‏הצגת רשומות עם תוויות תקציב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תקציב. הצג את כל הרשומות

יום שני, 24 במרץ 2025

הרצאה: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

 


אתמול בערב (23.3.2025) הרציתי באשדוד על "ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי".  

הרציתי לקבוצה שמרוויחה מעט, אם בכלל, מעבודה. אנשים המתמודדים עם בעיות. 

שמחתי לקיים איתם דיאלוג בנושאים של התנהלות כלכלית ולתת להם ערך בשיפור התנהלותם הכלכלית.


קישור למצגת: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

יום שבת, 3 בספטמבר 2022

שיפוץ דירה למתחילים - חלק 3: מה תפקידו של קבלן השיפוצים?

 


בפוסט הראשון בסדרה דנתי בשאלה מי מקבל את ההחלטות?.

בפוסט השני בסדרה עסקתי בתהליך קבלת ההחלטות על ידי מזמין שיפוץ שאינו מתמצא בתחום. 

בפוסט זה אעסוק בקבלן השיפוצים. כפי שהסברתי בהקדמה אעשה אנלוגיה בין מחשבים וטכנולוגיית המידע בין שיפוצים.

 

מנהל פרוייקט מחשוב

 

אתם עובדים בארגון גדול. יש יחידת מחשוב גדולה. ביחידה כזו יש עשרות ולפעמים יותר מעשרות פרוייקטי מחשוב.  


יש ביחידה מתכנת מחשבים מנוסה ומקצוען ברמה גבוהה. הוא טרם ניהל פרוייקט מחשוב. הוא מעוניין להתקדם לתפקיד ניהולי.

יש שני פרוייקטים בהם נדרש מנהל פרויקט. האם תתנו לו לנהל את אחד מהם?


פרוייקט 1: קטן וקצר


זהו פרויקט תכנותי שבו צפויים לעבוד 2-3 מתכנתים מעובדי הארגון. משך הפרויקט עד שלושה חודשים.


פרוייקט 2: גדול וארוך

 

מדובר בפרוייקט מורכב שבו צפויים לעבוד כמאה עובדים ויועצים. משך הפרויקט מוערך בשנה וחצי (מניסיוני ומניסיונם של אחרים ברוב המקרים הוא ייגמר אחרי יותר זמן).

המערכת שתפותח צריכה להיות באינטגרציה עם מערכות אחרות בארגון ומחוץ לארגון. נדרשת מומחיות בתחומים שאין בה מומחים בארגון. נדרשים יועצים. נדרשת הזמנת מוצרי חומרה, תוכנה ותקשורות ונדרשת פריסה שלהם בארגון.

נדרשת בניית תקציב לפרוייקט. נדרש ניהול כספי. ניהול קשרים ותלויות בין צוותים שונים בפרויקט. 

נדרש שיתוף פעולה עם מנהלים של מערכות משיקות בארגון .

קרוב לוודאי שנדרשים דברים נוספים שברגע זה לא עלו על דעתי.


האם המתכנת מתאים לנהל את הפרוייקט הראשון?


בהסתברות לא נמוכה הוא יצליח לנהל את הפרוייקט הראשון בהצלחה. יש לו סט כישורים מתאים, בהנחה שהוא יודע להסתדר עם עובדים אחרים.  

 

האם המתכנת מתאים לנהל את הפרוייקט השני?

 

ברור שאין לו ניסיון וידע הנדרשים לניהול פרויקט כל כך מורכב. ספק גדול אם מתוך מאה אנשים עם פרופיל דומה לפרופיל של המתכנת, יהיה אחד שלא ייכשל לחלוטין בפרויקט כזה. 

היכולות של בתחום התכנות כמעט שאינן רלוונטיות. 

הוא אינו יודע לנהל תקציב.

הוא אינו יודע לנהל צוותים גדולים.

הוא אינו יכול להביא ספקי משנה, מומחים ויועצים שהוא מכיר ויודע שהם יבצעו עבודה טובה.

אין לו ניסיון קודם שיאפשר לו לדעת כיצד לעבוד מולם וכיצד להסתדר איתם. 

למעשה אין לו ניסיון ממשי באף אחד מהתחומים החיוניים לניהול פרוייקט בסדר גודל כזה.  

  

מתי הוא יוכל לנהל פרוייקט בסדר גודל של הפרוייקט השני?

 

אם הוא ינהל בהצלחה את הפרויקט הראשון, יוכל לנהל פרוייקטים מעט גדולים ומורכבים יותר. בהדרגה יגדלו היקף ומורכבות הפרוייקטים והוא ירכוש ניסיון, כישורים והיכרויות הנדרשים לניהול פרויקט בסדרת גודל של הפרויקט השני. 

אחרי מספר שנים של התנסות בניהול יהיה אולי בשל לניהול הפרויקט השני.


