בריאות: היבטים כלכליים

 

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה

 

רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חולים. בבלוג "הישורת האחרונה: לאו דזה וזקנים אחרים" תוכלו לראות התייחסויות, בעיקר עקיפות, להידרדרות מצב בריאות בגיל הפרישה מעבודה. 

יש הרבה התייחסויות לנושא הבריאות בימים כתיקונם. קל וחומר בימי קורונה. יש הרבה פחות התייחסויות לקשר בין כלכלת המשפחה לבין בריאות. 

השורה התחתונה: שמירה על מצב בריאות תקין היא אחת הדרכים היעילות לשיפור מצב כלכלי או למניעת הידרדרות כלכלית. 

 

בריאות

 

מידע מסוים על בריאות תוכלו לקרוא בערך בריאות בויקיפדיה העברית.

הערך מתייחס לשלושה תחומים המשפיעים על מצב הבריאות:

1. פעילות גופנית

2. תזונה

3. בריאות הנפש

אין ספק שלשלושת התחומים הללו יש השפעה על מצב הבריאות, אבל משהו חסר. 

קוראי בלוג זה אולי כבר קראו פוסט המתייחס למה שחסר בערך בויקיפדיה: שינה.

הכנסות נמוכות יותר

לא בהכרח כל הנקודות בהמשך מתייחסות לכל מצב בריאות לא טובה. בהחלט עשויים להיות מצבים שבהם אין קשר בין מצב בריאות לא תקין לבין תפקוד במקום עבודה.

1. יותר היעדרויות מהעבודה

מי שאינו בריא עלול להיעדר יותר ממקום העבודה מסיבות של מחלה נקודתית או הרגשה לא טובה. הוא עלול להיעדר מהעבודה גם מסיבות של ביצוע בדיקות או טיפולים רפואיים. הוא עלול להיעדר גם מסיבות של אשפוזים בבתי חולים.

התוצאה המידית היא שכר נמוך יותר. כאשר מדובר בשעות היעדרות זה יורד מהשכר. כאשר מדובר בימים אותם מדווחים כימי מחלה זה תלוי במקום העבודה:

א. בחלק מהמקומות משלמים על פי החוק, כלומר: לא תמיד משלמים  על כל ימי המחלה. בישרות הציבורי מקבלים פחות כסף על ימי מחלה כשפורשים.

 

2. פחות שעות עבודה

סעיף זה אינו זהה לסעיף הקודם. כך למשל, עשויים להיות מצבים שבהם עובד עובד יותר שעות משעות העבודה הנדרשות ממנו. התופעה הזו שכיחה במדינת ישראל. 

לא בהכרח מי שמצב בריאותו פחות טוב יוכל או ירצה לעשות זאת. 

כמו כן, יהיו כאלה שיעבדו במשרה חלקית במקום במשרה מלאה או שיקחו על עצמם פחות עבודות כעצמאיים משום שאינם מעריכים שיעמדו בעבודה בהיקף מלא.

לרוב עבודה חלקית פירושה שכר חלקי.

3. תפקוד בשעות העבודה

לפעמים מצב בריאות גרוע פוגע ביכולת לתפקד בזמן מסוים. גם אנשים בריאים בדרך כלל חווים את זה ביום ספציפי בו הם סובלים מכאבים או מעייפות או מחולשה.

4. התקדמות במקום העבודה או במקום אחר

אם הנקודות לעיל רלוונטיות לאדם פחות בריא, זה עשוי להתבטא בהערכה נמוכה יותר של תפקודו על ידי מנהליו. המשמעות עשויה להיות העדפת מישהו אחר לקידום לתפקיד בכיר יותר. 

 

גם מקום עבודה חדש עשוי להעדיף מישהו אחר. בעולם העבודה הדינאמי של היום בלא מעט מקרים מתקדמים בשכר ובתפקיד באמצעות החלפת מקום עבודה.

הוצאות גדולות יותר

1. תרופות

גם תרופות רגילות עולות כסף. כמובן שכאשר מדובר בתרופות מחוץ לסל התרופות זה עלול לעלות הרבה כסף. 

2. בדיקות וביקורים אצל רופאים

לבדיקות ולביקורים אצל רופאים יש עלות. העלות לביקור בודד או לבדיקה לחברי קפת חולים היא בדרך כלל נמוכה יחסית אבל הסכומים עלולים להצטבר לסכומים משמעותיים עבור אותו אדם. 

