פנסיה: לעצמאים קשה יותר

 

בפוסט קודם: איזון משאבים בגירושים: הממשק בין אקטואר ליועץ בכלכלת המשפחה, התייחסתי להרצאאה בזום של האקטואר ד"ר רון קדם, שניתנה במסגרת הרצאות שמארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה. 

בפוסט זה אתיחס להרצאה טובה אחרת שניתנה באותה מסגרת. כשאני אומר "אתיחס", אני מתכוון לזה שאני מביא את עיקרי הדברים שנאמרו בהרצאה, אבל גם מוסיף פרספקטיבה משלי. 

פוסט זה מתייחס להרצאתו של נדב טסלר על תכנון פנסיה של עצמאים. 

טסלר הוא מומחה ידוע בתחום הפנסיה. הוא גם הכותב של אתר בעל ערך בתחום זה הנקרא: פנסיוני להבין את הפנסיה. 

פנסיה של שכירים

מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום לשכירים הייתה פנסיה טובה יותר מאשר לעצמאים. 

הפנסיה של שכירים, שהגיעו בשנים האחרונות לגיל הפנסיה, עשויה להגיע לכ-70% משכרם. העולם השתנה ובני דור ה-Y ודור ה-Z צפויים כנראה לקבל פנסיה של כ-30%-50% משכרם.  

אחד הגורמים לכך היא העובדה, שמרבית בני הדורות הקודמים היו שכירים ומיעטו להחליף מקומות עבודה. הצעירים של היום עובדים במקומות יציבים פחות ובנוסף גם נוטים להחליף מקומות עבודה. הם צפויים לא לעבוד ברצף עד גיל הפרישה. הם גם עשויים למצוא את עצמם עובדים כעצמאים בחלק משנות עבודתם. 

 

פנסיה של עצמאים

 

מה שאני כותב כאן לא בהכרח נכון לכל סוגי העצמאים. כך למשל, עצמאי מסוג עצמכיר עשוי לחסוך סכום דומה לזה שחוסך שכיר.

ההבדל היסודי בין עצמאי לשכיר הוא שלשכיר יש מעביד המפקיד לו לפנסיה בכל חודש. עצמאי צריך להחליט לבד מתי להפקיד וכמה להפקיד.  

לפני שהייתה חובה חוקית להפקיד לפנסיה עצמאי שאל את עצמו: האם בכלל עליו להפקיד לפנסיה? ייתכן גם שלא שאל ולא הפקיד.

פנסיית חובה לעצמאים שיפרה את מצבם הפנסיוני של עצמאים שהם מספיק צעירים. זה מאוחר מדי עבור אלה שהיו בשנות ה-50 וה-60 של חייהם כאשר נכנסה לתוקף פנסיית חובה לעצמאים. 

למרות השיפור ביחס לעבר, מצבם, בדרך כלל, גרוע בהרבה ממצבם של שכירים. 

טסלר אומר שהם עשויים לבנות על האפשרות להמשיך לעבוד כעצמאים גם לאחר גיל הפנסיה. ייתכן שמצבם הבריאותי לא יאפשר להם לעשות זאת. הפנסיה לא תספיק והם יאלצו להתחיל לעבוד כשכירים. 

אני מוסיף, שגם אם מצבם יאפשר להם לעבוד, עלולים להיות שינויים בשוק. מתחרים חדשים ואפילו מתחרים וותיקים עלולים לדחוק אותם החוצה מהשוק. 

המצב הזה מחייב עצמאים לתכנון יצירתי של הפנסיה שלהם.

דילמה ראשונה: הפקדה חודשית לפנסיה או הפקדה שנתית

הפקדה חודשית עדיפה על אף הקושי במימושה בגלל חוסר היציבות בהכנסות של חלק מהעצמאים. היתרון הראשון הוא שהיא מאפשרת כיסויים ביטוחיים כמו אובדן כושר עבודה. 

היתרון השני הוא ביצירת מסגרת קבועה של צבירה. כשמפקידים הפקדה חד פעמית בסוף שנת מס, לא תמיד יש לעצמאי את סכום הכסף שתכנן להפקיד. הוא עלול להפקיד פחות ולצבור פחות ממה שתכנן. 

היתרון השלישי עשויים להיות רווחים על ההשקעה במהלך השנה. כמובן שזה אל וודאי שיהיו רווחים.

פיתרונות יצירתיים

 

חשוב להבין שהפיתרון צריך להיות מותאם באופן ספציפי לכל עצמאי.

במקרה של אובדן כושר עבודה

פתרונות יצירתיים כוללים שימוש באפיקי חיסכון נוספים ובביטוחים. 

כך למשל, כשמתרחש אירוע של אובדן כושר עבודה לשכיר יש ימי חופשה וימי מחלה. הם יכולים לעזור לו לעבור את התקופה עד לקבלת סכום חודשי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה.

לעצמאי אין חופשות וימי מחלה. עליו למצוא מקורות מימון אחרים.

טסלר מציע למשל ביטוח מחלות קשות. זוהי גם אחת הסיבות לאובדן כושר עבודה. אם הפסקת עבודה, נובעת ממחלה קשה, הביטוח עשוי להיות מקור מימון. 

הצעה אחרת היא חיסכון בקרן השתלמות. בנוסף להטבת המס בחיסכון כזה, עמיתים בקרן השתלמות זכאים להלוואה בתנאים טובים במיוחד. 

גם הלוואה כזו עשויה להיות מקור מימון.

להשלמת הפנסיה

כפי שכבר ציינתי, גם שכירים צעירים צריכים לחשוב על מקורות פיננסיים שיהיו הרובד השלישי של הפנסיה שלהם בעתיד הרחוק. 

עצמאים צריכים לחשוב על זה יותר. 

 

מקור ראשון: קופת גמל להשקעה

בקופת גמל להשקעה אפשר להשקיע עד 70 אלף שקלים לשנה. אין הטבת מס על ההפקדה אבל הכסף נזיל בשיעורי מס רגילים על הרווחים. אפשר גם לשמור אותו עד לגיל הפנסיה ולהשתמש בו להגדלת קצבת הפנסיה.

 

מקור שני: קרן ההשתלמות

בהפקדה לקרן השתלמות יש הטבות מס. שמירה על כספים בקרן עד לגיל פרישה עשויה לספק השלמה לפנסיה. זאת על אף שקרן השתלמות אינה מכשיר לחיסכון פנסיוני.