תפקידו של קבלן השיפוצים


קבלן השיפוצים הוא בעצם מנהל פרוייקט. כשמדובר בשיפוץ קטן של חדר אמבטיה ייתכן שמספיק סט כישורים של Handy Man עם מעט הרחבות וניסיון. 

כשמדובר בשיפוץ גדול, למשל בדירה ישנה שבה מחליפים כמעט את כל הרכיבים: רצפות, חשמל, צנרת, דלתות וחלונות, מערכת חימום, ארונות מטבח, כיורים, אסלות, תשתית תקשורת ממוחשבת ולפעמים גם משנים את מבנה החדרים בדירה, היכולת הטכנית של הקבלן פחות חשובה.

בדיוק כפי שבפרויקט 2 באנלוגית המחשוב, כישורי התכנות שלו הרבה פחות חשובים מכישורים וניסיון אחרים. 


עובדים

הקבלן צריך לשכור את שירותיהם של פועלים פשוטים, חשמלאים, רצפים, צבעים, אינסטלטורים, מסגרים ומומחי אלומיניום. 

היכרות מוקדמת וניסיון עבודה איתם חשוב כמו במקרה של מנהל פרויקט המחשוב. 

כשיש לו כבר אנשים שהוא עובד איתם קבוע, והם ביחד צוות שעובד טוב, זה יתרון. 

קבלן חסר ניסיון עלול להביא אנשים שעובדים איתו בפעם הראשונה. יכול להיות שהם לא ממש מקצוענים. יכול להיות שהם מטובי המקצוענים אבל לא יסתדרו איתו.


סדר עבודה

כמו אצל מנהל פרויקט מחשוב גדול, עשויות להיות תלויות בין עבודות של צוותי משנה. לדעת לתאם את זה חשוב להצלחת הפרויקט.

פריט אחד ב-Critical Path שלא מבוצע עלול לדחות את זמן סיום הפרויקט.


חומרים וציוד

עיתוי הבאת החומרים הנדרשים, אחסונם הזמני בדירה או לידה, הובלה ופינוי של חומרים או ציוד, הם חלק מהבעיות הלוגיסטיות שצריך לתת עליהן את הדעת. 


התנהלות כלכלית ניהול מאזן הוצאות והכנסות

יש צורך לשלם לעובדים המבצעים עבודות. בדרך כלל במצב כזה הם עצמאים ולא שכירים.

יש צורך לשלם לספקים. 

נדרשת גביית תשלומים מבעל הדירה על פי אבני דרך שבוצעו. 

צריך להוציא חשבוניות ללקוח.

צריך לשלם למס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי. צריך למצות הטבות מס המגיעות לחברות או לעצמאים. 

כל זה מחייב ניהול מאזן הכנסות והוצאות, כלומר: שההוצאות לא יעלו על ההכנסות. 

תכנון כלכלי מחייב גם בניית תקציב משוער של העלויות הצפויות לקבלן ומקורות המימון שלהן.


ניהול קשרי לקוחות

בכל תחום יש חשיבות ללקוחות מרוצים. זה מחייב ניהול קשרי לקוחות. 

הקבלן צריך לדעת לנהל את העבודה מול הלקוח. הלקוח צריך להיות מרוצה אבל לא בכל מחיר. יש צורך להיענות לדרישות סבירות של הלקוח ואם צריך לתמחר את עלותן. 

צריך לדחות דרישות בלתי סבירות בעליל של לקוח. בכל מקרה חייבים לבנות יחסי אמון. 

כפי שאני ויועצים טובים אחרים בכלכלת המשפחה נוהגים, גם הקבלן צריך לנהוג: טובת הלקוח קודמת לדברים אחרים. זה הבסיס לקשר עסקי של Win-Win. 

לפעמים זה מחייב להסביר ללקוח דברים שהוא אינו מבין משום שהוא אינו מומחה בתחום.

אגב, גם מנהל פרויקט מחשוב גדול חייב לעשות את זה בהקשר של לקוח פנימי בארגון שלו (משתמשי קצה שאינם אנשי מחשוב) ולפעמים גם בהקשר של לקוחות מחוץ לארגון שלו.

 

בחירת קבלן שיפוצים 


הטיפים המעשיים הנובעים מפוסט זה, לא היו מוכרים לי כשבחרתי קבלן שיפוצים. היה לי יותר מזל משכל. 

אני מציג אותם כאן על מנת לעזור לקוראים שבעתיד יהיו במצב דומה.


1. בחנו היטב האם לקבלן יש מספיק ניסיון רלוונטי.

דחו על הסף קבלנים שהניסיון שלהם בתחום שיפוצים בסדר גודל של השיפוץ שלכם קטן או מזערי.


2. דברו עם ממליצים

תמיד עדיף לדבר גם עם אנשים פחות מרוצים. בדרך כלל יהיה לכם יותר קשה להגיע אליהם.

מניסיוני העשיר בתחום מחשבים וטכנולוגיית מידע ראיתי שיש מקרים בהם ממליץ לא מרוצה אינו רלוונטי. למשל: בנק ביוון שתלה את האיחור של שנתיים בסיום פרוייקט של Core Banking בחברה החיצונית שביצעה אותו.

