההפעלה (Exits).
הטענה הייתה שבעבר, צוות העובדים שלו הצליח לבצע בקלות את השינויים הנדרשים, עקב מעבר למהדורות עדכניות של מערכת ההפעלה. עובדי הלקוח, הצעירים ממני, ניסו לבצע עבודה דומה למה שעשו במעברים קודמים למהדורות עדכניות של מערכת ההפעלה, אבל "הפעם שום דבר לא עובד".

ההתלבטות והצעדים הראשונים 
חשבתי שאחרי 20 שנה שלא עסקתי בתחום, אתקשה בעבודה ואולי אכשל. בסופו של דבר החלטתי להיענות לאתגר עם כל החששות.

הצעד הראשון שעשיתי על מנת להתמודד עם הבעיה, היה צעד שעושים עובדים מבוגרים: קראתי ספר טכני העוסק במהדורה החדשה. מהר מאד גיליתי, שיש סיבה לזה ש"הפעם שום דבר לא עובד": חברת IBM ביצעה שינוי מהותי באותו נושא במערכת ההפעלה.

מרבית הצעירים היו ניגשים ישר לקוד ורק אחרי שלא היו מצליחים לפתור את הבעיה, היו מגיעים לספרים.

השלב הבא היה תכנון פתרון המתאים למצב החדש.

החלק הטכני והמסקנה
במימוש הטכני באסמבלר נתקלתי בקשיים. על כולם חוץ משניים התגברתי. כנראה הרבה יותר לאט מאדם צעיר ומיומן.

גם על השניים האחרים התגברתי אחרי מאמץ קשה:
בעיה 1 
לאחר הרבה מאד ניסויים הגעתי למסקנה, שאין בעיה בקוד שכתבתי ולכן הבאג הוא בקוד של מערכת ההפעלה של IBM. התשובה שקיבלתי שהבעיה היא אצלי. לקח שבוע-שבועיים במהלכם העברתי תיעוד מפורט של הניסויים שביצעתי והסבר המצב הספציפי בו קיימת הבעיה. את כל מה שהעברתי ייחסתי גם לספרים של היצרן.
בסופו של דבר הודו עובדי היצרן, שהבאג הוא אצלם וסיפקו לי מעקף (פתרון זמני).

ההנחה שלי הייתה שהבאג אצלי ולא אצל יצרן התוכנה. עובד צעיר, מן הסתם, היה מגיע מהר יותר למסקנה שהבאג אצל יצרן התוכנה.
במקרה זה הוא היה חוסך זמן.

ברוב המקרים הבאג, הוא אצל המפתח בארגון ולא אצל היצרן. בלא מעט מקרים אחרים, עובד צעיר ממוצע היה מגיע מהר מדי למסקנה, שהבאג אצל היצרן. 
התוצאה: על כל מקרה שהוא היה חוסך זמן, היו כמה מקרים שהוא היה מבזבז זמן, משום שהיה מגיע מהר מדי למסקנה, שהטעות אינה אצלו.

בעיה 2
לא אלאה את הקוראים בבעיה המסובכת, שלקח זמן רב לפתור  אותה. הפתרון נמצא כשהחלטתי לחשוב מחוץ לקופסה.

בסיכומו של דבר עובד מבוגר שהרבה שנים לא עסק בעבודה טכנית, פתר את הבעיה באופן מוצלח.

מה אפשר להציע לעובדי היי-טק מבוגרים?
ללא קשר לשאלה האם זה מוצדק או לא, המציאות היא שרוב עובדי ההיי-טק המבוגרים יתקשו למצוא עבודה.
כל מה שנשאר להציע זה שינסו לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות תעסוקתיים: בתחום בו עבדו או בתחומים לגמרי אחרים. כשכירים או כעצמאיים

מה אפשר להציע לעובדי היי-טק צעירים?
מה שקורה לחבריהם המבוגרים מהם בעשרות שנים, עלול לקרות גם להם בעוד כמה עשרות שנים. לכן צריך להתחיל כבר עכשיו להיערך כלכלית לתסריטים לא אופטימיים, כאשר יגיעו בעוד מספר שנים רב לגיל 40.
אפשר לנצל חלק מהשכר הגבוה היום לחיסכון, שעשוי להבטיח את עתידם ואת עתיד משפחתם.


יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

האם מדינות העולם השלישי דומות זו לזו? השוואה בין בהוטן ומדגסקר


האם מדינות העולם השלישי  דומות זו לזו? לאחר ביקורים בבהוטן ובמדגסקר, אנסה לעשות השוואה בין שתי המדינות ולראות  מה דומה ומה שונה ביניהן. מהקריאה ניתן יהיה לראות, שלא כל מדינות העולם השלישי דומות זו לזו, ורב המבחין מהדומה.

הדמיון
מרבית האוכלוסייה עוסקת בחקלאות 
כ 80% מתושבי מדגסקר וכ 90% מתושבי בהוטן הם חקלאים.

ההכנסה הממוצעת לנפש נמוכה
בדרך כלל עיסוק של אחוז גבוה מהאוכלוסייה בחקלאות הוא אינדיקטור להכנסה ממוצעת נמוכה לנפש. המשמעות היא שמעט אנשים עוסקים בתעשייה, במסחר, בתיירות ובענפים אחרים העשויים להביא הכנסות גבוהות יותר. 
בדרך כלל עיסוק של אחוז גבוה מהאוכלוסייה הוא אינדיקטור לחקלאות מפותחת פחות, כשהשימוש במכשור ובטכנולוגיה מוגבל.

חינוך חינם  
בשתי המדינות, ניתן חינוך חינם. בבהוטן הוא ניתן  למספר שנים גדול יותר. אין הכוונה לחינם נוסח ישראל, עם תשלומי הורים.

חינוך בשפה אירופית נפוצה
בבהוטן לומדים מכיתות נמוכות באנגלית. גם ספרי הלימוד הם באנגלית. 
במדגסקר לומדים בצרפתית. זוהי גם שפה רשמית במדינה,

תשתיות לא מפותחות
בשתי המדינות מערכות כבישים צרים וקשים לנסיעה. לא אחת הם אינם סלולים היטב. 
בשתי המדינות לא בכל מקום ובכל שעה יש חשמל.

שפע מים
בשתי המדינות יש הרבה מים. באזור הנחשב כמדברי של מדגסקר, יורדים כ 600 מ"מ גשם בשנה. תושבי הנגב בישראל ובוודאי תושבי מדבריות בעולם, היו שמחים לקבל כמות משקעים שנתית כזו.


השוני
לא כל מה שנראה לכאורה דומה באמת דומה.

רמת השחיתות
הפוסט שכתבתי על בהוטן: כלכלת המשפחה בבהוטן: ללא שחיתות, מציג את אחד המפתחות המרכזיים לשוני בין בהוטן למדגסקר. בבהוטן אין שלטון מושחת. משפחת המלוכה, מנסה לדאוג לעם וחיה בצניעות.
לדאוג לעם, פירושו שלכל אחד מבני משפחת המלוכה, יש פרויקט הקרוב לליבו שהוא מנסה לקדם. לדאוג לעם פירושו, לחיות באורח חיים צנוע.

המקומיים במדגסקר, אינם מדברים בהערצה על הנשיא המקומי. הם מזכירים את זה, שאינו נותן לחותנו (שהיה הנשיא הקודם) להיכנס למדינה. הנשיא הקודם, שמתגורר בלית ברירה בדרום אפריקה, ניסה להגיע לאי בדרך הים. לספינה בה הגיע לא הרשו להוריד אותו בחוף.

הדחיות החוזרות והנשנות במועד הבחירות, הפכו כבר לבדיחה מקומית. (בשונה מבהוטן, בה המלך הקודם יזם מרצונו הטוב בחירות דמוקרטיות וויתר על סמכויות לטובת הממשלה הנבחרת).

גם על הנשיא הקודם של מדגסקר, אין דעות טובות במיוחד. אחד המקומיים אמר לי, שהנשיא דאג לתשלום נמוך למגדלי הוניל, שיוצא למדינות אחרות. חלק מהפער במחיר לקח לכיסו הפרטי.  

ביטוח בריאות ופנסיוני 
בבהוטן, תושב לא ירעב. אם הגיע לגיל פנסיה ואין לו משפחה שתפרנס אותו או דרך להתפרנס בכוחות עצמו. הוא ילך להתגורר במנזר. ידאגו לו שם לאוכל ולינה, תמורת פעילות דתית מינימלית, כגון: מלמול תפילות או מעט עבודה פשוטה במנזר. 
ביטוח בריאות הוא חינם. זה כולל אשפוז חינם בבית חולים והטסה חינם לבית חולים בהודו, במקרה שבבתי החולים המקומיים אין מכשור רפואי מתאים (רמת הרופאים טובה. הם למדו רפואה במערב או בהודו).

