‏הצגת רשומות עם תוויות מטבע דיגיטלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מטבע דיגיטלי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 באפריל 2021

הרצאה חדשה שלי: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים (שם זמני)?



בפוסט קודם הצגתי את נושאי ההרצאות והסדנאות שלי. בפוסט זה אציג הרצאה חדשה שלי העוסקת בשינויים בעולם של שירותים פיננסיים.

מדוע הכותרת מופיעה בתוספת "(שם זמני)"? הסיבה לכך פשוטה, אם יהיה למישהו רעיון לשם מוצלח יותר להרצאה אשמח לאמץ אותו. 

כך עשיתי גם בהרצאות האחרות שלי. 

ההרצאה עוסקת בשינויים המהותיים המתחוללים בתחום של שירותים פיננסיים. הבנקים עומדים, לא פחות מאשר לפני אתגרים של המשך קיומם. 

גם לקוחות הבנקים, ובמדינת ישראל מדובר ברוב האוכלוסייה, צריכים להתאים את עצמם לעולם החדש. מגפת הקורונה היא Game Changer שהשפיע גם על האצת תהליכי השינוי של עולם השירותים הפיננסיים.


מהות ותוכן ההרצאה


בנקאות היה תחום שמרני ושונא סיכון. במשך שנים התנהלו בנקים באותו אופן. בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בתחום של שירותים פיננסיים ואם הבנקים לא יסתגלו למציאות החדשה הם עשויים או עלולים להיעלם לחלוטין. 

מגפת הקורונה אינה הגורם לכך אבל אין ספק שהיא מהווה קטליזטור המאיץ את תהליכי השינוי.  


כמה שינויים על קצה המזלג:


1. מתחרים חדשים שלא מעולם הבנקאות

חברות פינטק (מתחרים קטנים שעלויות התקורה שלהם קטנות בהרבה), חברות טכנולוגיה כמו Google, Apple ופייסבוק,  שירותי P2P ישירים או באמצעות חברות פינטק, בנקים קהילתיים ועוד.


2. אינטרנט ודיגיטל

הצורך לספק את השירותים במהירות ובידידותיות בכל זמן ובכל מקום.

יכולות תשלומים והעברות דיגיטליים שיצוינו בסעיף הבא.


3. אמצעי תשלום חדשים

למשל: ארנקים אלקטרוניים, מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין. מטבעות דיגיטליים של מדינות, שיהיו זמינים בעתיד הקרוב. 


4. תחרות גלובלית

למשל שירותי השקעת כספים באמצעות חברות ממדינות אחרות או השקעה ישירה של המשקיע בבורסות במדינות אחרות. 


5. שיתופי פעולה עם גורמים העוסקים בתחומים אחרים.

שיתופי פעולה כאלה הם כורח המציאות. הבנקים מסייעים לשחקנים בשווקים אחרים והשחקנים הנ"ל מסייעים להם. 


הבנקים צריכים לעשות שינויים מהותיים באסטרטגיה, בתפיסה, בתהליכים, במבנה הארגוני, בכוח האדם ובתשתיות.


אבל לא רק הבנקים יאלצו לעשות שינויים מהותיים גם הלקוחות יצטרכו להסתגל לאופן עבודה אחר מול הבנקים. כאשר מדובר בבני דור ה-Z או בני דור ה-Y זה לא כל כך קשה להסתגל. כאשר מדובר באזרחים וותיקים זה עלול להיות הרבה יותר קשה.



קישורים לפוסטים שמרחיבים כמה מההיבטים


מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech?


האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית? 



עולם הכספים העתידי שלא היכרתם 


שירותים פיננסיים חלופיים: מנישה שולית למרכז (Mainstream)





יום חמישי, 8 באפריל 2021

החיפזון הוא מהשטן: בדרך לעולם ללא SWIFT

 

מקור התמונה: ויקיפדיה


היום הוא יום השואה. פוסט זה מוקדש לזכרם של כל בני משפחתה של אימי שנרצחו בשואה. 


SWIFT היא מסלקה בינלאומית המשמשת בעיקר להעברת כספים בין חשבונות בנק בארצות שונות. העמלה על העברת כסף בין בנקים תוך שימוש ב-SWIFT היא עמלה גבוהה במיוחד. 

