‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 25 באפריל 2024

התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות



מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר. 

בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ומלאי חלומות על יצירת משהו טוב יותר ברמה האישית והמשפחתית. 

רוב הזוגות הצעירים חושבים על ילדים משותפים ועל זוגיות מופלאה או לכל הפחות זוגיות טובה ומתמשכת. 

בפרק ב' אנחנו כבר אחרי שברו של החלום. 

אחרי שברו של החלום אנחנו מביאים בחשבון את הסיכון שגם הזוגיות החדשה עלולה להיכשל.

אם מישהו הוא מישהי הם גרושים או פרודים, החלום כשל, ולצורך פוסט זה לא חשוב מדוע.

אם מישהו או מישהי הם רווקים ללא זוגיות משמעותית ארוכה בעברם, משהו בהם כנראה מנע מהם לממש זוגיות כזו. זו לא בדיוק ערובה להצלחת קשר זוגי אחרי שנים רבות ללא קשר.

כשמדובר באלמנים או אלמנות תמיד החלום כשל.  

אם היה קשר נפלא או קשר טוב, כמו שהוא נגדע בטרם עת גם בקשר חדש טוב זה יכול להסתיים באופן דומה. 

אם היה קשר לא טוב, החלום כשל. 

מות בן הזוג או מות בת הזוג היא סוג של תזכורת לארעיותם של דברים בחיים.


בן הזוג או בת הזוג  לא בהכרח במרכז


בגיל צעיר בת הזוג או בן הזוג עשויים להיות במרכז העולם של מי שהיום מחפש או מישהי שהיום מחפשת קשר לפרק ב'. 

בפרק ב' עשויים להיות אנשים אחרים חשובים במידה דומה כמו ילדים ו/או נכדים. 


ההקדמה הלא כלכלית הזו היא מבוא לתיאור מורכבות גדולה יותר בפרק ב' גם בהיבטים הכלכליים. 

בהמשך אציג כמה סוגיות כלכליות. 

כמובן שאין פיתרון אחד עבור כל הזוגות. 

בפוסטים נוספים בסדרת פוסטים זה אדון יותר לעומק בסוגיות כלכליות, שמוצגות כאן.


סוגיה 1: נכסים כלכליים שנצברו


ברוב המקרים בני זוג צעירים לא צברו נכסים כלכליים משמעותיים. 

כמה הבהקים ביחס לצבירת הנכסים האופיינית של צעירים לפני זוגיות:

1. אין להם דירה בבעלותם

המשמעות היא שהם משלמים שכירות דירה, שבדרך כלל מהווה אחוז גבוה מההכנסות שלהם. 


2. טרם התבססו בעבודה

השכר שלהם כשכירים טרם הגיע לשיאו. אם הם עצמאיים, ברוב המקרים העסק שלהם עדיין אינו מניב הכנסות מקסימליות. 


3. טרם צברו חסכונות בשווי גבוה 

הטענה הזו מתייחסת הן לחסכונות לטווח קצר או בינוני והן לחסכונות לטווח ארוך, כמו חסכונות פנסיונים וקרן השתלמות.  

צבירת הנכסים המשמעותית היא במהלך תקופת הזוגיות או הנישואים, למעט מקרים בהם הזוגיות מסתיימת בטוח זמן קצר. 

כאשר מסתיימת זוגיות בשנות ה-40 של החיים, ובוודאי כאשר היא מסתיימת בגיל מבוגר יותר, בלא מעט מקרים, למי שמחפש או מי שמחפשת פרק ב' בזוגיות יש נכסים כלכליים. 

עשויה להיות דירה בבעלותו או בבעלותה, הן בגלל צבירת נכסים במהלך הזוגיות והן בגלל העברת נכסים מדור לדור.


סוגיה 2: ילדים


בזוגיות  ראשונה הילדים הם ילדים משותפים לבני הזוג. 

בפרק ב' לכל אחד מבני הזוג עשויים להיות ילדים משלו. 

בנוסף, עשויים להיוולד גם ילדים משותפים לבני הזוג שבפרק ב'. 

גם בהקשר הכלכלי וגם בהקשרים אחרים, יש הבדל בין ילדים צעירים המתגוררים עם הוריהם או לפחות עם אחד מההורים ותלויים בהורים כלכלית לבין ילדים בוגרים העובדים לפרנסתם. 

לצערנו, במדינת ישראל בלא מעט מקרים גם ילדים בוגרים העובדים לפרנסתם זקוקים לסיוע כלכלי של הוריהם. 

יש גם מקרים מצערים לא פחות של ילדים בוגרים שאינם מסוגלים לעבוד. 


סוגיה 3: התנהלות כלכלית שוטפת


כמה שאלות המהוות חלק מסוגיה זו: 

1. האם מגורים משותפים?

כאשר לכל אחד מבני הזוג דירה משלו זוהי שאלה רלוונטית. 

מנעד הפתרונות נע בין מגורים נפרדים, מגורים אצל אחד מבני הזוג, מגורים חלקיים אצל כל אחד מבני הזוג ורכישת או שכירת דירה משותפת.  


2. האם מנהלים משק בית משותף?

שאלה זו מתייחסת לחלוקת ההוצאות בין בני הזוג. מנעד הפתרונות נע בין חלוקת הוצאות קבועה בין בני הזוג לבין מודל שבו כל אחד מנהל בנפרד את ההוצאות. בתווך יש פתרונות ביניים אחרים.

כמובן שאם יש ילדים שאינם בוגרים או אינם עובדים צריך להתחשב בכך. 


סוגיה 4: היערכות לסיכון של פרידה


כפי שציינתי בחלק הלא כלכלי של הפוסט, מי שנמצאים בפרק ב' עשויים להביא בחשבון את האפשרות של סיום הקשר. 