את המציאות היטיב לתאר אדם אובייקטיבי, שהיה מעורב בפרויקט. הוא תיאר את הפרויקט כ-Moving Target, כלומר: הלקוח שינה כל הזמן את הדרישות שלו ולכן הוא היה זה שאשם בסיום הפרויקט באיחור של שנתיים.

אגב, ארגונים אחרים היו מרוצים מהחברה כשניהלה אצלם פרויקטים דומים.


3. שאלו את הממליצים את השאלות הרלוונטיות

למדתי שגם ממליצים נלהבים עלולים להראות לכם, מבלי משים, נקודות כשל של מי שהם ממליצים עליו. 

בשביל זה צריך לשאול שאלות רלוונטיות ולא שאלות טריוויאליות.

לא מספיק לשאול האם אתה מרוצה? באיזו מידה אתה מרוצה?

דוגמאות לשאלות רלוונטיות:

א. האם יש לו פועלים קבועים שעובדים איתו?

ב. האם בעלי המקצוע שהביא הם טובים? שאלו ספציפית על חשמלאים, אינסטלטורים וכיו"ב.

ג. האם החומרים שהביא הובאו בזמן? האם הם היו באיכות טובה?

ד. האם הוא הסתדר עם בעלי המקצוע שהביא?

ה. האם היה קל לממליץ לתקשר עם הקבלן? האם הקבלן היה קשוב? האם הקבלן הסביר? האם היה מוכן להיענות לדרישות שלכם?

ו. האם עמד בלוחות הזמנים?

ז. האם ניסה להוציא מכם כסף נוסף על דברים שאין בהם צורך?

ח. האם גילה יוזמה וידע להסתגל לשינויים?

עד שלא פותחים את הקירות והרצפות לא באמת יודעים מה מסתתר מאחוריהם או מתחתם. תמיד יש הפתעות ושינויים. במיוחד בדירות ישנות.

עוד שני טיפים הקשורים לחוק:

ט. האם ניסה לבקש כסף במזומן ללא חשבונית?  

בפרויקט שיפוץ גדול התרחקו מקבלן כזה. יש לזה כמה סיבות:

1. קבלת כסף במזומן בסכומים גבוהים היא עבירה פלילית. לא רק של הקבלן אלא גם שלכם.

2. קבלן שמוכן לרמות את מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי, יהיה כנראה מוכן לרמות גם את הלקוח.

3. אם פעם תמכרו את הדירה תידרשו לשלם מס. שמרו את הקבלות על השיפוץ. התשלומים ששילמתם על השיפוץ יקטינו את גובה המס שתשלמו.

י. בחוזה עם הקבלן כתבו שאסור לו להעסיק עובדים ללא רישיון עבודה במדינת ישראל.





 

 


יום שלישי, 5 בספטמבר 2017

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 3100 : ההיבט הדינאמי

מי שעבד בחברה גדולה או בארגון גדול אחר יודע שניהול תקציב הוא דבר מסובך. את התקציב בונים אנשים עם ידע, הכשרה ורקע מקצועי בתחום של בניית תקציבים. כל מנהל בכיר צריך לבנות את התקציב שלו. המנהלים הבכירים מורידים את זה כלפי מטה. כפיפים בונים תקציבים בתחום היותר צר שלהם ובמעיבירים למנהלים הבכירים. התוצאה היא כמעט תמיד שההוצאות המתוכננות חורגות ממסגרת התקציב ולכן עושים איטרציות של קיצוץ.
כשיש כבר תקציב מתחיל החלק הקשה באמת: מימוש התקציב לאורך השנה ללא חריגות ועם התאמות נדרשות לתנאים משתנים.

גם בכלכלת המשפחה מנהלים תקציב. אפשר לקחת את המודלים המורכבים של ניהול תקציב של חברה, ארגון או מדינה וליישם אותם באופן הרבה יותר פשוט בבניית ובמימוש תקציב כלכלי משפחתי. כשזה יותר פשוט לא צריך להיות מקצוען בהניהול תקציבים ולמעשה כל אחד יכול לעשות את זה אחרי שיועץ בכלכלת המשפחה הדריך אותו. מה שמאפשר לנו להשתמש בגרסה פשטנית של מודלים המורכבים של ניהול תקציב בחברות, בהקשר של כלכלת המשפחה, הם עקרונות דומים וטכניקות דומות. 
כך למשל, גם בחברה וגם במשפחה אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות, בחברה ובמשפחה צריך לנהל רישום של הוצאות והכנסות ולעקוב אחריהן בהשוואה לתכנון.  

פוסט זה והפוסטים שיבואו אחריו בסדרת הפוסטים אינם עוסקים בתקציב אלא בניהול סיכונים, אבל אנסה לעשות משהו דומה למה שעושים יועצים לכלכלת המשפחה ביחס למאזן ולתקציב: ליישם עקרונות ומושגים של מודל מורכב בחברות בהקשר של כלכלת המשפחה.

