‏הצגת רשומות עם תוויות משכנתא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משכנתא. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 12 באוקטובר 2024

"פינוי בינוי": סיכונים וסיכויים של בעלי דירות

 


לקיחת משכנתא גבוהה לעשרים שנה או יותר היא אחת ההחלטות הכלכליות המהותיות והמסוכנות ביותר  במהלך החיים הכלכליים של משפחה או של יחיד. 

בזמן האחרון ניצבים הרבה יחידים ומשפחות לפני החלטה כלכלית מהותית לא פחות בתחום הדיור: האם ללכת לכיוון של "פינוי ובינוי"? 

גם בהקשר זה מדובר בהחלטה לטווח זמן ארוך עם סיכונים גדולים.

אחד ההבדלים המהותיים בין ההחלטה הזו לבין לקיחת משכנתא הוא שיש לנו את החופש לבחור: האם לקחת משכנתא גבוהה או לגור בשכירות? 

ברוב המקרים אין לנו את הבחירה: האם ללכת ל"פינוי בינוי" משום שזו החלטה של רוב בעלי הדירות בבניין. 

המשותף בין לקיחת משכנתא למספר שנים רב לבין "פינוי בינוי" הוא הסיכון לאבד דירה. 

התנהלות לא נכונה עלולה להסתיים בשני המקרים באובדן דירה.


בעיות ב"פינוי בינוי" מזווית של בעלי הדירות


בין הפניות אלי הייתה פנייה של מישהו, שליוויתי אותו לפגישה עם עורך הדין שנשכר על ידי הדיירים. 

בשיחה היטיב עורך הדין לתאר את הבעיה המהותית: "פינוי בינוי מחייב את הדיירים להפוך ליזמים. לא כל אחד בנוי להיות יזם." 


מדוע הופכים בעלי הדירות ליזמים?


יזמים לוקחים סיכונים ולפעמים מוותרים נוחות במטרה להרוויח בטווח זמן ארוך. 

כמו שלא הכל תלוי ביזם (ראיתי כבר Startups  נפלאים שכשלו). לא הכל תלוי בדייר (דברים תלויים גם ביזם, ברשות המקומית, במצב שוק הבנייה, בדיירים אחרים ועוד).


1. הם מסכנים את הדירה שלהם על מנת לקבל, אולי, בעוד כמה שנים דירה בשווי העשוי להיות גבוה יותר. 

אין הבטחה כזו אבל הסבירות לכך גבוהה אם הפרויקט יצליח והבנייה של הבית בו יקבלו דירה תסתיים בכלל ותסתיים בזמן סביר. 

אם משהו ישתבש והבניין לא יבנה (למשל: יזם שיפשוט את הרגל או ייכנס לחובות) הם עלולים להפסיד את דירתם ולפעמים גם לא לקבל תמורה כספית מלאה.


2. חלק מהם צריכים לגור בדירות שכורות במשך כמה שנים.

המילה חלק מתייחסת לדיירים שמתגוררים בדירה בבעלותם. היא אינה מתייחסת לבעלי דירות להשקעה שאינם מתגוריים בבניין.

אם, כמו מרבית הדיירים, הם בוחרים בתשלום של יזם "הפינוי הבינוי" ולא שהוא ישכור עבורם דירה, התשלום שהם ישלמו עלול להיות גבוה מהסכום שיקבלו מהיזם. 

כמובן, שיש מחיר למגורים בדירות לא שלהם ואולי גם לצורך לנדוד מדירה לדירה. 

המילה מחיר מתייחסת לאו דווקא לכסף:

א. החלפת מסגרות לימוד של ילדים.

מדובר בהסתגלות של ילדים למסגרת חדשה ובמציאת חברים חדשים.

אולי גם מרחק גדול יותר מהבית לבית הספר או גן הילדים.

ב. אולי ויתור על נוחות בקבלת שירותים שונים הקרובים לביתם ואולי גם נסיעה ארוכה יותר למקומות עבודה. 


