‏הצגת רשומות עם תוויות עשיר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עשיר. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 6 בדצמבר 2019

סיפורי ירושות: צרות של עשירים

מראה כללי של הישוב נטף. מקור התמונה: ויקיפדיה

זה קרה במסעדת "רמה" בנטף הרבה שנים לפני השריפה שכילתה אותה.
כשסיימנו את הארוחה ניגשה האורחת מחו"ל לשלם. מיהרתי לעצור אותה ואמרתי: "אנחנו הזמננו אותך. אני משלם". 
היא הסתכלה עלי מופתעת. אני שילמתי. 

החלק הרלוונטי לענייננו בסיפור היא השאלה: מדוע אורחת מופתעת מזה שלא היא משלמת על ארוחה שהזמינו אותה אליה? 
הסיפור מתחיל שני דורות קודם. דור הסבים שלה הקים עסק מצליח בקנה מידה עולמי והתעשר. 

הכותרת של הפוסט הראשון בסדרת פוסטים זו הייתה: סיפורי ירושות בחיים ואחריהם. 
הפוסט הראשון עסק בכאלה שאחד מהוריהם בחר שלא להוריש להם דבר אחרי מותו.

הפוסט הזה עוסק בירושה בחיים. 
אחרי התעשרות דור הסבים כל אחד מדור הנכדים קיבל סכום כסף גדול מהוריהם כשההורים היו עדיין בחיים. 

המונח "סכום כסף גדול" הוא מונח הממעיט מערכו של הסכום. במקרה הזה מדובר בסכום המספיק לחיי נוחות למשך כל החיים ללא צורך בהכנסות נוספות. 


מדוע הופתעה האורחת?

כשיודעים שמישהו מאוד עשיר יש לאנשים רבים נטייה לגלגל תשלומים עליו: הוא הרי לא צריך לעבוד בשביל הכסף ואנחנו עובדים קשה או בשבילו זה סכום פעוט ועבורנו זה סכום משמעותי. 
התוצאה הייתה שכמעט תמיד כשהלכה למסעדה ביחד עם אנשים אחרים היא הייתה זו ששילמה. זה כבר הפך למעין הרגל. החריגה מהדפוס הזה הפתיעה אותה. 

מזווית שלי כשאני מזמין מישהו או מישהי לארוחה, שאין לי בעיה לשלם את העלות שלה, אני הוא זה שמשלם. אין לזה שום קשר למצבו הפיננסי של המוזמן או המוזמנת.
הפוסט הזה מתמקד במשמעויות של ירושה ולכן נבחן בהמשכו את ההשלכות של ירושה גדולה או אפילו גדולה מדי. 


איך מנהלים את כלכלת המשפחה?  


שימו לב שכל ניהול כלכלת המשפחה המתואר בבלוג זה ובמקומות אחרים אינו רלוונטי: אין צורך לעבוד על מנת שיהיו הכנסות. אין צורך ממשי להגביל הוצאות. אין צורך בחיסכון פנסיוני ובחיסכון לזמן קצר או בינוני. אפשר בקלות לקנות כמה דירות ללא משכנתה. 

נניח שמגיע אלי לקוח כזה ואומר לי שאין לו עניין בהגדלת הונו. 
התהליך שאני מבצע הוא:

1. בדיקה שאכן סכומי הכסף מספיקים לכל החיים גם בהתנהלות פזרנית.

2. ממליץ למצוא מנהל השקעות ולהנחות אותו להשקיע חלק מהכסף באפיק סולידי במטרה לשמור על הערך הריאלי של הקרן. חלק אחר להשקיע ברמת סיכון נמוכה עם משיכה חודשית בגובה הנדרש בתוספת 10% או 15%, בלי לפגוע בשווי הריאלי של הקרן.
את שאר הכסף להשקיע ברמת סיכון גבוהה יותר במטרה ליצר תשואות גבוהות. 

זהו כל הייעוץ הנדרש לדעתי. 

מה עושים?


אדם הצריך לפרנס את עצמו עובד ו/או לומד גם כדי לפרנס את עצמו טוב יותר. העיסוק הזה ממלא מספר שעות רב במהלך היום. 
במצב שבו אין שום צורך לעבוד השאלה שבכותרת היא שאלה רלוונטית.

תשובות אפשריות שאלה: 

1. להשקיע במשפחה

2. ללמוד את מה שמעניין.

3. לעבוד ללא קשר להכנסה.

4. להתנדב ולעזור לכאלה הזקוקים לסיוע

5. פעילות חברתית

6. תחביבים

למי שאינו יזם מטבעו ואין לו משהו המעניין אותו זה עלול לא לתת תעסוקה מלאה ומספקת לאורך זמן. 

כמובן שאפשר לעבוד גם בעסק משפחתי או ליזום הקמת עסק חדש.

הבעיה החברתית


הסיטואציה שתיארתי בתחילת הפוסט, בה מצפים ממישהו עשיר במיוחד לשלם, מתרחשת לא רק במסעדות. 
כשהחברים שלך מצפים שכל פעם תשלם עבורם או תעזור להם כלכלית אי אפשר להימנע מלשאול את השאלה: 
האם באמת חברים שלי או שמה שמעניין אותם זה הכסף שלי?