מקור שלישי: קופת גמל

קופת גמל רגילה עשויה למלא שני תפקידים: חיסכון פנסיוני במקום קרן פנסיה והשלמה לחיסכון פנסיוני. בשני המקרים מקבלים הטבות מס אבל ניתן לקבל קצבה חודשית רק בגיל המתקרב לגיל הפרישה מעבודה. 

הקצבה היא רק באמצעות קופת גמל משלמת לקצבה. 

במקרה של חיסכון עיקרי לפנסיה עשוי להיות חשוב לדאוג לכיסוי הצד הביטוחי באמצעות ביטוח Risk מתאים.

 

 

פנסיה לעצמאים? לא באמת

 

יותר ויותר מתקבל הרושם שאף אחד לא דואג באמת לפנסיה לעצמאים. 

מצד אחד הממשלה רוצה לאפשר לעצמאים למשוך מכספי הפנסיה שלהם במקום לתת להם תמיכה. כפי שעולה מהכתבה של נדב טסלר בביזפורטל, שכותרתה:
עצמאים המדינה דואגת לכם! (על חשבונכם).

מצד שני עצמאים מעדיפים לחסוך באפיקים אחרים, כפי שעולה באופן חד מהכתבה של נעמי צורף ב"כלכליסט" שכותרתה: למה לחכות לפנסיה? העצמאים מעדיפים קרן השתלמות.  

בפוסט זה אנסה לגעת בתופעה ובשורשיה ויותר חשוב גם להציע לעצמאים כיצד לפעול על מנת שבכל זאת תהיה להם פנסיה סבירה.

כשל העתיד

אחת ההטיות שלנו, שכלכלנים התנהגותיים חקרו, קרויה כשל העתיד. 

אנחנו מוטים לטובת הוצאות בהווה על חשבון העתיד. 

אנחנו מעדיפים להוציא היום ולחסוך פחות לטווח ארוך. 

אנחנו יודעים, בסבירות גבוה, מה יקרה בעוד שנה. אנחנו ממש לא יודעים מה יקרה בעוד עשרים או ארבעים שנה כשנפרוש לגמלאות. 

זה גורם לנו להוציא עכשיו כסף על חשבון חיסכון ארוך טווח.

בהקשר הפנסיוני אנחנו נוטים לחסוך את המינימום האפשרי לפנסיה ואנחנו נוטים למשוך כספי פיצויים ולהקטין משמעותית את גובה הפנסיה.

ריצ'רד ת'יילר, זוכה פרס נובל בכלכלה בשנת 2017,  ביצע ביחד עם פרופסור שלמה בן ארצי מחקר מעשי בשיתוף הרשויות האמריקאיות. המחקר גרם לאזרחים אמריקאים לחסוך יותר לפנסיה באמצעות ניצול הטיות קוגניטיביות אחרות. 

האפשרות למשוך מחיסכון פנסיוני ללא מס

בימי הקורונה העגומים הנוכחיים בממשלת ישראל פועלים בדיוק להיפך. יש צורך בתמיכה בעצמאים, אז במקום מספיק תמיכה, מעודדים אותם למשוך מכספי הפנסיה שלהם באמצעות פטור ממס.

איך תומכים בעצמאים?

למשל ערבות מדינה להלוואות כמו שזה נעשה במדינות אחרות. 

למשל מענקים. 

מהיכן יבוא הכסף?

אין ברירה צריך לצמצם הוצאות לא חיוניות ולחשוב מחוץ לקופסה כיצד להשיג אותן תוצאות או אפילו טובות יותר באמצעות שינויים.

דוגמה להוצאות לא חיוניות: יותר מדי משרדי ממשלה,  חלקם ללא תפקיד מוגדר.

אין ספק, צמצום תקציבים קשה יותר מאשר מימון עצמאים בכספם של העצמאים, אבל מה לעשות "החיים הם לא תמיד פיקניק". מקבלי החלטות צריכים בזמן משבר לקבל גם החלטות קשות. ככה מנהלים משבר. 

קרנות השתלמות במקום קרנות פנסיה?

החוק מחייב עצמאים להפריש לחיסכון פנסיוני. מהכתבה בכלכליסט מתברר כי הרבה עצמאים מפרישים לקרן השתלמות ולא לקרן פנסיה. 

לפני שאתייחס, משפטים ספורים של הסתייגות. קרנות פנסיה אינם מכשיר החיסכון הפנסיוני היחיד. יש גם קופות גמל וביטוחי מנהלים. איני יודע האם הנתונים בכתבה לקחו בחשבון את האפשרות שחלק מהעצמאים הפרישו גם לקופת גמל או ביטוח מנהלים וגם לקרן השתלמות. 

קרן השתלמות אינה מוגדרת פורמלית כמכשיר לחיסכון פנסיוני. בכל זאת, בהנחה, שנתוני הכתבה אינם מוטים קיצונית, יש עצמאים המעדיפים לא לפעול על פי החוק ולחסוך בקרן השתלמות.

ממש לא נראה שיאכפו את החוק ויחייבו אותם להפקיד במכשירים של חיסכון פנסיוני. הנפגעים הישירים הם החוסכים עצמם.

נראה שכשל העתיד משפיע גם על פוליטיקאים ועל עובדים במגזר הציבורי שעוסקים בנושא הזה: חלק מאלה שלא יחסכו מספיק לפנסיה יסתמכו, באופן חלקי לפחות, על הקופה הציבורית כאשר יפסיקו לעבוד.

חסרונות קרן השתלמות

1. אין בה ביטוח כנגד סיכונים: ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. 

כשל העתיד עלול לפגוע בחלק מהחוסכים שלא חשבו על אפשרות כזו.

אגב, ניתן להתגבר על החיסרון הזה באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה, שלא במסגרת החיסכון הפנסיוני. ביטוח חיים הוא שאלה מורכבת יותר מהתחום של ניהול סיכונים. 

בוודאי שיש לא מעט אנשים שצריכים ביטוח חיים. לא בהכרח כל אחד צריך ביטוח חיים.

בכל מקרה מי שצריך יכול לעשות אותו גם בנפרד מהחיסכון הפנסיוני.

2. אין מנגנון מובנה של קצבת פנסיה חודשית

בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מנגנון טבעי לקבלת גמלת פנסיה חודשית. 

הקצבה הזו בלתי מוגבלת בזמן כל עוד החוסך בחיים. בקרן השתלמות אין מנגנון כזה. 

