מלכוד 2020: כשאתם באמצע תהליך של קבלת משכנתה בזמן קורונה

עטיפת הספר מלכוד 22 בגרסתו הראשונה. מקור: הויקיפדיה העברית

מי שהתחיל בתהליך של קבלת משכנתה עשוי למצוא את עצמו במלכוד. גם אם הוא סיכם עם הבנק את תנאי המשכנתה.

תיאור המלכוד

1. התהליך מחייב לפחות פגישה אחת של הבנק עם הלקוח בסניף בנק. 

2. מרבית סניפי הבנקים סגורים.

3. החוקים של ריחוק חברתי בזמן קורונה אולי מונעים ממנו להגיע לסניף בנק הנמצא יותר מ-100 מ' מביתו (לא בדקתי עד הסוף). 

4. אם הוא לא מגיע תוך 24 ימים לסניף הבנק לחתום, תנאי המשכנתה אינם נשמרים ואם ירצה משכנתה לאחר 24 ימים יצטרך לשאת ולתת עם הבנק מחדש על תנאי המשכנתה.

5. הבנקים העלו את הריביות על המשכנתאות בעקבות משבר הקורונה.

אם לא יימצא פיתרון, נוטל משכנתה ישלם הרבה יותר כסף. 

האם זה לא מזכיר למי שקראו את מלכוד 22, של ג'וזף הלר, את מייג'ור מייג'ור? 
מייג'ור מייג'ור הוא קצין המוכן להיפגש עם חייל שתחת פיקודו רק כשהוא אינו נמצא בחדרו. 
איך זה מתבצע? 
החייל נענה בחיוב לבקשתו להיפגש עם מייג'ור מייג'ור. 
החייל דופק בדלת.
מייג'ור מייג'ור יוצא מהחלון. 
החייל נכנס ומדבר עם הקירות. 

מדוע העלו הבנקים את הריבית על משכנתאות?

1. הסיכון שהלווים לא יחזירו את המשכנתה גדל בגלל המשבר הכלכלי שכבר התחיל בארץ ובעולם בגלל הקורונה ובגלל מצב לא מבטיח של כלכלת העולם בכלל, וכלכלת ישראל בפרט, לפני הקורונה. 

2. הנפילות ברוב אפיקי ההשקעה, שהיו ושצפויות להתרחש, עלולות להקטין גם את התשואות של הבנקים ולהקשות עליהם לגייס כספים למימון המשכנתאות.

3. ייתכן שהבנקים מעריכים שמחירי הדירות ירדו. כשמחירי הדירות ירדו הביטחונות כנגד המשכנתה יהיו יותר קטנים.

מה אפשר לעשות?

1. לשקול: האם אתם עדיין מעוניינים לקנות דירה ולקחת משכנתה?
כשיש טלטלה בריאותית, כלכלית ותפיסתית, מן הראוי לבחון מחדש את קניית הדירה.
אם לא עברתם את נקודת האל חזור אז יש לשקול שנית את עצם הקנייה. 
כך למשל, מי שעבד במקום עבודה יציב ופוטר בגלל משבר הקורונה לא בהכרח יעבוד ולא בהכרח יעבוד בשכר דומה. יכולת ההחזר שלו עלולה להיות קטנה מהותית מיכולתו לפני המשבר. 
כמובן, שההחלטה האם לקנות דירה או לחזור מקניית דירה? היא אישית בהתאם לנסיבות כלכליות ואחרות ספציפיות לאותו אדם או אתה משפחה. 
ממליץ לכם לא להסתפק בקריאת הפוסט שלי האם ירדו מחירי הדירות אחרי הקורונה? קראו גם מה שכותבים אחרים והתייעצו עם מומחים חסרי אינטרסים.

אם החלטתם לבטל את הקנייה בצעו זאת מידית.

2. אם החלטתם לקנות את הדירה, לחצו על הבנק לבצע את הפגישה הנדרשת במהלך מה שנותר מה-24 ימים.
לחילופין בקשו תהליך אישור מרחוק ללא פגישה (כרגע לא אפשרי). 

3. אם הבנק מסרב, פנו אל ארגוני צרכנים. 
העמדה הנוכחית של הפיקוח על הבנקים לא תמנע מכם לשלם יותר ממה שתכננתם.
  

"הוא כל כך נחמד ותרבותי": מדוע בנקים לא צריכים לעסוק בחינוך פיננסי?

חתול משתמש בשפמו על מנת לחוש את זרמי האוויר שסביבו
מקור התמונה: ויקיפדיה

מדי פעם אנחנו שומעים על יוזמה כזו או אחרת של בנק זה או אחר או ,למרבה הצער, של משרד החינוך שבה בנקים עוסקים בחינוך פיננסי.
בפוסט זה אנסה להסביר מדוע לא נכון שבנקים יעסקו בנושא זה?

החתול
האם הייתם נותנים לבעל השפם בתמונה בראשית פוסט זה לשמור על שמנת?
ספק גדול אם הייתם נותנים לבעל אינטרס מובהק לאכול שמנת לשמור עליה.
בדיוק כך גם הבנקים: העסק שלהם הוא תיווך פיננסי ממנו הם מרוויחים. 
לא סביר שהם יפעלו בניגוד לאינטרס שלהם ויחנכו את לקוחותיהם להקטין את התשלומים שלהם לבנקים.

פסיכולוגיה ניסויית
באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת הייתי סטודנט לתואר B.A בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
בקורס "פסיכולוגיה ניסויית" קראנו וניתחנו מחקר. המחקר בחן ומצא מתאם חיובי בין התאוריה שבה האמינו החוקרים לבין תוצאות המחקר.
אדגיש: ידועים מקרים שחוקרים היטו בכוונה נתוני מחקר לכיוון התוצאות הרצויות להם. במחקר זה ניסו לוודא שאין הטיות מכוונות מצד החוקרים במחקרים שנבדקו.   
מסקנת המחקר הייתה שגם אם פועלים באופן המקצועי ביותר יהיו הטיות לא מודעות לכיוון התאוריה בה מאמינים.

מה שנכון לגבי חוקרים באקדמיה נכון בוודאי גם לגבי בנקאים.

המוצר של הבנק שלך והמוצר של המתחרה
אין חינוך פיננסי ללא המושג חיסכון. כשמחנכים או מלמדים מביאים דוגמאות. הדוגמאות הופכות את המושגים ליותר מוחשיים ויותר קליטים. 

האם הבנקאי יביא כדוגמה מוצר חיסכון של הבנק שלו או מוצר חיסכון דומה אבל טוב יותר של בנק מתחרה?

האם הבנקאי יביא כדוגמה מוצר חיסכון של הבנק שלו או מוצר חיסכון אחר של גוף חוץ בנקאי שיש לו יתרונות מובהקים ביחס למוצר של הבנק, למשל: פוליסת חיסכון פיננסית או מוצר של חברת פינטק?

נדמה לי שרוב הקוראים יתנו לשאלות לעיל את אותה תשובה שאני נותן: הבנקאי יביא כדוגמה את המוצר של הבנק שלו.

