מה הקשר בין דואר ישראל, אימפוטנציה ופתח תקוה? או גילנות ברישיונות נהיגה

 

כבלש חובב המנסה לברר מדוע במשך חודש וחצי לא הצליח רישיון הנהיגה שלי שנשלח באמצעות דואר ישראל להגיע אלי? נדרשתי גם לשאלה הזו. 

בתהליך העתיק (מתאים למאה ה-20 או אולי למאה ה-19) של חידוש רישיון נהיגה לאדם שמלאו לו 75 שנים מעורבים שלושה גורמים: 

משרד הרישוי, דואר ישראל ודפוס בארי.

אומר מיד: דפוס בארי חפים מפשע. 

שני הגורמים האחרים חייבים לעשות תיקונים יסודיים על מנת להגיע לרמת תפקוד שתשרת את הלקוחות שלהם בבאופן סביר.

דואר ישראל

אני מניח שרוב הקוראים שעשו אי-פעם שימוש בשירותי דואר ישראל יפתרו בקלות את הקשר בין דואר ישראל ואימפוטנציה. 

אימפוטנט הוא מי שלא מסוגל לעשות את מה שהוא צריך. ממש דואר ישראל.

כך למשל, יש לי הרבה סיפוק מכל פעילויות ההתנדבות שלי למעט אחת. 

ההתנדבות בעל כורחי בחלוקת דואר בדואר ישראל אינה מסבה לי הנאה או סיפוק.

זוהי רק דגמה אחת מני רבות לרמת השירות המחפירה שנותן דואר ישראל. 

דוגמה חמורה יותר. 

דבר דואר שנשלח אלי בדואר מיהר עם התחיבות של דואר ישראל שיגיע תוך 24 שעות לא הגיע במועד. 

המועד היה קריטי כי ביקשו ממני להגיש את הצעת החברה הזו למכרז של ביטוח לאומי בירושלים ונעתרתי לבקשה. 

זה יותר זול מלבזבז יום עבודה של מזכירה שתגיע עם המעטפה בתחבורה ציבורית מהצפון. אני יכולתי למסור את המעטפה בתיבת המכרזים בביטוח לאומי בשעה 7:30 ולהמשיך משם ליום העבודה שלי.

זה הסתיים בזה שאחרי שהמעטפה לא הגיעה תוך 24 שעות, הייתי חייב לסוע למרכז המיון של הדואר בגבעת שאול בירושלים ולהמתין בתור. אחרת החברה הזו לא הייתה להגיש את ההצעה שלה במכרז במועד. 

אבל מה הקשר בין דואר ישראל לפתח תקוה? 

רישיון הנהיגה הקבוע שנשלח אלי בדואר ישראל לא הגיע במשך חודש. 

נאלצתי לפנות טלפונית למשרד הרישוי (אין דרך לפנות באמצעות אינטרנט). שם שלחו לי הודעת SMS שהפנתה אותי לדפוס בארי. 

מדוע לא לאמת את הזהות שלי באינטרנט ולאפשר לי לפנות ישירות באמצעות האינטרנט דלפוס בארי ללא צורך בשיחה טלפונית והמתנה?

בדפוס בארי שלחו לי הודעה שזה כבר היה צריך להגיע מזמן. 

נאלצתי לבקש באמצעות האינטרנט שישלחו לי שוב את הרישיון. 

נשלחה אלי על ידי דואר ישראל הודעת SMS: "שלום אבי רוזנטל, נראה כי  נראה כי המידע לגבי כתובתך במשלוח 93807243 נקלט באופ לא תקין. יש להיכנס ללינק המצורף מטה ולוודא כי הנקודה שנבחרה עבורך היא הנקודה הרצויה. http://hfd.sh/eXAwza תודה, שירות HFD"  

מסתבר שהרישיון הגיע לפתח תקווה במקום לירושלים. 

מסתבר שפתח תקוה מופיעה גם בתלונה של מישהו שהציע לחברתו להתחתן באמצעות דואר ישראל. 

זה קרה לפני כמה עשרות שנים. 

אחרי כמה עשרות שנים קיבל תשובה חיובית. החברה בדימוס גרה בפתח תקווה. 
לפרטים: שגריר ישראל בדואר ישראל. 

משרד התחבורה

אם חשבתם שדואר ישראל הוא "האיש הרע" בסיפור הזה, כנראה טעיתם.

אגף הרישוי במשרד התחבורה גרוע ממנו. יתכן גם שהוא עובר על החוק בגלל שהוא מפלה לרעה אזרחים ישראלים שהגיעו לגיל 75. 

אם כן אשמח, אם עורך דין יגיש תביעה ייצוגית נגד אגף הרישוי במשרד התחבורה.

יש שתי בעיות מהותיות באופן שבו משרד התחבורה מטפל בחידוש רישיונות נהיגה לאנשים שהגיעו לגיל 75. לכל אחת אקדיש פיסקה

לא יודעים להשתמש באינטרנט

אני לא היחיד שחושב כך. גם מבקר המדינה הפורש הוציא השנה דוח ביקורת חריף על היישום האינטרנטי הכושל של משרד התחבורה. 

אתאר את התהליך של חידוש רישיון נהיגה לאדם שמלאו לו 75 שנים.

1. מגיעה הודעה בדואר שעליו לחדש רישיון נהיגה אבל לפני זה עליו להביא אישור של רופא ואישור של אופטומטריסט שמצב בריאותו ומצב ראייתו תקינים.

להודעה צורפו טפסים לבדיקת אופטומטריסט ולבדיקת רופא. כל אחד מהם צריך להיות חתום על ידי איש המקצוע שבדק את מחדש הרישיון.

זהו שלב סביר. 

2. את הטפסים צריך לשלוח רק באמצעות מעטפה שצורפה למכתב באמצות דואר ישראל

זהו שלב בעייתי כי, לפחות בירושלים, כבר כמעט ואין תיבות דואר אדומות של דואר ישראל למשלוח דואר. מרוב אלה שקיימות דואר ישראל לא אוסף דואר.

פרטים בפוסט: היו תיבות אדומות למשלוח דואר?    

מדוע לא לאפשר סריקה ומשלוח באמצעות האינטרנט? 

ליתר ביטחון סרקתי את המסמכים כדי שיהיה לי גיבוי אם דואר ישראל לא יצליח להביא את המעטפה ליעדה.

3. קיבלתי אישור עם רישיון נהיגה זמני

לאחר כמה חודשים התברר כי במקרה זה דואר ישראל הצליח להביא את המעטפה ליעדה ומשרד הרישוי הצליח לטפל בה.

זה קרה כשקיבלתי בדואר אישור מאגף הרישוי שאני זכאי לחידוש רישיון הנהיגה שלי ובינתים נשלח לי רישיון נהיגה זמני. 