במדגסקר, אם אינך עובד מדינה או עובד בכיר במספר מצומצם של חברות גדולות, זו בעיה שלך. נפצעת? חלית? תתמודד לבד.  

אקלים
בשני המקומות טיילתי בעונה נוחה. בעונת החורף בבהוטן בהרי ההימלאיה, תנאי מזג האוויר, קשים במיוחד (קר ומצטברות כמויות גדולות של שלג). כתוצאה מכך אי אפשר לקיים לימודים בבתי הספר ופעילויות יומיומיות אחרות.  

במדגסקר, יש אזורים עם מונסונים בעונה הגשומה, אבל באופן בסיסי מדובר במזג אוויר נוח.

בבהוטן, אינך יכול להסתפק בבניית בקתת עץ, כפי שעושים במדגסקר.
אינך יכול לישון מחוץ לבקתה, כפי שעושים במדגסקר. אם תעשה דבר כזה, בחורף תסיים את חייך.

הדמיון בין המדינות בתשתיות תחבורה רעועות, שצוין בסעיף הקודם, נובע מסיבות שונות.
במדגסקר, אף אחד לא ממש תיקן כבישים מאז שהצרפתים נתנו למדינה עצמאות ב 1960.
בבהוטן, ניתן לראות במקומות רבים בעונה החמה, פועלים הודיים העובדים באינטנסיביות על תיקון ושיפור כבישים.
הסיבה העיקרית לתשתיות הלא-טובות הם החורפים הקשים בהם נהרסים הכבישים. הסיבה השנייה היא טופוגרפיה מאד הררית, המקשה על סלילת כבישים. 

לא רק בבהוטן, נהרסים כבישים בגלל מזג אוויר חורפי קשה: גם באיסלנד ובנורווגיה בהן ביקרתי. גם שם, כמו בבהוטן מתקנים כבישים. גם באיסלנד חלק מהכבישים גרועים בגלל מזג אוויר ותנאים טופוגרפיים. הבהוטנים, עושים את מה שביכולתם בשביל לטפל בבעיה. 
אי אפשר לצפות מהם שיפתרו חלק מהבעיה באמצעות כריית מנהרות ארוכות, כפי שעושים הנורווגים.

תרבות
בבהוטן יש תרבות ייחודית. המדינה מנסה לשמר אותה. התל"ג נמוך אבל הם המציאו מושג מתחרה אל"ג. האום אימץ מדד זה ומודד אותו גם במדינות אחרות.
בהוטן אינה במקום הראשון במדד האושר הלאומי הגולמי (אל"ג) אבל אושר האזרחים מספיק חשוב בשביל להחזיק משרד ממשלתי המטפל בנושא ומספיק חשוב בשביל לעשות סקרים המודדים אותו.

במדגסקר, יש אוסף השפעות תרבותיות שמקורן במדינות מהן הגיעו תושבי האי. גם תרבות צרפת, ששלטה באי, ותרבויות אחרות השפיעו.

שכנים
מדגסקר היא אי. אין גבול יבשתי עם שכנים מאיימים.
לבהוטן שבה רק מאות אלפי תושבים, שתי שכנות בלבד: סין והודו.
לתפיסתם של הבוטנים, שתי המדינות עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם מאיימות עליה: סין בהשתלטות עוינת כוחנית, כפי שעשתה בטיבט השכנה והודו בהשתלטות רכה וידידותית, כפי שקרה לכל הממלכות והנסיכויות הקטנות האחרות בהימלאיה.
האיום, מחזק ומחדד. הוא עוזר לשמר תרבות ייחודית ועוזר להתנהל טוב יותר.

שמירה על הטבע
בבהוטן שמירה על הטבע, היא ערך. כך למשל, החוק אוסר על עקירת עצים. לעקירת עצים צריך לקבל אישור. אישור ניתן לרוב רק לצורך בנית בית בשיטת הבניה המסורתית הייחודית, שבה נבנים על פי חוק כל הבתים.

במדגסקר פגעו בחי ובצומח הייחודי באמצעות עקירת יערות. היום יש מודעות גדולה יותר לשימור, אבל כשצריך לחמם (מטבח, תעשייה, בית) עוקרים עצים. בהרבה מקומות, ניתן לראות גזרי עצים חתוכים ומסודרים שנכרתו על מנת לשמש, כחומר בעירה. 


פוסטים על בהוטן

כלכלת המשפחה בבהוטן: רקע


פוסטים על מדגסקר

כלכלת המשפחה במדגסקר: עוני ופוטנציאל

מדגסקר: ללא תשתיות ללא תכנון


הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...