בימים האחרונים התבשרנו על יציאתה של חברת מנורה מבטחים מהתחום של ביטוחי פרט סיעודיים. היא עושה זאת בעקבות הודעתה של מבטחת המשנה הגדולה בשוק חברת סקור על יציאתה משוק זה.
על פי העיתון גלובס, חברת הביטוח הראל שלה כשליש מביטוחי הפרט הסיעודיים שוקל אף היא לצאת מהשוק הזה.
הסיבות ליציאה מהשוק הזה הן ברורות: תוחלת החיים מתארכת. יש יותר מקרים סיעודיים. העלות לחברת הביטוח גדלה.
במשך תקופה ארוכה הריביות בשוק בארץ ובעולם נמוכות. המשמעות היא שהתשואות שניתן להשיג, ברמת סיכון סבירה, על השקעת כספים קטנות. הרווח על ההשקעות של חברות הביטוח קטן.
היות שמדובר במוצר ביטוחי שהפרמיה לתשלום נקבעה מראש ואינה ניתנת לשינוי, פרט לשינוי על פי גיל, שאף הוא קבוע מראש, החברות אינן מרוויחות ואם תימשך המגמה עלולות להפסיד.
במקרה של אירוע ביטוחי מקבלים קצבה חודשית בהתאם לצבירה.
לא מעט יודעי דבר ניצלו את המודל הזה לטובתם. הם ביטחו את הילדים הקטנים שלהם עד שצברו מספיק אחוזים ואז הפסיקו אותו. כשהפוליסה מסולקת הצבירה באחוזים נשמרת בדומה להקפאת זכויות פנסיה תקציבית.
היתרון: ילדים קטנים משלמים פרמיה נמוכה במיוחד.
כפי שהבנתם מהפסקה הראשונה של פוסט זה גם מודל זה מתקרב לסופו.
גם כאן הוא דומה להפסקת הצטרפות חוסכים חדשים חיסכון פנסיוני בקרנות פנסיה ותיקות ולפנסיה תקציבית מטעמים דומים.
זהו כנראה המודל שישלוט בארץ ודומה למודלים במדינות אחרות. גם זה ביטוח קיבוצי שהוא הרבה יותר יקר מביטוח סיעודי קיבוצי שהופסק אבל זול יותר למבוטחים מביטוח סיעודי של פרט.
היתרון שלו מבחינת חברות הביטוח הוא, שגובה הפרמיה אינו קבוע מראש לכל החיים. ניתן לעדכן אותו מדי כמה שנים.
כשעולה תוחלת החיים וגדל מספר הסיעודיים אפשר להעלות את הפרמיה שמשלמים המבוטחים.
חברת מנורה מבטחים שעוזבת את שוק ביטוחי הפרט הסיעודיים דווקא זכתה בזמן האחרון בשני מכרזים לביטוחים סיעודיים קבוצתיים של קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית.
התשובה לשאלה הזו דומה מעט לשאלה: כיצד להיערך לפנסיה? כמו בנושא הפנסיוני גם בנושא של היערכות למצב סיעודי, ככל שאתה צעיר יותר מצבך צפוי להיות גרוע יותר בעתיד.
על מנת להתמודד עם התרחיש, הרחוק בזמן, הזה צריך ליצור נכסים פיננסיים שישלימו את קצבת הפנסיה או את הקצבה החודשית של הביטוח הסיעודי.
יש גם הבדל: חיסכון פנסיוני הוא חיסכון שאנחנו רוצים לממש בבוא העת. אם לא נממש אותו, ברוב המקרים יורשינו יקבלו כסף.
ביטוח סיעודי הוא ביטוח שהיינו מעדיפים לבזבז את הכסף בלי להשתמש בו, כלומר: לא להגיע למצב סיעודי.
דרך נוספת להיערכות היא לנסות להקטין את ההסתברות למצב סיעודי באמצעות אורח חיים בריא.
זה כולל איזון בין עבודה לחיים אישיים. זה כולל תזונה נאותה, פעילות גופנית ומספיק שעות שינה.