את הרישיון הקבוע אני אקבל באמצעות הדואר תוך חודש. 

זה כבר בלתי תקין לחלוטין. אין שום סיבה להפלות לרעה אדם רק בגלל שהוא הכיע לגיל 75 ולטרטר אותו. 

אם אין מניעה רפואית לזה שאנהג (ואין כזו), אין שום סיבה שלא אקבל מיד רישיון קבוע שתקף לכל התקופה במקום רישיון זמני. 

זוהי גילנות.

אפליה גילנית נגד אזרחים בני 75 או יותר

ביחדוש רישיון נהיגה, כנראה שיש הצדקה לדרוש מאנשים שעברו גיל מסוים בדיקות רפואיות ובדיקות ראייה בתדירות גבוהה יותר מאשר מאנשים צעירים. 

ברגע שהם הביאו את האישורים הרפואיים והאופטומטריסטיים הנדרשים, אסור לטרטר אותם באמצעות תהליך לא סביר של רישיון זמני ורק אחר כך משלוח רישיון קבוע. 

על הגילנות הלא חוקית הזאת יתכן שאפשר להגיש תביעה ייצוגית נגד משרד התחבורה.

ניהול כלכלי וריצה למרחקים ארוכים: נפילה

 

אני אחרי ריצת 10 ק"מ במרתון תל אביב 2026. 
כל הזכויות שמורות לאבי רוזנטל

בפוסטים קודמים התייחסתי לאפשרות ללמוד על התנהלות כלכלית מריצה למרחקים ארוכים.

למשל: מה אפשר ללמוד ממרתון תל אביב על התנהלות כלכלית ועל התנהלות בכלל?

הפעם אתיחס להיבט של נפילה, שלא התייחסתי אליו בפוסטים קודמים.

כהרגלי מדי שבוע, רצתי אתמול (9.5.26) כ-8 ק"מ בהר איתן.

שלא כהרגלי נפלתי. 

נפילות בגיל השלישי

נפילות מסוכנות. נפילות מסוכנות יותר בגיל השלישי משום אם נפגע משהו לוקח יותר זמן להחלים, אם בכלל. 

באתר מכבי שירותי בריאות ראיתי כתבה של גריאטר מומחה שבה ציין כי בגיל השלישי נופלים בממוצע 4 פעמים בשנה. 

כמנהל סיכונים אני מציע לאזרחים ותיקים שרצים להיערך לאירוע של נפילה.

ריצה מגדילה את ההסתברות ליפול. רופאת המשפחה שלי הציעה לי לתרגל פילאטיס.

לדעתה זה משפר את היציבות ואת שיווי המשקל ומקטין את ההסתברות לנפילה. 

קיבלתי את דעתה ומאז אני משתתף פעם בשבוע בשיעור פילטיס. 

הרושם שקיבלתי הוא, שפילאטיס אכן משפר את היציבות שלי, בנוסף לתועלות אחרות. 

מאז שאני מתרגל פילטיס לא נפלתי בריצה, עד אתמול.

מדוע נפלתי?

בהקשר אחר, כתבתי במקום אחר מאמר שכותרתו "זה שאינך רואה - הוא שיפילך". 

זה בדיוק מה שקרה לי. 

צריך בכל זמן ריצה לשמור על מודעות לסיכוני נפילה ולא עשיתי זאת. 

אגב, שמירה מתמשכת על מודעות לסיכוני רשת וסייבר הוא על סמך ניסיוני, הדבר החשוב ביותר באבטחת מידע ומניעת "נפילה ברשת".

מה בדיוק קרה?

אחרי 6 ק"מ של ריצה הגעתי לירידה קלה. אני לא רץ על אספלט משום שזה גורם נזקים לברכיים. 

רצתי  על העפר בשוליים. בקטע הזה העפר היה מעורב עם חצץ. 

ראיתי קבוצה של אנשים הולכים מולי על הכביש. 

חשבתי שאחד מהם חבר שלי שהולך שם עם קבוצה כמעט כל יום.

במקום להסתכל לאן אני רץ הסתכלתי שמאלה אל האנשים בקבוצת ההולכים. 

לא ראיתי שינוי קטן במתווה שבו רצתי ונפלתי. 

את  הנפילה בלמתי בעזרת הידיים (מזכרת לנפילה פצע לא גדול בכף יד ימין). באזור שמעל ומתחת ברך ימין היו שריטות מדממות. 

ההולכים מולי ניגשו לעזור לי. עמדתי מהר על הרגליים. 

לאחד מהם היו פלסטרים וחומר למריחה על האזור שנפגע. 

טיפלנו באמצעותם בבעיה. 

עדיין יש לי שריטות שטרם הגלידו. יצאתי בזול. עוד שבוע יהיו כלא היו.

כעבור כמה דקות המשכתי בריצה עם מודעות למה גרם לבעיה? 

רצתי יותר לאט. הפעם הייתי מודע רצתי יותר לחשש מנפילה.

האנלוגיה להתנהלות כלכלית

כאשר לא רואים את הסיכונים לפגיעה במצב הכלכלי של משק בית אפשר ליפול כלכלית.

המצב הקלאסי של הוצאה גבוהה מההכנסה

במצב הזה נתקלתי עשרות פעמים אצל לקוחות בכלכלת המשפחה. גם במקרים שביצעתי ייעוצים בהתנדבות וגם במקרים בהם הלקוחות שילמו על היעוץ. 

אם זוג או יחיד או משפחה מוציא באופן עקבי יותר מההכנסות שלו, זה יביא, כמעט בודאות לנפילה כלכלית קשה.

דוגמה: הפרשנית. 

יותר מדי הלוואות ובמיוחד משכנתא מסוכנת

כשהמשכנתא גבוהה מיד יחסית למצב הכלכלי של המשפחה אפשר ליפול. 

מספיק שמישהו מבני הזוג יפוטר או ששכרו יקוצץ ריאלית על מנת שהמשפחה לא תעמוד בתשלומי המשכנתא ותיפול כלכלית. 

יתכן שתצטרך להחזיר את הדירה או למכור אותה. יתכן שתיכנס לחובות כאלה שלא תוכל לצאת מהם. 

אם רואים את הסיכון אפשר להיערך אליו לפני שנופלים. אולי לרכוש דירה זולה יותר עם משכנתא נמוכה יותר. 

אפשרויות נפילה רבות אחרות

כמו שבריצה עלולות להיות סיבות רבות לנפילה וצריך לשמור על מודעות לסיכון של נפילה, כך גם בהתנהלות כלכלית. 

בהתנהלות כלכלית עלולות להיות סיבות רבות יותר לנפילה ועלולים להיות קשרים בין סיבות שונות לנפילה.

ציינתי בפוסט זה שתי דוגמאות נפוצות לנפילה כלכלית של משפחות ויחידים יש עוד דוגמאות רבות שאני מכיר.