3. מגורים במגדלים

זה עלול להיות כרוך בדמי ועד חודשיים גבוהים יותר, בהסתגלות לריבוי שכנים שחלקם חדשים ולא מוכרים. 

יש גם סימן שאלה ביחס לרמת התחזוקה של מגדלים בטווח זמן של חמש שנים או יותר. 

במיוחד במקרים בהם מדובר בשכנים שאינם מהעשירונים הגבוהים מבחינה כלכלית. 

הסיכונים של מגורים במגדלים מגלים אספקט נוסף של יזמות. גם כשיש הצלחה היא לא בהכרח הצלחה לטווח זמן ארוך. 


Moving Target 


המושג Moving Target מתייחס לפרויקט שמשתנה במהלכו או לכללים שמשתנים במהלך מימושם. 

"פינוי בינוי" הוא חדש וכתוצאה מהניסיון משתנים חוקים וכללים. 

חשוב להיות ערים לשינויים.


אזרחים ותיקים 


לא לכולם זה קל באותה מידה. בדרך כלל, לאזרחים ותיקים זה קשה יותר מאשר לצעירים. 

כמובן עולה גם השאלה: האם הם יאריכו ימים זמן מספיק בשביל להינות מפירות ההשקעה? 

החוק עבר שינויים. נכון לעכשיו (10.24), דיירים סרבנים עלולים להיתבע. 

זה כולל גם אזרחים ותיקים מתחת לגיל 70. 

לאזרחים ותיקים מעל לגיל 70, המתגוררים בדירה זמן מינימלי מסוים, מוצעות גם חלופות אחרות כגון: קבלת שתי דירות קטנות במקום דירה גדולה, מימון דיור מוגן וקבלת כסף להשלמה לשווי העתידי המוערך של הדירה בסיום הפרויקט, רכישת דירה חליפית לאזרח הותיק על ידי היזם, קבלת תמורה כספית לצורך רכישה של דירה חליפית על ידי האזרח הותיק ועוד. 

הבעיה הגדולה היא שעבור מי שמתחת לגיל 75, היזם רשאי לבחור את החלופה שתינתן לאזרח הותיק ורק מעל לגיל זה האזרח הותיק הוא זה שבוחר את החלופה המתאימה עבורו. 

הערה: אינני עורך דין והחוק עשוי להשתנות. מומלץ לוודא את מידת הדיוק של מה שאני כותב כאן באופן ספציפי למקרה שלכם עם עורך דין המתמחה בתחום.


אוכלוסיות מיוחדות


גם לגבי חולים קשים אין פיתרון גורף. מי שמוגדר כ"שכיב מרע" (חולה הנוטה למות) יכול לבחור בחלופה שאינה כרוכה בהשתתפות ב"פינוי בינוי". 

יהיו כאלה שמצבם הבריאותי קשה שעלולים "ליפול בין הכיסאות". 

הערה: אינני עורך דין והחוק עשוי להשתנות. מומלץ לוודא את מידת הדיוק של מה שאני כותב כאן באופן ספציפי למקרה שלכם עם עורך דין המתמחה בתחום. 


משא ומתן עם היזם


לכאורה, לא ניתן לקבל יותר ממה שקובע החוק וליזם המעוניין להרוויח אין אינטרס לשלם יותר. 

היזם מעוניין להרוויח את המקסימום שהוא יכול, אבל רווח זה לא רק כסף זה גם זמן, כפי שנאמר Time is Money. 

1. יש מצבים בהם היזם מעריך שאם לא יתן לבעל דירה מסוים או לבעלי דירות מסוימים יותר ממה שמגיע להם פורמלית ויגרור אותם לבית המשפט, הפרויקט יתעכב ושכרו של היזם יצא בהפסדו. 