בואו נניח שמדובר בבנקאי הגון במיוחד. הוא יחזור ויציין מספר פעמים שהוא מביא כדוגמה את המוצר שהוא מכיר הכי טוב, אבל יש מוצרים אחרים דומים או אחרים שונים.
הוא גם יציין שהוא אינו ממליץ לרכוש מוצר זה או אחר ואינו משווה בין מוצרים.
ניסיון החיים מראה שהלומדים יזכרו את שם המוצר שהזכיר וייטו לרכוש דווקא אותו.
זוהי הסיבה לפרסומות טלוויזיוניות (והיום גם אינטרנטיות או לטלפונים חכמים) בהם מוקרן שם מוצר בחטף ונקלט באופן תת מודע.
התוצאה היא, שאנשים לא מיומנים, יזכרו את שם המוצר שהוזכר ויעדיפו אותו.

רוצים דוגמה קיצונית? קראו: איך קוראים למניה שעלתה באלפי אחוזים? אני רוצה להשקיע בה

פירעון מוקדם של הלוואה או משכנתה
לפעמים כדאי לפרוע משכנתה מוקדם ולקחת משכנתה אחרת בתנאים טובים יותר.
לפעמים כדאי לקחת הלוואה או משכנתה בבנק אחר או הלוואה חוץ בנקאית ולפרוע את ההלוואה או המשכנתה שנתן הבנק בו עובד המחנך הפיננסי.

האם המחנך הפיננסי הבנקאי יוכל להתייחס לדוגמה קונקרטית של תלמיד שלו שבאופן חד משמעי התשובה שלה היא לפרוע הלוואה בבנק בו הוא עובד ולקחת אותה במקום אחר בתנאים טובים בהרבה?

בפרויקט ייעוץ של חברת האנליסטים Gartner, שהייתי שותף לביצועו כיועץ מחשוב עצמאי, חשבו שלא. 
נושא מרכזי בו אני התמקדתי היה אבטחת מידע של מערכת שבה נתוני אשראי של משקי בית וחברות. המערכת פותחה על ידי חברה בבעלות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי באותה המדינה. 
אחת הבעיות הייתה זיהוי נתוני אשראי שנתן בנק אחד על ידי בנק אחר. 
כשזה יקרה, הבנק עשוי להציע ללקוח למחזר את ההלוואה או המשכנתה באמצעות הלוואה או משכנתה שלו.
לפרטים קראו: רשימות שחורות ורשימות לבנות.

איזה חשבון בנק לסגור?
את החינוך הפיננסי מקבל זוג עובדי מדינה. הם מחזיקים שני חשבונות בנק אחד בבנק יהב או בבנק דיסקונט והשני בבנק שבו עובד מי שמחנך אותם.
המחנך אומר להם שלרוב עדיף לנהל חשבון בבנק אחד ולא שני חשבונות בבנקים שונים.
הוא צודק. 
עכשיו נשאלת השאלה הקונקרטית: איזה משני החשבונות לסגור?
בנק יהב ובנק דיסקונט נותנים הטבה לעובדי המדינה: הם אינם גובים חלק גדול מהעמלות בחשבון של עבוד מדינה אליו נכנסת משכורת. 
התשובה הנכונה, במרבית המקרים, היא לסגור את החשבון בבנק בו עובד מי שנותן את החינוך הפיננסי.
כבר הבנתם לבד שהתשובה הזו לא תינתן לשאלה הזו.

"הוא כל כך נחמד ותרבותי"
זהו מקרה אמיתי של לקוח שלי בכלכלת המשפחה, שאיני מציג פרטים מזהים שלו.

הלקוח לא עקב כלל אחרי מה שקורה בחשבון הבנק שלו. לקוחות כאלה בדרך כלל מגיעים לסניף הבנק על מנת לבצע פעולות. הם אינם משתמשים באינטרנט או באפליקציה סלולרית (אפליקציות סלולריות טרם היו בעת שהתרחש המקרה הנדון).

הלקוח ציין בפני כמה נחמד פקיד הבנק. הוא ציין את השיחות המהנות בנושאים רבים ומגוונים: אמנות, מוזיקה, קולנוע, תיאטרון וכיו"ב.

עכשיו נגיע למה שגיליתי כיועץ בכלכלת המשפחה:

1. ללקוח היה חשבון בנק ביתרה חיובית של מאות אלפי שקלים במשך מספר שנים.

הבעיות:

א. באותה תקופה היה קל להשיג תשואה ריאלית של לפחות 3%-4% בהשקעה ברמת סיכון נמוכה.
גם פיקדון שקלי בבנק היה מגדיל את הסכום באופן נומינלי.

ב. בנק מחויב על פי חוק להודיע בכתב ללקוח שבחשבון שלו נמצא סכום כזה במשך חצי שנה.
היות שהלקוח אינו שומר מכתבים כאלה ולא זכר האם קיבל מכתב כזה או לא, לא יכולתי לדעת האם הייתה הפרה של החוק? 

ג. בסניפי בנק, שעובדים באופן סביר, מקובל להודיע ללקוח טלפונית תוך מספר ימים מצומצם
נהוג לצלצל ללקוח ולהציע לו להשקיע את הכסף. אני קיבלתי כמה פעמים טלפונים כאלה מהבנק שלי. היות שאני מודע לנעשה בחשבון הבנק שלי, כמעט בכל המקרים נתתי צ'ק בסכום גבוה שלא נפדה במועד או ביצעתי עסקה בסכום גבוה בכרטיס אשראי.
היה מקרה אחד שבו גוף שהיה צריך לשלם לי עבור עבודה הקדים את העברת התשלום בחודש והייתי מבחין בזה יום אחרי שמהבנק התקשרו אלי.

2. ללקוח היה באותו סניף גם חשבון בנק ביתרה שלילית
הבנקאי הציע ללקוח לפתוח חשבון נוסף על מנת להבטיח שהסכום, המיועד לשימוש בטווח ארוך, בחשבון השני לא יתכלה משום שהלקוח עשוי להוציא יותר ממה שנכנס לחשבון.
כשהאוברדרפט בחשבון השני עבר את התקרה, הציע הבנקאי ללקוח לקחת הלוואה מהבנק על מנת לסגור אותו.
לקוחות שאינם מבינים ואינם מנהלים את החשבון שלהם כמעט תמיד מקבלים את ההצעות של פקיד הבנק. זה גם מה שקרה במקרה זה.

הבעיות:

א. לא נכון להציע ללקוח לפתוח שני חשבונות בנק במצב כזה.
הלקוח משלם עמלות גבוהות יותר ומתקשה לנהל שני חשבונות במקום אחד.

ב. לא רק שהלקוח הפסיד על היתרה החיובית הגבוהה בחשבון אחד הוא שילם על האוברדרפט בחשבון השני.

ג. לא נכון להציע לו לקחת הלוואה לכיסוי האוברדרפט במקום להעביר כסף מהחשבון השני ולחסל את האוברדרפט.
גם על ההלוואה הלקוח משלם: הוא משלם ריבית. הריבית היא בדרך כלל ריבית גבוהה.  

הפגישה עם הפקיד הנחמד
הסברתי ללקוח את הכתוב בפסקה לעיל. יעצתי ללקוח לאחד את שני החשבונות ולהשקיע את מרבית הכסף. אחרי הפגישה בבנק, אליה התלוותי ללקוח, תכננתי פגישה עם יועץ השקעות מחוץ לבנק.

