‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 7 בינואר 2018

תכנון פרישה: חיבור בין ההיבטים שהוצגו בסדרת הפוסטים




פוסט זה הוא הפוסט האחרון והמסכם בסידרת הפוסטים על תכנון פרישה. בפוסטים קודמים (קישורים לכל הפוסטים בפיסקה האחרונה בפוסט זה) עסקתי במימדים או תחומים שונים עליהם צריך לתת את הדעת במסגרת התכנון. עסקתי בהיבטים כלכליים, היבטים של תעסוקה או ניצול הזמן הפנוי (תעסוקה אינו מושג זהה לעבודה בהקשר זה), היבטים חברתיים והיבטים בריאותיים. צינתי כי יש קשרים בין ההיבטים השונים. בפוסט הראשון, הבטחתי לדון בקשרים האלה בפוסט האחרון בסידרה. עכשיו אני עומד בהבטחה.

ההיבט הכלכלי

 
היבט זה הוא ההיבט הקשור באופן ההדוק ביותר לכל ההיבטים האחרים. אפשר לראות בו Enabler, כלומר: הוא אינו התכלית או המטרה אבל הוא הכרחי למיצוי נכון של ההבטים האחרים.

כלכלה - תעסוקה/פנאי
ללא משאבים כספיים מספיקים, בלתי אפשרי לעשות חלק מפעולות הפנאי שהגימלאים רוצים לעשות, למשל: טיולים בחו"ל, שיפוץ דירה או קניות של מוצרים ושירותים יקרים אחרים.
לא אמרתי כלום על המקרים הקיצוניים בהם המצב הכלכלי אינו מאפשר הצגות, סרטים או ישיבה בבית קפה.

הצד השני של המטבע שעבודה בזמן הפנוי מגדילה את המשאבים הכלכליים ומאפשרת פעילויות פנאי שיש להן עלות כספית.

כלכלה - חברה

לא כל פעילות חברתית כרוכה בתשלום כספי משמעותי, אבל פעילויות משותפות רבות כרוכות בעלות כספית.
טווח העלות רחב: הוא יכול לכלול עלות של הליכה משותפת להרצאה, לשירה בציבור או למסעדה ובקצה השני נסיעה משותפת לנופש בארץ או בחו"ל.

כלכלה - בריאות

חוסר משאבים כספיים עלול לפגוע בבריאות או לא לאפשר טיפול אופטימאלי בבעיות בריאות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים נתון באחוזים מקרב הקשישים שבגלל מחסור באמצעים כספיים מוותרים על תרופות או על ארוחה אחת ביום.  
זהו המקרה הקיצוני. ברור שרבים מהקשישים אינם יכולים להרשות לעצמם מגורים בדיור מוגן או, חס וחלילה, מוסד סיעודי ראוי.
בין שני התסריטים הקיצוניים יש לא מעט תסריטים אחרים בהם היעדר משאבים כלכליים מספיקים אינו מאפשר לגימלאים מענה נאות לרפואה מונעת השומרת על מצב בריאותם או איבחונים וטיפולים רפואיים טובים.

השורה התחתונה:
תוחלת החיים של קשישים שמצבם הכלכלי טוב יותר ארוכה יותר מתוחלת החיים של קשישים שסובלים ממצוקה כלכלית.


ההיבט של ניצול הזמן הפנוי


תעסוקה/פנאי - חברה

אנשים פעילים המתכננים ומנצלים את זמנם לפעילויות סובלים פחות ממחסור בחברה מאשר כאלה שאינם פעילים. יש להם פחות זמן, לחשוב על בידוד חברתי.
יש להם גם יותר אינטראקציות עם אנשים במסגרת פעילויות עבודה, התנדבות, תחביבים ו/או פעילויות נוספות.

תעסוקה/פנאי - בריאות

מחקרים כבר הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה לאחר הפרישה לגימלאות לבין מצב בריאות טוב יותר.
אנשים פעילים עשויים למצוא יותר תכלית בחייהם ולהיות מאושרים יותר. פעילות מאזנת כזו עשויה להקטין הסתברות למחלות ודיכאונות.  
פעילות ספורט היא דוגמה ספציפית שהוכח קשר בינה לבין מצב בריאות טוב יותר.

