יום ראשון, 26 ביולי 2015

פוסט אורח: דברים שלא ידעתם על קרן השתלמות

אינני היחיד הכותב על נושאים בכלכלת המשפחה. יש כאלה שחושבים ב"אותו ראש" כמוני. במקרה כזה, אני שמח לפרגן להם ולהמליץ לקרוא את מה שהם כותבים. 

לפעמים יש להם התמחות בתחומים מסוימים, בהם יש להם יתרון עלי. אז למה לא לתת להם את הבמה בפוסט אורח?

זה בדיוק מה שאני עושה בפוסט הזה. את הבמה קיבל ה-Startup הפיננסי Finupp, המתמחה בהחזרי מס לשכירים.

המשך הפוסט נכתב כולו על ידי Finupp.

הפוסט של Finupp

קרן השתלמות בהחלט יכולה להקל עליכם את נטל המס ולהרפות קצת את היד של רשות המיסים שאוחזת חזק בגרונכם. אך חשוב לעשות זאת בצורה הנכונה ביותר על מנת לנצל את הכלי הזה בצורה הטובה ביותר. כדי לעשות זאת בדרך הטובה ביותר, אתם צריכים עוד קצת ידע על מס. אל דאגה, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעשות סדר בבלגן. 

קצת הגדרות כהקדמה

המושג הראשון שנגדיר הוא "תקרת שכר להטבת קרן השתלמות". התקרה מייצגת את השכר המקסימלי שמתוכו הפקדה לקרן השתלמות תזכה בהטבה והסכום שיופקד לקרן יהיה פטור ממס. נכון לשנת 2015 תקרת ההטבה לקרן השתלמות עומדת על 15,721ש"ח לחודש. אם נניח שהפקדה חודשית ממוצעת הינה 10% מהשכר אזי ההפקדה המקסימלית 1,572 ש"ח בחודש.

המושג השני שנגדיר הינו "שכר מבוטח לצורך קרן השתלמות"- שכר מבוטח לצורך קרן השתלמות הינו אחוז השכר אשר בגינו המעביד מפריש לקרן ההשתלמות. אני אתן דוגמא כבר בשלב זה: אם נניח שמשכורת הברוטו שלי הינה 16,000 ש"ח ומתוכה המעביד מבטח רק 60% (שזה המצב הנפוץ במשק) הרי שהמשכורת המבוטחת שלי היא 9,600 ש"ח (הערה: רוב השכירים אינם יודעים מה השכר המבוטח שלהם למרות שמדובר בעניין בסיסי שהוסכם בחוזה העבודה ומופיע בתלוש השכר. אם תרצו, תוכלו לשלוח אל finupp.com את טופס 106 שלכם והמנוע של המחשבון שלנו ייתן לכם את התשובה ללא עלות).

מכאן נובעים שלושה מצבים אפשריים:

הפקדות בחסר: תקרת שכר להטבת קרן השתלמות גדולה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

הפקדות מדויקות: תקרת השכר להטבת קרן השתלמות  שווה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

הפקדות בעודף: תקרת השכר להטבת קרן השתלמות קטנה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

נסו למצוא את המצב שרלוונטי עבורכם:

הפקדות בחסר
במצב זה שכיר מאבד כסף, שכן ההפרש שבין תקרת השכר לקרן ההשתלמות לבין השכר המבוטח לצורך קרן השתלמות נחשב שכר במקום להיספר כחיסכון, ושכר הינו רכיב החייב במס. מכיוון שהחלמ״ה כפול המס השולי (נניח 31%) כפול 10% הוא הפסד חודשי. נשמע משפט מפוצץ? טוב הוא כזה, אבל הנה הסבר ארוך וחישובי

עבור הדוגמא ונכון לשנת 2015 נניח שהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות (14 אלף ש"ח) נמוך מתקרת ההטבה על קרן ההשתלמות (15.7 אלף ש"ח) מה שגורם לכך שאינכם מנצלים את סך התקרה. סך החלמ״ה הינה 1,700, ולכן אי ניצול התקרה מביא לאובדן חודשי של יכולת הפקדה לקרן של 10% מההחלמ״ה! 

כלומר אם השכר שלכם נמוך ב-1,700 ש״ח מהתקרה להפקדה, אתם מפספסים הפקדה לקרן בפועל של 170 ש״ח (וברוב המקרים ההפקדה לקרן הינה 10% מהשכר) אז אתם  בעצם משלמים מס על עוד תוספת להכנסה של 170 ש"ח בחודש. המס הוא 31% ולכן יש לכם אובדן מטורף של 53 ש"ח בחודש מהנטו.