ISO 31000
(ISO (International Standards Organization הוא ארגון תקינה בינלאומי שהוציא תקנים במגוון רחב של תחומים. התקנים הידועים יותר מתייחסים למשפחת התקנים של ISO 9000. תקני ISO 9000 עוסקים בניהול איכות ומחייבים הסמכה. הסמכה כזו היא במקרים רבים תנאי חובה להשתתפות במכרזים התוצאה היא: ארגונים מתאמצים לקבל את ההסמכה.

משפחת תקני ISO 31000 עוסקת בניהול סיכונים. מאז יצא התקן בשנת 2009 הוא הפך לתקן החשוב ביותר בתחום בעולם. 
רשימה חלקית ומכובדת של מדינות שאמצו את התקן הזה כתקן לאומי רשמי לניהול סיכונים, תבהיר זאת: ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, שוודיה, דנמרק, פינלנד, הולנד יפן, סין, הודו, רוסיה, אינדונזיה, דרום אפריקה וברזיל.
לידיעתכם, גם מדינת ישראל אימצה את התקן הזה כתקן הלאומי לניהול סיכונים.

התקן העיקרי במשפחה נקרא ISO 31000-2009. יתר התקנים הם תקני עזר המתלווים אליו. 
ISO 31000-2009 מגדיר עקרונות, מסגרת (Framework) ותהליך לניהול סיכונים. כמובן שיש קשר בין העקרונות, המסגרת והתהליך.

התקן הוא גנרי ולכאורה מיועד לארגונים וגם לאנשים פרטיים. כשיורדים לפרטים וקוראים גם דוגמאות, מגלים מהר מאד שהמוקד הוא חברות ולא יחידים. 

בפוסט זה אקח עיקרון אחד הנכלל בתקן, שאני קורא לו דינאמיות, ואייחס אותו לתחום של כלכלת המשפחה.

מבצעים בארגון תהליך של הגדרת Framework לניהול סיכונים על פי התקן או מבצעים תהליך של התאמה לתקן של Framework קיים לניהול סיכונים.
אחרי זה מבצעים תהליך של זיהוי סיכונים, ניתוח סיכונים (Risks Analysis) והערכת סיכונים (Risks Evaluation). אחרי זה מטפלים בסיכונים.
האם סיימנו את עבודתנו בהקשר של ניהול סיכונים? התשובה של ISO 31000 לשאלה הזו היא שלילית. על פי אחד העקרונות עלינו לבצע בדיקה תקופתית על מנת לודא שאכן מה שעשינו בעבר רלוונטי עדיין ותקף עדיין. במידה שאינו תקף, יש לבצע שינויים והתאמות.
תסריט נוסף הוא שינוי מהותי שהתרחש ועשוי להשפיע על אלמנט זה או אחר של ניהול סיכונים. במקרה זה חשוב לבצע בדיקה חדשה ולא לחכות עד למועד המתוכנן לבדיקה תקופתית. אם צריך לשנות, יש לבצע שינוי.

לזה בדיוק אני קורה ההיבט הדינאמי. בהמשך הפוסט אביא לכם כמה דוגמאות לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה, המחיב בחינה תקופתית מחדש. 
רבים מאיתנו אינם מודעים לצורך הזה ויסתפקו בפעם אחת בה ביצעו סוג של ניהול סיכונים.

ביטוח חיים
אתם משפחה צעירה עם ילדים קטנים. שני ההורים עובדים. האם צריך להתייחס לסיכון שאחד המפרנסים ילך לעולמו? בודאי שכן. בהיבט הכלכלי, הוא כבר לא יביא את ההכנסות החודשיות שהביא בעבר. נדרש סכום דומה על מנת לענות על הצרכים הכלכליים של הילדים. אתם לא ממש רוצים להוסיף פגיעה כלכלית בהם, שתמנע מהם קבלת דברים שהיו רגילים להם, לאחר האסון של אובדן הורה.

בלא מעט מקרים תגלו שיש צורך בביטוח חיים. סוכן ביטוח ממוצע יעריך את גבוה סכום הביטוח על פי טבלאות שסיפקה לו חברת הביטוח. הטבלאות יביאו בחשבון פרמטרים כגון: גובה ההכנסה, הגיל, מספר הילדים וגיל הילדים וכיו"ב. 
במאמר מוסגר אציין כי לא בהכרח הוא יתחשב בפרמטרים מאד ספציפיים שיועץ לכלכלת המשפחה מכיר אותם וסוכן ביטוח אינו מכיר אותם, למשל: בן משפחה עשיר במיוחד המוכן לעזור בעת צרה. 

טיפלתם בסיכון ועברו חמש עשרה שנה. הילדים כבר התבגרו אולי עובדים. מצבכם הכלכלי השתפר השכר עלה ויש לכם לא מעט חסכונות. אולי אפילו רכשתם דירה להשקעה. 