הפקיד היה באמת נחמד. גם אני. הגענו לתכלס: הסברתי לפקיד שהלקוח רוצה לאחד באופן מידי את שני החשבונות ולסגור אחד מהם.
במקום לבצע את הוראת הלקוח, סיפר לנו הפקיד שהמחשב האישי שלו מקולקל ולכן אינו יכול לבצע את ההוראה.

הפסקתי להיות נחמד. הסברתי לו שלא חשוב לי כיצד הוא יבצע את ההוראה אבל הוא יבצע אותה עכשיו בנוכחות הלקוח ובנוכחותי. הצעתי את הרעיון שיבצע את זה מעמדת מחשב האישי של המנהל שלו ואם גם הוא מקולקל, כמו גם כל המחשוב בסניף הבנק, שבאופן מפתיע אולי הפסיק לפעול דווקא ברגע בו הלקוח ביקש לאחד חשבונות, שיכתוב את ההוראה על טופס ידני בצירוף התאריך והבנק יחתום.

אני מודה: הדוגמה האמיתית הזו היא דוגמה קיצונית על סף הפלילי. היא יותר דומה לחוקרים המטים בכוונה את תוצאות המחקר מאשר למחקרים אליהם התייחס המחקר שהזכרתי בפסקה קודמת. בחרתי בה ולא במספר רב של מקרים פחות קיצוניים אותם אני מכיר על מנת להמחיש את הבעיה.


השורה התחתונה
מתן מידע וחתכי מידע ללקוחות בנקים בהחלט רצוי וחיובי. חינוך פיננסי, פורמלי או לא פורמלי אינו רצוי משום שהוא יוצר קונפליקט אינטרסים אצל הבנקאי.

את החינוך הפיננסי השאירו לאנשים שאין להם ניגוד אינטרסים וזו מומחיותם: יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. 

כך למשל, הם יוכלו לתת לתלמידי תיכון תרגיל בו יתבקשו למצוא באמצעות האינטרנט את תנאי המשכנתה שמציעים בנקים שונים ולבחור חלופה מועדפת ללקוח בעל מאפיינים מסוימים. את התרגיל הזה אפשר יהיה לפתור ביחד עם המחנך הפיננסי בכיתה.

שינוי מגמה במחיר הדירות?

בפוסט קודם טענתי שמחירי הדירות בישראל לא ימשיכו לעלות לנצח. הטענה הבסיסית שלי ושל אחרים היא שמחירים לא נקבעים רק לפי היצע וביקוש. הם נקבעים גם לפי היכולת של המבקשים לרכוש לשלם את המחיר הנדרש. ככל שעולים המחירים, קטן אחוז הרוכשים הפוטנציאליים המסוגלים לרכוש דירות. 

אלה שאינם יכולים לרכוש ימצאו פיתרונות אחרים ויקטינו את הביקוש.

מחקרים של מכוני מחקר כלכליים בארץ, פרסומים של מחלקות מחקר בסקטור הממשלתי ופרסומים בעיתונות הכלכלית תומכים בטענה שלי. 

כך למשל, פורסם שפחת הביקוש לדירות במרכז הארץ ועלה הביקוש לדירות בפריפריה.

פורסם שחלק מקוני דירות בפריפריה אינם מתגוררים שם. הם משכירים את הדירה שקנו ושוכרים דירה במרכז הארץ.

ב-15.5.17 פרסם העיתון כלכליסט שמחיר דירה ממוצע ירד ברבעון הראשון של שנת 2017 ב-2.9%.

לכאורה פרסום התומך בטענות שלי. צריך להתיחס לנתון הזה בזהירות ולשאול את השאלות הבאות:

1. האם מדובר במגמה מתמשכת או ברבעון אחד?
2. כיצד מחושב מחיר דירה ממוצע?
אם הוא מחושב כמחיר ממוצע ארצי אז הקטנת מספר העסקות לרכישת דירה במרכז הארץ (יקרות יחסית) והגדלת מספר העסקות לרכישת דירה בפריפריה (זולות יחסית) עשויה להסביר את הירידה במחיר או לפחות חלק ממנה.

הנתון המהותי העשוי להביא לירידת מחירי דירות
הנתון המהותי הוא העליות בשערי הריביות. ריבית גבוהה יותר פירושה עלות גבוהה יותר של משכנתאות. עלות גבוהה יותר של משכנתאות פירושה פחות אנשים המסוגלים לרכוש דירות.  

עליית הריביות בהקשר זה הוא מושג המתיחס לכמה ריביות. בראש ובראשונה עליה גדולה בריבית על משכנתאות שכבר התרחשה. 

באותו מאמר בכלכליסט, שאליו קישרתי, מצוין גם שמדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-0.7% ומתקרב לטווח התחתון של יעד האינפלציה. עד לא מזמן ראינו מדד שלילי ל-12 חודשים אחרונים. עליית המדד עשויה להוות קטליזטור להעלאת ריבית במשק. העלאת ריבית בנק ישראל, כאשר תהיה, תגרום כנראה גם לעלית הריבית על משכנתאות.

אם נסתכל מעבר לאוקינוס (ארה"ב) גם שם מצפים לעליות בריבית. קרוב לודאי שעליית הריבית בארה"ב תגרור גם עליית ריבית בישראל. 


השורה התחתונה
הנתונים על ירידה במחירי הדירות אינם אינדיקציה ברורה למגמה מתמשכת של ירידת מחירי דירות. הם בהחלט מחזקים את הטענה העקרונית שלי (ולא רק שלי) שמחירי הדירות בישראל לא יעלו לנצח. קרוב לודאי שהם לא יעצרו, אלא במועד זה או אחר, יתחילו לרדת.

בדיקות תקופתיות: גם בכלכלת המשפחה

פעם בשנה אנחנו מבצעים טסט למכונית. בישראל גם משלמים אגרת רישוי יקרה למדינה. יש מדינות בהן משלמים רק סכום קטן בהרבה למכון הרישוי.
מדי פעם שולח אותנו רופא המשפחה לעשות בדיקות תקופתיות בסיסיות. גם אותן אנחנו מבצעים.

הרציונאל בשני המקרים זהה: מה שהיה תקין בעבר לא בהכרח נשאר תקין. 
הבדיקה הרפואית עשויה לגלות בעיה שבעבר לא הייתה, למשל: כולסטרול גבוה. 
בדיקת הרכב עשויה לגלות חלקים שאינם מתפקדים כראוי, למשל: מעצורי הרכב.
בשני המקרים מדובר בבדיקות פשוטות וזולות.

אנחנו חיים בעולם דינאמי המשתנה במהירות. הסתגלות לשינויים חשובה. גם העולם הכלכלי משתנה וגם הצרכים הכלכליים וההחלטות הכלכליות המתאימות משתנים.
זוהי הסיבה שחשוב אחת לכמה שנים לעשות ייעוץ מקוצר, מהיר וזול בכלכלת המשפחה.

אני פונה ללקוחות לשעבר שלי בכלכלת המשפחה ולכאלה שמעולם לא ביצעו תהליך של ייעוץ בכלכלת המשפחה או ביצעו אותו לא אצלי לבוא ולבצע ייעוץ כזה. לפרטים התקשרו ל: 054-4480616.

בפוסט זה אציג מספר דוגמאות לדברים שעשויים להשתנות.

