יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

האם אתם פרייארים?

האם אתם פרייארים? כמעט כולם שונאים להיות פרייארים. במיוחד ישראלים. כבר כתבתי פוסט שכותרתו: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה? בפוסט התייחסתי לספרו של פרופ' יוסי יסעור: גם לכם לא היו מים  חמים?. 
אחד הנושאים בו עוסק הספר הוא התנהגות כלכלית של ישראלים כאשר נדמה להם שהם פרייארים וכאשר נדמה להם שאינם פרייארים.

כלי למדידת פרייאריות
בפוסט זה אתייחס לכלי אינטרנטי חדש המציג מדד פרייאריות בהקשר של דמי ניהול בקופות גמל ובקרנות השתלמות.
מדובר באתר של חברת Feex. משפחות ובודדים יכולים להשתמש בכלי בחינם. עסקים משלמים. 
הכלי בנוי על הזנת נתוני קופות גמל, קרנות השתלמות ובעתיד גם מכשירים נוספים כמו: קרנות פנסיה. לאחר ההזנה, מקבלים דוח הקרוי מדד הפרייאריות. הדוח משווה בין דמי הניהול שאתם משלמים על פי הנתונים לדמי הניהול הממוצעים של אנשים במצב דומה.
שילמת יותר? אתה מופיע בדוח כפרייאר.שילמת פחות? מצבך טוב או מצוין. 

מה עושים עם התוצאות?
כפי שצוין בתחילת הפוסט, הדבר השנוא על ישראלים זה להיות פרייארים. יצאתם פרייארים? Feex שולח אתכם להתמקח עם הגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני שלכם. 
תוכלו להעלות את הטיעון שאחרים במצבכם משלמים פחות. תוכלו להשתמש בטקטיקות שכנוע נוספות, המופיעות באתר החברה ותוכלו להעביר את הכספים לניהולו של גורם אחר.

בדיקה של Feex
לטובתכם ולטובתי החלטתי לבצע בדיקה של Feex ולהציג כאן את התוצאות.
בדקתי כמה קרנות השתלמות שהזנתי את נתוניהן וכמה קופות גמל. 
באיורים המצורפים אתם יכולים לראות תוצאות בדיקה של אחת מהן.

הזנת נתונים
ניתן להזין נתונים ידנית. לוקחים דוח תקופתי של קופת גמל או קרן השתלמות וממלאים את הנתונים המופיעים בו, במסך מחשב על פי הנחיות ברורות. 

דרך חליפית להזנת נתונים היא סריקת הדוח. המערכת יודעת לזהות את הנתונים ולנתח אותם.

מסקנות ההתנסות שלי:

1. בהזנה ידנית נתקלתי בבעיה במצב מסוים. המערכת טוענת שחסרים לה נתונים או שיש נתונים שגויים, על אף שהזנתי נכון את כל הנתונים. מדובר במצב פחות שכיח: קרן השתלמות של שכיר, שאין בה הפקדות שוטפות של השכיר והמעסיק.
בהזנה באמצעות סריקה אין בעיה. 

2. הזנה באמצעות סריקה היא כנראה דרך קלה יותר ומהירה יותר בעיקר לאנשים שאינם קוראים דוחות תקופתיים של קופות גמל וקרנות השתלמות.
להזנה באמצעות סריקה יש שני חסרונות:

א. עיבוד הדוח אינו מידי. את הדווח תקבלו בהודעת דואר אלקטרוני.

ב. המידע הפרטי שלכם עשוי להיות גלוי לאנשים שאינכם מעוניינים שידעו אותם. (הסריקה כוללת גם פרטים  מזהים שאינכם נדרשים להזינם בהזנה ידנית)
החברה מתחייבת, שלא להשתמש בפרטים. גם אם נניח שזה מה שיקרה, כל מידע באינטרנט, עלול להיות חשוף לכל. ברגע שמידע פרטי שלכם עלה למרשתת (המילה העברית לאינטרנט) הוא בלתי מחיק או בלתי נשכח. בסופו של יום הוא ייחשף, קרוב לוודאי לכאלה, שאולי לא תרצו שיצפו בו. 

ההמלצה שלי: הזינו ידנית או קבלו את המלצת החברה ושכפלו את הדוחות התקופתיים ובהעתק מחקו כל פרט מזהה.