במקרה של פרידה, עולה השאלה של חלוקת הרכוש. בפרק ב' יש יותר זוגות שנערכים מראש לאפשרות הזו. 

גם אלה שלא עושים את זה צריכים לבחון היטב האם עליהם לעשות זאת? 


סוגיה 5: העברת נכסים מדור לדור


בסוגיה 1 התייחסתי להעברת נכסים מדור לדור כשבני הזוג בפרק א הם אלה שמעבירים להם נכסים מדור לדור. 

בפרק ב' צריך לבחון את זה גם מהזווית של אלה שמעבירים מדור לדור. 

אם מדובר בפרק ב' בגיל השלישי, זה ממש מתבקש. 

בפרק ב' בגיל צעיר יותר (שנות ה-40 למשל) צריך לבחון את זה גם מזווית של מעבירים וגם מזווית של אלה שמעבירים להם. 

שאלות מהותיות בהקשר זה:

1. חלוקת הירושה בין בן/בת הזוג לבין ילדים ונכדים מפרק א'

החלוקה עשויה לנוע בין חלוקת כל הרכוש לילדים לבין חלוקת כל הרכוש לבן הזוג או בת הזוג. 

בתווך יש מספר גדול של אפשרויות חלוקה.

 

2. האם בן הזוג או בת הזוג ימשיכו להתגורר בדירה?

במקרה שבחרו לגור ביחד בדירה של אחד מבני הזוג, לא בהכרח זה או זו שנותרו בחיים יהיו יורשים של חלק מהדירה או של כל הדירה. 

ראיתי כבר מקרים שבהם הוגדרו הילדים כיורשי הדירה בצוואה אבל הוגדר כי בן הזוג או בת הזוג יתגורר/תתגורר בדירה ללא תשלום שכר דירה עד יום מותה/מותו. 


3. האם בן או בת הזוג יקבלו סכום כספי להוצאות מחייה? 

מדובר בסכום חד-פעמי או לחילופין בסכום חודשי קבוע, למשל חלק או כל קצבת הפנסיה המגיעה לשאירים ו/או קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. 


בפוסטים הבאים


בפוסטים הבאים בסדרה אתייחס יותר לעומק לחלק מהסוגיות. 

על פניו נראה שיש צורך להפריד בין פרק ב' בגיל השלישי לבין פרק ב' בגיל צעיר יותר. 







יום רביעי, 17 ביוני 2020

לפני ספטמבר השחור הכלכלי: יש גם יולי ואוגוסט

חוף הים באילת במהלך חופשת הקיץ. מקור התמונה: ויקיפדיה

ספטמבר השחור המקורי הוא, על פי הויקיפדיה, "כינוי למאבק שהתנהל בין הצבא הירדני לארגונים הפלסטיניים בספטמבר בשנת 1970". ספטמבר 2020 צפוי להיות שחור מבחינה כלכלית. 
כמה סיבות לכך:

1. האם יהיה גל שני של קורונה?
זוהי שאלת השאלות גם בהקשר הכלכלי. יש המדברים על גל שני של קורונה בספטמבר בעולם ובארץ. 
אינני מומחה באפידמיולוגיה. אין משקל לדעה שלי בנושא. ברור שאם יהיה גל כזה, יהיה שיתוק חלקי של המשק. יהיו גם הוצאות משמעותיות לטיפול במגפה. על פי דוח חצי שנתי של ארגון ה-OECD, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ בשנת 2020 ב-6.2% אם לא יהיה גל שני וב-8.3%,  אם יהיה גל שני של קורונה. 

2. אלו שדחו את תשלום המשכנתאות וההלוואות יצטרכו להתחיל להחזיר את התשלומים עם הריביות שנצברו במהלך תקופת ההקפאה.  

3. תשלום דמי אבטלה לחלק מהיוצאים לחל"ת ולחלק מהמפוטרים יסתיים.

4. בסוף ספטמבר מתחילים חגי תשרי.
המשמעות הכלכלית היא יותר הוצאות. משמעות כלכלית נוספת היא קושי גדול יותר במציאת עבודה. מי רוצה לקבל עובד שמיד לא יעבוד ברצף כמה שבועות? יותר פשוט לקבל אותו אחרי החגים.

יולי ואוגוסט


כל יועץ לכלכלת המשפחה יודע שבתכנון מאזן הכנסות והוצאות של משפחה, אין אחידות בהוצאות החודשיות: יש חודשים שבהם גדלות ההוצאות.

חודשי החופש הגדול (יולי-אוגוסט) הם בדרך כלל חודשים בהם גדלות ההוצאות באופן משמעותי. יש הממליצים לחסוך בחודשים קודמים על מנת לכסות את ההוצאות העודפות.

הגידול בהוצאות קשור בחופשה מבתי הספר וגני הילדים.
להלן מספר גורמים להגדלת ההוצאות:

1. ילדים קטנים צריכים מסגרת במקום בית ספר 
מסגרות כמו קייטנות עולות כסף. 

2. ילדים קטנים צריכים מישהו שישמור עליהם יותר זמן מאשר בתקופת הלימודים.
קייטנות ומסגרות אחרות מכסות רק חלק מתקופת החופשה. מישהו צריך להיות איתם. 
זה עשוי להיות שמרטף בתשלום. 
זה עשוי להיות אחד ההורים, שעובד פחות שעות עבודה ומשתכר פחות מאשר בחודש רגיל. ייתכן ששני ההורים יתחלקו ביניהם בשעות ושניהם יעבדו פחות
לברי מזל יש סבתות ו/או סבים שיש להם זמן פנוי ושומרות על הילדים ללא תשלום. 

3. לנערים ולילדים יש יותר זמן פנוי
יותר זמן פנוי מתורגם ליותר הוצאות פנאי.

4. משפחות רבות יוצאות לחופשה שנתית
חופשה שנתית כרוכה בהוצאות כספיות.

