‏הצגת רשומות עם תוויות השכרת דירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות השכרת דירה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 16 ביוני 2015

התגרשת: האם זה הזמן לרכוש דירה?

פוסט זה מיועד בעיקר לנשים. הוא עוסק במצב שכיח: זוג עם ילדים מתגרש. הם מוכרים את הדירה ומחלקים ביניהם את הכסף. הילדים נשארים עם האישה.
הדילמה של האישה היא: האם לשכור דירה או לקנות דירה? 
התשובה לדילמה אינה אחידה. היא תלויה בנסיבות אבל לרוב יש לחצים, פנימיים ואחרים, הדוחפים את האישה לקנות מיד דירה. 

ברוב המקרים, לקנות מיד דירה זו טעות. בפוסט זה אציג כמה מהגורמים הלוחצים על האישה לרכוש מיד דירה ובנוסף לכך אעלה שיקולים בעד ונגד. חלק מהשיקולים שאעלה, אינם עולים במקרים לא מעטים ולכן אינם משפיעים על ההחלטה.

מה לוחץ בכיוון של קניה מידית של דירה?

1. תפיסת העולם בישראל לפיה חייבים לרכוש דירה
כשהייתה נשואה כבר רכשה עם בן זוגה לשעבר דירה, בעקבות הלחצים או ללא קשר אליהם. עכשיו השתנה הסטטוס שלה גם בהקשר של בעלות על דירה.

2. יציבות לעצמה במצב של אי-יציבות
מערבולת הגירושין שינתה מצב של יציבות למצב של שינוי והתערערות היציבות בתחומים שונים. דירה שנרכשת מעניקה יציבות לפחות בהיבט הדיור. שכירת דירה היא חוסר יציבות. מדי שנה או מדי כמה שנים עשוי להיווצר צורך לשכור דירה אחרת. 

3. יציבות לילדים
גם במקרה של גירושים בהסכמה, הילדים עלולים לסבול. כל שכן, בגירושים קשים יותר, כשלפעמים ההורים הניצים משתמשים בילדים במאבק ביניהם.

האם רוצה לפצות אותם ולהקטין את הקשיים שלהם. היציבות שלהם עשויה להיות חשובה יותר מהיציבות שלה.
רכישת דירה היא יציבות מבחינת הילדים: הם לא יצטרכו להחליף מקום מגורים כל שנה או מספר שנים. החלפה כזאת פירושה לפעמים גם החלפת בית ספר או גן והתרחקות מהחברים וצורך במציאת חברים חדשים במסגרת החדשה.  

4. העלייה במחירי הדירות
מחירי הדירות עולים בישראל בקצב מהיר. הנטייה היא לחשוב, שמה שהיה הוא שיהיה והמחירים ימשיכו לעלות. 
קיים חשש, שעם הכסף בו ניתן לקנות דירה היום, לא יהיה ניתן לרכוש דירה מחר או בעוד חודש או בעוד שנה. 

5. בעיות כלכליות בעולם משפיעות על התשואות באפיקי ההשקעה . איך משקיעים את הכסף ומרוויחים או לפחות לא מפסידים?
בגלל המצב הכלכלי הבעייתי ברוב הכלכלות בעולם, ביחד עם תקופה ארוכת שנים של עליות בבורסות, רבים מהמומחים צופים תקופה לא טובה בהשקעות כספים. 
חלק גדול מהנשים שהתגרשו, אינן עוקבות אחרי העיתונות הכלכלית ואחרי מה שכותבים ואומרים מומחים בשוק ההון ולכן אינן יודעות זאת. משהו בכל זאת מחלחל. 

עוד לא אמרתי כולם על הדילמה של כיצד להשקיע, את סכום מחצית מערך הדירה שנמכרה וכספים נוספים שחולקו, העומדות בפני אלה שאינן מצויות בשוק ההון ואולי מעולם לא טיפלו בהשקעת כספי המשפחה.

השורה התחתונה בנושא התשואה על הנכסים הפיננסיים היא חשש שלא רק מחירי הדירות יעלו, אלא בו זמנית ייגרמו הפסדים כספיים בגין השקעות לא מוצלחות והמרחק מהיכולת לרכוש דירה יגדל עוד יותר. 