כמובן ששם המשחק הוא איזון. עודף פעילות כלשהי, ובודאי עודף פעילות ספורטיבית, מעבר למה שמתאים לגילו ולמצבו של הגימלאי עלול להביא לנזק בריאותי.

ההיבט החברתי וההיבט הבריאותי

 
הצגתי כבר קשרים בין כל ההיבטים האחרים נותר רק הקשר בין שני ההיבטים בכותרת.
הרגשה של בדידות וחוסר חברה, בלשון של המעטה, לא תורמת לשביעות רצון ולאושר. יכול להיות מתאם חיובי בין הרגשה כזו לבין דיכאון ואולי חוסר רצון להיות פעילים. השערה שנראית בכלל לא מופרכת היא שזה עלול להשפיע גם על הבריאות הפיזית.

כשהרגשת הבדידות מבוססת גם על בדידות במציאות, עלולה להיות לזה גם השפעה מעשית על הבריאות: אין מי שישמע את התלונות הבריאותיות של הגימלאי הבודד. אין מי שידחף אותו לראות רופא כשהוא מרגיש רע. לפעמים איחור בעיתוי ההגעה לרופא עלול להביא לתוצאות בלתי הפיכות.
אולי גם אין מי שיעזור לו לקום אם, חס וחלילה, יפול וייחבל. אולי גם אין מי שיסיע אותו בבהילות למגן דוד או לחדר מיון.

כשלא בריאים כמובן שקשה יותר לתחזק ולפתח חיי חברה. כשלא בריאים וזה ניכר חיצונית, אולי גם יהיו כאלה שירתעו מקשר חברתי.

התפיסה שלי בייעוץ לפרישה

 
התפיסה שלי בייעוץ לפרישה היא הרחבה של התפיסה שלי בכלכלת המשפחה.

התפיסה שלי בכלכלת המשפחה היא שיועץ בכלכלת המשפחה צריך לראות את התמונה כולה.

רואה חשבון או יועץ מס סביר ומעלה מבין טוב ממני בהיבטי מיסוי.
יועץ השקעות סביר ומעלה מבין טוב ממני בהשקעות בשוק ההון.
סוכן ביטוח טוב מבין טוב ממני בביטוח וכו'.

אני מבין מספיק טוב בכל אחד מהתחומים האלה על מנת להציף את הנושא ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה.
אם הלקוח צריך ייעוץ מעמיק באחד הנושאים, אני מפנה אותו למומחה באותו תחום.
אם מי שיש לו הכשרה פורמאלית באותו תחום, מציע לו משהו לא סביר או לא נכון עבורו, אני אסב את תשומת ליבו של הלקוח.
במקרים קיצוניים באופן חד ובוטה.
במקרה כזה אני מידע את הלקוח שאין לי הרשאה פורמאלית לייעץ לו ומעודד אותו לקבל Second Opinion ממישהו שיש לו הרשאה פורמאלית כזו ואני מעריך את דעתו.

יש ליועץ לכלכלת המשפחה שני יתרונות מובנים ביחס למומחה בתחום צר: 
1. הוא רואה את התמונה המלאה מה שבהחלט צריך להשפיע על ההחלטה של הלקוח

2. הוא אוביקטיבי משום שאינו מוכר את השירות באותו תחום.

כשמדובר בניהול סיכונים, למשל בלא מעט החלטות בהקשר של ביטוח, לי באופן אישי יש יתרון נוסף: הסמכה פורמאלית בינלאומית בניהול סיכונים.

