צפוי משבר כלכלי עולמי מתמשך

 

לא רק מדינת ישראל צפויה למשבר כלכלי מתמשך בגלל מעורבותה במלחמה של כשנתיים וחצי שטרם הסתימה. 

העלויות הנוכחיות של מלחמת איראן השנייה מגיעות ל-50-60 מיליארד דולר. אם תימשך גם במהלך חול המועד פסח ואחריו, הן יגדלו משמעותית.

פרט למלחמה, שהפכה למשבר עולמי, יש סיכונים נוספים העלולים לגרור את העולם למשבר עולמי וכלכלי של לפחות שנתיים. 

מלחמת איראן הפכה למלחמה כמעט עולמית

רוסיה תומכת באיראן באופן פעיל. סין באופן פחות פעיל. המלחמה הפכה לחלק מהמאבק העולמי. 

לא רק לישראל גורמת המלחמה לנזקים כלכליים משמעותיים. רשימה חלקית של מדינות שסובלות מנזקים כלכליים ישירית בעטיה של המלחמה: איראן, ארה"ב, מדינות המפרץ, לבנון ומדינות נוספות.

מלחמת רוסיה-אוקראינה נמשכת

מלחמת רוסיה-אוקראינה נמשכת כארבע שנים. יש לה השלכות כלכליות קשות על שתי המדינות הללו וגם על מדינות אחרות בעיקר באירופה. 

משבר הנפט

סגירת מיצרי הורמוז על ידי המשטר האיראני יצרה מחסור בנפט ובדלק. המחירים כבר עברו את 100 הדולרים לחבית ועלולים להמשיך לעלות אם תימשך המלחמה. 

בגלל סגירת מיצרי הורמוז ופגיעה איראנית בתשתיות ייצור נפט שלהן מדינות המפרץ אינן יכולות ליצא נפט. 

מחירי הדלק עולים. גם מחיר ייצור חשמל. מחסור בדלק ועליית מחירים משפיעים לרעה על משקים של מספר רב של מדינות. 

אם וכאשר תסתיים המלחמה ייקח זמן עד שמדינות המפיקות נפט ונפגעו מהמלחמה יוכלו לחזור לרמת התפוקה של לפני המלחמה.

ניהול כלכלי-פוליטי כושל של דונלד טראמפ 

לא התלהבתי מהאופן שבו ניהל דונלד טראמפ את כלכלת ארה"ב בקדנציה הקודמת. קראו למשל: 

הנשיא שנכשל במבוא לכלכלה. 

נראה שבקדנציה הנוכחית נשיא ארה"ב טראמפ חוזר על אותן שגיאות רק בסדר גודל גדול יותר, למשל מכסים גבוהים על סחורות של בעלות ברית של ארה"ב. 

ערעור נוסף של האמון של בעלות הברית של ארה"ב הוא באמצעות תביעות כספיות מהן כתנאי לשיתוף פעולה וההתבטאויות על סיפוח חלקים מהן לארה"ב, גרינלנד למשל. 

בשביל שיתוף פעולה כלכלי צריך אמון. 

בעבר נחשבה ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. טראמפ כבר איננו כזה. 

הוא מצטייר כנשיא שלפן והפכפך.

בועת הבינה המלאכותית

התפוצצות אפשרית של בועת הבינה המלאכותית עלולה אף היא לתרום להחמרת המשבר. 

משבר שוק האשראי הפרטי לחברות

שוק האשראי הפרטי לחברות הוא מעין בנקאות צללים. הוא ברמת סיכון גבוהה המזכירה את משבר הסאבפריים בשנת 2008.

השורה התחתונה

קיים חשש למשבר כלכלי עולמי שעלול להימשך שנתיים או יותר. 

החשש הזה הוא זה שגורם לכמה מהאנשים המובילים בעולם ההשקעות לדבר על סכנה של הפסדים עתידים בטווח קצר בשוק ההון.