תוצאות הבדיקה

להלן תוצאות בדיקה של קופת גמל, המוצגות באמצעות שלוש תמונות (עם חפיפה חלקית בין הראשונה לשנייה):









התוצאות מראות נתונים ביחס לקופת הגמל או קרן ההשתלמות. נתונים השוואתיים לקופות/קרנות דומות וגרף של Sucker Meter בעברית: מדד הפרייאריות שלכם. ככל שאתם מתקרבים יותר לצד הימני האדום אתם יותר פרייארים.

הערכה ראשונית של הכלי
הכלי מתבסס על הכשל הפסיכולוגי של לא להיות פרייאר. הרצון לא לשלם יותר מאחרים, דוחף אנשים לפעול. הרצון לא להיות פרייאר, גורם לאנשים לפנות לאתר זה. יותר אנשים באתר - פוטנציאל גדול יותר להכנסות לבעלי האתר.

תועלת ראשונה של הכלי היא בזה, שהוא דוחף אתכם לבדוק את מצבכם בהיבט של דמי ניהול. זהו הרגל טוב ונכון לבדוק מדי פעם נושא זה.

תועלת שנייה היא בנתונים עצמם, המראים לכם את מצבכם בכלל ומצבכם בהשוואה לאחרים בפרט. 

תועלת שלישית היא בדחיפה לדרוש תנאים משופרים ולהתמקח.

בהחלט אמליץ ללקוחות שלי לעשות שימוש מושכל בכלי. 

לא איכפת לי להיות פראייר
לאתר יש גם מגבלות. תתפלאו, אבל לא איכפת לי לצאת פרייאר ולשלם דמי ניהול גבוהים יותר. אני מודד עוד כמה משתנים ומסתכל על התוצאה הסופית המשולבת.

ניקח דוגמה קיצונית. השקעתי בשתי קופות גמל המנהלות חלק גדול מהכספים במניות חו"ל. אחרי שנה היה פער של 10% בתשואות (כן ראיתי את זה בדוח השנתי שקראתי בעיון).
ההסבר שלי לפערים בסדר גודל כזה הוא, שהגוף שההשקעות שלו הניבו 10% פחות, לא ממש מבין במניות חו"ל. את המסקנה שלי הסקתי מהר והעברתי את קופת הגמל לניהולו של גוף אחר.

לא איכפת לי לשלם קצת יותר לגוף שעשה 10% יותר ולצאת פרייאר מוחלט בFeex.
לא הייתי רוצה לשלם דמי ניהול נמוכים לגוף השני ולקבל תשואה של 10% פחות. אם אצא הכי לא פרייאר בעולם במדד הפרייאריות של Feex זה בכלל לא ינחם אותי.

המסקנה היא שמשפחות עשויות להזדקק לעזרת מומחה מקצועי בנוסף למידע המועיל מ Feex.

בנוסף לנושא של איזה מנהל קופות לבחור על בסיס שיקולים נוספים על דמי ניהול, כגון: תשואה. נושאים חשובים ביותר הם:

1. האם אתם חוסכים מספיק לפנסיה?

2. באיזה מסלול או מסלולים של קופות גמל/קרנות השתלמות לבחור?
(עשוי להשפיע על התשואה ועל רמת הסיכון)

3. מה הן הטבות המס שניתן לקבל?

4. איך משתלב החיסכון באפיקים אלה במכלול ההשקעות של המשפחה?
  המידע המופיע בפוסט זה הוא כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ של מומחים. לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות טל' 054-4480616 או באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

יום שישי, 20 בדצמבר 2013

מה עושה לנו עושר?

על פי המחקרים של הפסיכולוג החברתי Paul Piff מאוניברסיטת ברקלי זה לא נראה טוב.
הניסויים שלו מראים שעשירים נוטים לתרום פחות לאחרים, לייחס את עושרם ליכולות שלהם ולא למקריות (בניסויים שלו מידת העושר נקבעה על ידי הטלת מטבע), להעריך פחות אחרים ולהתחשב פחות באחרים. הם נוטים יותר לרמות ולהפר חוקים. למשל: מכוניות יקרות נוטות פחות לתת זכות קדימה במעברי חציה להולכי רגל.
Piff חושב שהיות שהפערים הכלכליים בין עניים לעשירים גדלים כל הזמן, החלום האמריקאי הופך פחות ופחות בר השגה למרבית האמריקאים.  