בפוסטים קודמים התייחסתי כבר לפולניה שעבדה בארצות הברית והגיעה למסקנה, שזול יותר לטוס לפולין עם הכסף עליה מאשר להעביר אותו למשפחתה בפולין באמצעות SWIFT.

התייחסתי גם לחברת פינטק ישראלית שמצאה פיתרון לעקוף את ה-SWIFT בהעברת כספים על מנת לחסוך את העמלות הגבוהות.


שימוש שלא לצורך ב-SWIFT


ביום השואה אתחיל בסיפור על ניצולת שואה הקשור ב-SWIFT. 

באותה תקופה לא היה סביר להמשיך להחזיק כספי פיצויים חודשיים מגרמניה במטבע היורו, ששערו היה נמוך ולא היו ציפיות לשינוי במגמת הירידה שלו. 

סייעתי לניצולת שואה לבצע פעולות של מכירת פיצויים חודשיים והעברתם לאפיק השקעה, שיעץ לה יועץ השקעות להשקיע בו. 

יועץ ההשקעות אמר שניתן להעביר ישירות מחשבון מט"ח לאפיק ההשקעה באמצעות חברת ביטוח או בית השקעות ולשלם עמלה נמוכה יותר מעמלת מכירה. 

התברר שהבנק ביצע את ההעברה באמצעות SWIFT. העמלה כמובן הייתה גבוהה יותר מעמלת מכירה. 

ניסיתי להסביר לפקידת הבנק שהעברה בין חשבונות בארץ צריך לבצע ישירות ולא באמצעות SWIFT. היא אמרה שתברר את זה וחזרה עם התשובה: "ככה אנחנו עובדים". 

היות שאיני בעל החשבון ואיני מיופה כוח בחשבון, לא נותר לי אלא להמליץ, למי שיש לו הרשאה לטפל בחשבון, לדרוש מהבנק החזר העמלה. לא היה להם כוח לעשות את זה.

אני בטוח שלו אני הייתי בעל החשבון הבנק היה נאלץ להחזיר לי את העמלה המיותרת הזו. 


האם גם בעתיד נאלץ למצוא עוקף SWIFT?


עוקפי ה-SWIFT מתרבים. בנוסף לטיסה עם הכסף נוסח הגברת הפולניה ושימוש בשירותי חברת פינטק המחזיקה חשבונות בנק בארץ ובחו"ל כשהמעביר יכול להפקיד בחשבון בארץ ולקבל זיכוי בחשבון בחו"ל, יש גם דרכים נוספות, למשל מטבעות דיגיטליות כמו ביטקויין ושירותי תשלומים של ענקיות ההייטק העולמיות. 

הבשורה הטובה היא שבעתיד סביר שלא יהיה צורך בשימוש ב-SWIFT ונוכל לחסוך עמלות יקרות.  
הבשורה לא תצא מציון אלא מבייג'ינג. 

מטבעות דיגיטליים


אם תקראו את הכתבה של רפאל קהאן בכלכליסט, תגלו שכ-60 מדינות מפתחות מטבעות דיגיטליים. המדינה המובילה בתחום הזה היא סין. סין כבר עושה פיילוט של כמה מאות אלפי משתמשים באפליקציה הזו. 

ההבדל בין מטבעות דיגיטליים של מדינות לבין ספק מטבעות, כמו ביטקויין, הוא שהן מוסדרות ברגולציה ומנוהלות על ידי מדינות. 
הניהול הוא במקביל לשטרות הכסף והמטבעות של אותה המדינה. לשני סוגי המטבעות אותו שער. 
ההבדל העיקרי הוא בפורמט אבל הפורמט הדיגיטלי מקנה יתרונות, כמו למשל תאריך תפוגה גלוי. 
תאריך התפוגה עשוי להיות אמצעי להגדלת שיעור הצריכה. 

על פי הכתבה, ממשלת סין רואה יתרון נוסף למטבע הדיגיטלי שלה: הוא מגדיל את היכולת שלה להתמודד עם מלחמות סחר. מטבע דיגיטלי ניתן להעביר ללא שימוש ב-SWIFT וכך קשה יותר לנהל מלחמת סחר. 