תחזית כלכלית עולמית לשנת 2025

 

בפוסט קודם הצגתי תחזית כלכלית לא אופטימית למדינת ישראל. 

בפוסט זה אנסה לתת תחזית לכלכלה העולמית. 

בשנה הנוכחית (2024) יצרה אי-הוודאות בישראל ובאזור רמת סיכון גבוהה מאשר בכלכלה העולמית. 

התוצאה הייתה שמגמות חיוביות בכלכלה במדינות אחרות, למשל ירידת ריבית, לא התרחשו במדינת ישראל. 

דונלד טראמפ. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאת שימוש: נחלת הכלל. 
נוצר על ידי: Shealah Craighead  ב-6 באוקטובר 2017

על מה שיקרה בכלכלה העולמית בשנת 2025 תהיה השפעה גדולה לאיש שבתמונה מעל לפסקה זו. נשיאה הנבחר של ארצות הברית דונלד טראמפ.

העבר

הקדנציה הראשונה של טראמפ כנשיא הייתה לא מוצלחת מבחינה כלכלית. 

בבחירות הנוכחיות בהן זכה הציג תוכנית כלכלית טובה פחות מאשר התוכנית של קמלה האריס. על הצבעת הבוחר האמריקאי השפיע בעיקר הנתון של כמה כסף נשאר לו בסוף החודש ולא הנתונים המאקרו כלכליים.

ההווה 

דונלד טראמפ הוא אדם בלתי צפוי. בהמשך פסקה זו אתיחס לכמה מהאמירות הכלכליות שלו. 

פרופ' איתן גלבוע הציג כמה מהאמירות האחרונות של דונלד טראמפ וניתח אותן בתוכנית בגלי צה"ל. 

הוא אמר שאף פעם אי אפשר לדעת האם טראמפ מתכוון ברצינות למה שהוא אומר. 

בכל מקרה כשהאדם, האמור להשפיע יותר מכל אחד אחר על התנהלות העולם, הוא בלתי צפוי יש הרבה אי-ודאות.

ככל שגדלה אי-הודאות, גדלים הסיכונים לכלכלת העולם.

העתיד 

אינדיקטור כלכלי לא טוב הוא התשואה הגבוהה על אגרות חוב בארה"ב לטווח זמן ארוך. 

המשמעות היא שהמשקיעים מאמינים שתהיה ריבית גבוהה, כלומר: לא ממש מאמינים שהמדיניות של טראמפ תפעל לטובתם. 

בקדנציה הקודמת ניהל טראמפ מלחמת סחר כושלת  ולא מבוקרת לא רק נגד סין. גם נגד בעלות הברית של ארצות הברית. 

מההתבטאויות שלו ביחס להעלאת מכסים על יבוא מסין וגם מקנדה וממקסיקו אפשר ללמוד שטראמפ מתכוון לחזור על המדיניות הכלכלית הזו גם בקדנציה הנוכחית. 

הפיכת קנדה ומקסיקו למדינות ה-51 וה-52 של ארה"ב

אמירה הזויה של טראמפ. איך הפיכתה של מקסיקו למדינה ה-51 או ה-52 מתישבת עם בניית חומה בין ארה"ב למקסיקו על חשבון ממשלת מקסיקו? 

לא נראה שקנדה רוצה להצטרף לארה"ב. אי אפשר לכפות זאת עליה. 

לו הייתי אזרח קנדי הייתי חושש מהרבה דברים במקרה של איחוד כזה. 

ראשית, הייתי חושש מההתנהלות הלא צפויה של נשיא שלא בחרתי בו. 

הייתי חושש מהחלת מערכת הבריאות האמריקאית הכושלת (למעט לעשירים שיש להם ביטוח בריאות טוב במיוחד) במקום מערכת הבריאות הקנדית הטובה. 

הייתי חושש גם מרצח המוני של מטורף כלשהו שיבוא מארה"ב. 