ביטוח חיים
לפני הרבה שנים עשיתם ביטוח חיים. היו לכם אז ילדים קטנים והרבה פחות נכסים כלכליים. הגוזלים כבר פרחו מהקן.
האם באמת אתם צריכים את אותו כיסוי ביטוחי שהיה לכם לפני 10 שנים או 20 שנים?
כמעט תמיד התשובה תהיה שאתם צריכים כיסוי נמוך בהרבה. כיסוי נמוך בהרבה הוא פרמיה נמוכה יותר שתשלמו כל חודש. 

משכנתה
לפני מספר שנים רב לקחתם משכנתה או תמהיל משכנתאות. הריביות ירדן מאז באופן משמעותי. יכול להיות שמצבכם הכלכלי השתפר וצברתם נכסים מרובים.
האם זה אינו הזמן לשקול מחזור משכנתה ולשלם הרבה פחות ריבית?
האם זה אינו הזמן לפרוע את המשכנתה ולא לשלם פחות?
האם זה אינו הזמן להחזיר את המשכנתה ולקחת משכנתה בסכום נמוך בהרבה בתנאים טובים יותר?

השקעות כספים
גם בשוק ההון חלו שינויים המהווים סיבה טובה לבדיקה מחדש. 
הריביות בכל העולם נמוכות מכפי שהיו אי פעם.
המצב הכלכלי השתנה.
יתכן שבעבר בית השקעות לא היה מוכן לנהל עבורכם תיק השקעות משום שסכומי החסכונות שלכם היו מתחת למינימום הנדרש והיום כבר מזמן יש לכם סכום גבוה יותר.
יש מכשירים פיננסיים חדשים להשקעה, למשל: קופת גמל להשקעה.

מאזן הוצאות והכנסות
יתכן שבעבר היו הוצאות גדולות יותר והכנסות קטנות יותר. עם התנהלות נכונה זה הזמן לחסוך.
אפשר גם לחסוך למטרות מוגדרות: בר מצווה לילד, נסיעה לחו"ל וכיו"ב.
יתכן שבעבר הייתם רווקים צעירים עובדי ההי-טק והיום אתם נשואים עם ילדים ונדחקים החוצה או לשוליים של ההיי-טק, כלומר: ההכנסות קטנו ההוצאות גדלו וזה הזמן לצמצם בהוצאות.


אלה הן רק דוגמאות לדינאמיות של ההתנהלות הכלכלית של משפחות.
כפי שהצגתי אותן הייתי יכול להציג דוגמאות רבות אחרות. 

השורה התחתונה 
צריך לבצע בדיקה קלה, פשוטה וזולה אחת לכמה שנים על מנת להתאים את ההתנהלות הכלכלית לנסיבות המשתנות.

הרצאה עם הפתעה במרכז קהילתי במבשרת ציון

מקור התמונה: אתר הסוכנות היהודית

ביום שני 30 בינואר הרצתי על כלכלת המשפחה בהתנדבות במרכז הקליטה במבשרת ציון.

ההרצאה הייתה לקבוצת צעירים במסגרת הכשרה למנהיגות קהילתית.  אם משווים את מצבה של קהילת יוצאי אתיופיה במרכז הקהילתי במבשרת ציון למצבה של קהילה אחרת של יוצאי אתיופיה, למשל: הקהילה המתגוררת בשכונת הקטמונים בירושלים, מגלים שמצבה טוב פחות.

המועצה המקומית מבשרת ציון והסוכנות היהודית יזמו את ההכשרה על מנת לנסות לשפר את מצבה של אוכלוסיית מרכז הקליטה.

בשונה מהרצאות אחרות שלי, לא הצגתי מצגת של שקפים המהווים בסיס לשיחה ולהסבר.

במקום זה, התחלתי בהתנסות בתרגיל אימוני בכלכלת המשפחה והמשכתי בשיחה על נושאים כלכליים שמעסיקים את משתתפי ההכשרה ושני נושאים נוספים שחשבתי שצריכים להעסיק אותם.

מכל הרצאה שלי אני לומד משהו. גם מההרצאה הזו. בפיסקאות הבאות אציג את התובנות שלי. 

נושאים עיקריים שציפיתי שיהיו רלוונטיים והיו רלבנטיים

1. מאזן הכנסות-הוצאות שלילי והלוואות

ההוצאות של רובם גדולות מההכנסות. התוצאה: לקיחת אשראי שצריך להחזיר אותו עם ריבית. 

הם מודעים לשתי צורות אשראי: הלוואות ואוברדרפט. שלא במפתיע, הם פחות מודעים לצורת אשראי שלישית: תשלומים נדחים באמצעות כרטיסי אשראי.

ההפתעה: כמו ישראלים אחרים הם הבינו שאוברדרפט הוא נורמה בישראל. לכולם יש אוברדרפט גם לי.  

התמקדתי ב:

א. הצורך להחזיר אשראי

ב. חשיבות מאזן הוצאות-הכנסות חיובי או לפחות לא שלילי

ג. בחירה מושכלת של אשראי (אם כבר אין ברירה ומשתמשים בו): ריביות נמוכות, תשלומים חודשיים שיכולים לעמוד בהם.

ד. חשיבות חיסכון.

2. עבודה

חשיבות עבודה כמקור הכנסה. חשיבות עבודה יציבה ומתמשכת.

3. מיצוי זכויות

אחד הנושאים הרלוונטיים גם לאוכלוסיות אחרות. רבים לא מנצלים זכויות שמגיעות להם, למשל: מס הכנסה שלילי.

בדרך כלל דווקא אוכלוסיות חזקות, שפחות צריכות למצות את הזכויות שמגיעות להן, ממצות אותן.

אוכלוסיות חלשות עושות את זה הרבה פחות.

כשמדובר ביוצאי אתיופיה, הנושא של מיצוי זכויות חשוב עוד יותר. לא פעם יש כאלה שחושבים שבגלל שהם באו מתרבות אחרת ניתן לפגוע בזכויות שמגיעות להם בלי שהם ישימו לכך לב.

הבאתי להם מקרה קונקרטי של הרעת תנאי עבודה שהייתי מעורב בו במסגרת ייעוץ בכלכלת המשפחה.

היות שאיני משפטן, הפנתי את הנפגע לעמותת טבקה על מנת שעורך דין מטעמם יסיע לו בהתנדבות.

4. צרכנות נבונה

דברים בסיסיים כמו השוואת מחירים.

נושא שהעלו והפתיע אותי

הנושא שהפתיע אותי הוא משכנתאות. הם חושבים על רכישת דירה על אף שלמרביתם אין כנראה מספיק משאבים כספיים לעשות זאת ולעמוד בתשלומי משכנתה גבוהים לאורך זמן.

מדוע זה הפתיע אותי? קראו מאמר שפורסם לפני מספר ימים בעיתון גלובס ותבינו לבד: כך התייקרה המשכנתא ומדוע היא עלולה להמשיך לעלות? 

הדבר הראשון שהסברתי הוא הקושי בהחזר משכנתה.

הדבר השני הוא החשיבות של בחירת משכנתא או תמהיל משכנתאות מתאים. לא נכנסתי לעומק. צפויה להם הרצאה ספציפית על נושא משכנתאות.

התמקדתי גם בהפרכת התזה שלהם שמחירי הדירות ימשיכו לעלות תמיד.

הצגתי את האפשרות של רכישת דירה זולה וקטנה והשכרתה לאחרים כתחליף לרכישת דירה ומגורים בה.