יתרונות קרן השתלמות

שני היתרונות העיקריים שבגללם בוחרים לחסוך בקרן השתלמות הם:

1. נזילות

אפשר להוציא את הכספים אחרי 6 שנות חיסכון.  

2. לא משלמים מס הכנסה על רווחי הון.

3. לא משלמים פרמיה לביטוח.

כל הכסף הולך לחיסכון.

יתרונות  קרן השתלמות כחרב פיפיות

היתרונות הללו מבטאים את כשל העתיד. 

מי שחסך בקרן השתלמות עשוי לפדות את הכסף אחרי שש שנים או יותר במקום לדאוג לעתיד ולהשאיר את החיסכון עד ליציאה לגמלאות. תהיה לו גמלה חודשית נמוכה משמעותית מזו של מי שהפנה את החיסכון לחיסכון פנסיוני.

ביחס לנושא של תשלום פרמיה לביטוח מההפרשה לפנסיה, כבר ציינתי שזה חיסרון לגבי מי שזקוק לביטוח ולא יעשה ביטוח מתאים אחר. 

בנוסף, אל תהיו בטוחים שלנצח לא יהיה מס על רווחי הון מקרנות השתלמות. 

המשבר הכלכלי הקשה ביחד עם משבר הקורונה צפוי לגרום לשינויים מהותיים. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאחת התוצאות תהיה ביטול פטור ממס  על רווחי הון מקרנות השתלמות.  

האם היינו כבר "בסרט הזה"?

היינו בסרט הזה לפחות שלוש פעמים.

הפעם הראשונה: קופת הגמל הקלאסית

קופת הגמל הקלאסית הייתה מכשיר לחיסכון פנסיוני שאחרי מספר שנים ניתן היה למשוך ממנה כספים ללא תשלום מס הכנסה. 

התוצאה: בגלל כשל העתיד רבים משכו את הכסף בתום התקופה. בהדרגה הוארכה התקופה ובסוף שונו הכללים כך שרק במקרים יוצאי דופן ניתן לפדות כסף ללא תשלום מס לפני גיל המתקרב לגיל פרישה.

לפרטים קראו את הפוסט: קופת הגמל הקלאסית.

הפעם השנייה: לא הייתה חובת חיסכון פנסיוני לעצמאים

חובת הפרשה לפנסיה לעצמאים לא נוצרה בחלל ריק. היא באה לטפל בבעיה.

הבעיה הייתה שבהיעדר חובה כזו עצמאים לא חסכו מספיק לפנסיה. 

בגלל ההטיה של כשל העתיד, הם העדיפו בתקופות טובות להשתמש בכסף לצרכים לטווח זמן קצר יותר. בתקופות רעות היה להם ממילא קשה להפריש לפנסיה והם ויתרו על זה.

בלא מעט מקרים זה נבע גם מחוסר הבנה של מהות החיסכון הפנסיוני.

רואה החשבון של העצמאי אמר לו לקראת סוף השנה שאם יפריש סכום מסוים לפנסיה יקבל עליו הטבות מס ולכן המליץ לו להפקיד את הסכום הזה.

רואה החשבון שעשה זאת מילא את תפקידו כראוי אבל נקודות המבט שלו היא: מיסוי. 

החוסך צריך לבחון את הסיכון, שגמלת הפנסיה שלו לא תספיק לו בעתיד הרחוק.  

המסקנה המעשית של בחינה כזו, שלא נעשתה על ידי עצמאים רבים, היא, בהסתברות גבוהה, שיש להפריש לפנסיה סכום גבוה מהסכום שעליו מקבלים הטבות מס.

הפעם השלישית: משיכת פיצויים

פיצויי פיטורים הם חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני. אפשר להשאיר אותם לצורך הפיכתם לחלק מגמלת פנסיה חודשית.

במצבים מסומים, למשל אחרי פיטורים מעבודה, אפשר למשוך אותם ללא תשלום מס על חלק גדול מהסכום או על כל הסכום.

כשל העתיד רלוונטי גם לשכירים ולכן רבים מהם מושכים פיצויים אחרי פיטורים. 

מה עצמאים צריכים לעשות?

אם אתם עצמאים הדבר הכי חשוב שתעשו הוא שתצאו מהנחה שאתם היחידים שתדאגו לפנסיה שלכם. אל תסמכו על המדינה ועל גופים אחרים.

תחת הנחה זו תנסו לעשות אופטימיזציה של החיסכון שלכם בשלושה רבדים:

1. הרובד הבסיסי: קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי

מידת השליטה שלכם בגובה קצבה זו מעטה. העיתוי לחשוב על חלופות של דחייה תמורת קצבה חודשית גבוהה יותר הוא ממש לפני גיל הפרישה.

2. רובד החיסכון הפנסיוני

ברובד זה יש יותר שליטה. 

שני הדברים החשובים הם להימנע ממשיכות מהחיסכון הפנסיוני, למעט מקרים קיצוניים של חוסר ברירה ולחסוך באופן עקבי. 

גורם חשוב נוסף הוא אופטימיזציה של החיסכון. כל שבריר אחוז עשוי להתבטא בהרבה כסף לאורך תקופת חיסכון של ארבעים שנים או יותר.

אופטימיזציה כזו היא אישית ואינה תמיד פשוטה. 

3. רובד החיסכון האישי

ההנחה היא ששני הרבדים הראשונים לא יספיקו ולכן נדרשים משאבים פיננסיים נוספים.

קרן השתלמות עשויה להיות אחד המשאבים האלה , אם לא משתמשים בה לאחר טווח חיסכון של 6-10 שנים.

השקעות וחסכונות בשוק ההון ודירות להשכרה הם דוגמאות למשאבים כאלה. יש כמובן גם דוגמאות אחרות. 

משבר כלכלי אישי: שעות העבודה החבויות של עצמאי

בפוסטים הקודמים בסדרה, שתכליתה לעזור לכאלה שמחפשים עבודה בימים קשים אלה, באמצעות הניסיון האישי שלי, התייחסתי למעבר שלי מחממה מוגנת כשכיר בארגון ממשלתי לחיים הקשים של עצמאי. 

מה שתיארתי בפוסט הקודם התייחס לשעות העבודה עליהן מקבל העצמאי תמורה כספית. לא התייחסתי לשעות הרבות של עבודה חבויה ללא תמורה (Hidden Work).

כאשר העבודה שלכם לא יציבה, כמו במקרה שלי כעצמאי שעבד כיועץ טכנולוגיית מידע ומחשבים, אתם צריכים לחשוב גם על העבודות הבאות. אין די בחשיבה: נדרשת גם היערכות. 