האם יולי אוגוסט 2020 יהיו שונים? 


לא ברור כיצד יסתיימו חילוקי הדעות בין משרד החינוך לבין ארגוני המורים בשאלת הארכת שנת הלימודים. 
משמעות הארכת שנת הלימודים היא הקטנת ההוצאות של משפחות עם ילדים ובני נוער בהשוואה לשנים אחרות. 

מעבר לכך אני לא רואה שינוי בגורמים אחרים המגדילים את ההוצאות בכל יולי-אוגוסט. 
לא ממש דייקתי. אני יכול לראות גם גורמים שדווקא יעלו את ההוצאות או יקטינו הכנסות בשנת 2020 לעומת אותם חודשים בשנים קודמות. 

1. נטייה גדולה יותר לצאת לחופשה
תקופת המתח והלחץ בגלל משבר הקורונה הגדילה את הכמיהה של משפחות לצאת לחופשה ולהתנתק לתקופה מסוימת מצרות היומיום. 
המתח נובע מ: סגר, תקנות חמורות המגבילות אנשים, שינוים בדפוסי החיים, קשיים כלכליים ואי-וודאות כלכלית, ילדים ללא מסגרות לימוד או עם מסגרות לימוד חלקיות, שיתוק פעילויות פנאי וכיו"ב.

2. קושי גדול יותר במציאת עבודה
מחפשי העבודה הרבים עלולים להתקשות עוד יותר במציאת עבודה במהלך חודשי חופשת הקיץ. זה נכון במיוחד לגבי אימהות לילדים קטנים.

הערת שוליים


בנוסף לעיסוקי בכלכלת המשפחה אני גם מלמד ברידג'. ילדים ונערים מוזמנים ללמוד אצלי במהלך החופשה. אני מלמד גם בפגישות פנים אל פנים וגם באופן מקוון. 
יש לי ניסיון רב בהוראת ברידג' לילדים ובני נוער בבתי ספר. מדובר בפעילות מהנה המשלבת חשיבה, פעילות חברתית וערכים של שותפות והגינות

העלות נמוכה יחסית לפעילויות פנאי אחרות. 


לפרטים: 054-4480616 או avi.rosenthal@gmail.com. 








יום שבת, 2 בפברואר 2019

אתיופיה: חינוך חינם אבל....

בית ספר באזור כפרי בצפון לאוס בשנת 2007. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט: מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה? עסקתי בדפוסי ההתמודדות של ילדים עניים באתיופיה. הדפוס בעל הסיכוי הטוב ביותר לשינוי הוא לימודים והשכלה. על מנת ללמוד נדרשת מערכת חינוך המאפשרת תנאים נאותים ללימודים. פוסט זה נוגע מעט במערכת החינוך באתיופיה.


כמה נתונים בסיסיים על השכלה וחינוך באתיופיה

אתיופיה היא אחת מהמדינות הפחות מפותחות בעולם היא מדורגת במקום ה-173 מתוך 189 מדינות בעולם. 
שיעור האוכלוסייה שיודעת קרוא וכתוב נמוך. בשנת 2012 הוא היה 39%. נתון זה ונתונים אחרים נלקחו מהאתר של WENR.
גם היום הוא רחוק מהיעד העולמי של 77% מהאוכלוסייה. במדינה יש חינוך חובה של 8 שנים אבל אחוז גבוה מהתלמידים פורש במהלך לימודי החובה. 

הכלכלה האתיופית, כמו גם מערכת החינוך, צומחת.

יש באתיופיה חינוך חינם עד סיום בית הספר התיכון. החינם כולל גם ספרים ומחברות. גם הלימודים באוניברסיטה הם ללא תשלום. כשהסטודנט מתחיל לעבוד שכר הלימוד הופך להלוואה שעליו להחזיר במשך שנות עבודתו. 


איך מגיעים לבית הספר?

במדינה ללא תשתיות תחבורה סבירות ילדים רבים מגיעים לבית הספר ברגל. 
בשיחה עם מקומי דובר אנגלית באי באזור באהיר דאר, הסמוכה לנילוס הכחול, הוא סיפר לי שבעבר הילדים היו צריכים ללכת ברגל 6 ק"מ על מנת להגיע לבית הספר. הם היו צריכים גם ללכת כ-6 ק"מ בדרך חזרה לביתם.

היו לזה מספר תוצאות:
1. הילדים הגיעו עייפים והתקשו ללמוד
2. שעת התחלת הלימודים הייתה מאוחרת.
3. גיל התחלת הלימודים היה גבוה יחסית למקובל משום שילדים קטנים יותר התקשו ללכת כל יום מרחקים כאלה.

הוא סיפר שהיום השתפר המצב כשבנו בית ספר נוסף. הילדים הולכים רק כ-20-30 דקות לבית הספר.

היילה גבריסלאסי הוא רץ אתיופי נערץ יליד 1973. בעבר החזיק בשיאי עולם בריצות 5,000 מ', 10,000 מ' ובשיא הלא רשמי של ריצת המרתון.
מספרים שתנועות הידיים שלו בזמן הריצה קצת משונות. המקור לכך הן הריצות הארוכות שלו כילד לבית הספר כשעל כתף אחת תלוי ילקוט בית הספר. תנועת היד עם ילקוט שונה מתנועת היד השנייה.


על מה יושבים בבית הספר?

לאוס אינה מדינה מפותחת. בתמונה בראש פוסט זה נראים תלמידים בבית ספר כפרי בלאוס כבר בשנת 2007. כולם יושבים על כיסאות. באתיופיה אין מספיק כיסאות בבתי הספר. יש תלמידים היושבים על הרצפה. 

בלודג' המפואר בהר סימאן (מעל ל-3,000 מ') כתבו על לוח המודעות על פרויקטים למען הקהילה שיזמם הלודג'. אחד הפרויקטים היה לאסוף כסף לקניית כיסאות ושולחנות סטנדרטיים בחינוך האתיופי (שולחן אליו צמודים שלושה כיסאות) כך שלכל תלמיד יהיה כיסא משלו. 