במה תבחרו ב FAQ או What's(app) the fuck?

 

בשנת 1992 ניהלתי צוות שעסק במערכות הפעלה. בנסיעת עבודה לארה"ב בדקתי כמה מוצרי תוכנה רלבנטיים לארגון. 

אחד המוצרים היה מוצר של מפעיל אוטומטי. צוות הפיתוח של המוצר הדגים לי את יכולות המוצר. 

המשפט הראשון שנאמר לי היה: "הכלי הזה עובד עם AI". 

היות שבתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת השתתפתי בקורס בינה מלאכותית במסגרת לימודיי לתואר שני באוניברסיטה העברית, לא התרגשתי במיוחד.

לאלה שאינם יודעים, כבר ב-1957 היה מוצר AI מעניין שפותח במעבדות RAND בארה"ב. 

היכולות כמובן היו רחוקות מהיכולות היום. כך למשל, המעבדים היו הרבה יותר חלשים, לא היה אינטרנט ולכן גם לא הייתה גישה למאגרי מידע. 

לענינו של המוצר שהוצג לי בשנת 1992, הדבר הכי חשוב שלא היה באותה תקופה הן יכולות של Deep Learning. 

ללא יכולות לימוד כאלה, יש חשיבות גדולה ליכולות הנוכחיות של המוצר. 

הצגתי הרבה שאלות ביחס לפונקציונליות של המוצר. מסתבר שהפונקציונאליות שלו נחותה משמעותית משני מתחריו, שלא התיימרו להיות כלי AI. 

הסיפור של המוצר הזה מראה שלא רק היום יש Hype סביב AI. גם בשנת 1992 היה.

איך יוצרים Hype של AI באמצעות WhatsApp?

בשנת 2025 ארגונים רבים במדינת ישראל משתמשים ב-Bots לסיוע ללקוחות הפועלים תחת WhatsApp. 

כך למשל, כשפונים טלפונית לארגון, ההודעה הראשונה שתקבלו ממערכת הניווט הקולית היא: "תוכלו לחסוך זמן המתנה באמצעות נציג שירות וירטואלי ב-WhatsApp. שלחנו לכם קישור" 

החוויה האישית שלי

בכל הפעמים שניסיתי להשתמש ב-Bot תחת WhatsApp קרה מה שקרה בהדגמה של המפעיל האוטומטי בשנת 1992: BOT ה-AI לא סיפק את הסחורה, כלומר: לא רק שהוא לא חסך זמן הוא בזבז זמן.

בתהליך עניתי לתפריטים רבים עד שה-BOT הגיע למסקנה שהוא אינו יכול לסייע לי והציע לי לפנות למענה אנושי. 

הייתה רק פעם אחת, שהיה ספק האם הוא בזבז את זמני. 

באותה פעם ה-BOT הגיע מהר למסקנה שהוא איננו יכול לסייע ואמר לי שהוא יבקש מאיש תמיכה להתקשר אלי.

כמו במוצרי המפעיל האוטומטי הכלי של FAQ, שלא התיימר להיות AI, היה הרבה יותר מוצלח.

FAQ הן ראשי תיבות של Frequently Asked Questions. 

אם מוצגות השאלות הרלבנטיות השכיחות והתשובות ראויות, אפשר להפיק מהן תועלת.

Bot ה-WhatsApp כמשל

היכולות המוגבלות בעליל של Bot ה-WhatsApp הן משל, ליכולות מוגבלות של כלי בינה מלאכותית במצבם הנוכחי בהקשרים ארגוניים אחרים. 

על הסיכונים והבעיות של AI אתם מוזמנים לקרוא  בבלוג שלי Risk and Crisis ולשמוע בהרצאה שלי: בינה מלאכותית יותר מסוכן ממה שחשבתם.

 

גם ילד בן שבע יכול לשלם שכר דירה

 

תופעה חדשה הורים גובים שכר דירה מילדיהם. מאמר ב-Sky News מתאר את התופעה ומביא כמה מקרים. המקרה הקיצון הוא של ילד בן 7 בשם Asher Bird. אשר בן ה-7 מתגורר במישיגן בארה"ב. אימו גובה ממנו ומאחיו ואחותו הגדולים בלא הרבה ממנו שכר דירה. 

במקרה של אשר  שכר הדירה הוא 7 דולר לחודש המהווה 12.5% מההכנסות שלו מדמי כיס. 

אימו סמנטה, בת ה-31, מסבירה לכתב שהיא גובה שכר דירה מילדיה משום שהיא לא קיבלה חינוך פיננסי בילדותה וכתוצאה מכך היו לה קשיים רבים בהתנהלות כלכלית כאישה בוגרת. 

שכר הדירה שילדיה משלמים הוא חלק מתוכנית חינוך פיננסי שהיא בנתה לילדיה. 

קישור למאמר המלא באנגלית: 

Weekend Money: 'My seven-year-old pays rent' - when should parents start charging and how much?

איזה רכב לקנות? -היבט עלות הרכב

 

זכויות יוצרים לתמונה: אבי רוזנטל . התמונה נוצרה בשנת 2021

בפוסט זה אתיחס רק להיבטים כלכליים. כמובן שיש הרבה היבטים אחרים, שאין לי מומחיות בהם וכמובן שעשויות להיות השלכות כלכליות הקשורות בהיבטים אלה. 

לצורך פוסט זה אתעלם מההבחנות בין מכוניות רגילות לבין מכוניות היברידיות ומכוניות חשמליות. 

הנחות היסוד  

1. הירידה הגדולה ביותר בשווי רכב היא ב-3-4 השנים הראשונות.

שווי רכב חדש עשוי להגיע אחרי 3-4 שנים לכמחצית משוויו.

בשנים שאחרי זה ירידת השווי של הרכב היא הרבה יותר איטית. 

2. ברכב חדש יש פחות בעיות ותקלות. 

בשנים הראשונות ברוב המקרים אין כמעט תקלות מהותיות במכונית. 

אם יש תקלות, הן עשויות להיות מתוקנות ללא תשלום בגלל אחריות היצרן.

מצבים של מכוניות לקנייה

1. מכונית חדשה שנרכשת מיבואן

2. מכונית משומשת שנרכשת מאדם פרטי

3. מכונית מהשכרה שנרכשת מחברת השכרה

4. מכונית עם 0 ק"מ שנרכשת מחברת השכרה או יבואן

מכונית חדשה מיבואן

מחירה יקר בעשרות אחוזים מחלופות אחרות. בנוסף לכך בשנים הראשונות תאבד חלק גדול משוויה. 

זה  לא פתרון מתאים למי שמתכנן להחליף מכונית תוך 3-4 שנים, למעט נכים שלהם יש פטור ממיסים על קניית מכונית חדשה אחת לשלוש שנים ומעט אנשים שמצבם הכלכלי טוב במיוחד, כלומר: העשירון העליון או אולי שני העשירונים העליונים. 