זה יוצר חשדנות כלפי אנשים המקשה על חברויות. ראיתי גם כאלה שעושרם הרב והחשדנות המלווה אליו הרסו את הקשרים הזוגיים שיצרו. 

המציאות היא שחלק מהחברים שלהם הם חברים בגלל מי שהם.
חלק מהחברים שלהם חברים שלהם רק בגלל עושרם ואצל אחרים זה שילוב של שני הדברים.
החשדנות עלולה לפגוע גם בקשרים עם אלה שהחברות אינה קשורה כלל לעושר. 

אפשר ליצור חברויות עם אנשים שגם הם עשירים במידה דומה. אלה לא מצפים שישלמו בעדם.
אם זהו המכנה המשותף היחיד, זהו מתכון ליחסים רדודים. 
כשמדובר בדור שני או שלישי לעושר, גם הפעילויות המשותפות עלולות להיות משמימות. 

סטיק ב-80 דולר או מטוס שעשועים?


בכתבה על עשירים צנועים נכתב שוורן באפט, אחד מעשרת האנשים העשירים בעולם, נוהג לפנק את עצמו מדי פעם בסטיק שעולה 80 דולר.
יש עשירים הקונים מטוס פרטי המשמש להם רק לבילויים ולחופשות. 

במקרים רבים בני הדור הראשון להתעשרות אינם מבזבזים כסף ללא חשבון. רבים מהם עבדו קשה על מנת להרוויח את הונם.
הדור השני שכבר נולד עם "כפית של כסף" מתנהל במקרים רבים פחות טוב ומפחית את ההון הרב שנצבר. 
הדור השלישי הוא במקרים רבים גרוע מהדור השני. 

מטוס פרטי לחופשות ובילויים הוא שכיח יותר בדור השלישי או השני. מטוס פרטי לבילויים הוא רק סמל לקטגוריה של בזבוז ללא צורך אמיתי. זה עשוי להיות גם סוג אחר של בזבוז רק משום שהוא יכול להרשות לעצמו והוא רוצה להראות שהוא יכול להרשות לעצמו. 

כשמרכז החיים הוא העושר שהושג על ידי אחרים, במקרים רבים, זוהי הרדידות של הקשרים החברתיים שצוינה בפסקה הקודמת.

סיכום צרות של עשירים

בפוסט זה נדמה לי שהצגתי גם קשיים בירושה גדולה או גדולה מדי עוד בחיי המוריש. 
יש כאלה שהעושר הרב והמוקדם מדי יגרום להם יותר צרות מאושר.


    




יום ראשון, 9 בנובמבר 2014

כסף קטן - כסף גדול

מה זה כסף קטן שאפשר להתעלם ממנו? הכל תלוי בעיני המתבונן.
אם חשבתם שבעיני עשירים סכומים קטנים הם חסרי משמעות, ייתכן שטעיתם, לפחות בחלק מהמקרים,  כפי שתראו בסיפורים הקטנים מהחיים בהמשך פוסט זה.

אם חשבתם שבעיני אנשים המשתכרים מעט ונאבקים על מנת לשרוד ללא אוברדרפט או עם אוברדרפט קטן ככל האפשר, כל אגורה חשובה, יש לי הפתעה בשבילכם. ראיתי כבר אנשים עניים, המזלזלים בסכומי כסף קטנים. גם על זה אספר בהמשך.

הנקמה


לפני כמה עשרות שנים גר אחד מחברי בדירה שכורה. בעל הדירה האמיד, שהשכיר מספר רב של דירות, מרר את חייו. במפגשים הרבים ביניהם בדירה חברי סבל ובעל הבית, שגבה ממנו כספים נוספים באמתלות שונות, נהנה.  

עד שהגיע יום הנקמה, בו לפי דברי חברי, בעל הבית סבל והוא היה זה ששמח. בזמן המפגש בדירה, הופיע בנו של בעל הבית וסיפר לאביו שאיבד את כרטיסיית האוטובוס (המקביל לרב קו לפני עשרות שנים. בכל כרטיסיה היו כ-20 נסיעות מקומיות באוטובוס. מחיר נסיעה היום הוא כ-6.70 שקל כך שעלות כרטיסיה מלאה היא פחות מ-150 שקל במונחים של היום). 
בעל הבית צווח על בנו הבוכה, כאילו לפחות רצח מישהו.

ללא ספק גם כסף קטן חשוב בעיניו של אותו בעל בית עשיר.

מריבה קשה


אף אחד במשפחה הזו לא צריך לעבוד לפרנסתו. יש להם מספיק כסף לחיות כמה דורות. למרות זאת ראיתי מריבה קשה בין שני בני אותה משפחה סביב השאלה: מי ישלם כמה מאות שקלים? 
במשפחה שלי צריכים לעבוד וזה לא היה קורה. כמה מאיתנו היו מציעים לשלם ובסוף מישהו היה משלם או היינו מתחלקים בתשלום. אני מכיר משפחות אחרות, לא כל כך עשירות שהיו מתנהגות כמונו.