עלולות להיות גם בדיקות יקרות יותר שאינן נעשות בקופות החולים.

3. טיפולים רפואיים ואשפוזים

גם אלה כרוכים לכל הפחות בהשתתפות עצמית בעלות.

 

4. פרמיות גבוהות יותר בביטוחים 

הכוונה היא לביטוחי בריאות, ביטוחי חיים וביטוח נסיעות לחו"ל.

5. הוצאות עקיפות

למשל אדם שבחלק מהזמן אינו מסוגל לטפל בילדיו או שזקוק לעזרה בתשלום לביצוע מטלות הקשות לו בגלל מצבו הבריאותי.

עלולות להיות הוצאות גבוהות יותר למזון במקרים שבגלל מצב בריאות מנועים מאכילת מזונות מסוימים ונאלצים לרכוש מזונות ייחודיים ויקרים יותר.

6. עלות הזמן

"זמן הוא כסף" גם לזמן המוקדש לטיפולים רפואיים עלולה להיות עלות.

היבטים פסיכולוגיים

אדם שמתקשה לתפקד באופן רציף במקום עבודתו עלול לבנות ציפיות של חוסר מסוגלות לעבוד בכלל או לעבוד באופן אפקטיבי.

מטבען של ציפיות כאלה שהן מגשימות את עצמן.

 

 מה אנחנו יכולים לעשות?

 

בתחילת הפוסט כתבתי שרובנו לא יודעים להעריך בריאות  טובה לפני שמאבדים אותה. 

לא לכולם יש את המזל של בריאות טובה התלויה בהתנהלות שלהם. יש גם מחלות תורשתיות, מחלות סביבתיות, מחלות גריאטריות, אסונות טבע ותאונות שאינם בשליטתנו.

כשזה תלוי בנו, רצוי לפעול באופן שישמר את מצב בריאותנו הטוב לזמן ארוך ככל שאפשר. 

אין הכוונה להתנהלות קיצונית המוותרת על כל דבר אחר על מנת לשמור על בריאות. הכוונה היא למציאת איזון המתאים לאותו אדם. 

צריך לזכור כי לשמירה על מצב בריאות תקין ככל האפשר עשויות להיות גם השלכות חיוביות משמעותיות על התנהלות כלכלית.

 

 

 

תכנון פרישה: ההיבט הבריאותי

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים בסדרה על הכנה לפרישה לגימלאות עסקתי בהיבט הכלכלי, בהיבט של הזמן הפנוי ובהיבט החברתי. 
פוסט זה עוסק בהיבט חשוב לא פחות: בריאות.

מצב הבריאות משפיע על התפקוד היומיומי ועל שביעות הרצון מהחיים. הוא גם משפיע על ההוצאות וההכנסות. אין ספק שככל שעולה הגיל מצב הבריאות מורע. 
הטענה האחרונה מתיחסת לכלל האוכלוסייה ולא לפרט יחיד שיכול להיות בריא ומאושר בגיל מופלג.
אין ספק שההוצאות של קשישים על בריאות גבוהות יותר מההוצאות של אוכלוסיות אחרות.

מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?

1. הם צורכים יותר תרופות

2. הם מבקרים יותר אצל רופאים ומקבלים יותר טיפולים בריאותיים משלימים

3. הם משלמים יותר מצעירים על ביטוחי בריאות וביטוחי חיים
מבנה רוב הביטוחים האלה הוא כזה שבגיל מבוגר הפרמיה החודשית שמשלמים עולה.

4. חלק מהם מוגבלים בתפקוד ולכן זקוקים לסיוע או נאלצים לשלם עבור מטלות שאינם יכולים לבצע בכוחות עצמם

5. ככל שעולה הגיל גדל אחוז אלה הנזקקים לטיפול סיעודי.
טיפול סיעודי עשוי להיות במוסד סיעודי בעלות חודשית של מעל ל-10,000 שקל לחודש. הייתי צנוע במספר שציינתי, משום שעלות מגורים במוסד סיעודי סביר קרובים יותר ל-20,000 שקל לחודש מאשר ל-10,000 שקל.

טיפול סיעודי עשוי להיות גם באמצעות מטפל/ת סיעודי/ת בבית. מדובר בדרך כלל בעולים זרים בעלות חודשית בסדר גודל של 6,000 שקלים.