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו המרתקת ב TED.

הזווית שלי
גם Piff עצמו מציין כי זה לא בהכרח נכון לכל העשירים. אם לעושר מצטרפים ערכים כמו: שיתוף פעולה, שייכות לקהילה ו Compassion (במתכוון לא תרגמתי את המילה לעברית, משום שאז היינו מאבדים חלק מהמשמעויות).  
 Piff מזכיר את ביל גייטס כדוגמה חיובית לעשיר התורם לאחרים. 

עד כמה אפשר להכליל מהממצאים האמריקאים של Piff לישראל?
נדמה לי שקיים דימיון מסוים בין ארצות הברית לישראל.
מה דעתכם?



יום שישי, 13 בדצמבר 2013

מה משפחה ישראלית יכולה ללמוד מנוחי דנקנר ומהתנהלות אי.די.בי?

נוחי דנקנר קרוב לאבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי. איני מתכוון להצטרף לכל הפרשנים הכלכליים ולהביע דעה. בטח שמעתם דעות רבות הדומות לדעתי. כיועץ לכלכלת המשפחה, אתמקד במה משפחה יכולה ללמוד מההתנהלות הכלכלית של דנקנר ואחרים (אילן בן-דב, למשל), לגבי ההתנהלות הכלכלית הצנועה שלה.

כיצד התנהלו דנקנר ואחרים?
הם בנו אימפריות כלכליות המבוססות על פירמידת חברות המאוגדת בקונצרן אחד. בראש הפירמידה חברת החזקות ומתחתיה חברות אחרות, שרובן חברות ייצור או חברות שירותים. החברות עוסקות במגוון רחב של תחומים. 

על מנת להמשיך להגדיל את העסק, השתמשו במינוף בהיקף גדול. אין שום פסול במינוף. זו רק שאלה של גבולות
ההנחה הייתה שאם אופטימיים ("יהיה בסדר"), יש קשרים ויש יוזמה ויכולות למכור ולשווק, אפשר יהיה להחזיר את ההלוואות הענקיות באמצעות רווחים.

בהרבה מצבים זה עבד. עד שהשתנו הנסיבות והחובות היו גדולים מהנכסים ולא ניתן היה להחזיר אותם או להמשיך לקבל הלוואות נוספות בהיקף מספיק גדול. כשנוצר קושי להחזיר, מבצעים תספורות על חשבון המלווים מהציבור הרחב (קונה של איגרת חוב הוא סוג של מלווה). 

מה יכולה משפחה ללמוד מזה?
משפחה יכולה ללמוד מפרשת אי.די.בי כיצד לא להתנהל. רצוי ועדיף להוציא פחות ממה שמכניסים ולחסוך. 
אם זה בלתי אפשרי, נהלו את הסיכונים, כלומר: קחו אשראי (הלוואות, אוברדרפט, דחיית תשלומים בכרטיס אשראי וכיו"ב) במינימום ההכרחי. 
אם אתם עצמאים או בעלי עסק, שחייבים לקחת אשראי על מנת לפתח את העסק, תעשו זאת, אבל בדקו היטב את התסריטים להחזר החוב. לא רק תסריטים אופטימיים. 

דוגמאות:
1. הימנעו מאוברדרפט ההולך וגדל 

2. גם אם אתם עובדי מדינה, צבאמשטרה או ארגון גדול, לא חייבים לקחת כל הלוואה רק בגלל שהיא בתנאים טובים. 

3. כשלוקחים משכנתה צריך להיזהר מלקחת משכנתה גבוהה יחסית ליכולת ההחזר שלכם (את זה קל לחשב) וגבוהה יחסית ליכולת ההחזר שלכם בעוד כמה שנים (יש קושי בחיזוי כזה).

הסיכויים שלכם לצאת ללא פגע ממצבים בהם לא תוכלו להחזיר חובות, קטנים בהרבה מהסיכויים של אותם אנשי עסקים ממונפים, מקושרים ומתוחכמים.