מכונית משומשת שנרכשת מאדם פרטי

המחיר אינו הבעיה העיקרית כי הוא זול בהשוואה לחלופות אחרות. 

בעיות אפשריות:

1. בעיות טכניות מהותיות במכונית 

הבעיות יכולות להיות בעיות קימות שלא נמצאו בבדיקת מכון לבדיקת רכב או בעיות שקרו זמן קצר או לא כל כך קצר אחרי הקנייה.

 

2. יכולת מיקוח של הקונה ושל המוכר

כשהקונה לא יודע להתמקח והמוכר כן יודע הוא עלול לשלם יותר מערך השוק.

3. זמן וכסף בתהליך החיפוש והרכישה

הקונה עשוי לשלם למכוני בדיקת רכב ואגרת רכישה. כידוע זמן הוא כסף וגם הזמן של הקונה עשוי להיות בעל ערך כספי.

4. מדוע החליט המוכר למכור אותה?

אם מדובר במכונית שהיא עד שלוש שנים על הכביש, ברור לגמרי שהמוכר מפסיד כסף. 

השאלה מדוע מכר בעיתוי הזה ולא חיכה מספר שנים? היא שאלה מהותית. 

לפעמים יש תשובה טובה לשאלה (נוסע לחו"ל לשנתיים, קיבל מכונית מהמעביד וכיו"ב). כשאין תשובה טובה לא מן הנמנע שמנסים להסתיר בעיה מהותית ברכב. 

מכונית מהשכרה

היא עולה כ-15% פחות ממכונית שנרכשת מאדם פרטי. 

השאלה המהותית היא: מי נהג או מי נהגו במכונית בתקופת ההשכרה ואיך הם טיפלו בה?

התשובה לשאלה עשויה לקבוע האם זו עסקה כדאית או סבירה או עסקה גרועה? 

במקרה הקיצון הטוב היא הייתה לאורך כל תקופת ההשכרה אצל אדם אחד שנהג בה. האדם הזה הוא נהג טוב ומיומן והתייחס למכונית כאילו זו מכונית פרטית שלו, כלומר: שמר עליה וטיפל בה.

במקרה הקיצון הרע נהגו בה מספר שוכרים שונים. חלקם נהגים גרועים במיוחד.

חלקם לא שמרו עליה ולא תחזקו אותה באופן סביר. בין השאר הם נסעו בה בכל מיני דרכים ושבילים שלא מיועדים למכוניות מסוגה. 

מכונית עם 0 ק"מ

זוהי אפשרות מוכרת פחות. גם כאן הרכישה היא מיבואן או מסוכנות להשכרת רכב. 

זוהי מכונית שלא הושכרה ועמדה במגרשי חניה של בעליה. 

הסיבה שהיבואן סוכנות השכרת הרכב מוכנים למכור אותה במחיר זול משמעותית ממחירה של מכונית חדשה היא שהגיעו מכוניות משנת רכב חדשה. שוכרים לא ירצו לשכור רכב מהשנה הקודמת. 

האפשרות הזו עשויה בלא מעט מקרים, יותר אטרקטיבית מבחינה כספית מאפשרויות אחרות. 

אין לה את החסרונות של רכב רגיל מהשכרה שצוינו לעיל.

אם הקונה ימכור אותה, מחירה עשוי להיות נמוך במעט ממחיר מכונית מיד ראשונה  משום שהרוכש הוא בעלים שני של הרכב, אחרי סוכנות הרכב או היבואן.

הזמן שלכם לא חשוב להם: האם הוא חשוב לכם? -מדריך להתנהלות מול מוכרים של דברים שאתם לא צריכים

 

חקלאי  במדגסקר. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

אומרים שזמן שווה כסף. באנגלית Time is Money. יש כאלה, שבמקרה הטוב, רוצים למכור לכם משהו שאתם לא צריכים. להם לא חשוב הזמן שלכם. 

במדגסקר למשל, לאנשים לא חשוב הזמן שלהם. האם גם לכם הוא אינו חשוב? 

אם הוא חשוב לכם, המשיכו לקרוא את המדריך למענה לפניות טלפוניות של אנשים שאתם לא מכירים ומנסים למכור לכם משהו שאתם לא צריכים. 

במקרה הפחות טוב, הם מנסים להונות אתכם וחבל ש"תיפלו ברשת". 

התנהלות בשיחה הטלפונית

1. אל תתנו למתקשר לנהל את השיחה - נהלו אתם את השיחה.

הנטייה של אנשי מכירות היא לנסות לצור קשר אישי ולספר באריכות על השירותים או המוצרים שהם מוכרים. 

עצרו את זה מיד ושאלו שאלה קונקרטית: במשפט אחד מה אתה מציע לי?

2. סינון

התשובה לשאלה הזו תעזור לכם בסינון.

המטרה הראשונה היא לזהות האם מי שמתקשר מציע משהו שעשוי להיות רלוונטי לכם?

אם לא, סיימו את השיחה מיידית באופן מנומס.  

3. נהלו את השיחה עם מודעות לאפשרות של הונאה או התחזות.

תמיד כדאי להיות מודעים לזה שכשמשהו נראה לכם רלוונטי הוא עדיין עלול להיות הונאה או מלכודת. 

תמיד כדאי להיות מודעים לאפשרות שמדובר במתחזה. 

לעולם אל תתנו פרטי כרטיס אשראי למישהו שמתקשר אליכם.

דוגמה 1: שיחה עם תומר מחברה שאני לא מכיר

ב-23.7.25 התקשר אלי מישהו שנשמע נחמד וסולדי. אמר שקוראים לו תומר והוא מארגון (אולי חברה) שהזכיר את שמו. 

לארגון שם נחמד שלא שמעתי עליו מעולם. קטעתי אותו וביקשתי ממנו שיגיד לי מה הוא רוצה להציע לי?

במקום לענות הוא התחיל לדבר איתי על אתר האינטרנט שלי.

אין לי אתר אינטרנט.

הפסקתי להיות מנומס. אמרתי לו שאין לו מושג על מה הוא מדבר ואם יתקשר אלי בפעם נוספת על פי חוק הספאם אני אממש את זכותי לפיצוי של 1,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. 

דוגמה 2: ביטוח תאונות אישיות

המוצר שעליו מרוויחים סוכני ביטוח יותר מאשר על מוצרים רהים אחרים הוא ביטוח תאונות אישיות. 

באופן אישי, הגעתי למסקנה שלי אין צורך בביטוח כזה. 

כל שיחה מסוכן ביטוח שמציע לי את המוצר הזה צריכה להיגמר מהר. 