בהקשר של פרישה, אני מייעץ בהיבט של התנהלות כלכלית.
בדיוק כמו בכל ייעוץ אחר בכלכלת המשפחה, אני נוקט בגישה שצוינה לעיל: אינני מחליף מומחים בתחומים ספציפיים אבל אני מסוגל להתיחס לתחום התמחותם.
אני מדריך את הפורש/ת הפוטנציאלי/ת אילו נושאים להעלות וכמובן לשמוע כל נושא נוסף שבעל המקצוע מעלה. במידה שנדרש, והלקוח רוצה בזה, אני מצטרף לפגישה שלו עם בעל מקצוע.
במידה שלא נדרש, אנחנו מנתחים ביחד את מה שאמר לו בעל המקצוע, עם מלוא הכבוד הראוי לבעל המקצוע. 

אם נדרש ייעוץ פנסיוני, צריך לבצע את זה סוכן פנסיוני אוביקטיבי.
אם נדרש ייעוץ מס, הוא מופנה ליועץ מס או רואה חשבון.
אם נדרשת צוואה, הוא מופנה לעורך דין המתמחה בכך.
להשקעות כספים הוא מופנה ליועץ השקעות.

מי שקרא את כל הפוסטים בסידרת פוסטים זו, גילה טפח ממה שאני יודע על התחומים הלא כלכליים של הפרישה וחשוב לא פחות על הקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין התחום הכלכלי.
היתרון שלי עשוי להיות הוא ראיית התמונה המלאה.

במסגרת ייעוץ הפרישה הכלכלי אני מפנה את תשומת הלב לאספקטים האחרים ולקשרים ביניהם. לפעמים זה לא נדרש משום שמי שמגיע לייעוץ מעלה אותם בעצמו.

במידת הצורך, אני מפנה את מי שמגיע לייעוץ כלכלי לפני או אחרי פרישה למומחה בתחום או מומחים בתחומים שזה נדרש.
לפעמים אני משתף פעולה עם אותו מומחה. 

אם אתם צריכים ייעוץ כלכלי לפני או אחרי הפרישה ואחרי שקראתם את מה שכתבתי, אתם מתרשמים שאני עשוי לעזור לכם אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות:
טלפון: 054-4480616
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

קישורים לפוסטים על תכנון פרישה


תכנון פרישה לגמלאות: שלבי החיים הכלכליים 


יום שישי, 29 בדצמבר 2017

תכנון פרישה: ההיבט החברתי

חברות מדברות
מקור התמונה: ויקיפדיה

בסדרת הפוסטים על היערכות רב מימדית לפרישה עסקתי בעיקר בנושא הכלכלי. הצגתי את העיקרון הבסיסי לפיו ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. הצגתי את האושר המדומה בגין מענקי פרישה והצגתי סוגיות כלכליות נוספות.
הפוסט האחרון, עד כה, עסק בהיבט חשוב במיוחד של מה עושים בזמן הפנוי אחרי הפרישה? היבט זה קשור גם להיבט הכספי.

פוסט זה עוסק בנושא מעט מפתיע. רבים מהפורשים מתלוננים על מחסור בחברה. 
אין ספק שכשיש יותר זמן מעונינים ביותר חברה. במובן מסוים זה מזכיר את העיקרון הבסיסי בהיבט הכלכלי: גם האפשרויות החברתיות קטנות וגם הצורך בחברה גדל.
אני רוצה להיות זהיר משום שהאנלוגיה אינה שלמה. ההבחנה הזאת הרבה פחות גורפת בהיבט החברתי מאשר בהיבט הכלכלי.

מדוע יש יותר צורך בחברה ויש פחות חברה?

1. יש יותר זמן פנוי

2. עבודה מספקת גם אינטראקציות חברתיות.
מדברים עם עמיתים לעבודה גם על דברים שאינם קשורים לעבודה. אוכלים ביחד עם עמיתים בהפסקות. נוסעים ביחד לפגישות. נפגשים באירועים שמארגן מקום העבודה ולפעמים גם מתידדים עם חברים לעבודה ונפגשים מחוץ למסגרת העבודה.

3. עבודה יוצרת אינטראקציות בין אנשים שגם אם הן אינן מוגדרות כחברתיות יש בהן סוג של קשר אנושי.