דוגמאות לכך הם דיירים שבנו תוספות לא חוקיות או השתלטו על גינה של כלל הדיירים. 

האם עשרים שנים או שלושים שנים אחרי שעשו זאת אפשר "להעניש" אותם על הפעילות הלא-חוקית שעשו או האם מי שלא התלונן במשך עשרות שנים צריך לוותר להם?

זו שאלה פתוחה. פורמלית לא מגיע להם.


2. גמישות

לפעמים נדרשת גמישות של היזם גם כלפי תביעה של דייר שאינה עולה ליזם יותר כסף.

זהו מקרה קל יותר מהקודם משום שהיזם חוסך זמן, מריבות והתדינויות משפטיות ללא תשלום גבוה יותר. 

אני מכיר מקרה של נכה צה"ל במצב בריאות רע, בנוסף לנכות, שפנה ליזם ואמר שאין לו כוח למגורים בשכירות במשך תקופה ארוכה. הוא רוצה דירה קבועה. 

הגיעו להסכם לפיו היזם רכש את הדירה לו וקנה לו דירה במחיר דומה באותו אזור. 


דברים מהותיים שצריך לשים אליהם לב


1. בדקו מיהו היזם

האם יש לו ניסיון קודם בתחום? האם יש לו עבר חשוד (הונאות פשיטות רגל וכיו"ב)? האם יש לו חוסן כלכלי? 


2. בנק מלווה

חייב להיות בנק מלווה בדומה למצבים בהם רוכשים דירה מקבלן שטרם בנה אותה.


3. עורך דין מטעם הדיירים

חיב להיות עורך דין מטעם בעלי הדירות שמגן על האינטרסים שלהם ואינו דואג ליזם על חשבון בעלי הדירות. 

במקרים מסוימים עשויים להיות בעלי דירות שבנוסף לעורך הדין של כלל בעלי הדירות ישכרו גם עורך דין פרטי. 


4. שמאי

ערך הדירות נקבע על ידי שמאי הנבחר על ידי היזם. הקביעה שלו מהותית בהקשר של התמורה שיקבל כל בעל דירה (דמי שכירות לדירה במהלך הבנייה והדירה שיקבל בסיומה). 

ברוב המקרים שמאי פועל באופן מקצועי לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. 

ממליץ בכל זאת לברר מי הוא אותו שמאי. במקרה קיצון נדיר אולי אפשר יהיה לדרוש לפסול אותו.


יועץ לכלכלת המשפחה


אני מתחיל לקבל מעט פניות של אנשים שמתיעצים איתי נקודתית בהקשר של "פינוי בינוי". 

להערכתי, כפי שמשפחה השוקלת רכישת דירה עשויה לפנות ליועץ לכלכלת המשפחה, כך גם משפחה שמדברים איתה או מבצעים בפועל תהליך של חתימה על פינוי בינוי בבניין מגוריה עשויה להזדקק לשירותים של יועץ לכלכלת המשפחה.


חשוב להבין שיועץ לכלכלת המשפחה הוא גורם מתכלל של כלכלת המשפחה ואינו מחליף בעלי מקצוע אחרים המעורבים בתהליך. 


לפרופיל שלי באתר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה לחצו כאן.

להסמכה שלי בניהול סיכונים לחצו כאן.






יום שלישי, 19 בדצמבר 2023

הריבית תרד? - לא ממש בטוח

 


אתמול (19.12.23)השתתפתי בזום של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. 

בזום המעניין ראיין שי אבו, יו"ר האיגוד, את הכתב הכלכלי מתן חודרוב. 

היה דבר אחד שממש לא אהבתי. אולי בגלל שאני גם מומחה בניהול סיכונים. 


זה היה נושא הריבית. 

משתתפים רבים דיברו על ירידת ריבית בעתיד הקרוב כעל עובדה מוגמרת. 

בפוסט זה אסביר בקצרה מדוע יש כאלה החושבים כך ומדוע זה מוטל בספק. 