מסתבר שבהיבט זה הם נקלטו בחברה הישראלית. את אותה שאיפה לרכוש דירה בכל מחיר ולא לגור בשכירות הייתי שומע גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

את אותה נכונות לקחת משכנתאות גבוהות וגבוהות יחסית להכנסה ולנכסים הפיננסיים הייתי פוגש גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

גם את התזה של לקנות דירה היום משום שהמחירים רק יעלו, היו מציגים לי בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

הערת שוליים

בעקבות ההרצאה, דלתי פתוחה לפניהם להתיעצות אישית בכלכלת המשפחה ללא תשלום.

  

הלנצח יעלו מחירי הדירות בישראל?

הקמת בניין מגורים בגבעתיים.
מקור התמונה: ויקיפדיה

ציבור רוכשי הדירות וציבור שוכרי הדירות, בלית ברירה, בישראל מתיחס למחירי הדירות בהלך רוח פסימי.

הוא מניח שמחירי הדירות ימשיכו לעלות, כפי שהם עלו באופן תלול ומתמשך בשנים האחרונות.

ההנחה הזו מבוססת על מודל פשטני של היצע וביקוש. 
על פי המודל הזה יש ביקוש גבוה מהיצע ולכן המחירים עולים. הביקוש ילך ויגדל בגלל הגידול באוכלוסיה ובגלל שההיצע גדל בקצב נמוך יותר.
לשיטתם ההיצע גדל באיטיות בגלל ביורוקרטיה ובגלל אינטרס של המדינה (רשות מקרקעי ישראל), בעלת מרבית הקרקעות לבניה, למקסם רווחים מהקרקע. 

אם המצב תואם את ההנחה הפסימית הזו, כדאי להזדרז ולקנות דירה. גם אם לצורך כך לוקחים משכנתה שבמקרה הטוב יהיה קשה להחזיר אותה ובמקרה הפחות טוב אולי לא יוכלו להחזיר אותה.
זה בדיוק מה שעושות הרבה משפחות בישראל.

לי אין ספק שמחירי הדירות לא יוכלו לעלות כל הזמן. בשלב מסוים הם יעצרו או אפילו ירדו. הכלל הוא שכל מה שעולה בשלב מסוים גם יורד. 
אם בוחנים את מחירי הדירות בישראל במשך תקופה ארוכה יותר מהשנים האחרונות, אפשר למצוא גם ירידות.

יש כבר כמה מומחים ממני שמצביעים על האפשרות הזו. כך למשל, מחקר של מכון שורש למחקר חברתי כלכלי, שפורסם בנובמבר 2016, מצביע על רוויה בשוק הדירות. הטענה היא שהחל משנת 2013 הדביק קצב הבנייה את הביקוש הטבעי לדירות ואף עבר אותו. 

גם הכלכלן הראשי של אקסלנס, יניב חברון, פרסם לאחרונה תחזית כלכלית בה הצביע על אפשרות של ירידת מחירי הדירות כבר בשנת 2017.

בפוסט זה אביא כמה תרחישים העשויים לשנות את המגמה של עלית מחירי הדירות.

עליית הריבית

הריבית על משכנתאות בישראל נמצאת לאחרונה במגמה של עלייה. לאחרונה העלה הבנק המרכזי של ארצות הברית את הריבית ב-0.25%. בהודעה נאמר שהכוונה היא להעלות את הריבית בשנת 2017 עוד לפחות 3 פעמים.

אם אכן תהיה מגמה של עליית הריבית והיא תבוא לידי ביטוי גם בישראל, נוטלי משכנתאות יצטרכו לשלם יותר.
משמעות אחת היא הקטנת הביקוש לדירות, כי יהיו כאלה שירתעו מהסיכון וידחו את קניית הדירה.
משמעות אפשרית שנייה היא, שיהיו כאלה שלקחו משכנתאות גדולות מכפי יכולתם ולא יוכלו להחזיר אותן. הם יחזירו את הדירות לבנקים, שינסו למכור אותן. ההיצע בשוק יגדל.
במשבר הסאבפריים בארצות הברית חווינו השפעת תסריט קיצוני כזה על העולם כלו.

יותר קונים פוטנציאליים לא יוכלו לקנות דירות גם עם משכנתה
ככל שהמחירים יעלו יהיו יותר קונים פוטנציאליים שלא יוכלו להרשות לעצמם לקנות דירה. פחות קונים פוטנציאליים זה פחות ביקוש.
הם ישכרו דירות מה שעלול להעלות את מחירי הדירות להשכרה.
הם ידחו את הקנייה ובינתיים ישכרו דירות.

מי אמר שאי אפשר לגור בשכירות?

 

תפיסת העולם בארץ היא לקנות דירות. אפשר גם לגור בשכירות במקום לקנות. יש לזה כמובן חסרונות אבל עשויים להיות לזה יתרונות כלכליים.
אם יותר קונים פוטנציאליים "יחליפו דיסקט" הביקוש לדירות יקטן. בכתבה שקראתי לאחרונה מסופר על צעירים בספרד, בעיקר במדריד ובברצלונה, שזה בדיוק מה שהם עושים: הם הגיעו למסקנה שבגלל עליות המחירים אין להם סיכוי לרכוש דירה משלהם ובמקום לקנות דירה עם משכנתה, שלא יוכלו להחזיר, חיפשו פיתרונות מגורים ללא רכישת דירה.


דיור בר השגה להשכרה
לא בהכרח חייבים לבנות דירות רק לרכישה. אפשר גם לבנות דיור להשכרה בבעלות ממשלתית. יש מדינות שבהן זה עובד באופן סביר. אם תהיה בישראל מדיניות לפתח דיור להשכרה לטווח ארוך בבעלות המדינה או אפילו עידוד יזמות בתחום הזה ביחד עם המדינה או באופן פרטי, הביקושים לקניית דירות יקטנו.

כשמחירים ממשיכים לעלות וכתוצאה מכך גם מחירי השכירות הפרטית עשויים לעלות, מימוש פיתרון כזה עשוי להיות צעד אפשרי.

הקוראים מוזמנים לקרוא מחקר שבוצע במרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2010, המשווה בין ישראל למדינות מפותחות אחרות. אחת הבעיות היא חוסר מדיניות עקבית בישראל.
לקריאת המחקר: מודלים שונים של דיור בר השגה במדינות המפותחות ובישראל.

לגור בפריפריה או פחות במרכז

 

המודל הפשטני של ביקוש והיצע בו משתמשים רוכשי דירות או רוכשים פוטנציאליים של דירות בישראל מתעלם גם מהעלייה הקטנה במחירי הדירות בפריפריה בהשוואה לעליה באיזורי ביקוש במרכז.

אחד הפיתרונות הוא לקנות דירה במקום רחוק מהמרכז. אפשר להשכיר אותה ולממן חלק משכר הדירה במרכז. אפשר גם לגור בה. בעיה מהותית היא הריחוק ממקומות עבודה ושירותים שונים, שלא ניתן להשיגם בפריפריה או שקשה להשיגם שם. 

עם תשתית תחבורה טובה ומהירה, למשל: רכבות בתדירות גבוהה, זמן הנסיעה מתקצר ומאפשר עבודה במרכז ומגורים רחוקים מהמרכז.
אני לא ממש רואה תשתית תחבורה כזו נוצרת בטווח הזמן הקצר, אבל הצורך לעצור עלייה דרסטית מתמשכת במחירי הדירות עשוי להניע תהליך כזה.