הערה לסיכום
יש גם זן אחר של בעלי עסקים גדולים. אנשים הממוקדים בתחום אחד ומנסים לגדול באמצעות חברה אחת ולא באמצעות פירמידה ממונפת יתר על המידה. בחלק מהמקרים זה בא ביחד עם מחויבות חברתית.
דוגמאות: דב לאוטמן ז"ל, אלי הורוביץ ז"ל, סטף ורטהיימר ויזמים בתחום ההייטק כמו גיל שוויד ודב מורן (ורבים אחרים שלא הזכרתי). 

ייתכן בהחלט שמאנשים מהזן השני שציינתי תוכלו ללמוד כיצד להתנהל. 

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

איך קוראים למניה שעלתה באלפי אחוזים? אני רוצה להשקיע בה

לפני שנים רבות הלכתי לקורס קצרצר, העוסק בשוק ההון. את הקורס העביר יועץ השקעות עצמאי, שלפני כן עבד באחד הבנקים (בתקופה לפני ועדת בכר, בה הבנקים עדיין ניהלו תיקי השקעות). הקורס היה קורס קהילתי, בשכונת מגורי.

באחת ההרצאות, סיפר המרצה על חברה שעמדה לפני פשיטת רגל. מנייתה צנחה. חברה אחרת השתלטה על השלד הבורסאי  ותחת אותו שם הקימה חברת הייטק. יועץ ההשקעות זיהה הזדמנות והשקיע חלק מכספי לקוחותיו בחברה. שער המנייה עלה תוך מספר שנים קטן בכ 1,000%. 

אחד הלומדים בקורס, שניהל עסק עצמאי קטן, שאל אותו: "מה שם החברה? אני רוצה להשקיע בה".
לא לכך התכוון יועץ ההשקעות. ספק אם מי שישקיע בחברה הזו לאחר עלייה כל כך חדה במנייתה, ירוויח. אין ספק שהוא אינו יכול לצפות לעלייה של אלפי אחוזים או מאות אחוזים בשער המנייה. 

היועץ אולי התכוון ששלד בורסאי אחר בשפל, שבו משתמש מישהו על מנת לצקת תוכן עסקי חדש לחלוטין עשוי להניב תשואות.

היועץ לא מעל בתפקידו והזהיר את התלמיד מהשקעה חפוזה במנייה רק משום שעלתה באופן חד.  
תארו לעצמכם שהתלמיד היה קורא על כך ולא היה מי שיזהיר אותו. הוא היה רץ מיד ורוכש את המנייה.

דירה למכירה לצורך השקעה בבורסה

הכרתי שני אנשים שעבדו באותו מקום עבודה. הראשון מכר את דירתו והשקיע בבורסה. הוא עשה זאת לאחר ששקל היטב את מעשיו, עקב אחרי התנהגות שערי המניות בבורסה ובחר עיתוי מתאים להשקעה. את כספו חילק בין מסלולי השקעה שונים.

לאחר כמה שנים בנה וילה. המקור הכספי העיקרי היה ההשקעה בבורסה והרווחים שהניבה.

חברו, שראה את הצלחתו החליט לפעול באופן דומה. בלי לבחון ולבדוק לעומק מכר את דירתו והשקיע את כל כספו במניה אחת בבורסה. העיתוי היה לא מוצלח. שערן של מניות רבות התדרדר. המניה שבחר הייתה אחת מהן. הוא נותר ללא דירה ואיבד את מרבית כספו.

דירה בחו"ל

גם אני נכוויתי בעבר הרחוק. השקענו ברכישת דירה בבודפשט. זה היה בתקופה, שלאחר קריסת המשטר הקומוניסטי
מדינות אירופה המערבית, השקיעו הרבה מאד כספים בפרויקטי ענק בעיר. על פי התחזית הכלכלית, ערך הדירה צפוי היה להכפיל את עצמו תוך עשר שנים. דובר על שכירות של כ 500 דולר לחודש, עבור דירה בשווי של 40,000-30,000 דולר. 

קונים דירה במצב גרוע (מרבית הדירות היו כאלה, משום שאנשים שהתגוררו בהן בתקופת המשטר הקומוניסטי לא היו בעלי הדירות ולא היו להם משאבים או אינטרס לתקן ליקויים שנוצרו בדירות). אחרי שמשפצים אותה ערכה עולה ואפשר להשכיר אותה במחיר גבוה יחסית.

בדקתי היטב את החברה באמצעותה רכשתי דירה. החברה הייתה אמורה לדאוג לתחזוקה השוטפת ולהשכרה של הדירה, תמורת עמלה ראויה. דיברתי עם אדם שהשקיע בדירה באמצעות אותה חברה היה מרוצה והרוויח.