עצמאי צריך לעסוק גם במכירות ובשיווק. עצמאי צריך גם להמשיך להתעדכן וללמוד בתחום עיסוקו ואולי לא רק בתחום עיסוקו.

מדובר בהרבה שעות שלא מקבלים עבורן תמורה כספית. 

בפסקאות הבאות אתאר את דרכי הפעולה שלי בהקשרים לעיל. 

קשר עם אנשים

הקשר המתמשך עם אנשי מקצוע בארגון בו אתה נמצא ובארגונים אחרים מאפשר לדעת על הזדמנויות לייעוץ. לעצמאי אין ברירה אלא לשמור ולטפח קשרים כאלה. 

בנוסף לקשר אישי אחד על אחד, אני נהגתי גם להשתתף בכנסים מקצועיים.

כשהיה ניתן, השתתפתי כמרצה בכנס. דרך טובה להיות בקשר עם אנשים מעמדה שיש סיכוי שישקלו לקבל ייעוצים ממך. 

במקרים אחרים השתתפתי כשומע. לפעמים התעדכנתי גם מקצועית. כמעט תמיד שיחות המסדרון בהפסקות היו חשבות יותר. בהן קיבלתי מידע על הזדמנויות לייעוץ. 

מעקב אחרי פרסומים לבקשות לעבודות ייעוץ

אחת הבעיות של יועץ עצמאי היא שהוא לא תמיד יודע על עבודות ייעוץ פוטנציאליות. מעקב אחרי אתרי אינטרנט רלוונטיים עשוי לספק מידע כזה.

גם הקשרים עם אנשים עשויים לספק מידע כזה.

הצעות ייעוץ

הכנת הצעות ייעוץ דורשת זמן שאין עליו תשלום. חשוב לאסוף מידע רקע על מנת לבנות הצעה שמתאימה לאותו לקוח פוטנציאלי. 

 

שיתופי פעולה

לא כל ייעוץ מתאים לעצמאי. לפעמים נדרש שיתוף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים. צריך למצוא שותפים מתאימים. 

לפעמים מדובר במכרז אליו רשאיות לגשת רק חברות וצריך למצוא חברה מתאימה.

לפעמים היקף העבודה הוא גדול מדי ליועץ עצמאי ונדרש צוות העובד ביחד. 

פרסום

פרסום דורש זמן לחשיבה: כיצד לפרסם באופן אפקטיבי? מימוש המסקנות באמצעות תכנית פעולה ומעקב אחריה.

לא רק שלא מקבלים על זה תשלום לפעמים גם משלמים עבור הפרסום. 

התפיסה האישית שלי

אני לא מוציא כסף על פרסום. במקום זה אני משתמש באמצעים אחרים.

הרצאות

כשמרצים על נושא שיש לכם בו מומחיות זה מגדיל את ההסתברות שיפנו אליכם לתת שירותים מקצועיים באותו תחום.

כתיבת מאמרים

מי שכותב מאמרים מגלה ידע, הבנה ויכולת ניתוח. גם שמו נחשף ועשוי לעלות בהקשר של מתן שירותים מקצועיים.

כתיבת בלוגים

הנוכחות האינטרנטית חשובה. מי שיש לו יותר נוכחות יעלה בחיפוש בגוגל לפני מי שאין לו נוכחות. 

כשמישהו כותב על נושאים מקצועיים יש גם כאלה שקוראים את מה שהוא כותב. 

הם נחשפים לתחום עיסוקו, לשמו ולידע ולהבנה שלו בנושא.

אני כותב פוסטים בארבעה בלוגים על נושאים שונים:

1. לכלכל בתבונה על כלכלת המשפחה.

2. Risk and Crisis על ניהול סיכונים ועל ניהול משברים.

3. ברידג' שלא היכרתם על משחק הברידג'.

  

4. SOA Filling the Gaps על מחשבים וטכנולוגיית המידע. 

שימוש ברשתות חברתיות

אפשר להקים קבוצות עניין ברשתות חברתיות. 

אפשר לפרסם פוסטים ברשת, ולפעמים טוב יותר בקבוצת עניין ברשת, קישור לפוסטים בבלוג.

פרסום בהקשר זה מתייחס למילה האנגלית Publish ואינו פרסום פרסומות בתשלום.

אפשר לענות לשאלות מקצועיות שנשאלות ברשת ולזכות בהכרה מקצועית. 

מפה לאוזן

לקוחות מרוצים מספרים ללקוחות פוטנציאליים ביוזמתם.

התנדבות

התנדבות לא באה על מנת לשפר את המעמד המקצועי אבל היא מעשירה את הניסיון המקצועי, נותנת תדמית חיובית ולפעמים מהווה בסיס  לקשר מקצועי עם אנשים אחרים המחפשים ייעוץ.

התעדכנות  ולימוד מקצועי

אם רוצים לשרוד במקצוע בו יש כל הזמן שינויים, חובה להתעדכן. מחשבים וטכנולוגיית המידע הוא מקצוע בו זה קורה באופן קיצוני. גם בתחומים אחרים זה עשוי להידרש.

אם אתם עובדים בנישה מסוימת זה אולי פחות חשוב:  אתם כבר מכירים אותה וצברתם ידע, הבנה וניסיון. אם אתם יועצים הפועלים במגוון רחב של נושאים אין לכם ברירה אלא ללמוד כל הזמן.

מיותר לציין שתשלום אתם לא מקבלים עבור השעות האלה. 

במקרה קיצוני לקוח ניסה לחייב אותי ללכת ליום עיון בתשלום בנושא שהיה חשוב ללקוח. הסכמתי. הבעיה שלי הייתה שהוא רצה לא לשלם על היום הזה כיום עבודה שלי. זה לא מעט כסף. אמרתי ללקוח שאני אוותר על יום העיון ואלמד לבד את מה שצריך. 

צריך להבין שהיה מדובר ביום עיון על מוצר, שהיצרן שלו רצה למכור אותו ללקוח במצב בו יש תחרות. היצרן היה מוכן לתת לי כל מידע שארצה לקרוא או לשמוע על המוצר ולהפגיש אותי עם כל מומחה בארץ. כמובן שקראתי גם מידע על המוצר ממקורות אחרים ופחות מוטים.

לימוד והתעדכנות בנושאים בהם אתם פועלים

על מנת שלא להישאר מאחור אתם חייבים להתעדכן. אחרת אחרים יהיו בעמדה טובה יותר לקבל עבודות בתחום.