תפעת הרצח מסוג זה נפוצה בארה"ב וכמעט שאינה קיימת בקנדה. 

קניית גרינלנד מממשלת דנמרק

אולי זה רעיון נחמד, אם כי יקר מאוד למשלם המיסים האמריקאי. 

באי הענק הזה הכמעט בלתי מיושב יש משאבי טבע והוא יכול לקדם את ארה"ב במאבק לשליטה בקוטב הצפוני.

יש רק בעיה אחת. אין מוכר. ממשלת דנמרק הכריזה באופן ברור שאינה מתכוונת למכור את גרינלנד. גם השלטון המקומי בגרינלד מתנגד למכירה.

אוקראינה תממן את התמיכה בה וטיוואן תממן את ההגנה של ארה"ב עליה.

במקרה של אוקראינה מדובר בסוג של הפקרתה לחסדיו של פוטין. אין להוציא מכלל אפשרות שאוקראינה תשרוד גם ללא תמיכת ארה"ב. 

טיוואן עלולה להיכבש על ידי סין. 

חברת TSMC הטיוואנית, המובילה את השוק העולמי של יצור שבבים מתקדמים, תיעלם או תהפוך לחברה סינית. בשורה רעה מאוד להיי-טק האמריקאי ולעולם ההיי-טק כולו. 

AI

הסיכוי שטראמפ יפעל בתחום הזה באופן אפקטיבי ומתמשך נמוכים. 

כבר בקדנציה  הקודמת של טראמפ ממשלת סין הכינה תוכנית לעשר שנים לשליטה בתחום ה-AI בהנחה ששליטה כזו תביא גם למיצוב הכלכלה הסינית ככלכלה המובילה בעולם. 

כשרואים את ההשתלטות המהירה של הסינים על שוק המכוניות החשמליות בעולם, שוק שלמרכיבים הממוחשבים של מכוניות יש יותר חשיבות מאשר למרכיבים מכניים, לא כדאי לזלזל בסינים. 

בפוסט שכתבתי בבלוג זה בקדנציה הקודמת של טראמפ, תיארתי את החששות של Tim Or'eilly מומחה מחשוב וטכנולוגיה אמריקאי ידוע בהקשר זה.

מה חשוב לטראמפ?

טראמפ, כמו נתניהו, הוכיח שמה שחשוב לו יותר מכל זה האינטרסים שלו. 

כפי שקרה בקדנציה הראשונה של נשיאותו, צפו להפתעות ולזגזוגים. 

לא מתכון מוצלח במיוחד לקידום הכלכלה האמריקאית. 

השורה התחתונה

הפער בין אי-הודאות בכלכלה הישראלית לאי-הודאות בכלכלה העולמית צפוי להצטמצם ולא בגלל ירידה באי-הודאות הכלכלית בישראל, אלא בגלל הגדלת אי-הודאות בכלכלה העולמית. 

אי-הודאות הזו מגדילה את הסיכון לשנה כלכלית לא מוצלחת גם בעולם.

לא על כל מי שסיים מבוא לכלכלה אפשר לסמוך

 

דונלד טראממפ, מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאה: נחלת הכלל

באוקטובר 2020 פרסמתי את הפוסט: הנשיא שנכשל במבוא לכלכלה.

הפוסט עסק במלחמות הסחר של הנשיא טראמפ נגד כל העולם. 

דעתי הייתה שטראמפ טועה. 

לא הייתי מסתיר את דעתי בשום מצב, אבל כשמכעט כל הכלכלנים המובילים בעולם הביעו דעה דומה זה בוודאי יותר קל. 

הפוסט עסק גם במקרה של יצרן האופנועים המיתולוגי האמריקאי הארלי דוידסון. 

כתגובה על החרם ההזוי נגדן, החליטו מדינות אירופה לפגוע במכירות של הארלי דוידסון. 