הפקדה כזו תביא לחיסכון משמעותי שישתלם לכם תוך 6 שנים. נניח שתפקידו 170 ש"ח בחודש בקרן הפרטית. בכל חודש הנטו שלכם יקטן רק ב-117 ש"ח. זאת אומרת שעל כל הפקדה בת 170 ש"ח לזכותכם תשלמו רק 117 ש"ח. נניח גם שהקרן תניב לכם תשואה של5% בשנה. תזכרו שתשואה זאת פטורה לחלוטין ממס.

כלומר אם תבחרו שלא להפקיד השכר שלכם יהיה שכר הבסיס נטו+117.3 ש"ח (117 מייצג 170 ש"ח פנויים בניכוי מס על 170 אלף ש"ח בהנחה ששכרכם הוא 20 אלף ש"ח, אזי המס הינו 31% כלומר תשלמו מס על 52.7 ש"ח).
אם תבחרו להפקיד את התוספת אזי שכרכם יהיה שכר הבסיס נטו אבל לזה תוסיפו צבירה בקרן ההשתלמות של 170 ש"ח+תשואה

אז מה הפתרון?
מהדוגמה שנתנו אנו למדים כי ככל שהשכר המבוטח יותר נמוך כך האובדן גבוה יותר, ואת הכל יש להכפיל במקרה של שני בני–זוג. רוב העובדים יעדיפו להמנע מלפנות לבוס שלהם ולבקש להגדיל את האחוז המבוטח. אם כן, מה בכל זאת ניתן לעשות? 
ניתן להפקיד בצורה עצמאית לקרן השתלמות. כן, זה אומר שבסוף השנה תצטרכו לעבוד טיפה כדי לקבל את החזר המס (למרות שאתם יכולים לסגור את הפינה הזו בעזרת החזר המס האוטומטי של finupp.com). 

הפקדות מדויקות
רלוונטי רק אם יש לכם כסף פנוי לחסכון (ראו הפקדות יתר).

הפקדות יתר
כאשר תקרת ההפקדה לקרן נמוכה מההפקדה החודשית, אין אובדן של זכויות. האם משתלם לכם ניצול היתר של הזכות?

בגדול, העובד יכול להפריש יותר מהתקרה, אך הכספים שמעבר לתקרה יחויבו במס שולי כפי שמחויב שאר שכרו של העובד שאינו מופקד בקרן. האם כדאי או לא כדאי להפקיד כסף שעובר את תקרת קרן השתלמות זו שאלה של מספרים, בשלב מסוים זה כדאי ובאחר לא, כי זה תלוי במספר גורמים (למשל, האם עדיף לקחת רכב או לא– במקרה כזה עדיף להשתמש בייעוץ אישי).  

ישנן 2 סיבות לכך שהתשובה אינה מוחלטת. 

1. זה יעודד אתכם לחסוך

2. הסיבה שהיא אולי חשובה יותר, היא כאמור, מס הכנסה מעניק הטבות מס עד גובה מסוים. לגבי כל סכום שמעל לכך, אינו זוכה להטבות מס ולכן יש לבחון אותה מול אמצעי חיסכון אחרים. כאשר מדברים על חיסכון, מס הכנסה נפגש עם החוסך פעמיים: 

פעם אחת בעת ההפקדה - הסכום שמעבר לתקרת קרן ההשתלמות מחויב במס הכנסה(שזה מה שסקרנו לעיל), 

פעם שנייה בעת משיכת הכספים - קרן ההשתלמות, כמו כל אפיק חיסכון, מניבה רווחים. אם הייתם משקיעים לבד בבורסה כל רווח שלכם היה ממוסה בבערך 25%. לעומת זאת, על רווחים בקרן השתלמות יש פטור חלקי (על הרווחים עד החלק הפטור כלומר מול תקרת הפקדה של 15,721 ש"ח יש פטור מלא, מעבר לכך המס הינו 15%-20% בלבד, עדיין עדיף על אפיקי השקעה אחרים).

אם יש לכם אפיק השקעה אלטרנטיבי ללא מס (נניח נדל"ן אם אין בבעלותכם דירה), אין סיבה אמיתית לחסוך מעבר להפקדה. אם לא, רצוי להתייעץ בנושא, כדי שתוכלו לחסוך לעצמכם.