ההמלצה שלי לאלה ששוקלים לקחת משכנתא מיד אחרי ירידת ריבית של מספר חודשים קטן, אם בכלל תהיה כזאת, לשקול היטב את צעדיהם ולהביא בחשבון גם תסריטים אופטימיים פחות. 


ציפיות לירידת ריבית


שערי איגרות החוב מבטאים את הציפיות של משקיעים ביחס למגמות הריבית. 

שערי אגרות החוב של ממשלת ישראל מבטאים ציפייה להורדת ריבית. 

שי אבו הוסיף במהלך הדיון נקודה נוספת התומכת בהורדת ריבית. 

הבנקים בישראל משלמים ללקוחות ריבית נמוכה יותר מאשר לפני מספר חודשים על פיקדונות לטווח ארוך.

כך שסביר להניח, שגם הבנקים בישראל מעריכים שתהיה בשנת 2024 ירידה בריבית. 


ציפיות לריבית גבוהה לטווח ארוך


פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים כתב מאמר בעיתון דה מרקר שבו הוא מביע דעה הפוכה. לדעתו הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן.

גם הוא מבסס את דעתו על מגמות בשערי אגרות חוב. הוא מתייחס לאגרות החוב לטווח ארוך בארצות הברית. 

לדעתו, הם מעידים על ציפייה לרמת ריבית גבוהה לטווח ארוך. 

האם יתכן מצב שבו בארצות הברית ריבית גבוהה ובישראל ריבית נמוכה? 

לדעתו זה לא סביר. ישראל תצטרך להתיישר לכיוון שער הריבית בארצות הברית.


כמה נקודות לחשיבה 


1. ציפיות הן דבר שעשוי או עלול להשתנות ולא דבר וודאי.


2. מי שלוקח משכנתא לטווח זמן ארוך צריך להביא בחשבון שינויים בעתיד, כולל תסריטים פסימיים. 


3. צפוי משבר כלכלי במדינת ישראל כתוצאה מהמלחמה, ממה שקדם לה ומהצרכים הדחופים בעקבותיה.

בין צרכים אלה:הגדלת תקציב הביטחון, שיקום עוטף עזה וכנראה גם במידה פחות שיקום הצפון. בנוסף יידרש גידול תקציבי במערך התמיכה הנפשית, שכבר קרס תקציבית לפני המלחמה. 

מחקר חדש של חוקרות באוניברסיטת חיפה מגלה כי 60% מאוכלוסיית ישראל, שלא במעגל הנפגעים הראשון, סובלים מתופעת דחק שהיא שלב מקדים לפוסט טראומה. 

מחקר אחר מראה כי חודש אחרי מתקפת החמאס כשליש מהישראלים סבלו מתסמיני פוסט טראומה.


4. מומלץ להיזהר בלקיחת סיכונים בתקופה של אי-ודאות.

בתקופה הנוכחית יש אי-ודאות גדולה, למשל: במשך ותוצאות המלחמה בעזה, האם תתפתח חזית נוספת בצפון ובאיזה עוצמה ולאורך כמה זמן? 

לקיחת משכנתא או הלוואה בסכום גבוה לטווח זמן ארוך היא סיכון גדול עבור לא מעט מאזרחי ישראל. 


 להרחבה ביחס לדעתי על הנושא צפו בסרט בערוץ ה-You Tube שלי: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך?

יום ראשון, 22 במרץ 2020

האם ירדו מחירי הדירות לאחר הקורונה?

תיאור היסטורי של בנייה ברומא בשנת 400 לערך. מקור התמונה: ויקיפדיה

בתקופת הקורונה שואלים אותי שאלות כלכליות רבות. כך למשל, יש השואלים האם למכור את ההשקעות שלהם בגלל הירידות? יש השואלים: האם זה הזמן להשקיע בגלל הירידות? 
בתקופה של אי וודאות כזו בוודאי שהם לא מקבלים ממני תשובות חדות וברורות. גם במצבים רגילים אין תשובות כמעט תמיד אין תשובות כלליות חד משמעיות. תשובה תלויה בהקשר הספציפי של כל משפחה או יחיד. 