4. חברים שעובדים אינם פנויים בשעות העבודה לאינטראקציות חברתיות. לפורשים לפנסיה יש זמן פנוי בשעות הבוקר והצהריים.

5. שמירת קשרים חברתיים עשויה להמעיט את תחושת ההידחקות הצידה ממעמד מכובד בעבודה.

קרוב לודאי שהגורמים שהעלתי כאן אינם ממצים. יש ודאי גורמים נוספים.

מה ניתן לעשות על מנת למנוע בידוד חברתי?
המפתח היא פעילות. פעילות תיצור גם אינטראקציות חברתיות. אם נחזור לפעילויות שהעלתי בפוסט הקודם בהקשר של זמן פנוי, כמעט בכל אחת מהן יש אינטראקציות אנושיות או אפשר ליצר כאלה: עבודה, התנדבות, טיולים, ספורט, תחביבים וכיו"ב.
פעילות גם מקטינה את הזמן הפנוי.

כשמתכננים פרישה צריך לקחת בחשבון גם את הצד החברתי ולהיערך גם לקראתו.

ההיבט האישי שלי
כמו בפוסטים הקודמים גם בפוסט זה אתיחס גם להיבט האישי שלי בצבע אדום.

לכאורה לא צריכה להיות לי בעיה בתחום הזה משום שאני עובד, מתנדב, עוסק בספורט ויש לי תחביבים. המציאות היא שהיום יש לי מחסור בחברה. יתכן שגם אחרי גיל הפרישה יהיה לי מחסור דומה.

במשך כל חיי מספר החברים שלי היה מצומצם. מעולם לא הייתי "אחד מהחברה". תמיד היה משהו שייחד אותי מאחרים גם לטובה אבל גם לרעה. 
בדרך כלל היו לי יותר ידידות נפש מחברים. קל לי יותר ליצור קשר עם נשים מאשר עם גברים. 

לצערי, עם הזמן קטן מספר החברים שלי. שני החברים הטובים ביותר שלי מתקופת התיכון כבר הלכו לעולמם. שני חברים נוספים, שהיו צעירים ממני, נפטרו ממחלות. 

גם מספר הידידות ואינטנסיביות האינטראקציות איתן קטן בהשוואה לעבר. 

מדוע יש לי פחות ידידות היום מאשר לפני 20 או 30 שנה?

1. היו ידידות שהתרחקו אחרי שהתחתנתי

2. היו ידידות שהקשר התרופף אחרי שהן התחתנו.
זה לא מה שקרה בכל המקרים. היה גם מקרה הפוך שבו הקשר דווקא התחזק משום שגם בעלה של אותה ידידה נעשה חבר שלי.

3. יש ידידות שהתרחקנו גיאוגרפית משום שהן עזבו את ירושלים למקומות רחוקים ממנה.
הקשר הבסיסי נשמר האינטנסיביות ירדה משמעותית.

4. היו כאלה שהתרחקנו לאו דווקא גיאוגרפית אלא התפתחנו לכיוונים שונים לגמרי.

5.  במשך מספר רב של שנים גם עבדתי קשה וגם השקעתי את זמני הפנוי במשפחתי ובעיקר בילדיי.

עכשיו כשהילדים כבר אינם ילדים ובונים את עולמם העצמאי, הגיע הזמן להרחיב את הפעילות החברתית שלי. 
אחד הדברים שאני רוצה לעשות ומהווה אתגר עבורי הוא הגדלת מעגל הידידות והחברים שלי.

יום שני, 25 בדצמבר 2017

תכנון פרישה: מה עושים אחרי הפרישה?

אני, במרכז בחולצה צהובה, בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים 2017

בפוסט הקודם: תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי -סוגיות נוספות ובשני הפוסטים שקדמו לו עסקתי בהיבטים הכלכליים של פרישה לגימלאות. העיקרון הבסיסי להתנהלות היה התחשבות בכך שההכנסות קטנות יותר וההוצאות גדולות יותר. 
חשוב לשים לב שמענקי פרישה לסוגיהם הם עושר מדומה והם נוטים להיגמר מהר מכפי שחושבים.
הפוסט הזה עוסק בהיבט מהותי שאינו כלכלי, על אף שעשויים להיות קשרים בינו לבין ההיבט הכלכלי.