השורה התחתונה

 

היצמדות למודל הפשטני המניח המשך עליית מחירי הדירות לאורך זמן עלולה לעלות ביוקר למשפחות שקונות דירה. 

ניהול סיכונים בדרך

בתאריכים 18-25 לנובמבר חל שבוע הבטיחות בדרכים מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. השנה יתמקד השבוע בנושא "משפחה בטוחה בדרך" במטרה לקדם נורמות של בטיחות בדרכים במשפחה. 

לרגל שבוע הבטיחות בדרכים, התבקשתי לכתוב פוסט על הנושא. נענתי ברצון, משום שבטיחות בדרכים הוא נושא חשוב. 
בלוג זה עוסק בנושאים כלכליים ולכן מטבע הדברים אתיחס גם לבטיחות בדרכים בהקשרים כלכליים. ההשלכות הקשות ביותר של בטיחות לא מספקת בדרכים הן אנושיות: אנשים נהרגים, אנשים נפצעים ואנשים מאבדים את יקירהם. 

אי אפשר להתעלם גם מההשלכות הכלכליות, שכל קורא נבון מבין אותן בעצמו, למשל: נזק לרכוש, עלות טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה וסכומי ביטוח המשולמים לנפגעים ובסופו של יום גם באים לידי ביטוי בגובה התשלומים של כולנו.

בחרתי להתייחס לנושא מהזוית של ניהול סיכונים.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה וניהול סיכונים בדרכים

באופן מודע או באופן לא מודע, אנחנו מנהלים סיכונים כשאנחנו מקבלים החלטות ו/או מתכננים את הביצוע של ההחלטות שקיבלנו.

כשמשפחה לוקחת משכנתה ל-20 שנה היא צריכה להתייחס לסיכונים כגון אפשרות של חוסר יכולת לעמוד בתשלום ההחזרים בעוד 15 שנה. 

כשמישהו מפוטר ומחליט למשוך את כספי הפיצויים הוא צריך להביא בחשבון את הסיכון שבעוד לא מעט שנים תהיה לו פנסיה קטנה בשליש בהשוואה לפנסיה שהיה מקבל לולא משך את כספי הפיצויים. 

באופן דומה צריך להביא בחשבון גם סיכונים בדרכים למשל: סיכון להידרס, סיכון לדרוס, סיכון לנזק גדול לכלי הרכב וסיכון להיתקע בדרך.

התמודדות עם סיכונים
התמודדות עם סיכונים היא באמצעות הגדרת אירועי סיכון והגדרת ומימוש צעדים למניעת התרחשותם. כמובן לא הכל תלוי בנו. קורה שמתרחש אירוע סיכון למרות שעשינו כל מה שניתן על מנת למנוע אותו.

היערכות למניעת הסיכון של פנסיה קטנה מדי בעוד 30 שנה היא מורכבת ומסובכת.
ההיערכות בפני סיכונים בדרכים הרבה יותר פשוטה, קלה וברורה. אפשר לבצע אותה ללא השקעה גדולה של זמן וכסף.

כיצד להקטין את הסיכונים בדרכים?

את ההמלצות המלאות בנושא אני משאיר למומחים. אציג כאן מספר צעדים פשוטים שגם אדם מן הישוב יכול לחשוב עליהם ולנקוט בהם.

1. כהולכי רגל חצו נתיבי תחבורה בסיכון מינימאלי: באור ירוק ברמזור, במעבר חציה, בגשר או במנהרה. הסתכלו על מנת לודא שלא מגיע כלי רכב.

2. כנהגים ברכב מנועי או אחר בדקו את תקינות הרכב ובצעו טיפולים מונעים וטיפולים בתקלות. 

3. כנהגים הקפידו על חוקי וכללי הנהיגה, אבל הביאו בחשבון שאנחנו חיים במדינת ישראל ולא כל הנהגים עושים זאת. כמובן שזה כולל גם מנוחה במצב של עייפות והימנעות משתיית משקאות אלכוהולים. לא חייבים לדבר בסלולארי ולסמס בזמן נהיגה.

4. כנוסעים הקפידו על הכללים ואל תטו את הקשב של הנהג מהכביש אליכם.

ההקשר המשפחתי
יכולת ההערכה של סיכונים שיש למבוגרים לא בהכרח קיימת לילדים בגיל צעיר. לוו אותם בחצית כביש.
כמעט בבכל תחום יש יתרון לאנשים עם ניסיון. נהגים צעירים צריכים להיות מודעים למגבלות חוסר הניסיון שלהם ולקחת שולי ביטחון רחבים יותר.

כאשר עוסקים בסוגיות בכלכלת המשפחה לרוב גם הילדים שותפים להתנהלות הכלכלית המשפחתית ומשפיעים עליה. אותו דבר נכון גם בדרכים.

הורים צריכים לעזור לילדים לרכוש אורינות פיננסית. אם אינם יכולים לעשות זאת בעצמם, לאפשר למישהו אחר לעשות זאת.

בהתנהלות כלכלית של משפחה יש סיכון נוסף: ההורים שמלמדים את ילדיהם להתנהל כלכלית, לא תמיד עושים זאת בעצמם.
כמובן שהילדים רואים את הדוגמה האישית של ההורים ומתנהגים בהתאם.

אותו סיכון משפחתי קיים גם בכבישים: כשההורים מלמדים את ילדיהם להימנע מסיכונים בכבישים ובעצמם נחשפים לסיכונים מיותרים, כמעט תמיד הילדים יפעלו לפי הדוגמה האישית הפסולה ולא בהתאם למה שלימדו אותם.

"מכונת הכסף"

אתמול ראיתי בהקרנת טרום-בכורה את הסרט "מכונת הכסף". כמקובל במקומותינו, שמו המקורי של הסרט באנגלית שונה. במקרה זה שמו: The Big Short.

הסרט עוסק במשבר הסאבפריים בארצות הברית בשנים 2007 ו-2008 ומבוסס על דמויות אמיתיות.

גיבורי הסרט הם האנשים הלא סימפטיים שמוצאים מדוע אחרים טועים. הוא מתמקד בשלושה מומחים בשוק ההון, שחשבו שנוטלי הלוואות סאבפריים לקחו סיכונים שלא יעמדו בהם ולכן צפוי משבר בשוק הדיור האמריקאי ובעקבותיו גם בכלכלה האמריקאית.

הם לא רק חשבו, אלא גם הימרו בכספם ובכספי המשקיעים שלהם נגד השוק.

הם המרו נגד כמעט כל המומחים והבנקים הגדולים ובדיעבד אפשר להגיד שהם צדקו. 

אינני מבקר סרטים. אני יועץ בכלכלת המשפחה ולכן אתמקד בטעויות שעשו אחרים בארצות הברית, שאולי חלק מהמשפחות בישראל וחלק מהעסקים בישראל, עושים היום טעויות דומות.

לקחים ממשבר הסאבפריים

1. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה

אחד הטיעונים של אלה שביטלו את דעתם של שלושת המומחים היה, שמעולם לא קרס בנק אמריקאי שנתן משכנתאות ולכן לא סביר שזה יקרה.

המציאות הייתה שמספר בנקים אמריקאים שנתנו משכנתאות קרסו.