סביר שגם באותה משפחה עשירה במיוחד לא מזלזלים בכסף קטן

קיבלתי הנחה


משפחה על סף תהום כלכלי שהגיעה אלי לייעוץ. ההוצאות החודשיות גדולות בהרבה מההכנסות החודשיות. פוטנציאל ההשתכרות העתידי נמוך. ההנחיות שלי היו חד-משמעיות: עד להתייצבות כלכלית לא להוציא שום הוצאה שאינה הכרחית. רוצים להוציא משהו שאינכם בטוחים ב-100% שהוא חיוני? צלצלו אלי ונברר ביחד. 
זהו מקרה קשה במיוחד: בדרך כלל איני נותן ללקוחותיי הנחיות קיצוניות כל כך. במקרה זה החלופה היא התרסקות.    

בפגישה הבאה שמעתי על חוגים חדשים אליהם נרשם בן משפחה בוגר, ללא התייעצות איתי. "האם זה חיוני?" שאלתי. "קיבלתי 50% הנחה. זה מאד זול כמה מאות שקלים" הייתה התשובה.

יש כאלה שמצבם הכלכלי עגום ובכל זאת מזלזלים בסכומי כסף של מאות שקלים.

לא כדאי להתעסק עם סכום קטן


גם המשפחה בסיפור זה במצב כלכלי עגום. בהנחה הסבירה, שלא יזכו בפיס או לא ירשו סכום כסף גדול,  יש רק דרך אחת לשרוד: לא להוציא הוצאות מיותרות ולמכור את הדירה ולקנות במקומה דירה זולה בהרבה (המשפחה אינה רוצה לגור בשכירות). את הפרש הכסף מהחלפת הדירה להשקיע בתבונה. 

להקטין את רכיב הביטוח בחיסכון הפנסיוני הזעום ולהגדיל את החיסכון כפי שהמשפחה מבינה ואני המלצתי? "לא. זה כסף קטן מה זה משנה?"

למשוך חיסכון כספי קטן לפנסיה הלא כל כך רחוקה? "כן. זה כסף קטן מה זה משנה?"

הרי לכם עוד משפחה שמצבה הכלכלי גרוע במיוחד שאינה מייחסת חשיבות לסכומים של מאות שקלים.

כסף קטן עשוי להצטבר לכסף גדול


המשפחות בשני הסיפורים הראשונים, יכולות להתעלם מהוצאות "קטנות". בהחלט ייתכן שיש לא מעט משפחות במצבן שמתעלמות מהוצאות של סכומים "קטנים".


קטן וגדול הם מושגים יחסיים. הוצאה קטנה של אחד היא הון עתק לשני. למשפחות בשני הסיפורים האחרונים כל הוצאה אינה קטנה.

הבעיה עם הוצאות "קטנות" שמתעלמים מהן, היא שלאורך זמן הן מצטברות לסכומים גדולים. 
כשהתעלמות מהוצאות קטנות הופכת להרגל או לדפוס התנהלות עלולה להיווצר בעיה. 
זה נכון לא רק למשפחות שהכנסתן 3,000-4,000 ש"ח לחודש. ראיתי כבר משפחות עם הכנסה של 30,000 ש"ח לחודש, שמוציאות יותר מהכנסתן ובהתנהלות טובה יותר, בלי לוותר על רמת חיים סבירה בעיניהן, היו יכולות לחסוך, במקום לדאוג איך "יגמרו את החודש".

לא כל ההוצאות הקטנות שוות


איני מטיף לסגפנות. מי שיש לו יכול להוציא כספים. תתפלאו, אבל גם מי שאין לו יכול להוציא מדי פעם הוצאה קטנה להנאתו: מסעדה ביום הולדת, חוג העשרה לילד או משהו אחר הקרוב לליבו. מי שאין לו יכול, כאשר דפוס ההתנהלות הקבוע שלו אינו מתעלם מהוצאות קטנות.


תפיסת העולם שלי היא שיש הוצאות קטנות, שחשיבותן היא עניין סובייקטיבי: לאחת הן חשובות לחברתה לא. זאת שזה חשוב לה תוותר על הוצאה קטנה אחרת, אם מצבה מחייב זאת ודפוס התנהלותה הכלכלית נאות. 

אבל יש גם הוצאות אחרות שמהן יש להימנע ובהן דין פרוטה כדין מאה. איני דואג לבעלי ומנהלי בנקים, חברות ביטוח, חברות טלפונים ורשתות מרכולים. הם יסתדרו כלכלית גם אם החברה שלהם לא תגבה ממני כספים, שאינם מגיעים לה.

אני ממליץ גם למי שמתייעץ איתי בכלכלת משפחתו לנהוג כמוני. לא לשלם מה שלא צריך לאותם גורמים ולגורמים אחרים המוכרים שירותים או מוצרים. 

מה צריך ומה לא צריך? יש הוצאות שלגביהן התשובה פשוטה וחד-משמעית. בלא מעט מקרים זה מורכב יותר ולפעמים שונה מאדם לאדם וממשפחה למשפחה.


טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...