העתיד ללא SWIFT


העולם עובר שינויים מהותיים באמצעי התשלום. סביר להניח שהם יימשכו ובעתיד נשלם באמצעים אחרים ממה ששילמנו בעבר. 

השימוש בצ'קים קטן בהדרגה וכבר אין צורך להגיע לסניף או למכשיר בנקאי על מנת להפקיד אותם. בתקופת הקורונה שילמנו יותר בכרטיסי אשראי מאשר במזומן על מנת לא להידבק במחלה. השינוי הזה כנראה בלתי הפיך.
אבל גם כרטיסי אשראי מתחילים להידחק על ידי אמצעי תשלום חדשים כמו אפליקציות תשלום, ארנקים דיגיטליים, תשלומים סלולריים ומטבעות דיגיטליים. 

כבר היום בסין וביפן משלמים הרבה פחות בכרטיסי אשראי והרבה יותר באמצעות אפליקציות תשלום בנקאיות.


העתיד: מטבע רגיל או מטבע דיגיטלי?


 נראה כי מיליארד ושלוש מאות מיליון סינים לא טועים. גם 60 מדינות. 
בעתיד הקרוב צפויים להיות מטבעות דיגיטליים של מדינות בצד מטבעות רגילים של אותן מדינות. 

בעתיד הרחוק יחליפו מטבעות דיגיטליים את השטרות והמטבעות הרגילים.

בשלב מסוים בתהליך השימוש ב-SWIFT יתייתר ולא תהיה יותר הצדקה להמשך קיומו. 

אין ספק שהמונח Swift באנגלית, שפירושו מהיר, הוא כבר סוג של לעג לרש או לרשת הזו בעולם הדיגיטלי המהיר יותר מה-SWIFT .





 

יום שלישי, 25 ביוני 2019

המטבע החדש של :Facebook: עידן חדש בשירותים הפיננסיים?

מרק צוקרברג. מקור התמונה: ויקיפדיה

חברת Facebook הכריזה על השקת מטבע דיגיטלי משלה, שייקרא Libra, בשנת 2020. בפוסט זה אנסה לתת ניתוח ראשוני (First Take) של משמעות ההכרזה הזו.


מעמדן של חברות הייטק מובילות בעולם

חברות הייטק ענקיות כגון: Facebook, Google, Amazon ו-Apple הן בעלות עוצמה גדולה יותר מאשר מדינות רבות. הן אוספות מידע רב עלינו ומשתמשות בו, במקרה הטוב, לצורך פרסום. 
הן קובעות חוקים לעסקים קטנים התלויים בהן ובנוסף להיותן סוג של רשות מחוקקת הן גם רשות שופטת. 
ההכנסות שלהן והמחזורים שלהן גדולים מאלה של מדינות רבות. 

לא מדובר רק בחברות אמריקאיות. יש גם חברות ענק סיניות, למשל: עליבאבא, שגם להן שליטה וכוח. חלק מהחברות הסיניות הנ"ל שולטות בעיקר בשוק המקומי הענק בסין. עליבאבא היא דווקא דוגמה לחברה בעלת נוכחות גלובלית. 

לא מפתיע שאחת מהחברות האלו מחליטה להנפיק מטבע משלה. לא מפתיע שזו דווקא חברת Facebook.


Bitcoin ומטבעות דיגיטליות אחרות

השימוש ב-Bitcoin מבוסס על אלגוריתם שיתופי ועל טכנולוגיה המאפשרת את מימוש האלגוריתם הנ"ל ונקראת Blockchain. 

רבים מהמומחים הגדולים בעולם לשוק ההון רואים ב-Bitcoin  סוג של הימור ולא מטבע. הם גם חושבים שהוא צפוי להיעלם מהשוק בעתיד.
התנודות התכופות והקיצוניות בערכו תומכות בטענות אלו. 

אי אפשר להגיד את אותו דבר על המטבע שתפיק חברת Facebook. יודעים מי עומדת מאחוריו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת עוצמתן של חברות כמו Facebook עולה על עוצמתן של הרבה מדינות. 
Facebook לא לבד. מצטרפות ליוזמה שלה כשלושים חברות אחרות. אזכיר רק שלוש חברות בעלות מעמד בשוק הפיננסי: Visa, Master Card ו-PayPal.