יש שני סוגים של מצבים סיעודיים, לפעמים אותו אדם לוקה בשני המצבים.
המצב הראשון הוא מצב סיעודי גופני, למשל כתוצאה ממחלה המקשה על תפקודו הפיזי.
המצב השני הוא הידרדרות מנטלית-שכלית. הוא מאפיין מחלות כמו דמנציה או אלצהיימר.
תוחלת החיים במצב סיעודי מנטלי ארוכה יותר באופן משמעותי מתוחלת החיים במצב סיעודי גופני.
אחת המשמעויות היא יותר הוצאות כספיות.
מחקרים מראים שאימון שכלי או פעילות שכלית מסוגים מסוימים מקטינים את ההסתברות לדמנציה או אלצהיימר.
ההמלצה שלי היא להפעיל את המוח באופנים המקטינים את ההסתברות לירידה בתפקוד השכלי.
באופן אישי אני ממליץ על משחק הברידג', המשלב הנאה ופעילות חברתית ביחד עם חשיבה אנליטית, זיכרון וחשיבה יצירתית.
גילוי נאות אני שחקן ברידג' ומורה לברידג'.
על פי העיתון גלובס, חברת הביטוח הראל שלה כשליש מביטוחי הפרט הסיעודיים שוקל אף היא לצאת מהשוק הזה.
הסיבות ליציאה מהשוק הזה הן ברורות: תוחלת החיים מתארכת. יש יותר מקרים סיעודיים. העלות לחברת הביטוח גדלה.
במשך תקופה ארוכה הריביות בשוק בארץ ובעולם נמוכות. המשמעות היא שהתשואות שניתן להשיג, ברמת סיכון סבירה, על השקעת כספים קטנות. הרווח על ההשקעות של חברות הביטוח קטן.
היות שמדובר במוצר ביטוחי שהפרמיה לתשלום נקבעה מראש ואינה ניתנת לשינוי, פרט לשינוי על פי גיל, שאף הוא קבוע מראש, החברות אינן מרוויחות ואם תימשך המגמה עלולות להפסיד.
זו אינה הפתעה
לפני כמעט עשור הייתי יועץ בכלכלת המשפחה בתחילת דרכו. השתתפתי בכנס של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלה בישראל.
את אחת ההרצאות נתן סוכן ביטוח בולט בתחום של ביטוחי בריאות. אף אחד לא דיבר אז על הרחבה כמותית ועל ריביות נמוכות מתמשכות אבל אותו סוכן הסביר שמודל ביטוחים סיעודיים לפרט אינו מודל טוב לחברות הביטוח בגלל הגידול במספר המקרים הסיעודיים כתוצאה מהתארכות תוחלת החיים.
הוא הזכיר את שמה של חברת הביטוח הגדולה ביותר בארה"ב בתחום זה שקיבלה החלטה אסטרטגית לצאת מהתחום הזה.
מודל ביטוחים סיעודיים לפרט הוא אחד משלושה מודלים שאסקור בפוסט זה.
ביטוחים סיעודי קיבוצי
קרוי גם ביטוח סיעודי קבוצתי. ארגון עובדים חזק מביא מספר גדול של מבוטחים ומקבל תנאי ביטוח אטרקטיביים לקבוצת העובדים.
כבר כתבתי על המודל הזה פוסט בשם: ביטוח סיעודי קיבוצי-אנטומיה של כישלון ידוע מראש.
זהו מודל כלכלי שגוי עבור חברות הביטוח: הן יכולות רק להפסיד. לקח כמה שנים אחרי הפוסט שלי עד שהביטוח הנ"ל בוטל, למעט הביטוח הקיבוצי לנכי צה"ל.
את המחיר שילמו מבוטחים בגיל מבוגר שנאלצו להמיר אותו בביטוח סיעודי במסגרת קופות החולים.