החברה נבחרה גם  בגלל היותה סמל אמריקאי וגם בגלל אחוז גבוה של מצביעי טראמפ במדינה בארה"ב בה היא מייצרת. 

הארלי דוידסון בחרה לפתוח מפעל חדש באירופה ובכך מנעה את המשך הפגיעה בה.

טראמפ האשים את החברה בכך שאינה פטריוטית.

בנימין נתניהו והמהפכה השלטונית

בנימין נתניהו, מקור התמונה: ויקיפדיה

CC BY-SA 3.0

 אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית

 נוצר: צולם ב- ‏5 באפריל 2009‏, 13:18:25

 

בנימין נתניהו היה דווקא שר אוצר טוב בשנים 2003-2005. 

כמו טראמפ בשנת 2020, גם נתניהו של שנת 2023 מביע עמדה הנוגדת את עמדת הכלכלנים הבכירים. 

פרופסורים לכלכלה, נגידי בנק ישראל בעבר וגם פרופ' ירון, הנגיד הנוכחי, כותבים ואומרים שהמהפכה המשטרית מסוכנת לכלכלת ישראל. 

חברות זרות ישקיעו פחות, אם בכלל, בישראל, שחשודה כמדינה לא דמוקרטית, שיהיו בה בתי משפט התלויים בפוליטיקאים.

לא רק כלכלנים. גם בכירי ענף ההיי-טק, ענף חשוב במיוחד לכלכלת ישראל, חושבים שמשקיעים זרים  ישקיעו פחות בישראל, אם בכלל. 

יהיו גם פחות שיתופי פעולה בין חברות זרות לחברות ישראליות.

נתניהו אומר שאין סיכון לכלכלת ישראל ואלה שאומרים שיש סיכון מונעים על ידי מניעים פוליטיים.

קצת מוזר, כשמדובר גם באנשים שהוא עצמו מינה לתפקידים, למשל: נגיד בנק ישראל הנוכחי. 

קצת מוזר, שעד שלא ביקרו את המהפכה השלטונית של נתניהו ויריב לוין לא אמר עליהם שהם מוטים פוליטית. 

למה שמר נתניהו עושה קוראים Phishng. 

בספרם מתארים שני חתני פרס נובל לכלכלה את מנגנון הפישינג.

מה שעשו בנקי ההשקעות בארה"ב בתקופה שקדמה למשבר הסאבפריים, דומה למה שעושה היום נתניהו. 

הם השתמשו במוניטין שצברו כדי לתת הערכות לא סבירות שהיו אמורות לקדם את האינטרס שלהם.

האמינו למומחים ולא לפוליטיקאי.  

 

חזרה על אותו דפוס

 

נתניהו בעקבות טראמפ

 

נתניהו שונה מטראמפ. הוא אדם משכיל ונבון.

מעבר לשוני הזה יש דימיון בין תפיסת העולם של שני פוליטיקאים אלה.

דונלד טראמפ הוא אדם שיגיד כמעט תמיד את מה שמתאים לאינטרסים האישיים שלו.

גם אם זה Fake. גם אם זה אינו תואם את טובת אזרחי ארצות הברית.

לא כולם יסכימו שזה היה נכון גם לגבי מר נתניהו. כאשר מדובר בנתניהו שהחלו נגדו חקירות פליליות והועמד למשפט, נדמה לי שהעדפת האינטרסים האישיים עלתה באופן עקבי. ההתנהלות מזכירה באופן ברור את התנהלותו של דונלד טראמפ.

 

נתניהו בעקבות נתניהו

 

כבר כמה שנים מציג נתניהו את עצמו כנרדף על ידי אנשים שהיו אנשי אמון שלו והוא מינה אותם לתפקידם. כל חטאם היה שהם חשבו שיש לחקור את התנהלותו ו/או שצריך להעמידו למשפט. 

שתי דוגמאות בולטות הם המפכ"ל אלשיך, איש ימין שנתניהו מינה לתפקידו והיועץ המשפטי הקודם מנדלבליט. 