תחומים חדשים

זה כבר אתגר גדול. כל הזמן ניסיתי להתעדכן בתחומים חדשים ופחות מוכרים. כשאתה מקדים את כולם,  נקודת ההתחלה שלך טובה יותר. 

הבעיה היא שקשה לדעת איזה תחום חדש הוא Buzzword ואיזה יבשיל לתחום מרכזי שארגונים רבים יצטרכו בו יעוץ.

הייתה לי הצלחה ברורה אחת בהקשר זה. בעבודה משותפת עם אנשי מקצוע מעולים של חברה גדולה מחו"ל הם הציעו ללקוח ליישם תפיסה חדשנית. עוד לא היה לה שם. לימים היא נקראה: Service Oriented Architecture או בראשי תיבות SOA. 

החלטתי להמשיך ללמוד לבד את הנושא ומצאתי את עצמי מקדים את מרבית השוק הישראלי בתפיסה אותה אימצו ענקי תוכנה כמו Microsoft ,IBM, Oracle, SAP ואחרים. 

זה היה גם ה-Trigeer לבלוג הראשון שלי: SOA Filling the Gaps.

הוא נכתב באנגלית משום שהסתכלתי גם על השוק בחו"ל. 

פרט ללימוד הנושא השקעתי לא מעט זמן גם בכתיבת מאמרים על הנושא, בהרצאות בכנסים ובארגונים ובכתיבת ערכים בויקיפדיה העברית. 

בנוסף השתתפתי בפורום מומחים של אתר אמריקאי מוביל שבו נשאלו כ-100 מומחים בעולם שאלה אחת על SOA מדי שבוע. התשובות פורסמו באתר.

רעיון נוסף שחשבתי שיקדם אותי היה פורום של מומחים בתחום מישראל, שאני הייתי היוזם והמנחה. הפורום של איל"א (ארגון שבעבר הרחוק היה ארגון חשוב שאיגד את כל מומחי המחשוב בישראל ומדי שנה ערך כנס שנחשב לכנס החשוב בארץ). אחת לחודש התקיים הפורום. 

לא קיבלתי תשלום על מרבית הפעילויות האלה אבל זה מיצב אותי כמומחה מוביל בתחום.

זה שאני כותב על הצלחה לא אומר שלא היו לי כישלונות בהם השקעתי זמן רב ללימוד תחומים,  שחשבתי שיהיו מרכזיים בשוק, ובדיעבד הסתבר שזה לא קרה.

לקחים עבור כאלה ההופכים לעצמאים

1. חלק גדול מהזמן שלכם יוקצה לשיווק ומכירות. פעולות שתעשו מבלי לקבל עליהן תשלום.

2. חשוב לעשות שיווק ומכירות יעילים.

3. ברוב המקרים תצטרכו לחשוב ולפעול בכיוון של הלקוחות הבאים ו/או לקוחות נוספים. גם על זה לא תקבלו תשלום.

4. תצטרכו להמשיך ללמוד ולהשתפר כל הזמן. חלק גדול מהזמן על הפעילות הזו יהיה פרטי וללא תשלום.

דמיינו לכם שיש בישראל ממשלת חירום לאומית

לדעתי האישית, לא יכולה להיות ממשלת חירום לאומית לעת קורונה כאשר בראשה עומד אדם כל כך לא חף מאינטרסים אישיים. 

בנימין נתניהו כבר אמר שהוא רוצה להמשיך בתפקיד ראש ממשלה עוד הרבה שנים, על אף שהוא כבר כיהן כל כך הרבה שנים בתפקיד. 

ראש ממשלה עם כתבי אישום עסוק באופן טבעי בכתבי האישום מה שפוגע ביכולתו לנהל משברים.  

כשכל כך הרבה אנרגיה מושקעת בדחיית או בביטול משפטיו של ראש ממשלה, לא נשארים האנרגיה והרצון להתמודד באמת עם משבר חמור.

פוסט זה אינו פוסט פוליטי. הוא פוסט כלכלי שבו אנסה לדמיין כיצד הייתה פועלת ממשלת חירום לאומית המתמודדת עם משבר הקורונה. הקוראים מוזמנים להתפלמס עם הטענות הכלכליות שלי. 

אין הכוונה לכך שיתפלמסו עם האמירה שבפסקה הראשונה.

המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה

אינני מומחה לרפואה. כשאני כותב על הקורונה, אני כותב עליה בעיקר משתי זוויות של תחומי מומחיות שלי: ניהול סיכונים וכלכלת המשפחה. 

הקורונה משנה לחלוטין את ההתנהלות שלנו וכנראה שהעולם כבר לא יחזור להיות מה שהיה.

המשבר הכלכלי בעולם גדול יותר ממשבר הסאבפריים בשנת 2008. כלכלות מרבית המדינות נעצרו או הואטו, אחוזי האבטלה גואים, עסקים קטנים ובינוניים נהרסים ותחומי עיסוק שלמים כמעט ונעלמו. נקודת הפתיחה, לפני הקורונה, של שנים רבות של הרחבה כמותית וריבית אפסית אינה נקודת התחלה טובה.  

זה כנראה לא הולך להיגמר מהר. איננו יודעים האם חזרה הדרגתית למצב של משק עובד לא תביא להתפרצות נוספת של המגפה.
איננו יודעים מה באמת קורה במדינות הנוהגות להסתיר עובדות לא נוחות למשטר.
איננו יודעים מספיק מה קורה במדינות עולם שלישי צפופות, שבחלקן יש מתים רבים. 
אנחנו חיים בעולם גלובלי. ישראל היא חלק מהעולם הזה. זה כבר משליך על המשק הישראלי וגם ישליך בעתיד.

דמיינו לעצמכם לא יותר מ-15 שרים בממשלה

בהחלט לא צריך במצב חירום ממשלה גדולה. ממשלות עם מעט שרים יעילות יותר וזולות יותר למשלמי המיסים.
אפשר היה להקים ממשלת חירום עם 15 שרים או פחות. המספר הזה צריך להוביל לצמצום מספר משרדי הממשלה.

ברור לגמרי שכשמקימים ממשלה עם יותר מ-30 שרים לא ממש מתייחסים למצב כמצב חירום. 