שימו לב: גם הריבית האפסית בארץ לא בהכרח תישאר אפסית לעולם. מחירי הדירות הגבוהים בישראל לא בהכרח יהיו גבוהים בעוד כמה שנים.

2. הצלחה מובילה לביטחון מופרז בהמשך ההצלחה

גם זה סוג של "מה שהיה לא בהכרח מה שיהיה". הצלחה במכירת או ברכישת דירה אחת, שתיים או אפילו חמש באמצעות הלוואות סאבפריים לא בהכרח יובילו להצלחה הבאה.

זה מה שקרה במשבר הסאבפריים ללווים, למתווכי הדירות ולבנקים.

עם כל הצלחה גדל הביטחון וגדלה הנכונות לקחת סיכונים גדולים יותר. עד שבסוף מתממשים הסיכונים והכל קורס.

האם חלק ממשקי הבית לוקחי המשכנתאות, ההלוואות, האובדרפט או אשראי אחר בישראל אינם נמצאים על מסלול התרסקות כזה? התשובה לשאלה היא חיובית. כל מה שנותר לכם זה לשאול האם אתם לא נמצאים ברמת סיכון גבוהה להתרחשות אירוע כזה? 

3. השטן נמצא בפרטים הקטנים
במשבר הסאבפריים אגחו (יצרו אג"ח) המבוססים על הלוואות סאבפריים. אגרות החוב זכו לדירוגים טובים מחברות הדירוג. במקרים מסוימים אפילו AAA. המונח המתאר את מה שהן באמת היו שוות הוא: אג"ח זבל, כלומר: הן היו אג"ח שהסיכוי שהלווה יפרע אותן (הלווה במקרה של האג"ח הם הבנקים האמריקאים) נמוך. 

רבים התייחסו לאג"ח אלה על פי הדירוג. גיבורי הסרט, הלכו לבדוק את הפרטים של מה מצבם האמיתי של הלווים וההלוואות. למשל: כמה מהם מפגרים בהחזרי המשכנתה? עבודה קשה אבל עבודה הנותנת תמונה ריאלית של המצב.

לקורא הממוצע יהיה קשה עד בלתי אפשרי לבדוק את מצבן האמיתי של מניות או אגרות חוב. הוא יכול, באופן חלקי, להתמודד עם זה באמצעות שמיעת כמה דיעות של מומחים. אבל בנושאים אחרים, למשל: בניהול מאזן ההוצאות וההכנסות שלו, הוא יכול וצריך לרדת לפרטים על מנת לא להוציא יותר מהכנסותיו. 

4. אל תסמכו על אף אחד באופן עיוור
תשאלו את נפגעי ההונאה של מיידוף והם יגידו לכם שאני צודק. לא צריך להפסיד הרבה כסף, כמו שהם הפסידו, אל מנת להבין את זה.
בסרט וקרוב לוודאי במציאות, סמכו נוטלי משכנתאות באופן עיוור על המתווכים (אחרי התנסות בסיפור הצלחה אחד או שניים), המתווכים סמכו על הבנקים וכמעט כולם על חברות הדירוג.
גם כשאתם סומכים על מישהו בידקו אותו. גם מי שפועל נכון והוגן עלול לטעות.

5. אל תקחו הלוואות או אשראי שאולי לא תצליחו לעמוד בהחזר
זה בדיוק מה שקרה ללווים רבים במשבר הסאבפריים בארצות הברית.
 הם חשבו שלהם זה לא יקרה. תחשבו שלכם זה יכול לקרות. הימנעו מלקיחת הלוואות לא חיוניות, מאוברדרפט, מכרטיסי אשראי מתגלגלים ומפריסה ארוכה של החזרי עסקאות בכרטיסי אשראי. 

השאלה האם תוכלו לעמוד בהחזר? אינה שאלה טריוויאלית, כשמדובר במשכנתה לעשרים שנה, באוברדרפט מתמשך וטופח או במספר גדול של הלוואות קטנות. 
רובנו לא ממש יודעים מה יהיה מצבנו הכלכלי בעוד עשר או עשרים שנה.

הזווית האישית שלי
כמו המוחים בסרט, אני לא סומך באופן עיוור על אף אחד ולכן כבר קרה לי שבנושאים מקצועיים פעלתי באופן שונה מאשר מרבית העמיתים שלי.
כיבדתי את המומחים ואת דעתם, אבל גם כאשר חשבתי שהם מגדולי המומחים בעולם בתחומם, בדקתי את מה שהם אמרו.

כמעט תמיד כשהלכתי נגד הזרם (לאחר בדיקה מעמיקה) בדיעבד התברר שצדקתי. כמה לקוחות, שנתתי להם ייעוץ, הרוויחו מזה הרבה כסף או לחילופין מנעו מעצמם הפסד כספי משמעותי.

לפעמים גם אני הרווחתי מזה כסף. כך למשל, במשבר הסאבפריים, בדקתי היטב טענה של מומחה, שחשב שמשבר כזה עלול להתרחש.
מכרתי תיק השקעות מוטה מניות לפני שהתרחש המשבר בארה"ב ולפני שגלש משם לעולם כלו, כולל ישראל.

כשזה התרחש, רבים ברחו בפאניקה לאפיקי השקעה הסולידיים ביותר כשמטרתם היא רק למזער את ההפסדים. אני כבר הייתי שם כמה חודשים קודם.  

חשבון נפש וחשבון כיס

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתיעצות בפיקוד צפון. מקור התמונה: ויקיפדיה

יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש. דתיים ומסורתיים מבקשים מבורא עולם סליחה על חטאים שבין אדם לחברו ועושים חשבון נפש באמצעותו הם בודקים את עצמם היכן טעו. 

החל משנת 1973, יום הכיפורים מזוהה בתודעה של רבים עם המלחמה שהתחילה בו. מלחמה קשה, שוועדת חקירה ממלכתית מצאה פגמים חמורים בהתנהלותם של אנשים בכירים במערכת.

בפוסט זה, אציע לכם גם לעשות חשבון נפש כלכלי או כפי שקראתי לו בכותרת חשבון כיס.

איני מציע לכם לבקש סליחה מילדים, בני/בנות זוג, הורים ואחרים, שההתנהלות הכלכלית שלכם פגעה בהם. במקום זאת אני מציע לכם החל מסיום חשבון הכיס להתנהג אחרת.

לא כל מה שכתוב בפסקאות הבאות נכון לגבי כל הקוראים. אני בטוח שכל חטא שיוזכר כאן מומש על ידי חלק מהקוראים.

איפה חטאנו כלכלית כלפי ילדינו?

יש הורים שחטאו בכך שלא עבדו מספיק על מנת שלילדיהם יהיה אוכל מספיק או אוכל בריא מספיק לצורך התפתחותם.

יש הורים שחטאו בכך שלא אפשרו לילדיהם ללמוד ולהתפתח ואולי העדיפו להוציא את כספם על מותרות שונות עבור עצמם.

החטא היותר שכיח דווקא הפוך: הורים שאינם שמים גבולות כלכליים לילדיהם ונותנים להם את כל מה שהם מבקשים. האבא הופך לכספומט והאימא לבנקומטית.  

הנזק בנתינת כספים ללא גבולות לילדים הוא רב ממדי:

1. הילד לומד שאין גבולות. הוא ידרוש יותר ויותר ולא רק מהוריו.