מנדלבליט היה לפני זה ראש לשכתו של מר נתניהו. את ההחלטה להגיש כתבי אישום קיבל רק לאחר זמן רב ובחר בסעיפים הקלים ביותר שהיו אפשריים. 

שאלה בפני עצמה מה היה קורה לו יועץ משפטי לממשלה בעל מזג אחר, היה בוחר לחקור את נתניהו תחת אזהרה בתיק הצוללות?  

השורה התחתונה

כלכלת מדינת ישראל נמצאת בסיכון מהותי בגלל הרצון לבצע מהפכה משטרית. 

את המחיר הכלכלי של מימוש מהפכה כזו נשלם כולנו.

 

 

 

 

 

 

הנשיא שנכשל במבוא לכלכלה

 

הכותרת לעיל מתארת יפה את דעתי על הכלכלה האמריקאית בארבע שנות נשיאותו של דונלד טראמפ. אמש (29 באוקטובר) רואיין בטלוויזיה פרופ' ליאו ליידרמן מבנק הפועלים. 

ליידרמן אמר שהוא חושב שמלחמת הסחר היא הכישלון הכלכלי הגדול ביותר של טראמפ. 
אני חולק על דעתו. 

לא שאני חושב שמלחמת הסחר אינה כישלון. היא בוודאי כישלון. פרופ' סטנלי פישר, לשעבר נגיד בנק ישראל וסגן נגיד ה-FED האמריקאי, היה הרבה יותר נחרץ, כשאמר שטראמפ אינו מבין מה הוא עושה במלחמת הסחר. 

אני חושב שיש כישלונות כלכליים גדולים יותר מאשר מלחמת הסחר. 

בפוסט זה אפרט כמה מהכישלונות הכלכליים הקשים של טראמפ כשאת הגדול מכולם אשאיר לסוף.

 

הקורונה: התמונה שנזכור

תמונת אזרחים אמריקאים מחכים בתורים לחלוקת מזון בזמן משבר הקורונה היא התמונה שתישאר אחרי הכהונה הנוכחית של טראמפ. אנחנו מדברים על יותר ממיליון אזרחים אמריקאים שנזקקים לחלוקת מזון. 

טראמפ נכשל כישלון חרוץ בטיפול במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי כתוצאה ממנו. 

כמעט 229 אלף אמריקאים מתו מקורונה (נכון לסוף אוקטובר 2020). ארצות הברית, ביחד עם שתי מדינות נוספות, מדורגת הכי גרוע מבין מדינות ה-OECD בטיפול במשבר. 

טראמפ נהג בחוסר אחריות וזלזל בקורונה. מספר המתים עלול היה להיות גבוה יותר לולא כמה מושלי מדינות בארצות הברית החליטו לפעול אחרת ממה שטראמפ דרש. 

הסטטיסטיקה, על פיה שיעור התמותה מקורונה במדינות עם מושל רפובליקני גבוה מזה שבמדינות עם מושל דמוקרטי כנראה נובעת, לפחות באופן חלקי, מהקושי הגדול יותר של רפובליקנים לפעול בניגוד להנחיות של טראמפ.

תפיסת עולם ולא רק משבר הקורונה ומלחמות סחר 

הכישלונות הכלכליים החמורים של משבר הקורונה ומלחמות הסחר הם ביטוי של תפיסת עולם.

טראמפ פועל מהבטן על סמך תחושות שלו. אין תהליכים מסודרים של התייעצות עם מומחים. 

כך למשל, תחושת הבטן של טראמפ הייתה שהקורונה לא מסוכנת. המומחים אמרו משהו אחר. המספרים אמרו משהו אחר אבל טראמפ כמו טראמפ העדיף את תחושת הבטן.

אין יכולת להסתמך על מומחים.

אין עבודת מטה.

אין יכולת לתכנן.