השאלה הבסיסית היא: מה עושים עכשיו?
עד הפרישה, הייתה מסגרת של עבודה. מסגרת שקבעה כללים וחלק מסדר היום. מסגרת שמילאה מספר רב משעות היום. לאחר הפרישה יש הרבה זמן פנוי.
על מנת לא להיקלע למצב של עודף זמן שלא יודעים מה לעשות בו,  רצוי לתכנן מראש תעסוקה לאחר הפרישה.
כך למשל, יש פעילויות הדורשות הרשמה מוקדמת, שבלעדיה לא יהיה ניתן להשתתף בהן.

אזכיר שתי תופעות שכיחות לאחר פרישה ללא תכנון זמן:

1. מנהלים בכירים ההולכים לעולמם במועד מוקדם אחרי הפרישה
מנהלים בכירים עסוקים כל כך, שלא רק שאינם מתכננים את הפרישה הם גם אינם חושבים עליה.
כשמגיעה הפרישה הם נדחקים מהמרכז לשוליים ומעשייה אינטנסיבית לחוסר פעילות. בכמה מקרים שאני מכיר הם הולכים לעולמם מוקדם מהצפוי.

2. כשלא עסוקים לא מספיקים
רובנו מכירים את התופעה הזו: כשאנחנו מאד עסוקים כמעט תמיד נצליח למצוא זמן לטפל בדברים נוספים. כשאיננו עסוקים או כשאנחנו בקושי עסוקים, נתפלא לראות, שלמרות זאת אין אנו מספיקים לבצע דברים שביצענו כשהיינו מאד עסוקים.
בגלל התחושה של עודף זמן מתנהלים לאט, מבזבזים זמן ובסוף לא מספיקים.
זה עלול לקרות גם לפורשים לגמלאות שאין להם סדר יום פעיל.


בפסקאות הבאות אציג כמה סוגי פעילויות נפוצים. אפשר לבחור ביותר מאחד מסוגי הפעילויות האלה או בפעילויות נוספות שלא הזכרתי.

עבודה
פורשים לגימלאות יכולים להמשיך לעבוד. לא תמיד באותו תחום עיסוק ובלא מעט מקרים בהיקף של פחות ממשרה מלאה. שכירים לא בהכרח ימשיכו לעבוד כשכירים.

כמה יתרונות של עבודה:

1. שומרת על מסגרת מסוימת ועל תעסוקה בחלק מהזמן.

2. הופכת את הפרישה לתהליך משתמשך מודרג ולא לשינוי חד.
ההמלצות בארצות מפותחות וגם, על פי העיתונות הכלכלית, במשרד האוצר של ישראל הן ליצור תהליך של פרישה הדרגתית. עם עליית תוחלת החיים יש צורך בהמשך עבודה של אנשים בגילאי הפנסיה גם מבחינת המשק.
על המשמעויות הכלכליות למשק של עבודת מבוגרים אחרי גיל הפרישה אתם יכולים לקרוא בפוסט שלי על מחקר של PWC במדינות ה-OECD: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

3. נותנת תוספת הכנסה המשלימה את הפער שנוצר בין ההכנסות בעבר להכנסות לאחר הפרישה.

4. נותנת הרגשת שייכות ומשמעות.

5. שומרת על מצב בריאות טוב יותר בהשוואה לאנשים בני אותו גיל שאינם עובדים.
מחקרים רבים תומכים בטענה הזו.

התנדבות
התנדבות היא בעצם מעין עבודה ללא תשלום ולכן תביא את התועלות שציינתי לגבי עבודה, למעט ההיבט של תוספת הכנסה. באופן עקיף היא יכולה גם ליצר הזדמנויות לעבודה באמצעות מפגש עם אנשים אחרים המתנדבים גם הם.
התנדבות יכולה להיות בהיקף קטן ומצומצם או בהיקף רחב.