בפוסט ביטוח: ביטוח בריאות - שתי שיחות שהיו ואחת שלא הייתה

 אני מתאר את מה שאני עושה כשמתקשר אלי סוכן ביטוח שאני לא מכיר. 

אגב, אם אשנה את דעתי (סבירות נמוכה) ואחליט שאני מעוניין בביטוח תאונות אישיות אדע להתקשר בעצמי לסוכן ביטוח שאני מעריך או לחברה שמבטחת שלא באמצעות סוכן.

דוגמה 3: מוצר טוב ללא יכולת להביא אותו אלי

במוצר המסוים הזה שצריך להגיע פעם בכמה זמן לפתח דירתי הציעו לי להתנסות לחודש. 

פעם ראשונה הסכמתי והמוצר לא הגיע. 

פעם שנייה הסברתי מה שקרה ולכן איני מעוניין במוצר. 

איש המכירות הנחמד אמר שהוא אחראי באופן אישי לדאוג לזה שהמוצר יגיע.

המוצר לא הגיע. הסיבה: למרות הרצון הטוב והכן של איש המכירות זה לא בשליטתו.

אצטרך כל פעם שהמוצר לא יגיע לרדוף אחרי החברה.  

כבר אמרתי בכותרת שהזמן שלי חשוב לי.

בפעמיים הבאות קטעתי במהירות את אנשי המכירות שהתקשרו אלי ורציתי להסביר להם מדוע איני מעוניין במוצר וכדאי שיפסיקו להתקשר. 

הם רצו שאתן להם לדבר קודם. לא הסכמתי והם קטעו את השיחה.

שיעור ראשון באינטרנט לילדים בני 6 ולמנהלי חברת כפיר

 

ראשית אני רוצה לבקש את סליחתם של חלק מהילדים והילדות בני השש, שכבר יודעים את מה שאני כותב בפוסט זה. 

גם בהקשר של חברת "כפיר", המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים, נדרשת בקשת סליחה. 

לא שלי, אלא של מנהלי החברה לכלל נוסעי הרכבת הקלה ואני הקטן ביניהם. 

האירוע

את הבוקר (21.7.25) תכננתי לפתוח בבדיקה רפואית שהייתי צריך לבצע באסותא ירושלים. 

בערך בשעה שבע ורבע הייתי בתחנת הרכבת הקלה ליד ביתי בשכונת בית הכרם. 

תכננתי להגיע ברכבת הקלה עד התחנה המרכזית ומשם ברגל לאסותא בבניין שערי העיר. 

לא מעט נוסעים אחרים חיכו ביחד איתי בתחנה ורכבת אין. 

חייל שהסתכל באפליקציית Moovit אמר שהרכבת הייתה צריכה להגיע לפני 9 דקות. 

אין חכם כבעל ניסיון. מיד הבנתי שעלי להגיע ברגל לבניין שערי העיר.  

גם בפעם הקודמת שהרכבת הקלה לא פעלה בלי להודיע לנוסעים, הלכתי ברגל.

אז הלכתי חצי שעה לכיוון השני. 

אז זה לא היה חייל שהודיע לנוסעים. זאת הייתה גברת מתנשפת, שהלכה ברגל שתי תחנות, וכשעברה ליד תחנת החלוץ סיפרה לנו שאין רכבת קלה. 

כמי שרץ גם בגילי המופלג 10 ק"מ במרתון ירושלים, לא התקשיתי להגיע בהליכה מהירה לאסותא והגעתי בזמן. 

אני הסתדרתי, אבל מה יעשו נכים, חולים וקשישים שלא טרחו להודיע להם מראש שהרכבת לא עובדת? 

איך צריך להודיע לנוסעים?

כשכל העולם, למעט שבטים ביערות, תינוקות וילדים קטנים, מעט קשישים מופלגים וחברת "כפיר" בירושלים, משתמש באינטרנט, הדרך היא להודיע באמצעות האינטרנט. 

מתבקש להודיע את זה באינטרנט באמצעות עמדות התצוגה בתחנות הרכבת הקלה.

כך אנשים לא יחכו לשווא בתחנות. 

זה נראה שמישהו שילב בין המערכת התפעולית של הרכבת הקלה לבין עמדות התצוגה ויצר תלות ביניהן. כשהרכבת הקלה לא פועלת גם עמדות התצוגה בתחנות הרכבת לא עובדות וגם אתר האינטרנט של החברה לא עובד. 

הפיתרון מאוד פשוט: תשלמו סכום לא גבוה לחייל משוחרר או שניים שלושה חיילים משוחררים מיחידת מחשוב צה"לית והם יבנו לכם אפליקציה אינטרנטית פשוטה, שאינה תלויה במערכות שלכם, שתשלח את ההודעה לעמדות התצוגה כשמערכת המחשוב שלכם אינה עובדת.

מחכים לכם שתגיעו למאה ה-21.

היחלשות מעמד הביניים

 

הכתבה של עמית קמינסקי בדה מרקר מ-7.2.25 מתארת תהליך מדאיג של היחלשות מעמד הביניים הכלכלי בישראל. 

קישור לכתבה: "כדי להיות במצב נורמלי, אתה צריך להיות בעשירון התשיעי": כך נעלם מעמד הביניים בישראל. 

הכתבה מבוססת על סקר של חברת Riseup, שנעשה עבור העיתון דה מרקר. 

Riseup היא חברה שלה אפליקציה לניהול תקציב משפחתי. 

נתוני כרטיסי האשראי של לקוחות החברה היוו את בסיס המידע לסקר. 

כמובן, שמדובר בסטטיסטיקה וזהות הלקוחות מוסתרת. 

ממצאים עיקריים: 

הוצאות דיור עלו ב-58%.

קניות בסופר עלו ב-18.5%.

הוצאות רכב עלו ב-83.8% ואוכל מחוץ לבית התייקר ב-91.9%.

מסקנה: 

עליה בהוצאות בכל הקטגוריות משנת 2020 עד שנת 2024. 

על פי המאמר, על מנת לחיות ללא התמודדות יומיומית עם קושי באיזון הכנסות לעומת הוצאות צריכים להיות בעשירון התשיעי. 

מעמד הביניים הכלכלי בתהליך של היעלמות. 

על מנת להבין האם הממצאים ו/או המסקנות מוטים צריך לרדת יותר לעומק. 

כך למשל יתכן שהמדגם מוטה לכיוון של בעלי הכנסות נמוכות יותר, משום שאנשים במצב כלכלי טוב במיוחד עשויים להשתמש פחות באפליקציות לניהול תקציב. 

על פניו נראה שגם אם יש הטיה הממצאים כל כך קיצוניים שהם בהחלט מעידים על מגמה. 

חוות דעתו של פרופ' מנואל טרטנברג

פרופ' מנואל טרכטנברג הוא מבכירי הכלכלנים במדינת ישראל. הוא עמד בראש ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011. 