הנזקים הכלכליים למשק

1. כל שר זה משרד
העלויות הגדולות הן הקמת משרד. 
א. לשכה או הצוות שסביבו: מזכירה, מנכ"ל, עוזר אישי. 
ב. סגן שר והלשכה שלו
ג. עובדים נוספים
ד. מבנה למשרד ותשתיות נוספות.
ה. פעולות שעולות כסף על מנת שיראו שהשר והמשרד עושים משהו מועיל.
זה נכון גם במקרים שכבוד השר יודע שאין באמת צורך במשרד והקימו אותו רק משיקולים פוליטיים.

2. החוק הנורווגי
במקום השר ייכנס חבר כנסת. עוד משכורת מיותרת.

3. חוסר יכולת של הממשלה לתפקד ביעילות
בכל ישיבת ממשלה יש יותר מדי משתתפים. ידוע שבישיבות גדולות לכל אחד חשוב להביע דעה כדי שידעו שהוא קיים. גם בעניינים שאין לו מושג בהם. 
ידוע שכיש דעות שונות יש גם ויכוחים. ככל שמספר המשתתפים גדול יותר יכולת הביצוע נמוכה יותר.

הרבה שנים עבדתי כיועץ וכמנהל בתחום טכנולוגיית המידע. הדברים שאני כותב "ידוע" מבוססים לא רק על ספרים ותיאוריות, אלא גם על ניסיוני המר כעובד, שהיה חשוב לו להביא תוצאות לטובת הארגונים שעבדתי בהם או יעצתי להם.

4. הנזק התדמיתי
כשמרבית האזרחים נפגעים כלכלית, וכנראה לא רק כלכלית, משדרים להם שאצולת השלטון היא מחוץ למשחק של להיפגע כלכלית ואישית. 
משדרים להם שהם לא ממש מעניינים את ראשי הפירמידה. 
משדרים להם שאין באמת משבר כלכלי ובריאותי במדינת ישראל.

שתי האגורות שלי

תשאלו את עצמכם מדוע במדינות כמו הולנד וגרמניה יש הרבה פחות  שרים?

ההצעה שלי לטיפול בבעיה של עודף שרים מבוססת על תפקיד שנקרא קונסול כבוד. 

מדוע שלא נגדיר את רוב השרים כ"שרים של כבוד"?
שר של כבוד ימשיך לקבל את משכורתו כחבר כנסת ללא שום תוספת. 
שר של כבוד לא צריך לשכה, עוזרים, מזכירות וכיו"ב.
שר של כבוד לא צריך משרד. 
שר של כבוד לא צריך לעשות הרבה.
שר של כבוד צריך הרבה כבוד.
אל תשכחו להזמין אותו לקוקטיילים. לשם הוא יגיע ושם הוא ידבר. 

דמיינו שחברי הממשלה הורידו משכרם

ממש לא צריך לדמיין. צריך רק ללכת למדינה מפותחת אחרת. ברוב המדינות הללו ראש הממשלה והשרים תרמו חלק משכרם. 
בישראל החליטו להעלות לעצמם את השכר ב-5,000 שקלים לחודש. 

מה זה אומר? 
חבל שאכתוב שוב את נקודה 4 בסעיף הקודם שכותרתה "הנזק התדמיתי". כמו שהיא רלוונטית שם כך היא רלוונטית כאן.

שתי האגורות שלי 

אל תתפתו להאמין שמענקים  של כמה אלפי שקלים למשפחות עם ילדים קטנים, אזרחים ותיקים ואחרים הם באמת מתנה או מבטאים דאגה לכם בזמן חירום. 
מדובר בכספים שאתם שילמתם ואתם תשלמו יותר בעתיד.

דמיינו שלא כל בחור צעיר שרוצה ללמוד בישיבה לומד בישיבה

עכשיו כבר הגעתי לנושא מהותי שעולה לנו הרבה כסף. במצב חירום צריך לטפל גם ב"תפוח האדמה הלוהט" הזה. 

אי אפשר להמשיך במצב הזה שבו משלמי המיסים הישראלים מפרנסים צעירים בריאים שאינם רוצים לעבוד. 
ככל שגדל אחוז החרדים באוכלוסייה גדל מספרם של צעירים הלומדים בישיבות במקום לעבוד. בהתאם גם גדל הנטל. 
אחד הדברים הראשונים שממשלת חירום הייתה צריכה לעסוק בו זו תכנית אופרטיבית להפסקת המצב הזה. 

כמו בסעיף הקודם, העוסק בשכר השרים, גם בסעיף הזה לא צריך לדמיין, רק צריך ללכת למדינה אחרת. מרבית היהודים החרדים בניו יורק ובלונדון עובדים.

שתי האגורות שלי 

אני כמובן לא אומר ביום אחד לזרוק את כולם לשוק העבודה. זו צריכה להיות תכנית קשה ומדורגת.
היא צריכה להגדיר:

א. הקטנה מידית של המענקים וההטבות לתלמידי ישיבה.

ב. הקפאת מידית כמעט מוחלטת של הוספת תלמידים לישיבות על חשבון המדינה.
כמובן שמי שיש לו מקורות מימון עצמאיים משלו ומעוניין להתחיל ללמוד בישיבה יכול לעשות את זה.

ג. תכנית להגדלת מספר תלמידי הישיבה שיצאו לעבוד.
כולל הכשרה מקצועית, הכוונה וסיוע.

ד. קביעת קריטריונים מחמירים שיאפשרו רק לקבוצה קטנה של עילויים אמיתיים ללמוד בישיבות בתמיכה ממשלתית נדיבה. 

דמיינו שבחינוך החרדי לומדים גם לימודי ליבה

כחלק ממצב החירום, וגם כצעד משלים להקטנת מספר תלמידי הישיבה והגדלת מספר הגברים החרדיים העובדים, נדרשת הוספת לימודי ליבה בבתי ספר חרדיים.

עכשיו כשבעולם החרדי מתחילים להבין שחלק מהמנהיגים שלהם גרמו להם להידבק בקורונה, משום שקראו להם להפר את הוראות הבידוד החברתי של משרד הבריאות, זהו זמן מתאים.
עכשיו כשיש גידול של עשרות אחוזים במספר המתחברים החרדים לאינטרנט זהו זמן מתאים.

אל תשכחו שיש גם זרמים חרדיים מודרניים שכן עובדים וכן משתמשים באינטרנט. הביקוש בתחילת שנת הלימודים לבית ספר חרדי שמלמד גם לימודי ליבה, היה כל כך גדול שהוא נאלץ לדחות חלק מהפונים.

מה עם בתי הספר החרדיים שיתעקשו לא ללמד לימודי ליבה? התשובה של ממשלת חירום צריכה להיות הקטנת התקציבים.