אנחנו הצלחנו פחות. החברה לא הצליחה למצוא שוכר במחיר שבו העמלה שלה תהיה גבוהה. אחרי מספר שבועות הפסיקה לחפש שוכר.
היו הוצאות שוטפות על הדירה, ששילמנו. לאחר מספר חודשים בהם ביקשתי להשכיר את הדירה, גם במחיר נמוך, החברה כשלה ולא מצאה שוכר. באופן מקרי גיליתי מדוע כשלה: היא פשוט לא ניסתה להשכיר. במקום זאת השכירה את הדירה על בסיס יומי מבלי לספר לנו. 

לאחר שקיבלנו פיצוי קטן על כך, נפרדו דרכנו. נותרנו עם דירה לא מושכרת במדינה שאיננו מכירים את החוק, השפה והמנטליות.
החשש היה שנאבד את כל ההשקעה.  

היה לסיפור הזה סוף טוב, כשמצאתי מקומי ישר שאני מכיר. לא היה לו ידע בנדל"ן, אבל הוא הצליח למכור את הדירה במחיר בו לא הפסדנו ואפילו לקבל תמורה נאה לכיסו. 


הדרך עד הסוף הטוב הייתה קשה.
הלקח שהפקתי: לא קונים דירה להשקעה במדינה, שאינך מכיר את חוקיה, מנהגיה ושפתה אלא אם יש לך מישהו מקומי ,שאתה מכיר והוא מצוי היטב בהוויה המקומית ובשוק הנדל"ן המקומי. לא מספיק מישהו אם כישורים כאלה, הכרחי שתוכל לסמוך עליו ב 100%.

מה יוצא לכם מהסיפורים האלה?

לא די בכך שלבד או באמצעות יועץ לכלכלת המשפחה, תעבדו קשה על מנת לסגור את האוברדרפט ולשמור על מאזן חודשי חיובי. שאלה מהותית היא: באיזה אופן תחסכו?

בשתיים מתוך הדוגמאות לעיל, משפחות בחרו באופן שהיה מכלה את חסכונותיהם. בשלישית נהניתי ממזל. בלעדיו הייתי עלול להפסיד כמה עשרות אלפי דולרים.

יכול להיות שתפנו לייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה והיועץ יעבוד איתכם נפלא על שיפור התנהלותכם הכלכלית. כשתגיע השאלה: מה עושים עם החסכונות שיצטברו? התשובה תהיה אין לי הרשאה לתת ייעוץ בהשקעות לכו לבית השקעות או מישהו אחר שאתם סומכים עליו. 

מבחינת היועץ, ברגע שעברתם ממינוס לפלוס ואת הכספים השקעתם בפיקדון שקלי יומי נושא ריבית מזערית, אתם עשיתם את שלכם והוא את שלו. 

זה פתרון קל מדי. נזקו עולה על תועלתו.

כיצד אני פועל?

אני מנסה לראות את התמונה כולה. אינני יועץ השקעות מוסמך ולכן אינני מייעץ למשפחה במה להשקיע את כספה.
כמו בכל תחום אחר, המהווה חלק מכלכלת משפחה (למשל: פנסיה, ביטוח, דיור ומשכנתאות, מיסוי), אני בוחן את מצב המשפחה מזווית של מישהו, שמבין משהו בתחומים הללו אבל אינו מוסמך רשמית לתת ייעוץ.

בעקבות בחינת הנושא אני עושה את הדברים הבאים:

1. התראה
במקרים קיצוניים של פעילות לא נכונה של המשפחה, אני מתריע ומציע להם לפנות מיד למישהו שזה עיסוקו על מנת לפתור את הבעיה. ההתראה מלווה בהסבר.
דוגמאות:
א. משפחה של עצמאים שמצבה הכלכלי טוב ולא חוסכת לפנסיה.
ב. משפחה שמצבה הכלכלי טוב, ללא ביטוח תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו"ל והשתלות. 

2. הצעה לבחון את ההתנהלות
במקרים שיש לי ספק האם ההתנהלות נכונה וסבירה, אני מסביר מדוע ומציע למשפחה לבחון את הנושא. גם במקרים כאלה זה עשוי להסתיים בפנייה לאיש מקצוע.
דוגמה: משפחה שביטוח תכולת הדירה שלה הוא על סכום פי 3 או פי 4 מהסביר. 