2. הילד לא זוכה לחינוך פיננסי ולחינוך לאחריות ולא זוכה בהתנסות הדורשת ממנו לנהל את משאביו הכלכליים. הוא כנראה יתנהל רע בתחילת דרכו הכלכלית העצמאית.

      

3. הכסף הוא "האליבי" של ההורים על כך, שהם אינם מקדישים זמן ותשומת לב לילדים. במקום להבין אותו או לעשות איתו פעילויות משותפות, ההורים קונים לו סמארטפון, מחשב וטלוויזיה שיעסיקו אותו.

      

4. הילד הופך לתוצר של תרבות הצריכה וקונה כל מה שאחרים בסביבתו קונים.  

איפה חטאנו כלכלית כלפי בני/בנות זוגנו?

החטאים העיקריים הם:

1. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על קניות יקרות שמלות ופרטי ביגוד, טלפונים חכמים ומחשבים, ארוחות מפוארות ונסיעות לחו"ל, כרטיסי פיס, לוטו, טוטו והימורים אחרים וכיו"ב.

כנראה שהדוגמאות שנתתי הן חלקיות. כשאתם עושים את חשבון הכיס, תחשבו בעצמכם על הוצאות יקרות שהוצאתם בלי שבן-הזוג/ בת-הזוג יודע. 

 2. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על כרטיסי אשראי שיש לנו כשיש יותר כרטיסי אשראי, רוב האנשים מתקשים לשלוט בהוצאות שלהם.

 3. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על חשבון בנק שלנו והוא אינו שותף בו.

אולי זה נראה לכם נדיר, אבל מחקרים הראו שבארצות הברית זה קורה בשכיחות גבוהה בהרבה ממה שאתם חושבים.

הסתרת מידע היא המכנה המשותף לחטאים העיקריים לעיל וחטאים דומים שלא הזכרתי. כשמסתירים מידע קשה לנהל את כלכלת המשפחה, משום שאיננו יודעים את מצבה הכלכלי של המשפחה.

איפה חטאנו כלכלית כמשפחה?

חשבון הנפש בסעיף זה מתמקד בטעויות שעשתה משפחה. כפי שבחשבון נפש הוא ייחודי לכל אדם, כך גם חשבון כיס הוא אישי ומשפחתי. כל אחד והטעויות שלו. הטעויות הנפוצות יוצגו בהמשך.

יש קשר בין הטעויות הנפוצות העיקריות: להוציא יותר מההכנסות,  לקחת יותר מדי הלוואות, להיות באוברדרפט ו"לגהץ" את כרטיסי האשראי בסכומים גבוהים מדי.

כשמתווספת ל"גיהוץ" חלוקת החיוב לתשלומים עם ריבית, הטעות גדולה יותר. אם משתמשים בכרטיס אשראי מתגלגל, המאפשר לנו לקבוע את גובה התשלום החודשי, במחיר של ריבית רצחנית, טעותנו גדולה אפילו יותר.

המשותף לכל הטעויות הנפוצות הוא הוצאה גדולה מדי בהשוואה להכנסות.

לטעות זו מצטרפת, בתדירות גבוהה, חוסר בקרה: לא רק שמוציאים יותר מדי, בנוסף לכך גם לא יודעים שמוציאים יותר מדי ולא יודעים על איזה סעיפי הוצאה מוציאים יותר מדי.

איזה לקחים נוכל להפיק ממלחמת יום הכיפורים?

הטעות המרכזית במלחמת יום הכיפורים הייתה בניהול סיכונים. העריכו את הסיכונים למלחמה כהרבה יותר קטנים ממה שהיו באמת.

ניקח לדוגמה את מפקד המודיעין בדרגת אלוף, שקיבל דיווח מדויק מקצין מודיעין בפיקוד הדרום. הדיווח פירט את היערכות הכוחות המצריים ואת ההערכה הברורה (והנכונה בדיעבד) שפניהם של המצרים למלחמה.

מפקד המודיעין העריך בהערכת חסר את הסיכון למלחמה ולא דרש היערכות מידית.

אינני היסטוריון צבאי ופני הם לעתיד הכלכלי של משפחות ולא לטעויות צבאיות ומדיניות, שנעשו לפני יותר מ-40 שנה.

מה שאני בא להגיד הוא, שגם משפחות רבות בישראל מעריכות את הסיכונים הכלכליים בהערכת חסר ולכן מנהלות אותם באופן לא נאות.

אני מתכוון לסיכונים העיקריים הבאים:

1. פנסיה – האם אנחנו חוסכים מספיק על מנת שיהיו לנו משאבים כלכליים מספיקים כאשר נפרוש לגמלאות?

הטיפול בסיכון: חיסכון פנסיוני וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

2. דיור ומשכנתאות – האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש את הדירה שאנו רוצים לרכוש? האם נוכל להחזיר את המשכנתה גם בעוד עשר או עשרים שנה?

הטיפול בסיכון: הימנעות מרכישת דירה שהיא מעבר לאפשרותנו הכלכלית. לקיחת משכנתה שאינה גדולה יחסית להכנסתנו השוטפת ולשווי הדירה ובחירת משכנתאות הניתנות למיחזור ללא קנסות כבדים

3. פטירה – האם יהיו למשפחה משאבים מספיקים אם חו"ח אחד ממפרנסיה ילך לעולמו בטרם עת?

הטיפול בסיכון: ביטוח חיים וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 4. בריאות – האם חו"ח יצטרך מישהו מבני המשפחה טיפולים רפואיים עתירי ממון, למשל: ניתוח בחו"ל או תרופות מחוץ לסל?

הטיפול בסיכון: ביטוח בריאות וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 5. פיטורים מעבודה -  האם ומתי נפוטר ממקום עבודה? כמעט כל עובד בסקטור הפרטי צפוי להיות מפוטר לפחות פעם אחת.

הטיפול בסיכון: צבירת נכסים פיננסיים נוספים, דמי אבטלה מביטוח לאומי, היערכות לעבודה אחרת, למשוך פיצויים מהחיסכון הפנסיוני רק אם אין ברירה (המשיכה תפגע בפנסיה בעתיד). 

ועוד לקח קטן ממלחמת יום הכיפורים שמתאים גם לחשבון הנפש וגם לחשבון הכיס: אל תזלזל בבני אדם אחרים, כפי שעשו כמה מהמנהיגים במלחמת יום הכיפורים.

בהיבט הכלכלי המשמעות היא לא לזלזל בבת הזוג (גם לא בבן הזוג אבל זה פחות נפוץ), אל תזלזל בילדים שיכולים להבין, ברמה המתאימה לגילם, סוגיות כלכליות ואף לתרום תרומה חיובית בהתנהלותם.

אל תזלזל בעמיתך לעבודה ובאנשי מקצוע בתחומם, שאולי תוכל לעשות שימוש מושכל בעצתם או במידע שיתנו לך.

לא לזלזל אין פירושו לקבל אוטומטית את דעתם. גם ייחוס משקל יתר לדעתם של אנשים עלול להתברר כבכייה לשנים ארוכות.  

מאחל לכם חשבון נפש מועיל וחשבון כיס אפקטיבי ביום כיפור.

קראו בבלוג של Finupp על 5 החטאים הכלכליים שאתם צריכים לבקש עליהם סליחה בכיפור הזה.