באותו כפר ליד בהאיר דאר, מצאו דרך אחרת להתמודד עם המחסור בכיסאות. החינוך הוא חינם אבל על כל תלמיד להביא איתו כיסא. לאחר סיום לימודיו בבית הספר הכיסא נשאר. במשך הזמן יצטברו מספיק כיסאות בבית הספר.


מדוע אחוזי הנשירה מבתי הספר היסודיים גבוהים?

אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהתלמידים צריכים לעזור בפרנסת המשפחה הענייה. כך למשל, בכפרים הרבה יותר חשוב למשפחה שהילד ירעה את עדר הפרות מאשר לימודים. חלק מהילדים מוצאים את עצמם עובדים בגיל צעיר במקום לימודים. במקרים אחרים בנוסף ללימודים. 





יום שלישי, 19 בדצמבר 2017

נכדים וכסף

תלמידי ברידג' שלי מחוננים מבית ספר "שחקים"
עם הגביעים בהם זכו בתחרות בתי הספר בתל אביב בשנת 2014

אני מלמד לשחק ברידג'. לימדתי ואני מלמד תלמידים בגילים שונים: ילדים בבית ספר יסודי, ילדים בבית ספר תיכון, מבוגרים וקשישים.
יש בינהם נכדים ויש ביניהם סבים וסבתות.
אחד מתלמידי, שהוא סבא לנכדים, קרא פוסט בבלוג זה ושאל אותי: "מדוע שלא תכתוב גם על סבים, סבתות ונכדים?"
הודיתי לו על הרעיון ממנו צמח פוסט זה.

הקשר בין סבים וסבתות לנכדים 
יש חיכוכים ומאבקים בין הורים לילדים. הורים מאלצים ילדים קטנים,  ולפעמים גם ילדים גדולים, לעשות דברים שהם אינם מעונינים לעשות. בגיל מבוגר יותר, נערים ונערות וצעירים וצעירות מחפשים את דרכם העצמאית ונאבקים לא פעם בהורים, שטרם הפנימו את התבגרותם של צאצאיהם. 

נניח הנחה סבירה שההורים וגם הסבים והסבתות ממש אוהבים את נכדיהם וההורים הם הורים סבירים הדואגים לילדיהם. כמות התמונות והסרטונים של נכדיהם, שסבים וסבתות מראים לי, מאוששת את הטענה הזו לגבי הסבים והסבתות.

היחסים עם הסבים והסבתות הם מתוחים פחות. ההבדל בין ההורים לסבים ולסבתות הוא שלהורים יש אחריות על הילדים ולכן הם חיבים לפעמים לנקוט בצעדים שאינם נעימים לילדים. 
הסבים והסבתות נחשפים יותר להיבטים היפים של נכדיהם ופחות לצדדים הקשים שלהם.

יש עוד הבדל: לסבים ולסבתות, במיוחד אם הם כבר פרשו לגמלאות, יש יותר זמן פנוי.
הורים יטו יותר מסבים וסבתות להחליף תשומת לב, שאין להם זמן להעניק אותה, בכסף או במכשירים אלקטרוניים. הם יטו יותר לשלוח את הילדים לשחק בטלפונים חכמים ומחשבים או לצפות בטלוויזיה, משום שעליהם לעשות דברים אחרים. סבים וסבתות, שעיתותיהם בידיהם, הם לפעמים בעלי סבלנות רבה לנכדיהם ובעלי יכולת להקשיב להם ולהקדיש להם זמן.

לא פלא שלא פעם נוצרים קשרים מופלאים בין סבים ו/או סבתות לנכדים.

נכדים הם גם הוצאות כספיות
במרכזו של אחד הפוסטים בסדרה הפוסטים שלי העוסקת בהכנה לפרישה, תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי: העיקרון הבסיסי, עומד העיקרון שברוב המקרים לאחר הפרישה לגמלאות ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות.

גם נכדים עשויים לתרום להגדלת ההוצאות אחרי הפרישה. 
באופן טבעי כשיש יותר זמן גם נפגשים יותר עם הנכדים. בכל פגישה כזו יש גם הוצאות כספיות על פעילויות משותפות, למשל: כרטיסים לסרט. בחלק מהפגישות האלה הסבים והסבתות האוהבים קונים משהו לנכדים האהובים: אוכל, ממתק או צעצוע צנוע.

היחסים הפיננסיים בין הסבים לנכדים מזווית ההורים והנכדים
יהיו גם נכדים שיבקשו מהסבים והסבתות משחקי מחשב או פריטים לא ממש זולים אחרים.
קשה לסרב לבקשות כאלה. קשה עוד יותר כשלא הם אלה המחנכים את הנכדים. במקרים הנדירים שבהם ההורים מנסים ללמד את הילדים משהו על אורינות פיננסית ועל צרכנות נבונה, שאינה קניה אוטומטית כשל כמעט כל מה שהם מבקשים, הסבים והסבתות עלולים, שלא במתכוון, לקלקל את החינוך הזה באמצעות קניות לא מבוקרות.

היחסים הפיננסיים בין הסבים לנכדים מזווית דור הסבים 
כפי שציינתי בפוסטים על היערכות לפרישה לגימלאות, צריך לתכנן ולהיערך נכון מבחינה כלכלית.
אם הסבים והסבתות יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה הכספית על הנכדים, לא רק שאין בעיה, זו יכולה להיות מטרה ראויה ביותר בעיניהם.