נכתב על ידי:


  

כשלא אתם פרסמתם את המידע שפורסם בשמכם באינטרנט

עידן האינטרנט והטלפונים החכמים משפיע על מצבנו הכלכלי בהיבטים רבים למשל: חשיפת יתר לפרסומות, אפשרות לקנות יותר בזול דרך האינטרנט ואפשרות להציע או לקבל שירותים מבוססי מיקום. 

אין שום אפשרות מעשית להבטיח פרטיות למידע ששמתם באינטרנט. ברגע ששמתם אותו גם אם תמחקו אותו, כבר לא תוכלו למחוק אותו. מישהו אחר אולי העתיק אותו או הפיץ אותו. רוצים להבין יותר מדוע? קראו: Your private Data is Unforgettable.

המידע עליכם באינטרנט ישמש גם לדברים, שאתם לא רוצים שיעשו בו שימוש. המקרה הקלאסי הוא שיווק על ידי יצרני מוצרים או ספקי שירותים, שאולי לא שמעתם עליהם ואולי אינכם מעוניינים בסוג המוצרים, שהם מנסים למכור לכם (לפעמים באגרסיביות יתרה).

עבודה
אתם מחפשים מקום עבודה חדש. שלחתם קורות חיים. בכלל לא בטוח שיקראו אותם. אם אתם, לכאורה מועמדים רלוונטיים, יותר סביר שיקראו עליכם דברים אחרים באינטרנט. 

למשל את הפרופיל שלכם ב-Linkedin. את האופן בו אתם מציגים את עצמכם ב-Facebook. את הפוסטים שהעלתם. מי הם החברים שלכם ברשת החברתית או הקשרים שלכם ברשת המקצועית, למה עשיתם Like, למה עשיתם Share וכיו"ב.

זה בהחלט יכול להשפיע על קבלת ההחלטה: האם להעסיק אתכם או לא?

ההמלצה היא להיזהר כשאתם מעלים מידע כלשהו לאינטרנט. זה כולל גם מידע לא כתוב כמו תמונות.
כנראה שכמה שתיזהרו, תמיד יהיה עליכם לא מעט מידע באינטרנט. 

ניתוח האופי שלכם וכיצד לפעול באינטראקציה איתכם 
לפני זמן לא רב נתקלתי בכתבה בעיתון כלכלי. הכתבה עוסקת בתוכנה חדשה ושנויה במחלוקת. אתם מזינים פרטים של אדם. התוכנה מבצעת חיפוש, עיבוד וניתוח מידע עליו באינטרנט. אתם תקבלו את התכונות שלו, את האופן שבו הוא פועל והמלצות כיצד לפעול מולו או בשיתוף פעולה איתו.

הכתב השתמש בתוכנה עם שמותיהם של כמה פוליטיקאים מובילים בישראל והציג בכתבה את הניתוח ואת המלצות של התוכנה.

זה לא חשוב האם הניתוח נכון או סביר. חשוב אם ישתמשו בה ויחשבו שהניתוח לפחות סביר.

מידע שפורסם בשמכם - מקרה פרטי
הבוקר התקשרה אלי גברת בגיל מבוגר להודות לי. כש"טיילתי" אתמול בקבוצת Facebook שמתמחה בברידג', מצאתי פוסטים שפורסמו בשם הגברת. תוכנם של הפוסטים היה תמונות פורנוגרפיות. היות שהיה ברור לי לחלוטין שלא היא פרסמה אותן, כתבתי לה ב-Facebook וסיפרתי לה על פרסום התמונות בשמה. היום היא התקשרה להודות לי.

היא טיפלה במצב בסיוע מומחה מחשוב שעזר למחוק את הבושה. 

מידע שפורסם בשמכם ברמה העקרונית
זהו מקרה קיצוני ולכן גם קל לאתר אותו. תארו לכם שימשהו ישתלט על הזהות הדיגיטלית שלכם או חלק מהזהות הנ"ל ויפרסם דברים בשמכם.

ייתכן מאד שלא יאתרו את זה, שלא אתם הם אלה שפרסמתם.

לכו תדעו מה יקרה כשתחפשו עבודה. ייתכן שיפסלו אתכם רק בגלל משהו, שמי ש"גנב" את הזהות הדיגיטלית שלכם פרסם בשמכם.

כיצד להתגונן?
עליכם לנסות להיות ערים לסכנה ולהתגונן בפניה. הדרך להתגונן היא להכיר את הדרכים השכיחות לגניבת זהות דיגיטלית או שימוש בזהות דיגיטלית שאולה. 