האם אתם צריכים ביטוח חיים באותו סכום בו הייתם מבוטחים בעבר?
התשובה שלי היא חד משמעית לא. אם אתם צריכים בכלל ביטוח חיים משום שיש עדיין סיכון כלכלי מוגדר הקשור במות אחד המפרנסים, סכום הביטוח הנדרש קטן בהרבה.

אם לא תעשו בדיקה תקופתית, לא תגלו את זה ותמשיכו לשלם פרמיה גבוהה מדי. 
אני מעריך שאתם לא צריכים אותי על מנת להסביר לכם מה אפשר לעשות בסכומים שיחסכו מהקטנת הפרמיה.  

חיסכון פנסיוני נוסף
אתם מהמעטים שמבינים משהו בפנסיה. הבנתם שאתם לא יכולים לצפות לפנסיה בשיעור 70% מהשכר שקיבלו הוריכם. אם תגיעו לכ-50%, מצבכם טוב במיוחד. תוחלת החיים עלתה, יציבות התעסוקה ירדה ויהיו לכם תקופות ללא עבודה וללא חיסכון פנסיוני. בהחלט הגיוני שתחסכו לפנסיה גם באופן עצמאי.

בינתיים עברו הרבה שנים ואתם עברתם את גיל 60. יציבות ההעסקה ירדה אבל אתכם לא פיטרו והמשכתם לעבוד באותו מקום עבודה. שכרכם עלה ואחרי שהילדים גדלו הוספתם עבודה בחצי משרה נוספת. גם המעביד הנוסף מפריש לכם לחיסכון פנסיוני. 

אם אתם יודעים לעשות חשבון פנסיוני, תגלו שרק מהפרשות המעבידים תגיעו לקצבת פנסיה של כ-70% משכרכם. 
האם כדאי להמשיך להפריש לחיסכון פרטי לפנסיה?
התשובה היא לא חד משמעית. היא שונה בהתאם למאפינים של אנשים: הצרכים שלהם, הערכת התקופה בה ימשיכו לעבוד, נכסים פיננסיים נוספים, למשל דירה מושכרת. 
בלא מעט מקרים התשובה תהיה שאינכם צריכים להמשיך לחסוך באופן פרטי. במקום זה אולי כדאי לכם לתכנן טיול לחו"ל או לעזור לילדים. 

למשוך פיצויים?
כבר ראינו בסעיף הקודם שקיים סיכון ממשי שהפנסיה לא תספיק לענות על הצרכים אחרי הפרישה לגמלאות. 
משיכת פיצויים מגדילה את הסיכון כי כספי הפיצויים מהווים חלק לא קטן מהצבירה הפנסיונית שלכם.
שלא תהיה אי הבנה: כמעט תמיד ההמלצה שלי היא לא למשוך פיצויים משום שזה יקטין באופן משמעותי את גובה הפנסיה שתקבלו.
כמעט תמיד אבל לא תמיד.

עבדתם בהיי-טק. פוטרתם בגיל 45. אתם לא מצליחים למצוא עבודה חדשה כבר שנתיים או שלוש שנים. זה לא שהרקורד שלכם גרוע .הוא מעולה. זה לא שחסרים לכם ידע, הבנה, ניסיון או יכולת ללמוד דברים חדשים. לו היו מדברים עם הממליצים שלכם, היו שומעים דברים נפלאים וחד משמעיים עליכם.
אבל מה לעשות ולצערכם, וגם לצערי, יש אפליה בגלל גיל בתעסוקה. בקורות החיים שלכם קוראים (מחשב או קורא אנושי) רק את הסעיף של שנת הלידה. 

החסכונות מתכלים, עבודה לא נראית באופק. ייתכן שאין לכם ברירה ואת הטיפול בסיכון של פנסיה לא מספיק גבוהה, תדחו למועד מאוחר יותר, אם בכלל. בינתיים צריך לאכול ואין מנוס ממשיכת הפיצויים.

יום שישי, 3 במאי 2013

החומה הסינית


החומה הסינית. מקור התמונה: ויקיפדיה

דני ונעמה (רק התסריט העקרוני הוא נכון. כמו כל השמות בפוסטים שלי, גם השמות האלה בדויים. גם חלק מהפרטים עורבלו ושונו, על מנת שלא יהיה ניתן לזהות משפחות המוזכרות כאן) סיימו לימודי תואר שני במנהל עסקים.
לאחר סיום לימודיהם, עבדו מספר שנים כשכירים. כמה שנים אחרי שהתחתנו ונולדו להם ילדים פתחו עסקים עצמאיים, כל אחד בנפרד.
החברה של דני מתמחה בבניית וניהול תקציב בארגונים גדולים.
נעמה עוסקת בייעוץ אסטרטגי לעסקים קטנים ובינוניים. 
שתי החברות מצליחות. כל אחד מבני הזוג מושך משכורת של כ 20,000 ש"ח כל חודש מהחברה שבבעלותו.