אי אפשר לדעת למה לצפות ממקבל ההחלטות: היום הוא אומר משהו. מחר אולי יגיד משהו הפוך. 

לא כל חתולי הרחוב נולדו שווים

חתולי רחוב על חלון ביתי

חתולי רחוב יודעים לדאוג לעצמם ולשרוד גם בתנאים קשים. לא בהכרח תמיד יתנהגו באופן ראוי או הוגן.

חלק משחקני ה-NBA השחורים, שטראמפ מבקר אותם קשה, הם כאלה: גדלו בעוני בסביבה אלימה של פשיעה וסמים, במשפחות ללא אב ולפעמים גם ללא אם מתפקדת (למשל ג'ימי באטלר, שנזרק לרחוב כנער). 

האנשים האלה ראויים להרבה מאוד הערכה על נחישות, התמדה ואומץ שבעזרתם לא הידרדרו לפשיעה והוציאו את עצמם ממעגל העוני. 

גם טראמפ הוא חתול רחוב, שיודע לדאוג היטב לעצמו. כאן מדובר בסוג אחר של חתול רחוב. אביו היה אדם עשיר שהותיר לו כסף רב. טראמפ בזבז חלק גדול ממנו. הקריירה העסקית שלו שנויה במחלוקת. 

מודל שמזכיר יותר את דנקנר ופישמן מאשר אנשי עסקים מצליחים וערכיים כמו סטף ורטהיימר או אלי הורוביץ או גיל שוויד.

חלק מהונו השיג טראמפ באמצעות הופעות בתוכניות טלוויזיה ובאמצעות העלמות מס חוקיות או לא חוקיות, לדבריו באמצעות ניצול פרצות בחוק. על פי הויקיפדיה, "שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו  לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פירוק". 

השאלה שצריך לשאול ביחס ל"חתולי רחוב", ובכלל זה דונלד טראמפ, היא: האם  תמיד יעדיפו אינטרס אישי או שיהיו מסוגלים לדאוג גם לאחרים, למשל: אזרחי מדינה שהם עומדים בראשה או עובדים בחברות בבעלותם? 

הטעות הכלכלית הגדולה ביותר

אז אמרנו מלחמת סחר, משבר הקורונה, אינטרסים אישיים, אבל הטעות הכלכלית הגדולה ביותר שלו היא יותר בסיסית. 

הטעות באה לידי ביטוי באמצעות הסיסמה:  

"Make America Great Again". 

מודל של בדלנות ומיעוט שיתוף פעולה כלכלי עם מדינות אחרות.

התפיסה היא שאפשר, לכאורה, להחזיר את הגלגל אחורה. 

בעולם הדינמי והמשתנה שבו אנו חיים צריך להסתכל ולהסתגל. 

להסתכל קדימה לעתיד ולהסתגל לשינויים התכופים ולפעמים בלתי צפויים. 

מי שרוצה להחזיר את העבר מועד לכישלון. 

זה לא אומר שצריך להתעלם מהעבר ולזנוח את המסורת.

בביקורי ביפן בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה ראיתי שילוב של קידמה טכנולוגית ושמירת מסורת תרבותית. 

המודל של טראמפ אטרקטיבי לחלק מהבוחרים, שההווה פחות מאיר להם פנים מהעבר אליו היו רוצים לחזור, ולכן מביא לו תועלות אישיות מסוימות בדמות בוחרים התומכים בו.  

המודל הזה הוא מתכון בטוח לכישלון כלכלי. 

בבלוג שלי העוסק במחשבים שאלתי את השאלה האם חברות הייטק ישרדו לאורך 10 שנים? 

בחרתי דווקא בחברות ענק חזקות כמו Microsoft, Google, Facebook ואחרות. לא כל אלה שהתייחסתי אליהן שרדו. חברות שלא הסתגלו לשינויים וחיו בעבר המפואר שלהן, לא שרדו.