טרכטנברג מרואיין בכתבה ואומר שמעמד ביניים הוא אחד היסודות של כלכלה בריאה. זהו מעמד שיש לו משאבים גם לחיי תרבות. בשנים האחרונות נשחק מעמד הביניים במדינות ה-OECD. השחיקה בישראל חריפה יותר מאשר במדינות אחרות. 

התוצאה היא שאי-השיוויון גדל ומעמד הביניים זז כלפי מעלה לעשירון התשיעי. 

טרכטנברג מקשר את זה גם להקצנה הפוליטית והצטמצמות המרכז הפוליטי. 

זווית הראייה שלי

אני מקבל את דבריו של פרופ' טרכטנברג. את המסקנה כבר הסקתי לפני  שהיו לי נתונים המעידים עד כמה המצב קיצוני. 

את המסקנות שלי תוכלו לקרוא בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2025 ותוכלו לראות בסרטון כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך בערוץ היוטיוב שלי.

שנאת ההפסד: ביטוח

 

לא מעט אנשים אינם מבינים את ההבדל בין ביטוח לבין ניהול סיכונים. הפוסט האם ביטוח הוא ניהול סיכונים?

מסביר זאת. 

למרות שביטוח הוא סוג של Control להקטנת נזקים במקרה של התרחשות אירוע סיכון הבחירה האם לבטח או לא עשויה להיות קשורה בשנאת הפסד. 

חברות הביטוח וסוכני הביטוח מנצלים את שנאת ההפסד על מנת למכור ללקוחות ביטוחים. 

האם ביטוח כזה הוא רציונלי או  לא רציונלי ומיועד רק על מנת לא לגרום להפסד? 

התשובה לזה היא: תלוי. 

ישנם סוגי ביטוח שזה לגמרי רציונלי. למשל ביטוח תרופות מחוץ לסל. 

עדיף לשלם פרמיה חודשית לא גבוהה מאשר לשלם סכומים שבין 10,000 ל-20,000 ש"ח לחודש (לפעמים יותר מ-20,000 ש"ח לחודש). גם אם ההסתברות לאירוע של צורך בתרופות מחוץ לסל נמוכה.

יש תחומים שזה בלתי רציונלי בעליל, למשל: ביטוח טלפון סלולרי. ברור לגמרי שזו רק שנאת ההפסד.

יש תחומים שזה בתחום האפור ותלוי במאפיינים וברצונות של כל אחד, למשל: ביטוח תאונות אישיות.

שנאת ההפסד: מדוע נכשל מודל של מחירי שכירות דירה מפוקחים?

דירה להשכיר של לאה גולדברג עם ציורי שמואל כץ על פסל צמוד לגדר בית ברחוב נרקיס בירושלים. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאת שימוש: CC BY-SA 4.0 נוצר ב: 24.בפברואר 2022. 
נוצר על ידי: Korenn 

בפוסט שנאת ההפסד תיארתי והסברתי את הדוגמה החשובה ביותר למימוש תורת הערך של טברסקי וכהנמן. זוהי שנאת ההפסד. 

בפוסט זה אתיחס לשנאת ההפסד בהקשר של כישלון ניסיונות לפקח על עליית מחירי דיור להשכרה. 

אתחיל בדוגמה אחרת שפועלת באופן דומה למה שקורה בניסיון לפקח על עליית מחירי הדירות. 

כהנמן מביא בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" דוגמה של שני עובדים הצריכים לבחור בהטבה: תוספת שכר או תוספת ימי חופשה. 

השווי של ההטבות שווה. 

האחד בוחר בהטבה הראשונה השני בשנייה. 

אם יציעו להם להתחלף בהטבות אחרי שנה, שניהם יסרבו בגלל שנאת ההפסד. 

מדוע מנסים לפקח על עליית מחירי השכרת דירה?

המטרה היא לעזור לשוכרים חדשים שאינם מבוססים כלכלית. בדרך כלל מדובר בצעירים. בדרך כלל שוכרים בעיר גדולה. 

מי מרוויח מפיקוח על עליית מחירי השכרת דירות?

שוכרים ותיקים

שנאת ההפסד תגרום לשוכרים נוכחיים להמשיך בדירה שהם שוכרים, למעט במקרים שבהם יש בעיות בדירה או הם אינם מסתדרים עם בעלי הדירה.

אם מפקחים על עליית מחירי ההשכרה, הפיקוח על עליית המחירים הוא תמריץ נוסף לשוכרים הותיקים להמשיך בשכירות. 

בעלי הדירה

גם לבעלי הדירה יש שנאת הפסד. אם יש להם שוכרים שמשלמים בזמן ושומרים על הדירה הם לא ירצו להחליף אותם בשוכרים אחרים. גם אם השוכר החלופי ישלם יותר. 

את השוכר החלופי הם אינם מכירים.

יכול להיות שהוא לא ישלם בזמן או לא ישלם בכלל. 

יכול להיות שהוא יקלקל דברים בדירה או יהרוס את הדירה. 

התוצאה  

מי שירוויחו מהפיקוח על עליית מחירי השכרת הדירות הם בעיקר דיירים ותיקים ולא דיירים חדשים. 

שוכרים חדשים יצליחו לשכור דירות במצב פחות טוב ו/או דירות שהמשכירים פחות נוחים. 

המקרה הכמעט יחיד שבו ירוויחו הוא המקרה של דירות שבהן הדייר הקודם בעיתי או שהדייר הקודם עזב את הדירה.

שנאת ההפסד

 

הפוסט תורת הערך על פי דניאל כהנמן תיאר באופן כללי תיאוריה מהפכנית של פרופ' עמוס טברסקי ופרופ' דניאל כהנמן, שהניחה שאדם אינו פועל באופן רציונלי כאשר הוא צריך לבחור בין שתי אלטנטיבות כלכליות. ציינתי באותו פוסט שאחת הדוגמאות החשובות למימוש תורת הערך על ידי מקבלי החלטות כלכליות היא שנאת ההפסד. 

בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" פרופ' כהנמן הרבה יותר נחרץ ממני. הוא כותב בעמוד 339: "המושג "שנאת הפסד" הוא בודאי התרומה הגדולה ביותר של הפסיכולוגיה לכלכלה ההתנהגותית". 

מהי שנאת ההפסד?

במקום לבחור בחלופה על פי כללי ההסתברות מוטים לכיון חלופה שבה לא  צפוי הפסד או ההסתברות להפסד יותר נמוכה מאשר בחלופה אחרת. 

הבעיה היא שהחלופה שבה עלולים להפסיד היא, בלא מעט מקרים, גם חלופה שההסתברות להרוויח בה גדולה יותר. 