כדי להצליח הם עובדים קשה. קשה, פירושו בהקשר זה, שעות עבודה ארוכות (עד 18:00 או 19:00 ביום ממוצע) ועבודה בשעות הערב המאוחרות מהבית.

על מנת שהילדים לא ייפגעו, הם נשלחו לגנים הטובים ביותר (והיקרים ביותר) ובשעות אחרי הצהריים היו בטיפולה של מטפלת מופלאה, הנחשבת לאחת מטובות המטפלות בארץ.

כדי למנוע שחיקה בגלל העבודה הקשה וסופי השבוע עם הילדים, הם נוסעים אחת לחודש לסוף שבוע לחו"ל, כשהילדים נשארים עם הוריה של נעמה, הגרים ביישוב רחוק בצפון.

"חיים רק פעם אחת. עכשיו כשאנחנו צעירים ומאושרים זה הזמן להנות" מציגה נעמה את המוטו שלה בחיים.

צלצלו מהבנק
פקיד הבנק צלצל ובטון ידידותי אמר לדני שהאוברדרפט שלהם חרג ממסגרת האשראי. אישרנו לכם מסגרת של 50,000 ש"ח ואתם עומדים על 52,000- ש"ח. "אל תדאג, נסדר את זה" אמר דני.

כעבור חודשיים. שיחה נוספת. הפקיד אומר לנעמה שהם ב 57,000- ש"ח. "בעלך הבטיח לי שתורידו את היתרה השלילית מתחת למסגרת של 50,000 ש"ח שאושרה לכם". "אל תדאג" אמרה נעמה "בעוד כמה ימים אקבל 20,000 ש"ח על עבודה שסיימתי".

חודשיים מאוחר יותר, כבר הגיעה היתרה השלילית ל 70,000 ש"ח. הפעם דרש פקיד הבנק ששניהם יתייצבו למחרת בבוקר לשיחה עם מנהל הסניף. "הבנק שוקל לסגור את החשבון שלכם" הוסיף הפקיד.

מה קרה כאן?
גם כאן יש סינדרום הסנדלרים היחפים (או פסיכיאטרים הזקוקים לטיפול או בעלי מסעדות, שאינם מוכנים לאכול במסעדה שלהם).
משפחה של מומחים למנהל ולניהול תקציב, אינה מנהלת באופן סביר את החשבון והתקציב של עצמה, שהוא בוודאי בהרבה פחות מורכב מהתקציב של חברות להן יעצו דני ונעמה.
ללא ספק, אין שליטה ובקרה על ההוצאות, אבל יש עוד דבר. שמתם לב בוודאי שמה שתואר לעיל התייחס לחשבון הבנק ולא לחשבונות הבנק? מה שמביא אותנו לחומה הסינית, שבתמונה בראשית פוסט זה.

חומות סיניות
על פי הויקיפדיה: החומה הסינית הגדולה (תעתיק: צָ'אנְג צֶ'נְג) היא מערכת ביצורים מאדמה, מלבנים ומאבנים בצפון סין, שמטרתה הייתה להגן על האימפריה הסינית מפני פשיטות של ברברים ממונגוליה וממנצ'וריה. החומה שרדה עד היום.

המונח הכלכלי חומות סיניות, פירושו הפרדה כלכלית מוחלטת בדומה להפרדה בין סין לשכנותיה באמצעות החומה. כך למשל, כשחברה עוסקת בשני תחומים, שיכול להיות בהם ניגוד עניינים (בנק המייעץ ללקוח במה להשקיע וגם יש לו קרנות נאמנות, שהוא מנהל או יועץ בכלכלת המשפחה, שהעסק שלו בבעלות סוכנות ביטוח או חברת ביטוח) חומות סיניות הן הפרדה מוחלטת בין שני קווי העסקים בעלי ניגוד. 

גם בכלכלת משפחה, שאחד או יותר מהמשתייכים אליה, מנהל עסק עצמאי, נדרשות חומות סיניות בין ניהול כלכלי של המשפחה לבין ניהול כלכלי של העסק. 
הצעד הראשון בבניית חומות כאלה הוא הפרדה בין חשבון בנק עסקי לבין חשבון בנק משפחתי.
במקרה של דני ונעמה לא נעשתה הפרדה כזו. למעשה הם היו צריכים לנהל שלושה חשבונות בנק: משפחתי, לעסק של דני ולעסק של נעמה.

צעדים ראשונים להבראה
תכנית הבראה כלכלית של דני ונעמה מתחילה בניהול. הבעיה שלהם אינה הכנסות נמוכות, למעשה ההכנסות שלהם יותר מכפולות מההכנסה הממוצעת של משפחה בישראל (השכר הממוצע לשכיר בישראל הוא כ 8,800 ש"ח ברוטו).