3. ליווי המשפחה בהתנהלות מול אותו איש מקצוע
לפעמים לאיש המקצוע בתחום יש ניגודי אינטרסים. כך למשל סוכן ביטוח ירוויח יותר אם יבטח אתכם בסכום גבוה יותר של ביטוח חיים. 
לפעמים הוא הוגן לגמרי ומקצועי, אבל יש לו תמונה חלקית של מצבכם הכלכלי. 
לנתונים וחלופות, שיוצגו מהזווית שלי כיועץ לכלכלת המשפחה, שקיבל תמונה מלאה ומחויב לסודיות, עשויה להיות השפעה על החלטת המשפחה. 

כיצד אני פועל ביחס להשקעות פיננסיות?
בנוסף לשלושת הצעדים שצוינו בסעיף הקודם שכותרתו "כיצד אני פועל?" אני עושה את הדברים הבאים (אם וכאשר זה רלוונטי ולאחר שאני מסביר להם שאין לי הרשאה לייעץ להם בתחום זה):

1. מציג למשפחה את מצאי המכשירים הפיננסיים הנפוצים להשקעה ומסביר להם באופן כללי את המשמעויות של השקעה בכל כלי.
הכוונה היא למכשירים דוגמת: מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל, פיקדונות, תכניות חיסכון, תיק השקעות, פוליסה פיננסית, קרן השתלמות, קופות גמל וכיו"ב. 

2. מתייחס לנושא מזווית של ניהול סיכונים. לנושא של ניהול סיכונים עשויים להיות שלושה היבטים:

א. האם "לשים את כל הביצים בסל אחד"? כלומר: להשקיע את כל הכספים באפיק השקעה יחיד.

ב. רמת הסיכון של המכשירים הפיננסיים שהמשפחה תבחר להשקיע בהם
ההצגה בנושא זה אינה מעמיקה. אם בסופו של עניין, המשפחה תחליט להיעזר בשירותיו של מקצוען בתחום זה, כנראה שהוא יציג להם את זה טוב ממני (המשפחה יכולה לשמוע את דעתי על ההצגה שלו. אם חס וחלילה, ימעיט בסיכון של מכשיר פיננסי וכתוצאה מכך יציע למשפחה משהו שרמת הסיכון שלו גבוהה בהרבה מעל רמת הסיכון שהמשפחה התכוונה אליה, אסב את תשומת ליבם ואציע להם לשמוע Second Opinion של מקצוען אחר באותו תחום).

ג. הסיכון הנובע ממי שמנהל את ההשקעה.
זה התחום בו אני נוטה להרחיב ואין לי חיסרון ביחס למקצוען בתחום ההשקעות. נחזור לשלוש הדוגמאות בראשית הפוסט. בשלושתן אנשים לקחו סיכון הנובע מזה שמישהו, שהבנתו באותו תחום מוגבלת, קיבל החלטה שגויה ומסוכנת (או לפחות רצה לקבל החלטה כזו בדוגמה השנייה).

הסיכון שמקורו במנהל ההשקעה
ככל שמישהו מבין פחות, עוקב פחות ומתעניין פחות, גדל הסיכון. אם מישהו שמבין פחות, גם בוחר במכשיר פיננסי מסוכן (ראה דוגמת הדירה שנמכרה לצורך השקעה) רמת הסיכון עולה באופן חד.

התפיסה שלי, שגם מתאימה לתפיסה של מרבית המשפחות, שככל שמבינים פחות צריך להטיל יותר אחריות על מישהו אחר, שמבין יותר ולשלם לו עבור הידע והעבודה. 

משפחות לא תמיד יודעות, מי אחראי על ההשקעות שלהן. התוצאה היא לפעמים הערכת חסר של האחריות האישית שלהם. לפעמים רמת האחריות שלהם מופיעה בהסכם עליו חתמו. אבל מי כבר קורא את מה שהוא חותם עליו? יש מעטים שקוראים. האחרים חותמים בלנקו. 

ניקח לדוגמה שתי משפחות שהגיעו לייעוץ בכלכלת המשפחה ומשום מה החליטו להשקיע את נכסיהם הפיננסיים בבורסה האוסטרלית.
שתי המשפחות לא מתעניינות בנושאים כלכליים ולא עוקבות אחרי אירועים בתחום.