תוחלת הרווח בחלופה שבה עלולים להפסיד עשויה להיות גבוהה מתוחלת הרווח בחלופה שבה נמנעים מהפסד. 

דוגמה 1: להשקיע כסף ללא סיכון

רבים מלקוחותיי בכלכלת השמפחה ואנשים אחרים אותם אני פוגש מפחדים להפסיד בהשקעה במניות או באגרות חוב. 

הם בוחרים בהשקעה בפיקדון שקלי בבנק. 

לכאורה, לא ניתן להפסיד בהשקעה הזו, משום שכמעט תמיד הערך בשקלים של החיסכון בפיקדון גדל כל הזמן. 

אם ההשקעה היא לטווח זמן ארוך כמעט תמיד מפסידים בגלל שנאת ההפסד. 

המדד המחירים לצרכן עולה בשיעור גבוה מהריבית שמקבלים על הפיקדון. 

כוח הקנייה של הפיקדון קטן על אף שהערך הנומינלי שלו גדל. 

לאורך זמן, כמעט תמיד השקעה במסלול פחות סולידי תניב תשואה חיובית.

דוגמה 2: למשוך כסף מחיסכון  כשיש ירידה בשערי מניות בבורסה

גם זו שנאת הפסד שגורמת להפסד. מה שיורד אולי יעלה בטווח זמן ארוך. 

אם החיסכון הוא לטווח ארוך, זה כנראה רעיון רע לפדות אותו.

אגב, בתקופות כאלה פונים אלי אנשים שאני מלווה כלכלית ואנשים אחרים ושואלים האם לפדות קופות גמל? בדרך כלל חבר, הורה או בן משפחה אחר המליץ להם למכור כדי שלא יפסידו.

קופות גמל הוא מכשיר חיסכון לטווח ארוך עם מיסוי גבוה במקרה של פידיון מוקדם. 

אני אומר להם שאיני מוסמך לייעץ בהשקעות בשוק ההון. אם אני בעל קופת הגמל ואיני זקוק לכסף לצורך קיומי, לא הייתי מוכר. 

אני מפנה אותם למאמר של מישהו שכן מוסמך לייעץ ואומר בדיוק את מה שאני הייתי אומר לו הייתי מוסמך לייעץ. 

קל למצוא אנשים שמוסמכים לייעוץ בשוק ההון ואומרים את מה שאני הייתי אומר. כמעט כולם, שלא לומר כולם אמרים את זה. 

דוגמה 3: שנאת ההפסד של טייגר וודס 

דניאל כהנמן מביא דוגמה לשנאת הפסד ממחקר של דבין פופ ומוריס שויצר מאוניברסיטת פנסילבניה. 

בגולף יש חבטות המביאות לתוצאה טובה (בירדי) וחבטות המביאות להפסד (בוגי). 
במחקר הם מצאו ששחקני גולף מנסים להימנע יותר מחתוצאה של בוגי מאשר להשיג בירדי. 

מי שניסה להשיג בירדי ולא להימנע מבוגי הצליח ב-3.6% יותר ממה שניסה להימנע מבוגי.

בין השאר בחנו את התוצאות של מי שהיה אז אלוף העולם טייגר וודס. 

הם העריכו שאילו היה מצליח בחבטות לבירדי כפי שהצליח בחבטות להימנע מבוגי היה מרוויח בשנותיו הטובות יותר ממיליון דולר ממה שהרוויח., 

שנאת ההפסד לא תמיד גוברת על הסיכוי להרוויח

במצבים מסוימים אנשים יעדיפו את הרצון להרוויח על פני שנאת ההפסד גם אם זה לא רציונלי. 

דוגמה לכך היא ההשקעת כסף בקניית כרטיסי לוטו או כרטיסי פיס. 

ברור שזו השקעה לא רציונלית. 

מי שעושה זאת בסכומים קטנים מעדיף את הסיכוי הנמוך במיוחד להרוויח סכום גבוה על פני ההוצאה הנמוכה יחסית.

יש כאלה שמתמכרים הימורים בקזינו ואפילו לקניית כרטיסי לוטו או כרטיסי פיס בסכומים גבוהים. לפעמים זה עולה להם בחובות, בחוסר יכולת לרכוש אוכל לילדיהם ואפילו במכירת דירה בבעלותם.

תורת הערך על פי פרופ' דניאל כהנמן

 

פוסט זה עוסק בחלק הרביעי בספרו של דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט". כותרת חלק זה היא: בחירות. 

השאלה המרכזית בכל המצבים הנדונים בחלק זה באיזה אופן בני אדם בוחרים בין אלטרנטיבות? 

כהנמן טוען, שלכאורה, יש שני סוגים של בני אדם הבוחרים בין אפשרויות. במינוחו של הכלכלן ההתנהגותי, חתן פרס נובל לכלכלה, ריצ'רד ת'יילר: בני אנוש ובני כלכל. 

"בני כלכל" הם אנשים הבוחרים בחירה רציונלית ואגואיסטית. 

"בני אנוש" הם אנשים שהבחירה שלהם אינה בהכרח רציונלית ואינה בהכרח אגואיסטית. 

הבעיה היא שמדובר באותה ישות שהיא גם בן אנוש (כפי שרואים אותה בדיסיפלינה של פסיכולוגיה) וגם בן כלכל (כפי שראו אותה כלכלנים עד לשינויים בתפיסה שמהם צמחה הכלכלה ההתנהגותית).

תורת הערך, שהייתה מרכיב חשוב בהחלטה להעניק לפרופ' כהנמן פרס נובל לכלכלה, פותחה על ידי טברסקי וכהנמן כתפיסה שונה מתורת התועלת ששלטה לפניה. 

תורת התועלת מתיחסת לבחירה כרציונלית. תורת הערך מכניסה שיקולים פסיכולוגיים לבחירה, בעיקר על פי מאפיינים של מערכת חשיבה מהירה אינטואיטיבית. 

כהנמן אומר שהכלכלן הארי מרקוביץ הציע לפניהם תיאוריה ספציפית המתאימה למסגרת הרחבה יותר של תורת הערך. 

מרקוביץ, שמאוחר יותר זכה בפרס נובל לכלכלה, טען שהתועלות קשורות לשינוי בכלל הנכסים ולא לכלל הנכסים כשלעצמו. 

במשך 25 שנים התעלמו מהתיאוריה של מרקוביץ. טברסקי וכהנמן חשבו שהרעיון נכון והשתמשו בו ככלי עזר לפיתוח תורת הערך. 

בפוסטים הבאים אתיחס לסוגיות ספציפיות הנגזרות מתורת הערך בליווי דוגמאות. 

אשתדל להביא דוגמאות רלבנטיות לכלכלת המשפחה. 

הסוגיה שהיא אולי החשובה ביותר בהקשר של תורת הערך היא שינאת ההפסד.