נימוקים בעד השכרת דירה ודחיית ההחלטה על קניית דירה

1. החלטות תחת לחץ עלולות להיות שגויות
מקריאת הפסקה הקודמת כבר הבנתם, שקיימים לא מעט לחצים במצב שנוצר. תוסיפו לכך לחץ אפשרי מבחינת זמן במקרה, שצריך לפנות את הדירה שנמכרה בטווח זמן קצר יחסית.

חבל לקבל החלטה שגויה בנושא כל כך מהותי.
פתרון אפשרי בחלק מהמקרים הוא סיכום עם הקונה של הדירה, שהאישה והילדים ימשיכו להתגורר בשכירות בדירה שנמכרה במשך תקופה שסוכמה מראש.  

2. כיצד מתמודדים עם המצב החדש שנוצר בהקשר של התנהלות כלכלית שוטפת?
זו שאלה שהאישה חייבת להידרש אליה באופן מידי: ההכנסות לרוב קטנו (אין משכורת של הבעל. במקרה הטוב הוא משלם מזונות בסכום קטן יותר מהכנסותיו), ההוצאות לרוב לא קטנו או לא קטנו באופן משמעותי.

תוסיפו לכך שבחלק מהמקרים, הבעל היה זה שניהל את כלכלת המשפחה (בין אם הוא הבין בנושא ובין אם לא) והאישה צריכה ללמוד מה מצב הנוכחי וכיצד מתנהלים.

חבל לקנות דירה, שאחר כך יהיה צורך למכור אותה, משום שהיא לא תהיה מסוגלת להחזיר את המשכנתה.
לאחר שבכוחות עצמה או בעזרת יועץ לכלכלת המשפחה, תבין מה המצב הכלכלי הנוכחי, תוכל להיערך לרכישת דירה במסגרת האפשרויות הכלכליות שלה במצב החדש שנוצר.

3. לרכישת דירה יש הוצאות נלוות העשויות להגיע ל-5% או 10% מערך הדירה.
כבר נתקלתי במשפחות שקיבלו ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה, שלא הביאו גורם זה בחשבון. צריך לשלם מיסים, צריך לשלם לעורך דין, צריך לשלם לפעמים למתווך, לתאגידי מים, לחברות תשתית אחרות, עבור שיפוץ קטן או גדול, עבור הובלה וכיו"ב.

חבל מאד לשלם פעמיים במקרה שרוכשים דירה לא מתאימה תחת לחץ וכעבור מספר שנים קטן מחליפים אותה.

4. היכן צפויה האישה להתגורר בעתיד הלא-קרוב?
זו שאלה שאני שואל לקוחות בכלכלת המשפחה שהגיעו אלי בסמוך לגירושים. אצלי אין אפליה בין המינים ואני שואל את אותה שאלה גם גברים.


לא מעט נשים שהתגרשו לא שואלות את עצמן את השאלה הזו.
אם התשובה לשאלה היא, שכנראה לא באותה עיר, אותו כפר או אותו אזור, כנראה שצריך לשקול היטב לפני שקונים דירה.

גם אם התשובה היא לא ברורה, צריך לשקול היטב.

אם התשובה היא שקרוב לוודאי שכן, אז זה אינו הגורם שבגללו יש להימנע מרכישת דירה מידית. כמובן שקיימים שיקולים אחרים נגד הרכישה, שלפחות חלקם הוצגו בפוסט זה.

יכולות להיות מגוון רחב של סיבות, שבמצב הלא-יציב שנוצר, יביאו את האישה לשקול מעבר לאזור מגורים אחר בטווח זמן קצר או בינוני. להלן מספר דוגמאות:

א. המשפחה שלה (הורים, אחים, אחיות וכיו"ב) מתגוררת במקום אחר.
במצב שנוצר היא עשויה להיעזר בתמיכת המשפחה בהיבטים רגשיים ובהיבטים מעשיים, כמו עזרה עם הילדים (אם הם בגיל צעיר).

ב. רצון לשנות על מנת להתגבר על טראומת הגירושים.

ג. חיפוש אחרי עבודה מכניסה יותר, שאולי קל למצוא אותה במקום אחר, למשל: במרכז הארץ במקום בפריפריה.