דמיינו שממשלת ישראל עוזרת באמת לעצמאים ועסקים

כפי שכתבתי בפוסט קודם העצמאיים והעסקים הקטנים "נופלים בין הכיסאות". רבים מהם עלולים לשרוד את המשבר. חלקם נאלצים לסגור את העסק לזמן מוגבל בהתאם לתקנות החירום של משרד הבריאות.
יכול להיות שאסור להשאיר אותם פתוחים בגלל הסיכון הבריאותי אבל ממשלת חירום גם צריכה לעזור להם או לפצות אותם. 

ממאמרים שונים שקראתי התקבלה תמונה שעל פיה ממשלת ישראל עוזרת לעסקים קטנים ולעצמאיים הרבה פחות ממה שעושות משלות אחרות.
את המעט שהיא עושה היא עושה באופן לא יעיל, איטי ומסורבל. 

דוגמאות למאמרים על הנושא הזה:

עירית אבישר: הפתרונות: הפיתרונות הסטנדרטיים לא עובדים: תוכניות הסיוע שמרסקות את העצמאיים. 

SoftNews: ישראל מפגרת בסיוע לעצמאים.

שתי האגורות שלי 

מהיכן יהיה כסף לעזור לעצמאים ולעסקים קטנים ובינוניים ואולי גם לעסקים לא כל כך קטנים?
נדמה לי שמקור אחד גדול כבר ציינתי בהקטנת התמיכות לתלמידי ישיבה. 
ציינתי גם כמה מקורות לא זניחים הקשורים במבנה הממשלה ובשכר השרים. גם אני וגם רבים אחרים יכולים לחשוב על מקורות נוספים.

דמיינו לכם שמטפלים נכון במשבר הבריאותי של הקורונה

דמיינו שהייתה הסברה ראויה והיינו מודעים למה שצריך לעשות כדי להימנע מלהידבק בקורונה.

דמיינו שההוראות לציבור היו ענייניות ופשוטות.

דמיינו שהיו מפעילים את היכולות של פיקוד העורף בזמן.

דמיינו שבבתי דיור מוגן מוכי קורונה היו מבצעים בדיקות לכל הדיירים. 

דמיינו שמערכת הבריאות תופעל תוך ניצול מלא של היכולות של ארגונים רפואיים.

שתי האגורות שלי

שלא תטעו, לדעתי כמומחה לניהול סיכונים ולככלכלת המשפחה, שאינו מבין ברפואה, היו גם לא מעט דברים בהקשר של הקורונה שנעשו נכון על ידי משרד הבריאות.

לסיכום

מה שאינו נראה כמו ממשלת חירום לאומית ואינו מתנהג כממשלת חירום לאומית, אינו ממשלת חירום לאומית. 

הייתי רוצה לראות הרבה יותר דוגמה אישית של מנהיגים, אם יש לנו בכלל כאלה.

משבר הקורונה הוא לא רק משבר הוא גם הזדמנות לעשות שינויים מהותיים לטובת האזרחים. זה הזמן גם לצעדים פחות פופולריים כמו חזרה לנורמליות בהקשר של אברכי הישיבות ובעוד הקשרים רבים אחרים שלא העלתי בפוסט זה. 

זה לא הזמן לקידום אינטרסים אישיים של פוליטיקאים במקום התמודדות אמיתית עם המשבר. 

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי - העיקרון הבסיסי

בפוסט הראשון בסדרה על תכנון פרישה לגמלאות תיארתי את שלבי החיים הכלכליים. התמקדתי בשלב של לאחר הפרישה, כלומר: גילאי 60 ומעלה. ציינתי כי התכנון הוא רב מימדי עם קשר בין התחומים. כמו כן הזכרתי שהיות ואני מתקרב לגיל פרישה לגמלאות ומתחיל לתכנן את ההיערכות שלי לשלב של אחרי גיל 67, אתיחס בצבע אדום גם להיערכות האישית שלי.

פוסט זה יתיחס להיבטים הכלכליים או הכספיים. 

הבסיס: להבין שאחרי הפרישה ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות

כמעט תמיד כשפורשים לגמלאות ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. הבנת העובדה הזו והתיחסות אליה בתכנון הכלכלי של שניים עד ארבעה העשורים שאחרי הפרישה הם הכרח. 

מי שיש לו פנסיה תקציבית או פנסיה של קרן פנסיה ותיקה עשוי להגיע במקרה טוב לקיצבה של 70% משכרו. 
בחסכונות פנסיוניים אלה, הנחשבים לטובים מחסכונות פנסיוניים אחרים, צוברים 2% קיצבת פנסיה על כל שנה של עבודה. מי שעבד 35 שנים מגיע למקסימום.

חסכונות פנסיוניים אחרים נחשבים לפחות טובים. ברובם תלויים במידת ההצלחה של השקעת כספי הפנסיה על ידי חברת הביטוח או בית ההשקעות, משלמים עמלות ודמי ניהול גבוהים ובחלק גדול מהמקרים נקבע מקדם ההמרה ביום הפרישה לגמלאות.

מקדם המרה הוא נתון האומר מה הסכום הנדרש בצבירה פנסיונית על מנת לקבל 1,000 שקל בחודש קיצבת פנסיה. כך למשל, במקדם המרה של 200 צריך לצבור 200 אלף שקל על מנת לקבל קיצבה של 1,000 שקלים לחודש.
ככל שעולה תוחלת החיים עולה גם מקדם ההמרה.
השורה התחתונה של ההסבר השטחי והחלקי (במתכוון על מנת לא להסיט את הקוראים מהדברים החשובים) היא:
חוסכים אחרים יקבלו כמעט תמיד קיצבת פנסיה של פחות מ-70% מהכנסתם החודשית. 

ההכנסות הסמויות של עובדים מהן לא נהנים גמלאים
יהיו כאלה שיגידו שלפנסיונרים יש גם קיצבת זיקנה של ביטוח לאומי, אבל יש הרבה הכנסות והטבות משמעותיות לעובדים שלא תמיד שמים לב לקיומן ופנסיונרים אינם נהנים מהן.
אביא מספר דוגמאות:

1. קרן השתלמות
המעביד מפריש לקרן השתלמות עד פי 3 מהכסף שמפריש העובד. הכסף שייך לעובד. מדובר בסכום, שיחד עם הפקדות העובד, שעשוי להגיע ל-10% אחוז משכר העובד עד תקרה מסוימת.