הסכומים האלה הם ההוצאות הישירות אבל בדרך כלל יש גם הוצאות נלוות.

6. ככל שעולה הגיל גדל מספר המתגוררים בדיור מוגן.
ללא ספק מצבם טוב בהרבה ממצבם של סיעודיים או תשושים אבל גם מגורים בדיור מוגן יקרים. ההוצאה החודשית משתנה אבל אין ספק שמדובר בהוצאות חודשיות ישירות העולות על 5,000 ש"ח ובמקומות הנחשבים לטובים היא עשויה לעלות יותר מ-10,000 ש"ח.

תכנון ההיבט הרפואי
ההיערכות בהיבט הרפואי היא היערכות כלכלית והתנהלות בריאותית תקינה.

נדמה לי שתיארתי בפיסקה לעיל תמונה כללית אמיתית. יכולתי לדיק יותר ולרדת לפרטים אבל מטרת הפוסט הזה אינה מטרה מחקרית. מטרת הפוסט היא להציע לקוראים כיצד להיערך לפרישה ואחרי הפרישה בהיבט הרפואי.

מעבר להשלכות הקשות של מצב בריאות לא טוב יש גם השלכות כלכליות. סעיף 5 וסעיף 6 בפיסקה לעיל מראים כי ההשלכות הכלכליות עלולות להיות משמעותיות ביותר.

מי שמעונין להעמיק בהקשר של הנתונים שציינתי מוזמן לקרוא את הפרסומים של הלמ"ס אליהם צרפתי קישורים בפיסקה האחרונה של פוסט זה.

גילוי נאות: איני רופא או בעל מקצוע בתחום קרוב לרפואה ולכן אמנע מהמלצות שאין עליהן קונצנזוס בין רופאים.


התנהלות בריאותית
אין לנו שליטה מלאה במצבנו הבריאותי. כל אחד יכול לחלות. אי אפשר לשלוט בתורשה שלפעמים היא גורם למחלות. אי אפשר לשלוט גם בגורמים נוספים.

בפוסט זה אתמקד רק בדברים שאנשים לפני פרישה יכולים לעשות. הדבר הראשון הוא לחיות חיים פעילים ומאושרים ונטולי מתחים. כך למשל, מחקרים הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה למצב בריאות.
גם ביכולת לעבוד וגם ביכולת להיות מאושרים יש לנו שליטה חלקית. ננסה לעשות נכון את מה שתלוי בנו.

אנסה להתיחס לשלושה תחומים מרכזיים המשפיעים על מצב הבריאות: 

1. תזונה
סוגי האוכל שאנחנו אוכלים, כמות האוכל והזמנים במהלך היום בהם אנחנו אוכלים עשויים להשפיע על מצב הבריאות.
אכילה שיטתית של מזון לא בריא עלולה לגרום למחלות. אכילה שיטתית ומסודרת של מזון בריא עשויה למנוע מחלות.
לייעוץ קונקרטי פנו לתזונאים ו/או רופאים.

2. פעילות גופנית
בראיון עם פרופסור רן בליצר, מנהל המחלקה לתכנון בריאות במשרד הרופא הראשי בכללית שירותי בריאות, אמר פרופ' בליצר, שאורח החיים בחברה המודרנית היא "יושבני", כלומר: יושבים יותר מדי ומבצעים פחות מדי פעילות גופנית.
הוא טען שזה מגדיל את שיעור התחלואה וגורם להוצאות כספיות משמעותיות.
על מנת לשמור על הבריאות יש צורך בעיסוק בספורט. המונח ספורט כולל גם הליכה ברגל.
היקף הפעילות וסוג הפעילות הנדרשת עשויים להיות תלויים במאפינים ספציפיים של אדם.
לייעוץ קונקרטי פנו למומחים בתחום.

3. שינה
בפוסט קודם תארתי בפירוט את ההשלכות הכלכליות של פחות מדי שעות שינה. הסתמכתי על מאמר של Matthew Walker חוקר שינה מאוניברסיטת ברקלי.
במאמר מסביר Walker מהו מספר השעות הנדרש ומה הם דפוסי השינה הנדרשים. דפוסי השינה צריכים לאפשר גם שינה עמוקה יותר הקרויה: REM Sleep. בסוג זה של שינה יש תנועות מהירות של העיניים.
Walker טוען ששינה לא מספיקה עלולה לגרום או להצטרף לגורמים אחרים ולהגדיל את ההסתברות למחלות קשות. 
Walker גם מצטט מחקר המכמת גם את הנזק הכלכלי הנגרם למשק הבריטי כתוצאה ממחסור בשעות שינה. לדבריו מדובר ב-2% מהתוצר הלאומי הגולמי.