הביטקויין הוא אולי הימור אבל Blockchain היא טכנולוגיה אמיתית ובעלת ערך. טכנולוגיה זו מאפשרת מנגנוני אבטחה מבוזרים בהעברת מידע ולכן עשויה לחסוך עלויות בהשוואה למודל אבטחה המשולב על שרת מרכזי. 

הצצה שטחית לשירות הפיננסי שעומדת Facebook להציע


על פי פרסומים בעיתונות, מדברים על העברה קלה ופשוטה של כספים באמצעות הודעות. למשל באמצעות Whatsapp. 
התיאור הזה הוא לא רק פשוט אלא פשטני. פשטני מדי. יידרש מרכיב של אבטחת מידע. תידרש רמה כלשהי רגולציה. 

אבטחת המידע עשויה להתבסס על טכנולוגיית Blockchain. אחת השותפות של Facebook, חברת Visa העולמית, השקיעה הרבה משאבים במחקר ולימוד של טכנולוגיה זו. סביר להניח שהיא אינה היחידה בין השותפות ליוזמת המטבע החדש.

כבר עסקתי בבלוג זה בעלויות הגבוהות של SWIFT, האופן בו מועברים כספים מבנק לבנק. 
המונח "עלויות גבוהות", מתייחס לעמלות שנגבות מהצרכנים. העברת כספים במטבע הדיגיטלי עשויה לא רק לפשט את ההעברה אלא גם להוזיל אותה משמעותית. 

המהפכה הטכנולוגית והבנקים

כפי שכתבתי במספר לא קטן של פוסטים בבלוג זה הבנקאות המסורתית מאוימת על ידי שחקנים חדשים המציעים שרותים פיננסיים חלופיים. 
המהפכה הטכנולוגית פותחת פתח לשרותים חלופיים מבוססי אינטרנט ודיגיטל הזולים בהרבה מהשרותים של הבנקים. 

הכניסה של חברת Facebook לתחום היא עוד נדבך בשרותים פיננסיים חלופיים. 

בהקשר זה חשוב לציין:

1. אם העברות הכספים והמטבע החלופי של Facebook יצליחו, היא תנצל את העוצמה שלה ואת המידע הרב שצברה על משתמשים על מנת להציע שרותים פיננסיים נוספים.

2. ההשתלטות של ענקיות ההייטק על שווקים אחרים צריכה להגיע גם לבנקאות. 
החברות האלו ינצלו את המידע שאספו על צרכנים ואת העלות הזולה יחסית של פלטפורמות הדיגיטל והאינטרנט על מנת להשיג יתרונות על פני שחקניות מסורתיות בשווקים.  
קחו לדוגמה את אמזון ועליבאבא בשוק של מוצרי צריכה. 

3. גם ענקיות טכנולוגיה אחרות יהיו שחקניות משמעותיות בשוק של השרותים הפיננסיים
בניתוחים בפוסטים קודמים שלי הצגתי את האיום הדיגיטלי/טכנולוגי על הבנקאות המסורתית. כמו רבים אחרים חשבתי דווקא על Apple ועל Google. 
הכניסה של Facebook לשוק הזה רק תעודד את החברות הנ"ל, שעושות כבר צעדים לבניית שרותים פיננסיים

 4. במדינות המתפתחות יש מספר רב של אנשים הזקוקים לשרותים כאלה
לרוב האנשים בישראל ובמדינות ה-OECD יש חשבונות בנק. זה אינו נכון לגבי חלק מהמדינות המתפתחות. בחלק ממדינות אלה לאחוז גבוה מהתושבים אין חשבון בנק. 
אנשים אלה זקוקים לשרותים פיננסיים חלופיים. הפלטפורמה של טלפון חכם אידיאלית עבורם. 
בחלק מהמדינות האלה אין תשתית טלפונית קווית ראויה. הטלפונים הראשונים של תושבים רבים בהן היו טלפונים סלולריים. בחלק מהמקרים מדובר בטלפונים סלולריים שאינם טלפונים חכמים אבל יש רבים המשתמשים בטלפונים חכמים.
היום ניתן להשיג טלפונים חכמים זולים. המגמה היא שלתושבי המדינות המפותחות יהיו יותר טלפונים חכמים בהם ניתן לממש שרותים פיננסיים המתחרים בשרותי הבנקים.

פוסטים קודמים בנושא

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?  













חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...