הבעיה מתחילה כשמתנהלים לא נכון ומוציאים יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם.
גם ברוב המקרים כשאינם יכולים להרשות לעצמם את ההוצאות על הנכדים, אני לא אמליץ לסבים ולסבתות לא להוציא כסף על הנכדים. כמעט תמיד זה מאד חשוב להם.
אמליץ להם לחשוב באילו סעיפים לקצץ בהוצאות או לחילופין להגדיל את ההכנסות.

אין שום בעיה אם הם שולטים בהוצאות ומחליטים לקצץ בסעיפי הוצאה אחרים.



יום חמישי, 5 בינואר 2017

ערכם הכלכלי של ילדים בארצות לא מפותחות

מראה לאורך נהר האומו
מקור התמונה: ויקיפדיה

בבלוג זה כבר פוסטים על ארצות פחות מפותחות מבחינה כלכלית. קראו למשל: האם מדינות העולם השלישי דומות זו לזו? השוואה בין בהוטן למדגסקר

בפוסט זה אתמקד בערכם הכלכלי של ילדים למשפחה בארץ כזו. 
זה נשמע רע. מה שראיתי אתמול בסרט קולנוע דוקומנטרי "ילדי הארורים של עמק האומו" הוא הרבה יותר גרוע.

כשמצבך הכלכלי הוא מאבק בלתי פוסק להישרדות מינימאלית, כל גורם שיכול לשפר אותו במשהו הוא חשוב. ילדים הם גורם כזה.
בארצות לא מפותחות מרבית האוכלוסיה עוסקת בחקלאות ובגידול צאן ובקר. בחלק מהמקומות יש גם צידים ודיגים.

ערכם הכלכלי של ילדים 

1. כוח עבודה
טיבה של עבודה חקלאית לא מתועשת (בארצות כאלה נדיר למצוא טרקטורים ומכונות ממונעות ואלקטרוניות אחרות) שיש תקופות עומס עבודה, למשל: קטיף. בתקופה כזו המשפחה נזקקת לכל אחד שיכול לעבוד. ילדים עובדים.

בביקורי בקניה ראיתי ילדים בשנות העשרה המוקדמות משבט המסאים, שהוריהם מפרים בלית ברירה את הדרישה לשלוח אותם ללמוד בבית ספר, רועים את הפרות ללא מבוגרים המתלווים אליהם.
הם עלולים להידרש להתמודד עם אריות או חיות טורפות אחרות שעלולות להתקיף את העדר.
גם בעבודות אחרות, למשל עבודות בבית עצמו, ילדים עובדים.

2. מקור הכנסה בעבודה מחוץ לכפרים
בכפרים באינדונזיה ראיתי התגייסות של הכפר כלו לתמיכה בצעירים שמצליחים להתקבל לאוניברסיטה.
זהו התחליף להשקעה בבורסה.
צעיר כזה שיצליח להשתלב בעבודה במקצוע חופשי בעיר יוכל לפרנס בעתיד את כל הכפר.

3. מקור הכנסה בנישואים
בסעיף זה יש הבדלים בין תרבויות שונות ביחס למין המשלם בנישואים. באזור העני של עמק האומו בנות הן נכס. החתן ומשפחתו ישלמו להורי הכלה המיועדת באמצעות מספר פרות.
יש תרבויות שבהן דווקא הורי הכלה הם אלה שצריכים לשלם להורי החתן.

4. פנסיה
כמעט ואין חיסכון פנסיוני ואין פנסיה במדינות כאלה. אם יש פנסיה, אז היא לעובדי מדינה ולעובדי חברות בינלאומיות גדולות. מדובר בקבוצת אוכלוסיה קטנה יחסית.
בגיל מבוגר יחסית עלולים להזדקק לעזרת הילדים שכבר מזמן גדלו על מנת להמשיך להתפרנס. 

5. מטפלת זרה
עשויה להידרש עזרת ילדים גם במקרים שרמת התפקוד יורדת. הם לא מעסיקים עובדות זרות שיטפלו בקשישים, שאינם מתפקדים באופן סביר.

אתיופיה
אתיופיה היא מדינה גדולה מאד עם כ-100 מיליון תושבים. אנחנו לא ממש יודעים עליה.
בגלל שהיה לה קיסר היא עשויה להצטיר כמדינה הומוגנית יותר ממדינות אחרות באפריקה. היא לא. יש בה מגוון גדול של שבטים בעלי תרבויות שונות ואפילו דוברי שפות שונות. 
לפי הויקיפדיה "יש בה 286 לאומים שונים הדוברים 86 שפות שונות".

הקהילות היהודיות של אתיופיה ביתא ישראל, פלאשמורה וביתא אברהם חיו בצפון אתיופיה.
נהר האומו הזורם במערב אתיופיה הוא אחד הנהרות הגדולים והחשובים במדינה.
עמק האומו נמצא בדרום. זהו אזור עני במיוחד. התושבים עוסקים בחקלאות, ציד ורעיית בקר וצאן. רובם חסרי השכלה.
בהקשר של פוסט זה, אין ספק שילדים באזור זה הם נכס כלכלי בעל ערך. 

בעמק האומו מתגוררים כמה שבטים, שאחד מהם הוא שבט הקארה. 
זקני השבט הם המנהיגים הקובעים את התנהלות השבט.
התנאים האקלימיים והסביבתיים באזור השתנו לרעה. יחד איתם הורע גם מצב התושבים.


ילדים ארורים או קללת ה"מינגי"
אז מדוע רוצחים בני חלק מהשבטים את ילדיהם ופוגעים בעצמם גם נפשית וגם רגשית וכמובן גם כלכלית?
התשובה לכך היא "קללת המינגי", אמונה חסרת בסיס, שיש ילדים הנושאים עימם קללה, הפוגעת בכל השבט ולכן אין ברירה אלא לרצוח אותם. 
אחד התרחישים ההופך ילד למקולל הוא שהשיניים העליונות שלו צומחות לפני השיניים התחתונות.
מי שקובע שילד או תינוק נושא את קללת המינגי הם זקני השבט.