עיסוק בתחביבים
אלה יכולים להיות תחביבים ישנים שאחרי הפרישה יש הזדמנות לעסוק בהם או לעסוק בהם ביותר אינטנסיביות.
אלה יכולים להיות תחביבים חדשים לגמרי שפותחים בפני הגמלאי או הגמלאית עולם חדש ולא מוכר. 
זה מה קורה לחלק מתלמידי הברידג' שלי הנמצאים בקבוצת הגיל הזו.

קורסים, סדנאות והרצאות
אפשר להשתתף בקורסים להעשרה ובלימודים פורמאליים של נושא או תחום חדש.
אפשר להשתתף בסדנאות לעבודות יד, אומנות, מוזיקה, שירה או כל תחום אחר שעשוי לענין פורשת או פורש לגמלאות.


סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
עוד דרך להעביר באופן מהנה את הזמן. טיילתי בקבוצות עם אנשים שמרבים לטייל בארץ ו/או בחו"ל באופן עקבי והטיולים מהווים חלק חשוב מעולמם כפורשים.

משפחה וחברים
יש יותר זמן להיות עם המשפחה ועם חברים. במיוחד עם נכדים, אם יש נכדים.

ספורט
העיסוק בספורט עשוי להיות מהנה. הוא עיסוק אקטיבי והוא עשוי לתרום לשמירה על מצב הבריאות.

הבעיות
בכל הדברים הנפלאים שהצעתי לעיל יש שתי בעיות יסודיות: 

1. כל פעילות בפני עצמה עשויה שלא למלא מספיק זמן באופן עקבי ולכן נדרש שילוב של ממספר פעילויות ביניהן צריך למצוא איזון.

2. לרוב הפעילויות האלה יש עלות כספית.
השאלה היא האם מצבו של אותו גמלאי מאפשר את ההוצאה הזו? 
אם אינו מאפשר זאת, הוא יוציא יותר מהכנסותיו וחסכונותיו יתמעטו.

לשתי הבעיות האלה צריך לתת מענה בתכנון המשך החיים אחרי הפרישה.
צריך לזכור שתכנון הוא רק בסיס שאפשר לבצע בו שינויים במהלך מימושו.

ההיבט האישי שלי 
כפי שעשיתי בפוסטים הבאים גם בפוסט זה אציג בצבע אדום את ההיערכות האישית שלי.

היות שאני עצמאי שמתכוון להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הבעיות שלי בהקשר זה הן קלות יותר. כל מה שישתנה זה שאתחיל לקבל פנסיה והטבות המגיעות לגימלאים. 

היקפי העבודה שלי משתנים ולכן יש לי גם פעילויות פנאי.

1. עבודה
אני עובד רק בעבודות שאני נהנה לעשות. מבחינה כלכלית יכולתי להפסיק לעבוד.

א. אני מלמד ברידג' בכל מסגרת וכמעט בכל רמה, למעט שחקנים ברמה גבוהה שממש לא צריכים אותי. אני מלמד במועדונים, בבתי ספר, במתנס"ים, קבוצות אנשי מקצוע, בבתים פרטיים ובכל מסגרת אחרת. 

ב. ייעוצים בכלכלת המשפחה וייעוצים כלכליים לפני פרישה
אחרי שסיימתי קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה, אני נותן כבר כשבע שנים ייעוצים בכלכלת המשפחה, למשפחות וליחידים.

ג. לאחרונה קיבלתי הסמכה בייעוץ סיכונים מהחברה הקנדית PECB.  
אני גם Certified Trainer, כלומר: יכול להעביר את הקורס של החברה על סטנדרט ISO 31000 לניהול סיכונים. 
אם הנציג המקומי ואני נצליח לארגן קורס, ארצה בו.

ד. אני מרצה בתשלום ולפעמים גם ללא תשלום על מגוון רחב של נושאים.
הפעילות הדלילה הזו מתרחבת.