יתכן שהנזק למשק אינו מענין אתכם אבל המחלות עלולות להשפיע באופן ישיר או באופן עקיף על כלכלת המשפחה של החולה ו/או בני משפחתו.

היערכות כלכלית
באופן כללי, ההיערכות לפני הפרישה לגימלאות צריכה להביא בחשבון הרעה דרסטית במצב הבריאות. למעשה מדובר בתכנון שבמקרים רבים הוא ל-20 שנים קדימה או יותר משום שבגילאים מופלג יותר ההסתברות להרעה כזו היא גדולה.
ההיערכות הכלכלית עשויה לכלול את המרכביים הבאים:

1. חסכונות או נכסים פיננסיים
במקרה של בעית בריאות ניתן יהיה לממש אותם על מנת לעמוד בהוצאות הכספיות הנגרמות בעטיה של המחלה או הבעיה הבריאותית.

2. ביטוח המכסה הוצאות גדולות עקב הרעה במצב בריאותי
אני ממליץ זאת כהמלצה לכל הגילאים, למעט מצבים בהם אין מספיק משאבים כספיים למימוש הצרכים הבסיסיים ביותר בפירימדת הצרכים של אברהם מאסלו.
צרכים בסיסיים כאלה הם מזון, ביגוד וקורת גג. 
מדובר בביטוח תרופות מחוץ לסל ובביטוח נתוחים והשתלות בחו"ל.
מי שאינו מבוטח עלול לשלם סכומים של עשרות אלפי שקלים לחודש עבור תרופה מחוץ לסל או מאות אלפי שקלים עבור ניתוח או השתלה בחו"ל.
הביטוחים המוצעים בשוק אינם אחידים ויתכן שכדאי להתיעץ עם מומחה על מנת לבחור את הביטוח הספציפי.
מה שחשוב ביותר לצעירים בודאי הכרחי לקשישים, שהסיכוי שלהם לממש את הביטוח הזה גבוה יותר.

3. ביטוח סיעודי
כפי שהבנתם מהפיסקה "מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?" גם אשפוז במוסד סיעודי הוא הוצאה חודשית מתמשכת גבוהה. 
יש מקום לשקול בחיוב ביטוח סיעודי. אדון בנושא ביותר בפירוט בפוסט הבא בסדרה.   

ההיבט האישי שלי
כמו בפוסטים הקודמים גם בפוסט זה אתיחס גם להיבט האישי שלי בצבע אדום.

ההיערכות הכלכלית שלי ושל משפחתי מתאימה להמלצות שלי. אין לי ביטוח חיים וביטוח תאונות אישיות. דעתי היא שהצורך בהם הוא תלוי מצב ספיציפי. יש אנשים שצריכים ביטוחים כאלה ויש אנשים שאינם צריכים ביטוחים כאלה. 

בהקשר של שמירת הבריאות:

1. אני עושה פעילות ספורטיבית כל יום למעט מקרים חריגים.
חמש פעמים בשבוע אני הולך ברגל. פעמיים בשבוע אני רץ.

2. התזונה שלי סבירה.
אני אדם הנהנה מאוכל ואוהב לאכול במסעדות ובדוכנים.
אני מרבה לאכול ירקות ופירות ואוכל דגים במקום בשר פעמיים בשבוע.
יש מקום לשיפורים. אפשר להמעיט כמויות ואפשר לאכול פחות מתוקים ופחות קמח לבן.

3. שינה
הייתה נקודת תורפה. לא ישנתי מספיק ולא ישנתי שינה מספיק איכותית. בחודשים האחרונים טיפלתי בבעיה והשפעת השינה האיכותית והמספיקה ניכרת גם בחיי היומיום שלי.
את השינה אני משלים באמצעות תרגול של מדיטציה טרנסנדנטלית במשך 20 דקות פעמיים ביום. מחקרים מראים שדפוסי פעילות המוח במדיטציה זהים לדפוסי פעילותו במהלך שינה איכותית של REM Sleep.

קישורים לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

1. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, ממצאים מרכזיים

2. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, רווחת האוכלוסיה תעסוקה ואיכות חיים


2.