הסרט הדוקומנטרי "ילדי הארורים של עמק האומו" עוסק בדיוק בילדי ה"מינגי". הוא מתמקד בשבט הקארה. 
בני השבט, כולל כאלה שרצחו את ילדיהם, וזקני השבט מדברים על הנושא מהזווית האישית שלהם.

Lale Labuko, בן שבט הקארה, היה שותף לעשיית הסרט. הוא עשה גם משהו חשוב יותר: גרם לבני השבט להפסיק לרצוח את ילדיהם.

בשונה ממרבית בני השבט, Labuko התמקד בלימודים עוד בילדותו. אחרי שסיים את לימודיו האקדמיים חזר לשבט וביקש מזקני השבט שיתנו לו את ילדי ה"מינגי" במקום לרצוח אותם.

ביחד עם אשתו גידל אותם הרחק מהכפר. אחרי כמה שנים ניתן היה לראות שהם ילדים נחמדים לכל דבר.

השלב הבא היה התערבות של השלטונות באתיופיה שאיימו להכניס לבית סוהר רוצחי ילדי "מינגי".
נוצר קונפליקט בין השבטים לבין השלטונות, שאחיזתם באזורים הנידחים והנחשלים רופפת.
Labuko התערב בקונפליקט ותוך כבוד לשבט, למנהיגיו ולמסורותיו הצליח להוביל את ביטול רצח הילדים. 

  למידע רחב יותר בנושא קללת ה"מינגי" אתם מוזמנים לאתר של הצלם דני ינאי שביקר שם. לקריאה לחצו: על קללת המינגי כבר שמעתם?

הם ואנחנו
כמוני, הקוראים ודאי מזועזעים מרצח ילדי ה"מינגי". אנחנו לא עושים דברים כאלה, אבל אם תפשפשו עמוק במה שעושים בתרבות שלנו, תמצאו בודאי דברים שלא כל כך רחוקים.

כך למשל, בישראל של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 יש הורים שרוצחים את ילדיהם. יש אימהות שמצטרפות לקהילות חרדיות קיצוניות והרשעו בהתעללות קשה, אכזרית וממושכת בילדיהן או בשיתוף פעולה עם בן זוגן החדש שביצע התעללויות כאלה.


יום שבת, 30 בינואר 2016

נטיעות כלכליות - פוסט לטו בשבט

שקד מצוי
מקור התמונה: ויקיפדיה

בגלל ההתעסקות במזג האויר הסוער, לא שמתי לב שהשבוע חל טו בשבט. טו בשבט הוא חג בו נוטעים עצים. עצים כמו: זית, תאנה, רימון, לימון, שסק ותות (העצים שגדלים בגינה שלי), לא מניבים מיד פירות.

צריך להשקות, לדשן, לגזום לעדור את האדמה מסביב וכיו"ב. לאחר כמה שנים ההשקעה עשויה להשתלם. העצים דורשים הרבה פחות טיפול ומניבים פירות. 

לא תמיד זה קורה: לפעמים הם אינם מניבים פירות בגלל מזג אוויר קשה, בגלל מזיקים, בגלל אנשים רעים העוקרים את העצים או מאלף ואחת סיבות אחרות. 

אבל המודל הבסיסי הוא סביר בהחלט: שתלת, השקעת בגידול בעתיד הרחוק תלקט פירות.

אל תצפו לפירות מיד. זו סוג של ריצה למרחקים ארוכים. 

כמו שאנחנו מתנהלים בהקשר של גידול עצים כך צריך להתנהל כלכלית.
צריך להשקיע ולכלכל בתבונה ובעתיד הלא קרוב לקטוף את הפירות.

בפסקאות הבאות אביא כמה דוגמאות.

חיסכון פנסיוני
כתבתי לא מעט פוסטים על פנסיה. אם תקראו למשל את הפוסט: לאן הולכת הפנסיה שלך?, תראו שהחיסכון הפנסיוני הולך לכיוונים לא הכי טובים. 

יש המתיאשים ואומרים: בשביל מה לי להשקיע בחיסכון פנסיוני?
נכון שחוסכים צעירים לפנסיה לא יכולים לצפות לפנסיה של 70% משכרם, שמקבלים הוריהם. הם יכולים לצפות לפנסיה בסדר גודל של 30%-50%.

אבל זו עדיין לא סיבה לא לחסוך לפנסיה. להיפך, זו סיבה לחסוך לפנסיה במיוחד בגיל צעיר, כך שעם הזמן יצטברו רווחים.

זוהי גם סיבה לייצר נכסים פיננסיים ולטפח אותם, על מנת ישוכלו להשלים את הפנסיה ל-70% שצברו הוריהם או אפילו יותר.

גידול ילדים
הילדים שלי הם הדבר החשוב ביותר בחיי. ילדים הם אחד הדברים החשובים ביותר בחייהם של אנשים רבים אחרים.
כמו גידול שתילים, כך גידול ילדים, דורש השקעה גדולה ומתמשכת. ההבדל הוא שבילדים משקיעים הרבה יותר זמן, הרבה יותר אהבה והרבה יותר כסף.

אחרי הרבה שנים, הההשקעה בגידול ילדים מניבה הנאה וסיפוק, אבל בראש ובראשונה עשויה להניב יותר אושר לילדים.
כמו במקרה של העצים, אין לנו ביטחון מוחלט שזה מה שיקרה.

בהיבט הכלכלי, ההשקעה בילדים, עשויה להביא להם פירות של נקודות התחלה כלכלית טובה יותר ויכולת להתנהל טוב יותר מבחינה כלכלית, אם זכו לחינוך פיננסי נאות בבית ולדוגמה אישית מההורים.

לפעמים בגיל זיקנה, הילדים עשויים לעזור להורים כלכלית. מניסיוני עם משפחות רבות, אין לכם מה לצפות לזה כי במקרים רבים זה לא יקרה, אבל יש גם לא מעט משפחות בהן זה קורה.