שלוש הדרכים השכיחות שאציג כאן:

1. מתן הרשאות לאפליקציות
חלק גדול מהאפליקציות הממוחשבות באינטרנט, אינן דורשות מכם סיסמה וקוד משתמש או מאפשרות לכם במקביל דרך חליפית לסיסמה וקוד משתמש. הדרך החליפית היא לתת לאפליקציה הרשאות לגשת למידע שלכם, כולל סיסמה ב-Facebook או ב-Google. לכם זה יותר נוח. גם ככה אתם "טובעים" בים הסיסמאות, שמבקשות מכם אפליקציות האינטרנט בהם אתם משתמשים (בנקים, חברות ביטוח, קופת חולים, המחשב, אתרי אינטרנט, מועדוני צרכנים וכיו"ב). 

השאלה היא: למי אתם נותנים הרשאות כאלה? 
אם תתנו הרשאות כאלה למשחק חדש שאתם לא מכירים, ייתכן שזו תוכנה זדונית, במקום המשחק או בנוסף למשחק.

כשאני נותן הרשאה כזו ל-Feedly אין לי בעיה. זו תוכנה שאני יודע מהי ואני משתמש בה לקבלת RSS לתכנים בנושאים המעניינים אותי מאתרים שאני מכיר היטב.

המלצה: בדקו היטב לםני שאתם מאפשרים לתוכנה לגשת להרשאות שלכם ב-Facebook  או ב-Google.

2. דיוג (Phishing)
אתם מקבלים הודעה מהבנק שלכם, מ-PayPal או מגורם אחר שאתם עובדים בו. בהודעה בקשה להזין שוב את הסיסמה וקוד המשתמש שלכם, במסגרת עדכון תקופתי של הבנק או החברה.

סמל הבנק או החברה יופיע בדף האינטרנט.

חדי העין מביניכם, יבחינו שזו אינה אותה כתובת אינטרנט (URL), שבדרך כלל משתמש בה הבנק או משתמשת החברה.

בקיצור, הבנק או PayPal לעולם לא יבקשו מכם את הסיסמאות שלכם דרך האינטרנט (למעט לצורך כניסה לאתר הבנק או החברה). מישהו התחזה לבנק שלכם וקיבל את פרטי ההזדהות שלכם.

שלא כמו בדוגמה בסעיף "מידע שפורסם בשמכם - מקרה פרטי", אני לגמרי בטוח, שבמקרה זה הוא לא ישתמש במידע על מנת לפרסם תמונות פורנוגרפיות. הוא ישתמש במידע על מנת למשוך כסף מחשבון הבנק שלכם או לרכישת מוצרים באמצעות ה-PayPal שלכם או כרטיס האשראי שלכם.

3. אל תפעילו תולעים וסוסים (טרויאנים)
אתם מקבלים הודעה עם קישור ולוחצים על הקישור. אם אתם לא מכירים את מי ששלח את ההודעה או אם נראה לכם מוזר שזה מה שהאדם שאתם מכירים ישלח לכם, ובכל זאת לחצתם ייתכן שהתקנתם תוכנה זדונית במחשב שלכם.

ההמלצה פשוטה: אל תלחצו על קישורים כאלה

לתוכנה הזדונית הזו עשויים להיות שמות שונים: תולעת, סוס טרויאני, וירוס.

השם פחות מעניין. מה שמעניין זה מה התוכנה תעולל לכם. אחד הדברים הפחות חמורים, הוא משלוח הודעות עם תמונות פורנוגרפיות בשמכם.

יום חמישי, 16 ביולי 2015

כללי אצבע למענה לסוכני ביטוח המציעים לכם לבטח את עצמכם

פוסט זה נכתב בגלל גל פניות של סוכני ביטוח וחברות ביטוח, שפנו אלי בטלפון בזמן האחרון. מסתבר שאני לא לבד. קראו את המאמר של אליצפן רוזנברג ב -YNET שכותרתו: שלא ינסו לדחוף לכם פוליסת ביטוח מיותרת.

המצב כל כך עגום, שאגף שוק ההון במשרד האוצר מוציא הוראות המחייבות את הסוכנים לפעול לפי כללים הוגנים, שרוזנברג מפרט במאמר.

קשה מאד למכור לי פוליסת ביטוח מיותרת. אני מבין מספיק בניהול סיכונים וגם במקרים שאני צריך ביטוח כמענה לסיכון אמיתי, אני מוודא את הפרטים.  

בפוסט זה אציע לכם כמה כללי אצבע להימנעות מביטוחים מיותרים שמשווקים לכם.