אתמול נשאלתי: האם לדעתי ירדו מחירי הדירות?. החלטתי לנסות להתייחס בפוסט לסוגיה הזו, עם מידת הזהירות והענווה הדרושה. 
אף אחד לא יודע את התשובה לשאלה הזו באופן ברור. ודאי אני, שדירות אינן תחום ההתמחות שלי. 


השאלה: מתי ולא האם?


כל דבר שעולה גם יורד. אין שום דבר שממשיך וממשיך לעלות לנצח. במשפט הזה אני חוזר על טענה שטענתי בפוסט הלנצח יעלו מחירי הדירות בישראל?, שכתבתי בדצמבר 2016. 
מחירי ניירות ערך בבורסה יורדים בתקופות מסוימות, למשל בתקופה הנוכחית. מחירי דירות כבר ירדו בישראל בעבר הרחוק. 

שאלה מהותית היא מתי הם ירדו? מבחינה כלכלית יש הבדל מהותי  בין ירידה בעוד שנה לבין ירידה בעוד 15 שנה. 
בפוסט מ-2016 הצגתי גורמים העשויים או עלולים להוריד את מחירי הדירות. לא דיברתי על תאריכים. בפוסט זה אתחם את זמן הדיון לשנתיים אחרי סיום מגפת הקורונה, כרגע תאריך לא ידוע. הטענה שלי היא שסביר שמחירי הדירות ירדו. 

אני לא מציע לאף אחד להסתמך על דעתי ולקבל על פיה החלטות.  קראו גם דברים אחרים, שאלו מומחים וקבלו את ההחלטה שלכם. 

הנחות


1. יהיה משבר כלכלי בארץ ובעולם בזמן ולאחר מגפת הקורונה.

2. המצב הכלכלי הבעייתי שהיה בעולם לפני מגפת הקורונה ו"הבור של הגרעון התקציבי בישראל" יחריפו את המשבר.
על ההשלכות הצפויות של משבר כזה קראו בפוסט: קורונה כיצד להתנהל כלכלית?. המשמעויות הצפויות הן הכנסה נמוכה יותר למשפחות רבות וירידה בשווי החסכונות.

3. איננו יודעים איזה מהתסריטים שתיארתי באופן כללי או שהזכרתי  בפוסט:
ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis. ככל שהתסריט יהיה גרוע יותר כך יהיה המשבר עמוק יותר.

גורמים שצפויים להוריד מחיר של דירות


הקטנת הביקוש


כשלקונים פוטנציאליים יש פחות כסף הם ידחו את קניית הדירה או יוותרו עליה.
כאמור חסכונות והשקעות של רבים ירדו בערכם וצפויה גם ירידת הכנסה (אבטלה, ירידת שכר של חלק מהמועסקים). צפויה גם עלייה בשיעורי המס כך ששכר הנטו יקטן אף יותר. 

אלו שלא יוכלו להחזיר משכנתאות יחזירו דירות


יותר מדי משפחות בישראל לקחו משכנתאות גדולות מדי. מדובר באחוז גבוה מערך הדירה ו/או אחוז גבוה מדי מהמשכורת שלהם. בתקופה שכתבתי את הפוסט על מחירי הדירות בשנת 2016, פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל מחקר על מחירי הדירות בישראל. אחד התסריטים שהוצג שם היה תסריט, שלא התממש, של עליית ריבית.
על פי תסריט זה, חלק מלוקחי המשכנתאות בהצמדה לריבית פריים  לא יהיו מסוגלים להחזיר את התשלומים החודשיים ולכן יהיו נאלצים להחזיר את הדירות לבנקים. הבנקים היו מנסים למכור את הדירות. ההיצע הגדול היה מוריד את מחירי הדירות.