2. הפרשות המעביד לפנסיה ולביטוח 
זהו חיסכון פנסיוני, ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה.

3. הטבות כספיות נוספות, כגון: בונוסים
חלק מהעובדים מקבלים מענקים תקופתיים.

4. שעות נוספות
לא מעט עובדים מקבלים תוספות, שאינן באות בהכרח לידי ביטוי בחיסכון הפנסיוני, עבור עבודה בשעות נוספות.

5. הטבות שונות ו"החזרי הוצאות"
יש מעבידים המשתתפים בהוצאות נסיעה ובעלות ביטוחי רכב. יש מעבידים הנותנים לעובדים רכב חברה. ארוחות מסובסדות לעובדים ראיתי גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי. 
יש מעבידים הנותנים לעובדים טלפון חכם של החברה או משתתפים בהוצאות הטלפון של העובדים. יש לפעמים נופשונים או ארוחות צוותיות במסעדות המסובסדים באופן חלקי או באופן מלא על ידי המעביד.

אני בטוח שהדוגמאות שהצגתי כאן אינן ממצות וחלק מהקוראים יודעים על הטבות נוספות שהתנסו בהן או שמעו עליהן.

ועוד משהו אולי לא כל כך זניח
זה אולי יראה לכם קטנוני אבל עובד אינו משלם עבור חימום חדרו בעבודה בחורף או מיזוג בקיץ. פנסיונר היושב בביתו משלם עבור אותן הוצאות. זוהי רק דוגמה אחת לעלויות חדשות שיושתו על גמלאים. גם חלק משיחות הטלפון האישיות של עובדים מתבצעות מטלפון קווי שמעבידים משלמים עליו. לפעמים שולחים פקס אישי מהפקס ממקום העבודה. 
יש מקומות עבודה עם מתקני שתיה וקפה ותה ולפעמים גם נשנושים.
בטח פספסתי גם כמה דברים שעולים יותר שעובדים מקבלים בחינם במקום עבודתם.

עצמאים: העיקרון הבסיסי תקף יותר
עד כה עסקתי בקצבת הפנסיה של שכירים. הקצבה של עצמאיים היא בדרך כלל נמוכה יותר ביחס להכנסה שלהם.
ראשית, עד לא מזמן לא הייתה הפרשת חובה לפנסיה עבור עצמאים. 
שנית רואה החשבון המליץ לעצמאים להפקיד סכום מסוים לפנסיה על מנת להינות מהטבות מס. 

לא מעט עצמאים חשבו, בטעות, שרואה החשבון ממליץ להם על הפרשת סכום שיספיק לקיומם בצאתם לפנסיה. רואה החשבון מסתכל על הנושא בהיבט המיסויי. בפועל רצוי להפקיד מעבר לסכום המזכה בהטבות מס על מנת שקצבת הגמלאות תספיק לשמירה על רמת החיים.
שימו לב גם לכך שעצמאי מפקיד בעצמו את כל החיסכון הפנסיוני בשונה משכיר שאת מרבית סכום החיסכון מפקיד עבורו המעביד ולכן ייטה להפקיד פחות.
השורה התחתונה: עצמאים בדרך כלל צוברים פחות חיסכון פנסיוני משכירים המרוויחים את אותן ההכנסות החודשיות.

ההיבט האישי שלי: יותר הכנסות אחרי גיל הפרישה
כמו כל אחד, גם אני ואשתי עשינו טעויות בהתנהלות הכלכלית שלנו, אבל בסך הכל ההתנהלות הייתה טובה או לפחות סבירה.
חסכתי לפנסיה באופן עקבי. גם כעצמאי.
לא משכתי פיצויים, אלא הקפאתי את הפנסיה התקציבית שלי כשכיר עובד מדינה, שבעל כורחו הפסיק להיות עובד מדינה כשמקום עבודתו הפך לחברה ממשלתית.

הספקתי להיות מבוטח בביטוח מנהלים בתנאים טובים של הצמדה+ריבית ומקדם המרה שנקבע ביום הצטרפותי.
צברתי גם נכסים פיננסיים המניבים הכנסה פסיבית. 
ההכנסה הגבוהה כעצמאי בעבר ירדה להכנסה נמוכה. לאחר הגיעי לגיל 67 אני מתכוון להמשיך לעבוד כעצמאי.
התוצאה תהיה הגדלה משמעותית של ההכנסה החודשית שלי לאחר הגיעי לגיל פנסיה. להכנסה שלי מעבודה תצטרף גמלת פנסיה ויצטרף תשלום של קיצבת זיקנה מביטוח לאומי.

מדוע גדלות ההוצאות?
הסיבה העיקרית היא זמן פנוי. כשיש זמן פנוי רוצים לממש פעולות פנאי שחלמו עליהן בתקופת העבודה.
יש אנשים הרוצים לטייל בחו"ל. אחרים רוצים לטייל הרבה בארץ. יש כאלה המעונינים לשפץ את דירה או לקנות רכב. רוצים ללמוד ולהשתתף בחוגים ללכת להצגות, תיאטרונים, קונצרטים ובתי קפה וכיו"ב. אל תשכחו גם את הנכדים. בילוי איתם נחמד אבל גם עולה כסף.
בקיצור יש הרבה יותר פעילויות פנאי והפעילויות האלה עולות כסף.

יש גם סיבה נוספת אליה אתיחס בפוסט הבא: מקבלים מענקי פרישה, ימי חופשה, ימי מחלה ועוד.
סכומי הכסף האלה נותנים אשליה של עושר. הפורשים לפנסיה מתנהגים לפעמים כעשירים ושוכחים שהכנסתם קטנה וגם פוטנציאל ההשתכרות שלהם קטן.

הערה על סנדלרים יחפים וסנדלרים שאינם יחפים
"הסנדלר היחף" הוא שם כולל לאנשים שמכינים דברים לאחרים או מיעצים לאחרים אבל הם בעצמם מתנהגים אחרת.

כפי שאתם רואים בפוסט זה, אני איני כזה. אני מיעץ לאחרים כיצד לכלכל בתבונה את ההתנהלות הפיננסית שלהם רק אחרי שבעצמי התנהלתי בדיוק כפי שאני ממליץ לאחרים להתנהל.
כשאני מיעץ לאנשים להיערך נכון לפרישה הקרובה או הרחוקה לגמלאות, אני מיעץ להם רק אחרי שאני נערכתי באופן ראוי. 

לפניה לייעוץ: 
טלפון: 054-4480616. דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com