תחזית כלכלית עולמית לשנת 2025

 

בפוסט קודם הצגתי תחזית כלכלית לא אופטימית למדינת ישראל. 

בפוסט זה אנסה לתת תחזית לכלכלה העולמית. 

בשנה הנוכחית (2024) יצרה אי-הוודאות בישראל ובאזור רמת סיכון גבוהה מאשר בכלכלה העולמית. 

התוצאה הייתה שמגמות חיוביות בכלכלה במדינות אחרות, למשל ירידת ריבית, לא התרחשו במדינת ישראל. 

דונלד טראמפ. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאת שימוש: נחלת הכלל. 
נוצר על ידי: Shealah Craighead  ב-6 באוקטובר 2017

על מה שיקרה בכלכלה העולמית בשנת 2025 תהיה השפעה גדולה לאיש שבתמונה מעל לפסקה זו. נשיאה הנבחר של ארצות הברית דונלד טראמפ.

העבר

הקדנציה הראשונה של טראמפ כנשיא הייתה לא מוצלחת מבחינה כלכלית. 

בבחירות הנוכחיות בהן זכה הציג תוכנית כלכלית טובה פחות מאשר התוכנית של קמלה האריס. על הצבעת הבוחר האמריקאי השפיע בעיקר הנתון של כמה כסף נשאר לו בסוף החודש ולא הנתונים המאקרו כלכליים.

ההווה 

דונלד טראמפ הוא אדם בלתי צפוי. בהמשך פסקה זו אתיחס לכמה מהאמירות הכלכליות שלו. 

פרופ' איתן גלבוע הציג כמה מהאמירות האחרונות של דונלד טראמפ וניתח אותן בתוכנית בגלי צה"ל. 

הוא אמר שאף פעם אי אפשר לדעת האם טראמפ מתכוון ברצינות למה שהוא אומר. 

בכל מקרה כשהאדם, האמור להשפיע יותר מכל אחד אחר על התנהלות העולם, הוא בלתי צפוי יש הרבה אי-ודאות.

ככל שגדלה אי-הודאות, גדלים הסיכונים לכלכלת העולם.

העתיד 

אינדיקטור כלכלי לא טוב הוא התשואה הגבוהה על אגרות חוב בארה"ב לטווח זמן ארוך. 

המשמעות היא שהמשקיעים מאמינים שתהיה ריבית גבוהה, כלומר: לא ממש מאמינים שהמדיניות של טראמפ תפעל לטובתם. 

בקדנציה הקודמת ניהל טראמפ מלחמת סחר כושלת  ולא מבוקרת לא רק נגד סין. גם נגד בעלות הברית של ארצות הברית. 

מההתבטאויות שלו ביחס להעלאת מכסים על יבוא מסין וגם מקנדה וממקסיקו אפשר ללמוד שטראמפ מתכוון לחזור על המדיניות הכלכלית הזו גם בקדנציה הנוכחית. 

הפיכת קנדה ומקסיקו למדינות ה-51 וה-52 של ארה"ב

אמירה הזויה של טראמפ. איך הפיכתה של מקסיקו למדינה ה-51 או ה-52 מתישבת עם בניית חומה בין ארה"ב למקסיקו על חשבון ממשלת מקסיקו? 

לא נראה שקנדה רוצה להצטרף לארה"ב. אי אפשר לכפות זאת עליה. 

לו הייתי אזרח קנדי הייתי חושש מהרבה דברים במקרה של איחוד כזה. 

ראשית, הייתי חושש מההתנהלות הלא צפויה של נשיא שלא בחרתי בו. 

הייתי חושש מהחלת מערכת הבריאות האמריקאית הכושלת (למעט לעשירים שיש להם ביטוח בריאות טוב במיוחד) במקום מערכת הבריאות הקנדית הטובה. 

הייתי חושש גם מרצח המוני של מטורף כלשהו שיבוא מארה"ב. 

תפעת הרצח מסוג זה נפוצה בארה"ב וכמעט שאינה קיימת בקנדה. 

קניית גרינלנד מממשלת דנמרק

אולי זה רעיון נחמד, אם כי יקר מאוד למשלם המיסים האמריקאי. 

באי הענק הזה הכמעט בלתי מיושב יש משאבי טבע והוא יכול לקדם את ארה"ב במאבק לשליטה בקוטב הצפוני.

יש רק בעיה אחת. אין מוכר. ממשלת דנמרק הכריזה באופן ברור שאינה מתכוונת למכור את גרינלנד. גם השלטון המקומי בגרינלד מתנגד למכירה.

אוקראינה תממן את התמיכה בה וטיוואן תממן את ההגנה של ארה"ב עליה.

במקרה של אוקראינה מדובר בסוג של הפקרתה לחסדיו של פוטין. אין להוציא מכלל אפשרות שאוקראינה תשרוד גם ללא תמיכת ארה"ב. 

טיוואן עלולה להיכבש על ידי סין. 

חברת TSMC הטיוואנית, המובילה את השוק העולמי של יצור שבבים מתקדמים, תיעלם או תהפוך לחברה סינית. בשורה רעה מאוד להיי-טק האמריקאי ולעולם ההיי-טק כולו. 

AI

הסיכוי שטראמפ יפעל בתחום הזה באופן אפקטיבי ומתמשך נמוכים. 

כבר בקדנציה  הקודמת של טראמפ ממשלת סין הכינה תוכנית לעשר שנים לשליטה בתחום ה-AI בהנחה ששליטה כזו תביא גם למיצוב הכלכלה הסינית ככלכלה המובילה בעולם. 

כשרואים את ההשתלטות המהירה של הסינים על שוק המכוניות החשמליות בעולם, שוק שלמרכיבים הממוחשבים של מכוניות יש יותר חשיבות מאשר למרכיבים מכניים, לא כדאי לזלזל בסינים. 

בפוסט שכתבתי בבלוג זה בקדנציה הקודמת של טראמפ, תיארתי את החששות של Tim Or'eilly מומחה מחשוב וטכנולוגיה אמריקאי ידוע בהקשר זה.

מה חשוב לטראמפ?

טראמפ, כמו נתניהו, הוכיח שמה שחשוב לו יותר מכל זה האינטרסים שלו. 

כפי שקרה בקדנציה הראשונה של נשיאותו, צפו להפתעות ולזגזוגים. 

לא מתכון מוצלח במיוחד לקידום הכלכלה האמריקאית. 

השורה התחתונה

הפער בין אי-הודאות בכלכלה הישראלית לאי-הודאות בכלכלה העולמית צפוי להצטמצם ולא בגלל ירידה באי-הודאות הכלכלית בישראל, אלא בגלל הגדלת אי-הודאות בכלכלה העולמית. 

אי-הודאות הזו מגדילה את הסיכון לשנה כלכלית לא מוצלחת גם בעולם.