תשוו את זה למצב אחרי הקורונה בו אותם לוקחי משכנתאות מסוכנות עלולים להיות מובטלים או ששכר הנטו שלהם יקטן בגלל עליית מיסוי ו/או בגלל פחות ביקוש לכישורים המקצועיים שלהם, אם יש להם בכלל מקצוע. 
ברור שהמצב שאחרי הקורונה הוא מצב קיצוני יותר ותסריט התרסקות מחירי הדירות עשוי לקרום עור וגידים.

משבר סאבפריים חוזר - הפעם גם בישראל


אותו תסריט של חוקרי מחלקת המחקר בבנק ישראל מזכיר את משבר הסאבפריים בארה"ב בשנת 2008. איני זוכר האם במחקר הוזכרה הקבלה כלשהי למשבר הנ"ל. בכל מקרה, באותו משבר הוצף שוק הדירות האמריקאי בדירות של לווים שהתקשו להחזיר את המשכנתא. מחירי הדירות בארצות הברית התרסקו. 

אגב, חלק ממומחי שוק ההון בעולם טענו לפני מגפת הקורונה שהמצב המקרו-כלכלי בעולם דומה למצב שהיה בשנת 2008. תוסיפו לזה את נזקי הקורונה.

פחות עזרה של המדינה לזוגות צעירים


למרות העזרה של המדינה לזוגות צעירים בתוכנית "מחיר למשתכן",  לא מדובר בסיפור הצלחה. קרוב לוודאי שמדינה במשבר כלכלי תוכל לסייע פחות לזוגות צעירים המעוניינים לרכוש דירה. 
עם סיוע ממשלתי מוקטן, יקטן גם מספר רוכשי הדירות.

חלופות טובות יותר לתשואה על הכסף


אחרי ירידות כל כך גדולות בשוק ההון תבוא גם עלייה. חלק מהירידות נובעות מההיסטוריה של השנים האחרונות של עליות גדולות והרחבה כמותית שעשו בנקים מרכזיים. חלק אחר נובע מפחד או חרדה של משקיעים. 
אם מחיר הדירות יישאר גבוה, סביר שהשקעה בשוק ההון תהיה יותר אטרקטיבית.
זה בוודאי ישפיע על אלה שרוכשים דירות להשקעה. 

להערכתי זה ישפיע גם על זוגות צעירים: מדוע הם צריכים לקנות דירה במחיר גבוה ולא להשקיע לכמה שנים בשוק ההון ולהרוויח תשואות נאות ולהביא הון עצמי באחוז גבוה יותר מאשר יש להם באותו זמן? 

אני בטוח שאיני היחיד חושב כך ולכן יהיו גם אחרים, שיגידו להם לחכות לירידה במחירי הדירות.

נכונות של קבלני בניין להוריד מחירים


משבר כלכלי ישפיע גם על עסקים. גם חברות בנייה הם עסקים. ייתכן שיהיה להם קשה יותר לקבל אשראי. ייתכן שיקבלו אשראי בתנאים מחמירים יותר. 
חלק מהקבלנים עשויים להוריד מחירים על מנת לשרוד את המשבר.

הערה: זו ההזדמנות להזכיר שבמצב של קשיים של קבלנים צריך לנקוט במשנה של זהירות בקניית דירות שטרם הוחל בבנייתן או שהן בשלבים התחלתיים של בנייה. צריך להיעזר בעורכי דין וצריך לוודא שיש ערבויות בנקאיות נאותות.

האם יחול שינוי תפיסתי?


כולנו שינינו בגין הקורונה את אורח חיינו. אנחנו לומדים לחיות בשמירה על ניתוק חברתי פיזי. האם כשתיגמר הקורונה, הכל יהיה כלא היה וכולנו נחזור לאורח חיינו שלפניה? 
הניחוש שלי הוא שלא. חלק גדול מאיתנו ידעו להתנהל גם מרחוק במטלות של עבודה ובמטלות של חיי יומיום. 