ד. היכן יגורו בעתיד הילדים?
כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, בעוד מספר שנים לא גדול הם ילמדו באוניברסיטה או מכללה ו/או ימצאו עבודה ואולי יקימו את המשפחה שלהם. בלא מעט מקרים, ההסתברות שהם יעשו זאת במקום אחר, עשויה להיות גבוהה.  

אם היא חושבת, שתרצה במקרה זה לגור קרוב אליהם, אולי כדאי להימנע מרכישת דירה בישוב בו היא מתגוררת.
רבים מחברי עוזבים את ירושלים, עיר מגוריי, למרכז הארץ משיקולי עבודה וההורים עוברים אחריהם.
לפרטים נוספים קראו את הפוסט: מדוע במוקדם או במאוחר אני עשוי לעזוב את ירושלים?

רכישת דירה במקום בו ההסתברות למעבר אליו בעתיד גבוהה, עשויה להיות פתרון יצירתי. הדירה שתירכש תושכר ובמקביל האישה וילדיה ישכרו דירה במקום מגוריה הנוכחי. 

השורה התחתונה
אין לי ספק שלא מיציתי בפוסט זה את כל השיקולים בעד ונגד רכישת דירה מיד לאחר גירושים.

ההחלטה האם לרכוש או לשכור היא ספציפית ועשויה להשתנות ממקרה למקרה.

אני מקווה שבכל זאת הצגתי לנשים הנמצאות במצב כזה או שוקלות להתגרש, כמה שיקולים שאולי לא היו מביאות בחשבון. 

יום שני, 19 בינואר 2015

כלכלת שיתוף: במי ממציעי שירותי שיתוף בוחרים?

פוסט קודם שכתבתי עסק בכלכלת שיתוף. באופן לא מפתיע, כותרתו הייתה: כלכלת שיתוף. בפוסט הסברתי כי שימוש בכלכלת שיתוף עשוי להוזיל עלויות. 
הזדמן לי לשמוע הרצאה של פרופסור עליזה פליישר, שדיברה על מחקרים שעשתה, ביחד עם עמיתיה בנושא של כלכלת שיתוף.  

יתרונות נוספים של כלכלת שיתוף

 
בפוסט הקודם התמקדתי בכלכלת שיתוף בהקשר של היסדקות תרבות הצריכה ולכן התמקדתי בהוזלת העלויות.

פרופ' פליישר ציינה יתרונות נוספים:

1. שימוש במשאבים מובטלים

2. חיסכון בייצור 
כך למשל יש חיסכון בבניית חדרי נופש ובייצור מכוניות.

3. מפגש אישי בין אנשים מתרבויות שונות

4. ידידותיות לסביבה

אמון

כפי שכבר הבנתם בוודאי מקריאת הפוסט הקודם, שיתוף משאבים באופן ישיר (P2P), בתיווכו של אתר אינטרנט בלבד, מחייב אמון בין נותן המשאב ומקבל המשאב.

השאלה בה עסק המחקר שלה ושל עמיתיה, היא במי תתנו אמון כאשר יש לכם מספר ספקים פוטנציאליים המציעים את אותו שירות או מוצר? 

אפשר בהחלט לשאול את אותה שאלה גם מזווית אחרת: באיזה רוכש שירות פוטנציאלי ייתן נותן השירות אמון? 
כך למשל, לא סביר שהייתם משכירים את הבית שלכם לזמן קצר, עם כל תכולתו למישהו שאינו מעורר בכם אימון.
הסוגיה קיימת גם בהשכרת דירה לטווח ארוך, אבל ההבדל הוא שבהשכרה לטווח קצר אתה משכיר למישהו מהקצה השני של העולם, שחוזר לארץ מוצאו: לך תחפש אותו שם או לך תתבע אותו בבית משפט (כאן או בארץ בה הוא מתגורר?).

ידוע ממחקרים קודמים, כי זהויות דיגיטליות עשויות לתרום להגברת האמון, למשל הפרופיל ודפוסי הפעילות של מציע השירות או המשאב ברשתות חברתיות כמו Facebook או Twitter, פרופיל ופעילות ברשתות מקצועיות כמו Linkedin. 