המשפחה הראשונה הם בני זוג בגיל 60. אם יגיעו אלי אמהר להצביע על הסיכונים בהשקעה זו ואמליץ להם לשקול שוב את החלטתם, ללא קשר למצבה של הכלכלה האוסטרלית ומצבה של הבורסה האוסטרלית.

הזוג השני הם בגיל 30. במהלך פגישת הייעוץ התברר שאביה של הגברת הוא פרופסור לכלכלה, שתחום התמחותו הוא הבורסה האוסטרלית. 
התברר גם שבני הזוג נתנו ייפוי כוח לאביה של האישה והוא זה שמנהל בפועל את ההשקעות בבורסה האוסטרלית. לעניות דעתי, קרוב לוודאי שהפרופסור ינהל את ההשקעה לא פחות טוב ממקצוען בשוק ההון.

אם יגיעו אלי, אצביע על שני סיכונים:

הסיכון הראשון הוא אי-פיזור ההשקעות, אם כל כספם הושקע בבורסה האוסטרלית.

הסיכון השני משמעותי יותר: אם אביה של האישה יפסיק, מסיבה זו או אחרת, לנהל את ההשקעות, עליהם לשקול שנית את החלטתם

ועוד משהו
הרבה משפחות שאינן מבינות בתחום הפיננסי ואינן מתעניינות בו, מודעות למגבלה שלהן. הפתרון שלהן: לבחור מכשיר פשוט, שאי אפשר להפסיד (נומינלית) בו ורכישתו אינה כרוכה בעמלה. התוצאה: הם ישקיעו בפיקדון שקלי.
הן אינן מודעות לתשלום במקור של מס רווחי הון ואינן מודעות לכך שכוח הקנייה של הסכום הנומינלי הגבוה יותר שיקבלו, עלול להיות קטן יותר מכוח הקנייה של הסכום המקורי.


  







יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

האם לא הגיע הזמן לפעול לשיפור ההתנהלות הכלכלית שלכם?

פוסטים קודמים הכילו מידע וניתוחים בנושאים הנוגעים לכלכלת המשפחה: ניהול סיכונים, התנהלות מול בנקים, פרישה מוקדמת מעבודה, פנסיה, צרכנות, ביטוח, ייעוץ ואימון, דיור ומשכנתאות, מאזן, אשראי ועוד מספר רב של היבטים של ניהול כלכלת המשפחה.

האם לא הגיע הזמן לעשות שימוש בכל המידע ובמידע רב נוסף על מנת לשפר את התנהלות הכלכלית של משפחתכם?

אם כן, אתם מוזמנים לקרוא על השירותים שאני מציע בתחום כלכלת המשפחה. השירותים מיועדים לכל המשפחות, שרוצות ויכולות לשפר את התנהלותן: גם משפחות של יחיד ובוודאי גם משפחות שהכנסתן גבוהה אבל ניתן לשפר את התנהלותן באמצעות תכנון ארוך טווח וביצוע מה שתוכנן.

ייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה

1. לכלכל בתבונה
תהליך ייעוץ/אימון מלא הכולל:

א. פגישה ראשונה ללא תשלום
בפגישה זו המשפחה לומדת על התהליך ועלי ואני מקבל פרטים בסיסיים על מצבה ותכניותיה הכלכליות.

ב. תהליך של עבודה משותפת של המשפחה ושלי על כל ההיבטים של ניהול כלכלת המשפחה: שוטף, דיור ומשכנתאות, התנהגות כלכלית, ניהול סיכונים, הגשמת יעדים כלכליים, היערכות נכונה לחיסכון וליצירת הכנסה פסיבית עתידית ועוד.

התהליך כולל איסוף מידע, ניתוח ובניית תיק המבוסס עליו (המשפחה מקבלת את תיק הניתוח) ובחירת חלופות לשיפור ההתנהלות (המשפחה היא זו שבוחרת). 
התהליך מבוסס על "ארגז כלים" טכניים ועל מודל כלכלי ואימוני.

ג. פגישת בקרה 
לאחר שהמשפחה התנסתה באופן התנהלות אחר מזה שהורגלה אליו, בוחנים את המתווה והתוצאות ומשפרים (אם צריך).