חברה שלא הייתה מסוגלת להמשיך להיות Innovative (מילה מדויקת יותר מהמילה חדשנות בעברית) ולהמציא את עצמה מחדש לא שרדה. 

הסינים באים

בסין לא מתנהלים כמו שנשיא ארצות הברית טראמפ מתנהל. הם מתכננים לטווח אורך ופועלים על פי התוכניות. 

ההתמודדות שלהם עם הקורונה מוצלחת. חברות הייטק סיניות מצליחות, למשל Alibaba ו-Lenovo. 

שני הסיפורים להלן מראים זאת.

בזמן משבר הסאבפריים

את הסיפור האמיתי הזה שמעתי מיוסי אש, מורי ורבי בתחום של כלכלת המשפחה. 

בזמן משבר הסאבפריים הוא ביקר אצל ביתו, שהתגוררה בשנחאי באותה תקופה. חבר משפחה שלה ניהל את הסניף הסיני של חברת ישראלית שלה פעילות עסקית בארצות רבות בעולם. 

המנהל סיפר לו שהוא ישב בישיבה והמזכירה שלו נכנסה ואמרה לו שיש מישהו שרוצה לדבר איתו. המנהל אמר לה להגיד לאיש שהוא ידבר איתו בעוד חצי שעה אחרי שיסיים את הישיבה. "הוא לא יחכה חצי שעה" אמרה מהזכירה. התשובה לשאלה מי האיש? הייתה גנרל סיני. 

הישיבה הסתיימה בטרם עת והגנרל הסיני נכנס. הוא אמר למנכ"ל שממשלת סין מעוניינת להמשיך בעסקים על החברה גם אחרי המשבר. הוא הגיע על מנת לברר  מה צריכה החברה על מנת לעבור את המשבר? 

המנכ"ל שפך את כל החלומות הרטובים שלו כמו פטורים ממיסים. העוזר של הגנרל רשם. אחרי יום צלצלו אל המנכ"ל ואמרו לו שכל הבקשות שלו נענו. הם גם בוצעו בפועל. 

בשיחות עם מנכ"לים של חברות בינלאומיות אחרות שמע המנכ"ל הישראלי, שהוא אינו יוצא דופן. אצל כל אחד מהם התייצב באותו יום גנרל סיני והתסריט היה זהה. 

מה יהיה בשנת 2030?

איני יודע האם טראמפ ואנשי הממשל שלו שואלים את עצמם את השאלה הזו. הסינים בנו תוכנית לעשר שנים על מנת להיות המובילים הטכנולוגיים בשנת 2030. מי שישלוט בטכנולוגיה יוביל גם את הכלכלה העולמית. 

קראתי מאמר של אזרח אמריקאי מודאג המתייחס למה שנעשה בסין בהשוואה למה שקורה בארצות הברית. לאזרח האמריקאי הזה קוראים Tim Or'eilly. 

Or'eilly הוא מהראשונים שהגו את מודל ה-Web 2.0 לפני יותר מעשור.

במאמר שכתב הוא אומר שהתוכנית הסינית מבוססת על הגמוניה טכנולוגית בתחום של AI. 

לדעת הסינים המפתח לשליטה בתחום הם מומחי אלגוריתמים. מומחי אלגוריתמים הם מתמטיקאים. הסינים מתמקדים בחינוך מתימטי בבתי הספר והתוצאות של מבחנים בינלאומיים מראות שהם מצליחים בכך.

Or'eilly מתוסכל  מכך שבארצו, ארה"ב, אין תוכניות לטווחי זמן ארוכים ולימודי המתמטיקה לא ממש מוצלחים, כפי שמראה דירוגה הלא גבוה של ארצות הברית במבחנים בינלאומיים.

המשך המדיניות של ממשל טראמפ על ידו או על ידי ממשל אחר יביא כנראה לכך שסין תהיה הכלכלה הגדולה בעולם בשנת 1930 או אולי אפילו קודם.