כללי אצבע להימנעות מביטחים מיותרים

כלל 1: אל תתפתו למבצעים
כמעט תמיד הסוכן יגיד לכם בטלפון, שזה מבצע לזמן מוגבל. כמו בסופרמרקט, אל תתפתו למבצע.

כלל 2: החיפזון הוא מהשטן
אין שום סיבה לבטח את עצמכם בטלפון. אם אתם חושבים, שזה רלוונטי, בקשו מהמשווק שישלח לכם את הפוליסה בכתב בדוא"ל או בדואר.

כלל 3: בדקו היטב האם הפוליסה עונה על סיכון שאתם עומדים בפניו
לא כל אחד צריך כל ביטוח. כך למשל, מי שלא עובד לא צריך ביטוח אובדן כושר עבודה. היו  לי כבר מקרים של לקוחות בכלכלת המשפחה , שהיו מבוטחים בביטוח אובדן כושר עבודה ולא עבדו. המשמעות היא: לעולם לא יהיה אירוע שבגינו חברת הביטוח תשלם למבוטח.

כלל 4: אם אינכם מבינים מספיק התייעצו עם מי שמבין
פנו ליועץ לכלכלת המשפחה, לחבר טוב שהוא בעצמו סוכן ביטוח או לסוכן ביטוח אחר שאתם משוכנעים במאה אחוז שהוא ישר ואמין או למומחה לניהול סיכונים.

כלל 5: השתכנעתם שאתם זקוקים לביטוח? השוו והתמקחו
בקשו הצעות גם מחברות או סוכנויות אחרות. כמו בסופרמרקט, יכול להיות שמישהו אחר יציע לכם הצעה יותר זולה ללא מבצע. השוואה זה לא רק המחיר. זה למשל, כיצד יתפקד הסוכן וכיצד תתפקד חברת הביטוח ב"רגע האמת". 

"רגע האמת", בהקשר זה, הוא אירוע בגינו חברת הביטוח צריכה לשלם לכם כסף. 

כלל 6: השטן מצוי בפרטים הקטנים
גם אם אתם צריכים ביטוח, השאלה באיזה סכום לבטח? היא שאלה מהותית. אתם תצטרכו לענות עליה. לפעמים התשובה היא סובייקטיבית. סוכן הביטוח מרוויח יותר כשאתם מבוטחים בסכום גבוה יותר ומשלמים פרמיה גבוהה יותר. 

יש סוכנים הגונים, שיציעו לכם לבטח את עצמכם בסכום סביר. גם סוכן הגון, במקרים רבים, לא יודע לחשב מהו ביטוח סביר עבורכם. הוא יציע לכם סכום על פי מאפיינים כלליים שלכם: גיל, מצב משפחתי, מספר וגיל הילדים וכיו"ב. 

אבל יש גם אחרים. כך למשל, ביטוח תכולת הדירה של לקוח שלי בכלכלת המשפחה, היה גבוה פי 3 או פי 4 מסכום ביטוח סביר לתכולה שבביתו. הסוכן הציע. הלקוח שהאמין לו הסכים.

כלל 7: בדקו שהעלות של הביטוח סבירה ביחס לסיכון.
אם אין מדובר בסיכון מהותי (למשל: ניתוח בחו"ל, תרופות מחוץ לסל, ביטוח מבנה של הדירה וכיו"ב), שהעלות במקרה של התממשותו מגיעה לסכומים גבוהים, אל תבטחו אם הפרמיה החודשית שאתם משלמים היא גבוהה מדי.


מקווה שעזרתי לכם במשהו. אם אתם רוצים להסתייע בייעוץ שלי, על פי כלל 4 לעיל, אתם מוזמנים לפנות אלי. אינני סוכן ביטוח. אני יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה ובנוסף לכך ביצעתי מספר פרוייקטים של ניהול סיכונים לארגונים.

טלפון: 054-4480616.
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

יום שלישי, 7 ביולי 2015

על הקשר בין כלכלה לדרוויניזם


פוסט זה עוסק בספר מחיר האלטרואיזם מאת אורן הרמן. הספר הוא ספר מרתק, אבל הוא מתמקד בשני דברים: התפתחות התיאוריה הדרוויניסטית בביולוגיה ובדמותו המרתקת של ג'ורג פרייס. המעוניינים לרכוש את הספר באנגלית, השפה בה הוא נכתב במקור, מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא: The Price of Altruism.

מה לשני נושאים אלה ולכלכלה בכלל ולכלכלת המשפחה בפרט? את הקשר תמצאו בין הנושאים העיקריים בספר וכלכלה תוכלו למצוא גם בספר עצמו. 