ניהול מתחיל בחומות סיניות בין כלכלת המשפחה לבין עסקים ובין העסק של דני לעסק של נעמה. חשבונות נפרדים לכל עסק ולמשפחה, מאפשרים תמונה אמיתית של הכנסות לעומת הוצאות בכל אחד מהם.

לאחר הפרדת החשבונות, ניתן להתחיל לבחון את מאזן ההוצאות וההכנסות בחשבון המשפחתי. 

ניתן יהיה לראות כי ההוצאות החודשיות גבוהות מההכנסות. ניתן לראות בכמה הן גבוהות מההכנסות. ניתן לראות מה הם סעיפי ההוצאה העיקריים וניתן להחליט באילו סעיפים לקצץ.

אין די בהחלטה. יידרש גם ביצוע. כך למשל אם יוחלט לצמצם את מספר החופשות בחו"ל צריך לוודא, שאכן מספר החופשות תואם את המתווה עליו הוחלט ושסכומי ההוצאה קטנו בהתאם למתוכנן.

לאחר המעבר ליתרה חודשית חיובית בחשבון המשפחה
 למרות השוני בין התנהלות עסק להתנהלות כלכלת משפחה, קיימים עקרונות משותפים. לאחר שהמשפחה תייצב מצב, שבו ההכנסות עולות על ההוצאות, יגיע השלב של מימוש עקרונות דומים בכל  אחד מהעסקים בנפרד.

אהבתם? להרשמה לקבלת Newsletter תקופתי באמצעות דוא"ל הירשמו באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com 


יום רביעי, 16 בינואר 2013

תכנון כלכלי

בישראל לא תמיד אוהבים לתכנן. יש הסומכים על יכולת האלתור. יש המאמינים "שיהיה בסדר" ויש אחרים המציגים סיבות שונות ומגוונות על מנת שלא לתכנן.

לפני כמה עשרות שנים הייתי מנהל אגף בבית תוכנה. הנהלת החברה ארגנה השתלמויות למנהלים, בין השאר בנושאי תכנון תקציב. 
הד"ר לכלכלה שהרצה בנושא תכנון תקציב, סיפר שהוא נתקל בלא מעט התנגדויות לתכנון בארגונים בהם הוא מלמד את הנושא. בחלק מהמקרים זה אפילו הפך לאידאולוגיה: "אין טעם לתכנן תקציב כי ממילא אף תכנון לא מתממש".

אני בא ממקום אחר (לא גאוגרפית אלא תפיסתית). כמי שבצעירותו היה שחמטאי, התרגלתי לתכנן כמה צעדים קדימה. 
בפוסט זה אתמקד בנושא התכנון בכלכלת המשפחה.

מדוע לא מתכננים?
מעבר לסיבות האידאולוגיות ומהתפיסות האחרות שהוצגו במקטע הקודם, יש גם סיבות נוספות לחוסר תכנון:

1. ממוקדים בבעיות השוטפות: האוברדרפט, ההוצאות ההולכות וגדלות, המשכנתה הטופחת וכיו"ב 

2. חוסר ידע. הידע החסר עשוי להיות ידע בסיסי או ידע מורכב יותר ביחס לדפוסי ההוצאה בעתיד, התנהגות עתידית של הריביות וההצמדות (משכנתה), תוחלת החיים ודפוסי ההוצאה בעתיד הרחוק (פנסיה). 

3. לא חושבים על מה שעשוי להתרחש בעתיד. למשל: פיטורים מהעבודה, צורך לעזור לילדים בלימודים או בדיור. 

4. העתיד רחוק. מחקרים הראו כי יש כשלים פסיכולוגיים, התומכים בהוצאה בהווה, על חשבון היערכות נכונה לעתיד.

5. תרבות הצריכה מעודדת הוצאות. חלקן נראות לכאורה הכרחיות, אבל הן לא בהכרח כאלה.

מה עלול לקרות כשלא מתכננים?
להלן תיאור חלקי של תוצאות אפשריות לחוסר תכנון כלכלת המשפחה.
  • אין מקורות כספיים לטיפול בסיכונים לא גדולים
אין מהיכן לקחת כסף במקרה של אירוע בלתי צפוי: תקלה במכונית, מייבש כביסה שאינו עובד ונדרש להחליפו וכיו"ב. היות שלא הוקצו משאבים כספיים לאירוע בלתי מתוכנן, לצורך הטיפול בו לוקחים הלוואה או נכנסים לאוברדרפט או מגדילים את האוברדרפט. היות שבסופו של דבר הלוואה או אוברדרפט צריך להחזיר, עלולות להיות לכך השלכות כספיות שליליות מצטברות.

  • אין היערכות לסיכונים משמעותיים
בהקשר זה הכוונה היא לאירועים כמו: פיטורים מעבודה (ממה מתקיימים במידה, שתקופת אי-העסקה של בן משפחה מתארכת?), פנסיה (האם חסכנו מספיק על מנת שהכסף יענה על הצרכים שלנו לאחר הירידה בהכנסות עם היציאה לגמלאות?), אירוע בריאותי חמור של אחד מבני המשפחה (האם ביטחנו את עצמנו או הקצנו מראש סכום  המיועד לענות על מצב כזה?)