2. כתיבה.
הכתיבה שלי היא על התפר שבין עבודה לבין תחביב. 
אני כותב שלושה בלוגים אישיים:
אם אתם קוראים את הפוסט הזה אז את הבלוג הזה על כלכלת המשפחה אתם כבר מכירים.
הבלוג שלי על מחשבים הוא באנגלית. לכניסה אליו לחצו על הקישור: 
SOA Filling the Gaps.
הבלוג על ברידג' נקרא ברידג' שלא היכרתם.

בנוסף לכך אני עורך את מדור הברידג' באתר JOKOPOST. באתר הזה תוכלו למצוא מאמרים שלי גם על נושאים נוספים. מדור הברידג' מיועד גם לכאלה שאינם משחקים ברידג' ובדרך כלל עוסק בנושאים סביב המשחק כגון: שותפות בחיים ושותפות בברידג, קבלת החלטות, השונה והדומה בין ברידג' למשחקי חשיבה אחרים ושחקני ברידג' בעלי ביוגרפיה אישית מרתקת.

בנוסף לכך אני כותב מדי פעם מאמרים לירחון של התאגדות הברידג' הישראלית וכותב ערכים או משפר ערכים קיימים בויקיפדיה העברית.

אני גם כותב לקט ידיעות שבועי מטעם איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הלקט מציג מאמרים וידיעות מתוך העיתונות הכלכלית המקוונת ואתרי מחקר ומצרף אליהם קישורים. הלקט מופץ לכל החברים באיגוד.

כתבתי כבר שני ספרים/חוברות טכניים על ברידג'. אני בתחילת תהליך כתיבה של שני ספרים נוספים. האחד ספר טכני על ברידג'. השני מצריך הרבה יותר עבודה.
אם אצליח לכתוב אותו, הוא יהיה הראשון בעברית בז'אנר שהוא ייכתב בתחום עליו אכתוב.

מדוע נכתיבה היא על התפר בין עבודה לתחביב?
ההכנסות, אם בכלל, זעומות, אבל הנוכחות האינטרנטית מביאה לקוחות.

3. התנדבות
אני מתנדב בארגון עולים ביחד.
פה ושם אני מתנדב בהיקף נמוך עד זניח, בעזרה לניצולי שואה.
ניצולי שואה גם זכאים לייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום. 
כ 3-4 פעמים בשנה אני מסיע לעמותת שכן טוב בחלוקת מזון לנצרכים.

4. תחביבים
התחביב העיקרי שלי הוא משחק הברידג'. אני משתתף בתחרויות, כולל תחרויות ברמות יחסית גבוהות כמו אליפות הארץ, פסטיבלים בינלאומיים בתל אביב ובאילת וליגה. 
אני לא רק מלמד וכותב אלא גם ממשיך ללמוד ברידג' בעיקר מספרים.

5. סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
אני לא מתנזר מסרטים, הצגות, קונצרטים ובתי קפה. אני מטיל לא מעט בארץ ובחו"ל. הגעתי גם לארצות פחות מטוילות כמו בהוטן, מדגסקר ואינדונזיה.

6. ספורט
בתמונה בראשית הפוסט אני מצולם כשאני משתתף בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים. זהו המרחק ששרצתי בתחרות זו בארבע השנים האחרונות. 
אני הולך ברגל חמש פעמים בשבוע ורץ פעמיים בשבוע. את הפעילות הספורטיבית אני משלב עם חשיבה. לא מעט בעיות מקצועיות פתרתי בזמן הליכה או ריצה. לא מעט פוסטים בבלוגים "התבשלו" במהלך ריצה.
אינני רץ על כבישי אספלט. אני רץ בטבע ונהנה מיופיו.

כפי שכבר הבנתם, השאלה מה עושים אחרי הפרישה? לא ממש מעסיקה אותי. מצד אחד איני מתכנן לפרוש. מצד שני יש לי הרבה תעסוקה והרבה פוטנציאל לתעסוקה שאני מצליח לממש.


חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...