חיים בגבולות היכולת הכלכלית שלכם
אחת הבעיות הקשות של משפחות בעידן המודרני הוא לחיות בגבולות היכולות שלהן ולא להיסחף אחרי החברה שלהם. זה קורה למשל בגלל תרבות צריכה ובגלל התייחסות לא רציונאלית לנושא הדיור.

כשחיים בגבולות היכולת, מצליחים גם לחסוך. השקעה עקבית בחיים במסגרת האפשרויות הכלכליות שלכם, תביא לייצור נכסים פיננסיים.
לאורך זמן הם עשויים לשפר את מצבכם ולאפשר לכם להגשים תכניות וחלומות, הכרוכים בהוצאה כספית ניכרת.

השורה התחתונה
כמו ששתילים שנוטעים בטו בשבט ומשקיעם בגידולם מניבים פירות, גם השקעה עקבית בהתנהלות כלכלית נבונה עשויה להביא לתוצאות טובות יותר. 
הגורם העיקרי להצלחה בכלכלת משפחה הוא ניהול ולא גובה ההכנסות.   





יום שני, 7 בדצמבר 2015

מעות חנוכה



מקור התמונה: ויקיפדיה
 
אולי זה יהפוך למסורת בעתיד. לקראת יום הכיפורים כתבתי פוסט אורח באתר של חברת ה-Startup להחזרי מס Finupp. לקראת יום כיפורים כתבתי באתר של החברה את הפוסט: חשבון נפש וחשבון כיס. הפוסט קישר בין יום כיפורים ולקחי מלמחמת יום הכיפורים לבין התנהלות בכלכלת המשפחה. 

לקראת חנוכה כתבתי פוסט נוסף. על איזה היבט בכלכלת המשפה אפשר לכתוב בחנוכה?

מיד חשבתי על מעות חנוכה (דמי חנוכה) וקישרתי בינהן לבין השפעת ילדים על כלכלת המשפחה.

לקריאת הפוסט באתר של Finupp לחצו על הקישור הבא: מעות (דמי) חנוכה מצביעות על שינוי במעמד הילדים בכלכלת המשפחה.

לקריאת הפוסט בפייסבוק של החברה לחצו על: מעות חנוכה ... ב-Facebook.

חג חנוכה שמח

יום שני, 21 בספטמבר 2015

חשבון נפש וחשבון כיס


הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתיעצות בפיקוד צפון. מקור התמונה: ויקיפדיה


יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש. דתיים ומסורתיים מבקשים מבורא עולם סליחה על חטאים שבין אדם לחברו ועושים חשבון נפש באמצעותו הם בודקים את עצמם היכן טעו. 

החל משנת 1973, יום הכיפורים מזוהה בתודעה של רבים עם המלחמה שהתחילה בו. מלחמה קשה, שוועדת חקירה ממלכתית מצאה פגמים חמורים בהתנהלותם של אנשים בכירים במערכת.

בפוסט זה, אציע לכם גם לעשות חשבון נפש כלכלי או כפי שקראתי לו בכותרת חשבון כיס.

איני מציע לכם לבקש סליחה מילדים, בני/בנות זוג, הורים ואחרים, שההתנהלות הכלכלית שלכם פגעה בהם. במקום זאת אני מציע לכם החל מסיום חשבון הכיס להתנהג אחרת.

לא כל מה שכתוב בפסקאות הבאות נכון לגבי כל הקוראים. אני בטוח שכל חטא שיוזכר כאן מומש על ידי חלק מהקוראים.

איפה חטאנו כלכלית כלפי ילדינו?

יש הורים שחטאו בכך שלא עבדו מספיק על מנת שלילדיהם יהיה אוכל מספיק או אוכל בריא מספיק לצורך התפתחותם.

יש הורים שחטאו בכך שלא אפשרו לילדיהם ללמוד ולהתפתח ואולי העדיפו להוציא את כספם על מותרות שונות עבור עצמם.

החטא היותר שכיח דווקא הפוך: הורים שאינם שמים גבולות כלכליים לילדיהם ונותנים להם את כל מה שהם מבקשים. האבא הופך לכספומט והאימא לבנקומטית.  

הנזק בנתינת כספים ללא גבולות לילדים הוא רב ממדי:

1. הילד לומד שאין גבולות. הוא ידרוש יותר ויותר ולא רק מהוריו.
2. הילד לא זוכה לחינוך פיננסי ולחינוך לאחריות ולא זוכה בהתנסות הדורשת ממנו לנהל את משאביו הכלכליים. הוא כנראה יתנהל רע בתחילת דרכו הכלכלית העצמאית.
      
3. הכסף הוא "האליבי" של ההורים על כך, שהם אינם מקדישים זמן ותשומת לב לילדים. במקום להבין אותו או לעשות איתו פעילויות משותפות, ההורים קונים לו סמארטפון, מחשב וטלוויזיה שיעסיקו אותו.
      
4. הילד הופך לתוצר של תרבות הצריכה וקונה כל מה שאחרים בסביבתו קונים.  

איפה חטאנו כלכלית כלפי בני/בנות זוגנו?
החטאים העיקריים הם:

1. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על קניות יקרות שמלות ופרטי ביגוד, טלפונים חכמים ומחשבים, ארוחות מפוארות ונסיעות לחו"ל, כרטיסי פיס, לוטו, טוטו והימורים אחרים וכיו"ב.
כנראה שהדוגמאות שנתתי הן חלקיות. כשאתם עושים את חשבון הכיס, תחשבו בעצמכם על הוצאות יקרות שהוצאתם בלי שבן-הזוג/ בת-הזוג יודע. 

 2. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על כרטיסי אשראי שיש לנו כשיש יותר כרטיסי אשראי, רוב האנשים מתקשים לשלוט בהוצאות שלהם.