  • אין היערכות להוצאות גדולות הצפויות במועד ידוע או במועד שנבחר, כגון: מה מקורות המימון לבר-מצווה? מה הם המשאבים שיאפשרו רכישת דירה או החלפת דירה? מהיכן יבואו הכספים ללימודים האקדמיים של הילדים? 

  • לא יודעים על מה מוציאים את הכסף
אם ניקח כדוגמה תכנון תקציב של חברה עסקית, הוא מחולק לסעיפים שונים כגון: שכר לעובדים, ייצור, שיווק, R&D, פרסום, תרומות ועוד. חלוקה אחרת היא להוצאות על פי פרויקטים או על פי קווים עסקיים (Business Lines). 
באופן דומה, משפחה שמתכננת את הפן הכלכלי של חייה, מחלקת את הוצאותיה לסעיפים ויודעת כמה מתוכנן להוציא על כל סעיף.

המשמעות: כאשר מתכננים ובודקים את הביצוע לעומת התכנון אפשר לזהות חריגות משמעותיות, ואולי יותר חשוב באילו סעיפים קיימת חריגה.
תכנון מאפשר גם לבצע שינויים מושכלים: אם צריך לצמצם, ניתן לצמצם בסעיפים הפחות חשובים (הקביעה מה חשוב היא באופן חלקי סובייקטיבית), אם רוצים להרחיב, אפשר לבחור במה להרחיב. חברה עסקית עשויה למשל להרחיב את ה R&D, על מנת לייצר בעתיד מוצרים שיגדילו את הכנסותיה. משפחה עשויה להשקיע בלימודי מקצוע, על מנת שיגדילו בעתיד את הכנסותיה.
 
כמובן, שחברה יכולה להגדיל גם את הבונוסים למנהליה (לפעמים, כנהוג במקומותינו, גם כשהיא מפסידה) ומשפחה יכולה להגדיל את הצריכה של מוצרי מותרות. 
 
  • לא תמיד יודעים מה גובה ההכנסות
ראו הסבר מורחב בפוסט: האם אנחנו יודעים מה גובה ההכנסות שלנו?
 
  • לא תמיד יודעים מה חסכנו 
במסגרת ייעוץ שלי למשפחה, אספה המשפחה מסמכים כלכליים ונתונים כלכליים, על מנת שנוכל לנתח את מצבה הנוכחי. במסגרת תהליך האיסוף, זיהיתי סכום כספי בגובה של מאות אלפי שקלים, שלמשפחה לא היה ידוע על קיומו.
המשמעות: תהליך התכנון, עשוי לגלות נתונים משמעותיים, שבטעות התעלמנו מהם. 

  • לא תמיד יודעים האם כספנו מושקע באופן סביר 
איני יועץ השקעות ולכן איני מייעץ למשפחות המקבלות ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה כיצד להשקיע את כספן, אבל...
רמת הידע שלי היא כזו, שאני יכול לזהות בקלות התנהלות שגויה בבסיסה.
אם וכאשר, אני נתקל במצב כזה, אני מסב את תשומת לב המשפחה לכך. מסביר לה היכן לדעתי הכשל ומציע לה לפנות למישהו, שזה תחום מומחיותו.

כשל נפוץ הוא ניהול עצמי של הכספים על ידי בני משפחה, שהבנתם בנושא אפסית וגם מידת העניין שלהם בנעשה בתחום של שוק ההון זניחה. לפעמים בני המשפחה מודעים למגבלה זו וכפיצוי בוחרים במסלול השקעה שרמת הסיכון בו נמוכה, לרוב פיקדון שקלי.
כשהסיכון נמוך גם הסיכוי לרווח משמעותי נמוך (במקרה של פיקדון שקלי, קרוב לוודאי שמדובר בהפסד).
המשמעות: ההבדל בין התנהלות טובה והתנהלות שגויה, יכול לאורך שנים להתבטא ביצירת הכנסה פסיבית (הכנסה לא מעבודה) משמעותית או בחוסר יצירת הכנסה כזו. הוא יכול גם להתבטא ביכולת לצאת לפנסיה מוקדמת או היעדר יכולת כזו.

השורה התחתונה
התכנון מאפשר:
א. הצגת התמונה הכלכלית האמיתית במלואה. עצם הצגת הנתונים, עשויה להשפיע על דפוסי ההתנהלות.

ב. הצגת תמהיל ההכנסות ותמהיל ההוצאות מאפשרת שינויים ממוקדים בתכנון, כלומר: בחירת הסעיפים בהם יורחבו או יצומצמו ההוצאות. 

ג. תכנון הוצאות חד-פעמיות עתידיות צפויות וצפויות פחות, גדולות או קטנות.

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...