הדרוויניזם הפשטני
מבוסס על מנגנון הברירה הטבעית: מי שמתאים יותר שורד. בהדרגה יגדל מספר הפרטים בעלי הפרופיל הגנטי המתאים יותר. אלה שפחות מתאימים לתנאים הסביבתיים ייכחדו. 

באופן כוללני ולא מדויק (בהתחשב בחוסר המומחיות שלי בתחום) החזק והמתאים ישרוד. המתאים פחות ייכחד.

אלטרואיזם
המציאות היא יותר מורכבת מהמודל הפשטני. האם יש פרטים המוכנים לוותר או להקריב את עצמם למען פרטים אחרים? התשובה כמובן חיובית. הדוגמה הפשטנית ביותר היא חיה המגנה על גוריה, לפעמים במחיר חייה. 

האם בהיבט ההישרדות עדיף שתברח וכל הדור הבא ייכחד או עדיף שתנסה להיות אלטרואיסטית?

מודלים מורכבים יותר יעסקו בברירת קבוצות של בעלי חיים מאותו מין, בהם פרטים מוכנים להיות אלטרואיסטים לטובת הקבוצה.

היכן עובר הגבול? האם דואגים רק לאלה הקרובים גנטית (משפחה)? האם דואגים לקבוצות רחבות יותר ועד כמה רחבות יותר? האם צומחת תועלת לבעל חי אלטרואיסט?

שאלות אלה ושאלות דומות העסיקו חוקרי אבולוציה. הספר מנסה לתאר דמויות מרכזיות, התפתחויות מרכזיות ומחלוקות מרכזיות.

אין טעם שאכנס לנושא כאן, הן משום שאין לי ידע והבנה נדרשים בתחום והן משום, שכדאי שתקראו את הספר המצוין הזה.

אלטרואיזם כלכלי
לא במקרה מוזכרות בספר מחלוקות בין גדולי הכלכלנים. מוצגות תפיסות של כלכלנים כמו: ג'ון מיינרד קיינס, אדם סמית ומילטון פרידמן.

אלטרואיזם ביולוגי לא בהכרח מוביל לוויתור על חיים. חיה הדואגת למזון לגורים שלה, עושה זאת במקום לאכול בעצמה את המזון שהיא נותנת להם, אבל עדיין עשוי להיות לה מספיק מזון על מנת לשרוד.

בהקשר הכלכלי, אנחנו דנים גם בחלוקת משאבים כלכליים בין אנשים. האם מישהו שיש לו יותר צריך לעזור למי שיש לו פחות? האם זה מרצונו הטוב או כחלק מהתפיסה הכלכלית במדינה. במשטרים קומוניסטיים זה חלק מהתפיסה. גם בסוציאל-דמוקרטיה של מדינות סקנדינביה זה חלק מהתפיסה. בקפיטליזם הקיצוני, זה תלוי ברצונו הטוב של כל אחד שיש לו.

גם בהקשר הכלכלי קיימת שאלה של טווח האלטרואיזם:

האם אני דואג כלכלית רק לבני משפחתי?
האם "עניי עירך קודמים" ולכן איני דואג כלל לנדכאי ערים אחרות או ארצות אחרות?

ג'ורג' פרייס
פרייס היה איש מוכשר באופן יוצא דופן, אבל ככל הנראה שסבל מתסמונת אספרגר. הקריירה שלו הייתה רצופה עליות ומורדות: העליות בגלל כשרונו. הירידות בגלל אופן התנהלותו. 

עליות וירידות קיצוניות היו גם בחייו האישיים. גם כאן הסיבה לירידות הייתה התנהלותו. 

אי-יציבות היא המכנה המשותף של התנהלותו האישית והתנהלותו המקצועית. 

בשורה התחתונה בהקשר המדעי אדם שלמד כימיה ועבד תקופות ארוכות במחשבים, תרם תרומה אדירה דווקא לתיאוריה הדרווינסטית בביולוגיה. התרומות שלו הן דווקא במתמטיקה בהקשר ביולוגי.

שתי התרומות העיקריות שלו היו:

1. נוסחה מתמטית לאלטרואיזם דרוויניסטי בתחום של ברירת הקבוצות 

2. הרחבת השימוש בתורת המשחקים מההתנהגות האנושית גם להתנהגות בעלי חיים בהקשר דרווינסטי. 