כשתפיסת העולם משתנה ייתכן שתשתנה גם תפיסת העולם הישראלית, על פיה חייבים לקנות דירה וחייבים לקנות דירה שתתאים גם לעתיד רחוק. 
יכול להיות שיהיו יותר אנשים שיעדיפו לגור בשכירות על פני רכישת דירה עם משכנתת ענק. 
המשמעות של יותר אנשים שמוכנים לגור בשכירות היא הקטנת הביקוש לדירות.

אגב, גם לפני הקורונה ראינו נטייה של בני דור ה-Y, לא למהר להתמסד ולא למהר לרכוש דירה.

הצד השני של המטבע


גם אם ההשערות שלי יתאמתו צריך לזכור שגם ההיצע עשוי להיות קטן יותר. 

אל תשכחו, שגם אם מחירי הדירות ירדו, לא בהכרח מחירי כל הדירות בכל האזורים יתנהגו באופן דומה.







יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

האם כדאי לקנות דירה?

ביום שישי שעבר פורסמה בעיתון דה מרקר עוד כתבה בנושא:  שוק המשכנתאות המשתולל מנציח פערים ומערער את החברה הישראלית.
העיתונאי אשר שכטר, בחן את הבעיה מנקודת ראות רחבה יותר מאשר מאמרים רבים אחרים בעיתונות הכלכלית בהם נתקלים השכם והערב. 

בכתבה רואיינו מספר מומחים, שהציגו לא רק את מידת הסיכון, שבמשכנתאות גבוהות מדי עבור יכולות המשפחה שלקחה אותן, אלא גם היבטים חברתיים והיבטים נוספים.  
בעקבות קריאת הכתבה (ועוד רבות לפניה ומחקרים שפורסמו בנושא על ידי בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגף המחקר של הכנסת וגורמים נוספים) בחרתי להציג לכם בפוסט זה את האופן בו אני תופס את המצב ואת ההמלצות שלי הנגזרות ממנו.

האם לקנות דירה ואם כן באיזה מחיר או לשכור דירה?
אין תשובה אחת עבור כל המשפחות. יש כאלה שכדאי להם לקנות ויש כאלה, שמן הראוי שידחו את חלום הדירה וימשיכו לגור בשכירות.

יש לי תשובה אחת לגבי השאלה מהו הפרמטר הכי חשוב בהחלטה.
אם חשבתם שזה להתאים את עצמכם לנורמות בארץ - טעיתם.
אם חשבתם שצריך לרצות את ההורים המסבירים לכם כמה חשוב לקנות דירה ומוכנים לקחת הלוואות גדולות להרבה זמן - טעיתם.
הפרמטר החשוב ביותר הוא רמת הסיכון.

לקחת משכנתה על מנת לקנות היום דירה, לאחר מספר שנים של עליות מחירי דירות, הוא סיכון. 

סיכון הדומה לרכישת מניות לאחר עליות בבורסה.
יכול להיות שהמניות ימשיכו לעלות וקניתן אותן באמצע גרף העלייה.
יכול להיות שקניתם אותן בשיא, שאחריו תבוא רק ירידה.
יכול להיות שבחרתם דווקא במניה של חברה שכל כך תצליח, שהמניה שלה לא תרד בכלל או תרד מעט.
הדבר היחיד שהוא בטוח: ירידה במחירי המניות תגיע.

באופן דומה:
הדבר היחיד שבטוח הוא שירידה במחירי דירות תגיע. אם קראתם את הכתבה של אשר שכטר, בוודאי הבנתם שאי אפשר, שהן ימשיכו לעלות עד אין קץ.  
למעט שאלת מועד הירידה, שכנראה אף אחד לא יכול לענות עליה, השאלה המהותית היא: האם זו תהיה ירידה או שזו תהיה מפולת?