 3. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על חשבון בנק שלנו והוא אינו שותף בו.
אולי זה נראה לכם נדיר, אבל מחקרים הראו שבארצות הברית זה קורה בשכיחות גבוהה בהרבה ממה שאתם חושבים.

הסתרת מידע היא המכנה המשותף לחטאים העיקריים לעיל וחטאים דומים שלא הזכרתי. כשמסתירים מידע קשה לנהל את כלכלת המשפחה, משום שאיננו יודעים את מצבה הכלכלי של המשפחה.


איפה חטאנו כלכלית כמשפחה?
חשבון הנפש בסעיף זה מתמקד בטעויות שעשתה משפחה. כפי שבחשבון נפש הוא ייחודי לכל אדם, כך גם חשבון כיס הוא אישי ומשפחתי. כל אחד והטעויות שלו. הטעויות הנפוצות יוצגו בהמשך.

יש קשר בין הטעויות הנפוצות העיקריות: להוציא יותר מההכנסות,  לקחת יותר מדי הלוואות, להיות באוברדרפט ו"לגהץ" את כרטיסי האשראי בסכומים גבוהים מדי.
כשמתווספת ל"גיהוץ" חלוקת החיוב לתשלומים עם ריבית, הטעות גדולה יותר. אם משתמשים בכרטיס אשראי מתגלגל, המאפשר לנו לקבוע את גובה התשלום החודשי, במחיר של ריבית רצחנית, טעותנו גדולה אפילו יותר.

המשותף לכל הטעויות הנפוצות הוא הוצאה גדולה מדי בהשוואה להכנסות.

לטעות זו מצטרפת, בתדירות גבוהה, חוסר בקרה: לא רק שמוציאים יותר מדי, בנוסף לכך גם לא יודעים שמוציאים יותר מדי ולא יודעים על איזה סעיפי הוצאה מוציאים יותר מדי.

איזה לקחים נוכל להפיק ממלחמת יום הכיפורים?
הטעות המרכזית במלחמת יום הכיפורים הייתה בניהול סיכונים. העריכו את הסיכונים למלחמה כהרבה יותר קטנים ממה שהיו באמת.

ניקח לדוגמה את מפקד המודיעין בדרגת אלוף, שקיבל דיווח מדויק מקצין מודיעין בפיקוד הדרום. הדיווח פירט את היערכות הכוחות המצריים ואת ההערכה הברורה (והנכונה בדיעבד) שפניהם של המצרים למלחמה.
מפקד המודיעין העריך בהערכת חסר את הסיכון למלחמה ולא דרש היערכות מידית.

אינני היסטוריון צבאי ופני הם לעתיד הכלכלי של משפחות ולא לטעויות צבאיות ומדיניות, שנעשו לפני יותר מ-40 שנה.
מה שאני בא להגיד הוא, שגם משפחות רבות בישראל מעריכות את הסיכונים הכלכליים בהערכת חסר ולכן מנהלות אותם באופן לא נאות.

אני מתכוון לסיכונים העיקריים הבאים:

1. פנסיה – האם אנחנו חוסכים מספיק על מנת שיהיו לנו משאבים כלכליים מספיקים כאשר נפרוש לגמלאות?

הטיפול בסיכון: חיסכון פנסיוני וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

2. דיור ומשכנתאות – האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש את הדירה שאנו רוצים לרכוש? האם נוכל להחזיר את המשכנתה גם בעוד עשר או עשרים שנה?

הטיפול בסיכון: הימנעות מרכישת דירה שהיא מעבר לאפשרותנו הכלכלית. לקיחת משכנתה שאינה גדולה יחסית להכנסתנו השוטפת ולשווי הדירה ובחירת משכנתאות הניתנות למיחזור ללא קנסות כבדים

3. פטירה – האם יהיו למשפחה משאבים מספיקים אם חו"ח אחד ממפרנסיה ילך לעולמו בטרם עת?

הטיפול בסיכון: ביטוח חיים וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 4. בריאות – האם חו"ח יצטרך מישהו מבני המשפחה טיפולים רפואיים עתירי ממון, למשל: ניתוח בחו"ל או תרופות מחוץ לסל?

הטיפול בסיכון: ביטוח בריאות וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 5. פיטורים מעבודה -  האם ומתי נפוטר ממקום עבודה? כמעט כל עובד בסקטור הפרטי צפוי להיות מפוטר לפחות פעם אחת.

הטיפול בסיכון: צבירת נכסים פיננסיים נוספים, דמי אבטלה מביטוח לאומי, היערכות לעבודה אחרת, למשוך פיצויים מהחיסכון הפנסיוני רק אם אין ברירה (המשיכה תפגע בפנסיה בעתיד). 

ועוד לקח קטן ממלחמת יום הכיפורים שמתאים גם לחשבון הנפש וגם לחשבון הכיס: אל תזלזל בבני אדם אחרים, כפי שעשו כמה מהמנהיגים במלחמת יום הכיפורים.

בהיבט הכלכלי המשמעות היא לא לזלזל בבת הזוג (גם לא בבן הזוג אבל זה פחות נפוץ), אל תזלזל בילדים שיכולים להבין, ברמה המתאימה לגילם, סוגיות כלכליות ואף לתרום תרומה חיובית בהתנהלותם.

אל תזלזל בעמיתך לעבודה ובאנשי מקצוע בתחומם, שאולי תוכל לעשות שימוש מושכל בעצתם או במידע שיתנו לך.

לא לזלזל אין פירושו לקבל אוטומטית את דעתם. גם ייחוס משקל יתר לדעתם של אנשים עלול להתברר כבכייה לשנים ארוכות.  

מאחל לכם חשבון נפש מועיל וחשבון כיס אפקטיבי ביום כיפור.


חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...