הערות:
הערה 1. כיועץ בכלכלת המשפחה אני רואה ביחד עם המשפחה את התמונה הכוללת ועוזר לה בתכנון שוטף ובתכנון לטווח ארוך. אינני מייעץ בתחומים שאין לי תעודה פורמלית המאפשרת לי לעשות זאת (למרות שלפעמים יש לי ידע והתנסות אישית משמעותית). אני כן מפנה את תשומת לב משפחות לסוגיות מהותיות באותם תחומים הנוגעות להן ומסייע להן באינטראקציה עם מי שזה עיסוקו. 

הערה 2. בהיבטים של התנהגות כלכלית, אני מביא את ההכשרה שלי כמי שסיים תואר M.A בפסיכולוגיה. 

2. טסט
ייעוץ קצר וזול בדומה לטסט למכונית או לבדיקות רפואיות תקופתיות.
פגישה אחת של כשעה וחצי.
אל תצפו לתוצאות מדויקות כמו בתהליך המלא. תצפו לכך שיתגלו בעיות מהותיות, עליהן תוכלו להמשיך לעבוד לבד או בסיועי. 
לא מבטיח, אבל זה כבר קרה, שגם בתהליך כזה עלינו על הוצאה משמעותית מיותרת שניתן לחסוך אותה במאמץ מזערי (למשל: ביטוח שלא יכול להתרחש אירוע בו מקבלים פיצוי מהחברה) או על בעיה עתידית שצריך לטפל בה מידית (למשל: שמירה על המשך חיסכון פנסיוני ותיק בתנאים טובים יותר מאשר אפשר לקבל היום) 

3. הנהלת חשבונות
אין הכוונה להנהלת חשבונות שאתם מכירים, המתייחסת לעצמאים ולחברות (אני מנהל לבד את הנהלת החשבונות שלי כעצמאי, אבל אינני מנהל חשבונות עם תעודות). אלא לתהליך פשוט בהרבה של ניהול מאזן הוצאות הכנסות של משפחה.
ההעדפה שלי היא שאני ארוויח פחות ומשפחה, שבאה אלי לייעוץ, תנהל לבד את המאזן שלה. אם יש משפחות שמתקשות בכך, אני יכול לעשות זאת במקומן, תמורת תשלום צנוע. 

4. תהליך אחר
טובת הלקוח קודמת לכל. אם סביר לחרוג מהתהליכים המובנים שאני מציע, אני גמיש.

5. ייעוץ פרישה לגמלאות
תהליך חדש בשיתוף עם יועצת פנסיונית מוסמכת. להחלטה על פרישה מוקדמת לגמלאות או על היערכות כלכלית לאחר פרישה לגמלאות בעיתה, יש מכלול של היבטים שחשוב להבין אותם בהקשר של כלכלת המשפחה (וגם בהקשרים אחרים, שאני יכול להפנות את הזרקור אליהם אבל לא לייעץ בהם). 

סדנאות
הסדנאות מיועדות למקומות עבודה, למתנ"סים ולכל מסגרת אחרת. חלקן נעשות בשיתוף עם בעלי מקצועות אחרים הקשורים למקצועות משיקים.

הסדנאות:

1. סדנה בכלכלת המשפחה

2. סדנה בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה
לסדנה זו אני מביא את ההיכרות שלי עם מודלים של ניהול סיכונים וניסיון בייעוץ בניהול סיכונים בתחום המחשבים.

3. סדנת היבטים כלכליים בפרישה לגמלאות 

הרצאות
אני מרצה על כל נושא כלכלת המשפחה בכל מסגרת שתהיה מעונינת בכך. בחלק מהמקרים ההרצאה היא ללא תשלום.
אפשר להתאים את נושאי ההרצאות למאםייני קהל המשתתפים הספציפי. 
בין ההרצאות המצליחות במיוחד הרצאה על ניהול סיכונים והרצאה על הבנקים והתנהלות מול הבנקים.

כתיבה
במשך שנים ארוכות אני כותב על נושאים מקצועיים בתחומי עיסוקי בבלוגים, באתרי אינטרנט ובעיתונים מקצועיים. אני כותב גם עבור איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה.

 לייעוץ ניתן ליצור איתי קשר באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל avi.rosenthal@gmail.com

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...