גם כתיבת בלוג היא חלק מהזהות הדיגיטלית. כשאני מציע את שירותי הייעוץ שלי בכלכלת המשפחה, שירותי הייעוץ שלי במחשבים וללמד ברידג'. אתם יכולים לדעת עלי לא מעט בקריאת הבלוג הזה בהקשר של כלכלת המשפחה ובקריאת הבלוגים:
SOA Filling The Gaps בהקשר של מחשבים
ברידג' שלא היכרתם בהקשר של ברידג'.

אתם יודעים הרבה פחות על אדם אחר, שעוסק באותם התחומים ואינו כותב בלוג (או לחילופין כותב מאמרים, מרצה או מופיע בתכנית טלוויזיה וכיו"ב).

אם מה שכתבתי מעורר בכם אמון, כנראה שתעדיפו לקבל את השירות ממני, על פני קבלתו מישהו שאינכם יודעים עליו דבר.

אם התרשמתם שאני שרלטן, אתם עשויים להעדיף פניה למישהו שאינכם מכירים כלל.

במחקר של פרופ' פליישר ועמיתיה נמצא כי מינו של נותן השירות או המשאב משפיע על מידת האמון שתרחשו לו: נשים נתפסות כאמינות יותר.

השפעה גדולה במיוחד נמצאה לתמונות הספק. יש אנשים, שהתמונות שהצמידו להצעת המשאב באתר אינטרנט ייעודי, מעוררות אמון ויש כאלה שתמונותיהם אינן מעוררות אמון או גרוע מכך מפחידות. 

אם יש אופציה לא לשים תמונה ואתה בחרת בה, כנראה שיעדיפו מתחרה שלך ששם תמונה. 

האם יופי משפיע? 

פחות ממה שנמצא במחקרים בהקשרים אחרים, כמו: קבלה למקום עבודה. 
אם התמונה שלך מקרינה אמינות, אתה לא חייב להיות יפה.
אם את יפה, כנראה שגם תעוררי יותר אמון.  

חוות דעת משתמשים

כלי נפוץ לבחירת מוצר או שירות אינטרנטי הוא מדד של הערכת המוצר ו/או השירות. הוא נפוץ לא רק בהקשר של P2P, אלא גם במקרה של אינטראקציה בין אדם פרטי לחברה. 

לא כל מי שמשתמש במדד הזה מבין את משמעותו. הדירוג עלול להיות חסר משמעות כאשר מספר קטן של מעריכים נתנו ציון.
המלון הכי פחות מוצלח (וגם אחד היקרים), בטיול שלנו לפירנאים לפני מספר חודשים, זכה לציון גבוה במיוחד באתר Booking.

על פי המחקר של פרופסור פליישר, כשמגיעים לאתרי השיתוף המוניטין (המונח שלה לדירוג המשתמשים) הופך לחסר משמעות: 
תתקשו למצוא ממוצע חוות דעת מתחת ל-90 מתוך 100. 

הגורמים לכך שהציונים לשירותי שיתוף גבוהים יותר הם:

1. השאלונים בנויים באופן המעודד ציונים גבוהים. שירותי השיתוף מתחרים בשירותים של חברות. לקוחות פוטנציאליים עשויים לגלוש לשני סוגי האתרים. ציונים גבוהים יחסית לציוני חברות המעניקות שירותים דומים, מושכים לקוחות לשירותי השיתוף.

2. ההיכרות האישית מטה דירוגים כלפי מעלה

3. גם נותן השירות מדרג את מקבל השירות.
יש חשש מ"פעולת תגמול": ציון נמוך שיעניק לך מי שהשכיר לך את הדירה לנופש, עלול להפריע לך למצוא דירת נופש בפעם הבאה. 

נקודת המבט האישית שלי
כפי שציינתי בפוסט הקודם הכלכלה השיתופית היא רק בתחילת דרכה. גם המחקרים עליה מועטים יחסית. כמו כל דבר חדש ולא בשל צפו לשינויים ולהרחבה בעתיד: יותר תחומים של שיתוף, מודלים אחרים של שיתוף ושיפור האופן בו מציעים ובוחרים שירותי שיתוף.


טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...