ביטוח סיעודי פרט
משלמים פרמיה קבועה שעולה עם הגיל. צוברים אחוזים מסכום ביטוח באופן המזכיר צבירה פנסיונית בקרנות פנסיה ישנות או בפנסיה תקציבית.במקרה של אירוע ביטוחי מקבלים קצבה חודשית בהתאם לצבירה.
לא מעט יודעי דבר ניצלו את המודל הזה לטובתם. הם ביטחו את הילדים הקטנים שלהם עד שצברו מספיק אחוזים ואז הפסיקו אותו. כשהפוליסה מסולקת הצבירה באחוזים נשמרת בדומה להקפאת זכויות פנסיה תקציבית.
היתרון: ילדים קטנים משלמים פרמיה נמוכה במיוחד.
כפי שהבנתם מהפסקה הראשונה של פוסט זה גם מודל זה מתקרב לסופו.
גם כאן הוא דומה להפסקת הצטרפות חוסכים חדשים חיסכון פנסיוני בקרנות פנסיה ותיקות ולפנסיה תקציבית מטעמים דומים.
ביטוח סיעודי קבוצתי באמצעות קופות החולים
זהו כנראה המודל שישלוט בארץ ודומה למודלים במדינות אחרות. גם זה ביטוח קיבוצי שהוא הרבה יותר יקר מביטוח סיעודי קיבוצי שהופסק אבל זול יותר למבוטחים מביטוח סיעודי של פרט.
היתרון שלו מבחינת חברות הביטוח הוא, שגובה הפרמיה אינו קבוע מראש לכל החיים. ניתן לעדכן אותו מדי כמה שנים.
כשעולה תוחלת החיים וגדל מספר הסיעודיים אפשר להעלות את הפרמיה שמשלמים המבוטחים.
חברת מנורה מבטחים שעוזבת את שוק ביטוחי הפרט הסיעודיים דווקא זכתה בזמן האחרון בשני מכרזים לביטוחים סיעודיים קבוצתיים של קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית.
כיצד יכולים יחידים ומשפחות להיערך?
על מנת להתמודד עם התרחיש, הרחוק בזמן, הזה צריך ליצור נכסים פיננסיים שישלימו את קצבת הפנסיה או את הקצבה החודשית של הביטוח הסיעודי.
יש גם הבדל: חיסכון פנסיוני הוא חיסכון שאנחנו רוצים לממש בבוא העת. אם לא נממש אותו, ברוב המקרים יורשינו יקבלו כסף.
ביטוח סיעודי הוא ביטוח שהיינו מעדיפים לבזבז את הכסף בלי להשתמש בו, כלומר: לא להגיע למצב סיעודי.
דרך נוספת להיערכות היא לנסות להקטין את ההסתברות למצב סיעודי באמצעות אורח חיים בריא.
זה כולל איזון בין עבודה לחיים אישיים. זה כולל תזונה נאותה, פעילות גופנית ומספיק שעות שינה.
יש שני סוגים של מצבים סיעודיים, לפעמים אותו אדם לוקה בשני המצבים.
המצב הראשון הוא מצב סיעודי גופני, למשל כתוצאה ממחלה המקשה על תפקודו הפיזי.
המצב השני הוא הידרדרות מנטלית-שכלית. הוא מאפיין מחלות כמו דמנציה או אלצהיימר.
תוחלת החיים במצב סיעודי מנטלי ארוכה יותר באופן משמעותי מתוחלת החיים במצב סיעודי גופני.
אחת המשמעויות היא יותר הוצאות כספיות.
מחקרים מראים שאימון שכלי או פעילות שכלית מסוגים מסוימים מקטינים את ההסתברות לדמנציה או אלצהיימר.
ההמלצה שלי היא להפעיל את המוח באופנים המקטינים את ההסתברות לירידה בתפקוד השכלי.
באופן אישי אני ממליץ על משחק הברידג', המשלב הנאה ופעילות חברתית ביחד עם חשיבה אנליטית, זיכרון וחשיבה יצירתית.
גילוי נאות אני שחקן ברידג' ומורה לברידג'.