פרייס התאבד לאחר שהלך עד הקצה של האלטרואיזם (ביחד עם להט דתי פתאומי): ויתר על עבודתו ומגוריו וחילק את כל משאביו הכלכליים עם חסרי בית (Homeless). 

מה לזה ולכלכלת המשפחה שלכם?

לא מעטים עומדים בפני שאלות של אלטרואיזם כלכלי ושאלות של שיתוף פעולה כלכלי קבוצתי.

הנה כמה שאלות בתחום האלטרואיזם:

1. האם לתרום תרומות? כמה לתרום? למי לתרום? את התפיסה שלי בנושא זה אתם יכולים לקרוא בפוסט: ניהול תרומות.

2. האם לסייע כלכלית לקרוב משפחה רחוק במצוקה או לחבר לעבודה שבמצוקה?  

3. האם להיות ערב למשכנתה של משפחה שמכירים?

4. האם לעזור בעבודה לעמיתים או להימנע מעזרה להם?
הסיכוי הוא שגם הם יעזרו לי אם אעזור להם או שכצוות נשיג תוצאות טובות יותר מאשר אוסף פרטים אנוכיים. הסיכון הוא שהם יקודמו על חשבוני ואולי לא יעזרו לי כשאצטרך אותם.

להלן כמה שאלות של שיתוף פעולה כלכלי:

1. האם להצטרף לקבוצת רכישה לבניית בית?

2. האם לרכוש במשותף עם אחרים דירה להשקעה בארץ או בחו"ל או מגרש בארץ או בחו"ל?

3. האם להשתמש בשירותי כלכלת שיתוף?

4. האם לממן פרויקט או חלום באמצעות Crowd Sourcing?

השורה התחתונה
זהו פוסט ללא שורה תחתונה. הוא מציג שאלות יותר ממה שהוא נותן תשובות. לא בטוח בכלל שיש תשובות מוחלטות חד-משמעיות. זה בוודאי תלוי בהקשר. 

ההמלצה היחידה שלי היא לקרוא את הספר מחיר האלטרואיזם.

  



יום רביעי, 1 ביולי 2015

ברלין: בשביל מי צריך חומה?


כ-3 מיליון מזרח גרמנים, מתוך כ-17 מיליון מזרח גרמנים, ברחו למערב גרמניה בתקופה בה היו שתי גרמניות. לולא החומה בין מזרח ברלין למערב ברלין, שחלק ממה שנותר ממנה מופיע בתמונה, שצילמתי ביוני 2015, המספר היה גדול עוד יותר.

אם ננסה לאפיין את אוכלוסיית הבורחים, נמצא שם ייצוג גדול מייצוגם באוכלוסיה של אלה שיכולים להתחיל חיים חדשים במקום אחר: 

1. צעירים

2. בעלי מקצועות מבוקשים: אנשי אקדמיה, בעלי מקצועות חופשיים, מומחים במקצועם וכיו"ב

3. אלה שיש להם קרובים במערב

במספרים כאלה ובסוג כזה של מאפייני הבורחים, הנזק לכלכלת מדינה הוא כל כך גדול, שהמדינה עלולה להתמוטט כלכלית (כמובן גם כלכלת משפחות במדינה).

זו הסיבה ששלטונות מזרח גרמניה נקטו בכל האמצעים על מנת למנוע את הבריחה.

כל האמצעים כללו גם הריגה, הכנסה לכלא לשנים ארוכות ופגיעה קשה במסייעים ובבני משפחת הבורח (או המנסה לברוח).

חוזק השרשרת הוא חוזקה של החוליה החלשה
זוהי באנגלית כותרתו של פוסט בבלוג שלי על מחשבים. הפוסט עוסק בתובנות שלי באבטחת מידע, על בסיס ייעוץ בחו"ל בו ביצעתי ניסוי חדירה (Penetration Test) למערכות הארגון. לקריאת הפוסט: The Chain is as strong as the weakest link.

ההבדל בין Penetration Test לחדירה אחרת למערכת הוא, שהראשון נעשה בידיעה וברשות של מנהלי הארגון ומטרתו היא לגלות נקודות תורפה באבטחת המידע, על מנת לחסום אותן.

העיקרון הזה תקף גם לאבטחה שאינה אבטחת מידע. החוליה החלשה באבטחת מזרח גרמניה מפני בריחת תושבים למערב הייתה ברלין.

כיצד בורחים ממזרח גרמניה למערבה?
ברלין המערבית הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה. המעבר ממנה למערב היה באמצעות טיסות או באמצעות נסיעה בשלושה כבישים מסוימים, עם בקרה של השלטונות המזרח גרמניים: בדקו את מסמכי הנוסעים, את תכולת הרכב ואת שעת הכניסה ואת שעת היציאה ממזרח גרמניה.