הסיבה לכך שמנכ"ל חברת בנייה, שרואיין לכתבה, אינו מעוניין בהמשך עליית המחירים היא החשש ממפולת.

כמה טיפים

1. נהלו את הסיכונים שלכם.
אל תקבעו את ההחלטות שלכם (האם לרכוש דירה? באיזה עיתוי לרכוש דירה? באיזה גובה משכנתה והלוואות אחרות לקחת?) על פי מה שאחרים עשו. נהלו את הסיכונים, בדיוק כמו שאתם עושים בחיי יומיום כאשר אתם חוצים את הכביש.
הכרחי לבחון גם תסריטים אופטימיים פחות. 

2. חשוב להבין היטב איזה סוג משכנתה או איזה תמהיל משכנתאות אתם בוחרים.
ההבדל בין בחירה טובה ובחירה פחות טובה, עלול להגיע למאות אלפי שקלים.

3. בתכנון הסכום שתוציאו על רכישת דירה הביאו בחשבון הוצאות נלוות
הוצאות נלוות עשויות להגיע לאחוזים ממחיר הדירה. חשוב שתיערכו מראש ותדעו בכמה כסף מדובר במקרה שלכם.
דוגמאות להוצאות: עורך דין, מתווך דירות, מס רכישה, העברת תכולת הדירה הקודמת, רכישת ריהוט, שינויים ושיפוצים בדירה, התחברות לחשמל, מים וגז וכיו"ב.

4. אל תסמכו על רשויות המדינה
אל תצפו, שרשויות מדינת ישראל יוזילו את עלויות קניית דירה או יגרמו לכך שהדיור להשכרה יהיה זול.
בחינת ההתנהלות של ממשלות ישראל לדורותיהן מראה כי לא הייתה מדיניות עקבית ולא מומשה מדיניות שגרמה להוזלת הדירות. (לא מאמינים לי שאין מדיניות עקבית? קראו את המחקר של תמיר אגמון שקישור אליו מופיע בסוף פוסט זה).

דוגמאות:

א. זוכרים את "רפורמת המרפסות"? אולי גולת הכותרת בהבטחותיו של מר בנימין נתניהו בקדנציה הקודמת.
ראיתם התייעלות בתהליכי שחרור קרקע לבנייה? ראיתם ירידה במחירי הדירות?

ב. דיור ציבורי (עמידר ועמיגור) מספר הדירות בו הולך וקטן. 
לא הייתי חותם על זה, שמשתמשי הדיור הציבורי מרוצים מהשירות שהם מקבלים מחברות אלה.

ג. משכנתאות יקרות לזכאי משרד השיכון
המדיניות: במקום הגדלת הדיור הציבורי -הגדלת הסיוע
המימוש: שוכחים לעדכן את גובה הריבית ובמשך תקופה ארוכה ההלוואות לזכאי משרד השיכון ניתנות בתנאים טובים פחות מאשר הלוואות אחרות. 

ד. העדפה סקטוריאלית בסיוע
המדיניות המוצהרת: הטבות בסיוע לדיור ליוצאי צבא
המדיניות בפועל כאשר שר השיכון ממפלגה חרדית: העדפה גורפת של משפחות חרדיות.

היות שלא רק נושא הדיור, מנוהל באופן לא אופטימלי במדינת ישראל, מאד ייתכן שפתרון של הנושא יושג רק כחלק מרפורמה כוללת באופן התנהלות של השירות הציבורי בישראל.
רפורמה כזאת, אם תתרחש, היא תהליך ארוך ומורכב. 

קראו גם
מה הקשר בין המשכנתה שלכם לבין מצבה הכלכלי של סין?
תמיר אגמון,מודלים שונים של דיור בר השגה במדינות המפותחות ובישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 17 בנובמבר 2010



טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...