אם תושב מזרח גרמני בורח הגיע למערב ברלין, הוא כבר היה יכול להגיע למערב גרמניה.
ברלין הייתה החוליה החלשה באבטחה מפני בריחה למערב גרמניה.

ברלין היא עיר אחת ובהתחלה הכל היה פתוח: תושבים ממזרח העיר עבדו במערבה.
מה יותר קל מלהישאר שם בתום יום העבודה?

ככל שגדל מספר הבורחים, ניסו המזרח גרמנים לחזק את החוליה החלשה. בשנת 1961 הוקמה חומה. אחרי זה היא הוגבהה, הוקמה גדר נוספת במרחק 30 מ' בתוך שטח מזרח ברלין, הרסו את כל מה שניתן להרוס בין שתי הגדרות. קראו לזה רצועת המוות. זאת משום שהמזרח גרמנים, הושיבו צלפים שירו במי שניסה לחצות אותה.

חלונות בבתים הצמודים למערב ברלין נאטמו, על מנת שאנשים לא יקפצו לחופש. גגות בבתים אלה, נסגרו מאותה סיבה.

אתם בוודאי מבינים, שתיארתי כאן רק תמונה חלקית של אמצעי האבטחה של השטאזי.
בפוסט זה המטרה היא להציג נושא באופן עקרוני. מי שמעוניין בפרטים מעמיקים יותר, יוכל בקלות למצוא אותם במקומות אחרים.

חשוב לציין, שאפילו חומה ורצועת מוות לא גרמו להפסקה של ניסיונות הבריחה. עדיין היו אנשים שהיו מוכנים לסכן את חייהם על מנת לנסות להימלט למערב. לא מעטים מהם שילמו בחייהם.  

האם אכפת למנהיג שתושבי המדינה רעבים?
נוטים לחשוב שכל המדינות הקומוניסטיות דומות זו לזו, משום שאינן דמוקרטיות ולא תמיד נשמרות בהן זכויות אדם. 
אני מצאתי קריטריון פשוט המבחין ביניהן בדמות השאלה המוצגת בכותרת הפסקה.

בחלק מהמדינות נקודת המוצא הייתה חוסר מזון של חלק גדול מהאוכלוסייה (סין, קובה). אחת המטרות של המנהיגים הייתה לגרום לכך שלאוכלוסייה יהיה מה לאכול.
במאמר מוסגר, לפעמים זה לא הצליח. כך למשל, הייתה תקופת הרעב הגדול בסין המאואיסטית. איני חושד במנהיגים שהכוונות שלהם לא היו טובות. הם פשוט טעו בגדול ובמדינה דמוקרטית, היו משלמים באובדן השלטון.

אבל יש גם מדינות קומוניסטיות אחרות. כך למשל, להערכתי לשליטה הנוכחי של צפון-קוריאה לא ממש אכפת עם אזרחי מדינתו רעבים או שבעים.

מזרח גרמניה הקומוניסטית השתייכה לקבוצת המדינות שרווחתם של תושביה לא ממש עניינה את מנהיגיה, וקל וחומר את בכירי השטאזי.

על מנת למצוא עבודה לפרנס את משפחתו, מזרח גרמני היה תלוי ברצונם ובגחמותיהם של אנשי השטאזי.   

זה בהחלט מסביר מדוע כל כך הרבה אנשים ברחו משם או לפחות ניסו להימלט. 

מה זה קשור אלינו?
באחרונה נשמעים בישראל יותר ויותר קולות המצדדים במדינה דו-לאומית, במקום בשתי מדינות לשני עמים.
נדמה לי שמודל כזה עלול להביא לבריחה מישראל למדינות המערב, בדומה לבריחה ממזרח גרמניה למערבה.

הבורחים ישתייכו לאותן קבוצות אוכלוסייה, שברחו ממזרח גרמניה למערבה: אנשי אקדמיה, מומחי היי-טק, בעלי מקצועות חופשיים או בעלי מקצועות מבוקשים. רובם יהיו צעירים או לפחות במיטב שנות העבודה שלהם.

כבר עכשיו אנחנו מובילים בייצוא מוחות לארצות הברית. 

רבים מהם לא ירצו לחיות כאן במדינה יהודית לא דמוקרטית ובוודאי ובוודאי לא במדינה דו-לאומית בנוסח החזון של חמאס





מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...